... מצוירים ומדע בדיוני - המחויב הוא אפשרי מי שרוצה לעורר אצל עצמו את חוויית האחדות של המציאות, שיצפה בסרטים מצוירים ובסרטי מדע בדיוני. כאשר הדגש הוא, על סרטים ... מהכוח אל הפועל, סרטים ותכנים, שבהם המציאות שלנו והחוקים שלה, משנים את הצורה שלהם. ועל ידי צפייה של האדם בתכנים כאלו, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות. והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה חוקי הטבע ... בוטה של חוקי המציאות שלנו. כי המציאות עולה על כל דמיון. ובעולם הדמיוני של הסרטים, בו הדמיון בא לידי ביטוי, ובו חווה האדם את מה שנדמה לו כמחויב המציאות, כפי מה שהוא באמת, דהיינו, אפשרי המציאות. והכוונה היא, כי בעיני האדם, המון דברים נראים כמחויבי המציאות, למרות שבאמת הם רק אפשרי המציאות. כי כל צורת החיים שלנו כאן בעולם הזה, וכל חוקי הפיזיקה וכל חוקי הטבע, נדמים לאדם ... כי הצורה, היא אינה טבעית. והטבע של הדברים, הוא חסר כל צורה. ומצד האחדות של המציאות ששם הכל אחד, שום דבר לא יותר הגיוני מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא ... בצורה סיבתית, על ידי האחדות של המציאות. (שבה הכל אחד, ואין שום שינוי כלל). וכאשר האדם מתבונן בדמויות השונות בסרטים המצוירים, אז אם יש לאדם שכל אמיתי, אז לאחר מכן, כאשר הוא חוזר אל העולם הלא בדיוני שלנו, אז הוא יודע את האמת וגם מרגיש את האמת. שכל העולם שלנו הוא בדיוני לגמרי, והוא רק אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות שונות של המציאות. ...

מחויב שנכלל באפשרי - עבודת אלילים, שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחויב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם ... שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק ... האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, ... כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של האחדות, שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, ... מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת המחויב ובחינת האפשרי, נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה האדם מבין את עניין המהות של המציאות, ... הכל אחד ממש והכל נכלל אחד בשני ממש. וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפכ, האחדות של המציאות פירושה הוא, שכל מה שנכון לגבי הישות האחת האין סופית, נכון ללא כל שינוי, לגבי כל אחת ואחת מכל הישויות הסופיות. וכיוב להפך, שכל מה שנכון לגבי כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות ... שינוי, גם לגבי המהות של המציאות. וזהו דבר שהוא נגד השכל. כי עפ השכל הזה, יש ריבוי של אלוהים וריבוי של ישויות אין סופיות, שזה לא הגיוני. ואעפכ הדבר הוא כך. ועפ השכל של האחדות, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות, היא ... שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק כמו המחויב הראשון. וכאשר האדם רואה איזו ישות סופית, כגון לדוגמה ... כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו ... אין הבדל בין היש לבין האין, כי הכל אחד. ועל ידי השכל הזה, אין שום עבודת אלילים כלל, כי הכל זו עבודת אלוהים ... המהות של המציאות ונקודת המרכז וכולי. וכך גם לגבי המחויב, שהוא גם אפשרי המציאות. ולו רק משום שיש לו הפך, והוא אפשרי המציאות עצמו. וכאשר גם המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל ...

... מחויב , סבל אפשרי, שחרור מסבל, אושר או סבל, ... ולתחושת חופש אמיתית. כיצד ההבנה שאין שלמות מובילה לשחרור מהסבל? אליעד מסביר שכל אדם חווה סבל מכיוון שהוא מחפש שלמות ...

... סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד ... גם בידיעה החלקית שהאדם מסוגל להחזיק בה. למה אתה בכלל שואל למה יש שולחן? אליעד מתאר כיצד עצם השאלה למה יש שולחן? מוכיחה שהחוויה של האדם אינה מוחלטת. אם האדם היה משוכנע במאה אחוז שקיומו של השולחן הוא מחויב לחלוטין, לא הייתה מתעוררת בו השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם ...

... רצון אמיתי, שורש הרצון, רצון אפשרי, רצון מחויב למה אנחנו רוצים חברים והאם זה באמת מה שאנחנו רוצים? אליעד מסביר את נושא הרצון בעזרת דוגמה פשוטה: אנשים חושבים שהם צריכים חברים, זוגיות, ... עצמם. לפי אליעד, אנשים הופכים אפשרות למחויבות: הם חושבים שהדרך היחידה להשיג את התחושה שהם מחפשים היא דרך חברים, אבל למעשה אפשר להשיג את אותה תחושה גם בדרכים אחרות. אליעד מדגים זאת ... של דבר, אם האדם כנה מספיק, הוא מגיע להבנה שכל רצון מבוסס על תחושת חיסרון פנימי. הרצון קיים רק בגלל תחושת החוסר, אך האדם אף פעם לא מצליח למלא את החיסרון באופן מלא, כי עצם קיומו של הרצון הוא ההוכחה לכך שקיים חיסרון. כאשר האדם שואל את עצמו מה אני באמת רוצה?, השאלה מתפתחת ומגיעה לנקודה שבה האדם מבין שהוא לא יודע מה הוא באמת רוצה. ... לעיתים שהם מלאים ולא חסר להם כלום, האמת היא שכל תחושת מלאות קיימת רק ביחס לתחושת חיסרון שקדמה לה. אם לא היה חיסרון קודם, לא הייתה נוצרת תחושה של שמחה או סיפוק לאחר מכן. לדוגמה, אדם ... מרגיש כך, עליו לבדוק האם התחושה שלו אמיתית ומחויבת או שמא היא רק אפשרית ולא מחויבת. אם הוא מגלה שהיא אינה מחויבת, התחושה משתחררת והאדם עשוי להגיע למצב של שום דבר - מצב שבו אין רצון ואין חיסרון. איך נראה המצב של לרצות שום דבר בפועל? מצב של לרצות שום ... רוצים חברים? איך להפסיק לרצות? מה זה רצון מחויב? איך מגיעים למצב של לרצות שום דבר? האם אפשר לחיות בלי רצון בכלל? ...

... יש נפרדות, למה יש נפרדות, הכל אחד, יש מאין, שאלה מתוך אחדות, מחויב שתהיה נפרדות, שאלה מתוך נפרדות מהי בכלל שאלת הנפרדות והאחדות? ... השאלה העמוקה ביותר: איך מתוך האחדות (או אי הידיעה המוחלטת) נוצרת נפרדות (ידיעה של שני דברים שונים)? אין על זה תשובה הגיונית, כי הלוגיקה עצמה בנויה על ההנחה שיש נפרדות מלכתחילה. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת? אליעד מסביר שכל תשובה שמקבלים בנפרדות רק מובילה לעוד שאלה. הוא מדגיש שאם יש ... במסגרת הנפרדות. מנקודת מבטו של אליעד, רק באחדות המוחלטת השאלה מתבטלת לחלוטין. כשהכל אחד, אין שום משמעות לשאלות ולתשובות. האם באמת מחויב שתהיה נפרדות? אחד המשתתפים מעלה טענה שהוא מרגיש שמחויב שתהיה נפרדות, מכיוון שהוא רואה תמיד שיש שני דברים - טוב ורע, יש ואין. אליעד מבהיר לו שזה לא באמת מחויב. הסיבה שהאדם חווה את הנפרדות כמחויבת היא רק משום שהוא מניח מראש שיש הבדל. כלומר, כל מחויבות היא מותנית בהנחת יסוד שהאדם מחזיק בה. אליעד מציע לאדם לשאול את עצמו: מי אמר שבאמת יש נפרדות? מי אמר שאני באמת בנפרדות?. הוא מדגיש שהחוויה של מחויבות היא אשליה הנוצרת מעצם האמונה בנפרדות. איך לצאת מתחושת המחויבות של הנפרדות? אליעד מציע למשתתפת אחרת שביקשה להבין כיצד לצאת מתחושת המחויבות הזו, לחקור את עצמה לעומק. הוא מסביר שאם היא באמת תחקור לעומק את הנחת היסוד שהיא חייבת להיות בנפרדות, היא תגלה שזו רק אמונה. כל מחויבות מורגשת רק מתוך אמונה ראשונית כלשהי. לכן, הדרך להשתחרר מתחושת המחויבות היא לחזור לנקודה שבה הונחה הנחת היסוד, ולבדוק אותה מחדש. מה המשמעות של האפשרי והמחויב? אליעד מסכם שאם האדם חווה שיש משהו מחויב, המשמעות היא שיש אופציה אחרת אפשרית שהוא לא רואה. הוא אומר שהאדם נוטה לחשוב שיש דברים מחויבים, אבל אם היה בוחן אותם מחדש, היה מגלה שהמחויב שלו הוא בעצם אפשרי. כל הרעיון של אפשרי ומחויב קיים רק בתוך תפיסת הנפרדות. לסיום, אליעד מדגיש שכל שאלה של האדם מכילה מראש את הנחות היסוד של הנפרדות. לכן הוא ... לנסות למצוא תשובות בתוך המסגרת של הנפרדות עצמה. איך נוצרת נפרדות מתוך אחדות? מהי אחדות מוחלטת? איך נוצר יש מאין? האם נפרדות היא מחויבת? למה אין תשובה מוחלטת בנפרדות? מה ההבדל בין אפשרי למחויב? איך לצאת מתחושת המחויבות בנפרדות? ...

... פחד - מחויב או אפשרי? הפרעת חרדה ודיכאון, האם זה מחויב, או אפשרי? ואיך להתמודד? ובו יתבאר, כי קיימת דרך לצאת מכל הפרעת חרדה ודיכאון, על ידי דבר שנקרא אמת מחויבת. ואמת מחויבת פירושו, שעל כל דבר שהאדם חושב אותו מאמין בו רוצה אותו ... שונא אותו וכיוב, על האדם לשאול את עצמו תמיד. האם זה מחויב או אפשרי? לדוגמה, נניח שהאדם רוצה איזה דבר. ככ רוצה אותו, ... לשאול את עצמו, האם הדבר הזה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב ומוכרח להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי שאני אשיג אותו, ... יקרה שום דבר?! ובכל פעם שנדמה לאדם שיש איזה דבר שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהאדם מרגיש שהוא מחויב לאיזה דבר, לאיזה רעיון, לאיזה רצון וכיוב, על האדם לשאול את עצמו, האם האמונה הזאת שלי, האם היא מחויבת, או שאולי רק אפשרי שהיא נכונה, אך לא מחויב שהיא נכונה?! והאם מה שאני בטוח שהוא נכון, האם מחויב ומוכרח שהוא נכון? אולי אני טועה? ואולי ההפך הוא הנכון?! והאם מה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי, שאני אשיג אותו?! והדבר הזה, שהאדם שואל את עצמו על כל דבר, האם זה מחויב או רק אפשרי, הדבר הזה מוביל את האדם להבנה, ששום דבר בעולם, אינו מחויב, אלא הכל אפשרי בלבד. כי שום דבר לא מוכרח להיות דווקא כך ... החרדה שיש לאדם, היא רק בגלל שהוא הופך את האפשרי למחויב . דהיינו, שהאדם, על איזה דבר שהוא לא באמת מחויב להשיג אותו, הוא מתייחס אליו, כאילו הוא מחויב להשיג אותו. ואז האדם מפחד, מכך שהוא לא ישיג אותו. וככל שהאדם חושב יותר, שהוא מחויב להשיג את הדבר, כך הוא יותר בחרדה, מכך שהוא לא ישיג אותו. ... כל דבר ודבר, ושואל את עצמו תמיד, האם זה אפשרי? האם זה מחויב? האם מחויב שאני צודק, או שאני רק אולי צודק? והאם אני בטוח שהאמת היא כך, ואולי היא אחרת? והאם אני מחויב לרצות ולעשות כך, או שזה רק אפשרי? וכולי, על ידי זה בסופו ...

... להרגיש טוב, רצון להרגיש טוב, לא לרצות שום דבר, מחויב או אפשרי, חייב לרצות להרגיש טוב, תודעה של תינוק האם לרצות להרגיש טוב הוא דבר מחויב או אפשרי? אליעד מסביר על המושגים מחויב ואפשרי, ומדגיש שהרצון להרגיש טוב הוא מחויב רק בתנאים מסוימים ולא מחויב באופן מוחלט. הוא מדגים זאת דרך הבנת המושג רוצה, וטוען שרצון פירושו תמיד רצון להרגיש טוב. במילים אחרות, אם אדם רוצה דבר מסוים, הוא בעצם ... רוצה משהו, הוא מתכוון שהוא רוצה למלא חיסרון, כלומר, להרגיש טוב יותר מאשר הוא מרגיש כעת. עם זאת, אליעד מדגיש כי אף על פי שרצון להרגיש טוב הוא מחויב אם יש לך רצון כלשהו, הוא לא מחויב כשלעצמו שיהיה לך בכלל רצון. אם קיימת, יש לך טוב ויש לך רע, ויש לך רצון, אבל לא מחויב שתהיי קיימת מלכתחילה. כלומר, לא מחויב שתהיי במצב שיש בו רצון. מה ההבדל בין הכאב הפיזי לכאב התודעתי? אליעד מסביר את ההבדל בין הכאב הפיזי לבין הכאב התודעתי דרך דוגמה קיצונית של ... רובוטי. אליעד מדמה זאת לפעולה של הכאת שולחן בפטיש - השולחן מגיב ברעש, אבל הוא אינו מודע לסבל או לרצון. לכן, גם תגובה כמו בכי או צרחות אינה הוכחה חד - משמעית לכך שהתינוק אכן רוצה להרגיש טוב באופן מודע. למרות זאת, אליעד מסביר כי אם יש לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר. האם ניתן בכלל לא לרצות שום דבר? אליעד מסביר שאף על פי שאדם בהכרח רוצה להרגיש טוב כאשר הוא כבר קיים, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה או רצון. אפשר להגיע למצב בו התודעה חוזרת אחורה, למצב טרום - רצוני, כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם מודע לעצמו, חייב להיות לו רצון כלשהו, ואז הוא חייב לרצות להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הופך למחויב, רק אם התודעה כבר קיימת. האם יש קשר בין מודעות לבין סבל? אליעד מדגיש שקיים קשר ישיר בין מידת המודעות לסבל. ככל שהתודעה מודעת יותר, וככל ... מורכבים על היחס בין רצון, טוב, מודעות וסבל, ומסביר את ההבדלים המהותיים בין תגובות פיזיות לתגובות תודעתיות, ואת התנאים בהם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב ובאילו מצבים הוא רק אפשרי. האם חייבים לרצות להרגיש טוב? מה ההבדל בין כאב פיזי לכאב נפשי? האם תינוק מודע לסבל שלו? האם אפשר לחיות בלי שום ...

... מחויבות אישית, מסגרות בחיים, הצבת גבולות, פחד להתחייב, להציב גבולות, פחד ממחויבות, חופש אישי, חוסר מוטיבציה ובו יתבאר העניין של גבולות אישיים ושל הצבת גבולות. ויתבאר, למה ... גבולות? ואיך בכל זאת להציב גבולות? ויתבאר גם העניין של מסגרות בחיים ושל מחויבות אישית של האדם. ויתבאר, למה קשה לאדם להתחייב לכל מיני דברים? ולמה האדם מפחד להתחייב? ומהו ... את החופש האישי שלו. כי העבד, אין לו כמעט חופש אישי לעשות כרצונו, אלא הוא מחויב לעשות, גם דברים נגד רצונו. ולעבד אין חוויה של בחירה חופשית, כי לא מתחשבים ברצון החופשי שלו, ... של דברים שמותר לו לעשות ושל דברים שאסור לו לעשות. והאדם צריך שתהיה לו מחויבות אישית, לעמוד בחוקים של העולם הזה, כדי להמשיך להשתתף במשחק החיים של העולם הזה. כי בלי ... שהוא לא יכול לעשות את מה שהוא רוצה. וברגע שהאדם רוצה לעשות איזה דבר, ויש לו מחויבות אישית להגביל את עצמו ולא לעשות את הדבר, הרי שזה פוגע בחופש הבחירה של האדם. כי האדם מרגיש ... להתחייב. כגון לדוגמה בקשר זוגי, שהאדם נכנס לקשר זוגי, דהיינו, יוצר לעצמו מחויבות אישית כלפי בן הזוג בת הזוג, ואחכ כאשר הקשר הזוגי מתפתח יותר, אז לפעמים האדם מקבל רגליים קרות ומפחד ממחויבות ומפחד להתחייב כלפי בן הזוג בת הזוג. וזה משום, שמצד אחד האדם מבין, שבלי מחויבות אישית כלשהי, הוא לא יוכל להיות בקשר זוגי. אבל מצד שני האדם לא רוצה יותר מידי תחושה של מחויבות, שהוא חושב שהיא תיקח לו את החופש האישי שלו. וזה שהאדם מפחד להתחייב, זו גם אחת מהסיבות, ... ללמוד חוסר מוטיבציה לעבוד וכיוב. שהם נובעים, מכך שהאדם לא רוצה לחוות מחויבות כלפי העבודה שלו וכלפי הלימודים שלו. דהיינו, אין לאדם מוטיבציה לעבוד או ללמוד, גם משום ... כאילו עובד בכפייה, כי הוא חייב לעבוד. ואז אין לאדם חשק לעשות דבר שנובע מתוך מחויבות. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד עם הפחד שלו ממחויבות? וכיצד יכול האדם להציב גבולות לעצמו, למרות שהם כאילו לוקחים לו את החופש האישי שלו? ... לכך היא, שראשית כל יש להכיר בכך, שאין שום אפשרות להיות קיים בעולם הזה, בלי מחויבות כלשהי. וכדי שהאדם יהיה קיים, מוכרח שהוא ירגיש שיש משהו שהוא מחויב אליו. כי בלי שום מחויבות כלשהי, אין שום משמעות לקיום העצמי של האדם. כי הקיום, הוא בגלל תחושת החיסרון, שהיא תחושת הצמצום, תחושת הרצון, תחושת ההזדהות, תחושת המחויבות וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. אבל, קיימת דרך עבור האדם, שתאפשר לו להציב גבולות לעצמו, ולהיות מסוגל לקחת אחריות אישית, ולהתחייב במחויבות אישית, בלי לפחד ממחויבות כלשהי. והיא, על ידי זה שהאדם משחרר את עצמו באמת ובשלמות, מכל מחויבות מחשבתית כלשהי. זא כדי להיות מסוגל להתחייב, לשם כך עליך להרגיש חופשי. ומי שרוצה להיות ... ולהיות מסוגל להשתלב במסגרות בחיים, עליו להשתחרר בשחרור פנימי אמיתי, מכל מחויבות מחשבתית כלשהי. ולהשתחרר מכל מחויבות מחשבתית כלשהי, פירושו, שהאדם משחרר את עצמו, מכל דפוסי החשיבה שלו באשר הם. כי האדם יש לו ... לו אמונות מאוד עמוקות, שהן אלו שגורמות לו לרצות כל הזמן להרגיש חופשי ולפחד ממחויבות. משום שהוא מרגיש כבול בבית כלא, והוא רוצה לצאת לחופשי ולהרגיש כמה שיותר חופשי, ולא להתחייב לשום דבר. והאמונות של האדם, הן המחויבות הגדולה ביותר שלו. שהאדם מחויב לחשוב בדרך כלשהי, ולא יכול לחשוב אחרת. ומי שרוצה להשתחרר מכל מחויבות שהיא, הוא מוכרח להשתחרר מהמחויבות הגדולה ביותר שלו, שהיא המחויבות שלו לצורת החשיבה שלו, לשכל האישי שלו, לאמונות שלו וכולי. ומי שיצליח לצאת לחופשי מהמחויבות האישית העמוקה ביותר שלו, שהיא ה

... חיסרון נצחי, בלי רצון עצמי, חיסרון אפשרי, חיסרון מחויב מה המשמעות של לעשות את כל מה שאתה יכול באמת? כשאדם ניצב בפני בעיה, הוא נוהג לשאול את עצמו: מה עוד אני יכול ... לו שאלה, ולכן אין לו בעיה. מהי המשמעות של חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? חיסרון מחויב הוא מצב שבו החיסרון תמיד קיים, ללא קשר למה שהאדם יעשה. חיסרון אפשרי הוא מצב בו האדם יכול לדמיין מציאות שבה ... הוא סובל מכך שהוא קיים בפועל. לעומת זאת, חיסרון מחויב לא יכול לגרום לסבל אם האדם באמת מבין שהוא בלתי נמנע, כי אז הוא לא יכול לדמיין מצב אחר. מדוע ההבנה שתמיד יהיה ... אחרת, הסבל מפסיק להתקיים. אם הוא מצליח לראות שכל המצבים שווים באמת, אז לא נשארת שום שאלה ולא נשאר שום חיסרון. איך להגיע למצב של אין שאלה? מה ההבדל בין אין ... לאין שאלה? איך להשתחרר מהסבל הקיומי? מה זה חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? למה תמיד יש לי חיסרון? האם תמיד חייב להיות רצון? ...