... חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה האם אמונה היא טובה או לא טובה? אליעד מסביר ...

... השכל האנושי מבוסס על לוגיקה, אך לא ניתן להוכיח שהלוגיקה עצמה נכונה באופן מוחלט. כל הוכחה מסתמכת על הנחות יסוד, ולפיכך, תמיד יישאר ספק בסיסי - אולי השכל טועה? מכאן עולה שהתשובה אינה בהוכחה אלא בהבנה. השאלה הבסיסית היא האם יש דבר כזה אמת אובייקטיבית? אם כל דבר שניתן להוכחה לוגית אינו מוחלט, אז האם בכלל אפשר להגיע להבנה ... היחיד שהם לא יכולים להוכיח שהלוגיקה נכונה. אתה לא יכול להוכיח שהלוגיקה היא אבסולוטית. רק השכל אולי מוגבל זה לא מוכיח שזה ככה. תמיד בלב האדם יש ספק אולי השכל טועה. אין משמעות להוכחה יש משמעות להבנה. לפני השאלה של הבנה השאלה היא אחרת. האם יש דבר כזה אמת אובייקטיבית. אם כל דבר בר הוכחה לוגית הוא לא אובייקטיבי השאלה אם יש דבר כזה אמת ...

... כולן. וגם אם השכל של האדם, אומר לו שאפשרות אחת היא נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, הרי שהאדם יש בליבו עדיין ספק, אולי השכל טועה, ודווקא האפשרות האחרת שנראית כשקרית, אולי דווקא היא האמת?! ואין לאדם ברירה, אלא לנסות לשקר, ולהפיל את כל האחיזה ... ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, שהאדם לא צריך לשקר ולחשוב שהשכל טועה, כי גם זה הוא שקר, אלא על האדם לשאול את עצמו, אולי השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות המציאות, הכל ...

... על האדם לקחת את מה שהוא חושב שהוא מבין אותו, ולשאול את עצמו, אולי ההפך הוא הנכון? ואולי השכל טועה, ודווקא ההפך הוא הנכון? וככה על האדם לאמת את ההבנה שלו, עד שתישאר אמת מבוררת. ואז האדם מגיע להבנה שלמה, וגם לחוויה שלמה של מה שהוא מבין, בשלמות. ועד שהאדם לא יודע את הדבר, בלי שהוא יהיה תלוי בשכל שלו עצמו, הרי שהוא לא באמת בטוח, שהוא כך. כי אולי השכל טועה? ועל ידי זה שהאדם שואל תמיד, אולי ההפך הוא הנכון? אז הוא מוצא את המחויב, שאינו מוגדר בשכל כלל, והוא בטוח בו, במחויב שאינו מוגדר כלל. ואז וכולי. ...

... הידיעה הזאת היא נכונה? ואולי היא לא באמת נכונה, אלא, היא רק דמיון בלבד? ואולי היא לא קיימת כלל, אפילו לא כדמיון? ואולי כל התפישה השכלית, אולי היא כולה שגויה? ואולי ההפך הוא הנכון? ואולי השכל טועה לגמרי? והשאלות האלו, מובילות את האדם, אל המקום שבו לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. כי כל הידיעות של האדם, נשענות על כך, שהתודעה של האדם, מזדהה באופן חזק ביותר, עם התפישה ...

... החיים באופן מוחלט, לא תחווה שום חיסרון ותמצא משמעות אמיתית שאינה חסרה דבר. שאלה: למה אני לא יכול למצוא משמעות אמיתית? אליעד: כי אם המשמעות נובעת מהשכל, אז תמיד יהיה לך ספק שאולי השכל טועה. אלא אם תבין משהו לא מתוך השכל, אלא מתוך המחויב ואז לא יהיה לך ספק שאולי אתה טועה. עכשיו השאלה היא, איך ליצור משמעות יחסית ואיך להגיע למשמעות מוחלטת. איך אתה יכול לייצר עוד ...

... כי הפעולה זקוקה לתקווה שמשהו ישתפר בעקבותיה. האם ייאוש מוחלט באמת קיים? אליעד כהן מסביר שאין באמת מצב של ייאוש מוחלט. גם אם האדם בטוח בשכלו שאין לו כל אפשרות להשיג את המטרה שלו, תמיד קיים חלק בתוכו המאמין, שאולי השכל טועה, ואולי בכל זאת המטרה אפשרית. הדוגמה שמביא אליעד היא של אדם שנמצא בשריפה. האדם בורח מהחלון לא רק משום שרע לו כרגע, אלא ...

... מצוירים ומדע בדיוני - המחויב הוא אפשרי מי שרוצה לעורר אצל עצמו את חוויית האחדות של המציאות, שיצפה בסרטים מצוירים ובסרטי מדע בדיוני. כאשר הדגש הוא, על סרטים שבהם חוויית ... על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומעורר אצל עצמו, את השכל של האחדות. והעניין הוא, כי התודעה של האדם חיה בעולם של חוקים קשוחים מאוד, חוקים שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה חוקי הטבע וכיוב. ויש ... האדם את מה שנדמה לו כמחויב המציאות , כפי מה שהוא באמת, דהיינו, אפשרי המציאות. והכוונה היא, כי בעיני האדם, המון דברים נראים כמחויבי המציאות, למרות שבאמת הם רק אפשרי המציאות. כי כל צורת החיים שלנו כאן בעולם הזה, וכל חוקי הפיזיקה וכל חוקי הטבע, נדמים לאדם כישויות שיש ... הגיוני מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת ... המצוירים, אז אם יש לאדם שכל אמיתי, אז לאחר מכן, כאשר הוא חוזר אל העולם הלא בדיוני שלנו, אז הוא יודע את האמת וגם מרגיש את האמת. שכל העולם שלנו הוא בדיוני לגמרי, והוא רק אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות שונות של המציאות. ...

מחויב שנכלל באפשרי - עבודת אלילים, שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחויב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק אפשרי המציאות ללא שום כוח כלל. וכל זמן שנדמה לאדם שיש כוח ללבוש של ... עצמו כוח כלשהו, גם הוא עובד אלילים. כי גם האני של האדם, גם הוא עצמו רק לבוש של המציאות. ואלוהים האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, הלא היא המהות של כל הדברים כולם, שנמצאת מחוץ ובתוך כל הדברים כולם, שהיא הכוח האמיתי וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של האחדות, שבו הכל אחד ממש, אז ההבנה הראשונה שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת המחויב ובחינת האפשרי, נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה האדם מבין את עניין המהות של המציאות, שהיא מחוץ למקום ולזמן וכולי, אבל האדם עדיין עושה הפרדה בין הלבושים של המציאות, לבין המהות של המציאות. אבל בתכלית הסופית, הכל אחד ממש והכל נכלל אחד בשני ממש. וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפכ, האחדות של המציאות פירושה הוא, שכל מה שנכון לגבי הישות האחת האין סופית, נכון ללא כל שינוי, לגבי כל אחת ואחת מכל הישויות הסופיות. וכיוב להפך, שכל מה שנכון לגבי כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות והצירופים שלהן (שגם אלו ישויות בפני עצמן), נכון בדיוק ללא כל שינוי, גם לגבי המהות של המציאות. וזהו דבר שהוא נגד השכל. כי עפ השכל הזה, יש ריבוי של אלוהים וריבוי של ישויות אין סופיות, שזה לא הגיוני. ואעפכ הדבר הוא כך. ועפ השכל של האחדות, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות, היא אלוהים אין סופי של ממש. שרק בעיני האדם היא מצטיירת לו כישות סופית, למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק כמו המחויב הראשון. וכאשר האדם רואה איזו ישות סופית, כגון לדוגמה אבן, מי שיודע את האמת, הוא מבין שמצד אחדות המציאות, הגודל של האבן ... ממש. וכאשר האדם רואה איזו צורה של המציאות, הוא בעצם רואה רק היבט מסוים, של הישות שהיא ממש כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות , אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו הכל ישות אחת ממש, עד שאי אפשר להבדיל בין הלבושים השונים, כי הכל אחד ממש. וגם בחינת האין, גם היא רק לבוש. ובשורשו, אין הבדל בין היש לבין האין, כי הכל אחד. ועל ידי השכל הזה, אין שום עבודת אלילים כלל, כי הכל זו עבודת אלוהים האמיתי. כי אכן כל ישות וישות שיש בעולם, היא מחייה את כל העולמות ... העולם, כי זה דבר שאינו אפשרי, שתהיה לעולם יותר מאשר נקודת מרכז אחת, אעפכ כל ישות, היא בכלל המהות של המציאות ונקודת המרכז וכולי. וכך גם לגבי המחויב, שהוא גם אפשרי המציאות. ולו רק משום שיש לו הפך, והוא אפשרי המציאות עצמו. וכאשר גם המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש סוף, לישות אחת. ...

... מחויב , סבל אפשרי, שחרור מסבל, אושר או סבל, אכזריות שהיא רחמנות, רחמנות שהיא אכזריות, אושר ... אמיתית. כיצד ההבנה שאין שלמות מובילה לשחרור מהסבל? אליעד מסביר שכל אדם חווה סבל מכיוון שהוא מחפש שלמות שאין להשיג. האדם סובל מפני שהוא לא מוכן להשלים עם ...