האם אפשר להיות בטוח שהשכל אינו טועה?

אליעד כהן מדבר על השאלה העמוקה והמאתגרת של ספקות בשכל. הוא מסביר שכאשר אדם מגיע לתובנות מסוימות, תמיד קיימת האפשרות לשאול את עצמו "אולי אני טועה?" גם לאחר שהוא מרגיש שהוא מבין דבר לעומקו. לטענתו, השכל האנושי תמיד יכול לטעות. ככל שאדם יותר מתבסס על שכל והוכחות לוגיות, כך הספק לגבי אמיתות ההוכחות האלה עולה יותר.

לדוגמה, אליעד מביא סיטואציה שבה אדם מפתח תיאוריה מורכבת ולאחר מכן מישהו שואל אותו "מי אמר שהתיאוריה שלך נכונה?" או "אולי השכל שלך טועה?" שאלות אלו, לטענתו, לא רק מערערות את הביטחון העצמי של האדם אלא מצביעות על קיומו של ספק אינהרנטי בכל טיעון או הסבר. לפי אליעד, ככל שאדם יותר משוכנע בטענות שלו, כך קל יותר לערער אותו בעזרת שאלת הספק. מי שמסתמך על שכל והוכחות לוגיות תמיד ייתקל בקושי כאשר יגיע לקצה הגבול של הלוגיקה.

למה כל הוכחה שכלית היא מוגבלת?

אליעד טוען שהוכחות לוגיות, למרות חוזקן לכאורה, הן תמיד מוגבלות, מכיוון שבסופו של דבר הן מתבססות על הנחות יסוד שהשכל עצמו אינו יכול לאשר בוודאות מוחלטת. הוא מדגים זאת באמצעות אנשים שונים שמנסים להוכיח דברים הפוכים זה מזה: למשל, אחד שמנסה להוכיח שיש אלוהים ואחר שמנסה להוכיח שאין אלוהים. כל אחד מהם יכול להציג טיעונים לוגיים לכאורה, אך תמיד ניתן יהיה לשאול את השאלה "מי אמר שההוכחה שלך נכונה?"

מהי המשמעות של "הכל אחד" לפי אליעד?

אליעד מסביר שכאשר אדם אומר "הכל אחד" או "הכל טוב", ישנן שתי אפשרויות להבנת האמירה:

• האדם מתכוון לכך ברצינות, כהגדרה מוחלטת של המציאות.
• האדם בעצם מבטא חוסר ידיעה מוחלט. כשהוא אומר "הכל אחד", הוא מתכוון שהוא לא יודע שום דבר בוודאות מוחלטת, ולכן מבחינתו הכל אותו דבר, מכיוון שאין הבדל אמיתי בין שום דבר לשום דבר.

לפי אליעד, כאשר אדם משתמש בביטויים כאלו מתוך חוסר ידיעה מוחלט, הוא חסין בפני שאלות ספקניות. אם מישהו ינסה לערער אותו בטיעון של "אולי אתה טועה?", אותו אדם יענה שאכן הוא אולי טועה, כי הוא לא יודע בוודאות שום דבר. כך, אדם שמודה בחוסר ידיעה מוחלט הוא למעשה מוגן לחלוטין מפני ספקות.

מה קורה לשכל כאשר לוקחים אותו עד לקצה?

אליעד מסביר שכאשר אדם משתמש בשכל שלו עד לקצה, הוא מגיע לנקודה שבה השכל עצמו מבין שאין הבדל בין שכל לאין - שכל. בשלב הזה, השכל כבר אינו מסוגל להבחין בין "יש" ל"אין", בין "נכון" ל"לא נכון", ובכך מגיע למצב של אין שכל, שבו כל ההגדרות מתמוטטות. בנקודה זו, השכל מפסיק להיות כלי של אבחנה והופך להיות מצב תודעתי שבו הכל הוא אחד.

הוא מדגים זאת בעזרת דוגמה של בקבוק, שבה אדם יכול לומר בוודאות "יש כאן בקבוק" או "אין כאן בקבוק". אך אם האדם ישתמש בשכל עד הסוף, הוא יראה שבעצם אין הבדל אמיתי בין "יש בקבוק" ל"אין בקבוק". לכן, אדם שמשתמש בשכלו עד הקצה, למעשה מאבד את היכולת להבדיל בין יש לאין, ונמצא במצב שבו הכל אחד.

מהי המשמעות של "לא לדעת שום דבר" ואיך זה מוביל לידיעת הכל?

אליעד טוען שאם האדם מודה שהוא לא יודע שום דבר בוודאות מוחלטת, הוא בעצם נמצא במצב של ידיעה מוחלטת, מכיוון שאין לו גבולות של הבנה. כשאדם לא יודע כלום, הוא לא מוגבל לתפיסות מסוימות ואינו מחויב לשום הגדרה ספציפית של...