נורמות קבוצתיות, נורמות בקבוצה, חשיבה יצירתית, לחשוב מחוץ לקופסא, קיבעון מחשבתי, לשנות הרגלי חשיבה, סטיגמות חברתיות, סטנדרטים חברתיים, נורמות חברתיות, התנהגות נורמטיבית
מהו הקשר בין קבוצות לנורמות קבוצתיות?
ההרצאה מתחילה בדיון על קבוצות, במיוחד כאלה שנמצאות באינטרנט (כמו קבוצות בפייסבוק) או במקומות אחרים. אליעד מדבר על האופי של קבוצות כאלה, שמוגדרות תחת נושא מסוים ויש להן חוקים או כללים פנימיים שלא תמיד ניתן לסטות מהם. לדוגמה, קבוצות מסוימות מונעות את העלאת נושאים שהם לא קשורים לנושא המרכזי של הקבוצה, ויש גם חוקים מחמירים בנוגע לאופי השיחות או התוכן המותר.
מהו תפקיד המנהל בקבוצות?
אליעד מסביר כי מנהלי הקבוצות הם שמחליטים אילו נושאים יכולים להיות על סדר היום ומה ייכנס או לא ייכנס לדיון. לדוגמה, אם מישהו מעלה רעיון או שאלה שלא קשורים לנושא המרכזי של הקבוצה, המנהל יכול להפסיק את השיחה ולהגיד שזו לא הדרך הנכונה לדבר. זה מעורר שאלה לגבי גבולות החופש בתוך הקבוצה ומהות הצמצום של רעיונות חדשים. שאלת השוקלים האם כל דבר יכול לתרום או שמא יש מקום להישאר במסגרת הידועה והמוכרת.
מהן הבעיות הקיימות בחשיבה קבוצתית נורמטיבית?
בדיון שממשיך, יש דגש על התסכול שנוצר כאשר אנשים בקבוצות מתחילים להיות מקובעים בחשיבתם. אליעד מתאר את הדילמה של מישהו שעבר דרך מסוימת כבר ומבין שהדרך הזו לא הובילה לפתרון, אך חבר בקבוצה מציע לו לחזור על אותה הדרך שוב. זה מצב בו מישהו כבר מתנסה ולא רוצה לחזור על אותם פתרונות שוב ושוב, למרות שייתכן שהם לא יעבדו.
מהו חוסר הגמישות במחשבה והקיבעון של הדעות?
הדגש המרכזי הוא על החשיבה המוגבלת שמציבה את האדם בתוך תבנית מסוימת. יש אנשים שמסרבים לשמוע רעיונות או דעות אחרות, אפילו אם אלה יכולים להיות מועילים. כאן אליעד מציע את הרעיון של "הפיתוי לחשוב מחוץ לקופסה", כלומר, לעיתים הדרך היחידה לצאת ממסגרת כזו היא להפעיל חשיבה יצירתית ולהתנסות בפתרונות חדשים, אך זה מצריך שינוי גישה והתמודדות עם הסטיגמות שנוצרות בחשיבה קבוצתית.
מה קורה כאשר אין פתרון לכאורה?
אליעד מביא דוגמה של אדם שנמצא במצב שבו הוא טוען שאין פתרון לבעיה, והאדם השני מנסה להסביר לו שאולי יש פתרון, אך האדם הזה לא מוכן להקשיב ומעדיף להישאר בנוחות של אמירה שאין פתרון. כאן נעשית העמקה על פרדוקס ההימנעות מחיפוש פתרון. שאלות של האם יש פתרון ואם לא, אז למה לא לחפש אותו, מתעוררות.
מהו הקשר בין זה לבין חשיבה יצירתית?
ההרצאה כוללת את ההסבר על החשיבות בהטלת ספק - גם כשנראה שאין פתרון. אחד הרעיונות החשובים שנשמעים הוא החשיבות של לחשוב מעבר למה שאנחנו יודעים, ולנסות לאמץ דרכים חדשות כדי להתמודד עם בעיות. אליעד מדבר על כך שלפעמים הטלת ספק בשיטות הידועות לנו, יכול להוביל אותנו לתשובות ולפתרונות יצירתיים יותר.
מה המניע האנושי להאמין במציאות מסוימת?
בהמשך ההרצאה, השיחה מתפתחת לכיוון העקרונות העמוקים יותר של האמונות האישיות של כל אחד מאיתנו. אליעד מציין את הקשר בין אמונות שונות של בני אדם, כמו האמונה באלוהים או באי - אלוהים, ומציג את הטענה שאין כאן "אמת מוחלטת", אלא כל אחד בוחר להאמין במשהו. הוא מדגיש את החשיבות בהבנת האינטרס שמניע את בני האדם לבחור במציאות מסוימת, במקום לחפש את האמת האובייקטיבית.
מהי החשיבות של לשאול שאלות...
ההרצאה מתחילה בדיון על קבוצות, במיוחד כאלה שנמצאות באינטרנט (כמו קבוצות בפייסבוק) או במקומות אחרים. אליעד מדבר על האופי של קבוצות כאלה, שמוגדרות תחת נושא מסוים ויש להן חוקים או כללים פנימיים שלא תמיד ניתן לסטות מהם. לדוגמה, קבוצות מסוימות מונעות את העלאת נושאים שהם לא קשורים לנושא המרכזי של הקבוצה, ויש גם חוקים מחמירים בנוגע לאופי השיחות או התוכן המותר.
מהו תפקיד המנהל בקבוצות?
אליעד מסביר כי מנהלי הקבוצות הם שמחליטים אילו נושאים יכולים להיות על סדר היום ומה ייכנס או לא ייכנס לדיון. לדוגמה, אם מישהו מעלה רעיון או שאלה שלא קשורים לנושא המרכזי של הקבוצה, המנהל יכול להפסיק את השיחה ולהגיד שזו לא הדרך הנכונה לדבר. זה מעורר שאלה לגבי גבולות החופש בתוך הקבוצה ומהות הצמצום של רעיונות חדשים. שאלת השוקלים האם כל דבר יכול לתרום או שמא יש מקום להישאר במסגרת הידועה והמוכרת.
מהן הבעיות הקיימות בחשיבה קבוצתית נורמטיבית?
בדיון שממשיך, יש דגש על התסכול שנוצר כאשר אנשים בקבוצות מתחילים להיות מקובעים בחשיבתם. אליעד מתאר את הדילמה של מישהו שעבר דרך מסוימת כבר ומבין שהדרך הזו לא הובילה לפתרון, אך חבר בקבוצה מציע לו לחזור על אותה הדרך שוב. זה מצב בו מישהו כבר מתנסה ולא רוצה לחזור על אותם פתרונות שוב ושוב, למרות שייתכן שהם לא יעבדו.
מהו חוסר הגמישות במחשבה והקיבעון של הדעות?
הדגש המרכזי הוא על החשיבה המוגבלת שמציבה את האדם בתוך תבנית מסוימת. יש אנשים שמסרבים לשמוע רעיונות או דעות אחרות, אפילו אם אלה יכולים להיות מועילים. כאן אליעד מציע את הרעיון של "הפיתוי לחשוב מחוץ לקופסה", כלומר, לעיתים הדרך היחידה לצאת ממסגרת כזו היא להפעיל חשיבה יצירתית ולהתנסות בפתרונות חדשים, אך זה מצריך שינוי גישה והתמודדות עם הסטיגמות שנוצרות בחשיבה קבוצתית.
מה קורה כאשר אין פתרון לכאורה?
אליעד מביא דוגמה של אדם שנמצא במצב שבו הוא טוען שאין פתרון לבעיה, והאדם השני מנסה להסביר לו שאולי יש פתרון, אך האדם הזה לא מוכן להקשיב ומעדיף להישאר בנוחות של אמירה שאין פתרון. כאן נעשית העמקה על פרדוקס ההימנעות מחיפוש פתרון. שאלות של האם יש פתרון ואם לא, אז למה לא לחפש אותו, מתעוררות.
מהו הקשר בין זה לבין חשיבה יצירתית?
ההרצאה כוללת את ההסבר על החשיבות בהטלת ספק - גם כשנראה שאין פתרון. אחד הרעיונות החשובים שנשמעים הוא החשיבות של לחשוב מעבר למה שאנחנו יודעים, ולנסות לאמץ דרכים חדשות כדי להתמודד עם בעיות. אליעד מדבר על כך שלפעמים הטלת ספק בשיטות הידועות לנו, יכול להוביל אותנו לתשובות ולפתרונות יצירתיים יותר.
מה המניע האנושי להאמין במציאות מסוימת?
בהמשך ההרצאה, השיחה מתפתחת לכיוון העקרונות העמוקים יותר של האמונות האישיות של כל אחד מאיתנו. אליעד מציין את הקשר בין אמונות שונות של בני אדם, כמו האמונה באלוהים או באי - אלוהים, ומציג את הטענה שאין כאן "אמת מוחלטת", אלא כל אחד בוחר להאמין במשהו. הוא מדגיש את החשיבות בהבנת האינטרס שמניע את בני האדם לבחור במציאות מסוימת, במקום לחפש את האמת האובייקטיבית.
מהי החשיבות של לשאול שאלות...
- נורמות קבוצתיות
- חשיבה יצירתית
- קיבעון מחשבתי
- שינוי הרגלי חשיבה
- סטיגמות חברתיות
- התנהגות נורמטיבית
מה מטריד אותך?
ש: שיש קבוצות מסוימות "בפייס" או בכל מיני מקומות שהם בנושא מסוים.
אליעד: אני אומר תסגור את "הפייס" לא תדע שזה קיים פתרנו את הבעיה.
ש: לא יש קבוצות בכל מיני מקומות.
אליעד: צא מכל המקומות לא תהיה שום בעיה.
ש: אוקי בקיצור תחת איזה נושא מסוים ואז הם יש להם חוקים מסוימים של לא להעלות נושאים אחרים, לא להעלות יש מן קשיחות לגבי.
אליעד: אופי הקבוצה.
ש: וכל פעם שמישהו יביא איזה משהו שהוא קצת.
אליעד: אז מי שיחליט אם זה קשור או לא זה מי שמנהל את הקבוצה.
ש: בדיוק.
אליעד: נכון.
ש: אז המנהל פתאום נכנס "הלו עד פה לא לדבר על דברים לא זה, לא לשתף לינקים כאלה, לא לייעץ מהצורה הזאתי".
אליעד: אוקי.
ש: ואז פשוט אפילו אם זה יכול לתרום, אפילו אם זה אתה יודע אפילו אם זה.
אליעד: אפילו אם אתה חושב שזה יכול לתרום.
ש: כן אני רק מדבר על פתיחות לעומת סגירות והם בטוחים שהם.
אליעד: תראה מצד האמת כל דבר יכול לתרום יכול להיות שיש מישהו שיגיד לך "תקשיב למה להקשיב למה שאני מלמד בוא תלמד סינית אולי דרך זה תיחשף לעוד אינפורמציה מעניינת", מצד האמת כל דבר יכול לתרום מצד שני יש צמצום יש חוקים. אז מה מטריד אותך בסיפור, מה מהות הדבר של מה שמטריד אותך שאתה מרגיש את השקר של העולם?
ש: כן בדיוק.
אליעד: שאתה מרגיש שיש איזו בעיה ואתה אומר בא ננסה לפתור את הפתרון רק בדרך אחרת, אומרים לך "לא אבל זאת לא דרך שאנחנו מכירים אנחנו עובדים רק לפי שיטת X".
ש: הם אומרים "פה זה תמיכה" למשל כלומר, הם תומכים בזה שזה יישאר לא באם אפשר לפתור "לא זה מקום אחר".
אליעד: כן נכון מה לעשות זה כמו, נכון זאת האמת. עכשיו את מי אתה צריך להאשים את עצמך שאתה בוחר להשתתף בקבוצה הזאת אבל מה האמת היותר עמוקה שאיפה בתוכך יש את המקום שמנסה לפתור בעיות רק בדרך מסוימת אומרים לו "רגע תקשיב יש פה עוד פתרון", "לא עזוב אותי אני לא עובד בחשיבה הזאת אני חושב רק בחשיבה מסוימת" הרי בתוכך יש את הקבוצות האלה, אתה מבין מה אני אומר יש בתוכך את המקומות שבהם אתה כאילו רואה פתרון כאילו בתת מודע אומר לך "אולי תחשוב אחרת", "מה פתאום פה לא, זה ככה חושבים ולא רוצה לשמוע דעות אחרות ואל תנסה להכניס לי דעות מוזרות". אמת או לא אמת?
ש: כן אבל מה עם הקול הזה שלי שאומר לי שאני לא רוצה להקשיב לו כי זה כי אני התנסיתי כבר בסוג המידע הזה.
אליעד: עוד פעם.
ש: כלומר, אם הלכתי בדרך מסוימת ואני יודע שזה לא נמצא שם ואז הוא אומר לי "כן לך בדרך הזאתי" אבל כבר הייתי שם אני יודע שזה לא שם, "לא לך שם אולי זה שם" לא אבל כבר הייתי שם, משהו כזה אז בגלל זה אני.
אליעד: אז מה אתה רוצה, אז למה אתה שם בקבוצה הזאת?
ש: לא אני התייחסתי למה שאמרת עכשיו שיש לי קול.
אליעד: אבל אותו קול אבל גם אתה ביומיום מנסה לפתור את אותן בעיות בדרכים שכבר גילית מראש שלא פתרו את הבעיות לא, יש בתוכך חלקים שממשיכים לפתור בעיות ידועות בפתרונות שאתה יודע מראש אתה אומר "לא אבל אולי הפעם זה יעבוד", מה יעבוד אבל אתה מבין שזה לא עובד "לא אולי זה יעבוד".
ש: אבל אתה מסכים אבל שדרכים שכבר ניסיתי אין טעם לחזור לשם אם מיציתי את הדרך.
אליעד: אני מסכים ברור שאני מסכים השאלה אם אתה מסכים.
ש: בוודאי.
אליעד: כן אבל אתה לא חוזר, אתה רוצה להגיד שאתה תמיד בודק דרכים חדשות אף פעם לא מנסה לפתור את אותה בעיה בדרך ישרה?
ש: אם אני מרגיש שמיציתי את הדרך אז אני לא חוזר יותר.
אליעד: אתה אף פעם לא מרגיש שמיצית למה כי זה לא משכחה אתה תמיד אומר.
ש: לא יש דברים שמיציתי ולשם אני לא חוזר.
אליעד: אז מה אתה בא לומר, נכון גם בקבוצה ההיא יש דברים שיגידו לך "טוב זה ברור שזה לא עובד".
ש: אתה רוצה לדעת מה מעניין אותי בקבוצות האלה שאני רואה שם, כלומר, אני הייתי שם פעם וגיליתי, כלומר, אני רוצה לקדם אותם.
אליעד: אז למה יצאת משם, השאלה מה שיקדם אותם זה שלא תיתן את הפתרון או אפילו תקצין אל תיתן את הפתרון רק תסביר למה זה לא פותר את הבעיה או שתשתף מהסיפור שלך ותגיד "כן ואני עשיתי את זה וזה וזה לא עבד לי מה לעשות" אולי זה מה שיקדם את הבן אדם לצאת החוצה כי אולי הוא חושב מקובע אתה לא יכול לעזור לו.
ש: כל הקטע שלהם אבל שאומרים שאין מה לעשות זה ככה ואין מה לעשות זה המחשבה כלומר.
אליעד: אוקי אז מה התשובה קודם כל אתה מטיל ספק אתה אומר "ואיך אתה יודע שאין מה לעשות אולי יש מה לעשות ואתה לא יודע".
ש: מישהו הצליח שמה?
אליעד: לא אבל אומרים לך "אין מה לעשות" אז אתה אומר "מי אמר שאין מה לעשות אולי יש מה לעשות ורק אנחנו לא יודעים את זה עדיין" או "למה שנגיד שאין מה לעשות האם יש הוכחה שאין מה לעשות" או ודבר נוסף "אוקי הבנתי שאין מה לעשות אז מה אתה מציע לי להתאבד" הוא אומרים לך "לא מה פתאום", "אבל אין מה לעשות ואני לא מסוגל לשאת את הכאב, מה לעשות להתאבד?", אתה מכניס אותו לפרדוקס עם עצמו כי להתאבד הוא יגיד לך בשום פנים ואופן לא "ומה לעשות" הוא אומר לך "אין פתרון" אז אתה אומר לו מחויב מול מחויב "מה אתה מוכן להטיל ספק בלהתאבד או בזה שאולי יש פתרון", תגיד לו "הבנתי שאתה אומר שאין מה לעשות אני מסכים איתך שאין מה לעשות, אני אבל לא יודע מה לעשות עם זה שאני לא יודע מה לעשות, לא יודע מה לעשות עם זה שאין פתרון".
ש: אני חושב שאולי העניין הוא לפתח מיומנות של לדבר איתו בשפה שלו במקום שהוא נמצא בו ולא לנסות לקדם אותו, אתה מבין מה אני אומר?
אליעד: לא, תקדם אותו השאלה באיזה דרך קודם כל אתה צריך להטיל לו ספק, תראה למה שבן אדם יגיד שאין פתרון למה שבן אדם יגיע למצב שהוא יגיד, מה האינטרס של בן אדם להגיד "אין פתרון" מה האינטרס, מה האינטרס של בן אדם להגיד "אין פתרון לבעיה".
ש: הוא לא רוצה לפתור אותה.
אליעד: לא הוא רוצה לפתור את זה, למה שהוא יגיד "אין פתרון"?
ש: הוא מפחד ללכת, יש הרבה דברים קודם כל מאמץ, "אין פתרון" זה נוח לו יש רווח מסוים שאין פתרון.
אליעד: כי אם הוא יגיד "יש פתרון" הוא יצטרך להמשיך לחפש ואז הוא ירגיש רע אז הוא אומר "אני ארגיש", הוא בתת מודע שלו אומר "אני ארגיש יותר טוב כשאני אגיד שאין פתרון מאשר שאגיד שיש פתרון ואני לא מוצא אותו, בא נגיד שאין פתרון וזהו". כמו בסיפור מה מסופר, סיפרתי את הסיפור שהייתה מדינה שהיו פעם בשנה יוצאים והבן אדם הראשון שהם היו פוגשים מכתירים אותו למלך, אתה מכיר את הסיפור בכל מקרה פגשו מישהו שיכור אמרו לו "אתה המלך", עכשיו ראה שיכור הביאו אותו ואמרו לו "אתה מלך", עכשיו הוא קם בבוקר ורואה פתאום...
ש: שיש קבוצות מסוימות "בפייס" או בכל מיני מקומות שהם בנושא מסוים.
אליעד: אני אומר תסגור את "הפייס" לא תדע שזה קיים פתרנו את הבעיה.
ש: לא יש קבוצות בכל מיני מקומות.
אליעד: צא מכל המקומות לא תהיה שום בעיה.
ש: אוקי בקיצור תחת איזה נושא מסוים ואז הם יש להם חוקים מסוימים של לא להעלות נושאים אחרים, לא להעלות יש מן קשיחות לגבי.
אליעד: אופי הקבוצה.
ש: וכל פעם שמישהו יביא איזה משהו שהוא קצת.
אליעד: אז מי שיחליט אם זה קשור או לא זה מי שמנהל את הקבוצה.
ש: בדיוק.
אליעד: נכון.
ש: אז המנהל פתאום נכנס "הלו עד פה לא לדבר על דברים לא זה, לא לשתף לינקים כאלה, לא לייעץ מהצורה הזאתי".
אליעד: אוקי.
ש: ואז פשוט אפילו אם זה יכול לתרום, אפילו אם זה אתה יודע אפילו אם זה.
אליעד: אפילו אם אתה חושב שזה יכול לתרום.
ש: כן אני רק מדבר על פתיחות לעומת סגירות והם בטוחים שהם.
אליעד: תראה מצד האמת כל דבר יכול לתרום יכול להיות שיש מישהו שיגיד לך "תקשיב למה להקשיב למה שאני מלמד בוא תלמד סינית אולי דרך זה תיחשף לעוד אינפורמציה מעניינת", מצד האמת כל דבר יכול לתרום מצד שני יש צמצום יש חוקים. אז מה מטריד אותך בסיפור, מה מהות הדבר של מה שמטריד אותך שאתה מרגיש את השקר של העולם?
ש: כן בדיוק.
אליעד: שאתה מרגיש שיש איזו בעיה ואתה אומר בא ננסה לפתור את הפתרון רק בדרך אחרת, אומרים לך "לא אבל זאת לא דרך שאנחנו מכירים אנחנו עובדים רק לפי שיטת X".
ש: הם אומרים "פה זה תמיכה" למשל כלומר, הם תומכים בזה שזה יישאר לא באם אפשר לפתור "לא זה מקום אחר".
אליעד: כן נכון מה לעשות זה כמו, נכון זאת האמת. עכשיו את מי אתה צריך להאשים את עצמך שאתה בוחר להשתתף בקבוצה הזאת אבל מה האמת היותר עמוקה שאיפה בתוכך יש את המקום שמנסה לפתור בעיות רק בדרך מסוימת אומרים לו "רגע תקשיב יש פה עוד פתרון", "לא עזוב אותי אני לא עובד בחשיבה הזאת אני חושב רק בחשיבה מסוימת" הרי בתוכך יש את הקבוצות האלה, אתה מבין מה אני אומר יש בתוכך את המקומות שבהם אתה כאילו רואה פתרון כאילו בתת מודע אומר לך "אולי תחשוב אחרת", "מה פתאום פה לא, זה ככה חושבים ולא רוצה לשמוע דעות אחרות ואל תנסה להכניס לי דעות מוזרות". אמת או לא אמת?
ש: כן אבל מה עם הקול הזה שלי שאומר לי שאני לא רוצה להקשיב לו כי זה כי אני התנסיתי כבר בסוג המידע הזה.
אליעד: עוד פעם.
ש: כלומר, אם הלכתי בדרך מסוימת ואני יודע שזה לא נמצא שם ואז הוא אומר לי "כן לך בדרך הזאתי" אבל כבר הייתי שם אני יודע שזה לא שם, "לא לך שם אולי זה שם" לא אבל כבר הייתי שם, משהו כזה אז בגלל זה אני.
אליעד: אז מה אתה רוצה, אז למה אתה שם בקבוצה הזאת?
ש: לא אני התייחסתי למה שאמרת עכשיו שיש לי קול.
אליעד: אבל אותו קול אבל גם אתה ביומיום מנסה לפתור את אותן בעיות בדרכים שכבר גילית מראש שלא פתרו את הבעיות לא, יש בתוכך חלקים שממשיכים לפתור בעיות ידועות בפתרונות שאתה יודע מראש אתה אומר "לא אבל אולי הפעם זה יעבוד", מה יעבוד אבל אתה מבין שזה לא עובד "לא אולי זה יעבוד".
ש: אבל אתה מסכים אבל שדרכים שכבר ניסיתי אין טעם לחזור לשם אם מיציתי את הדרך.
אליעד: אני מסכים ברור שאני מסכים השאלה אם אתה מסכים.
ש: בוודאי.
אליעד: כן אבל אתה לא חוזר, אתה רוצה להגיד שאתה תמיד בודק דרכים חדשות אף פעם לא מנסה לפתור את אותה בעיה בדרך ישרה?
ש: אם אני מרגיש שמיציתי את הדרך אז אני לא חוזר יותר.
אליעד: אתה אף פעם לא מרגיש שמיצית למה כי זה לא משכחה אתה תמיד אומר.
ש: לא יש דברים שמיציתי ולשם אני לא חוזר.
אליעד: אז מה אתה בא לומר, נכון גם בקבוצה ההיא יש דברים שיגידו לך "טוב זה ברור שזה לא עובד".
ש: אתה רוצה לדעת מה מעניין אותי בקבוצות האלה שאני רואה שם, כלומר, אני הייתי שם פעם וגיליתי, כלומר, אני רוצה לקדם אותם.
אליעד: אז למה יצאת משם, השאלה מה שיקדם אותם זה שלא תיתן את הפתרון או אפילו תקצין אל תיתן את הפתרון רק תסביר למה זה לא פותר את הבעיה או שתשתף מהסיפור שלך ותגיד "כן ואני עשיתי את זה וזה וזה לא עבד לי מה לעשות" אולי זה מה שיקדם את הבן אדם לצאת החוצה כי אולי הוא חושב מקובע אתה לא יכול לעזור לו.
ש: כל הקטע שלהם אבל שאומרים שאין מה לעשות זה ככה ואין מה לעשות זה המחשבה כלומר.
אליעד: אוקי אז מה התשובה קודם כל אתה מטיל ספק אתה אומר "ואיך אתה יודע שאין מה לעשות אולי יש מה לעשות ואתה לא יודע".
ש: מישהו הצליח שמה?
אליעד: לא אבל אומרים לך "אין מה לעשות" אז אתה אומר "מי אמר שאין מה לעשות אולי יש מה לעשות ורק אנחנו לא יודעים את זה עדיין" או "למה שנגיד שאין מה לעשות האם יש הוכחה שאין מה לעשות" או ודבר נוסף "אוקי הבנתי שאין מה לעשות אז מה אתה מציע לי להתאבד" הוא אומרים לך "לא מה פתאום", "אבל אין מה לעשות ואני לא מסוגל לשאת את הכאב, מה לעשות להתאבד?", אתה מכניס אותו לפרדוקס עם עצמו כי להתאבד הוא יגיד לך בשום פנים ואופן לא "ומה לעשות" הוא אומר לך "אין פתרון" אז אתה אומר לו מחויב מול מחויב "מה אתה מוכן להטיל ספק בלהתאבד או בזה שאולי יש פתרון", תגיד לו "הבנתי שאתה אומר שאין מה לעשות אני מסכים איתך שאין מה לעשות, אני אבל לא יודע מה לעשות עם זה שאני לא יודע מה לעשות, לא יודע מה לעשות עם זה שאין פתרון".
ש: אני חושב שאולי העניין הוא לפתח מיומנות של לדבר איתו בשפה שלו במקום שהוא נמצא בו ולא לנסות לקדם אותו, אתה מבין מה אני אומר?
אליעד: לא, תקדם אותו השאלה באיזה דרך קודם כל אתה צריך להטיל לו ספק, תראה למה שבן אדם יגיד שאין פתרון למה שבן אדם יגיע למצב שהוא יגיד, מה האינטרס של בן אדם להגיד "אין פתרון" מה האינטרס, מה האינטרס של בן אדם להגיד "אין פתרון לבעיה".
ש: הוא לא רוצה לפתור אותה.
אליעד: לא הוא רוצה לפתור את זה, למה שהוא יגיד "אין פתרון"?
ש: הוא מפחד ללכת, יש הרבה דברים קודם כל מאמץ, "אין פתרון" זה נוח לו יש רווח מסוים שאין פתרון.
אליעד: כי אם הוא יגיד "יש פתרון" הוא יצטרך להמשיך לחפש ואז הוא ירגיש רע אז הוא אומר "אני ארגיש", הוא בתת מודע שלו אומר "אני ארגיש יותר טוב כשאני אגיד שאין פתרון מאשר שאגיד שיש פתרון ואני לא מוצא אותו, בא נגיד שאין פתרון וזהו". כמו בסיפור מה מסופר, סיפרתי את הסיפור שהייתה מדינה שהיו פעם בשנה יוצאים והבן אדם הראשון שהם היו פוגשים מכתירים אותו למלך, אתה מכיר את הסיפור בכל מקרה פגשו מישהו שיכור אמרו לו "אתה המלך", עכשיו ראה שיכור הביאו אותו ואמרו לו "אתה מלך", עכשיו הוא קם בבוקר ורואה פתאום...
050-3331-331