... למעשה, השאלה למה מתייחסת לסיבה - מה גרם לדבר מסוים להתרחש. אם אנחנו שואלים למה העולם קיים?, אנחנו מניחים שיהיה מצב שבו לא היה קיים עולם. כלומר, אם לא היה כלום, לא היה גם זמן, מקום, טוב או רע, ואין שום דבר שיכול להוות סיבה או תכלית. נניח שנשאל למה אתה אוכל?. התשובה היא כדי להיות שבע. זוהי תכלית פעולה - פעולה שנעשית כדי להשיג מטרה כלשהי. אך אם לא היה קיים שום דבר לפני בריאת העולם, איך יכולה להיות תכלית? איך יכולה להיות סיבה? כל התפיסה הזו של סיבה ותכלית מתעוררת רק אם יש משהו - עולם, זמן, מקום - שלפניו אפשר היה לשאול על סיבה ותכלית. אם העולם לא היה קיים, אז אין שום דבר שמניע את בריאתו ואין מקום לתשובה לשאלה. האם יש תשובה לשאלה למה ...

... יותר, היא מבוססת על המחשבה שכרגע לא מספיק טוב. וכאשר האדם אופטימי וחושב שמחר יהיה טוב יותר, או שאולי באיזה זמן מקום ועולם אחר יהיה טוב יותר, על ידי זה ... את המציאות כרצונו וכיוב, עדיין הוא ירגיש רע. מעצם זה שהוא לא מסוגל ליהנות מהרמוניה עם המציאות, אלא כל הזמן מחפש משהו אחר ברגע אחר. וכפי שכבר ...

... כלל בין הדברים השונים. במצב האחדות, המציאות אינה מחולקת לדברים שונים ולכן אין בה חסרונות. במצב זה, אין הבדל בין זמן, מקום , או דברים שונים, כי הכל מתאחד לישות אחת שלמה ומושלמת. מהי האחדות המוחלטת וכיצד ...

... באמת. מהו המסר של רבי נחמן והדוגמאות הנוספות? בהקשר של הסברים רבים, הובאו דוגמאות משיטות שונות: הרעיון שלפני שהאדם בודק מי יצר את הזמן, שישאל מהו זמן בכלל. המשל על קורי עכביש שמייצגים פחדים קטנים שעוצרים אותנו מלחצות את כל המכשולים, אף על פי ... מסביבו שגורם לו לקרות, אז שהצלחת לגלות מה מחוץ לאירוע, יצרת אירוע, אז תנסה להבין מה הוא האירוע הזה. לדוגמה במקום שתשאל מי יצר את הזמן , תשאל מה הוא זמן? אנחנו מדברים על איך לשאול, לפני שאתה שואל למה אני רוצה להרגיש טוב, תשאל מה זה אומר להרגיש ... לאותה נקודה. בא נתחיל לבודד, במקום לשאול למה אני רוצה להרגיש טוב? נשאל אני רוצה להרגיש טוב? אני רוצה להרגיש? אני רוצה? אני, יש זמן מקום אחד, הבנת? שאלה: מפריע לי שאין תשובה. אליעד: מפריע לך? כשתפגוש את אלוהים תגיש תלונה, אין תשובה. אתה אומר קודם ... זה שני הפכים, נמצא ולא נמצא זה שני הפכים, פה ושם זה שני הפכים, ואתה מתחיל לשאול שאלות כל החיים שלך, מה לעשות את זה או את זה? כל הזמן שאלות, פה או שם? נכון? כאשר האדם קם בבוקר מסיבה זו או אחרת, והוא מבין שיש ואין זה דבר אחד, ובאמת מבין שאין ... איך הייתי מגיע לזה לבד? אליעד: אם היית מספיק חופר היית מגיע לזה לבד, איך אני הגעתי? כי חפרתי, בסוף אתה צריך להגיע להבנה שהכל זה מקום וזמן, ואחר הכל אחד. גם אם תחקור את המקום תוכל להגיע. גם כאן אפשר להגיד שאם לא הייתי קיים לא היה מקום וזמן, השאלה היכן אתה קיים בלי מקום וזמן, אבל לא כל המקום בתוכך, אני חשבתי על זה הרבה, אמרתי אני בתוך המקום והזמן והמקום והזמן בתוכי, יש כאלה שחושבים שכול העולם בתוכם, אבל לא כל העולם בתוכך, לא יכול להיות כל העולם בתוכך שאלה: האם המקום והזמן יכולים להיות בלעדיך? אליעד: הנושא פשוט, בסופו של תהליך, מה הוא רצון, מה היא מחשבה? מה זה ... חושב, אבל מה זה אני? תחשוב, תן השערות. אני זה סוג של מחשבה, אני זה סוג של רצון, אני זה חלום של מישהו אחר, תקשיב עד שאני הבנתי שזה מקום וזמן, לקח לי הרבה זמן, אולי אני זה מישהו שחולם אותי, ואני בכלל ישות בתוך החלום שלו? אולי? אולי נחקור את הכיוון ... רוצה, קיומו של אני רוצה תלוי בקיומו של האני, קיומו של האני תלוי במציאות ובקיומו של משהו, וקיומו של משהו תלוי, מה צריך שיהיה משהו? מקום וזמן. שאלה: לא מבין מה זה תלוי? אליעד: מה יש מתחתיו שאלה: לשאול מה יש מתחתיו? אליעד: תשאל מהו, מה זה האני? תנסה ... האני עשוי ממשהו והלא אני עשוי ממשהו, והאני והלא אני ממה הם עשויים? מדבר שבו אין אני ואין לא אני, שזה נקרא אחד. ראית איך הגענו לאחד בלי מקום וזמן. אני אסביר לך בלוגיקה בצורה פשוטה, אם יש אני ולא אני, אז ממה עשוי האני? ממה עשוי הלא אני? ממשהו, שהוא ... בלי חוויית לא אני, יש אני ויש חוויית לא אני, זאת אומרת שחייב להיות אני ולא אני כאילו באותו רגע, כדי שיהיו שתי ישויות. שאלה: מבחינת הזמן? אליעד: אני ולא אני זה שני רגעים שונים, אם באותו רגע היית חווה אני ולא אני, לא היית חווה שום דבר. אני ולא ... כאן, זה אותו תהליך, אנחנו שואלים מה הוא רוצה? הוא רוצה להיות מאושר, עכשיו הוא לא יכול להיות מאושר, כי המציאות הזאת אכזרית, כל הזמן הדברים משתנים, לכן נעשה דרך עוקפת, נגרום לו להבין שהכל אחד, ואז תמיד יהיה לו טוב. שאלה: עכשיו אני רוצה לשאול ... כל מה שהיית רוצה לדעת זה מי אני, כל מה שהיה מטריד את מנוחתך זה מי אתה שאלה: האם אני יכול ליצור בעצמי רצון עז? אליעד: רגע, אתה כל הזמן קופץ, אתה חווה את זה בדיוק לפי העוצמה שאתה רוצה להבין את זה. קיימת הבנה שאתה ולא אתה זה אחד, אתה חווה את זה ... ומי אומר אולי אנחנו לא מבינים את המציאות נכון? וכן חשוב לה שאני אהיה נשוי או גרוש, אולי השכל שלנו לא צודק? שאלה: אם אתה חווה כל הזמן את הצד האובייקטיבית של המציאות אתה לא חווה נפרדות אליעד: נכון בעיקרו. שאלה: אז אם אתה חווה את הצד האובייקטיבי ... כל כולי בזה, בערב, בבוקר, בצהרים, בשינה, בחלומות, לפני החלומות, אחרי החלומות, תוך כדי החלומות, באמצע החלומות, באמצע האכילה, כל הזמן, רק זה עניין אותי, ולכן קבלתי את התשובה וחווייתי אותה שאלה: הכרחת את עצמך? אליעד: לא הכרחתי את עצמי, תקשיב, ... יותר פנימה וחווה את האחד, שאלוהים זה אחד בכלל, שהכל מתאחד ואז נגמרו כל השאלות. ואז כשהוא חוזר הוא בשלושת הדברים בו זמנית, הוא כל הזמן חווה שגם הכל אחד, גם אני זה אלוהים שעושה הכל, וגם אני הישות המצומצמת. שאלה: אני רוצה שתעזור לי בתהליך להבין ... ובודקים יש או אין, בודקים את כל האפשרויות, עד שמגיעים לתשובה. אני חסכתי לך, אמרתי לך הסתכל שם שאלה: אמרת לי להבין איך אני חלק ממקום וזמן. אליעד: עזוב מקום וזמן, אני לא רוצה להיכנס לזה, זה בסוף מתחבר, זה הכל מילים נרדפות, כי אני ולא אני זה מקום שיש בו אני ולא אני, זה זמן שלי וזמן שלא שלי, כאילו יש זמן שיש בו אני ולא אני, יש מקום שיש אני ולא אני, אני לא רוצה להיכנס לזה, ובסוף המקום והזמן הם אחד, האני והלא אני באותו מקום, זה אותו דבר, רק מחליפים את המילים. במקום פה ושם אנחנו ...

... עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ... שהכל מתרחש בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות שהזמן לא קיים כרצף, או שכל העבר והעתיד נוצרים כרגע בתודעתו, הוא עלול לחשוש לאבד את תחושת היציבות. למשל, אדם חושב שיש לו עבר שחשוב לו, וכשהוא מגלה שהעבר הזה עלול ... מחייב שתהיה פעולת חיתוך. הכל מתחבר רק בחוויה של רצף. האלטרנטיבה היא שתמיד נוצר עכשיו זיכרון של אתמול רציתי וחתכתי, אבל אי אפשר באמת להוכיח שרצף הזמן קיים אובייקטיבית. איך התפיסה הזו משנה את ההסתכלות על רצון ומאמץ? אם כל דבר מתהווה בכל רגע באופן בלתי תלוי במה שהיה לפניו, האדם מתחיל לתהות מה הטעם במאמץ או ... ומרגיש שיש תכלית ומטרה למעשיו. 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חוויית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות לעבר. אבל לפי ההסבר, ברגע זה נוצרים כל הרגעים הקודמים כזיכרונות, ובעצם אין רצף ... יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר פוזיציה והזמן? אליעד אומר שהאדם, מצד מהותו, הוא אלוהים שיוצר את הכל, אבל מצמצם את עצמו כדי לחוות עולם מוגבל. זה כמו אדם חולם חלום: החולם יכול לשלוט בכל האירועים אם ירצה, אבל כשהוא בתוך החלום הוא מרגיש מוגבל. כך, האדם הוא לכאורה אלוהים שחווה את עצמו כאדם קטן ולא זוכר שהוא זה שמייצר את הזמן, המקום, וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות שאני האלוהים? התשובה ... דמיון, וברמה אחרת הוא פועל כאילו הכל אמיתי. איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא ... סופר פוזיציה והחיים הרגילים? המסקנה הכללית היא שהסופר פוזיציה והתפיסות הקוונטיות מצביעות על כך שכל המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, ... מהי אחדות היש והאין? כיצד פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין סוף מקומות, עד ... דברים, אבל התורה המדעית הזאת אומרת שכשאת לא מסתכלת לשם יש שם את כל הדברים, וכשאת מסתכלת לשם יש שם קיר, הבנת? זה גם מתחבר למה ששאלת פעם שעברה על הזמן, מי אמר שהוא נוצר כל פעם מחדש. הרעיון אומר שהאדם בכל רגע יכול לחשוב רק על זמן ומקום אחד, אתה לא יכול בו זמנית להסתכל על שתי מקומות למשל אתה מסתכל ימינה אתה רואה קיר, וכשלא תסתכל ישאלו אותך מה יש מימינך תגיד קיר אבל תגיד בגלל הזיכרון שלך, התורה ... יש ציורים עם עומק, הציור שטוח אבל הוא נראה תלת מימדי, למשל נקודה מסוימת נראית קרובה והשנייה רחוקה, אבל זה אותו מרחק. אותו דבר גם במרחב של הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל ... של העבר גם נוצר עכשיו. זה אומר שאתה לא באמת יכול להוכיח שברגעים הקודמים אתה ראית קיר. למה זה חשוב להבין את מה שאני אומר? יש כאן עניין עם חוויית הזמן, האדם מניח הנחות, הולך ברחוב ורואה את הבית וחושב שאתמול גם ראה אותו, אבל זה כרגע נוצר לך בתודעה, שאומרת לך שכרגע יש פה בית ושגם אתמול ראית את זה, אבל זה שאתה ... לא יודע אם אני באמת קיים. דוגמה, למשל אתה חולם חלום, ובחלום את רואה שולחן, אבל בחלום השולחן לא באמת נמצא שם, היכן נמצא השולחן? בשום מקום, כי המקום של החלום בכלל לא קיים. עכשיו, כל מי שנמצא בחלום רואה שולחן, אבל זה לא נכון, כי בחלום שלך כולם רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל לא קיימים. שאלה: זה ... אין בכלל טעם לדבר על יצירת עולם, כי יצירת עולם פירושו שינוי מאין ליש. רק כאשר האדם נמצא בתודעה שהוא מבדיל בין יש לאין, אז עולה בתוכו שאלה של זמן ומקום, כי זמן ומקום זה שינוי. אם האדם לאן שהוא היה מסתכל, הוא היה חווה את אותה מציאות, אז לא הייתה לו תפיסת מקום. אתה יכול לחוות מקום רק אם בתוכך אתה חווה שינוי במשהו. אותו דבר גם לגבי זמן, אם הייתה רואה תמיד את אותה התמונה, אז אין לפני ואחרי. ממה נובע הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור משהו מכלום הוא רק בתודעה שלנו, שיש בה הפרדה בין יש לאין. אבל השאלה לא קיימת בכלל, כי מצד השכל ... שבגללו נחתך הנייר. וכשהוא מתבונן בזה הוא רואה שבכלל יש לנו ציר זמן ארוך, בתוכו בחלקיק שנייה אחד אתה חווה שאתה רוצה, בחלקיק שנייה אחר אתה קם מהמקום, בחלקיק שנייה אחר אתה נותן פקודה למוח לזוז, ובסוף בחלקיק שנייה אחר יש לנו נייר חתוך. זה בכלל סרט, הנייר החתוך לא קשור לבחירה שלך, מה אתה מבין מכך? שאלה: שלמשל ... למשל אני הולך לעבוד, בגלל שבחוויית הסיבה תוצאה שלי יש משכורת, אם אוכלים נעשים שבעים, וכו, אבל כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שזה לא אמיתי, כי רגעי הזמן לא מחייבים אחד את השני, זה שיש משהו מסוים, זה לא מחייב שברגע הבא יהיה ההמשך שלו, לכן כל הרעיון של סיבה ותוצאה הוא דמיוני, בפרט כשאני מנסה להסביר שהזמן כל רגע מתהווה מחדש, לא רק שאין חוקיות, גם הזיכרון שרצית בבוקר נוצר בכלל עכשיו, עכשיו נוצר לך הזיכרון וזה היה בבוקר, אלא מה? יש לנו כמה פרספקטיבות, בפרספקטיבה ... קיים, בפרספקטיבה אחרת אתה קיים והיית קיים גם אתמול, ובעוד פרספקטיבה אתה קיים עכשיו ונוצר עם הזיכרון של אתמול. מה שאני רוצה להגיד הוא שחוויית הזמן נוצרת כל רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך חוויה של המשכיות מהרגע ... תמיד עובד ככה, בסיטואציות מסוימות הוא מפחד יותר ובסיטואציות אחרות מפחד פחות, יש בתוך האדם מנגנון של פחד וחוסר פחד, של סיבתיות ואקראיות, והוא כל הזמן משתנה לפי הנסיבות החיצוניות. ואצל כולם זה אותו הדבר, עד שהם מגיעים למוחלט. בפשיטות, כל זמן שיש לאדם רצון, שזה יותר טוב מזה, אז ברמה מסוימת הוא מפחד לאבד את מה ... אז הוא קם, זה הכל, אם הוא רוצה משהו לעשות האם הוא צריך לחכות שמישהו יתפלל אליו, הרי הוא עושה שהם יתפללו אליו. הוא עכשיו יוצר אותנו, יוצר את הזמן, יוצר את המקום, יוצר את ההתרחשויות, כל רגע ורגע זה דבר חדש, שבכלל לא קשור לקודם. הוא עושה את הכל תמיד. הוא יכול לגרום לכך שתחשוב שיש ניסים, זה שהאדם עושה הפרדה בין נס לטבע, זה ...

... אותו באמת. כי לאלוהים אין אינטרסים. וכאשר הוא רוצה משהו, הוא רוצה אותו באמת. ואם האדם ירצה באמת איזה דבר, הרי שבכוח הרצון שלו בלבד, הוא ישיג את אותו הדבר, ללא כל הגבלה שהיא של זמן מקום צורה וכיוב. וכל זה בתנאי, שזה יהיה רצון של אמת, שהוא רצון שהוא אינו אמצעי להשגת תכלית אחרת. כי ...

... רוצה את הכל זהו תהליך בתוך זמן ומקום, הגדרת הבורא זה צמצום של נפרדות האם הבורא באמת יכול לרצות את הכל? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ועמוק: ההגדרה של הבורא כמי שרוצה את הכל. אליעד פותח את דבריו בהסבר ...

... הבדל בין אלוהים לאדם, שיש בכלל שחקן ושחקן או במאי ומשחק. אך לפני שניגשים למצוא תשובה, צריך קודם כל לבדוק האם בכלל יש שחקן ובמאי, האם קיימת בכלל הפרדה, האם קיימים מושגים כמו זמן, מקום ושינוי שעליהם מבוססות השאלות הללו. אם מניחים מראש שיש נפרדות בין דברים, אז נוצרים שאלות וספקות. אם בודקים את ההנחה הזאת עד הסוף, ...

... זו דוגמה נוספת לאותו עיקרון - לכל מצב קיים יתרון וחיסרון, ואין מצב שהוא מוחלט וטוב באופן אבסולוטי. מדוע לא יכולים להיות כל הדברים של החורף גם בקיץ? כי לכל דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות ...

... בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי כל אחד מאיתנו חווה רצון ופעולה, אך למעשה אין קשר בין הרגעים עצמם. כל רגע הוא בפני עצמו, והוא לא חייב את הרגע שלפניו או ... את כל מה שקורה בעולם, כמו כוח המשיכה בין כוכבים, לא מגיע ממקום אחר, אלא מהמקום עצמו. לדוגמה, אם היה כוח משיכה אחר בין כוכבים, הם היו נמצאים במקום אחר. כלומר, כל מה שקשור לכל דבר ביקום הוא תוצאה של איזשהו מנגנון שמחליט עבור כל דבר במציאות. האם יש ... הכל נגזר. מה היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה את הרצון עם העשייה, ונראה כאילו הרצון והעשייה קשורים אחד לשני. אך למעשה, כל רגע הוא בפני עצמו, ואין קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן זה, לאדם אין בחירה חופשית כיוון שהוא לא הסיבה הראשונית לכל מה שקורה. האם כל רגע הוא נפרד? ההרצאה מתארת את הזמן כתהליך רציף, שבו כל רגע הוא בפני עצמו ולא מחייב את הרגע הבא. כלומר, כל רגע של זמן הוא עצמאי, וזה מה שגורם לאדם לחשוב שיש קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שהוא רוצה. לאדם ... זמן הם חלק ממציאות אינסופית. כל דבר שנמצא ביקום הוא חלק מהמציאות הממלאת את המקום, והאדם עצמו הוא חלק מההוויה הכללית. מה שמרמז על כך שאין הבדל בין האדם למציאות שבה הוא נמצא. התודעה עצמה, שמבנה את חוויות הזמן והמקום, היא חלק מהמציאות הכללית שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא תוצאה של המחשבה או ההוויה, ... היא שאין דבר נוסף חוץ מהמציאות, שהכל הוא תוצאה של אותו מנגנון שממלא את כל הזמן והמקום. מה שגורם לאדם לחשוב שהוא ישות נפרדת מהמקום שבו הוא נמצא, הוא האשליה של הזמן והמקום. למעשה, כל מה שקיים במציאות, כולל האדם, הוא חלק מההוויה הכללית שאין לה סוף. מה זה להיות אלוהים? בהבנה עמוקה יותר של המציאות, אדם מבין שהוא לא ישות ... היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן והמקום ההוויה והמציאות האם יש גוף אחד שמניע את הכל? האם כל רגע של זמן נפרד? מה זה להיות אלוהים? נמשיך בספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 169 אם הרצון שלך הוא ... במדע הם הבינו שבין שני כוכבים, יש כוח משיכה, ומי מניע את כוח המשיכה? החלל והזמן שבתוכו הכוכבים נמצאים. למשל השולחן והכסא, למה הם נמצאים במקום שלהם? בגלל כוח המשיכה, אם היה כוח משיכה אחר, הם היו נמצאים במקום אחר. המקום הוא שמחליט איזה כוח משיכה יהיה בין העצמים. למרות שהמקום הוא כלום או ריק, הוא בסופו של דבר מחליט שהעצמים יהיו כפי שהם. למשל יש חללית ובתוכה בורג, למה הבורג טס לחלל? בגלל החללית. למשל יש לך כפפה על היד, ואתה הזזת את היד, אז ... מה אני בא לומר, שכשאתה יושב על הכסא, זה בגלל שיש כוח כללי שמחליט הכל, כל הזמן. למשל האדם הוא זרת ביחס לגוף של אלוהים. למשל אתה הזרת ואני האצבע, ואנחנו מדברים בינינו איך שאנחנו זזים, אבל למעשה הגוף זז, וכשהגוף זז אנחנו זזים. כמו למשל שאלוהים רוצה ... אותך, היינו מגלים שאתה רצף של אטומים. אתה בסך הכל אטומים שזזים בתוך מרחב זמן ומקום. וכשהמוח שלך פועל, זה בסך הכל גלים חשמליים. יש מנגנון אנרגטי ענק, שמחליט היכן יהיו גלים אנרגטיים. בהבנה של רצף האטומים, אין בכלל אני. בעיקרון האני הוא גם רצף של אטומים. ... שיש בפריים הזה לבין מה שיש בפריים השני. השאלה היא האם יש קשר בין הרגעים של הזמן? במקומות אחרים בספר יש הסבר מדוע אין קשר בין הרגעים של הזמן. מה שקורה, שרגע אחד רצית, רגע אחד עשית, רגע אחד חשבת שזה שאתה רוצה וזה שאתה עושה זה קשור, ורגע נוסף חוויית שאתה בוחר את זה. ולכן אמרת שאתה בחרת את זה. אבל שים לב שכול ... אחרת, שאתה גם אוכל וגם לא אוכל. זה שאתה יודע שאתה קיים, זה כבר חלק מחוויית הזמן, כשאתה אומר, אני ולא אני, זאת חוויית זמן. ושימו לב שכול אחד חווה שחלק זה המשך הזמן, וחלק יש אופציה לשנות. ומה היא האמת? האמת היא שמשני הצדדים לאדם אין בחירה. בא נניח שאתה באמת בוחר, אבל מי החליט שאתה תבחר? איך שלא נסובב את הגלגל, שום דבר הוא לא מחויב, ... מסוימת. מתי לאדם יש בחירה חופשית? כאשר הוא מחוץ לזמן, ואז הוא בוחר את הזמן. שאלה: האם אלוהים עובד עלינו? אליעד: כן, כי אם היית יודע שזה מאלוהים, לא היית עושה כלום. ולכן אלוהים נותן לאדם להרגיש שהאדם עושה, חושב, מרגיש וכו. שאלה: האם זה נכון שכל ... אין מקום שאין בו מקום, ואין שום זמן שאין בו זמן. האדם נמצא בחדר שנמצא בתוך זמן ומקום, איפה המקום נמצא? בכל מקום יש מקום. אבל בכל מקום יש מקום עד כדי כך שאתה לא נמצא. למשל, זאת אצבע, אבל היא גם גוף, יש מקום שבו אין גוף? האם בגלל שיש אצבע, אין פה גוף? האם יש מקום ... אין גם אותך וגם את הפיל. מה שאני בא לומר, זה להסתכל על הדברים מהפרספקטיבה שהמקום והזמן ממלאים את הכל. ואף על פי כן האדם נפרד מהם, האדם הוא לא המקום, האדם הוא פלוס המקום. אין שום מקום שההוויה של המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה זז ההוויה זזה. אתה צורה של ההוויה. יש מקום וזמן ואתה צורה שלהם. אם בכל מקום יש הוויה, אז זה אומר שאתה לא קיים כנפרד. מציאות, בצורת אני, אתה עושה כל מה שתרצה. קודם כל שתבין שהאני הוא צורה של משהו אחר, הוא ביטוי של ... של משהו אחר. בכל זמן יש זמן, בכל מקום יש מקום, אין דבר שיכול לגרום לכמות המקום לקטון, כמות המקום היא אין סופית ושום דבר לא יכול לגרום שיהיה פחות מקום. זה אומר שגם בתוכך יש