... הזמן מרחב המקום - כמה גדולים קטנים מרחב המקום וציר הזמן? פילוסופיה. ציר הזמן. מרחב המקום. כמה גדולים קטנים הם? במאמר זה ננסה להסביר עד כמה כל המקום כולו וכל הזמן כולו, הם יותר קטנים ממה שנדמה. הם ככ ... שאלה להתבוננות: מרחב המקום: כמה מקום צריך כדי להכניס לתוכו את כל מרחב המקום? כמה מקום תופס כל מרחב המקום? והיכן בדיוק ובאיזה מקום נמצא כל מרחב המקום? ציר הזמן: כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו וכדי להכיל בתוכו את כל הזמן כולו? כמה זמן תופס כל הזמן כולו? ובאיזה זמן קיים כל הזמן כולו? לאדם הרגיל שנמצא בתוך הזמן והמקום, הזמן והמקום נראים כדבר מאוד גדול. מרחב המקום נראה כאין סופי וגם ציר הזמן נראה כאין סופי. לאדם שנמצא בתוך המקום , נדמה לו כאילו מרחב המקום גדול עד אין סוף וכאילו הוא תופס המון מקום. וכן ציר הזמן נדמה שהוא מאוד גדול וכי גם הוא אין ... מעניין, והוא שכל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם ככ קטנים שהם כמעט כלום ממש. ... לתוכו את כל מרחב המקום האין סופי שנראה ככ גדול? תשובה: ... בתוכה את כל מרחב המקום כולו. לדוגמה: כאשר האדם חולם חלום, היכן בדיוק נמצא כל המקום כולו שבתוכו האדם נמצא בתוך החלום? ... שלו. כדי להחזיק את כל המקום כולו, לשם כך צריך בסך הכל מחשבה אחת ... אין סופי, כאשר כל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה של האדם. זא ...

... המוח האנושי, סודות המקום, סודות הזמן, אין מקום, אין זמן, מימד המקום, מימד הזמן, מרחב המקום, מרחב הזמן, אשליית המקום, אשליית הזמן, תחושת המקום, תחושת הזמן, איך נוצר העולם? מהו הקשר בין מקום וזמן? אליעד כהן מציג רעיון מעניין שמדגיש את התלות ההדדית בין מקום וזמן, תוך שהוא מציין ששני המונחים הללו אינם נפרדים אחד מהשני. אם נגיד למישהו נפגש בתל אביב בשעה שלוש, הוא לא יוכל להבין את ההקשר מבלי לדעת את שני הפרמטרים: הזמן והמקום. כאשר אחד מהם חסר, לא ניתן להבין את המשמעות של ההודעה. יש צורך בשני מרכיבים - מקום וזמן - כדי להבין את הצורך בתיאום פגישה. אליעד מציע שמה שנראה לנו כמקום וזמן נפרדים עשוי להיות למעשה שני היבטים שונים של אותו הדבר. האם ניתן להבין את המקום והזמן כמושגים נפרדים? אליעד מציע כי אם היה רק מקום אחד קבוע, אז לא היה צורך בזמן, שכן לא היו כל שינויי מיקום. מנגד, אם היה רק רגע אחד בזמן, אז לא היה צורך במרחב כי כל האירועים היו מתרחשים בו זמנית. רעיון זה מצביע על כך שההבחנה שלנו בין זמן ומקום תלויה בעובדה שיש ריבוי של רגעים וריבוי של מקומות, ולא ניתן להבין אותם כמשהו עצמאי ללא קיום ההיבט השני. האם אפשרי שאין מקום וזמן בכלל? האליעד מעלה שאלה פילוסופית מעניינת: מה אם מקום וזמן אינם קיימים כלל? הוא מציע את האפשרות שהמציאות שבה אנו חיים היא אשליה, ושמקום וזמן עשויים להיות רק תפיסה פנימית. הוא שואל איך ניתן להוכיח את קיומם של מקום וזמן אם למעשה אין כל ראיה מוחלטת לכך. אם נחשוב על מציאות בה אין מקום - היכן נמצא הדבר הזה שאינו נמצא בשום מקום? כיצד נוכל להוכיח שהוא קיים אם ... שמעלה אליעד הוא שכל מה שקרה אי פעם התרחש באותו מקום, אך התחושה שלנו של מרחק נובעת מההבדלים בזמן. לדוגמה, ניתן לדמיין מצב שבו כל התמונות שראינו נותרות על המקום עצמו, והסדר שבו הן מוצגות הוא זה שמייצר את התחושה של הזמן. כיצד נוכל לשנות את תפיסת הזמן והמקום? אליעד מציע כי אם נצליח לשנות את הדרך שבה אנו תופסים את הזמן והמקום, נוכל להבין מציאות שבה הכל מתרחש באותו רגע ובאותו מקום. אם היינו יכולים לראות את כל הרגעים בזמן אחד, לא היה לנו מושג על ... עצמה היא קבועה ואינה משתנה, אבל אנחנו מפרקים אותה למרווחי זמן ופריטי מקום. כל השינויים שאנחנו חווים עשויים להיות לא יותר מאשר פרשנות שלנו את הקיום. האם מקום וזמן הם חלק מתודעתנו? במהלך ההרצאה, אליעד מציע שמקום וזמן לא קיימים מחוץ לתודעתנו. כל תפיסתנו את העולם עשויה להיות לא יותר מאשר חוויה פנימית בלבד. אם זה נכון, אז העולם הוא חלק מהתודעה שלנו, וההבנה של איפה נמצא העולם? לא הגיונית, כיוון שהעולם אינו מחוץ לנו - הוא בתודעה שלנו. מה המשמעות של לערער על קיומם של מקום וזמן? אליעד מציע אם נבין שמקום וזמן אינם חלק מהמציאות האובייקטיבית אלא רק תפיסה, נוכל להתחיל לראות את החיים בצורה חדשה. אנחנו לא נהיה מוגבלים יותר על ידי תחושת הזמן והמרחב, וההבנה הזו יכולה לשנות את כל תפיסתנו לגבי הקיום. האם ניתן להוכיח ש

... והברזל עשוי מאטומים, וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של מקום וזמן. כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן , ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום וזמן. אפילו אם נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או בלעדי, מכיוון שבמקום אחר יכול להתקיים סדר הפוך לחלוטין. ... דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא ... כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו. איך האדם יכול להגיע להבנה הזו? אליעד מסביר שהאדם חייב לחקור את עצמו בעומק ולהבין את שורש הרצונות שלו. עליו לשאול מדוע ... האחדות וכיצד מיישמים אותה בחיי היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות האלוהים והכלום? מה ההבדל בין ... ולא חומר, אך בסוף כל התופעות, כולל מחשבות ורצונות, מתקיימות בתוך מרחב של מקום וזמן. אליעד מחדד שכל הגדרה של אני כרוכה בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך כלל אלוהים כחיצוני לבריאה. באותה מידה, אפשר לומר שגם אם מאמינים באלוהים שהתחיל את הכל, עדיין נשארת בעיית מי ברא את ... (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ובאפשרויות (פוטנציאלים שונים), ולכן יש אינסוף ... מסודר, נובע מכך שהוא לא ראה עדיין אפשרות אחרת. מהו הרעיון של שתי ישויות - זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד. עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם

... במהות של המציאות, המקום והזמן לא מחויבים לקיום. הם לא מחויבים לחיות תמיד, כמו שהמקום יכול להיעלם, בדיוק כמו שהזמן יכול להיעלם. במובן זה, הזמן והמקום לא חייבים להיות קיימים כל הזמן, כי הם לא מהות מוחלטת. כשאדם חולם חלום, כל הזמן והמקום של החלום תלויים במי שחולם את החלום, ואם הוא מתעורר, כל המקום והזמן של החלום נעלמים. הזמן והמרחב נראים לנו כמשהו ממשי, אך יש פרספקטיבה שבה המקום והזמן לא קיימים, כמו בחלום. מקום יכול להיעלם לחלוטין אם יפסיקו לחלום אותנו, ... מידה מוחלט למקום. המקום והזמן תלויים אחד בשני: הזמן לא יכול להתקיים בלי מקום, ואם לא היה מקום, לא היה זמן. הזמן, בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות שאליה שואפים, אם תצליח להרגיש אותה, תוכל להבין שמהות הזמן והמרחב לא נפרדת, כי הם תמיד היו תמיד יהיו אחד. האם יש הבדל בין נפרדות לאחדות? ההבנה ... על מה היה לפני הזמן, אלא על מהות הזמן. הזמן תמיד היה קיים ולא נוצר משום מקום. מהות המקום והזמן היא לא שאלה של מה היה לפני או איך נוצרו, אלא של מהותם. מי שיתבונן יראה שזמן ומקום לא מחויבים קיום. האם אפשר להבין את המקום והזמן? המקום והזמן הם מעבר להבנה שלנו, אנחנו לא יכולים לדמיין אותם או להבין אותם עד ... להבנה שהמהות של הזמן והמקום היא לא נפרדת מההוויה שלהם. איך ניתן להבין את המהות של המציאות? המציאות, המקום והזמן, כולם נרקמים יחד. אם תנסה לקחת את כל האפשרויות של המקום והזמן ותערבב אותן, תבין שהמהות של

... איזו צורה תהיה איפה. אלא שיש מקום וזמן אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן והמקום שבו האדם נמצא. ושום רצף אירועים, הוא לא יותר או פחות הגיוני, מאשר רצף ... שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין סופי, ובתוכם יש אין סוף אפשרויות באין סוף מקום וזמן, היא ממילא שוללת את כל החשיבה על קיומו של אלוהים וכולי. וגם אלוהים הוא לא יכול ... וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר אין סוף זמן, פחות הזמן שעוד לא עבר עד סופו. וכיוב לגבי מרחב המקום האין סופי). אז מהו סוד הצמצום? והעניין הוא, כי מי שיפקח את עיניו, יראה ויבין מיד, כי גם המקום והזמן, גם הם צורות סופיות, שהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם הזמן, הם חלקים של המציאות השלמה. ויש מקיף אחר גדול עוד יותר, מאשר המקום והזמן האין סופיים. כי הזמן הוא אכן אין סופי, מנקודת מבט של הזמן. אך הוא לא אין סופי בשלמות, כי הוא לא מכיל בתוכו את מרחב המקום עצמו. כי המקום , הוא לא חלק מהזמן, אלא קיומו מקביל לקיומו של הזמן. והזמן, לא גדול יותר מאשר המקום, אלא הוא סוג של מרחב ומימד שונה, מאשר מרחב המקום. וזה בעצם אומר, שהזמן הוא לא אין סופי באמת, כי יש גם את הישות של המקום, שהיא מגדירה ומגבילה אותו. וכיוב גם המקום, שהוא לא מכיל את הזמן, אלא מקביל לו. וגם הוא לא אין סופי בשלמות. כי יש הבדל בין זמן לבין מקום. ואם יש הבדל בין הזמן לבין המקום, הרי שזה אומר שאלו ישויות סופיות, שגם אם הן אינן מוגבלות בתוך הזמן והמקום עצמם, הרי שגם הן מוגבלות מנקודת מבט חיצונית להן. והטועים חושבים, ... השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את

... את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את ... לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית ... לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני ... מאין. ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן ... כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים אין מקום. מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של ...

... הזמן, זמן עבר, זמן עתיד, תחושת הזמן, כמה זמן עבר? כמה זמן יעבור? תחושת המקום, זמן ומקום, תפישת הזמן, תפישת המקום, פירוש הזמן, פירוש המקום מהי חוויית הזמן וכיצד היא מושפעת מאירועים שחווינו? אליעד כהן מסביר את הנושא של תפיסת הזמן בצורה מעמיקה באמצעות דוגמאות רבות ושאלות המדגימות כיצד אנחנו חווים זמן בעבר ובעתיד. תחילה, עולה השאלה האם הזמן שאנחנו תופסים כשהוא עובר לאחור, כלומר, זמן עבר, דומה באורכו לזמן שאנו חווים לכיוון העתיד. לדוגמה, אליעד מעלה מצב בו ... כאן הוא מתייחס למושג משך הזמן ואומר שמשך הזמן יכול להיות זהה באופן אובייקטיבי, אך החוויה הסובייקטיבית שלנו לגבי אותו משך זמן יכולה להיות שונה. כיצד אירועים משפיעים על תחושת הזמן שלנו? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה מעשית: כאשר מכונית חולפת לידנו ואנחנו בוחנים את הזמן שלקח לה להגיע מנקודה אחת לאחרת. אם מדדנו שלקח לה 10 שניות להגיע לנקודה מסוימת, סביר שנרגיש שאותה כמות זמן תידרש לה כדי ... מנטרלים השפעות חיצוניות, הזמן שנמדוד יהיה זהה. עם זאת, אליעד מציין כי ישנם גורמים שיכולים לגרום לזמן להרגיש ארוך או קצר יותר, כגון כמות האירועים ... הרבה מאוד אירועים, תחושת הזמן שלנו תתארך, ואנחנו עלולים להרגיש שחלף זמן רב יותר. האם פחד משפיע על תפיסת הזמן שלנו? בהמשך, אליעד מתייחס לקשר בין תחושת פחד לבין תפיסת הזמן. הוא מעלה את השאלה: אם אדם חווה פחד בעבר, האם הפחד שהוא מרגיש כאשר הוא מדמיין אירוע מפחיד בעתיד יהיה זהה או שונה? הוא ... יותר. איך נקבעת תחושת הזמן בפועל? אליעד מסביר כי אנחנו מודדים את הזמן לפי שינויים וחוויות שהצטברו. אם ניקח לדוגמה אדם שהולך במדבר חשוך ללא שעון, הוא לא ידע למדוד כמה זמן עבר אלא לפי ... ובתחושה כדי להעריך את הזמן שעבר. הוא מוסיף ואומר שאם ניקח אדם שחווה בשנייה אחת אירועים רבים, תחושת הזמן שלו בשנייה הזו תהיה ארוכה יותר מאשר אדם שלא חווה אירועים רבים באותה השנייה. הוא מציין שהפעולה הבסיסית ביותר שגורמת לנו ... האלו מייצר את תחושת הזמן שלנו. כאשר אין תחושת שינוי, גם תחושת הזמן נעלמת או מצטמצמת. האם כל החוויות קיימות בו - זמנית? אליעד מציין כי קיימת תפיסה פילוסופית שלפיה כל החוויות וכל הזמנים ... הרעיון הזה מדגיש שתחושת הזמן והמקום היא יחסית לתפיסה שלנו, וכי במציאות מוחלטת, כל האירועים קיימים יחד ברגע אחד ומקום אחד. לסיכום, אליעד ... לגבי העתיד. תחושת הזמן שלנו אינה מוחלטת אלא יחסית, וככל שאנו חווים יותר שינויים, כך הזמן מרגיש ארוך יותר. הפחד גם הוא תלוי בדמיון לגבי העתיד ולא באירועים שקרו בעבר באופן ישיר. תפיסת הזמן והמקום יכולה להיראות כנפרדת אך במובן עמוק יותר, הכל יכול להתקיים בו - זמנית. מהי תחושת הזמן? איך זמן משפיע על פחד? תפיסת הזמן והמציאות מהו זמן טהור? כיצד המוח מודד זמן? האם

... בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה ... קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין ... כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, קיר, מקום וזמן, אך בשורש, ההוויה עשויה מאין. מצד אחד ניתן להבין שהעולם עשוי מכלום, ומצד שני ממשי לחלוטין. אליעד מסביר שיש כאן קושי: מצד הלוגיקה, אם הכל עשוי מאין, איך ייתכן ... היא שהכל אחד ברובד העמוק ביותר, והנפרדות היא רק דרך הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ולפני הזמן. הוא משתמש בדוגמה: המקום עשוי מ - X, הזמן עשוי מ - Y, ושניהם עטופים על ידי מציאות אחת, שהיא מחוץ למקום ולזמן, ולכן אין הבדל אמיתי בין אין מקום לאין זמן. ההוויה היא הכלום שהוא למעשה המקור לכל היש. מכאן גם נובע שהכל אחד, כי אותו אין מקום וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, מביא אליעד דוגמאות מחלומות: אדם יכול לישון רבע שעה, ובחלום לעבור אירועים של שבעים שנה. בזמן קצר נכנסים אינסוף אירועים. באופן דומה המקום בחלום הוא עצום, אבל בפועל הוא רק נקודה במחשבה. מכאן אפשר ללמוד שגם המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון ... אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ... מה עושים עם הרצון שלנו וכיצד הוא קשור לאין בחירה? חלק מן האנשים כבר התחילו לחוות את חוסר השליטה ברצון (אני לא באמת בוחר לרצות), אך הם אינם נמצאים בזה כל הזמן. אליעד מציע להמשיך לחקור את האמת: האם באמת יש לי בחירה, או שאינני שולט ברצון שלי? לחקור זאת עד הסוף יביא בסופו של דבר לחוויה שאני והבחירה הם חלק מאותה אחדות. ... במצבים יומיומיים ביותר האדם מודע לאחדות. מדוע שלב השלילה (אני לא זה, לא זה) הוא הכרחי להכרה במה אני כן? החתירה לנקודת האמת הפנימית מתקדמת על ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא ... בעצם הכל אחד, מתפוגגת השאלה בסופה. הדרך לחוות זאת היא לחקור, לשאול, להעמיק, לשלול תשובות חלקיות ולא לוותר, עד שנחשפת ההבנה המוחלטת של האחדות. אז מתברר שהזמן, המקום, הסיבות, הסבל והרצונות - כולם ביטויים של ישות אחת, הנמצאת מעבר להגדרה של יש או אין. האם אפשר להפסיק לגמרי את המחשבות דרך מדיטציה? כיצד להתמודד ... כי אין זה רגע אחד, ויש זה רגע אחר. מה שאני בא לומר שכול שאלה בעולם היא בתוך זמן. גם אם אתה שואל, אני או לא אני? גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד תשאל ומה יצר את הלפני. כשאתה שואל למה? אני אסביר לך למה לא ... כלום אז הכל חייב להיות כלום. אבל זה לא כלום, יש פה שולחן. אז יש כאן בעיה ממש רצינית, מצד אחד אתה מבין שהדבר הזה עשוי מכלום, כי אם תלך למטה תגיע לחיבור של מקום וזמן שזה אחד, בסדר? ואם זה באמת כלום אז איך יש משהו? איך זה יכול להיות שזה גם כלום וגם משהו? יש כאלה שאומרים שפעם זה היה כלום אבל עכשיו זה עשוי ממשהו. גם עכשיו ... אחד ברובד כל שהוא. אבל עדיין השאלות לא נגמרות. הכל אחד פירושו שכול הנפרדות הזאת, תיקח את האין, וקח שולחן למשל, אלו שני הפכים, האין זה ללא סוף והשולחן זה מקום וזמן , עכשיו דחס אותם אחד לשני לדבר אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ההפך של הוויה? לבוש למשל. שאלה: מה היא הוויה? אליעד: הוויה היא הדבר שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. לדוגמה, מה שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי המקום, הוא בלי מקום המציאות היא לפני המקום והזמן. המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל? המקום והזמן. ומה עוטף את המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את

... לדברי אליעד כהן, האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא כבר לא יזדהה עם האני הנפרד שלו, אלא יחווה עצמו כישות אחת עם כל המציאות. דוגמה טובה לכך היא המקום שבו מתקיימים הדברים: אם ניקח חדר ונוציא ממנו את כל הרהיטים, המקום עדיין יישאר אותו מקום בדיוק. המקום אינו משתנה לפי הדברים שבתוכו. כך, אם האדם יצליח להזדהות עם המרחב שבו הכל מתרחש, הוא לא יחווה יותר את הנפרדות בין אני ללא אני. ... בו כדי להבין שהכל מחובר לאינסוף. גם השכל המצומצם של האדם עשוי מן השכל האינסופי. בעזרת חקירה עמוקה ומדויקת של השאלות החשובות ביותר, כמו האם באמת יש מקום וזמן, האדם יוכל להגיע להבנה השלמה, שבה הוא יחווה שכל דבר שקיים בעולם הוא חלק ממנו עצמו. כדי להגיע לחוויה זו, יש לחקור ללא הפסקה את ... ההתבוננות, האדם אמור להגיע לנקודה שממנה נוצר האני, ואף לנקודה שלפני האני. במובן מסוים, אין הבדל בין אני ללא אני, אך בו בזמן, האני והלא אני הם אחד. המקום והזמן - יחסים של נפרדות ואחדות הפיצול הראשון שכל אדם חווה הוא תחושת האני. אך במבט רחב יותר על המציאות, ישנה הבחנה בין הדברים השונים לבין המקום שבו הם קיימים. החדר יכול להיות מלא או ריק, אך המקום שבו הוא קיים נשאר קבוע. גם אם נוציא את כל החפצים מחדר מסוים, המקום שבו הם היו לא משתנה. אם מתייחסים לעצם הוויית האדם כמקום ולא רק כיישות חומרית, עולה השאלה האם ניתן להבחין בין אני ללא אני באותו אופן שבו אנו תופסים חפצים בתוך מרחב. המקום והזמן הם שתי ישויות שונות: המקום אומר על הזמן לא אני, והזמן אומר על המקום לא אני. אך ברמה מסוימת, שניהם יכולים להיות חוויה אחת. כאשר אדם מצליח לראות את עצמו לא כיישות נפרדת בתוך המקום, אלא כעצם המקום עצמו, אזי מתבטלת ההבחנה בין אני ללא אני. זהו תהליך שבו האדם מפסיק לחוות את עצמו כמציאות מוגבלת, ומתחבר לאחדות שלפני ההגדרה. ... לתודעה רחבה איך לחוות שלמות שאלות על בחירה חופשית משמעות האגו איך לחוות את המציאות האמיתית הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. הסבל זה חוסר ... ואעפכ האני ולא אני זה אחד. הפיצול הראשון שכל אחד חווה זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה

... היה לפני העולם? איך נוצר המקום? איך נוצר הזמן? לפני המקום והזמן, מחוץ למקום ולזמן, בלי מקום וזמן, לא תופס מקום וזמן, נמצא בכל מקום, נמצא בכל זמן, איפה נמצא אלוהים? היווצרות היקום, יש מאין, החלל הפנוי, תורת הצמצום האם יכולים שני דברים לתפוס את אותו המקום באותו הזמן? אליעד כהן מסביר תחילה את הרעיון הבסיסי שדבר שתופס מקום וזמן לא יכול לשתף את אותו המרחב והזמן עם דבר אחר. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם יש ... הוא מרחיב ומדבר על מקום מופשט, כמו מחשבות ורגשות שתופסים מרחב מסוים במובן מופשט. לדוגמה, מחשבה אחת יכולה למנוע את קיומה של מחשבה אחרת באותו הרגע, כי היא תופסת את המקום שלה. איפה נמצא אלוהים אם הוא בכל מקום? ... העולם. אך אליעד מדגיש שיש כאן פרדוקס שלא ניתן להבין אותו: אם אלוהים אינסופי, איך הוא צמצם את עצמו? לאן הוא זז אם לא היה מקום לפני כן? אם היה לאן לזוז, אז כבר היה מקום וזמן. אליעד מסביר שהשאלה הזו נקראת סוד החלל ... הוא אינסופי? האם שני דברים יכולים להיות באותו מקום? מה היה לפני המפץ הגדול? איפה אלוהים נמצא? האם אלוהים נמצא בכל מקום? האם אלוהים נמצא בכל זמן? האם אלוהים מעל הזמן? האם אלוהים מעל המקום? מי ברא את המקום והזמן? איך נוצרו המקום והזמן? האם אין עוד מלבדו? האם אלוהים מלא כל הארץ כבודו? מה זה יש? מה זה אין? מה ההבדל בין יש לאין? האם אפשר להיות בלי זמן ומקום? האם אפשר להיות מחוץ לזמן ולמקום? מה היה לפני שנוצר העולם? איך ... תורת הצמצום של תורת הקבלה היהודית? מהו סוד הצמצום? מהו פרדוקס הצמצום? האם אפשרי שיש אלוהים? מה זה אלוהים? האם העולם נוצר יש מאין? האם העולם קדמון? האם העולם כל הזמן היה קיים? האם יש סוף לזמן? האם יש סוף למקום? האם המקום הוא אין סופי? האם היקום הוא אין סופי? האם הזמן הוא אין סופי? מה היה לפני הזמן? מה יש בסוף מרחב המקום? האם למרחב המקום יש סוף? האם למימד הזמן יש סוף? ליקוטי מוהרן חא סד, מהו סוד החלל הפנוי? מהו פרדוקס המהות והצורה? האם הכל עשוי מכלום? מה המהות של הכל? אם הכל חלום מה באמת קורה, מה קורה במציאות האמיתית? האם יכולים להיות שני דברים באותו מקום? האם יש משהו שלא תופס מקום וזמן? האם מחשבה תופסת מקום? ... הוא אין סופי? האם אני אלוהים? האם הכל אלוהים? האם הכל אחד? איך נוצר יש מאין? האם אפשרי שיווצר יש מאין? היכן נמצאים האטומים? האם האטומים תופשים מקום? סוגים של מקום וזמן, מקום פיזי, מקום רעיוני, מקום מחשבתי, ... האם היקום מתפשט? התרחבות היקום, התפשטות היקום, איך היקום גדל? איך היקום מתפשט? מה קרה בזמן המפץ הגדול? יציאת מצרים, האם שני דברים יכולים להיות באותו מקום? האם יש דבר שלא תופס מקום או זמן? מה יש מחוץ לזמן? מה יש מחוץ ...