מה הקשר בין הלב והמעיין לפי רבי נחמן מברסלב?

הסיפור שעליו מדבר אליעד כהן מבוסס על "מעשה משבעה קבצנים" מאת רבי נחמן מברסלב, ומתאר יחסים סימבוליים ועמוקים בין הלב לבין המעיין. במעשייה זו, הלב הוא ישות שחיה בקצה אחד של העולם, ומולה, בצד הנגדי, קיים מעיין שאליו הלב משתוקק להתקרב. אלא שבכל פעם שהלב מנסה להתקרב למעיין, הוא אינו מצליח בגלל מגבלותיו. ככל שהלב מתקרב אל המעיין, הוא אינו מסוגל לראות אותו, וכשהוא רחוק ממנו, הוא דווקא יכול לראות אותו אך לא יכול להגיע אליו. הרעיון המרכזי הוא שיש בתוך האדם כוחות מנוגדים של כמיהה לשלמות ולמעיין (המסמל את השפע, השכל העליון, או האחדות המוחלטת) לבין חוסר יכולת לממש את הכמיהה הזאת.

מדוע הלב לא מצליח להגיע למעיין?

יש שתי בעיות שמונעות מהלב להגיע למעיין:

1. הבעיה הראשונה היא שהלב מאוד משתוקק להגיע למעיין, עד כדי כך שעצם ההשתוקקות הזו גורמת לו כאב וסבל. ככל שהוא מנסה להתקרב אל השלמות, הוא מרגיש רע יותר משום שהוא לא מצליח לממש אותה.
2. הבעיה השנייה היא שיש שמש ששורפת אותו בכל פעם שהוא מתקרב יותר מדי למעיין. כלומר, יש כוח בתוך האדם שמונע ממנו להגיע למטרה הסופית (השלמות), כדי להגן עליו מהכאב שיגיע בעקבות ההכרה בחוסר היכולת להגיע לשלמות.

הסיפור מתאר זאת בעזרת דימוי של נשר גדול שפורס את כנפיו כדי להגן על הלב מפני השמש. דימוי זה ממחיש את ההגנה שהאדם יוצר לעצמו במחשבותיו וברגשותיו, כדי לא להתמוטט מול ההשתוקקות שלו לשלמות שהוא אינו יכול להשיג בפועל.

איך קשורים הזמן וחסד האמת לבריאת העולם?

אליעד כהן מסביר את המונח "חסד של אמת" לפי רבי נחמן מברסלב. על פי הסבר זה, הזמן עצמו נברא מתוך "חסד של אמת". המשמעות היא שהבריאה הראשונית של העולם, יצירת המציאות עצמה, לא נעשתה מתוך אינטרס או סיבה קודמת. היא נעשתה כפעולה של חסד מוחלט, פעולה שאין לה שום סיבה חיצונית או פנימית מוקדמת.

לדוגמה, אם אדם עושה חסד בגלל אינטרס, זהו לא חסד אמיתי. לעומת זאת, "חסד של אמת" הוא פעולה שנעשית ללא כל אינטרס או תועלת, פעולה שהיא נקייה לחלוטין מאינטרסים. כך בדיוק הזמן והמציאות נוצרו לפי אליעד כהן, ללא שום אינטרס קודם, והם חסד טהור בפני עצמו.

הסבר זה משמש גם להדגיש את הסתירה והקושי האמיתי שיש בהבנת הבריאה. מצד אחד, אין היגיון להגיד שהזמן לא היה קיים קודם, כי המושג "קודם" כבר מניח את קיום הזמן. מצד שני, אין היגיון לומר שהזמן תמיד היה קיים. לכן הוא מגדיר שהזמן נברא באופן חסר היגיון, כ"חסד של אמת".

מה תפקידו של "איש חסד האמת" בסיפור?

בסיפור מופיעה דמות מיוחדת המכונה "איש חסד האמת", דמות שמסוגלת לתת ללב מתנה של "יום אחד", כלומר, אפשרות נוספת לקיום בתוך הזמן, למרות שהמעיין נמצא מחוץ לזמן. הדמות הזאת אינה חלק מהקונפליקט בין הלב והמעיין, אלא נמצאת מעבר לזמן ולמקום. כלומר, האדם יכול להגיע לפרספקטיבה שבה הוא נמצא מעל לקונפליקט בין הרצון להגיע לשלמות לבין ההכרח להישאר נפרד ממנה. כאשר האדם מגיע למצב זה, הוא למעשה מתעלה מעל לסתירה של הקיום האנושי: מצד אחד הוא חי את חייו בעולם, ומצד שני הוא...