... שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של מקום וזמן. כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום וזמן. אפילו אם נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של ... מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או ... הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין ... את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו. איך האדם יכול להגיע להבנה הזו? אליעד מסביר שהאדם חייב לחקור את ... היומיום? כיצד שאלת הבריאה קשורה לתפיסת הזמן והמקום? איך ניתן להשתמש בשכל כדי להגיע לחוויה שמעבר לשכל? מה המשמעות של תפיסת יש ואין כאחד עבור הרצון ... מחשבות ורצונות, מתקיימות בתוך מרחב של מקום וזמן. אליעד מחדד שכל הגדרה של אני כרוכה בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה ... מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך כלל אלוהים כחיצוני לבריאה. באותה מידה, אפשר לומר שגם אם ... העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל ... אחרת. מהו הרעיון של שתי ישויות - זמן ומקום? אליעד מסביר שקיימות שתי ישויות נצחיות: מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם הכוח המהווה והמניע של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד. עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה מהווה את הזמן ומה מהווה את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם

... יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7 מהו סוד הצמצום? במהות של המציאות, המקום והזמן לא מחויבים לקיום. הם לא מחויבים לחיות תמיד, כמו שהמקום יכול להיעלם, בדיוק כמו שהזמן יכול להיעלם. במובן זה, הזמן והמקום לא חייבים להיות קיימים כל הזמן, כי הם לא מהות מוחלטת. כשאדם חולם חלום, כל הזמן והמקום של החלום תלויים במי שחולם את החלום, ואם הוא מתעורר, כל המקום והזמן של החלום נעלמים. הזמן והמרחב נראים לנו כמשהו ממשי, אך יש פרספקטיבה שבה המקום והזמן לא קיימים, כמו בחלום. מקום יכול להיעלם לחלוטין אם יפסיקו לחלום אותנו, ואם החולם יפסיק לחלום אותנו, אז לא יהיה מקום כלל. למעשה, המיקום הוא לא מוחלט, ובמציאות הגלובלית, אין לנו קנה מידה מוחלט למקום. המקום והזמן תלויים אחד בשני: הזמן לא יכול להתקיים בלי מקום, ואם לא היה מקום, לא היה זמן. הזמן, בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות שאליה שואפים, אם תצליח להרגיש אותה, תוכל להבין שמהות הזמן והמרחב לא נפרדת, כי הם תמיד היו תמיד יהיו אחד. האם יש הבדל בין נפרדות לאחדות? ההבנה האמיתית היא שאין הבדל בין אחדות לנפרדות, אם אתה מצליח לראות את התמונה הגדולה ... הזאת היא בעצם אחדות אחת. כל פרט בנפרדות הוא גם הישות הכוללת. לא מדובר על מה היה לפני הזמן, אלא על מהות הזמן. הזמן תמיד היה קיים ולא נוצר משום מקום. מהות המקום והזמן היא לא שאלה של מה היה לפני או איך נוצרו, אלא של מהותם. מי שיתבונן יראה שזמן ומקום לא מחויבים קיום. האם אפשר להבין את המקום והזמן? המקום והזמן הם מעבר להבנה שלנו, אנחנו לא יכולים לדמיין אותם או להבין אותם עד הסוף. כל תשובה עליהם היא בסופו של דבר לא יודע. כאשר האדם מבין שהוא לא יודע, הוא ... הקיומיות ביותר - מה זה מקום ומה זה זמן, מהו הלא יודע הזה. האדם מגיע להבנה שהמהות של הזמן והמקום היא לא נפרדת מההוויה שלהם. איך ניתן להבין את המהות של המציאות? המציאות, המקום והזמן, כולם נרקמים יחד. אם תנסה לקחת את כל האפשרויות של המקום והזמן ותערבב אותן, תבין שהמהות של

... - האני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון איך נוצר האני של האדם, כלום, אין, המקום והזמן, חלק 2 איך נוצר הרצון ומה הוא האני? כדי להבין איך נוצר הרצון ומהו האני של האדם, יש תחילה להבין מהו בכלל רצון. כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול תפוח, חשוב להבין ... שואל: מה יש לפני האני והלא אני? והתשובה היא - כלום מוחלט, העדר מוחלט של מקום וזמן. כאשר מפרקים את כל הצורות של העולם (כולל את המקום והזמן עצמם), נשאר רק כלום, וזוהי ההוויה האמיתית של המציאות. לכן אליעד מסביר שהמהות האמיתית של האדם, של הרצון, ושל כל המציאות היא כלום, אין, והעדר מוחלט. איך האדם ... קיים ולא להיות קיים, אז אם לא תהיה קיים, מה יישאר? מה שהיה שם קודם, המקום והזמן שבתוכם אתה קיים. יש משהו כללי שבתוכו יש אני ולא אני, עכשיו אתה יכול להוציא את האני, ויכול להכניס אני, יכול לעשות אני קטן ויכול לעשות אני גדול וכו. אבל האני ... שלפני האני והלא אני יש כלום? אם הולכים לפני האני ולא אני, יש למעשה מקום וזמן לפניהם, אם לא היה מקום וזמן לא יכול להיות אני ולא אני, למשל כדי שיהיה אני צריך שיהיה מקום וזמן. אם נפרק את כל הצורות, נעלים את כל הצורות, אז נקבל כלום. האני נמצא בתוך מקום וזמן, ויש מקום וזמן שבו האני לא נמצא. מה מקיף את כל הצורות? הכלום. אם נסיר מהעולם את כל הצורות שהם אני ואת כל הצורות שהם לא אני, מה יישאר? נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה גם שניים. יש אני ויש לא אני, והלא אני כולל את כל המקום והזמן. ואם אומרים שבהוויה שלי אין שום צורה, אין שם אני ולא אני, אז זה אומר שבהוויה שלי אין את הצורה שלי ואין את הצורה של הלא אני עם המקום והזמן, אז ההוויה זה הכלום. אני ולא אני, פירושו דבר שקיים בתוך מקום וזמן, אם נסיר את כל הצורות של האני ונסיר את כל הצורות של הלא אני, נקבל מקום וזמן ריקים. מה זה מקום וזמן? זה עדיין שתיים. יש מקום ויש זמן, אם יש הבדל בין מקום לזמן אז הם שניים, אם לא היה הבדל לא היינו אומרים זה מקום וזה זמן. ואם זה שניים, אז אם נפרק אותם, מה נקבל? משהו שהוא בלי מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק? אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של מקום, הדבר שממנו עשוי המקום לא יכול להיות מקום. אולי המקום עשוי ממקום אחר? אבל המקום האחר הוא כלום וגם הזמן האחר הוא כלום. שאלה: למה לא נקרא לו קיום? אליעד: כשאתה אומר שאין פה כלום, אתה מתכוון שיש פה מקום ריק. אבל זה לא כלום, זה עדיין מקום ריק. אבל אם אני אשאל אותך מה הוא כלום ... מתחלף במוח? אליעד: יש דרגות שונות. למשל אם אתה מכיר בכך שאתה צורה של זמן ומקום, אז כבר התחלף לך משהו בדיסק. כי פתאום המקום והזמן הם לא סתם משהו, הם משהו פעיל. האדם בחוויית המציאות שלו, כשהוא הולך ברחוב, האם הוא סתם הולך או שהוא מרגיש שהמקום והזמן זזים? זה כבר מראה שהדיסק התחלף. ואז הוא חושב, מה זה מקום וזמן? זה כלום, אז איך אני מצפה להבין את עצמי, אם זה כלום בסוף. איך אני יכול להבין מה זה כלום? אז כמו שאמרתי, מי שהוא איש חיל ואמיץ בסוף יבין מה זה הכלום. שאלה: איך הוא יבין? ... אם תוריד ממנו את כל הצורות, מה תקבל? כלום. אם תקלף את הצורות יישאר לך מקום וזמן ריקים, איך מורידים את הצורה של המקום והזמן? קודם תדמיין מה זה, ואחר כך תנסה לחשוב על משהו הפוך, תראה שאתה לא יכול לחשוב, נכון? זה נקרא כלום. זה אומר שההפך שלו, זה הדבר שאתה לא יכול לחשוב עליו. שאלה: אין הפך של זמן ומקום. אליעד: נכון, האין הפך, הוא הכלום. האין הזה שלא נכנס לי במחשבה, הוא הכלום. אם תחשוב בבית מה זה לפני

... יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש ... והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם קיימים במקביל אחד על השני ואחד בתוך השני. והכל ... מקום אחר גדול עוד יותר, שמכיל את כל מרחבי המקום שלנו. והכל בתוך מרחב זמן אחר, שמכיל את כל מרחבי הזמן שלנו. וגם מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו ... שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם מרחב הזמן שלנו הוא אין סופי. כי אין סוף למקום ואין סוף לזמן. כי אם נגביל את המקום לכל צורה וגבול שהם, הרי שתמיד הצורה והגבול של מרחב המקום, הוא עצמו יהיה בתוך מרחב מקום גדול יותר. וכיוב לגבי הזמן, שלא ניתן להגביל אותו. כי גם אם נגביל אותו, הרי שנמצא אותו בתוך ... זמן אחר גדול עוד יותר. ובנוסף על כך שמרחב המקום והזמן הם אין סופיים, גם הפוטנציאל של המציאות, גם הוא ... הטבע, הם רק תיאור של התצפיות של בני האדם במקום וזמן מוגבלים. אך החוקים עצמם לא קיימים כלל. ואין שום חוק שאומר, ... ששם שום דבר לא משתנה לעולם). ובכל נקודה של מקום וזמן, יש בה אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של ... סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ... כוכבי לכת אחרים. משום שאין שום סיבה, שבתוך מקום וזמן אין סופיים ואפשרויות אין סופיות, אין שום סיבה לחשוב, שיהיו חיים ... נשמע מופרך. כי על מה ולמה שיהיו עוד מרחבי מקום וזמן שמקבילים ליקומים שלנו?! אלא, שמי שיחקור את העניין, יגלה, שאכן ... ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין סופית. ... אפשר בלי זמן כלשהו ובלי מקום כלשהו. ואפשר בלי זמן ומקום מוגדרים, אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה להישאל, היא מהם הזמן והמקום שלנו? ומה הם ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וממה הזמן והמקום עשויים? ומהי מהותם? ומה מהווה אותם? ומה מכיל ... אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של ...

... החלל הפנוי, תורת הצמצום, מרחב המקום והזמן, מימד הזמן, המפץ הגדול, היקום האם אלוהים קיים? מהו אלוהים? שאלת קיומו של אלוהים היא אחת השאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר. השאלה אינה פשוטה, שכן כדי להבין אם אלוהים קיים או לא, יש צורך ... עצמה. האם אלוהים מוגדר במושגים של מקום וזמן? אליעד מציין כי כל דבר בעולם, בין אם מדובר בחפץ פיזי כמו יד, כדור הארץ או רעיון, קיים במקום ובזמן. כאשר שואלים אם אלוהים קיים, השאלה היא האם הכוונה לאלוהים שנמצא במקום פיזי, ... בשמיים), או האם מדובר בישות שמחוץ למקום ולזמן, כפי שתיארוה בחלק מהתפיסות הדתיות והפילוסופיות. האם אלוהים מוגבל או אינסופי? אם אלוהים מוגדר כישות הנמצאת בתוך מקום וזמן, הרי שמדובר בישות מוגבלת. כלומר, אם אלוהים מוגבל למקום וזמן, הוא לא שונה מהותית מכל ישות אחרת בעולם, ובכך לא ניתן להתייחס אליו כאל אלוהים במובן העמוק של המילה. למעשה, כל ישות מוגבלת במרחב ובזמן היא רק עוד חלק מהיקום, ואינה יכולה להיות ... אינסופי וחסר גבול. האם אלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן? אם נטען שאלוהים קיים מחוץ למקום ולזמן , עלינו להבין מה משמעות הדבר. במונחים של התפיסה האנושית, כל דבר שמקיים מקום וזמן נחשב לקיים, אך כאשר מדברים על דבר שמחוץ למקום ולזמן, קשה מאוד להגדיר אותו כיש. הדבר יוצר את הקושי להביע את קיום אלוהים, שכן אם הוא לא נמצא במקום ולא נמצא בזמן, קשה להבין כיצד ניתן לומר שהוא קיים. האם מציאות היא אלוהים? בהמשך ... בזמן ובמקום? האם אלוהים קיים מחוץ לזמן ומקום? הגדרת קיום אלוהים למה בכלל שואלים אם אלוהים קיים? האם אנשים שואלים האם אלוהים קיים? מתוך סקרנות? מתוך רצון למצוא הוכחה? אולי יש כאלה שיטענו שאי אפשר להוכיח, אבל הם בוחרים ... השאלה הבאה: האם מחפשים ישות שנמצאת בתוך המקום והזמן המוכרים לנו? האם מחפשים משהו שנמצא מחוץ למקום ולזמן? או שמא מחפשים משהו שלא שייך בכלל למושגים של מקום או זמן? הסיבה שזה חשוב היא שכל דבר שאנחנו מכירים - בני אדם, כדור הארץ, רגשות, רצונות, רעיונות - כולם מתקיימים באיזשהו מרחב וזמן. לדמיין דברים בתוך ומחוץ למקום ולזמן היד שלנו, למשל, קיימת כרגע במקום מוגדר ובזמן מסוים. כדור הארץ סובב סביב עצמו וסביב השמש, וגם הוא תמיד תופס מקום כלשהו ומשתנה בזמן כלשהו. אפילו מחשבה - כשאדם חושב על פיל, ... (לפחות בתפיסה הפשוטה). הכל תופס מקום וזמן כלשהו, גם אם זה מקום רוחני או רעיוני. מכאן, כששואלים האם אלוהים קיים?, צריך להבין אם מתכוונים: לאלוהים שנמצא איפה שהוא, בתוך היקום, במקום פיזי ובזמן מסוים (למשל, אלוהים שיושב ... כלשהו בזמן מסוים. לאלוהים שקיים מחוץ למקום ולזמן. אבל מה המשמעות של קיים מחוץ למקום ולזמן? למשהו אחר לחלוטין, שלא אפשרי לתפוס אותו במושגים של יש או אין. נניח שמישהו טוען אלוהים קיים בשמיים. זה אומר שהוא תופס איזשהו אזור בשמיים, בזמן כלשהו, אולי באיזו נקודה ביקום. ... והנחילם, אבל עדיין הוא בתוך מערכות המקום והזמן. אם כן, זה מציב אותו כבעל הגבלה מסוימת - שהרי הוא לא מקיף את הכל באופן מוחלט, אלא חי בתוך החוקיות הכללית. אלוהים מחוץ למקום ולזמן - האם זה אומר שהוא לא קיים? יש מי שיגיד: טוב, אז אלוהים לא נמצא במקום ובזמן, אלא מחוץ להם. לכאורה, אם הוא מעבר לכל מושג של מקום וזמן, אז ייתכן שמדובר בכוח עצום וחסר גבול. אבל אז עולה השאלה: האם יש בכלל משמעות להגיד על משהו שהוא קיים אבל אין לו שום מקום ושום זמן?. במוח האנושי, המושג קיים קשור בקיום בזמן ... לו זמן. לפי הלוגיקה הזו, משהו שמחוץ לזמן ולמקום דומה למשהו שאינו קיים. וכשהשכל לא יכול לדמיין אותו, אנחנו עומדים מול קושי לשייך לו את המילה ישנו. המציאות עצמה כאלוהים אז מה כן יש מחוץ למקום ולזמן? אם נבחן, נראה שהדבר היחיד שנמצא שם הוא המציאות בכללותה, או הכלום לפי צורת ביטוי מסוימת. למה הכוונה? אפשר לומר: המציאות היא סך כל מה שקיים. המציאות היא גם זו שנמצאת מעבר לכל הגדרה של זמן ומקום, כי היא כוללת את הזמן והמקום בתוכה. אי אפשר להכחיש שיש מציאות. גם אם נאמר אין כלום, עדיין יש מציאות של אין כלום. כלומר, קשה לתפוס מצב שבו אין מציאות בכלל. ברגע שיש משהו, גם אם זה כלום, ... בזמן אחד או במקום אחד, כי היא הזמן והמקום עצמם. מצד שני, זו מציאות לא מוגדרת. היא לא דתית, לא חילונית, לא טובה ולא רעה - היא פשוט הכל. היא המקיפה את כל האפשרויות. בהסתכלות כזו, אין צורך להוכיח אם ... או במרחב שהוא לא נמצא בה, איפה המקום לכל שאר הדברים להיות קיימים? איך מתיישבת העובדה שאני מרגיש את עצמי כנפרד ממנו? אם הכל באמת אלוהים, אז אולי אין הבדל בין אני לבין הוא, והכל אחד. אבל ברגע שאנחנו מדברים על ... ממלא הכל. אלוהים שהוא לא בתוך הזמן, לא מחוץ לזמן ולא קשור לזמן יש גישה נוספת: אולי אלוהים לא קשור בכלל לממדים של מקום וזמן. הוא לא בפנים ולא בחוץ - אלה פשוט לא מושגים שרלוונטיים לגביו. במקרה כזה, שוב אין משמעות לשאלה האם הוא קיים?, כי מושג הקיום הרגיל שלנו מבוסס כולו על זמן ומקום. אם המושג קיים הוא תוצר של חשיבה המבוססת זמן - מקום, אז מה הטעם לומר שאלוהים קיים או לא קיים במובן הזה? השורה התחתונה - על מה באמת מדובר? אנשים שתוהים אם יש אלוהים, צריכים ...

... היה לפני העולם? איך נוצר המקום? איך נוצר הזמן? לפני המקום והזמן, מחוץ למקום ולזמן, בלי מקום וזמן, לא תופס מקום וזמן, נמצא בכל מקום, נמצא בכל זמן, איפה נמצא אלוהים? היווצרות היקום, יש מאין, החלל הפנוי, תורת הצמצום האם יכולים שני דברים לתפוס את אותו המקום באותו הזמן? אליעד כהן מסביר תחילה את הרעיון הבסיסי שדבר שתופס מקום וזמן לא יכול לשתף את אותו המרחב והזמן עם דבר אחר. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם יש חדר מלא באוויר ונכניס לתוכו כדור או גרגיר חול, בהכרח האוויר במקום שבו נכנס הגרגיר יצא החוצה. כלומר, בכל ... מופשט, כמו מחשבות ורגשות שתופסים מרחב מסוים במובן מופשט. לדוגמה, מחשבה אחת יכולה למנוע את קיומה של מחשבה אחרת באותו הרגע, כי היא תופסת את המקום שלה. איפה נמצא אלוהים אם הוא בכל מקום? אליעד מתייחס לתפיסות שונות של המושג אלוהים ושואל: אם אלוהים נמצא בכל מקום ובכל זמן, איפה יש מקום לדברים ... כאן פרדוקס שלא ניתן להבין אותו: אם אלוהים אינסופי, איך הוא צמצם את עצמו? לאן הוא זז אם לא היה מקום לפני כן? אם היה לאן לזוז, אז כבר היה מקום וזמן. אליעד מסביר שהשאלה הזו נקראת סוד החלל הפנוי ופרדוקס הצמצום והיא חסרת פתרון הגיוני. רבי נחמן מלמד שהתשובה לשאלה זו היא בלתי אפשרית להבנה, מכיוון ... דברים יכולים להיות באותו מקום? מה היה לפני המפץ הגדול? איפה אלוהים נמצא? האם אלוהים נמצא בכל מקום? האם אלוהים נמצא בכל זמן? האם אלוהים מעל הזמן? האם אלוהים מעל המקום? מי ברא את המקום והזמן? איך נוצרו המקום והזמן? האם אין עוד מלבדו? האם אלוהים מלא כל הארץ כבודו? מה זה יש? מה זה אין? מה ההבדל בין יש לאין? האם אפשר להיות בלי זמן ומקום? האם אפשר להיות מחוץ לזמן ולמקום? מה היה לפני שנוצר העולם? איך נוצר היקום? מהו החלל הפנוי? מהי תורת הצמצום של תורת הקבלה היהודית? מהו סוד הצמצום? מהו פרדוקס הצמצום? האם אפשרי שיש אלוהים? מה זה אלוהים? האם העולם נוצר יש מאין? האם העולם קדמון? האם העולם כל הזמן היה קיים? האם יש סוף לזמן? האם יש סוף למקום? האם המקום הוא אין סופי? האם היקום הוא אין סופי? האם הזמן הוא אין סופי? מה היה לפני הזמן? מה יש בסוף מרחב המקום? האם למרחב המקום יש סוף? האם למימד הזמן יש סוף? ליקוטי מוהרן חא סד, מהו סוד החלל הפנוי? מהו פרדוקס המהות והצורה? האם הכל עשוי מכלום? מה המהות של הכל? אם הכל חלום מה באמת קורה, מה קורה במציאות האמיתית? האם יכולים להיות שני דברים באותו מקום? האם יש משהו שלא תופס מקום וזמן? האם מחשבה תופסת מקום? האם מחשבה תופסת זמן? האם אלוהים צמצם את עצמו? האם אלוהים הוא אין סופי? האם אני אלוהים? האם הכל אלוהים? האם הכל אחד? איך נוצר יש מאין? האם אפשרי שיווצר יש מאין? היכן נמצאים האטומים? האם האטומים תופשים מקום? סוגים של מקום וזמן, מקום פיזי, מקום רעיוני, מקום מחשבתי, מקום מופשט, כמה מקום תופסת מחשבה? ממלא כל עלמין, סובב על עלמין, אלוהים כמהות המציאות, מהי מהות המציאות? האם ... היקום, התפשטות היקום, איך היקום גדל? איך היקום מתפשט? מה קרה בזמן המפץ הגדול? יציאת מצרים, האם שני דברים יכולים להיות באותו מקום? האם יש דבר שלא תופס מקום או זמן? מה יש מחוץ לזמן? מה יש מחוץ למקום? לאן היקום מתפשט? היקום אינו מתפשט, קצה היקום, ממה מורכב היקום? גודל היקום, ההתכווצות הגדולה, הקריסה ...

... נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת ... ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד ... בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, קיר, מקום וזמן, אך בשורש, ההוויה עשויה מאין. מצד אחד ניתן להבין שהעולם עשוי ... אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ולפני הזמן. הוא משתמש בדוגמה: המקום עשוי מ - X, הזמן עשוי מ - Y, ושניהם עטופים על ידי מציאות אחת, שהיא מחוץ למקום ולזמן, ולכן אין הבדל אמיתי בין אין מקום לאין זמן. ההוויה היא הכלום שהוא ... הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, ... בזמן קצר נכנסים אינסוף אירועים. באופן דומה המקום בחלום הוא עצום, אבל בפועל הוא רק נקודה במחשבה. מכאן אפשר ללמוד שגם המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה ... שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש ... לא באמת בוחר לרצות), אך הם אינם נמצאים בזה כל הזמן. אליעד מציע להמשיך לחקור את האמת: האם באמת יש לי בחירה, או שאינני ... לנקודת האמת הפנימית מתקדמת על ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, ... עד שנחשפת ההבנה המוחלטת של האחדות. אז מתברר שהזמן, המקום, הסיבות, הסבל והרצונות - כולם ביטויים של ישות ... גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן ... הזה עשוי מכלום, כי אם תלך למטה תגיע לחיבור של מקום וזמן שזה אחד, בסדר? ואם זה באמת כלום אז איך יש משהו? איך זה יכול להיות ... אלו שני הפכים, האין זה ללא סוף והשולחן זה מקום וזמן, עכשיו דחס אותם אחד לשני לדבר אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ... את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי המקום, הוא בלי מקום המציאות היא לפני המקום והזמן. המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל? המקום והזמן . ומה עוטף את המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את

... הרגש והשכל, חוויית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה רגשית, בירור האמת מה המשמעות של חוויית האני כצורה של מקום וזמן? אליעד כהן מסביר כי תפיסת האני היא למעשה תפיסה של צורה בתוך מקום וזמן. כאשר אדם חושב על עצמו, לרוב הוא תופס את עצמו כישות ייחודית ומבודדת, אך במציאות, האדם הוא בסך הכל צורה ... ואת האופן שבו הוא מתייחס לעצמו ולסביבתו. לפי אליעד, רוב האנשים לא מרגישים ביום - יום שהם רק צורה בתוך המקום והזמן, אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, בעלת רצונות וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן , יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול, אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. מהו המקום והזמן שאליעד מדבר עליהם? אליעד מדגיש שההבנה של מהו מקום וזמן חיונית לצורך ההבנה של מה אני באמת. לדבריו, המקום והזמן הם מציאות אינסופית המכילה אינספור צורות ותופעות, ואחת הצורות הללו היא האדם. המשמעות של ... לא מספיק להבין את הרעיונות, וצריך גם להרגיש אותם? אליעד מדגיש שאדם יכול להבין רעיונית שהוא צורה של מקום וזמן, אך כל עוד הוא לא מרגיש את ההבנה הזו, הוא לא באמת הפנים אותה. הפער הזה בין ההבנה השכלית לבין החוויה ... להבין באמת את המהות של האני, ואת מה שמעבר למקום ולזמן. האם זה משנה איך מתנהגים אם הכל הוא רק צורות של מקום וזמן? אליעד נותן דוגמה עם היטלר, כדי להמחיש את הרעיון הזה: אם אדם באמת היה חווה שהוא רק צורה בתוך המקום והזמן, האם היה מתייחס להיטלר כפושע או רק כעוד צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים רעים. מצד שני, אם כל דבר הוא רק צורה של מקום וזמן, אין הבדל מהותי בין מה שעשה היטלר לבין כל דבר אחר שקורה במציאות. המטרה של הדוגמה הזו היא להראות עד כמה ... של קניית ומכירת מכוניות לבין הצטרפות לטאליבן או טיפול בחולים. הכל הוא ביטוי של אותו הדבר בדיוק - מקום וזמן. אך לדבריו, אם האדם עדיין מרגיש שיש הבדל, עליו להמשיך לשאול ולחקור עד שהוא מבין את המהות לעומק. הבירור ... להביא לחוויה שלמה של המציאות שבה האדם מרגיש באמת שהוא לא שונה מכל מה שקיים, ושהוא באמת רק צורה חולפת בתוך המקום והזמן. לסיכום, התהליך שאליעד מציע הוא ברור ואינטנסיבי, ודורש מהאדם לחקור באופן מלא ושלם ... לסוף הסבל, ולחיבור בין השכל והרגש באופן מלא ומאוחד. מה זה חוויית האני? איך לחבר שכל ורגש? מה זה מקום וזמן? איך לחוות אחדות עם המציאות? מהי חקירת האמת? האם הכל שווה ערך? למה האדם רוצה דברים? אליעד: מי שהיה מבין ... מה שהסברנו, צריכה להיות לו חוויית מציאות אחרת, לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני זה צורה של מקום וזמן. האני זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. ההבנה הזאת עצמה אמורה לשנות לך את החוויה, של האני שלך. מה זה האני בסך הכל? זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן . יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את זה, שאני זה צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום יום כשאתה אוכל, האם אתה זוכר שאתה צורה בתוך המקום והזמן שזזה? מה זה אני? יש מקום אין סופי וזמן אין סופי, שיש בתוכו אין סוף צורות, ושאחת מהצורות זה אתה, ואתה צורה שנעה וזזה ולא מעבר לכך. שאלה: זה שאני בתוך תחושה של מקום וזמן מביא אותי לכלום. מה אני בכלל? מי אני בכלל? אליעד: זה באמת ככה, זה אפילו יותר גרוע, גם המקום והזמן זה כלום, אבל בסוף את מגלה שאת אלוהים. אבל את אמורה לחפש את האמת ולא את אלוהים. תחפשי את ... יגיד, נשאל אותו, אולי ההפך הוא הנכון, ושהוא יצליח להסביר את זה. כל אחד יכול להסביר שהוא זה צורה של מקום וזמן, אבל כאשר אתה מוכיח את ההוכחה שלך, נשאל אותך, מי אמר? אולי זה לא נכון? מי שרוצה לחוות שכשהוא אומר אני, שהוא זה צורה של מקום וזמן, ולא מעבר לכך, צריך להבין שהוא צורה של מקום וזמן, אבל השאלה היא כמה אתה מבין? כי יש פה בספר פרק שבו נאמר שלכל אדם, על כל הבנה שיש לו, יש לו שאלות נסתרות ... כול זמן שלא ביטאת את כל הספקות שלך, כל זמן שלא שאלת את כל השאלות האפשריות, על המשפט שאתה זה צורה של מקום וזמן, וקבלת תשובות, זה אומר שעדיין לא הבנת שאתה זה צורה של מקום וזמן. הבנת גם שאתה זה צורה של מקום וזמן, אבל עדיין אתה מבין שאתה זה עוד דברים. ולכן אתה לא חווה את זה, וגם שנסיים את הפרק ונוכיח שהכל אחד, גם ...

... חשוב קודם להגדיר למה בדיוק מתכוונים במילה עולם. האם מדובר בכדור הארץ בלבד, ביקום, במרחב המקום והזמן, או אולי בכל המציאות כולה? אליעד מסביר שכשאומרים שהעולם נברא, חייבים לברר: האם הכוונה שהחומר שממנו עשוי העולם נברא? אולי החומר תמיד היה קיים? האם רק הצורה של העולם נבראה, אבל החומר תמיד היה קיים? האם הזמן והמקום עצמם נבראו? אם כן, איך ניתן לדמיין מצב שבו לא היו מקום וזמן? למשל, אליעד מביא דוגמה של אצבע. ניתן לדמיין שהאצבע לא קיימת, אבל האם אפשר לדמיין שהחומר הבסיסי שממנו עשויה האצבע ייעלם לחלוטין? ומה אם גם המקום והזמן לא יהיו קיימים בכלל? האם אפשר בכלל לדמיין מציאות כזו? מה המשמעות של המושגים יש ואין בחקירה על אלוהים? השלב הבא הוא להגדיר ... ובזמן מסוים? האם אין משמעותו שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן? אם אלוהים מוגדר כישות שנמצאת מחוץ לזמן ולמקום, האם הוא יש או אין? האם אפשרות לקיום של משהו, הופכת אותו ליש או שזה עדיין נחשב אין? אליעד ממליץ לקחת נייר ולהגדיר בדיוק את המשמעות של יש ... אם בכלל יכולה להיות קיימת ישות כזו. למשל, אם אלוהים מוגדר כישות אינסופית שלא נמצאת בשום מקום וזמן, יש לבדוק האם בכלל אפשר להיות קיים בלי מקום וזמן. אם זה לא אפשרי, אז ההגדרה של אלוהים מתבררת כבלתי אפשרית. אליעד מדגיש שצריך לבדוק כל אפשרות בקפדנות רבה, בלי להאמין מראש למדענים או ... יכול להיות קיים מחוץ לזמן? איך להגדיר את המושג אלוהים? האם העולם תמיד היה קיים? האם הזמן והמקום נבראו? מה ההבדל בין קיום בפועל לבין פוטנציאל קיום? הקדמה שאלה גדולה עומדת לפנינו: האם יש אלוהים, והאם אלוהים ברא את ... היו צורות, חומרים או ממדים אחרים שהיו קיימים מאז ומעולם? ומתוך כך צצה שאלה נוספת: האם הזמן והמקום עצמם היו קיימים תמיד? הרי יכול להיות שהמקום והזמן היו קיימים תמיד, ורק החומר או הצורה שבתוכם נוצרו מתישהו. כמו כן, קיימת אפשרות שהעולם קיים מאז ומעולם, ואלוהים לא ברא אותו ... הטענה הזו. לדוגמה, הטענה אלוהים ברא את העולם מניחה שיש עולם, וששהעולם לא היה קיים כל הזמן, ומניחה שיש ישות בשם אלוהים, ואחר כך מניחה שהישות הזאת היא שאחראית לבריאת העולם. בדרך, צריך להגדיר מה בדיוק הכוונה במילה עולם, מה בדיוק ... במילה עולם. האם מדובר רק בכדור הארץ? האם הכוונה לכל החומר ביקום? האם העולם כולל גם את הזמן והמקום עצמם? האם הכוונה למערכת השמש בלבד, או לכל המציאות כולה על כל ממדיה? קיימים המון הסברים אפשריים למילה עולם. יש כאלה ... קיים? האם רק החומר לא היה קיים? האם הצורה שלו לא היתה קיימת, אבל משהו אחר כן היה? האם המקום והזמן היו קיימים לבד, בלי חומר? או אולי לא היה קיים דבר, ואף לא מרחב וזמן? צריך גם לשאול: מהי המשמעות של קיים או אינו קיים? אם ... קיים. השאלות הנגזרות וחקר האפשרויות נקודה יסודית נוספת היא שייתכן שהמילה עולם כוללת את הזמן והמקום עצמם. במקרה כזה, אמירה כמו העולם לא היה קיים תצטרך להסביר איך בכלל אפשר לדבר על לפני שהעולם היה קיים אם לא היה זמן. כי אם לא קיים הזמן, לא ברור מה פירוש לפני. גם לא ברור מה פירוש לא היה מקום אם לא היה ממד מרחבי כלשהו. מכאן צצות שאלות: האם המקום והזמן עצמם נבראו? ואם כן, באיזה אופן? האם יש אופציה שמרחב המקום והזמן יהיו לא קיימים בכלל, ואיך נוכל בכלל להבין מצב כזה? לאחר שמבהירים את השאלות האלה, יש לעבור לחקירת הנושא האם באמת ייתכן שהעולם לא היה קיים אי פעם?. האם יש היגיון שחומר העולם, או הזמן והמקום עצמם, התחילו פתאום? או שאולי תמיד היו, ובשלב מסוים הופיעה צורה מסוימת של היקום? ואולי באמת אי אפשר לקבוע שהעולם החל אי ... יש אלוהים? עלינו בראש ובראשונה להגדיר מה זה יש ומה זה אין. האם יש פירושו נמצא היכנשהו במקום וזמן? האם אין משמעו לא תופס שום מקום ושום זמן? אם כן, ואם נרצה להגדיר שאלוהים לא תופס מקום וזמן, יצא שכלפי ההגדרה הזו הוא בגדר אין. אבל אולי הוא אין במובן הזה, ובכל זאת יש באופן אחר על - ממדי? ולכן חובה להיכנס לעומק ההגדרות: מהו ... שהרי אם יש עולם - משהו בסיסי שממנו הוא מורכב ודאי קיים. יש מגדירים אחרת: אלוהים הוא מעל המקום והזמן, אלוהים הוא כל המציאות כולה, אלוהים הוא אינסופי או אלוהים הוא התודעה הראשונית. בכל הגדרה חדשה אנו חייבים לבדוק האם היא מתיישבת עם ההגדרות הקודמות שלנו ליש ואין. אם אלוהים אינו תופס מקום וזמן, ואנו הגדרנו קודם לכן שכל דבר שישנו תופס מקום וזמן - נוצר לנו סתירה לוגית. לכן, כל הגדרה שמעלים דורשת בדיקה: האם בכלל אפשר לקיים אותה במסגרת ההיגיון שלנו? כמו כן, גם בתוך היהדות לבדה יש ... העולם? וגם כאן נשאלת השאלה: מה בדיוק אומרת המילה ברא? האם העולם לא היה קיים בכלל, כולל הזמן והמקום, עד שאלוהים ברא אותו? או שהעולם היה קיים באיזושהי צורה פוטנציאלית? האם גם האפשרות להיווצרות עולם נבראה, או שהאפשרות היתה שם מאז ומעולם, ורק התממשה? אם מחליטים שאלוהים קיים מחוץ לזמן ולמקום, אז איך ניתן לומר שהעולם נוצר בנקודת זמן? שהרי אם לא היה זמן, מה פירוש לפני הבריאה? ואם חומרים התהוו רק מכלום, צריך להסביר מה משמעות כלום ... שנעבור שלב אחר שלב: להגדיר מהו עולם. האם זה רק כדור הארץ? האם זה כל היקום? האם כולל גם זמן ומקום? או אולי כל המציאות כולה? להבין את המשמעות של לא כל הזמן היה קיים. האם באמת יתכן שהזמן והמקום לא היו? האם יתכן שהחומר לא היה, אבל המקום והזמן כן היו? לעמוד על ההבדל בין אפשרות קיום לבין קיום בפועל. לפני הקיום, האם אפשרות הקיום עצמה היתה קיימת? להגדיר מהי ישות ... מאשר רק את עניין בריאת העולם. הוא מוביל אותנו להבנות יסודיות בנוגע לתפיסת המציאות, למהות הזמן והמקום, למהות האפשרות והחומר, ולבסוף גם למהות התודעה שלנו, ואיך כל אלו משתלבים בהנחה על קיומו של אלוהים. בסיום, כדאי לזכור ...

... והנה, ההוויה של הכל, היא ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן, דהיינו, הדבר שממנו עשויים המקום והזמן. וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא ... כי המשמעות של זה היא, שכל צורה שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת את הכל, התכונות שלה, הן ... של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ממלאת את הכל, הרי שכבר אין שום צורה כלל. כי אם בכל הזמן והמקום יש רק צורה אחת, הרי שכבר אין לה שום משמעות של צורה כלל. וכל צורה שהיא, אם היא תמלא את כל המקום והזמן כולם, הרי שתמיד נקבל את ישות אחת, שהיא חסרת כל צורה. והוא דבר פלא. (המהות ממלאת את כל המקום והזמן, מבפנים ומבחוץ. דהיינו, המהות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, כל האפשרויות כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, הדבר הזה נקרא ... והכל קיים תמיד בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן, זה בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל שהכל אחד תמיד. וכאשר כל המקום והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את כל הצורות כולן, הרי שבפועל אין שום נפרדות כלל. כך שאפילו יקומים מקבילים ...