21:58זיכרון, שכחה, איך המוח זוכר? איך עובד זיכרון? המוח זוכר את מה שחשוב, זיכרון אקראי, זיכרון סיבתי, מוח יעיל, מוח לא יעיל, אבולוציה, למה אני שוכח דברים? למה אני לא מצליח לזכור? מהי יעילות? מהו זיכרון יעיל? לזכור דברים, חלק 1
למה אני שוכח דברים שחשובים לי?
אליעד כהן פותח את השיחה בנושא הזיכרון והשכחה בשאלה חשובה: האם באמת אם משהו היה חשוב, האדם לא היה שוכח אותו? הוא מציג את הטענה המקובלת שלפיה דברים חשובים באמת לא נשכחים. אך אליעד מסביר שזה לא תמיד נכון, לפעמים אדם שוכח גם דברים חשובים. הוא מדגיש ששכחה איננה בהכרח סימן לחשיבות נמוכה, אלא תוצאה של סדרי עדיפויות משתנים בזיכרון.
לדוגמה, אם אדם הולך לרופא שיניים ומבחין בדרך בשריפה, הוא יעקוף את השריפה ולא יעבור דרכה, אף שחשוב לו להגיע לרופא. באותו רגע השריפה יותר חשובה כי יש סכנה מיידית. אך לאחר שעקף את הסכנה, יחזור להתמקד במטרה המקורית - הרופא שיניים. במהלך העקיפה, ייתכן ששכח לרגע את המטרה המקורית בשל דחיפות אחרת, מה שמוכיח שהזיכרון מסדר את עצמו לפי מה שנתפס באותו רגע כחשוב יותר או דחוף יותר.
איך המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח?
אליעד מדמה את הזיכרון לבית עם מקום מוגבל. אדם יאחסן בבית את הדברים שבהם הוא משתמש לעיתים קרובות, ואת אלו שהוא לא משתמש בהם, ישליך או יאחסן במקום צדדי. כך גם הזיכרון שלנו - הוא מוגבל ואנחנו צריכים לבחור אילו פרטים לשמור. דברים שאנו משתמשים בהם לעיתים קרובות יישמרו בזיכרון בקלות, ודברים אחרים יידחקו החוצה. המוח שלנו פועל באופן יעיל לפי סולם עדיפויות, ומחליט מה לזכור ומה לשכוח בהתאם לתועלת שהזיכרון יביא לו.
מהו זיכרון סיבתי לעומת זיכרון אקראי?
אליעד מסביר שיש שני סוגים של זיכרונות - זיכרון סיבתי וזיכרון אקראי. זיכרון סיבתי הוא זיכרון שאנו מבינים את הסיבה לקיומו, ולכן קל יותר לזכור אותו. לדוגמה, אדם שצריך להגיד "בוקר טוב" לבוס כדי לקבל כסף - בהתחלה הוא זוכר שהסיבה לאמירת "בוקר טוב" היא קבלת הכסף, אך אם הוא עושה זאת באופן קבוע, המוח שלו מפסיק לזכור את הסיבה (הכסף) ומתמקד רק בפעולה עצמה ("בוקר טוב"). המוח עושה זאת כדי לחסוך באנרגיה ולהיות יעיל.
לעומת זאת, זיכרון אקראי הוא זיכרון שאין לו סיבה או תכלית ברורה, ולכן המוח מתקשה יותר לזכור אותו. אליעד נותן דוגמה של פעולה שבאמצעה האדם שוכח מה הוא התכוון לעשות כי המטרה לא הייתה ברורה מספיק או כי צצה מטרה חשובה יותר.
האם שכחה היא טובה או רעה?
לשאלה אם שכחה טובה או רעה אין תשובה מוחלטת, לפי אליעד. מצד אחד, שכחה יכולה לגרום לאדם לאבד את הדרך ולהתרחק מהמטרות שלו, ומצד שני, שכחה מאפשרת לאדם לשכוח גם דברים שליליים או טראומות, מה שמאפשר לו לחיות ולהמשיך הלאה. אליעד מזכיר שבספר "שיחות הר"ן" של רבי נחמן נאמר שללא שכחה אי אפשר היה לעשות שום דבר, מכיוון שהיינו זוכרים כל אירוע שלילי וכל כאב שעברנו. לפיכך, השכחה היא הכרחית גם להתפתחות וליכולת שלנו לחיות בעולם.
מה הקשר בין שכחה ליעילות הזיכרון?
אליעד טוען ששכחה היא תוצר הכרחי של יעילות. המוח נדרש לזכור רק מה שנחוץ להישרדות ולפעילות השוטפת, ולכן הוא משמיט את הפרטים הפחות חיוניים. המוח מנסה לצמצם פעולות כפולות ומיותרות. למשל, אם אדם מבין שאמירת "בוקר טוב" לבוס בהכרח גוררת קבלת כסף, המוח יפסיק לזכור את הכסף כפרט נפרד ויזכור רק את הפעולה עצמה, כיוון שהסיבה והפעולה נתפסות כאחד.
מדוע המוח לפעמים משכיח מאיתנו את הרצון המקורי?
אליעד מציג מצב שבו אדם רודף אחרי מטרה ארוכת טווח, ובמהלך הדרך, מתוך התעסקות מתמדת באמצעים להשגת המטרה, הוא שוכח את המטרה המקורית. למשל, אדם שרוצה כסף כדי להיות מאושר, עשוי לשכוח שבמקור רצה להיות מאושר ומתחיל לרדוף אחרי הכסף כמטרה עצמאית. לפי אליעד, זו תוצאה של הנטייה של המוח לחסוך אנרגיה על ידי התמקדות רק במה שנתפס כרלוונטי באופן מיידי.
מה הקשר בין שכחה לתת - מודע?
אליעד מציין כי פעמים רבות ישנן מחשבות שפועלות בתת - מודע ואנו שוכחים את הסיבה האמיתית לפעולות שלנו. לדוגמה, אדם שבילדותו צחקו עליו, עשוי לפתח התנהגות של הוכחת כוח בלי שהוא מודע לקשר בין ההתנהגות הזאת לאירוע מהילדות. המחשבה אמנם עברה במוחו, אך הוא שכח אותה במודע והיא הפכה לתת - מודעת, משפיעה על התנהגותו באופן עקיף וללא מודעות.
איך השכחה מאפשרת לאדם להתפתח ולחיות?
לסיכום, אליעד כהן מדגיש ששכחה היא חלק בלתי נפרד מתפקודו היעיל של המוח ומיכולתו של האדם להתקדם בחיים. בלי היכולת לשכוח, האדם היה נשאר תקוע במקומו ולא מצליח להתגבר על זיכרונות שליליים או על מטרות שהשתנו. במובן זה, השכחה היא מנגנון חשוב המאפשר לאדם לחיות, להשתנות ולהתפתח.
אליעד כהן פותח את השיחה בנושא הזיכרון והשכחה בשאלה חשובה: האם באמת אם משהו היה חשוב, האדם לא היה שוכח אותו? הוא מציג את הטענה המקובלת שלפיה דברים חשובים באמת לא נשכחים. אך אליעד מסביר שזה לא תמיד נכון, לפעמים אדם שוכח גם דברים חשובים. הוא מדגיש ששכחה איננה בהכרח סימן לחשיבות נמוכה, אלא תוצאה של סדרי עדיפויות משתנים בזיכרון.
לדוגמה, אם אדם הולך לרופא שיניים ומבחין בדרך בשריפה, הוא יעקוף את השריפה ולא יעבור דרכה, אף שחשוב לו להגיע לרופא. באותו רגע השריפה יותר חשובה כי יש סכנה מיידית. אך לאחר שעקף את הסכנה, יחזור להתמקד במטרה המקורית - הרופא שיניים. במהלך העקיפה, ייתכן ששכח לרגע את המטרה המקורית בשל דחיפות אחרת, מה שמוכיח שהזיכרון מסדר את עצמו לפי מה שנתפס באותו רגע כחשוב יותר או דחוף יותר.
איך המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח?
אליעד מדמה את הזיכרון לבית עם מקום מוגבל. אדם יאחסן בבית את הדברים שבהם הוא משתמש לעיתים קרובות, ואת אלו שהוא לא משתמש בהם, ישליך או יאחסן במקום צדדי. כך גם הזיכרון שלנו - הוא מוגבל ואנחנו צריכים לבחור אילו פרטים לשמור. דברים שאנו משתמשים בהם לעיתים קרובות יישמרו בזיכרון בקלות, ודברים אחרים יידחקו החוצה. המוח שלנו פועל באופן יעיל לפי סולם עדיפויות, ומחליט מה לזכור ומה לשכוח בהתאם לתועלת שהזיכרון יביא לו.
מהו זיכרון סיבתי לעומת זיכרון אקראי?
אליעד מסביר שיש שני סוגים של זיכרונות - זיכרון סיבתי וזיכרון אקראי. זיכרון סיבתי הוא זיכרון שאנו מבינים את הסיבה לקיומו, ולכן קל יותר לזכור אותו. לדוגמה, אדם שצריך להגיד "בוקר טוב" לבוס כדי לקבל כסף - בהתחלה הוא זוכר שהסיבה לאמירת "בוקר טוב" היא קבלת הכסף, אך אם הוא עושה זאת באופן קבוע, המוח שלו מפסיק לזכור את הסיבה (הכסף) ומתמקד רק בפעולה עצמה ("בוקר טוב"). המוח עושה זאת כדי לחסוך באנרגיה ולהיות יעיל.
לעומת זאת, זיכרון אקראי הוא זיכרון שאין לו סיבה או תכלית ברורה, ולכן המוח מתקשה יותר לזכור אותו. אליעד נותן דוגמה של פעולה שבאמצעה האדם שוכח מה הוא התכוון לעשות כי המטרה לא הייתה ברורה מספיק או כי צצה מטרה חשובה יותר.
האם שכחה היא טובה או רעה?
לשאלה אם שכחה טובה או רעה אין תשובה מוחלטת, לפי אליעד. מצד אחד, שכחה יכולה לגרום לאדם לאבד את הדרך ולהתרחק מהמטרות שלו, ומצד שני, שכחה מאפשרת לאדם לשכוח גם דברים שליליים או טראומות, מה שמאפשר לו לחיות ולהמשיך הלאה. אליעד מזכיר שבספר "שיחות הר"ן" של רבי נחמן נאמר שללא שכחה אי אפשר היה לעשות שום דבר, מכיוון שהיינו זוכרים כל אירוע שלילי וכל כאב שעברנו. לפיכך, השכחה היא הכרחית גם להתפתחות וליכולת שלנו לחיות בעולם.
מה הקשר בין שכחה ליעילות הזיכרון?
אליעד טוען ששכחה היא תוצר הכרחי של יעילות. המוח נדרש לזכור רק מה שנחוץ להישרדות ולפעילות השוטפת, ולכן הוא משמיט את הפרטים הפחות חיוניים. המוח מנסה לצמצם פעולות כפולות ומיותרות. למשל, אם אדם מבין שאמירת "בוקר טוב" לבוס בהכרח גוררת קבלת כסף, המוח יפסיק לזכור את הכסף כפרט נפרד ויזכור רק את הפעולה עצמה, כיוון שהסיבה והפעולה נתפסות כאחד.
מדוע המוח לפעמים משכיח מאיתנו את הרצון המקורי?
אליעד מציג מצב שבו אדם רודף אחרי מטרה ארוכת טווח, ובמהלך הדרך, מתוך התעסקות מתמדת באמצעים להשגת המטרה, הוא שוכח את המטרה המקורית. למשל, אדם שרוצה כסף כדי להיות מאושר, עשוי לשכוח שבמקור רצה להיות מאושר ומתחיל לרדוף אחרי הכסף כמטרה עצמאית. לפי אליעד, זו תוצאה של הנטייה של המוח לחסוך אנרגיה על ידי התמקדות רק במה שנתפס כרלוונטי באופן מיידי.
מה הקשר בין שכחה לתת - מודע?
אליעד מציין כי פעמים רבות ישנן מחשבות שפועלות בתת - מודע ואנו שוכחים את הסיבה האמיתית לפעולות שלנו. לדוגמה, אדם שבילדותו צחקו עליו, עשוי לפתח התנהגות של הוכחת כוח בלי שהוא מודע לקשר בין ההתנהגות הזאת לאירוע מהילדות. המחשבה אמנם עברה במוחו, אך הוא שכח אותה במודע והיא הפכה לתת - מודעת, משפיעה על התנהגותו באופן עקיף וללא מודעות.
איך השכחה מאפשרת לאדם להתפתח ולחיות?
לסיכום, אליעד כהן מדגיש ששכחה היא חלק בלתי נפרד מתפקודו היעיל של המוח ומיכולתו של האדם להתקדם בחיים. בלי היכולת לשכוח, האדם היה נשאר תקוע במקומו ולא מצליח להתגבר על זיכרונות שליליים או על מטרות שהשתנו. במובן זה, השכחה היא מנגנון חשוב המאפשר לאדם לחיות, להשתנות ולהתפתח.
- איך עובד זיכרון?
- למה אני שוכח דברים?
- מהו זיכרון יעיל?
- האם שכחה טובה או רעה?
- איך המוח מחליט מה לזכור?
- מה זה זיכרון סיבתי?
- איך עובד התת מודע?