למה רעש של השכנים מפריע לך באמת?

כאשר השכן עושה מסיבה ומשמיע מוזיקה רועשת בשעות הלילה המאוחרות, נוטים לחשוב שהבעיה היא בעצם הרעש. אליעד מסביר שהעניין עמוק יותר מכך. כאשר אדם אומר "לא נעים לי", הוא מציג רק צד אחד של המטבע - את התחושה האישית שלו. אך אם נשאל את השכן שעושה את המסיבה, הוא יטען ההפך בדיוק. גם לו יש תחושה "לא נעימה", שכן הוא חש ביקורת, והוא רוצה לחגוג ולהרגיש טוב, אך יודע שלשכן שלו רע בגללו.

הבעיה היא לא ברעש עצמו, אלא בכך שאינך רוצה שהשכן יעשה רעש. אליעד מבהיר שהסיבה האמיתית לכך שרעש מפריע לאדם אינה עצם הרעש, אלא המשמעות והתחושות שהוא מייחס לרעש הזה. לדוגמה, רעש מסוים יכול להיות מפריע בלילה, אבל אותו רעש לא יפריע אם יודיעו לך באותה שעה שזכית בכסף או בפרס כלשהו. לפיכך, לא הרעש עצמו הוא זה שגורם להרגשה הרעה, אלא המשמעות וההקשר שניתנים לו.

מדוע רעש מסוים מפריע יותר מרעש אחר?

כאשר אדם אומר שהמוזיקה שהשכן משמיע מפריעה לו, הוא חושב שמדובר בסוג המוזיקה. אליעד מבקש לבחון האם זו המוזיקה עצמה שמפריעה, או אולי מה שהמוזיקה מסמלת עבור אותו אדם. המוזיקה עצמה יכולה להיות סתם צלילים חסרי משמעות, אך ברגע שהיא מתחברת לזיכרונות מסוימים או לתחושות מהעבר, האדם חש הפרעה או סבל. למשל, אם בזמן שהאדם היה ילד, הוא חווה חוויה שלילית כמו אלימות או תחושת השפלה בזמן ששמע את אותה מוזיקה, כל פעם שהוא ישמע את המוזיקה הזאת שוב, הזיכרון השלילי יצוץ, ויגרום לתחושת אי נוחות או אפילו סבל.

אליעד מציע תהליך ברור להתמודד עם התחושה הזאת:

• ראשית, להבין שהבעיה אינה נעוצה ברעש, אלא במה שהרעש או המוזיקה מייצגים עבורך.
• שנית, להיכנס פנימה אל תוך הזיכרון או המחשבה הטורדנית, ולשאול מדוע הדבר הזה רע לך. אם למשל, המוזיקה מזכירה טראומה ישנה, צריך לשאול "מה רע לי בטראומה?" ולהעמיק פנימה עוד ועוד בשאלות אלו.
• שלישית, להעמיק ולפרק את הזיכרון לרכיבים מדויקים, לבדוק את המשמעות והפרשנות האישית שנותנים לכל חוויה ולכל תחושה, ולהבין שגם התחושות הרעות אינן מוחלטות, אלא יש בהן גם צדדים חיוביים.

כיצד להתמודד עם טראומות וזיכרונות טראומטיים?

אליעד מסביר שתהליך ההתמודדות עם טראומות צריך לכלול התבוננות עמוקה ואמיצה לתוך התחושות והרגשות שעולות בעקבות הטראומה. לדוגמה, אם כילד שפכו עליך מים קרים או חווית חוויה משפילה, הדבר שמפריע לך כיום הוא לא הזיכרון כשלעצמו, אלא תחושת ההווה שאתה חווה מחדש כשאתה נזכר. הבעיה אינה עצם מה שהיה אז, אלא שאתה חווה כאילו זה קורה עכשיו שוב.

התהליך כולל מספר שלבים ברורים:

• לדמיין את החוויה הטראומטית ולבדוק מדוע היא מפריעה לך כעת, כאילו היא מתרחשת כרגע שוב.
• להתבונן לעומק מדוע זה מרגיש לך רע - למשל, האם התחושה הזו גורמת לך להרגיש חסר ערך, מושפל, לא אהוב או אולי כאב פיזי ממשי.
• להטיל ספק במשמעות שאתה מייחס לכאב או לאי הנעימות. למשל, כאב פיזי לא בהכרח חייב...