עצלנות / עצלות / התאמצות / יעילות - מה טוב בעצלנות? איך להתמודד עם עצלות? אם נתבונן בעניין העצלות נראה, כי יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד העצלנות לא מאפשרת לאדם להניע את עצמו ולהתקדם בחיים. ולפעמים, האדם יכול במאמץ קטן מאוד להצליח לשפר את מצבו, אך העצלות שלו מונעת ממנו לעשות זאת. דהיינו, העצלנות מונעת מהאדם להתאמץ ולהצליח. אך מהצד השני, העצלנות היא גם טובה מאוד. משום, שבזכותה האדם לא מתאמץ מאמץ מיותר, ולא מבזבז את כוחו לריק. אם לא הייתה לאדם שום תכונת עצלות, הרי שהוא היה מתאמץ ללא הפסקה על שטויות, ומכלה את כוחו בחינם וללא תועלת. והעצלנות מאזנת את האדם, לא להתאמץ סתם. ובנוסף, העצלנות של האדם, היא זו שדוחפת אותו להתקדם ולפתח דברים, שיעזרו לו לא להתאמץ. לדוגמה: האדם יכול לשתות מים מהברז, ולא צריך ללכת לבאר לשאוב מים, בזכות העצלנות! האדם התעצל ללכת לבאר, ולכן ... להתעצל או לא? תשובה: הכל לפי העניין. ועל האדם להחליט בכוחות עצמו, מה יגרום לו להרגיש טוב יותר, האם להתאמץ ולהשיג את המטרה, או לוותר עליה. ולפי זה להחליט. ולפני שהאדם בוחר האם להתאמץ או להתעצל, עליו לנסות להבין כמה שיותר טוב את מצבו, את המטרות שלו, את החשיבות שלהן, את היכולת שלו ... ואת התועלת שתצמח לו מכך שהוא ישיג את המטרות שלו. ואז באפשרותו של האדם להחליט, האם וכמה הוא רוצה להתאמץ. כי ישנם מצבים, שבהם האדם מתאמץ להשיג משהו, למרות שהוא לא באמת יכול או צריך להשיג אותו. ואילו ידע האדם מראש שהוא לא יכול להשיג את הדבר, הרי שהוא היה יכול לחסוך מעצמו את המאמץ. ומצד שני, ישנם גם מצבים שבהם האדם, סתם מתעצל ולא משיג איזה משהו, שהוא גם צריך אותו וגם יכול ... הדבר. ולכן, צריך להשתדל לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולהשתדל לפעול בצורה מחושבת. ואם מבין האדם שעליו להתאמץ, אך אין לו חשק להתאמץ ונוח לו יותר להתעצל. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר להקל על תחושת העצלנות? תשובה: קיימת דרך טובה להתגבר על העצלנות. והיא, על ידי זה שחוסכים מאמץ. העצלנות שונאת מאמץ. וככל שיש פחות מאמץ, כך יש פחות עצלנות. ולכן, כאשר האדם מתעצל לעשות איזה משהו, עליו לנסות למצוא איזו דרך קיצור יעילה יותר, להשיג את המטרות שלו, עם כמה שפחות מאמץ. ועל ידי זה, גם העצלנות של האדם פחות תציק לו, וגם הוא יוכל להשיג את המטרות שלו בצורה יעילה ... כזה, קיימת דרך נוספת להקל על העצלנות, והיא, על ידי זה שהאדם מנסה ליהנות מעצם מה שהוא צריך לעשות. מאמץ נוצר, כאשר האדם עושה פעולה כלשהי שהוא לא נהנה ממנה, כדי להשיג מטרה אחרת. ואם האדם מצליח למצוא משהו ... גם בלי קשר לתוצאה שאותה הוא רוצה להשיג, הרי שהוא נהנה גם מהדרך אל המטרה, וממילא הוא פחות מרגיש מאמץ. ונסכם: צריך להתעצל ולהתאמץ על פי האמת. דהיינו, על האדם לנסות להבין טוב יותר מה באמת חשוב לו. ועל האדם לנסות למצוא את ...

... המפתח להצלחה במקרים אלה הוא להעניק לאנשים רעיונות פשוטים שיביאו להם הנאה או תחושת טוב מיידית, בלי שיתמודדו עם מאמץ מחשבתי. מהו סוכר בתוכן? ההשוואה שמהווה את הליבה של ההרצאה היא ההשוואה בין סוכר למסר שמטרתו להחזיר תחושת טוב מיידית לאדם. אליעד מסביר כי אנשים אוהבים סוכר כי הוא מביא להם אנרגיה מהירה, בלי להדרש למאמץ. באותו אופן, אם אתה רוצה למשוך אליך קהל, עליך להגיש להם רעיונות מתוקים - רעיונות או מסרים שמקלים עליהם, שלא דורשים מאמץ מחשבתי. מסרים כאלה יכולים להיות סיסמאות כמו הכל לטובה, הכל אהבה, או תאמין בעצמך. למה אנשים אוהבים סוכר? סוכר ... רעיונות פשוטים, קליטים ואופטימיים כמו הכל לטובה, תהיה לך קהל רחב שמעריץ אותך ומקבל את מה שאתה אומר ללא מאמץ. האם כדאי למכור רעיונות שמבוססים על מאמץ מחשבתי? אליעד מציין כי קיימת דרך שמבוססת על שימוש בשכל, כלומר, חקירה ובדיקה עמוקה של השאלות המהותיות בחיים, כמו מי אני?, מהו הרצון שלי?, האם הכל באמת לטובה?. עם זאת, דרך זו דורשת מאמץ מחשבתי, דבר שמעטים רוצים להשקיע בו. רוב האנשים לא מעוניינים להשקיע מאמץ להבין את עצמם או את העולם סביבם, ולכן הם יעדיפו רעיונות פשוטים שמספקים להם תחושת טוב מיידית. הסכנה שבאמונה ... חקירה פנימית, או אם כדאי להציע להם אמונה פשוטה שיכולה להעניק להם תחושת טוב מיידית. אליעד מציין כי אמנם המאמץ הפנימי שהוא מציע עשוי להרגיש מסובך יותר בהתחלה, אך הוא מביא לתוצאות ארוכות טווח, בעוד שאמונה פשוטה יכולה להחזיק ... יעריצו אותנו ויראו בנו מנטורים או גורואים גדולים? מהו אותו סוג תוכן שיגרום להרבה אנשים לאהוב אותנו במהירות ובלי מאמץ? תשובה: הרעיון המרכזי הוא למכור לאנשים סוכר. כמו שאנשים אוהבים סוכר במזון, כי הוא מעניק להם הרגשה טובה, מהירה ומיידית, בלי מאמץ - כך כשמוכרים רעיונות או מסרים מתוקים (כלומר, פשוטים, מבוססי אמונה, לא דורשים מאמץ מחשבתי), זוכים להערצה ולהצלחה מיידית אצל קהל רחב. מדוע אנשים כל כך אוהבים סוכר? שאלה: למה סוכר הפך למוצר ... בוסט של אנרגיה מיד עם צריכת משהו מתוק, לדוגמה שתיית משקה ממותק כמו קולה או אכילת ממתק. אין צורך להתאמץ: המנגנון הפיזיולוגי של הגוף מפרק סוכר בקלות, והאנרגיה מופיעה מהר. זה מפתה מאוד, במיוחד במצבי נפילת סוכר או עייפות, כי מיד מרגישים השתפרות. אנשים מעדיפים להימנע ממאכלים שמצריכים זמן עיכול או מאמץ, כמו מזון בעל סיבים תזונתיים גבוהים או מאכלים מסובכים שעיכולם איטי. בגלל שהסוכר זמין בכל כך הרבה צורות (משקאות ... שמגישים להם, צריך להגיש את זה בצורה מתוקה. כלומר, לתת להם רעיונות שעושים להם טוב כאן ועכשיו, בלי שישקיעו מאמץ. כשם שסוכר דורש מעט טרחה לעיכול, כך מסרים מתוקים דורשים מעט טרחה שכלית או עמוקה. אנשים אוהבים את מה ... כמו מנטורים שמדגישים תאהב את עצמך, הכל לטובה, תהפוך לימון ללימונדה, בלי לדרוש חשיבה מעמיקה. האם כדאי למכור לאנשים מאמץ מחשבתי? שאלה: מה קורה אם דווקא מוכרים לאנשים תוכן שדורש שימוש בשכל ומאמץ? תשובה: לפי הטקסט, יש דרך שמבוססת על שכל - כלומר, חקירה, הבנה לעומק, התבוננות בשאלות יסוד כמו מי אני?, ... האם הכל באמת לטובה? וכן הלאה. דרך השכל היא הרבה פחות מושכת עבור רוב האנשים, כי היא דורשת מהם להתאמץ, לחקור ולשאול שאלות קשות. בדיוק כפי שמזון בריא אולי לא יוצר התלהבות מיידית כמו ממתקים - כך גם תוכן ... באור, תאמין בייעוד שלך, תמשוך שפע מהיקום. אלו מסרים קליטים, לא דורשים חקירה, והאדם יכול להיאחז בהם מהר ובפחות מאמץ. כיצד הדובר עצמו רואה את הנושא של למכור אמונה? שאלה: מדוע יש ביקורת כלפי שיטת האמונה ואיך היא ביחס ... הדרך הקצרה ביותר להגיע לנקודה שבה לא צריך דבר. בדומה למזון בריא: בשביל לשמור על בריאות לטווח ארוך, צריך התאמצות מסוימת, להימנע מגאנק, ולבחור את הדרך הנכונה, גם אם היא פחות טעימה בהתחלה. אז איך בוחרים בין אמונה לשכל? ... טוב מיידי. מי שמעוניין באמת לעזור לאחרים להגיע לפתרון עמוק ושורשי, יצטרך ללמד אותם להפעיל את השכל. זה כולל מאמץ, הכולל הבנה, חקירה והתמודדות עם שאלות קשות. לאדם עצמו מומלץ לבדוק: האם אני נמשך לסיסמאות מהירות ולפתרונות מיידיים, או שאני מוכן להשקיע מאמץ בהפעלת השכל?. ההשוואה לתזונה ממחישה זאת: סוכר נותן בוסט אנרגיה מיידי אך עשוי להזיק בהמשך. מזון בריא מצריך זמן ומאמץ אבל בונה בריאות אמיתית לטווח הארוך. כיצד לסכם את המסר המרכזי? שאלה: מהו המסר השלם למי ששוקל להיות מנטור, ... וחסידים במהירות: תן לאנשים סוכר. כלומר, אמירות מעודדות ופשוטות, שלא דורשות חשיבה מעמיקה. כך מושכים קהל רב שלא רוצה להתאמץ. אולם, בראייה ארוכת טווח, הדבר דומה למכור לאנשים התמכרות, שדורשת מהם עוד ועוד סוכר מנטלי, בלי לפתור את בעיית ... דרך יסודית יותר לפתרון אמיתי ומלא. בסופו של דבר, אמנם יש אפשרות להגיע להכרה שהכל מושלם גם בלי שום מאמץ שכלי, אבל אם כבר האדם סובל ושואל שאלות, כדאי לנצל זאת כדי לגלות מה באמת מתרחש במציאות, ולא להסתפק ...

מאמץ ויכולת שכלית, איך להצליח בלי להתאמץ? 2 סוגים של מאמץ, איך להתאמץ כמה שפחות ולהצליח כמה שיותר? איך לחסוך מאמץ? האם אפשר לא להתאמץ? מאמץ הכרחי, מאמץ מחויב, מאמץ מיותר, מאמץ אפשרי, למה לפתח את השכל? התייעלות איך להצליח בלי להתאמץ? אליעד כהן מתאר בהרצאה את השאלה כיצד ניתן להצליח בחיים תוך צמצום המאמץ המיותר. כל אדם שואף להצליח, אך בו זמנית מעוניין להימנע מהתאמצות מיותרת, כי אם ההשקעה במאמץ גבוהה יותר מההצלחה, הדבר לא נתפס כהצלחה אמיתית. ככל שההצלחה מגיעה עם פחות מאמץ, כך היא נחשבת למרשימה יותר. השאלה המרכזית היא: האם ניתן להצליח ולמזער את המאמץ ככל האפשר? תחילה, אליעד מציין כי התשובה אינה חד - משמעית, וישנם מצבים בהם אי אפשר להשיג מטרה בלי להשקיע מאמץ. דוגמה לכך היא כאשר אדם רוצה להגיע מתל אביב לחיפה. האפשרות להגיע ללא מאמץ כלל קיימת רק אם מדובר בנס. אחרת, חייבים לבצע פעולה מסוימת - כמו לנסוע או לטוס. כל פעולה כזו נחשבת למאמץ הכרחי. מהו מאמץ הכרחי ומאמץ מיותר? כאשר אליעד מדבר על מאמץ הכרחי, הוא מתכוון לפעולות חיוניות להשגת מטרה מסוימת, כמו המרחק בין תל אביב לחיפה. המרחק עצמו חייב להתבצע, ואין דרך להימנע ממנו. עם זאת, אם מישהו בוחר בדרך עקומה או בזיגזגים, הוא משקיע מאמץ מיותר. במילים אחרות, המאמץ הכרחי הוא כל פעולה שדורשת מאיתנו זמן או משאבים על מנת להגיע ליעד, בעוד שמאמץ מיותר הוא כל פעולה שניתן לוותר עליה מבלי להשפיע על התוצאה הסופית. האם אפשר להשיג מטרות בלי להתאמץ בכלל? ... כלל. דוגמת המפתחות בכיס היא אחת כזו: אם המפתח כבר בכיס, אין צורך לחפש אותו שוב. אולם ברוב המקרים, מאמץ כלשהו יהיה הכרחי, והשאלה היא כיצד ניתן לצמצם את המאמץ המיותר ולהתמקד רק במאמצים החיוניים. איך פיתוח השכל חוסך מאמץ? הדרך הטובה ביותר לצמצם את המאמץ המיותר היא לפתח את השכל. ככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא יודע להבחין טוב יותר בין פעולות חיוניות ... אם אדם משקיע בשיפור היכולת השכלית שלו, הוא עשוי לגלות ששיטותיו בהשגת מטרות הופכות ליעילות יותר ויותר, תוך חיסכון במאמץ מיותר. האם יש מקום לפיתוח השכל? לפי אליעד, רבים טועים כאשר הם טוענים שאין להם זמן לפתח את השכל. ... יותר ובלי להקדיש לכך הרבה זמן. החוכמה היא לפתח את השכל לסיכום, הדרך היעילה ביותר להצליח בחיים תוך צמצום מאמץ היא לפתח את השכל. פיתוח השכל לא רק מסייע בזיהוי מהו המאמץ ההכרחי ומהו המאמץ המיותר, אלא גם מאפשר להבין איך לפעול בצורה חכמה. ככל שבן אדם יתאמץ לפתח את השכל, כך הוא יצטרך ... פחות במטרות אחרות, ובסופו של דבר יצליח להשיג אותן בקלות וביעילות. איך לפתח את השכל בצורה נכונה איך להימנע ממאמץ מיותר ולהתמקד בעיקר איך לזהות מה מחויב ומה אפשרי בכל מטרה איך לשפר את היכולות האישיות ולהשיג יעדים בקלות איך להגדיר הצלחה עם פחות מאמץ? כל אדם רוצה להצליח כמה שיותר, ובאותה נשימה להתאמץ כמה שפחות. כאשר מתאמצים יותר ממה שמצליחים, זה לא מרגיש כמו הצלחה אמיתית. ככל שמתאמצים פחות ומצליחים יותר, כך ההצלחה נחשבת לגדולה יותר. עולה השאלה האם אפשר להתאמץ פחות ולהצליח יותר, ובמה זה תלוי. ... אביב לחיפה, חייבים לבצע פעולה מסוימת. גם כדי לאכול צריך פעולה מסוימת, וכדי לישון צריך ללכת למיטה. כלומר, יש מאמץ הכרחי שאי אפשר לדלג עליו. האם אפשר להשיג מטרות ללא מאמץ כלל? יכול להיות שבמקרים מסוימים לא צריך להתאמץ בכלל. אם המפתח כבר נמצא בכיס, לא צריך לחפש אותו. אבל לעתים קרובות חייבים להשקיע מאמץ מסוים. השאלה היא איך להקטין את המאמץ המיותר ולהתמקד רק במאמץ ההכרחי. מקרה לדוגמה הוא הנסיעה מתל אביב לחיפה. המרחק הוא 100 קילומטרים, ואי אפשר להגיע ליעד מבלי לעבור את ... אפשר לנסוע בקו ישר או אפשר גם לעשות זיגזגים ולאבד זמן ומרחק מיותרים. המאמצים של הזיגזגים הם מיותרים, בזמן שהמאמץ של הנסיעה בקו ישר הוא הכרחי. כך גם לגבי כל מטרה אחרת: יש פעולות שהן חיוניות להגעה ליעד, ויש ... מיני דרכים עקיפות, כמו ללמוד למבחן וגם ללכת לבקש ברכה מהרב. אם בפועל הברכה לא הועילה, הרי שזה היה מאמץ מיותר. הרעיון הוא לזהות מה באמת חיוני כדי להשיג את המטרה, ומה לא ממש הכרחי. מה ההבדל בין מאמץ הכרחי למאמץ מיותר? מאמץ הכרחי הוא אותו מרחק או אותן פעולות שחייבים לעבור ולעשות כדי להגיע למטרה. מאמץ מיותר ...

חוסר חשק להתאמץ, איך לאהוב להתאמץ? למה אני לא אוהב להתאמץ? למה אני שונא להתאמץ? למה אני עצלן? איך לא לסבול ממאמץ? מוטיבציה למאמץ, איך לראות את החיים כמשחק? למה אין לי חשק להתאמץ? למה קשה לי להתאמץ? למה אני מתעצל? למה אין לך חשק להתאמץ וכיצד אפשר לאהוב מאמץ? כאשר אדם מזהה שהוא חייב להתאמץ כדי להשיג את מטרותיו, אך לא מוצא שום רצון פנימי לכך, נשאלת השאלה: איך אפשר לשנות את הגישה למאמץ? בתחילת דבריו, אליעד כהן מציין את הבשורה הרעה והטובה בנושא. הבשורה הרעה היא שכשאין לנו רצון להתאמץ, ניאלץ להתאמץ לסבול את העובדה שלא הצלחנו להשיג את מטרותינו. כלומר, גם חוסר המאמצים גובה מחיר, שכן היעדר הישגים גורם לאכזבה ולתחושת כישלון. עם זאת, אליעד כהן טוען כי זהו צד אחד של ... שהן חשובות. אם נבין שהמציאות כרגע מושלמת כפי שהיא, נוכל לשחרר את הלחץ העצמי שגורם לנו להרגיש מחויבים למטרות ולמאמץ. ההכרה בכך שאין חובה להשיג את המטרות יכולה לשחרר אותנו מהלחץ ולגרום לנו להרגיש יותר חופשיים במאמצים שלנו. לפי אליעד כהן, כל המטרות שלנו נובעות פעמים רבות מהפרעות אישיות או אשליות של חובה. למעשה, אין צורך ... מעבר לכך, אליעד מדבר על עקרון חשוב של לא להתאמץ כדי לא להתאמץ. הרבה פעמים, אנו נתקלים בתסכול דווקא כשהמאמץ מתפס כעונש. זה יכול להוביל למאבק פנימי שבו אדם יתאמץ לא להתאמץ, ובסופו של דבר זה גורם להרגשה של עייפות נפשית. ברגע שמפסיקים לראות את המאמץ כצורך או עול, אלא כבחירה או משחק, קל הרבה יותר להרגיש רצון להתאמץ בצורה טבעית. באופן כללי, אליעד מציע לשנות את הגישה כלפי המאמץ: 1. לשחרר את החובה - להבין שאין צורך אמיתי להשיג מטרות, והחיים יכולים להיות טובים גם בלי להשיג כל מטרה. 2. לראות את החיים כמשחק - כאשר החיים נתפסים כמשחק, כל מאמץ הופך למהנה יותר, כי יש בו פחות לחץ. 3. לקבל את המאמץ כחלק טבעי מהחיים - במקום להימנע ממנו, אפשר פשוט לקבל אותו כטבעי ולהתמודד איתו ברוגע. 4. לא להילחם בעצמאות - ככל שאדם פחות יתנגד למאמץ, כך הוא ייהנה יותר מהדרך ויתאמץ פחות. לסיכום, אם אדם מרגיש שאין לו חשק להתאמץ, הוא צריך לבדוק האם ... רואה אותן כבחירה. ככל שיבין שהשגת המטרות אינה הכרחית, ושהחיים הם משחק ולא מרוץ, הוא יוכל להפסיק לשנוא את המאמץ ולהתחיל להעריך אותו. איך להפסיק לשנוא מאמץ? מוטיבציה להתאמץ איך להפוך משימות קשות לקלות? למה אני דוחה דברים? איך לשנות את צורת החשיבה לגבי מאמץ? למה אין לך חשק להתאמץ וכיצד אפשר לאהוב מאמץ? כאשר אדם מזהה שהוא חייב להתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו, אך אין לו רצון לכך, מתעוררת השאלה מה ניתן לעשות. מצד אחד, ברור שהמאמץ נחוץ, שכן אף אחד לא יספק לו את מבוקשו ללא השקעה מצידו. מצד שני, הקושי להתאמץ עשוי להוביל אותו לתחושת תקיעות וחוסר סיפוק. מהי הבעיה בכך שלא מתאמצים? הבשורה הרעה היא שאם אדם לא יתאמץ להשיג את מטרותיו, הוא ימצא את עצמו מתאמץ לסבול את חוסר ההצלחה. כלומר, גם אי - מאמץ גובה מחיר רגשי ונפשי, כי היעדר הישגים גורם לאכזבה ולתחושת כישלון. האם באמת חייבים להתאמץ כדי להשיג מטרות? הבשורה ... גורם לעייפות נפשית ולעצלנות. לעומת זאת, אם נבין שאין חובה אמיתית להשיג את המטרות, אלא רק אפשרות לבחור בהן, המאמץ הופך לפחות מלחיץ ויותר מהנה. למה אנשים נרתעים ממאמץ? הסיבה לכך היא שהמאמץ נתפס כצמצום, כאילוץ וכמגבלה. אנשים לא רוצים להרגיש מחויבים או נתונים תחת לחץ, ולכן מנסים להימנע ממאמץ. אך בפועל, עצם המאבק בלהימנע ממאמץ יוצר מאמץ גדול יותר. מי שמתעצל ומתאמץ לא להתאמץ, למעשה משקיע בכך אנרגיה רבה, מה שגורם לו לתחושת תשישות ומעמיק את חוסר הרצון לפעול. איך אפשר להפוך את המאמץ לחוויה מהנה? אם מתייחסים למטרות כאל משחק ולא כחובה, קל יותר להתאמץ. במקום לחשוב שחייבים להשיג משהו, ניתן לראות את הדרך עצמה כחלק מהחוויה ולנסות ליהנות ממנה. ברגע שאדם מפסיק לראות את המאמץ כעונש אלא כמשהו שניתן לבחור בו, הוא יגלה שההתנגדות שלו אליו פוחתת והוא אפילו עשוי להתחיל ליהנות ממנו. איך לשנות את הגישה למאמץ? 1. לשחרר את החובה - להבין שאין הכרח אמיתי להשיג מטרות, והחיים יכולים להיות טובים גם כך. 2. לראות את החיים כמשחק - כאשר החיים נתפסים כמשחק, יש יותר מוטיבציה להתנסות ולהשקיע מאמץ מתוך סקרנות ולא מתוך לחץ. 3. לקבל את המאמץ כחלק טבעי מהחיים - במקום להימנע ממאמץ, אפשר פשוט לקבל אותו כחלק בלתי נפרד מהחיים. 4. לא להילחם בעצמאות - ככל שאדם פחות יתנגד למאמץ, כך הוא יתאמץ פחות ויהנה יותר מהדרך. סיכום אם אתה מרגיש שאין לך חשק להתאמץ, בדוק האם אתה רואה ... קל יותר לרצות להשיג אותן באמת. החיים הם משחק - ואם תלמד לראות אותם כך, תוכל להפסיק לשנוא את המאמץ ולהתחיל להעריך אותו. איך להפסיק לשנוא מאמץ? מוטיבציה להתאמץ איך להפוך משימות קשות לקלות? למה אני דוחה דברים? איך לשנות את צורת החשיבה לגבי מאמץ?

מאמץ של שריר, מתי שריר מתאמץ? מאמץ של מתיחה, מאמץ של כיווץ, שריר שמתכווץ הוא לא תמיד מתאמץ, שריר שנמתח הוא לא תמיד מתאמץ, איזה שריר מבצע את התנועה? איזה שריר עובד בתרגיל? איזה שריר מתאמץ? שריר ושריר נגדי מה ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ? אליעד כהן מסביר בהרחבה את ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ. הוא מדגיש שכיווץ שריר אינו בהכרח מעיד על מאמץ, שכן מאמץ אמיתי מתרחש רק כאשר השריר מתכווץ כנגד התנגדות מסוימת, כמו משקל. אם השריר מתכווץ אך אין התנגדות, אז אין מאמץ אמיתי. לדוגמה, כשבן אדם מרים משקולת בתנועה של כפיפת מרפקים (כמו בתרגיל בייספס), השריר הקדמי של היד מתכווץ ומתקצר כדי להרים את המשקל שמושך כלפי מטה. במקרה הזה, השריר הקדמי אכן מתאמץ כי הוא עובד נגד ההתנגדות של המשקל. אך אם אותו אדם מחזיק את המשקל ועושה תנועה הפוכה (פשיטה במרפק), אז למרות ששריר היד הקדמית יכול להיות מקוצר, הוא לא בהכרח מתאמץ. השריר שמתאמץ במקרה כזה הוא דווקא השריר הנגדי, שריר היד האחורית, שמבצע את פעולת הבלימה האיטית של המשקל כשהיד יורדת. מתי שריר שמתוח מתאמץ? אליעד כהן מדגיש שלא כל מתיחה של שריר משמעותה שהשריר מתאמץ. מתיחת שריר היא פשוט שינוי באורך של השריר ואינה בהכרח כרוכה במאמץ אמיתי. מאמץ אמיתי קורה רק כאשר יש התנגדות נגדית ברורה שמולה השריר צריך לפעול. לדוגמה, אדם יכול להרגיש דווקא את השריר ... אותו בצורה חזקה יותר. אך חשוב להבין שתחושה זו של כאב או מתיחה אינה מעידה על כך שהשריר הזה התאמץ לבצע את התנועה, אלא שהוא פשוט התארך. איך לדעת איזה שריר עובד בתרגיל? כדי לדעת איזה שריר באמת מתאמץ בתרגיל מסוים, אליעד כהן מציע לשאול לאיזה כיוון המשקל או ההתנגדות מושכים אותנו. אם המשקל מושך את היד כלפי מטה, השריר שיתאמץ יהיה זה שצריך לפעול נגד ההתנגדות כלפי מעלה. לדוגמה: אם התנועה היא כפיפת מרפקים (להרים את המשקל), השריר הקדמי של היד מתאמץ כי המשקל מושך למטה והוא צריך למשוך את היד למעלה. אם התנועה היא פשיטת מרפקים (ליישר את היד נגד המשקל שמושך כלפי מעלה), השריר האחורי הוא שמתאמץ למשוך את היד למטה. כלומר, שאלת המפתח היא: לאיפה ההתנגדות של המשקל לוקחת אותנו?, והתשובה לשאלה זו קובעת איזה שריר באמת מבצע את המאמץ. מדוע מרגישים לפעמים את השריר הנגדי במהלך תנועה? אליעד כהן מסביר שבכל תנועה של שריר יש שריר נגדי שזז ... התכווץ כנגד המשקל. אליעד מדגיש שהכאב בשריר הנגדי נובע בדרך כלל מהמתיחה ולא מכך שהשריר הזה עשה את עיקר המאמץ. מהו ההבדל בין מאמץ דינמי למאמץ סטטי? אליעד כהן מתאר שני סוגי מאמץ עיקריים של שרירים: מאמץ דינמי קורה כששריר מתקצר או מתארך תוך כדי התנגדות. לדוגמה, להרים משקולת. מאמץ סטטי קורה כאשר השריר מחזיק את הגוף בתנוחה מסוימת ללא תזוזה. למשל, אדם שמבצע תרגיל עם הידיים אך מרגיש שהרגליים מתאמצות רק כי הוא עומד או מייצב את הגוף. מאמץ סטטי הוא מאמץ של שריר שמתקצר אך לא זז (אין שינוי ברור באורך השריר בזמן הפעולה). לעומת זאת, מאמץ דינמי הוא כשיש תנועה ממשית ושינוי באורך השריר באופן אקטיבי וברור. כיצד לנתח נכון תרגילים בחדר כושר? אליעד מדגיש ... לבצע זאת: יש לשאול: לאן המשקל מושך אותי? האם הוא מושך למטה, למעלה, קדימה או הצידה? יש להבין שהשריר שמתאמץ תמיד יהיה זה שמתכווץ בכיוון הנגדי להתנגדות. חשוב להפריד בין התחושה שהשריר זז או נמתח לבין העובדה שהוא באמת מתאמץ. לסיכום, אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה לדעת איזה שריר באמת עובד בתרגיל היא לשים לב לכיוון ההתנגדות ולהבין ששריר שמתכווץ ללא התנגדות לא מתאמץ באמת. בנוסף, כאב או תחושה בשריר לא תמיד מעידים על כך שהוא השריר הראשי שמתאמץ, אלא לעיתים רק שהוא נמתח. איך לדעת איזה שריר עובד בתרגיל? שריר שמתכווץ מתאמץ? מה ההבדל בין מאמץ דינמי לסטטי? כיצד לנתח תנועה של שריר? מתי שריר מתוח מתאמץ? מתיחה של שריר, כיווץ של שריר, איזה שריר ...

סוגי מאמץ של שריר, מתי השריר מתאמץ? איך השריר מתאמץ? מאמץ כיווץ, מאמץ בלימה, מאמץ סטאטי, כיווץ קונצנטרי, כיווץ אקסצנטרי, כיווץ סטאטי, כיווץ איזומטרי, סוגי כיווץ של שריר, מתי השריר מתכווץ? איך השריר מתכווץ? מהם סוגי המאמץ השונים של שרירים וכיצד הם פועלים? כאשר אנחנו מבצעים כל פעולה גופנית, השרירים שלנו מבצעים סוגים שונים של מאמצים בהתאם לסוג הפעולה שאנחנו מבצעים. ישנם שלושה סוגי מאמצים עיקריים של השרירים: מאמץ של כיווץ, מאמץ של בלימה, ומאמץ סטטי (איזומטרי). נבחן כל סוג מאמץ בצורה מעמיקה עם הסברים ודוגמאות. מתי השריר מתאמץ בכיווץ (כיווץ קונצנטרי)? כאשר אנחנו רוצים להרים משקל מהרצפה, לדוגמה משקולת, השריר מתכווץ ומתאמץ. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה של אדם המרים משקולת: אם השריר לא יתכווץ, היד פשוט תיפול למטה בגלל כוח הכבידה. השריר, כשהוא מתכווץ, נהיה קצר ודחוס יותר, בדומה לגומייה שנמתחת ואז מתכווצת. המאמץ כאן הוא ברור - השריר צריך לקצר את עצמו כנגד כוח המשיכה והמשקל. האם השריר מתאמץ גם כשהוא מתארך (כיווץ אקסצנטרי)? הסוג השני הוא מאמץ של בלימה או כיווץ אקסצנטרי. כאשר אנחנו מורידים את המשקולת חזרה למטה, לכאורה השריר מתארך ולכן אפשר לחשוב שהוא אינו מתאמץ. אך אליעד מסביר שגם במצב זה השריר מתאמץ, אלא שהפעם המאמץ שלו הוא לבלום את הירידה של המשקל. למרות שהשריר מתארך ונמתח, הוא ממשיך להיות במאמץ. הסיבה לכך היא שאם השריר לא יתכווץ כדי לבלום את הירידה, היד תיפול בבת אחת מטה והדבר עלול לגרום ... הוא מאפשר תנועה הדרגתית ומבוקרת של המשקל כלפי מטה. אם לא היה מתאמץ, התנועה הייתה בלתי נשלטת ומסוכנת. מהו מאמץ סטטי (כיווץ איזומטרי) של השריר? הסוג השלישי של מאמץ הוא מאמץ סטטי, המכונה גם מאמץ איזומטרי. במאמץ זה השריר לא מתכווץ ולא מתארך, אלא נשאר באורך קבוע. למשל, אם אדם מחזיק משקל בידו ולא זז, השריר ... על המצב הסטטי. המשקל מפעיל כוח שמנסה להזיז את היד, והשריר מתנגד לכוח הזה ומונע את התזוזה. דוגמה נוספת למאמץ סטטי היא תרגיל פלנק: הגוף נשאר במקום, אך השרירים מתאמצים לשמור על יציבות ולא לתת לגוף ליפול או לזוז. איך שלושת סוגי המאמץ באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות? אליעד כהן מספק דוגמאות נוספות להמחשת ההבדלים בין סוגי המאמץ: כשאתה מרים שולחן מהרצפה - זהו מאמץ של כיווץ קונצנטרי, השריר מתקצר ומושך את המשקל כלפי מעלה. כשאתה מניח את השולחן חזרה לרצפה בצורה מבוקרת - אתה מבצע מאמץ של בלימה (כיווץ אקסצנטרי), השריר מתארך אבל ממשיך לבלום את הירידה. כשאתה מחזיק את השולחן באוויר מבלי לזוז - אתה מבצע מאמץ סטטי (כיווץ איזומטרי), בו השריר נשאר באותו אורך ומתנגד למשקל בלי תזוזה. מה יכול לקרות אם השריר לא יבצע את תפקידו נכון? אם השריר לא יתכווץ במאמץ הבלימה או במאמץ הסטטי, התוצאות עלולות להיות הרסניות. המפרק עלול להיפגע או לצאת מהמקום בעקבות נפילה פתאומית של המשקל, כיוון שהשריר הוא ... זו הסיבה לכך שגם בירידה וגם בעצירה, השרירים שלנו ממשיכים להתאמץ כדי להגן על הגוף מפני פגיעה. כיצד שרירים מתאמצים גם בפעולות שאנחנו לא מודעים אליהן? אליעד מדגיש שבכל פעולה שאנחנו עושים - הרמת כוס, הנחתה חזרה על שולחן, החזקת חפץ כלשהו - השרירים מתאמצים תמיד באחת משלוש הדרכים שהוזכרו. אפילו כשנדמה לנו שאנחנו לא זזים, השרירים מתאמצים במאמץ סטטי כדי לשמור על יציבות המפרקים והגוף. איך להבין את תפקיד השרירים בכל פעולה שאנחנו עושים? לסיכום, כדי להבין טוב יותר את תפקוד השרירים, עלינו לשים לב לסוגי המאמץ השונים שהם מפעילים: כיווץ (קונצנטרי), בלימה (אקסצנטרי), וסטטי (איזומטרי). בכל תנועה שאנחנו עושים, יש תמיד סוג מסוים של מאמץ שרירי שתפקידו לאפשר תנועה מבוקרת, למנוע פציעות ולשמור על יציבות הגוף. מתי שריר מתכווץ? מה זה כיווץ אקסצנטרי? סוגי כיווץ של שרירים מהו מאמץ איזומטרי? כיצד השריר מתאמץ כשהוא מתארך? איך למנוע פציעות באמצעות מאמץ שרירי?

על איזה שריר עובד התרגיל, איזה שריר הכי מתאמץ? מאמץ במתיחה, מאמץ בכיווץ, מאמץ כנגד התנגדות המשקל, מאמץ עם התנגדות המשקל, איזה שריר מתאמץ? תרגילי גמישות, מתי השריר מתאמץ? איזה שריר אתה מרגיש? פיתוח גוף על איזה שריר עובד התרגיל ומהו השריר שמתאמץ? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת וברורה כיצד להבין על איזה שריר עובד כל תרגיל בחדר כושר או באימון כושר ביתי. כאשר מבצעים תרגיל כלשהו, בדרך כלל חושבים שהשריר שמתאמץ הוא השריר שמרגישים אותו תוך כדי ביצוע התנועה. אך למעשה, השריר שמורגש לא תמיד הוא השריר שמאמץ ומפתח אותו התרגיל. מה ההבדל בין מאמץ במתיחה למאמץ בכיווץ? כאשר מבצעים תרגיל מסוים, תמיד ישנם שני סוגי שרירים המעורבים בתנועה: שריר שמתכווץ ומתאמץ על מנת לבצע את התנועה. שריר מנוגד שנמתח עקב ביצוע התנועה. לדוגמה, אם אדם פותח את החזה בתנועה מסוימת, ... שמורגש הוא השריר הנמתח ולא המתכווץ? אליעד כהן נותן הסבר לכך שאנשים רבים מבולבלים וחושבים שהשריר הנמתח הוא זה שמתאמץ, בגלל שהם מרגישים אותו חזק יותר בתרגיל. כאשר אדם מבצע תנועה כנגד התנגדות של משקל או כוח חיצוני, הוא ... ואת התחושה החזקה שנובעת מהמתיחה עצמה. עם זאת, התחושה הזאת איננה בהכרח מעידה על כך שהשריר הזה הוא זה שמתאמץ ומתחזק. לדוגמה, כאשר מתבצעת תנועת מתיחה, אדם יכול להרגיש כאב ותחושה של מאמץ בשריר שנמתח, אך הכאב הזה נובע ממתיחה בלבד ולא מכיווץ. זאת אומרת, התחושה החזקה בשריר אינה בהכרח אינדיקציה לפיתוחו ... של המשקל ביחס לתנועה. אם המשקל מושך את המתאמן ומסייע לו להימתח, אז השריר שמתכווץ כנגד המשקל הוא זה שמתאמץ ומתפתח, לא השריר שנמתח. אם המשקל מקשה עליו לבצע כיווץ, זאת אומרת שדווקא השריר המכווץ הוא זה שמתחזק. לדוגמה, בתרגיל שבו מרימים משקולות בידיים, השריר שמתאמץ הוא השריר שמתכווץ על מנת להרים את המשקולת כנגד כוח המשיכה. באותו זמן, השריר המנוגד פשוט נמתח, והוא לא מתפתח כתוצאה ישירה של התרגיל. מה ההבדל בין מאמץ של מתיחה פסיבית לבין מאמץ כנגד משקל? אליעד מסביר שקיימים שני סוגי מאמצים עיקריים: מאמץ פסיבי (מתיחה בלבד) מאמץ אקטיבי (כיווץ כנגד משקל או התנגדות) כאשר המתאמנים מבצעים מתיחה פסיבית, הם אכן חשים כאב ותחושה של מאמץ בשריר הנמתח, אך מאמץ זה הוא מסוג שונה לחלוטין מהמאמץ שמוביל לפיתוח וחיזוק של השריר. המאמץ הפסיבי אינו מוביל להתפתחות השריר, אלא רק להגמשה שלו. מנגד, כאשר המאמץ הוא אקטיבי והשריר מתכווץ מול התנגדות או משקל, המאמץ הוא כזה שמוביל לפיתוח וחיזוק השריר. לסיכום, איזה שריר באמת מתאמץ ומתחזק במהלך תרגילי כושר? אליעד כהן מסכם את ההסבר בכך שהשריר שמתחזק ומתפתח בכל תרגיל גופני הוא תמיד השריר ... ביצוע התרגיל. איזה שריר מתכווץ בתרגילים? ההבדל בין מתיחה לכיווץ שרירים איך לזהות איזה שריר עובד באימון? הבדל בין מאמץ פסיבי ואקטיבי למה מרגישים דווקא את השריר שנמתח?

... כישלון ולהתייאש באמצע היום. לעומת זאת, אם היעד שהציב נמוך מדי, הוא לא יאתגר את עצמו מספיק ויבזבז פוטנציאל למאמץ מוגבר ולהצלחה גדולה יותר. האם ישנה דרך טובה יותר להציב יעדים במקום יעדים מספריים? אליעד כהן מציע גישה חלופית - להציב יעדי מאמץ במקום יעדים מספריים. על פי גישה זו, במקום להתמקד במספרים או בסכומי מכירות ספציפיים, האדם מתמקד במאמץ שהוא מוכן להשקיע באותו יום. לדוגמה, במקום לקבוע היום אמכור 100 יחידות, האדם יכול להחליט היום אני אתאמץ עד שאני ארגיש מותש לגמרי, או אתאמץ עד שלא אוכל לדבר יותר עם לקוחות מרוב מאמץ. לפי הגישה הזו, המטרה היא לעודד את האדם להתאמץ באופן מרבי, ללא קשר לתוצאה המספרית המיידית. מתי כן כדאי להציב יעדים מספריים של מכירות? למרות שאליעד כהן ממליץ בדרך כלל על הצבת יעדי מאמץ, הוא מציין מספר מקרים שבהם הגיוני להציב יעדים מספריים של מכירות: כאשר האדם מרגיש חוסר מוטיבציה או במצב רוח ירוד בבוקר, והיעד המספרי משמש כאמצעי להכניס אותו לתהליך המאמץ. כשהיעד המספרי משמש ככלי משחקי לעורר את סקרנות האדם לבדוק האם אצליח להגיע למספר מסוים?. במצב שבו היעד המספרי נועד רק כנקודת עצירה לאחר מאמץ מקסימלי: האדם אומר לעצמו שהוא יתאמץ בצורה מרבית עד שיגיע ליעד מסוים, ולאחריו יוכל לעצור ולנוח. עם זאת, אליעד מדגיש בבירור כי היעד המספרי אינו אמור להיות היעד האמיתי. היעד האמיתי צריך להיות תמיד מידת המאמץ. האם יש הבדל בין הצבת יעדים אישיים לבין הצבת יעדים לעובדים? כן. אליעד כהן מדגיש שהצבת יעדים מספריים היא רלוונטית בעיקר כשמדובר בניהול עובדים, מכיוון שלמנהל אין דרך ישירה למדוד את המאמץ הפנימי של העובד. לכן, הוא חייב לקבוע יעד חיצוני ברור, כמו מספר מכירות, כדי למדוד ביצועים. לעומת זאת, האדם מול עצמו לא צריך את המדידה החיצונית ויכול להעריך ישירות את מידת המאמץ שלו. לדוגמה, מנהל עשוי להציב לעובד יעד ברור של למכור 50 מוצרים, כדי שיוכל להעריך את התפוקה של העובד. אולם האדם כלפי עצמו יכול פשוט להחליט אני מתאמץ היום ככל יכולתי ללא תלות במספרים. איך הגישה של אליעד כהן להצבת יעדים רלוונטית לאימון גופני? אליעד מביא דוגמה ... כאלה טובה בעיקר אם המטרה היא להתחרות או לעקוב אחרי תוכנית אימונים מוגדרת. אך אם המטרה היא למצות את המאמץ האישי, אין באמת משמעות ליעד המספרי. במקום זאת, עדיף פשוט להתאמץ עד קצה גבול היכולת ללא הגבלה מראש של ... להישגים גבוהים? המסקנה המרכזית שאליעד כהן מעביר היא שברוב המקרים ובמיוחד בשיפור עצמי, הגישה הנכונה ביותר היא להתמקד ביעדי מאמץ ולא ביעדים מספריים. האדם צריך להחליט שהוא מתאמץ בצורה המקסימלית האפשרית, ורק אם הוא זקוק לכלי עזר שידרבן אותו, ... אינם המטרה הסופית. התמודדות עם הצבת מטרות מוטיבציה פנימית מול חיצונית ניהול זמן והתייעלות שיטות להגדלת מכירות איך להגדיל מאמץ ולהגיע לתוצאות הצבת יעדי מכירות - האם זה טוב או לא? יש שני צדדים להצבת יעדי מכירות - מצד ... לקוחות שמוכנים לשלם כפול. השאלה היא האם יש דרך טובה יותר להציב לעצמך מטרה. האם כדאי לקבוע יעד של מאמץ במקום יעד של מכירות? אחת הבעיות עם הצבת יעד מכירות מספרי היא שהוא לא משקף בהכרח את המאמצים של האדם. אם היעד גבוה מדי, הוא עלול להתאכזב ולהישבר באמצע היום. אם הוא נמוך מדי, הוא לא יאתגר את עצמו מספיק. לכן, עדיף להתמקד במאמץ ולא במספרים. לדוגמה, במקום לומר אני רוצה למכור X, עדיף לומר אני רוצה להתאמץ עד שאני אתעלף, אני רוצה ... אני יכול לשכנע לקוחות פוטנציאליים. הצבת יעד מספרי מתאימה יותר כאשר מדובר בעובדים, כי המעסיק לא יכול לפקח על המאמץ שלהם ולכן נותן להם מספר כדי לבדוק את התפוקה שלהם. אבל מול עצמך, עדיף להציב יעד של מאמץ - אני רוצה להתאמץ עד הסוף. באיזה מובן בכל זאת כן הגיוני להציב יעד של מכירות? אם היעד משמש ... לעודד את עצמו להתאמץ יותר. במקרה הזה, היעד המספרי לא נועד להגדיר הצלחה או כישלון, אלא ככלי עזר להגברת המאמץ. השוואה בין הצבת יעדי מכירות להצבת יעדי אימון גופני בדומה למכירות, גם באימוני כושר יש אנשים שמציבים לעצמם מספרים ... כמה שיותר, עדיף פשוט להחליט אני רוצה היום למכור כמה שיותר ולהתאמץ בהתאם. המספרים עצמם הם לא המטרה - המאמץ הוא היעד האמיתי. אם יש צורך במספרים כדי לעורר מוטיבציה או כחלק ממשחק מנטלי, זה בסדר, אבל עדיף להתרכז ... אני אמור למכור?. התמודדות עם הצבת מטרות מוטיבציה פנימית מול חיצונית ניהול זמן והתייעלות שיטות להגדלת מכירות איך להגדיל מאמץ ולהגיע לתוצאות ועכשיו הנושא של הצבת יעדים של מכירות הצבת יעדי מכירות, בן אדם נגיד שאומר היום אני אמכור ... זה אומר בן אדם נכנס עם רעש מסוים אבל האמת היא שאני יכול להגיע נגיד למקסימום שלי עם מקסימום מאמץ לשמונים מכירות אז אם זאת האמת ואני רואה אותה אז אני אעשה את המקסימום שלי. אליעד: הבן אדם קם ... לא יודע. ש: אבל הוא יכול פחות או יותר. אליעד: הוא לא יודע אבל. ש: אז שיעשה את המקסימום מאמץ שלו אם יש לו נגיד מאה פניות והוא יכול לשכנע ברמה תשעים שיעשה את המקסימום ומה שיצא זה הרף, הרף הוא המאמץ. אליעד: נכון ולהציב יעד של מכירות? ש: להציב יעד של מכירות זה כאילו משהו זה מה יש בזה. אליעד: ... לא יכול אבל מול עצמך כבן אדם עדיף לך לא להציב יעד של מכירות עדיף לך להציב יעד של מאמץ אני היום רוצה להתאמץ עד שאני אתעלף אני היום רוצה להתאמץ עד שיכאב לי הראש היום, אני היום רוצה להתאמץ עד ש.... היעד הוא המאמץ הוא לא היעד מכירות היעד מכירות זה לא אומר כלום אם אתה מציב רף גבוהה מדי אתה שקרן ואתה ... וכבר תישבר, אם אתה מציב רף נמוך מדי גם כן למה רף כל כך נמוך הרף צריך להיות לפי מאמץ כמה אני היום רוצה להתאמץ, לדוגמה כשאומרים לי לא כמה פעמים אני רוצה להתווכח על הכן, כשאומרים לי לא ... אמר לי לא ולראות איך אני יכול להפוך לו את זה או משהו כזה אבל הרף צריך להיות לפי מאמץ. עכשיו אם אתה לא יכול לפקח על המאמץ של הבן אדם כגון לדוגמה שזה איש מכירות שלך שמה יש הגיוני שתציב לו יעד אבל בעולם אידיאלי הרי הכי טוב לתמחר את האנשים לפי מאמץ אם תתאמץ ככה וככה תקבל ככה וככה. ש: קשה למדוד את זה בדיוק. אליעד: אז בגלל שאתה לא יכול ... ש: כדי לעבור את ה - break even שלך. אליעד: לא שנייה אמרנו שאתה צריך להציב לעצמך רף של מאמץ אני היום רוצה להתאמץ יותר היום אני אתן מאה אחוז להתאמץ אז באיזה מובן זה כן הגיוני לשים יעד ... לא לעצמך נגיד לעצמך על עצמך רק אם אתה לא מרמה את עצמך תתאמץ וזהו. ש: אם אתה יודע שהמאמץ והיעד כאילו אם אתה יודע שאם תתאמץ כך וכך תגיע ליעד זה וזה אז הגיוני שתשים לך את היעד ... אז אתה כבר יודע שאתה יכול. ש: לא אבל לפעמים לא בא לי גם אני רוצה לדרבן את עצמי במאמץ כאילו באותו יום קמתי בא לי להתאמץ שישים אבל מה אני רוצה לדרבן את עצמי לקבל שבעים ומהשבעים זה שלוש מאות אז בוא נשים את היעד שלוש מאות שזה יסחוף אותי במאמץ כאילו שאני לא אשאר על השישים שאני אתאמץ שבעים. אליעד: אבל אז בעצם היעד של המכירות הוא בעצם דרכו גרמת לעצמך לרצות להתאמץ יותר. ש: כן זה רק מעצים כן הפוקוס הוא במאמץ אבל אני משחק עם זה משהו חדש כזה. אליעד: אתה אומר בוא נציב יעד כדי שהיעד ייתן לי את ... המשקל. אם בן אדם עושה אימון נגיד פיתוח גוף אז תגיד לעצמך אני רוצה להתאמץ עד שהשריר יהיה לו מאמץ מסוים מה זה משנה המשקל כי מה האמת שאתה יכול להתאמץ יותר עם פחות משקל אפילו ואתה יכול להתאמץ ...

לתת מאה אחוז, לא צריך להתאמץ כדי להתייאש, יאוש במאה אחוז מאמץ, מאמץ ממשי, מאמץ מחשבתי, להתייאש בלי להתאמץ, מאמץ שכלי, להפסיק לרצות משהו, להתייאש מלרצות משהו האם חייבים להתאמץ עד הסוף כדי להתייאש? אליעד כהן מסביר על משמעות המאמץ בהקשר של ייאוש וויתור על מטרות. רבים חושבים שכדי להתייאש באמת צריך להתאמץ מאמץ מלא, כלומר, לתת מאה אחוז כדי לוודא שאכן המטרה לא אפשרית. הוא מציג מצב שבו אדם רוצה מטרה כלשהי, לדוגמה לעוף באוויר. כדי להתייאש מהחלום הזה, האדם לכאורה חייב לנסות לתת את מלוא המאמץ ולהיווכח בעצמו שזה בלתי אפשרי. אבל אליעד כהן מחדד שזה לא בדיוק כך. הוא אומר שכדי להתייאש ממשהו, לא חייבים להתאמץ במציאות בצורה מלאה. מספיק שהאדם מגיע להבנה או לוודאות מוחלטת בתוך השכל שלו שאין דרך להשיג את המטרה. כלומר, ייאוש אמיתי לא מחייב בהכרח מאמץ פיזי מלא, אלא יכול להיות תוצאה של מאמץ שכלי או דמיוני. מהי הדרך להתייאש מבלי להתאמץ? אליעד מציג דוגמה ברורה למצב כזה: נניח שאדם רוצה לעוף. אם הוא ישקיע שני אחוזי מאמץ בלבד וייכשל, הוא עדיין לא באמת יתייאש, כי הוא יחשוב שאולי לא ניסה מספיק. אך אם ינסה את כל ... ידמיין או יבין בשכלו שאין דרך אפשרית להשיג את מה שהוא רוצה, וכך הוא יתייאש באופן מוחלט בלי שהשקיע מאמץ פיזי מלא. איך אפשר לדעת שהמאמץ הדמיוני הוא מספיק? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: המפתח לייאוש אמיתי נמצא בוודאות שהמטרה אינה ניתנת להשגה. לא המאמץ עצמו הוא החשוב, אלא תחושת הוודאות. אם האדם מצליח להגיע לוודאות הזאת, אפילו רק במחשבה, הוא כבר לא צריך להמשיך להתאמץ פיזית. כלומר, השאלה היא לא אם האדם התאמץ מאה אחוז בפועל, אלא אם הוא בטוח במאה אחוז שאין שום דרך נוספת להשגת המטרה שלו. המשמעות היא שבשביל להתייאש ממשהו או לוותר על רצון מסוים, מה שחשוב הוא לא מידת המאמץ במציאות, אלא הבירור המחשבתי המדויק והיסודי של כל האפשרויות להשגת אותו רצון. האם אפשר להתייאש מרצון בלי להבין אותו ... אולי ההבנה הזו תאפשר לו להתייאש מהצורך להבין עד הסוף מה הוא רוצה. שוב, הוא מדגיש, לא חייבים לבצע מאמץ ממשי בעולם הפיזי, אלא מספיק מאמץ שכלי עמוק ויסודי שיכול להיעשות גם בדמיון בלבד. האם מאמץ שכלי שווה ערך למאמץ ממשי? אליעד כהן אומר חד משמעית שכן. אדם יכול לשבת ולחשוב על כל האפשרויות להשגת מטרה כלשהי, ובדמיונו להגיע ... אותה. בכך הוא יכול לוותר ולהתייאש מהמטרה בדיוק באותה מידה כמו אדם שניסה באופן פיזי וממשי לתת מאה אחוז. המאמץ השכלי, כשהוא יסודי ומלא, מספיק בשביל לחוות ייאוש מוחלט ואמיתי. למה לא חייבים תמיד לתת מאה אחוז מאמץ פיזי? הסיבה שאליעד נותן היא שמה שחשוב הוא לא עצם המאמץ אלא הבהירות הפנימית. אם האדם משוכנע באופן מוחלט שהוא בדק בשכלו את כל האפשרויות ואין שום דרך אחרת, זה שקול למאמץ מלא במציאות. מאמץ פיזי אינו הכרחי אם יש ודאות פנימית עמוקה, כי הוודאות עצמה היא מה שגורם לייאוש או לשחרור מהרצון. לסיכום, איך מגיעים לייאוש מוחלט בלי להתאמץ פיזית? הדרך שאליעד מציע היא להשקיע את המאמץ השכלי בדמיון, לחשוב על כל הדרכים האפשריות בצורה יסודית ומעמיקה, עד למצב שבו האדם מרגיש באופן מוחלט שאין שום אפשרות נוספת. כשהוא מגיע לוודאות הזו, לא משנה אם בפועל השקיע מאמץ פיזי או לא, הוא יחווה ייאוש מוחלט וישתחרר מהרצון שלו. איך להתייאש ממשהו? מאמץ שכלי לעומת מאמץ פיזי איך לוותר על רצון? האם חייבים לתת מאה אחוז מאמץ? איך מגיעים לוודאות מוחלטת?

מאמץ, כמה להתאמץ? להרוויח בלי לעבוד, היצע וביקוש, להתאמץ כמה שפחות, להרוויח כמה שיותר, רצונות מנוגדים, רצון לקבל, רצון לתת, כמה להשקיע? כמה לתת? השקעה, להרגיש יותר טוב, להתאמץ כמה שיותר, פיתוח מוצר, שיפור מוצר, להרגיש פחות רע כמה להתאמץ עבור הלקוחות או במקום העבודה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא: כמה על האדם להתאמץ עבור הלקוח, במקום העבודה או בפיתוח המוצר שלו? התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה, ולמעשה, אין לה תשובה חד משמעית ... להבין מדוע, יש להבין לעומק את הסתירה הבסיסית שקיימת ברצונות של האדם. מהי הסתירה הבסיסית בין הרצון להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? אליעד מסביר שכל אדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב וכמה שפחות רע. באופן טבעי, האדם שואף להרוויח כמה שיותר, אך במקביל הוא שואף להתאמץ כמה שפחות. הרצון להרגיש טוב מתבטא ברצון להרוויח יותר, והרצון להימנע מרע מתבטא ברצון להקטין את המאמץ וההשקעה ככל האפשר. כאן נוצרת סתירה ברורה: מצד אחד, אם האדם רוצה להרוויח יותר, עליו להשקיע ולהתאמץ יותר בפיתוח המוצר, בשירות ללקוח או במקום העבודה. מצד שני, ככל שהוא מתאמץ יותר, כך הוא חש יותר רע, כי מאמץ הוא סוג של סבל, והאדם רוצה להימנע מסבל. מהן ההשלכות של הסתירה הזו במציאות? אליעד מפרט את ההשלכות של הסתירה הזו באמצעות דוגמאות שונות. אם האדם יחליט להתאמץ כמה שפחות - הוא ייתן שירות גרוע ללקוחות, המוצר שלו יהיה ברמה נמוכה, הוא יפסיק להשקיע בעצמו, ובעקבות זאת, ... הסיכוי להצליח ולהרוויח יותר גדל משמעותית. לדוגמה, אם אדם עובד כשכיר במקום עבודה ורוצה להרוויח כמה שיותר, כדאי לו להתאמץ יותר כי כך יש יותר סיכוי שהוא יקבל העלאה או קידום בתפקיד. מצד שני, המאמץ שהוא משקיע גורם לו לחוש פחות טוב, ולכן הוא יעדיף להקטין את רמת ההשקעה. מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלה כמה להשקיע או להתאמץ? התשובה אינה מוחלטת, כי היא תלויה באיזון אישי. לכל אדם יש נקודת איזון אישית שבה הוא מוכן להתאמץ במידה מסוימת בתמורה לתוצאה מסוימת. יש אנשים שיתאמצו מאוד, ובסופו של דבר לא יראו תוצאות משמעותיות שיצדיקו את המאמץ. מנגד, יש אנשים שיתאמצו מעט מאוד ויזכו להצלחה גדולה בזכות צירוף נסיבות או מזל. לדוגמה, אדם יכול להשקיע שעות רבות בשיפור המוצר שלו ולגלות שהלקוחות כלל לא מעריכים את התוספת הזו. מאידך, אדם אחר יכול להשקיע מאמץ מינימלי ולקבל תשואה גדולה בהרבה. כיצד בכל זאת אפשר להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? אליעד מציין דרך שיכולה לעזור לאדם להשיג את המטרה הזו, והיא מתמקדת בעיקרון של היצע וביקוש. הוא מסביר ... יגדל. וככל שהביקוש לשירותים שהוא נותן יגדל, כך הוא יוכל להעלות את המחיר ולבחור לעצמו עבודות קלות יותר שבהן המאמץ קטן והתמורה גדולה יותר. לדוגמה, איש מקצוע שנחשב לטוב ביותר בתחום שלו יוכל לדרוש מחירים גבוהים יותר, ולכן יוכל ... או לבחור את הלקוחות שהכי נוח לו לעבוד איתם, וכך בעצם הוא יוכל לעבוד פחות ולהרוויח יותר. למה צריך להתאמץ בהתחלה כדי להצליח מאוחר יותר? אליעד מסביר שלמרות שהמטרה היא להגיע למצב שבו האדם מתאמץ כמה שפחות ומרוויח כמה שיותר, עדיין בתחילת הדרך חובה להתאמץ. האדם צריך להשקיע בשיפור עצמי, במיתוג עצמי ובמכירת עצמו, כי רק כך הוא יוכל ליצור לעצמו אלטרנטיבות רבות יותר, וככל שיש יותר אלטרנטיבות, קל יותר לבחור את אלו שדורשות פחות מאמץ ונותנות יותר רווח. לדוגמה, אדם שרק מתחיל את דרכו בעסק חדש או במקום עבודה חדש, חייב להשקיע ולהוכיח את ... יוכל לבחור לקוחות נוחים יותר או לעבוד פחות שעות ולבקש תגמול גבוה יותר. האם כל אדם יכול להרוויח הרבה ולהתאמץ מעט? אליעד מדגיש שלא כולם יכולים להגיע למצב האידיאלי הזה, כי הדבר תלוי מאוד ברמת הכישרון, ביכולת האישית של האדם וביכולת שלו למתג ולמכור את עצמו. לכן, כדי להגיע לנקודה שבה האדם מרוויח יותר ומתאמץ פחות, עליו להשקיע בשיפור עצמי, בפיתוח מיומנויות חדשות ובשיווק עצמי נכון. רק בדרך זו ניתן להגיע למצב של יותר רווח ופחות מאמץ לאורך זמן. מהו שורש השאלה של כמה להתאמץ וכמה להשקיע? אליעד מבהיר ששורש השאלה כמה להתאמץ? נובע מהרצון הפשוט של האדם לקבל כמה שיותר טוב ולהרגיש כמה שפחות רע. האדם נמצא בקונפליקט תמידי בין שני ... משמעית לשאלה. כל אחד חייב למצוא בעצמו את נקודת האיזון שמתאימה לו. לסיכום, אליעד מדגיש שוב ושוב שהשאלה כמה להתאמץ? לעולם לא תקבל תשובה אחת שמתאימה לכולם. כל אדם צריך למצוא את האיזון האישי שלו בין כמה שהוא רוצה להרוויח לבין כמה שהוא מוכן לסבול את המאמץ שנדרש לשם כך. כמה צריך להתאמץ בעבודה? איך להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? מהו איזון בין עבודה והנאה? האם אפשר להרגיש טוב בלי מאמץ? כמה להשקיע בשיפור המוצר? איך לשפר את הביקוש למוצר שלי? מהי נקודת האיזון האישית בעבודה? כמה צריך להתאמץ בעבודה, ... יש כאן סתירה - מצד אחד הוא רוצה להרוויח יותר, ומצד שני הוא רוצה להתאמץ כמה שפחות. הפרדוקס של המאמץ מצד אחד, אם אתה רוצה לעבוד כמה שפחות, אז הגיוני שתרצה להתאמץ כמה שפחות. אם כך, האינטרס שלך הוא לא להשקיע בכלל בפיתוח המוצר, לתת שירות מינימלי, ולעבוד בצורה הכי חסכונית מבחינת מאמץ. מצד שני, ככל שתתאמץ יותר, יש יותר סיכוי שתצליח, תרוויח יותר כסף, תשיג העלאה, תקבל יותר לקוחות וכולי. אין ... האם תמיד כדאי להתאמץ? לא בהכרח. אתה יכול להתאמץ מאוד וזה לא יביא לך תשואה, ומצד שני, ייתכן שדווקא מאמץ קטן יביא לך הרבה תועלת. לכן, אין תשובה אחת נכונה. הכל תלוי בנסיבות שלך, ביעדים שלך, ובאיזון שאתה מחפש ... את הדרך שלכם לשפר את ההצלחה תוך כדי שמירה על איזון בחיים. למידע נוסף על איך למצוא איזון בין מאמץ לרווחים, כיצד להרגיש טוב בעבודה ולשפר את עצמך, חפשו מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il.