יש הבדל בין לבדוק את כל הגפרורים לבין לבדוק את כל הרצונות, ככה שהמשלים האלה לא מדויקים לגמרי.

כי לבדוק את הגפרורים לא יכול להועיל, מלבד הבדיקה של הגפרור הראשון שהיא הגיונית למחצה, כי אם כל הגפרורים פגומים, הגפרור הראשון יכול להעיד עליהם, ולהוביל את האדם להחליף קופסא. אבל כל גפרור שבודקים אחריו לא מוסיף שום מידע על השאר הגפרורים, כי כל גפרור אינו קשור לגפרורים האחרים.

אבל לבדוק או יותר נכון לממש את הרצונות כן יכול להועיל. כי אדם עלול לחשוב שהוא כבר בדק אלף רצונות, וכולם היו חסרי תכלית והוא סתם בזבז את זמנו עליהם, אבל עדיין יש לו תקווה שהרצון האלף ואחת "אולי" כן יספק אותו. האם הוא יכול לדעת מראש שאין שום רצון שיספק אותו? אולי אם יזיז גרגר חול בקרקעית הים זה מה שייתן לו את האושר הנכסף?

כי בשונה מהגפרורים שהאדם רוצה לאסוף עליהם מידע על ידי בדיקת הגפרורים האחרים, ברצונות האדם לא רוצה לאסוף מידע על הרצונות, הוא פשוט רוצה למצוא רצון אחד שיספק אותו.

המשל של רבי נחמן על האדם שהרצון שלו כל הזמן מרביץ לו הוא יותר מדויק, כי הוא מדגיש את המחיר של המאמץ שהאדם מבזבז על מימוש הרצון שלו, לחינם. כי גם אם האדם חושב בטעות שיש רצון שיוכל לספק אותו, הוא צריך להתחשב גם בשאלת המחיר. באיזה מחיר הוא מוכן למצוא את המחט הזה שבערימת השחת? המחיר מאפשר לאדם להבין שיש דרך יותר הגיונית להשיג אושר, שיותר הגיוני לבדוק את מהות הרצון ואת מהות האושר, ואז יהיה הרבה יותר קל להבין איך להשיג את האושר.