שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים
איך לשנות הרגלים והתנהגות של עובדים באופן יעיל?
לעיתים קרובות, אנשים מתקשים לשנות הרגלים או התנהגויות שליליות, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב חוזרים לאותן טעויות. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות מחליט להפסיק לעשן, אך חוזר להרגל פעם אחר פעם, או אדם שמתעצבן על נהגים אחרים בכביש ומחליט שיפסיק, אך ממשיך להתעצבן בכל זאת. נשאלת השאלה: כיצד אפשר לשנות התנהגות בצורה אפקטיבית וקבועה?
מה ההבדל בין שינוי התנהגותי לשינוי תפיסתי?
אליעד כהן מציג שתי גישות עיקריות לשינוי התנהגות והרגלים:
אליעד מסביר שכשאדם מתבסס רק על זיכרון, יש גבול לכמה מקרים הוא יוכל לזכור. בדיוק כמו אדם שינסה לזכור כל תוצאה של לוח הכפל, במקום להבין את הנוסחה המתמטית, הוא יתבלבל בסוף. כשהמוח מבין את ההיגיון של ההתנהגות הרצויה, התגובה מגיעה באופן אוטומטי, בלי שצריך לזכור אותה באופן מודע. כמו שחתול לא צריך לזכור איך להיות חתול, כך אדם שתיקן את התפיסה הפנימית שלו יפעל נכון מבלי שיצטרך לזכור זאת.
איך מנהלים יכולים להוביל לשינוי התנהגותי אצל עובדים?
אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון לא רק לשינוי עצמי אלא גם לניהול עובדים. השיטה הפרימיטיבית בניהול עובדים היא לתת נהלים ורשימות מפורטות של דברים שצריך לזכור לעשות. לדוגמה, עובד ששוכח לסגור בורג מסוים - מנהל נותן לו נהלים לבדוק שוב ושוב את אותה פעולה. החיסרון בגישה זו הוא שעובדים יכולים להגיע לעשרות או מאות נהלים שהם צריכים לזכור, ומנהלים אף פעם לא יוכלו לכסות את כל האפשרויות. לכן הפתרון היעיל יותר הוא לנסות להבין מדוע העובד שכח את הפעולה: האם זה מפני שזה לא חשוב לו, הוא לא מבין, או קשה לו? אחרי שתפתור את הגורם האמיתי, העובד יפסיק לשכוח את הפעולה באופן טבעי. במילים אחרות, שינוי התפיסה של העובד יוביל לשינוי אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון.
אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית...
לעיתים קרובות, אנשים מתקשים לשנות הרגלים או התנהגויות שליליות, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב חוזרים לאותן טעויות. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות מחליט להפסיק לעשן, אך חוזר להרגל פעם אחר פעם, או אדם שמתעצבן על נהגים אחרים בכביש ומחליט שיפסיק, אך ממשיך להתעצבן בכל זאת. נשאלת השאלה: כיצד אפשר לשנות התנהגות בצורה אפקטיבית וקבועה?
מה ההבדל בין שינוי התנהגותי לשינוי תפיסתי?
אליעד כהן מציג שתי גישות עיקריות לשינוי התנהגות והרגלים:
-
הגישה ההתנהגותית (סימולציה ודמיון מודרך)
- בשיטה זו האדם מתרגל באמצעות הדמיון עשרות או מאות מצבים בהם הוא רוצה להתנהג אחרת. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לכעוס על לקוחות מתאמן בדמיונו איך להגיב בצורה רגועה במגוון מצבים שונים מול לקוחות מאתגרים. לפי הגישה הזו, אם תעשה סימולציות של 20, 50 או אפילו 100 מקרים, המוח שלך יתרגל ויזכור איך להגיב בצורה נכונה יותר בפועל. החיסרון הגדול בשיטה זו הוא שהיא מבוססת על זיכרון בלבד. כשדעתו של האדם מוסחת או כאשר הוא נמצא במצב חדש שלא התאמן עליו, השיטה נכשלת. בנוסף, אדם שצריך לזכור להתנהג אחרת בעשרות רבות של מקרים, ימצא את עצמו מהר מאוד במצב של הצפה וקושי לזכור הכל. -
הגישה הקוגניטיבית (שינוי תפיסתי פנימי)
- גישה זו מציעה טיפול עמוק יותר. במקום לתרגל תגובות נקודתיות, על האדם לבחון את ההנחות הפנימיות שהובילו להתנהגות השלילית מלכתחילה. לדוגמה, אדם שצועק על לקוחות צריך לשאול את עצמו למה בכלל הוא צעק, מה הוא חשב או הרגיש לפני שצעק, והאם באמת היה הכרחי להתנהג כך. אם אותו אדם יפתור את השורש הפנימי של הכעס, הוא לעולם לא ימצא את עצמו חוזר להתנהגות זו. במקרה כזה, השינוי הוא יסודי ועמוק הרבה יותר, שכן הוא אינו מסתמך על זיכרון אלא על שינוי תפיסה והיגיון פנימי. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה של אדם אלים שמעוניין להפסיק להיות אלים. במקום לתרגל המון סיטואציות של איפוק, עליו לקחת סיטואציה אחת ולשאול למה הוא התנהג כך, להבין את הלוגיקה הפנימית שדוחפת אותו לאלימות, ואז לשנות אותה.
אליעד מסביר שכשאדם מתבסס רק על זיכרון, יש גבול לכמה מקרים הוא יוכל לזכור. בדיוק כמו אדם שינסה לזכור כל תוצאה של לוח הכפל, במקום להבין את הנוסחה המתמטית, הוא יתבלבל בסוף. כשהמוח מבין את ההיגיון של ההתנהגות הרצויה, התגובה מגיעה באופן אוטומטי, בלי שצריך לזכור אותה באופן מודע. כמו שחתול לא צריך לזכור איך להיות חתול, כך אדם שתיקן את התפיסה הפנימית שלו יפעל נכון מבלי שיצטרך לזכור זאת.
איך מנהלים יכולים להוביל לשינוי התנהגותי אצל עובדים?
אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון לא רק לשינוי עצמי אלא גם לניהול עובדים. השיטה הפרימיטיבית בניהול עובדים היא לתת נהלים ורשימות מפורטות של דברים שצריך לזכור לעשות. לדוגמה, עובד ששוכח לסגור בורג מסוים - מנהל נותן לו נהלים לבדוק שוב ושוב את אותה פעולה. החיסרון בגישה זו הוא שעובדים יכולים להגיע לעשרות או מאות נהלים שהם צריכים לזכור, ומנהלים אף פעם לא יוכלו לכסות את כל האפשרויות. לכן הפתרון היעיל יותר הוא לנסות להבין מדוע העובד שכח את הפעולה: האם זה מפני שזה לא חשוב לו, הוא לא מבין, או קשה לו? אחרי שתפתור את הגורם האמיתי, העובד יפסיק לשכוח את הפעולה באופן טבעי. במילים אחרות, שינוי התפיסה של העובד יוביל לשינוי אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון.
אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית...
- איך לשנות הרגלים רעים?
- שיטות לשינוי התנהגותי לעובדים
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי מה זה?
- איך לגרום לעובדים לזכור נהלים?
- ניהול עובדים בצורה יעילה
- מה ההבדל בין שינוי תפיסתי להתנהגותי?
עכשיו מה שקורה אצל אנשים לפעמים שיש להם איזו בעיה הם לא מצליחים לפתור אותה הם כאילו מנסים לשנות משהו בהתנהגות שלהם והם כל הזמן זה חוזר וחוזר נכון מה זה אומר בעצם, לדוגמא בוא ניתן דוגמא נגיד מישהו מה נגיד?
ש: מעשן סיגריות.
אליעד: אין בעיה בוא נסגור על מעשן סיגריות מעשן סיגריות ואז הוא מחליט שהוא רוצה להפסיק לעשן ואז הוא ממשיך לעשן ואז השאלה היא מה לעשות כדי להפסיק לעשן לגמרי אבל אני רציתי לקחת את זה למקום אחר למקרה שבן אדם נגיד רואה שהוא עושה נגיד איזה טעות בהתנהגות שלו ואז הוא מחליט "מעכשיו אני צריך לפעול בצורה יותר נגיד אסרטיבית אני צריך לענות יותר בשקט" יש לו איזה.
ש: נניח שהוא מתעצבן כל הזמן כועס ישר הוא כועס.
אליעד: כן ובוא נניח נגיד שהוא הגיע עם עצמו למסקנה שהוא רוצה לא לכעוס יותר נגיד, עכשיו אז השאלה היא בעצם זה איך להטמיע את הדבר הזה בהנהגות זאת בעצם השאלה.
ש: איך לשנות את ההתנהגות באמת.
אליעד: כן.
ש: שמלכתחילה הוא לא יכעס לא יגיע לשם בכלל.
אליעד: אני אסביר שוב יש בן אדם שמגלה שבכביש תמיד הוא מה עושה נגיד?
ש: מתעצבן על נהגים אחרים.
אליעד: מתעצבן על נהגים אחרים עד כאן סבבה סבבה אבל ברמה שזה מפריע לו הוא רוצה לטפל בזה כאילו ברמה שהוא רב עם נהגים והוא אומר "אין אני חייב ללמוד למצוא דרך לא לריב עם הנהגים" משהו כזה עכשיו הוא רוצה לשנות את זה אז מה הוא עושה כדי לשנות את זה אז מה שעושים אז הוא מחליט שאני רוצה לשנות את זה ומה עושים אחר כך אז עכשיו פה יש כמה גישות דיברנו על זה אלף פעמים נדבר שוב בשביל לחדד את העניין, גישה אחת אומרת שינוי התנהגותי מה זה אומר שינוי התנהגותי אתה פשוט צריך להגיד אוקי נגיד החלטת שאתה מעכשיו נגיד רוצה לא להיות עצבני על נהגים אז בוא תדמיין עכשיו עשרים סיטואציות מה נגיד יכול לקרות בכביש ותדמיין תכניס לעצמך למוח "אני רוצה לא להתעצבן".
אוקי הגישה הזאת מה קורה איתה בפועל היא תעבוד לך באמת אבל רק באותן עשרים סיטואציות או נגיד ב - 25 סיטואציות או ב - 15 סיטואציות, זאת אומרת אם יש התנהגות שאתה רוצה לשנות נגיד הוא לקוח שלך נגיד שאתה אומר "אני רוצה ללקוחות תמיד כשהוא אומר לי משהו במקום לתקוף אותו לשאול אותו שאלה" נגיד לדוגמא עכשיו אתה רוצה להטמיע את זה לתוך המערכת שלך אז יש גישה שאומרת תיקח פשוט תדמיין מלא סיטואציות תעשה דמיון מודרך תדמיין מלא סיטואציות שזה קורה ותדמיין כאילו אוקי בא נעשה סימולציה נגיד שקורה ככה איך אתה מגיב אם קורה ככה איך אתה מגיב 20 פעמים 50 פעמים 100 פעמים זה לא משנה ודרך זה תטמיע לתוך המוח שלך איך אתה רוצה להתנהג.
עכשיו הגישה הזאת היא עובדת אבל היא לא עובדת במאה אחוז מהמקרים יכול להיות שאם אתה נגיד תעשה סימולציה על מאה מקרים אז זה יעבוד לך במאתיים ויכול להיות שזה יעבוד לך בחמישים אבל מה שוודאי שזה לא יעבוד בכל המקרים, עכשיו הגישה היותר נכונה שהיא הרבה יותר קשה אבל היא בטוח נכונה במאה אחוז מהמקרים היא אומרת כזה דבר נגיד לדוגמא שאתה גילית שאתה נגיד צועק על לקוח ואתה אומר "אני רוצה ללמד את עצמי לא לצעוק על לקוח" אז במקום לעשות מאה סימולציות לבוא נדמיין מצבים שהוא אומר לי ואני לא צועק עליו במקום זה מה שצריך לעשות זה להבין את ההיגיון מה היו הנחות היסוד שלך שגרמו לך לצעוק עליו למה צעקת עליו מה הרגשת לפני שצעקת עליו למה הרגשת את זה האם היית חייב להרגיש את זה האם באמת הדרך הנכונה ביותר הייתה לצעוק עליו.
אם אתה תפתור את זה באמת בתוכך בטוח שלא תצעק יותר על לקוחות אם לא תפתור את זה אלא רק תגיד לעצמך טוב בוא נזכור שכשקורה ככה אני צריך לעשות ככה מתישהו זה יפול כנ"ל לגבי כל מקרה ומקרה בחיים, בוא ניתן דוגמא נגיד בן אדם נגיד שהוא מנהל משא ומתן עם לקוחות ונגיד הוא מרגיש שלפעמים המשא ומתן נגיד הוא מושפע יותר מדי ממה שאומרים לו נניח והוא אומר "אני מעכשיו רוצה לדעת שכל פעם כשאומרים לי תן לי הנחה שבמקום להגיד סבבה אני אומר לא רוצה לתת לך הנחה" זה מה שהוא רוצה הוא אומר "אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלי" אז עוד פעם אז הגישה הבסיסית אומרת שנקראת שינוי התנהגותי אומרת אוקי בוא נדמיין מלא סיטואציות שבהם אתה עושה את הטעות ותנסה לדחוף לעצמך למוח פשוט להרגיל את עצמך לעשות אחרת.
הלוגיקה פה אומרת תרגיל את עצמך לעשות אחרת בדמיון פשוט תדמיין שזה קורה תדמיין שאתה עושה אחרת תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על זיכרון עכשיו מה הבעיה בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם יש לך לשנות מאה דברים בהתנהגות שלך אתה צריך לזכור אלף דברים וזה לא יעבוד לך ולכן הפתרון היותר טוב שהוא יותר קשה אומר אם לדוגמא נגיד כשלקוח אומר לך משהו "תן לי הנחה" אתה אומר לו כן ואתה נגיד רוצה להגיד לו לא נגיד שאתה רוצה להגיד לו לא "לא רוצה לתת לך הנחה" נגיד, מה שאתה צריך לעשות זה לבדוק כזה דבר "כשאני אומר לו כן למה אני אומר לו כן מה הסיבה מה ההיגיון בזה מה אני מרגיש מה אני חושב" את כל הסיפור מה עובר לך במוח ולשנות את זה ולראות האם באמת זה נכון האם באמת אני אמור להתנהג ככה לא אמור להתנהג ככה.
נגיד לדוגמא בן אדם אלים נגיד שהוא מחליט שהוא רוצה עכשיו נגיד להפסיק להיות אלים אז עוד פעם אז יש גישה אחת שתגיד בוא עכשיו אין בעיה אז בא ניקח עכשיו עשר סיטואציות ובוא ננסה ללמד אותך להתנהג אחרת זאת גישה אחת ויש גישה אחת שאומרת בא ניקח סיטואציה אחת שהייתה לי ובוא ננסה להבין למה היא הייתה לי מה היה ההיגיון בזה שתהיה אלים למה זה הגיוני בזה שתהיה אלים לדוגמא היית אלים כי 1.. 2.. 3.. מוצאים איזו סיבה ומשנים את הנחות היסוד, אם תשנה את הנחות היסוד לא יחזור יותר לעולם מעצמו בלי שאתה צריך לזכור מה לעשות זה יקרה לך מעצמו אם אתה תשנה את התפיסה שלך זה יסתדר מעצמו זה כמו נגיד שבן אדם נגיד מנסה להתנהג כמו חתול אבל מה ההבדל שמתישהו הוא יפסל זאת אומרת מתישהו הוא יתבלבל נגיד חתול ולעומת זאת חתול הוא אף פעם הוא לא יתבלבל למה כי חתול הוא באמת חתול הוא לא מתאמץ להיות חתול אבל אם אתה מתאמץ להיות חתול מתישהו משהו יסיח את דעתך ואתה תשכח להיות חתול.
אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על זיכרון אם אתה רוצה לשנות משהו אל תזכור את זה כי עוד פעם בן אדם רוצה לשנות משהו ה - default מה שאנשים עושים זה "אוקי מעכשיו אני אזכור לא לעשות את זה מעכשיו אני אזכור לעשות את זה, טוב מעכשיו אזכור כל פעם שאני עושה ככה אני אעשה ככה אני אנסה לזכור את זה אני אזכור את זה" אבל אז מה שקורה שיש לך הצטברות של דברים שאתה צריך לזכור ואתה מתישהו שוכח, עכשיו ולכן הפתרון אומר שכל פעם כשאתה רוצה לשנות משהו אל תנסה לזכור תגיד לעצמך "אני רוצה לוודא שגם אם אני אשכח את זה שזה יקרה מעצמו מה שאני רוצה שיקרה".
ש: זה לא עדיין גם ההבנה לא יושבת עדיין בזיכרון.
אליעד: אפשר להגדיר את זה כזיכרון אבל זה משהו שהוא קורה מעצמו כאילו זה כמו נגיד לדוגמא נגיד בוא ניתן דוגמא אחרת נגיד במתמטיקה במקום לזכור את כל התשובות של כל לוח הכפל או נגיד שיש לך עכשיו אלף שאלות במתמטיקה ואתה אומר במקום שאני אזכור את התשובות לכל הזה בוא נזכור את הנוסחה עכשיו אם הנוסחה יושבת לך טוב אתה אוטומטית כל פעם מחדש תייצר את התשובות הנכונות, עכשיו זה נכון שאפשר לומר שבסוף המוח שלך זוכר את הנחת היסוד הבסיסית ופועל ממנה אבל יותר נוח למוח לזכור דבר אחד פנימי ומוטמע בתוכך מאשר עכשיו כל פעם לזכור מה צריך לעשות עכשיו אותו דבר.
ש: אני מסכים איתך על מה שאתה אומר חד משמעית יש נוסחאות בסיסיות שאותן רצוי לזכור אז מהן אתה גוזר את כל שאר הדברים אז זה באמת נכון.
אליעד: ואם אתה לא זוכר את הנוסחאות מה תעשה?
ש: הבסיסיות אז יש אולי שורשים יותר עמוקים.
אליעד: נכון.
ש: אבל את האלה אני מצליח לזכור נניח איזשהן נוסחאות בסיסיות שמהן גוזרים את הכל וזה יותר משמעותי.
אליעד: עכשיו מה שהסברתי עכשיו זה נכון גם כשרוצים שמישהו אחר ישתנה נגיד שבן אדם נגיד מנהל עובדים והוא רוצה שעכשיו שהעובדים שלו יעשו משהו מסוים אז הגישה הפרימיטיבית אומרת בא נעשה נוהל "תקשיב כל פעם כשאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה כל פעם אחרי שאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה" אבל אתה אף פעם לא יוצא מזה לעולמי עולמים אתה לא יכול לצאת מזה למה כי העובד יש לו כל כך הרבה דברים שהוא צריך לזכור והוא לא יודע "עכשיו אני צריך לזכור מה" יש לו רשימות ולזכור להסתכל ברשימה ויש רשימה על רשימה ויש עוד פרטים בכל רשימה ואתה גם אף פעם לא יכול לכסות את הכלב לאגן שלם אבל מה היתרון של הגישה הזאת שזה כאילו אומר לו תזכור וזהו מה העובד שלך עשה נגיד העובד נגיד כל פעם כשהוא נגיד.
ש: שכח לסגור בורג מסוים.
אליעד: שכח לסגור בורג מסוים יפה ואז אתה אומר לו אוקי נוהל יש נוהל מה לעשות עובד לפי נוהל אבל מה יקרה אם יהיו לו עשרה נהלים מה יקרה אם יש עוד דברים חוץ מהנהלים האלה מה יקרה אם הנהלים לא ברורים עד הסוף מה יקרה מאה תחומים שבכל תחום יש מאה נהלים קטסטרופה לכן הפתרון אומר אוקי הוא שכח לסגור את הבורג בא ננסה להבין למה הוא שכח לסגור את הבורג מה האמת למה הוא שכח וננסה לטפל בשורש של למה הוא שכח למה באמת הוא שכח כי...
ש: מעשן סיגריות.
אליעד: אין בעיה בוא נסגור על מעשן סיגריות מעשן סיגריות ואז הוא מחליט שהוא רוצה להפסיק לעשן ואז הוא ממשיך לעשן ואז השאלה היא מה לעשות כדי להפסיק לעשן לגמרי אבל אני רציתי לקחת את זה למקום אחר למקרה שבן אדם נגיד רואה שהוא עושה נגיד איזה טעות בהתנהגות שלו ואז הוא מחליט "מעכשיו אני צריך לפעול בצורה יותר נגיד אסרטיבית אני צריך לענות יותר בשקט" יש לו איזה.
ש: נניח שהוא מתעצבן כל הזמן כועס ישר הוא כועס.
אליעד: כן ובוא נניח נגיד שהוא הגיע עם עצמו למסקנה שהוא רוצה לא לכעוס יותר נגיד, עכשיו אז השאלה היא בעצם זה איך להטמיע את הדבר הזה בהנהגות זאת בעצם השאלה.
ש: איך לשנות את ההתנהגות באמת.
אליעד: כן.
ש: שמלכתחילה הוא לא יכעס לא יגיע לשם בכלל.
אליעד: אני אסביר שוב יש בן אדם שמגלה שבכביש תמיד הוא מה עושה נגיד?
ש: מתעצבן על נהגים אחרים.
אליעד: מתעצבן על נהגים אחרים עד כאן סבבה סבבה אבל ברמה שזה מפריע לו הוא רוצה לטפל בזה כאילו ברמה שהוא רב עם נהגים והוא אומר "אין אני חייב ללמוד למצוא דרך לא לריב עם הנהגים" משהו כזה עכשיו הוא רוצה לשנות את זה אז מה הוא עושה כדי לשנות את זה אז מה שעושים אז הוא מחליט שאני רוצה לשנות את זה ומה עושים אחר כך אז עכשיו פה יש כמה גישות דיברנו על זה אלף פעמים נדבר שוב בשביל לחדד את העניין, גישה אחת אומרת שינוי התנהגותי מה זה אומר שינוי התנהגותי אתה פשוט צריך להגיד אוקי נגיד החלטת שאתה מעכשיו נגיד רוצה לא להיות עצבני על נהגים אז בוא תדמיין עכשיו עשרים סיטואציות מה נגיד יכול לקרות בכביש ותדמיין תכניס לעצמך למוח "אני רוצה לא להתעצבן".
אוקי הגישה הזאת מה קורה איתה בפועל היא תעבוד לך באמת אבל רק באותן עשרים סיטואציות או נגיד ב - 25 סיטואציות או ב - 15 סיטואציות, זאת אומרת אם יש התנהגות שאתה רוצה לשנות נגיד הוא לקוח שלך נגיד שאתה אומר "אני רוצה ללקוחות תמיד כשהוא אומר לי משהו במקום לתקוף אותו לשאול אותו שאלה" נגיד לדוגמא עכשיו אתה רוצה להטמיע את זה לתוך המערכת שלך אז יש גישה שאומרת תיקח פשוט תדמיין מלא סיטואציות תעשה דמיון מודרך תדמיין מלא סיטואציות שזה קורה ותדמיין כאילו אוקי בא נעשה סימולציה נגיד שקורה ככה איך אתה מגיב אם קורה ככה איך אתה מגיב 20 פעמים 50 פעמים 100 פעמים זה לא משנה ודרך זה תטמיע לתוך המוח שלך איך אתה רוצה להתנהג.
עכשיו הגישה הזאת היא עובדת אבל היא לא עובדת במאה אחוז מהמקרים יכול להיות שאם אתה נגיד תעשה סימולציה על מאה מקרים אז זה יעבוד לך במאתיים ויכול להיות שזה יעבוד לך בחמישים אבל מה שוודאי שזה לא יעבוד בכל המקרים, עכשיו הגישה היותר נכונה שהיא הרבה יותר קשה אבל היא בטוח נכונה במאה אחוז מהמקרים היא אומרת כזה דבר נגיד לדוגמא שאתה גילית שאתה נגיד צועק על לקוח ואתה אומר "אני רוצה ללמד את עצמי לא לצעוק על לקוח" אז במקום לעשות מאה סימולציות לבוא נדמיין מצבים שהוא אומר לי ואני לא צועק עליו במקום זה מה שצריך לעשות זה להבין את ההיגיון מה היו הנחות היסוד שלך שגרמו לך לצעוק עליו למה צעקת עליו מה הרגשת לפני שצעקת עליו למה הרגשת את זה האם היית חייב להרגיש את זה האם באמת הדרך הנכונה ביותר הייתה לצעוק עליו.
אם אתה תפתור את זה באמת בתוכך בטוח שלא תצעק יותר על לקוחות אם לא תפתור את זה אלא רק תגיד לעצמך טוב בוא נזכור שכשקורה ככה אני צריך לעשות ככה מתישהו זה יפול כנ"ל לגבי כל מקרה ומקרה בחיים, בוא ניתן דוגמא נגיד בן אדם נגיד שהוא מנהל משא ומתן עם לקוחות ונגיד הוא מרגיש שלפעמים המשא ומתן נגיד הוא מושפע יותר מדי ממה שאומרים לו נניח והוא אומר "אני מעכשיו רוצה לדעת שכל פעם כשאומרים לי תן לי הנחה שבמקום להגיד סבבה אני אומר לא רוצה לתת לך הנחה" זה מה שהוא רוצה הוא אומר "אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלי" אז עוד פעם אז הגישה הבסיסית אומרת שנקראת שינוי התנהגותי אומרת אוקי בוא נדמיין מלא סיטואציות שבהם אתה עושה את הטעות ותנסה לדחוף לעצמך למוח פשוט להרגיל את עצמך לעשות אחרת.
הלוגיקה פה אומרת תרגיל את עצמך לעשות אחרת בדמיון פשוט תדמיין שזה קורה תדמיין שאתה עושה אחרת תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על זיכרון עכשיו מה הבעיה בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם יש לך לשנות מאה דברים בהתנהגות שלך אתה צריך לזכור אלף דברים וזה לא יעבוד לך ולכן הפתרון היותר טוב שהוא יותר קשה אומר אם לדוגמא נגיד כשלקוח אומר לך משהו "תן לי הנחה" אתה אומר לו כן ואתה נגיד רוצה להגיד לו לא נגיד שאתה רוצה להגיד לו לא "לא רוצה לתת לך הנחה" נגיד, מה שאתה צריך לעשות זה לבדוק כזה דבר "כשאני אומר לו כן למה אני אומר לו כן מה הסיבה מה ההיגיון בזה מה אני מרגיש מה אני חושב" את כל הסיפור מה עובר לך במוח ולשנות את זה ולראות האם באמת זה נכון האם באמת אני אמור להתנהג ככה לא אמור להתנהג ככה.
נגיד לדוגמא בן אדם אלים נגיד שהוא מחליט שהוא רוצה עכשיו נגיד להפסיק להיות אלים אז עוד פעם אז יש גישה אחת שתגיד בוא עכשיו אין בעיה אז בא ניקח עכשיו עשר סיטואציות ובוא ננסה ללמד אותך להתנהג אחרת זאת גישה אחת ויש גישה אחת שאומרת בא ניקח סיטואציה אחת שהייתה לי ובוא ננסה להבין למה היא הייתה לי מה היה ההיגיון בזה שתהיה אלים למה זה הגיוני בזה שתהיה אלים לדוגמא היית אלים כי 1.. 2.. 3.. מוצאים איזו סיבה ומשנים את הנחות היסוד, אם תשנה את הנחות היסוד לא יחזור יותר לעולם מעצמו בלי שאתה צריך לזכור מה לעשות זה יקרה לך מעצמו אם אתה תשנה את התפיסה שלך זה יסתדר מעצמו זה כמו נגיד שבן אדם נגיד מנסה להתנהג כמו חתול אבל מה ההבדל שמתישהו הוא יפסל זאת אומרת מתישהו הוא יתבלבל נגיד חתול ולעומת זאת חתול הוא אף פעם הוא לא יתבלבל למה כי חתול הוא באמת חתול הוא לא מתאמץ להיות חתול אבל אם אתה מתאמץ להיות חתול מתישהו משהו יסיח את דעתך ואתה תשכח להיות חתול.
אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על זיכרון אם אתה רוצה לשנות משהו אל תזכור את זה כי עוד פעם בן אדם רוצה לשנות משהו ה - default מה שאנשים עושים זה "אוקי מעכשיו אני אזכור לא לעשות את זה מעכשיו אני אזכור לעשות את זה, טוב מעכשיו אזכור כל פעם שאני עושה ככה אני אעשה ככה אני אנסה לזכור את זה אני אזכור את זה" אבל אז מה שקורה שיש לך הצטברות של דברים שאתה צריך לזכור ואתה מתישהו שוכח, עכשיו ולכן הפתרון אומר שכל פעם כשאתה רוצה לשנות משהו אל תנסה לזכור תגיד לעצמך "אני רוצה לוודא שגם אם אני אשכח את זה שזה יקרה מעצמו מה שאני רוצה שיקרה".
ש: זה לא עדיין גם ההבנה לא יושבת עדיין בזיכרון.
אליעד: אפשר להגדיר את זה כזיכרון אבל זה משהו שהוא קורה מעצמו כאילו זה כמו נגיד לדוגמא נגיד בוא ניתן דוגמא אחרת נגיד במתמטיקה במקום לזכור את כל התשובות של כל לוח הכפל או נגיד שיש לך עכשיו אלף שאלות במתמטיקה ואתה אומר במקום שאני אזכור את התשובות לכל הזה בוא נזכור את הנוסחה עכשיו אם הנוסחה יושבת לך טוב אתה אוטומטית כל פעם מחדש תייצר את התשובות הנכונות, עכשיו זה נכון שאפשר לומר שבסוף המוח שלך זוכר את הנחת היסוד הבסיסית ופועל ממנה אבל יותר נוח למוח לזכור דבר אחד פנימי ומוטמע בתוכך מאשר עכשיו כל פעם לזכור מה צריך לעשות עכשיו אותו דבר.
ש: אני מסכים איתך על מה שאתה אומר חד משמעית יש נוסחאות בסיסיות שאותן רצוי לזכור אז מהן אתה גוזר את כל שאר הדברים אז זה באמת נכון.
אליעד: ואם אתה לא זוכר את הנוסחאות מה תעשה?
ש: הבסיסיות אז יש אולי שורשים יותר עמוקים.
אליעד: נכון.
ש: אבל את האלה אני מצליח לזכור נניח איזשהן נוסחאות בסיסיות שמהן גוזרים את הכל וזה יותר משמעותי.
אליעד: עכשיו מה שהסברתי עכשיו זה נכון גם כשרוצים שמישהו אחר ישתנה נגיד שבן אדם נגיד מנהל עובדים והוא רוצה שעכשיו שהעובדים שלו יעשו משהו מסוים אז הגישה הפרימיטיבית אומרת בא נעשה נוהל "תקשיב כל פעם כשאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה כל פעם אחרי שאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה" אבל אתה אף פעם לא יוצא מזה לעולמי עולמים אתה לא יכול לצאת מזה למה כי העובד יש לו כל כך הרבה דברים שהוא צריך לזכור והוא לא יודע "עכשיו אני צריך לזכור מה" יש לו רשימות ולזכור להסתכל ברשימה ויש רשימה על רשימה ויש עוד פרטים בכל רשימה ואתה גם אף פעם לא יכול לכסות את הכלב לאגן שלם אבל מה היתרון של הגישה הזאת שזה כאילו אומר לו תזכור וזהו מה העובד שלך עשה נגיד העובד נגיד כל פעם כשהוא נגיד.
ש: שכח לסגור בורג מסוים.
אליעד: שכח לסגור בורג מסוים יפה ואז אתה אומר לו אוקי נוהל יש נוהל מה לעשות עובד לפי נוהל אבל מה יקרה אם יהיו לו עשרה נהלים מה יקרה אם יש עוד דברים חוץ מהנהלים האלה מה יקרה אם הנהלים לא ברורים עד הסוף מה יקרה מאה תחומים שבכל תחום יש מאה נהלים קטסטרופה לכן הפתרון אומר אוקי הוא שכח לסגור את הבורג בא ננסה להבין למה הוא שכח לסגור את הבורג מה האמת למה הוא שכח וננסה לטפל בשורש של למה הוא שכח למה באמת הוא שכח כי...