אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה דמיונות ✔שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים
איך לשנות הרגלים והתנהגות של עובדים באופן יעיל?

לעיתים קרובות, אנשים מתקשים לשנות הרגלים או התנהגויות שליליות, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב חוזרים לאותן טעויות. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות מחליט להפסיק לעשן, אך חוזר להרגל פעם אחר פעם, או אדם שמתעצבן על נהגים אחרים בכביש ומחליט שיפסיק, אך ממשיך להתעצבן בכל זאת. נשאלת השאלה: כיצד אפשר לשנות התנהגות בצורה אפקטיבית וקבועה?

מה ההבדל בין שינוי התנהגותי לשינוי תפיסתי?

אליעד כהן מציג שתי גישות עיקריות לשינוי התנהגות והרגלים:
  • הגישה ההתנהגותית (סימולציה ודמיון מודרך)

    - בשיטה זו האדם מתרגל באמצעות הדמיון עשרות או מאות מצבים בהם הוא רוצה להתנהג אחרת. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לכעוס על לקוחות מתאמן בדמיונו איך להגיב בצורה רגועה במגוון מצבים שונים מול לקוחות מאתגרים. לפי הגישה הזו, אם תעשה סימולציות של 20, 50 או אפילו 100 מקרים, המוח שלך יתרגל ויזכור איך להגיב בצורה נכונה יותר בפועל. החיסרון הגדול בשיטה זו הוא שהיא מבוססת על זיכרון בלבד. כשדעתו של האדם מוסחת או כאשר הוא נמצא במצב חדש שלא התאמן עליו, השיטה נכשלת. בנוסף, אדם שצריך לזכור להתנהג אחרת בעשרות רבות של מקרים, ימצא את עצמו מהר מאוד במצב של הצפה וקושי לזכור הכל.
  • הגישה הקוגניטיבית (שינוי תפיסתי פנימי)

    - גישה זו מציעה טיפול עמוק יותר. במקום לתרגל תגובות נקודתיות, על האדם לבחון את ההנחות הפנימיות שהובילו להתנהגות השלילית מלכתחילה. לדוגמה, אדם שצועק על לקוחות צריך לשאול את עצמו למה בכלל הוא צעק, מה הוא חשב או הרגיש לפני שצעק, והאם באמת היה הכרחי להתנהג כך. אם אותו אדם יפתור את השורש הפנימי של הכעס, הוא לעולם לא ימצא את עצמו חוזר להתנהגות זו. במקרה כזה, השינוי הוא יסודי ועמוק הרבה יותר, שכן הוא אינו מסתמך על זיכרון אלא על שינוי תפיסה והיגיון פנימי. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה של אדם אלים שמעוניין להפסיק להיות אלים. במקום לתרגל המון סיטואציות של איפוק, עליו לקחת סיטואציה אחת ולשאול למה הוא התנהג כך, להבין את הלוגיקה הפנימית שדוחפת אותו לאלימות, ואז לשנות אותה.
מדוע שינוי תפיסתי פנימי עדיף על פני שינוי התנהגותי חיצוני?

אליעד מסביר שכשאדם מתבסס רק על זיכרון, יש גבול לכמה מקרים הוא יוכל לזכור. בדיוק כמו אדם שינסה לזכור כל תוצאה של לוח הכפל, במקום להבין את הנוסחה המתמטית, הוא יתבלבל בסוף. כשהמוח מבין את ההיגיון של ההתנהגות הרצויה, התגובה מגיעה באופן אוטומטי, בלי שצריך לזכור אותה באופן מודע. כמו שחתול לא צריך לזכור איך להיות חתול, כך אדם שתיקן את התפיסה הפנימית שלו יפעל נכון מבלי שיצטרך לזכור זאת.

איך מנהלים יכולים להוביל לשינוי התנהגותי אצל עובדים?

אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון לא רק לשינוי עצמי אלא גם לניהול עובדים. השיטה הפרימיטיבית בניהול עובדים היא לתת נהלים ורשימות מפורטות של דברים שצריך לזכור לעשות. לדוגמה, עובד ששוכח לסגור בורג מסוים - מנהל נותן לו נהלים לבדוק שוב ושוב את אותה פעולה. החיסרון בגישה זו הוא שעובדים יכולים להגיע לעשרות או מאות נהלים שהם צריכים לזכור, ומנהלים אף פעם לא יוכלו לכסות את כל האפשרויות. לכן הפתרון היעיל יותר הוא לנסות להבין מדוע העובד שכח את הפעולה: האם זה מפני שזה לא חשוב לו, הוא לא מבין, או קשה לו? אחרי שתפתור את הגורם האמיתי, העובד יפסיק לשכוח את הפעולה באופן טבעי. במילים אחרות, שינוי התפיסה של העובד יוביל לשינוי אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון.

אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית...
עכשיו מה שקורה אצל אנשים לפעמים שיש להם איזו בעיה הם לא מצליחים לפתור אותה הם כאילו מנסים לשנות משהו בהתנהגות שלהם והם כל הזמן זה חוזר וחוזר נכון מה זה אומר בעצם, לדוגמה בוא ניתן דוגמה נגיד מישהו מה נגיד?

ש: מעשן סיגריות.

אליעד: אין בעיה בוא נסגור על מעשן סיגריות מעשן סיגריות ואז הוא מחליט שהוא רוצה להפסיק לעשן ואז הוא ממשיך לעשן ואז השאלה היא מה לעשות כדי להפסיק לעשן לגמרי אבל אני רציתי לקחת את זה למקום אחר למקרה שבן אדם נגיד רואה שהוא עושה נגיד איזה טעות בהתנהגות שלו ואז הוא מחליט "מעכשיו אני צריך לפעול בצורה יותר נגיד אסרטיבית אני צריך לענות יותר בשקט" יש לו איזה.

ש: נניח שהוא מתעצבן כל הזמן כועס ישר הוא כועס.

אליעד: כן ובוא נניח נגיד שהוא הגיע עם עצמו למסקנה שהוא רוצה לא לכעוס יותר נגיד, עכשיו אז השאלה היא בעצם זה איך להטמיע את הדבר הזה בהנהגות זאת בעצם השאלה.

ש: איך לשנות את ההתנהגות באמת.

אליעד: כן.

ש: שמלכתחילה הוא לא יכעס לא יגיע לשם בכלל.

אליעד: אני אסביר שוב יש בן אדם שמגלה שבכביש תמיד הוא מה עושה נגיד?

ש: מתעצבן על נהגים אחרים.

אליעד: מתעצבן על נהגים אחרים עד כאן סבבה סבבה אבל ברמה שזה מפריע לו הוא רוצה לטפל בזה כאילו ברמה שהוא רב עם נהגים והוא אומר "אין אני חייב ללמוד למצוא דרך לא לריב עם הנהגים" משהו כזה עכשיו הוא רוצה לשנות את זה אז מה הוא עושה כדי לשנות את זה אז מה שעושים אז הוא מחליט שאני רוצה לשנות את זה ומה עושים אחר כך אז עכשיו פה יש כמה גישות דיברנו על זה אלף פעמים נדבר שוב בשביל לחדד את העניין, גישה אחת אומרת שינוי התנהגותי מה זה אומר שינוי התנהגותי אתה פשוט צריך להגיד אוקי נגיד החלטת שאתה מעכשיו נגיד רוצה לא להיות עצבני על נהגים אז בוא תדמיין עכשיו עשרים סיטואציות מה נגיד יכול לקרות בכביש ותדמיין תכניס לעצמך למוח "אני רוצה לא להתעצבן".

אוקי הגישה הזאת מה קורה איתה בפועל היא תעבוד לך באמת אבל רק באותן עשרים סיטואציות או נגיד ב - 25 סיטואציות או ב - 15 סיטואציות, זאת אומרת אם יש התנהגות שאתה רוצה לשנות נגיד הוא לקוח שלך נגיד שאתה אומר "אני רוצה ללקוחות תמיד כשהוא אומר לי משהו במקום לתקוף אותו לשאול אותו שאלה" נגיד לדוגמה עכשיו אתה רוצה להטמיע את זה לתוך המערכת שלך אז יש גישה שאומרת תיקח פשוט תדמיין מלא סיטואציות תעשה דמיון מודרך תדמיין מלא סיטואציות שזה קורה ותדמיין כאילו אוקי בא נעשה סימולציה נגיד שקורה ככה איך אתה מגיב אם קורה ככה איך אתה מגיב 20 פעמים 50 פעמים 100 פעמים זה לא משנה ודרך זה תטמיע לתוך המוח שלך איך אתה רוצה להתנהג.

עכשיו הגישה הזאת היא עובדת אבל היא לא עובדת במאה אחוז מהמקרים יכול להיות שאם אתה נגיד תעשה סימולציה על מאה מקרים אז זה יעבוד לך במאתיים ויכול להיות שזה יעבוד לך בחמישים אבל מה שוודאי שזה לא יעבוד בכל המקרים, עכשיו הגישה היותר נכונה שהיא הרבה יותר קשה אבל היא בטוח נכונה במאה אחוז מהמקרים היא אומרת כזה דבר נגיד לדוגמה שאתה גילית שאתה נגיד צועק על לקוח ואתה אומר "אני רוצה ללמד את עצמי לא לצעוק על לקוח" אז במקום לעשות מאה סימולציות לבוא נדמיין מצבים שהוא אומר לי ואני לא צועק עליו במקום זה מה שצריך לעשות זה להבין את ההיגיון מה היו הנחות היסוד שלך שגרמו לך לצעוק עליו למה צעקת עליו מה הרגשת לפני שצעקת עליו למה הרגשת את זה האם היית חייב להרגיש את זה האם באמת הדרך הנכונה ביותר הייתה לצעוק עליו.

אם אתה תפתור את זה באמת בתוכך בטוח שלא תצעק יותר על לקוחות אם לא תפתור את זה אלא רק תגיד לעצמך טוב בוא נזכור שכשקורה ככה אני צריך לעשות ככה מתישהו זה יפול כנ"ל לגבי כל מקרה ומקרה בחיים, בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם נגיד שהוא מנהל משא ומתן עם לקוחות ונגיד הוא מרגיש שלפעמים המשא ומתן נגיד הוא מושפע יותר מדי ממה שאומרים לו נניח והוא אומר "אני מעכשיו רוצה לדעת שכל פעם כשאומרים לי תן לי הנחה שבמקום להגיד סבבה אני אומר לא רוצה לתת לך הנחה" זה מה שהוא רוצה הוא אומר "אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלי" אז עוד פעם אז הגישה הבסיסית אומרת שנקראת שינוי התנהגותי אומרת אוקי בוא נדמיין מלא סיטואציות שבהם אתה עושה את הטעות ותנסה לדחוף לעצמך למוח פשוט להרגיל את עצמך לעשות אחרת.

הלוגיקה פה אומרת תרגיל את עצמך לעשות אחרת בדמיון פשוט תדמיין שזה קורה תדמיין שאתה עושה אחרת תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על זיכרון עכשיו מה הבעיה בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם יש לך לשנות מאה דברים בהתנהגות שלך אתה צריך לזכור אלף דברים וזה לא יעבוד לך ולכן הפתרון היותר טוב שהוא יותר קשה אומר אם לדוגמה נגיד כשלקוח אומר לך משהו "תן לי הנחה" אתה אומר לו כן ואתה נגיד רוצה להגיד לו לא נגיד שאתה רוצה להגיד לו לא "לא רוצה לתת לך הנחה" נגיד, מה שאתה צריך לעשות זה לבדוק כזה דבר "כשאני אומר לו כן למה אני אומר לו כן מה הסיבה מה ההיגיון בזה מה אני מרגיש מה אני חושב" את כל הסיפור מה עובר לך במוח ולשנות את זה ולראות האם באמת זה נכון האם באמת אני אמור להתנהג ככה לא אמור להתנהג ככה.

נגיד לדוגמה בן אדם אלים נגיד שהוא מחליט שהוא רוצה עכשיו נגיד להפסיק להיות אלים אז עוד פעם אז יש גישה אחת שתגיד בוא עכשיו אין בעיה אז בא ניקח עכשיו עשר סיטואציות ובוא ננסה ללמד אותך להתנהג אחרת זאת גישה אחת ויש גישה אחת שאומרת בא ניקח סיטואציה אחת שהייתה לי ובוא ננסה להבין למה היא הייתה לי מה היה ההיגיון בזה שתהיה אלים למה זה הגיוני בזה שתהיה אלים לדוגמה היית אלים כי 1.. 2.. 3.. מוצאים איזו סיבה ומשנים את הנחות היסוד, אם תשנה את הנחות היסוד לא יחזור יותר לעולם מעצמו בלי שאתה צריך לזכור מה לעשות זה יקרה לך מעצמו אם אתה תשנה את התפיסה שלך זה יסתדר מעצמו זה כמו נגיד שבן אדם נגיד מנסה להתנהג כמו חתול אבל מה ההבדל שמתישהו הוא יפסל זאת אומרת מתישהו הוא יתבלבל נגיד חתול ולעומת זאת חתול הוא אף פעם הוא לא יתבלבל למה כי חתול הוא באמת חתול הוא לא מתאמץ להיות חתול אבל אם אתה מתאמץ להיות חתול מתישהו משהו יסיח את דעתך ואתה תשכח להיות חתול.

אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על זיכרון אם אתה רוצה לשנות משהו אל תזכור את זה כי עוד פעם בן אדם רוצה לשנות משהו ה - default מה שאנשים עושים זה "אוקי מעכשיו אני אזכור לא לעשות את זה מעכשיו אני אזכור לעשות את זה, טוב מעכשיו אזכור כל פעם שאני עושה ככה אני אעשה ככה אני אנסה לזכור את זה אני אזכור את זה" אבל אז מה שקורה שיש לך הצטברות של דברים שאתה צריך לזכור ואתה מתישהו שוכח, עכשיו ולכן הפתרון אומר שכל פעם כשאתה רוצה לשנות משהו אל תנסה לזכור תגיד לעצמך "אני רוצה לוודא שגם אם אני אשכח את זה שזה יקרה מעצמו מה שאני רוצה שיקרה".

ש: זה לא עדיין גם ההבנה לא יושבת עדיין בזיכרון.

אליעד: אפשר להגדיר את זה כזיכרון אבל זה משהו שהוא קורה מעצמו כאילו זה כמו נגיד לדוגמה נגיד בוא ניתן דוגמה אחרת נגיד במתמטיקה במקום לזכור את כל התשובות של כל לוח הכפל או נגיד שיש לך עכשיו אלף שאלות במתמטיקה ואתה אומר במקום שאני אזכור את התשובות לכל הזה בוא נזכור את הנוסחה עכשיו אם הנוסחה יושבת לך טוב אתה אוטומטית כל פעם מחדש תייצר את התשובות הנכונות, עכשיו זה נכון שאפשר לומר שבסוף המוח שלך זוכר את הנחת היסוד הבסיסית ופועל ממנה אבל יותר נוח למוח לזכור דבר אחד פנימי ומוטמע בתוכך מאשר עכשיו כל פעם לזכור מה צריך לעשות עכשיו אותו דבר.

ש: אני מסכים איתך על מה שאתה אומר חד משמעית יש נוסחאות בסיסיות שאותן רצוי לזכור אז מהן אתה גוזר את כל שאר הדברים אז זה באמת נכון.

אליעד: ואם אתה לא זוכר את הנוסחאות מה תעשה?

ש: הבסיסיות אז יש אולי שורשים יותר עמוקים.

אליעד: נכון.

ש: אבל את האלה אני מצליח לזכור נניח איזשהן נוסחאות בסיסיות שמהן גוזרים את הכל וזה יותר משמעותי.

אליעד: עכשיו מה שהסברתי עכשיו זה נכון גם כשרוצים שמישהו אחר ישתנה נגיד שבן אדם נגיד מנהל עובדים והוא רוצה שעכשיו שהעובדים שלו יעשו משהו מסוים אז הגישה הפרימיטיבית אומרת בא נעשה נוהל "תקשיב כל פעם כשאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה כל פעם אחרי שאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה" אבל אתה אף פעם לא יוצא מזה לעולמי עולמים אתה לא יכול לצאת מזה למה כי העובד יש לו כל כך הרבה דברים שהוא צריך לזכור והוא לא יודע "עכשיו אני צריך לזכור מה" יש לו רשימות ולזכור להסתכל ברשימה ויש רשימה על רשימה ויש עוד פרטים בכל רשימה ואתה גם אף פעם לא יכול לכסות את הכלב לאגן שלם אבל מה היתרון של הגישה הזאת שזה כאילו אומר לו תזכור וזהו מה העובד שלך עשה נגיד העובד נגיד כל פעם כשהוא נגיד.

ש: שכח לסגור בורג מסוים.

אליעד: שכח לסגור בורג מסוים יפה ואז אתה אומר לו אוקי נוהל יש נוהל מה לעשות עובד לפי נוהל אבל מה יקרה אם יהיו לו עשרה נהלים מה יקרה אם יש עוד דברים חוץ מהנהלים האלה מה יקרה אם הנהלים לא ברורים עד הסוף מה יקרה מאה תחומים שבכל תחום יש מאה נהלים קטסטרופה לכן הפתרון אומר אוקי הוא שכח לסגור את הבורג בא ננסה להבין למה הוא שכח לסגור את הבורג מה האמת למה הוא שכח וננסה לטפל בשורש של למה הוא שכח למה באמת הוא שכח כי...
זיכרונות היגיון להפסיק לעשן לקחת סיפור שינוי עצמי מאה אחוז איך לשכנע עובדים מסקנה להוביל מסקנות איך לשנות איך לשנות הרגל איך לשנות הרגלים אימון אימון למנהלים אימונים דמיון דמיון מודרך דמיונות הרגל הרגלים הרגלים רעים התנהגות חשיבה טיפול טיפול התנהגותי טיפול קוגניטיבי טיפול קוגניטיבי התנהגותי טיפולי טיפולים יועץ יעוץ יעוץ למנהלים להתאמן למנהלים לנהל לנהל עובד לנהל עובדים לשנות לשנות את החשיבה לשנות הרגל לשנות הרגלים לשנות התנהגות מטופל מטופלים מטפל מנהל מנהלים ניהול ניהול עובד ניהול עובדים עובד עובדים פסיכולוגיה קוגניטיבית קוגניטיבי קוגניטיבי התנהגותי שיטות שיטות טיפול שיטות טיפוליות שינוי שינוי הרגל שינוי הרגלים שינוי הרגלים של עובדים שינוי התנהגות שינוי התנהגותי שינוי חשיבה שינויים
האם כדאי לעשות דמיון מודרך? יתרונות וחסרונות בדמיון מודרך, מה רע בדמיון מודרך? דמיונות טובים, פנטזיות טובות, דמיונות רעים, איך נוצרים פחדים לא הגיוניים? להאמין בעצמך, להיות בטוח בעצמך, סרטי פורנו, נזקים מצפייה בסרטי סקס
... כדאי לעשות דמיון מודרך? יתרונות וחסרונות בדמיון מודרך, מה רע בדמיון מודרך? דמיונות טובים, פנטזיות טובות, דמיונות רעים, איך נוצרים פחדים לא הגיוניים? להאמין בעצמך, להיות בטוח בעצמך, סרטי ... נזקים מצפייה בסרטי סקס האם כדאי לעשות דמיון מודרך? דמיון מודרך נתפס פעמים רבות ככלי יעיל לשיפור איכות החיים ולהתמודדות עם מצבים קשים, ... את התועלת והסכנות הכרוכות בשימוש בדמיונות ובפנטזיות, כאשר הוא מדגיש את החשיבות של הבנת ההשלכות של התרגול בדמיון מודרך. מה הם היתרונות בדמיונות ובפנטזיות חיוביות? לדברי אליעד כהן, היתרונות בדמיונות חיוביים ברורים מאוד. הוא נותן דוגמאות להמחשת הנושא: אדם שנמצא בבית כלא יכול ... שיש לו ילדים, מרגיש טוב יותר בזכות הדמיון הזה. אליעד מדגיש כי למרות שהדמיונות אינם משנים את המציאות עצמה, הם בכל זאת משפרים את ההרגשה של האדם, וכך משפרים את איכות החיים שלו. דמיונות חיוביים מאפשרים לאדם לחוות תחושה טובה יותר מבלי שיצטרך לשנות בפועל את ... שבה הוא נמצא. מה הם החסרונות בשימוש בדמיונות ובפנטזיות? לצד היתרונות, אליעד מסביר שקיים גם מחיר משמעותי לשימוש בדמיונות ובפנטזיות. כשהאדם מתרגל יותר מדי את יכולתו לדמיין, הוא למעשה מאמן את המוח שלו לא להבחין בצורה טובה בין דמיון למציאות. התרגול הזה גורם לכך שבסופו של דבר האדם עשוי להתחיל לדמיין גם דברים ... מוקף חברים או שיש לו כסף, עשוי לפתח גם דמיונות שליליים, כגון פחדים וחרדות לא הגיוניים. אדם כזה יכול למצוא את עצמו פתאום ... בלתי הגיוני. למעשה, ככל שהמוח מתרגל לדמיונות החיוביים, כך עולה הסיכון להופעתם של דמיונות שליליים. איך דמיונות טובים מובילים לפחדים לא הגיוניים? אליעד כהן מדגיש את הקשר הישיר בין דמיונות טובים לבין התפתחות של פחדים לא הגיוניים. הוא מסביר שברגע שהמוח מתרגל ליצור ... שבו הוא כבר לא מבדיל בצורה ברורה בין דמיון למציאות, ואז כל מחשבה יכולה להפוך לאמיתית מספיק כדי להפחיד את האדם. לכן אנשים שמאוד נוטים לדמיונות חיוביים נמצאים בקבוצת סיכון גדולה יותר לפיתוח פחדים לא מציאותיים. איך ניתן לצאת מהמעגל של דמיונות ופחדים? אליעד מסביר שיש כאן מעגל סגור ובעייתי: ככל שלאדם רע יותר, כך הוא נוטה יותר להשתמש בדמיונות חיוביים כדי להקל על עצמו, אך ככל שהוא משתמש בדמיונות יותר, כך מתפתחים אצלו גם דמיונות שליליים ופחדים לא הגיוניים. הדרך היחידה לשבור את המעגל הזה היא להפסיק לחלוטין להשתמש בדמיון כדי לשפר או לשנות את המציאות. אליעד מציע לאדם לחיות את החיים כפי שהם, בלי ... בגישה זו, הוא ימצא את עצמו פחות סובל מדמיונות רעים, אך המחיר לכך הוא שגם התחושות הטובות הנובעות מ
דמיונות / פוביות - איך להתמודד עם פוביות / מחשבות טורדניות / דמיונות מציקים?
דמיונות פוביות - איך להתמודד עם פוביות מחשבות טורדניות דמיונות מציקים? לפעמים יש לאדם מחשבות שמציקות לו. ולפעמים המחשבות האלו, הן דמיונות. דהיינו, שהאדם יודע שמה שמציק לו הוא דמיון, ובכל זאת הדמיון מציק לו. והשאלה היא, איך להתמודד כאשר הדמיון מציק לאדם? תשובה: באפשרותו של האדם להתמודד עם דמיונות שמציקים לו, באמצעות ההפך של הדמיונות . כי מי שיתבונן בעניין יראה, כי כל המהות של הדמיונות היא, שהם ההפך של השכל ושל האמת. כי האמת היא אמת, והשכל הוא שכל, אך הדמיון, הוא לא בהכרח האמת ולא בהכרח מתאים לשכל. נמצא אם כן, כי הכוח הנגדי לדמיון הוא השכל והאמת. והשכל והאמת, הם ההפך של הדמיון . וזה בעצם אומר, שאם דמיונות מציקים לך, באפשרותך לנטרל אותם ממך, על ידי זה שתחזק אצל עצמך את הכוח השכלי שלך, ובעיקר את מידת האמת. ולמה בעיקר את מידת האמת? משום, שגם השכל יכול ... בו, הוא העניין של האמת. והאמת, משחררת את האדם מכל מיני דמיונות לא אמיתיים שמציקים לו. ואם מציקים לאדם דמיונות שונים, באפשרותו לחזק אצל עצמו את מידת האמת בחייו בכלל, ולגבי הדמיונות הספציפיים בפרט. וכאשר האדם מחזק את עצמו בעניין ראיית האמת בכל התחומים בחייו, על ידי זה הוא גורם לדמיונות הטורדניים להיעלם מעצמם. כי הדמיונות הם ההפך של האמת. ועל ידי זה שהאדם מחזק את עצמו עם האמת, על ידי זה הדמיונות נעלמים. ומה זה אומר בפועל לחזק את האמת? בפועל זה אומר, שעל האדם להשתדל לעשות דברים בצורה אמיתית, להיות אמיתי עם עצמו, לנסות להבין את האמת על ... וככל שהאדם מתייחס יותר אל האמת, כך הכוח של האמת, גורם לכל הדמיונות המציקים להיעלם. ...
דמיון מודרך, דמיון רע, דמיון טוב, כוח המחשבה, להיצמד לעובדות, עובדות ופירושים, דמיון או מציאות, אין דבר העומד בפני הרצון, כוח הרצון, דמיונות רעים, דמיונות טובים, הסוד, כוח המשיכה
דמיון מודרך, דמיון רע, דמיון טוב, כוח המחשבה, להיצמד לעובדות, עובדות ופירושים, דמיון או מציאות, אין דבר העומד בפני הרצון, כוח הרצון, דמיונות רעים, דמיונות טובים, הסוד, כוח המשיכה
דמיון מודרך, דמיון רע, דמיון טוב, כוח המחשבה, להיצמד לעובדות, עובדות ופירושים, דמיון או מציאות, אין דבר העומד בפני הרצון, כוח הרצון, דמיונות רעים, דמיונות טובים, הסוד, כוח המשיכה מה ההבדל בין עובדות לפירושים במחשבה? אליעד כהן מסביר שהמחשבה האנושית מחלקת את המציאות לשני סוגים: עובדות ופירושים. עובדות הן דברים שמתרחשים או נאמרים ... לא נכון? על ידי הטלת ספק זו, האדם יכול להשתחרר בהדרגה מהיצמדות לפירושים ולחוות את המציאות בצורה נקייה יותר, עם פחות סבל רגשי. האם דמיון יכול באמת להשפיע על המציאות? אליעד מתייחס לרעיון של דמיון מודרך, המציע כי באמצעות הדמיון אפשר לשנות את המציאות. לטענתו, דמיון כשלעצמו אינו יכול לשנות מציאות אובייקטיבית. הוא מביא כדוגמה מצב שבו אדם יכול לדמיין שיש לו מיליון שקלים בבנק, אך המציאות לא תשתנה רק בגלל דמיונו. בפועל, אדם שדמיין הצלחה מסוימת והצליח בכך, הצליח לא בזכות הדמיון, אלא מפני שהוא באמת היה יכול להצליח בפועל. כלומר, הדמיון רק עזר לו להתגבר על חסמי מחשבה או פחד, אבל אם הוא לא יכול באמת, גם דמיון לא יעזור. האם כוח המשיכה והמחשבה החיובית עובדים באמת? אליעד מתייחס לתפיסה לפיה מחשבה חיובית חזקה יותר ממחשבה שלילית ומבהיר שאין הוכחה לכך שמחשבה חיובית אכן בעלת כוח גדול יותר. ... שהוא לא יכול להרים משקל מסוים, ודמיין שהוא כן יכול, אכן יצליח רק אם באמת היה יכול מלכתחילה. לעומת זאת, אם בפועל הוא לא מסוגל, שום דמיון לא יגרום לכך להצליח, והדמיון אף עלול לגרום לנזק. למה אנשים נמשכים לדמיון ולפנטזיה? אליעד מסביר שאנשים נמשכים לדמיון כי הוא נותן להם תחושה טובה מידית, למרות שהדמיון עצמו לא באמת משנה את המציאות. לדוגמה, אדם חולה שמדמיין שהוא מבריא אכן יחוש טוב באותו רגע, אבל הדמיון לא ירפא אותו בפועל. אליעד מדגיש שהדרך היחידה והיעילה להתמודדות עם המציאות היא להיצמד לעובדות ולהכיר במגבלות וביכולות האמיתיות שלך. הדמיון הוא לכל היותר כלי פסיכולוגי, ולא מנגנון לשינוי מציאות אובייקטיבית. האם קיימת הוכחה לכך שדמיון משפיע על הבריאות או המציאות הפיזית? אליעד מתעקש שלא קיימת שום הוכחה לכך שדמיון משפיע ישירות על הבריאות או על מציאות פיזית מעבר לגבולות האפשרי. לדוגמה, הוא אומר שגם אם מיליארדי אנשים ינסו לדמיין שפיל נכנס לחור של מחט, זה לעולם לא יקרה, כי זה נוגד את חוקי הפיזיקה והמציאות. הוא מסביר שאנשים לעיתים מרגישים שהדמיון השפיע כי במקרים מסוימים הם הצליחו לעשות משהו שבכל מקרה היו מסוגלים לעשות, רק לא היו מודעים לכך קודם. מה זה בעצם דמיון מודרך ומה מטרתו האמיתית? אליעד מבהיר שדמיון מודרך הוא פשוט מיקוד של האדם במטרה מסוימת באופן מנטלי. הוא אומר שכל אדם מדמיין כל הזמן, כך שדמיון מודרך הוא בסך הכל בחירה מודעת של האדם להתמקד בתוצאה הרצויה לו, ובכך לחזק את הרצון להשיג את המטרה. מטרתו של הדמיון המודרך היא חיזוק הרצון והמיקוד, אך לא יצירת מציאות חדשה שלא הייתה אפשרית קודם לכן. כיצד להשתמש בדמיון בדרך הנכונה? לפי אליעד, הדרך הנכונה להשתמש בדמיון היא להכיר בכך שזהו רק כלי לחיזוק הרצון, ולא שיטה ליצור מציאות חדשה לחלוטין. הוא מסביר שעדיף לאדם לבדוק קודם מה אפשרי ומה לא, ולהשתמש ב
איך לטפל בחרדה כללית / תחושה רעה כללית במשך היום? ממה נובעת תחושת חרדה כללית ואיך אפשר להתמודד איתה? האם החרדה היא תוצאה של פחדים מוגזמים או שיש לה בסיס מציאותי? האם החרדה מוגזמת? האם חרדה יכולה להוביל לשיגעון? האם דמיונות ופנטזיות יכולים להוביל לשיגעון? למה לא מספיק רק להבין בשכל את החרדה? איך להבדיל בין פחד רציונלי לבין פחד מוגזם? איך להתמודד עם דמיונות אובססיביים? למה ידיעה שכלית לא מספיקה לשינוי רגשי? איך להתמודד עם פחד שהוא מציאותי ולא מוגזם
... להוביל לשיגעון? האם דמיונות ופנטזיות יכולים להוביל לשיגעון? למה ... איך להתמודד עם דמיונות אובססיביים? למה ידיעה שכלית לא מספיקה ... הם מתחילים להאמין בדמיונות באופן מוחלט ומאבדים קשר עם המציאות. ... שהוא נוטה לברוח לדמיונות, למשל דמיונות על נשים, אליעד מזהיר אותו שזו פעילות ... ממליץ להפחית את הדמיונות ככל האפשר ולהתחבר יותר למציאות, כי אז ... תפחת באופן משמעותי. הדמיונות יוצרים מצב שבו השכל נדחק הצידה והאדם ... את היכולת להבחין בין דמיון למציאות, וזו סכנה אמיתית למצב הנפשי. ... להימנע ככל האפשר מדמיונות מופרזים שמנותקים מהמציאות, מכיוון שהם ... ברור בין מציאות לדמיון, והפסקת הבריחה לדמיונות שמנתקים את האדם מהמציאות. איך להיפטר ... בין פחד אמיתי לדמיוני? איך להתמודד עם דמיונות אובססיביים? האם חרדה יכולה לגרום ... אני הרבה בורח לדמיונות על נשים למשל, וזה אולי גורם לי לאבד ... מדי, אתה מתרגל לתת לדמיון לשלוט בך. בסוף אתה יכול לאבד את ההבחנה בין דמיון למציאות. זה מה שיכול באמת להוביל לתחושת ... אז להפסיק לגמרי עם הדמיונות? אליעד כהן: ככל שתפחית את הדמיונות, כך תחזק את החיבור שלך למציאות, וזה ... את השכל שלך ולא את הדמיון. למה ידיעה שכלית לא מספיקה לטפל בחרדה? ... הם הגיוניים או דמיוניים. אם הם הגיוניים, תקבל אותם כחלק ... באופן מעשי. אם הם דמיוניים, תבין למה אתה נותן להם חשיבות מוגזמת ... תפחית ככל האפשר את הדמיונות והבריחות שלך למצבים דמיוניים, כי זה מחליש את השכל וגורם לאובדן ... בין פחד מציאותי לפחד דמיוני, והפחתת הבריחה לדמיונות לא ריאליים שמרחיקים את האדם מהשכל ... שלי מציאותיים או דמיוניים? איך מפסיקים לחשוב מחשבות דמיוניות? מה ההבדל בין ידיעה שכלית לידיעה ...
דמיונות / פוביות / מחשבות טורדניות - איך להתמודד עם דמיונות שקריים?
דמיונות פוביות מחשבות טורדניות - איך להתמודד עם דמיונות שקריים? איך מתמודדים עם דמיון שקרי ורע שמציק לאדם? הדמיון של האדם מתעתע באדם. הדמיון של האדם משקר את השכל של האדם. הדמיון של האדם מסתיר מהאדם את האמת. הדמיון של האדם גורם לאדם להרגיש רע. השאלה היא, איך בדיוק אמורים להתמודד עם הדמיון הרע שיש לאדם? תשובה: על ידי עימות חזיתי ועקירה מהשורש. פירוש: מי שברצונו לגרום לכל הדמיונות הרעים שלו להניח לו באופן סופי ושלא יחזרו אליו יותר לעולם, עליו לעקור אותם מהשורש ולא רק להשתיק אותם באופן זמני. לעקור את הדמיונות מהשורש = להגיע אל הסיבה שמשם באים הדמיונות ולנטרל את הסיבה עצמה. מהו שורש הדמיונות? ואיך עוקרים אותו? תשובה: שורש הדמיון הוא השקר. דמיון = שקר. אם זו האמת, זה אינו דמיון אלא המציאות האמיתית. השורש של הדמיונות הרעים הוא השקר. כאשר האדם רחוק מהאמת, על ידי זה השקר מאפשר לדמיונות הרעים להתגבר עליו. כדי לנטרל את השורש של הדמיונות באופן סופי, על האדם לעקור את השקר מהשורש. לעקור את השקר = להיצמד אל האמת. כדי לגרום לכל הדמיונות הרעים להיעלם, על האדם לחזק בעצמו את האמת. כאשר האמת מתחזקת, השקר נחלש, הדמיון נחלש, השכל מתגבר = המחשבות הופכות להיות טובות וחיוביות. מה זה אומר בפועל? בפועל זה אומר כי על האדם לחפש תמיד את האמת בכל דבר. הדגש כמובן הוא על המחשבה של האדם. על האדם לוודא כי ... האדם לבדוק תמיד האם מה שהוא חושב, האם זו האמת. כאשר האדם הופך את המחשבה שלו לאמיתית, על ידי זה השקר נעלם ואיתו נעלמים גם כל דמיונות הרעים. וכאשר האמת מתגלה בשלמות, אז האדם גם הופך להיות מאושר באמת ובשלמות = שלמות אמיתית = טוב אמיתי. ...
לשכנע משוגע, דמיונות שווא, סכיזופרניה פרנואידית, חרדות, פחדים, מחשבות שווא, פרנויות, לטפל בפרנויה, לטפל בחרדה, לטפל בשיגעון, לטפל במשוגע, לטפל בהפרעה נפשית, לטפל בשיגעון
לשכנע משוגע, דמיונות שווא, סכיזופרניה פרנואידית, חרדות, פחדים, מחשבות שווא, פרנויות, לטפל בפרנויה, לטפל בחרדה, לטפל בשיגעון, לטפל במשוגע, לטפל בהפרעה נפשית, לטפל בשיגעון
... משוגע, דמיונות שווא, סכיזופרניה פרנואידית, חרדות, פחדים, מחשבות שווא, פרנויות, לטפל בפרנויה, לטפל ... במשוגע, לטפל בהפרעה נפשית, לטפל בשיגעון איך אפשר לטפל באדם שסובל מפרנויות ומחשבות שווא? כאשר מישהו סובל מפרנויות, פחדים, דמיונות שווא, או אפילו סכיזופרניה פרנואידית, המטרה הראשונית והמרכזית בטיפול היא לעזור לאותו אדם להפסיק לסבול מהמחשבות שמטרידות אותו. אליעד כהן מסביר שהבעיה של אדם הסובל מדמיונות ופרנויות היא בעיקר בעיה של חשיבה שגויה ושל פרשנות שגויה למציאות, ושהפתרון חייב להתמקד ... מערכות יחסים חדשות. כל אלו הם פתרונות חיצוניים בלבד. המהות האמיתית של הטיפול היא לעזור לו להתמודד עם המחשבות המטרידות, הדמיונות והפרנויות עצמן. לדוגמה, אם מישהו חושב שעוקבים אחריו, הפתרון אינו רק להוכיח לו בצורה ... אלא לגרום לו להתחיל להטיל ספק בפרשנות שלו, ולהתחיל לראות שהמחשבות האלו אינן בהכרח נכונות. איך לעזור לאדם הסובל מפרנויות ודמיונות להתחיל להטיל ספק במחשבותיו? אליעד מציע שיטה מאוד ברורה ופשוטה, שמתבצעת בשני שלבים ... רמזו לך?. כאן המטרה היא לגרום לו לראות את חוסר ההיגיון במחשבות שלו. מהי החשיבות של היצמדות לאמת בתהליך הטיפול בפרנויות ודמיונות שווא? אליעד מדגיש שהכלי המרכזי והחשוב ביותר בטיפול בפרנויות, דמיונות שווא וסכיזופרניה הוא היצמדות לאמת. לא מדובר רק על האמת הפילוסופית או המוחלטת, אלא על ... להבדיל בין עובדות לפרשנויות במצבים פשוטים ויומיומיים, כך יהיה לו קל יותר לעשות זאת במצבים מורכבים יותר הקשורים לפרנויות ודמיונות שווא. מה החשיבות של שימוש בדרך עקיפה לטיפול בפרנויות? אליעד מסביר שדרך נוספת ויעילה מאוד לעזור לאדם להתגבר על דמיונות שווא ופרנויות היא בצורה עקיפה. זה אומר שבמקום לדבר ישירות על הדמיון או הפרנויה שלו, מדברים איתו על נושאים רגילים ופשוטים שבהם הוא יכול לתרגל חשיבה נכונה, ... או לא חד - משמעיים. זה מסייע לו להבין שלא כל דבר שהוא חושב הוא נכון בהכרח, ובכך מחליש את האמונה הבלתי מתפשרת שלו בדמיונות שווא שלו. אליעד גם מבהיר שהסביבה הקרובה חייבת להיות מודל של היצמדות לאמת. אם האנשים סביבו אינם מקפידים על דיוק ועל אמת בדבריהם ובמעשיהם, זה יקשה עליו לפתח את היכולת הזו בעצמו. מה הקשר בין פרנויות, דמיונות שווא לבין הצורך להרגיש חשוב? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: לעיתים, הסיבה שהאדם דבק בדמיונות שלו היא משום שהם מספקים לו תחושת חשיבות וערך. אם האדם מרגיש שאחרים עוקבים אחריו או מתעניינים בו באופן מיוחד, הוא חווה את עצמו כחשוב ומיוחד. לכן, יש לחקור גם את האינטרס שלו להאמין בדמיונות הללו. אפשר לעזור לו למצוא דרכים חלופיות ולגיטימיות יותר להרגיש חשוב, וכך להפחית את התלות שלו במחשבות השווא. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהדרך לטפל בפרנויות ובדמיונות שווא היא בראש ובראשונה לגרום לאדם להטיל ספק במחשבותיו, להבדיל בין עובדות לפרשנויות, ... איך להטיל ספק בפרנויות? טיפול במחשבות שווא איך להתמודד עם פרנויות? איך להבדיל בין עובדות לפרשנויות? למה אנשים סובלים מדמיונות שווא? ...
הזיות, מחשבות שווא, דמיונות שווא, למה מישהו חושב שקורה משהו שלא קורה? למה מישהו הוזה הזיות? למה מישהו חושב מחשבות שווא? למה מישהו פרנואיד? מחלת הרדיפה, איך נוצרת הפרעה נפשית? איך נוצרת פסיכוזה? טיפול בפסיכוזה, הפרעות נפשיות
... מחשבות שווא, דמיונות שווא, למה מישהו חושב שקורה משהו שלא קורה? למה מישהו הוזה הזיות? למה מישהו חושב ... באופן מפורט מהן הסיבות שיכולות לגרום לאדם לדמיין, להאמין או לחשוב שמשהו מתרחש, בעוד שבמציאות הדבר כלל אינו קורה. תופעה זו, המכונה גם מחשבות שווא, הזיות או דמיונות שווא, יכולה להתבטא באופנים שונים - חיוביים או שליליים. אליעד מפרט שישנן שתי סיבות עיקריות שיכולות לעמוד בבסיס התופעה: מה הקשר בין רצון חזק להופעת דמיונות שווא? אליעד כהן מציין כי לעיתים אדם מתחיל לדמיין שמשהו קורה פשוט כי הוא מאוד רוצה ... זה, האדם נכנס למעין אשליה חיובית. לדוגמה, אם אדם מאוד רוצה להצליח בתחום מסוים, הוא עלול להתחיל לדמיין שההצלחה כבר מתרחשת, אף שהיא אינה מתקיימת במציאות. הדמיון במקרה זה מספק לו תחושת סיפוק זמנית ותחושה כאילו הוא כבר השיג את מטרתו. מנגד, קיימת גם התופעה ההפוכה, שבה אדם חושש או מפחד מאוד שמשהו יקרה, ובתגובה לכך מתחיל לדמיין באופן כפייתי שהדבר אכן מתרחש. אליעד מדגיש כי במצב כזה הדמיון הוא מעין מנגנון הגנה או ניסיון התמודדות עם החשש עצמו. למשל, אדם שחושש מאוד שיפגעו בו או שירדפו אחריו, עשוי להתחיל להאמין באופן פרנואידי שהדבר כבר מתרחש, למרות שבמציאות אין לכך בסיס. הדמיון הזה מאפשר לו כביכול להתמודד מראש עם הפחד, ובכך לתת לעצמו תחושה של שליטה או היערכות מוקדמת לתרחיש השלילי. כיצד דמיון מוגזם קשור למחשבות שווא ופרנויה? אליעד כהן מוסיף ומסביר כי פרנויה ומחשבות שווא רבות ... לדמיין תרחישים שונים שבהם הוא נרדף או נמצא בסכנה. ההזיות הללו הופכות עבורו למציאות חלופית שבה הוא חי את הפחדים שלו באופן ממשי. אליעד מדגיש כי חשוב להבין שהדמיון הוא ביטוי של צורך פנימי. הוא יכול להיות תוצאה של רצון חזק מאוד שמשהו יקרה או פחד גדול שמשהו יקרה. שני המקרים יכולים להוביל לאדם לחשוב בטעות שמשהו מתרחש בפועל. איך מטפלים במחשבות שווא ובהזיות? לפי אליעד כהן, הטיפול בדמיונות שווא ובהפרעות כמו פסיכוזה או סכיזופרניה מבוסס על הבנת הגורם לדמיונות האלו. אם מתברר כי הדמיון נובע מתוך רצון עז שהדבר אכן יקרה, יש צורך לעבוד עם האדם על הפחתת החשיבות של אותו רצון. ככל שהאדם פחות ירצה את הדבר, כך הוא פחות ידמיין שהוא קורה במציאות. אם, לעומת זאת, מדובר בדמיון שנובע מתוך פחד גדול שמשהו יתרחש, על המטפל לעבוד עם האדם כדי להוריד את רמת הפחד ואת ... החששות. ברגע שהאדם פחות מפחד מהתרחיש השלילי, הוא גם פחות ידמיין שהוא מתרחש בפועל. כך, ההתמודדות עם הפחד או הרצון עצמו היא למעשה הדרך לטפל במחשבות השווא ובדמיונות המטרידים. איך לזהות האם אדם מדמיין מתוך פחד או רצון חזק? אליעד כהן ממליץ שכאשר ... של הסיבה הוא קריטי לתהליך הטיפולי, שכן הוא מאפשר לטפל ישירות בשורש הבעיה ולא רק בסימפטום שלה. ההבחנה הזו היא המפתח להבנת התהליך הפסיכולוגי שעומד מאחורי דמיונות השווא. לסיכום, מחשבות שווא, הזיות ופסיכוזה, על פי ההסבר של אליעד כהן, אינן נוצרות ... באמת קורים? אליעד כהן מסביר שיש מצבים שבהם אדם מתחיל לדמיין דברים שאינם מתרחשים במציאות. אדם כזה יכול לחשוב שקורים לו דברים טובים או רעים שלא באמת קורים. הדמיונות האלה נגרמים בדרך כלל מתוך אחת משתי סיבות מרכזיות. איך הרצון העז למשהו יכול ליצור הזיות ומחשבות שווא? סיבה ראשונה להופעת דמיונות או הזיות היא רצון חזק מאוד של האדם שמשהו מסוים יקרה. כשאדם רוצה משהו מאוד, באופן ... אותו או ייתן לו יחס מיוחד, הוא יכול להתחיל לדמיין שאותו אדם כבר אוהב אותו או מתייחס אליו, גם אם בפועל זה לא נכון בכלל. אליעד מסביר שהתהליך הזה קורה כי עצם הדמיון עושה לאדם תחושה טובה, כאילו המציאות כבר מתאימה לרצונות שלו. מדוע הפחד שמשהו יקרה ... שהדבר שמפחיד אותו כבר מתרחש. לדוגמה, אדם שחרד מאוד ממחלה מסוימת עלול לדמיין שהוא כבר חולה בה, למרות שאין שום עדות מציאותית לכך. אליעד מציין שבמקרה הזה הדמיון פועל מתוך מנגנון הגנה פסיכולוגי: האדם רוצה להיערך לגרוע מכל, ולכן הוא מתחיל להאמין ... כשמישהו הוזה או מדמיין שמשהו קורה? אליעד מדגיש שכאשר נתקלים במישהו שחושב או מדמיין שמשהו קורה למרות שבמציאות זה לא קורה, חשוב לעצור ולשאול מה עומד מאחורי הדמיונות האלה. האם אותו אדם מאוד רוצה שהאירוע הזה יתרחש, ולכן מדמיין אותו כמתרחש, או שמא ...
סכיזופרניה, טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות, איך אפשר להתרפא ממחלות נפשיות ללא כדורים? להבריא מסכיזופרניה ללא טיפול תרופתי, החלמה מסכיזופרניה, טיפול במחלות נפש, דמיונות שווא, שמיעת קולות, מחלת הרדיפה, משחקי חשיבה
סכיזופרניה, טיפול בסכיזופרניה ללא תרופות, איך אפשר להתרפא ממחלות נפשיות ללא כדורים? להבריא מסכיזופרניה ללא טיפול תרופתי, החלמה מסכיזופרניה, טיפול במחלות נפש, דמיונות שווא, שמיעת קולות, מחלת הרדיפה, משחקי חשיבה
... ללא כדורים? להבריא מסכיזופרניה ללא טיפול תרופתי, החלמה מסכיזופרניה, טיפול במחלות נפש, דמיונות שווא, שמיעת קולות, מחלת הרדיפה, משחקי חשיבה מהי סכיזופרניה וכיצד היא מתבטאת? סכיזופרניה היא מצב שבו האדם חווה הזיות מסוגים שונים - הוא יכול לשמוע קולות או לראות ... היא פיצול אישיות, אך זו טעות, בפועל מדובר במצב שבו האדם מתקשה מאוד להבחין בין דמיון למציאות. עבור הסכיזופרן, ההזיה היא אמיתית לחלוטין. לדוגמה, אדם יכול לראות אריות דמיוניים שרודפים אחריו ומתחיל לברוח, או שהוא יכול להאמין שמישהו מנסה לפגוע בו עם סכין, ובעקבות כך יזרוק אבנים על האדם האחר מתוך הגנה עצמית מדומה. ברגע שהאדם מגיב להזיות ... על משחקי חשיבה. הטענה היא שמשחקים אלו יכולים לשפר באופן משמעותי את יכולת ההבחנה בין דמיון למציאות אצל האדם. למה משחקי חשיבה עוזרים לטיפול בסכיזופרניה? המהות של סכיזופרניה היא חוסר יכולת להבחין בין דמיון למציאות. משחקי חשיבה, כמו פאזלים או סודוקו, מאלצים את האדם שוב ושוב לבדוק האם מה שהוא מדמיין הוא נכון או לא. לדוגמה, במשחק פאזל האדם יכול לחשוב שחלק מסוים מתאים לפינה מסוימת, אבל במציאות הוא מגלה שהחלק לא מתאים. ככל שהאדם מתרגל לחשוב ולהבין מה דמיון ומה באמת עובד במציאות, כך משתפרת היכולת שלו לזהות מציאות אמיתית מול דמיון בלבד. מה החשיבות של גיוון במשחקי חשיבה? חשוב לגוון במשחקי חשיבה ולא להסתמך על משחק אחד בלבד, משום שאדם יכול להתרגל לפתור את המשחק באופן מכני מתוך זיכרון ולא מתוך ... או נעלה את רמת הקושי, האדם תמיד יידרש לחשוב מחדש, וכך באמת ישפר את יכולתו להבדיל בין דמיון למציאות. איך סכיזופרניה קשורה לחיי היומיום של כולנו? למעשה, אליעד כהן טוען שכל אדם חווה מצבים של דמיון שלא תואמים למציאות. לדוגמה, כאשר אדם אומר לנו בוקר טוב, אנחנו יכולים בטעות לפרש זאת כזלזול או התקפה אישית. כל עוד הפירוש לא גורם לפגיעה פיזית או התנהגות קיצונית, לא ... כאן, אם כי לא תמיד בצורה ישירה כמו בסכיזופרניה. בכל מצב שבו יש קושי בהבחנה בין מציאות לדמיון, תרגול משחקים אלה יכול לעזור לשפר את התפיסה וההבנה. כיצד זה קשור לתורת רבי נחמן ולרעיונות של עבודה פנימית? לפי רעיונות המופיעים בתורת רבי נחמן, האדם אמור לצאת מכוח המדמה, כלומר, להפסיק לחיות בדמיונות ובאשליות, ולנסות לברר מהי האמת האמיתית. ככל שהאדם יוצא מהדמיון ומגיע לשכל אמיתי, הוא מקבל שכל גבוה יותר. אליעד כהן מסביר שהדבר דומה לטיפול בסכיזופרניה - כאשר האדם לומד לברר את המציאות האמיתית, הוא משתחרר מדמיונות שווא ומתקרב לשכל אמיתי ומדויק יותר. איך אפשר להגיע להחלמה מלאה מסכיזופרניה? אליעד כהן מסכם את הטיפול בכך שצריך לתרגל שוב ושוב את ההבחנה בין דמיון למציאות, באמצעות משחקי חשיבה. הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי בסכיזופרניה מבוסס על אותו עיקרון בדיוק - להראות לאדם שוב ושוב את ההבדל בין דמיון לבין מציאות, עד שהוא מצליח להשתחרר מההזיות לגמרי, ללא צורך בתרופות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בסכיזופרניה איך אפשר להבריא מסכיזופרניה ללא תרופות? הבדלה בין דמיון למציאות כטיפול בסכיזופרניה משחקי חשיבה לחיזוק התפיסה והיציאה מדמיונות האם אפשר להחלים מסכיזופרניה באופן מלא? מהי סכיזופרניה? סכיזופרניה מתוארת בתור מצב שבו אדם חווה כל מיני הזיות - הוא שומע קולות או רואה דברים שאחרים בסביבתו אינם ... אך בפועל מדובר במשהו שונה לגמרי. הדגש הוא על כך שהאדם אינו מצליח להבדיל בין מציאות לדמיון - מבחינתו, הוא רואה ושומע באמת דברים שאנשים אחרים לא רואים ולא שומעים. לעיתים, אם מישהו אחר טוען שהוא רב קדוש, מאמינים לו שהוא אכן רואה דברים על - טבעיים. אך באופן פשוט יותר, סכיזופרניה פירושה שאדם קולט גירויים דמיוניים, ומגיב אליהם כאילו הם ממשיים לגמרי. איך אדם מגיע לאבחנה של סכיזופרניה? אבחנה כזו מגיעה כאשר האדם מתחיל לפעול ממש בהתאם להזיות שהוא חווה, וכתוצאה מכך עלול לגרום נזק ... ב - 100 אחוז בכך שאין כל סכין בסביבה. השאלה היא כיצד אפשר להביא אותו להבחין בין מציאות לדמיון. יש הרבה תשובות וגישות שונות בעולם הפסיכולוגיה והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בסכיזופרניה, אך כאן מודגשת תשובה פשוטה מאוד: להעניק לו משחקי חשיבה מגוונים. הרעיון הוא שאם האדם ישחק באופן עקבי במשחקים שמצריכים הבחנה בין דמיון ומציאות, ושבהם יש צורך לברר מה נכון ומה לא נכון, היכולת שלו להבדיל בין מציאות לדמיון תשתפר. וככל שיכולת ההבחנה הזו תתחדד, כך הוא יתרפא ממחלת הסכיזופרניה שלו בלי תרופות או כדורים. הטענה היא שזה עובד במאה אחוז. למה משחקי חשיבה עוזרים להתמודד עם ... הוא מוכיח לעצמו שהבדיקה במציאות הובילה למסקנה אחת נכונה, ואילו רעיונות אחרים היו רק דמיון שגוי. האם זה פועל באופן מיידי או צריך גיוון? כדי למנוע מצב שבו האדם פשוט זוכר פתרון אחד בעל פה ולא באמת לומד להפעיל שיקול דעת, חשוב לגוון בין משחקי חשיבה שונים, או ... איפה, אלא חייב בכל פעם לברר מחדש מה באמת מתאים. הדבר הזה משפר את כושר ההבחנה שלו בין דמיון (ניסיון לדחוף את החלק אם רק נדמה שזה מתאים) לבין המציאות (בדיקה פיזית, המידות והצורה). מה הקשר בין סכיזופרניה לדרך שבה רוב האנשים מבינים דברים? ישנה השוואה מעניינת לכך שלמעשה רובנו סובלים לעיתים מרמה מסוימת של דמיון ביחס למה שקורה סביבנו. לדוגמה, מישהו אמר לך בוקר טוב, אבל פירשת את זה כאילו הוא מעליב אותך. על אף שזו אינה סכיזופרניה קלאסית, יש כאן ערבוב מסוים בין העובדות (מה באמת ... אוטיזם או בעיות נוספות? יש בעיות שלא בהכרח קשורות ישירות לאבחנה של איבוד ההבחנה בין דמיון למציאות. למשל, אוטיסט יכול להתקשות להבין סיטואציות חברתיות, אבל לא תמיד מדובר בבלבול בין אמיתי למדומיין. עם זאת, גם במקרה של אוטיזם או כל לקות קוגניטיבית אחרת, משחקי ... אם לא באותו אופן ישיר כמו בסכיזופרניה. כיצד זה מתחבר לרעיון של עבודה פנימית ושל לצאת מהדמיונות? קיימת תפיסה (למשל בתורת רבי נחמן) הגורסת שכל אדם אמור לצאת מהמדמה, כלומר, להבין שדברים רבים שהוא חושב או מדמיין עשויים להיות שגויים. כשאדם מפסיק לדמיין ומתחיל ... המטרה היא לבדוק את המחשבות שלנו שוב ושוב, להטיל ספק, ולברר האם משהו הוא באמת נכון או רק דמיון. ומי שמגיע לכך באופן מלא, מסירים ממנו את הגבולות של השכל הרגיל, ונפתח לו שכל נוסף גבוה יותר. לסיכום, איך אפשר להבריא מסכיזופרניה? הרעיון הוא פשוט: לתרגל שוב ושוב את היכולת להבדיל בין דמיון למציאות. אחד הכלים הוא משחקי חשיבה שונים, שמאלצים את האדם לנסות ולבדוק עד כמה הפתרונות שהוא רואה באמת תואמים למציאות. כך עוברים ממצב של דמיון ללא אבחנה למצב שבו מפתחים רגישות לשאלה: האם זה באמת או לא באמת?. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בסכיזופרניה יכול ליישם עקרונות דומים, כשהמטרה היא להראות לאדם באופן הדרגתי ...
פוביה, פוביות, פחד לא רציונאלי, חרדה לא רציונלית, דמיונות שווא, התקפי חרדה, הפרעת חרדה קיצונית, פרנויות, חרדה משתקת
... פוביות, פחד לא רציונאלי, חרדה לא רציונלית, דמיונות שווא, התקפי חרדה, הפרעת חרדה קיצונית, פרנויות, חרדה משתקת ובו יתבאר, מהן ... שהאדם ככ לא רוצה שיקרה לו איזה דבר, עד כדי כך שיש לו פרנויות דמיונות שווא, והפרעת חרדה קיצונית והתקפי חרדה שונים, מכל דבר שאפילו רק מזכיר לו באופן ...
דמיונות, כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח
דמיונות, כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח
דמיונות, כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם? אליעד מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין כי הדמיון הוא כוח מאוד חזק במוח, וכולנו פועלים לפיו, לעיתים מבלי להיות מודעים לכך. הוא ... עד לאירוע שבו ראה זוג אנשים. הוא לא ידע אם זהו זוג ישראלי או לא, אך בשיחה עליהם, הוא שואל את השאלות שמנסות להבין איך המוח מתפקד כאשר אנו פוגשים אנשים, ומה השפעת הדמיון על הדרך בה אנחנו מעריכים אחרים. כיצד אנחנו מייחסים דמיון בין דברים? אליעד מציין שמה שהמוח עושה בעצם זה לא רק לנתח מצבים אמיתיים, אלא גם להפעיל דמיון: הוא משווה בין תרחישים דומים ומניח שהדברים יתנהגו בצורה דומה. הוא נותן דוגמה שבה הוא מתאר מצב שבו הוא ראה זוג באותה תחנה, ואז הוא מציין כי הדמיון בין שני אנשים במצבים דומים עשוי להוביל למסקנות על האופן שבו הם יתנהגו. כלומר, ... שמזוהים כזוג, המוח שלנו מניח שיהיו להם מטרות דומות או שהם יתנהגו בצורה דומה. מהו תהליך ההשוואה במוח? כאשר אנחנו בונים השוואות בין פרטים, המוח מייצר קישורים של דמיון. אליעד מסביר כי ברוב המקרים, כאשר אנחנו פוגשים מישהו או שומעים סיפור, המוח שלנו בודק האם יש קשר דמיון או חפיפות בין פרטים שהיו לנו בעבר ובכך יוצר תחושת ביטחון או חוסר ביטחון. זהו כוח הדמיון שמניע את ההבנות שלנו. המוח, בתור מנגנון שמתבסס על השוואות, עוזר לנו לנחש את ההתנהלות של אחרים. האם דמיון יכול לשבש את התפיסה שלנו? אליעד מדבר גם על איך לפעמים אנו נופלים במלכודת של דמיון ומניחים דברים שמבוססים על הנחות שגויות. הוא משתמש בהשוואה בין מצבים קודמים, כדוגמת ראיית אדם במצבים דומים, כדי להסביר איך הדמיון לא בהכרח מציאותי. כלומר, כאשר אנחנו רואים משהו שנראה דומה למשהו שקרה לנו בעבר, אנחנו עשויים להסיק מסקנות שגויות, ואפילו להאמין בהם ללא בסיס. זהו גם התהליך של איך אנחנו מרמים את עצמנו, כי הדמיון עוזר לנו לבנות מציאות חדשה שלא תמיד תואמת את האמת. מהו כוחה של האמונה במוח? ... נצליח לשאול את עצמנו כל הזמן האם מה שאנחנו רואים או מאמינים בו הוא באמת נכון, זה יאפשר לנו לראות את הדברים בצורה חדשה ואובייקטיבית יותר. כך המוח יפסיק להפעיל את הדמיון בכל רגע. האם הדמיון משדר לנו את כל האופציות האפשריות? אליעד מסביר שבמקרים רבים, אנחנו סבורים כי יש אופציה אחת בלבד, מה שגורם לנו לפספס את שאר האפשרויות. זהו חלק מהתהליך של הדמיון - כאשר הוא מפעיל את ההשערות שלנו על בסיס השוואות בין דברים דומים. ככל שהדמיון שלנו מפותח יותר, אנחנו יכולים להניח שיש סיכוי גדול יותר להתנהגות מסוימת ... כל האפשרויות? אליעד מציין כי כאשר אנחנו לומדים להפסיק להאמין למה שנראה לנו נכון או טבעי, אנחנו מסוגלים לראות את כל האפשרויות שיכולות להיות - זו דרך ללמוד להפעיל דמיון באופן יותר אובייקטיבי ומציאותי. השאיפה היא להבין את כל האפשרויות מבלי להיתפס לדימוי אחד. כיצד הדמיון משפיע על ההתנהגות שלנו? האם ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? כיצד להבין את כל האפשרויות בסיטואציה? מהו כוח הדמיון במוח? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: דמיונות, דיכאון? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: דמיונות, איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לקבל החלטות? איך לשפר את הזיכרון? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להיות מאושר ושמח? איך להתמודד עם גירושין? איך לשתול מחשבות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחנך ילדים? איך להאמין בעצמך? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לעשות יותר כסף? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיגמל מהימורים? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בזוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? מי ברא את אלוהים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש משמעות לחיים? מה המשמעות של החיים? בשביל מה לחיות? למה יש רע בעולם? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם באמת הכל לטובה? האם יש בחירה חופשית? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות מאושר? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש אמת מוחלטת? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם אפשר לדעת הכל? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן מנטלי, ייעוץ טיפולי, אימון אישי לאורח חיים בריא בנושא דמיונות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 2.3599 שניות - עכשיו 17_06_2025 השעה 01:16:29 - wesi1