אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מטופל ✔שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים
איך לשנות הרגלים והתנהגות של עובדים באופן יעיל?

לעיתים קרובות, אנשים מתקשים לשנות הרגלים או התנהגויות שליליות, והם מוצאים את עצמם שוב ושוב חוזרים לאותן טעויות. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות מחליט להפסיק לעשן, אך חוזר להרגל פעם אחר פעם, או אדם שמתעצבן על נהגים אחרים בכביש ומחליט שיפסיק, אך ממשיך להתעצבן בכל זאת. נשאלת השאלה: כיצד אפשר לשנות התנהגות בצורה אפקטיבית וקבועה?

מה ההבדל בין שינוי התנהגותי לשינוי תפיסתי?

אליעד כהן מציג שתי גישות עיקריות לשינוי התנהגות והרגלים:
  • הגישה ההתנהגותית (סימולציה ודמיון מודרך)

    - בשיטה זו האדם מתרגל באמצעות הדמיון עשרות או מאות מצבים בהם הוא רוצה להתנהג אחרת. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לכעוס על לקוחות מתאמן בדמיונו איך להגיב בצורה רגועה במגוון מצבים שונים מול לקוחות מאתגרים. לפי הגישה הזו, אם תעשה סימולציות של 20, 50 או אפילו 100 מקרים, המוח שלך יתרגל ויזכור איך להגיב בצורה נכונה יותר בפועל. החיסרון הגדול בשיטה זו הוא שהיא מבוססת על זיכרון בלבד. כשדעתו של האדם מוסחת או כאשר הוא נמצא במצב חדש שלא התאמן עליו, השיטה נכשלת. בנוסף, אדם שצריך לזכור להתנהג אחרת בעשרות רבות של מקרים, ימצא את עצמו מהר מאוד במצב של הצפה וקושי לזכור הכל.
  • הגישה הקוגניטיבית (שינוי תפיסתי פנימי)

    - גישה זו מציעה טיפול עמוק יותר. במקום לתרגל תגובות נקודתיות, על האדם לבחון את ההנחות הפנימיות שהובילו להתנהגות השלילית מלכתחילה. לדוגמה, אדם שצועק על לקוחות צריך לשאול את עצמו למה בכלל הוא צעק, מה הוא חשב או הרגיש לפני שצעק, והאם באמת היה הכרחי להתנהג כך. אם אותו אדם יפתור את השורש הפנימי של הכעס, הוא לעולם לא ימצא את עצמו חוזר להתנהגות זו. במקרה כזה, השינוי הוא יסודי ועמוק הרבה יותר, שכן הוא אינו מסתמך על זיכרון אלא על שינוי תפיסה והיגיון פנימי. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה של אדם אלים שמעוניין להפסיק להיות אלים. במקום לתרגל המון סיטואציות של איפוק, עליו לקחת סיטואציה אחת ולשאול למה הוא התנהג כך, להבין את הלוגיקה הפנימית שדוחפת אותו לאלימות, ואז לשנות אותה.
מדוע שינוי תפיסתי פנימי עדיף על פני שינוי התנהגותי חיצוני?

אליעד מסביר שכשאדם מתבסס רק על זיכרון, יש גבול לכמה מקרים הוא יוכל לזכור. בדיוק כמו אדם שינסה לזכור כל תוצאה של לוח הכפל, במקום להבין את הנוסחה המתמטית, הוא יתבלבל בסוף. כשהמוח מבין את ההיגיון של ההתנהגות הרצויה, התגובה מגיעה באופן אוטומטי, בלי שצריך לזכור אותה באופן מודע. כמו שחתול לא צריך לזכור איך להיות חתול, כך אדם שתיקן את התפיסה הפנימית שלו יפעל נכון מבלי שיצטרך לזכור זאת.

איך מנהלים יכולים להוביל לשינוי התנהגותי אצל עובדים?

אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון לא רק לשינוי עצמי אלא גם לניהול עובדים. השיטה הפרימיטיבית בניהול עובדים היא לתת נהלים ורשימות מפורטות של דברים שצריך לזכור לעשות. לדוגמה, עובד ששוכח לסגור בורג מסוים - מנהל נותן לו נהלים לבדוק שוב ושוב את אותה פעולה. החיסרון בגישה זו הוא שעובדים יכולים להגיע לעשרות או מאות נהלים שהם צריכים לזכור, ומנהלים אף פעם לא יוכלו לכסות את כל האפשרויות. לכן הפתרון היעיל יותר הוא לנסות להבין מדוע העובד שכח את הפעולה: האם זה מפני שזה לא חשוב לו, הוא לא מבין, או קשה לו? אחרי שתפתור את הגורם האמיתי, העובד יפסיק לשכוח את הפעולה באופן טבעי. במילים אחרות, שינוי התפיסה של העובד יוביל לשינוי אוטומטי של ההתנהגות שלו, וכך אין צורך להסתמך על נהלים וזיכרון.

אליעד מציין שהמנהל שרואה את ההתנהגות של עובדיו כאקראית, הוא בדרך כלל מנהל שמתייחס גם להתנהגות שלו עצמו כאקראית...
עכשיו מה שקורה אצל אנשים לפעמים שיש להם איזו בעיה הם לא מצליחים לפתור אותה הם כאילו מנסים לשנות משהו בהתנהגות שלהם והם כל הזמן זה חוזר וחוזר נכון מה זה אומר בעצם, לדוגמה בוא ניתן דוגמה נגיד מישהו מה נגיד?

ש: מעשן סיגריות.

אליעד: אין בעיה בוא נסגור על מעשן סיגריות מעשן סיגריות ואז הוא מחליט שהוא רוצה להפסיק לעשן ואז הוא ממשיך לעשן ואז השאלה היא מה לעשות כדי להפסיק לעשן לגמרי אבל אני רציתי לקחת את זה למקום אחר למקרה שבן אדם נגיד רואה שהוא עושה נגיד איזה טעות בהתנהגות שלו ואז הוא מחליט "מעכשיו אני צריך לפעול בצורה יותר נגיד אסרטיבית אני צריך לענות יותר בשקט" יש לו איזה.

ש: נניח שהוא מתעצבן כל הזמן כועס ישר הוא כועס.

אליעד: כן ובוא נניח נגיד שהוא הגיע עם עצמו למסקנה שהוא רוצה לא לכעוס יותר נגיד, עכשיו אז השאלה היא בעצם זה איך להטמיע את הדבר הזה בהנהגות זאת בעצם השאלה.

ש: איך לשנות את ההתנהגות באמת.

אליעד: כן.

ש: שמלכתחילה הוא לא יכעס לא יגיע לשם בכלל.

אליעד: אני אסביר שוב יש בן אדם שמגלה שבכביש תמיד הוא מה עושה נגיד?

ש: מתעצבן על נהגים אחרים.

אליעד: מתעצבן על נהגים אחרים עד כאן סבבה סבבה אבל ברמה שזה מפריע לו הוא רוצה לטפל בזה כאילו ברמה שהוא רב עם נהגים והוא אומר "אין אני חייב ללמוד למצוא דרך לא לריב עם הנהגים" משהו כזה עכשיו הוא רוצה לשנות את זה אז מה הוא עושה כדי לשנות את זה אז מה שעושים אז הוא מחליט שאני רוצה לשנות את זה ומה עושים אחר כך אז עכשיו פה יש כמה גישות דיברנו על זה אלף פעמים נדבר שוב בשביל לחדד את העניין, גישה אחת אומרת שינוי התנהגותי מה זה אומר שינוי התנהגותי אתה פשוט צריך להגיד אוקי נגיד החלטת שאתה מעכשיו נגיד רוצה לא להיות עצבני על נהגים אז בוא תדמיין עכשיו עשרים סיטואציות מה נגיד יכול לקרות בכביש ותדמיין תכניס לעצמך למוח "אני רוצה לא להתעצבן".

אוקי הגישה הזאת מה קורה איתה בפועל היא תעבוד לך באמת אבל רק באותן עשרים סיטואציות או נגיד ב - 25 סיטואציות או ב - 15 סיטואציות, זאת אומרת אם יש התנהגות שאתה רוצה לשנות נגיד הוא לקוח שלך נגיד שאתה אומר "אני רוצה ללקוחות תמיד כשהוא אומר לי משהו במקום לתקוף אותו לשאול אותו שאלה" נגיד לדוגמה עכשיו אתה רוצה להטמיע את זה לתוך המערכת שלך אז יש גישה שאומרת תיקח פשוט תדמיין מלא סיטואציות תעשה דמיון מודרך תדמיין מלא סיטואציות שזה קורה ותדמיין כאילו אוקי בא נעשה סימולציה נגיד שקורה ככה איך אתה מגיב אם קורה ככה איך אתה מגיב 20 פעמים 50 פעמים 100 פעמים זה לא משנה ודרך זה תטמיע לתוך המוח שלך איך אתה רוצה להתנהג.

עכשיו הגישה הזאת היא עובדת אבל היא לא עובדת במאה אחוז מהמקרים יכול להיות שאם אתה נגיד תעשה סימולציה על מאה מקרים אז זה יעבוד לך במאתיים ויכול להיות שזה יעבוד לך בחמישים אבל מה שוודאי שזה לא יעבוד בכל המקרים, עכשיו הגישה היותר נכונה שהיא הרבה יותר קשה אבל היא בטוח נכונה במאה אחוז מהמקרים היא אומרת כזה דבר נגיד לדוגמה שאתה גילית שאתה נגיד צועק על לקוח ואתה אומר "אני רוצה ללמד את עצמי לא לצעוק על לקוח" אז במקום לעשות מאה סימולציות לבוא נדמיין מצבים שהוא אומר לי ואני לא צועק עליו במקום זה מה שצריך לעשות זה להבין את ההיגיון מה היו הנחות היסוד שלך שגרמו לך לצעוק עליו למה צעקת עליו מה הרגשת לפני שצעקת עליו למה הרגשת את זה האם היית חייב להרגיש את זה האם באמת הדרך הנכונה ביותר הייתה לצעוק עליו.

אם אתה תפתור את זה באמת בתוכך בטוח שלא תצעק יותר על לקוחות אם לא תפתור את זה אלא רק תגיד לעצמך טוב בוא נזכור שכשקורה ככה אני צריך לעשות ככה מתישהו זה יפול כנ"ל לגבי כל מקרה ומקרה בחיים, בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם נגיד שהוא מנהל משא ומתן עם לקוחות ונגיד הוא מרגיש שלפעמים המשא ומתן נגיד הוא מושפע יותר מדי ממה שאומרים לו נניח והוא אומר "אני מעכשיו רוצה לדעת שכל פעם כשאומרים לי תן לי הנחה שבמקום להגיד סבבה אני אומר לא רוצה לתת לך הנחה" זה מה שהוא רוצה הוא אומר "אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלי" אז עוד פעם אז הגישה הבסיסית אומרת שנקראת שינוי התנהגותי אומרת אוקי בוא נדמיין מלא סיטואציות שבהם אתה עושה את הטעות ותנסה לדחוף לעצמך למוח פשוט להרגיל את עצמך לעשות אחרת.

הלוגיקה פה אומרת תרגיל את עצמך לעשות אחרת בדמיון פשוט תדמיין שזה קורה תדמיין שאתה עושה אחרת תעשה את זה הרבה פעמים ואז אתה פשוט בזמן אמת תזכור לעשות אחרת, החיסרון בגישה הזאת שהיא עובדת על זיכרון עכשיו מה הבעיה בזיכרון שהיא לא תמיד תעבוד בכל המקרים ואם דעתך תוסח אתה לא תזכור ואם יש לך לשנות מאה דברים בהתנהגות שלך אתה צריך לזכור אלף דברים וזה לא יעבוד לך ולכן הפתרון היותר טוב שהוא יותר קשה אומר אם לדוגמה נגיד כשלקוח אומר לך משהו "תן לי הנחה" אתה אומר לו כן ואתה נגיד רוצה להגיד לו לא נגיד שאתה רוצה להגיד לו לא "לא רוצה לתת לך הנחה" נגיד, מה שאתה צריך לעשות זה לבדוק כזה דבר "כשאני אומר לו כן למה אני אומר לו כן מה הסיבה מה ההיגיון בזה מה אני מרגיש מה אני חושב" את כל הסיפור מה עובר לך במוח ולשנות את זה ולראות האם באמת זה נכון האם באמת אני אמור להתנהג ככה לא אמור להתנהג ככה.

נגיד לדוגמה בן אדם אלים נגיד שהוא מחליט שהוא רוצה עכשיו נגיד להפסיק להיות אלים אז עוד פעם אז יש גישה אחת שתגיד בוא עכשיו אין בעיה אז בא ניקח עכשיו עשר סיטואציות ובוא ננסה ללמד אותך להתנהג אחרת זאת גישה אחת ויש גישה אחת שאומרת בא ניקח סיטואציה אחת שהייתה לי ובוא ננסה להבין למה היא הייתה לי מה היה ההיגיון בזה שתהיה אלים למה זה הגיוני בזה שתהיה אלים לדוגמה היית אלים כי 1.. 2.. 3.. מוצאים איזו סיבה ומשנים את הנחות היסוד, אם תשנה את הנחות היסוד לא יחזור יותר לעולם מעצמו בלי שאתה צריך לזכור מה לעשות זה יקרה לך מעצמו אם אתה תשנה את התפיסה שלך זה יסתדר מעצמו זה כמו נגיד שבן אדם נגיד מנסה להתנהג כמו חתול אבל מה ההבדל שמתישהו הוא יפסל זאת אומרת מתישהו הוא יתבלבל נגיד חתול ולעומת זאת חתול הוא אף פעם הוא לא יתבלבל למה כי חתול הוא באמת חתול הוא לא מתאמץ להיות חתול אבל אם אתה מתאמץ להיות חתול מתישהו משהו יסיח את דעתך ואתה תשכח להיות חתול.

אותו דבר פה הבן אדם אמור לשאוף שהמוח שלו לא יעבוד על זיכרון אם אתה רוצה לשנות משהו אל תזכור את זה כי עוד פעם בן אדם רוצה לשנות משהו ה - default מה שאנשים עושים זה "אוקי מעכשיו אני אזכור לא לעשות את זה מעכשיו אני אזכור לעשות את זה, טוב מעכשיו אזכור כל פעם שאני עושה ככה אני אעשה ככה אני אנסה לזכור את זה אני אזכור את זה" אבל אז מה שקורה שיש לך הצטברות של דברים שאתה צריך לזכור ואתה מתישהו שוכח, עכשיו ולכן הפתרון אומר שכל פעם כשאתה רוצה לשנות משהו אל תנסה לזכור תגיד לעצמך "אני רוצה לוודא שגם אם אני אשכח את זה שזה יקרה מעצמו מה שאני רוצה שיקרה".

ש: זה לא עדיין גם ההבנה לא יושבת עדיין בזיכרון.

אליעד: אפשר להגדיר את זה כזיכרון אבל זה משהו שהוא קורה מעצמו כאילו זה כמו נגיד לדוגמה נגיד בוא ניתן דוגמה אחרת נגיד במתמטיקה במקום לזכור את כל התשובות של כל לוח הכפל או נגיד שיש לך עכשיו אלף שאלות במתמטיקה ואתה אומר במקום שאני אזכור את התשובות לכל הזה בוא נזכור את הנוסחה עכשיו אם הנוסחה יושבת לך טוב אתה אוטומטית כל פעם מחדש תייצר את התשובות הנכונות, עכשיו זה נכון שאפשר לומר שבסוף המוח שלך זוכר את הנחת היסוד הבסיסית ופועל ממנה אבל יותר נוח למוח לזכור דבר אחד פנימי ומוטמע בתוכך מאשר עכשיו כל פעם לזכור מה צריך לעשות עכשיו אותו דבר.

ש: אני מסכים איתך על מה שאתה אומר חד משמעית יש נוסחאות בסיסיות שאותן רצוי לזכור אז מהן אתה גוזר את כל שאר הדברים אז זה באמת נכון.

אליעד: ואם אתה לא זוכר את הנוסחאות מה תעשה?

ש: הבסיסיות אז יש אולי שורשים יותר עמוקים.

אליעד: נכון.

ש: אבל את האלה אני מצליח לזכור נניח איזשהן נוסחאות בסיסיות שמהן גוזרים את הכל וזה יותר משמעותי.

אליעד: עכשיו מה שהסברתי עכשיו זה נכון גם כשרוצים שמישהו אחר ישתנה נגיד שבן אדם נגיד מנהל עובדים והוא רוצה שעכשיו שהעובדים שלו יעשו משהו מסוים אז הגישה הפרימיטיבית אומרת בא נעשה נוהל "תקשיב כל פעם כשאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה כל פעם אחרי שאתה עושה את זה תבדוק את זה ואת זה" אבל אתה אף פעם לא יוצא מזה לעולמי עולמים אתה לא יכול לצאת מזה למה כי העובד יש לו כל כך הרבה דברים שהוא צריך לזכור והוא לא יודע "עכשיו אני צריך לזכור מה" יש לו רשימות ולזכור להסתכל ברשימה ויש רשימה על רשימה ויש עוד פרטים בכל רשימה ואתה גם אף פעם לא יכול לכסות את הכלב לאגן שלם אבל מה היתרון של הגישה הזאת שזה כאילו אומר לו תזכור וזהו מה העובד שלך עשה נגיד העובד נגיד כל פעם כשהוא נגיד.

ש: שכח לסגור בורג מסוים.

אליעד: שכח לסגור בורג מסוים יפה ואז אתה אומר לו אוקי נוהל יש נוהל מה לעשות עובד לפי נוהל אבל מה יקרה אם יהיו לו עשרה נהלים מה יקרה אם יש עוד דברים חוץ מהנהלים האלה מה יקרה אם הנהלים לא ברורים עד הסוף מה יקרה מאה תחומים שבכל תחום יש מאה נהלים קטסטרופה לכן הפתרון אומר אוקי הוא שכח לסגור את הבורג בא ננסה להבין למה הוא שכח לסגור את הבורג מה האמת למה הוא שכח וננסה לטפל בשורש של למה הוא שכח למה באמת הוא שכח כי...
לגרום לעובדים גישה קוגניטיבית מה לעשות שינוי הרגלים עומק לטפל בשורש הרגלים רעים כישלונות אפשרות בכל תחום דעתו של האדם איך לשנות איך לשנות הרגל איך לשנות הרגלים אימון אימון למנהלים אימונים דמיון דמיון מודרך דמיונות הרגל הרגלים הרגלים רעים התנהגות חשיבה טיפול טיפול התנהגותי טיפול קוגניטיבי טיפול קוגניטיבי התנהגותי טיפולי טיפולים יועץ יעוץ יעוץ למנהלים להתאמן למנהלים לנהל לנהל עובד לנהל עובדים לשנות לשנות את החשיבה לשנות הרגל לשנות הרגלים לשנות התנהגות מטופל מטופלים מטפל מנהל מנהלים ניהול ניהול עובד ניהול עובדים עובד עובדים פסיכולוגיה קוגניטיבית קוגניטיבי קוגניטיבי התנהגותי שיטות שיטות טיפול שיטות טיפוליות שינוי שינוי הרגל שינוי הרגלים שינוי הרגלים של עובדים שינוי התנהגות שינוי התנהגותי שינוי חשיבה שינויים
יחסי מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך?
יחסי מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך?
... מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך? איך לגרום למטופל להקשיב לך בצורה אפקטיבית? כאשר אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד לגרום למטופל להקשיב לעצות ולייעוץ שהוא מקבל, הוא מתייחס לשלוש גישות עיקריות: סמכות, כימיה אישית, והבנת ההיגיון. תחילה הוא מפריך את הטענה כי סמכות לבדה יכולה להוות בסיס טוב לטיפול אפקטיבי. כאשר המטופל מקשיב למטפל מתוך סמכות, הוא למעשה מקשיב לו מתוך אמונה בלבד. הוא אינו מבין באמת את מהות העצות שהוא מקבל, אלא פשוט סומך על סמכותו של המטפל. לדוגמה, מטופל יכול לראות תעודות תלויות על קיר משרד המטפל, ולחשוב שהמטפל הוא דמות סמכותית בגלל התעודות האלה, ולהאמין לו בצורה עיוורת, מבלי להבין את ההיגיון מאחורי הדברים ... לפי אליעד, מצב כזה הוא גרוע, כיוון שהמטופל לא באמת לומד, לא מתפתח, ורק נשען על אמונתו בסמכות של המטפל. בנוסף לכך, אליעד גם מבקר את הרעיון שכימיה אישית, חברות או אווירה נעימה מדי יכולות להוות בסיס איתן להקשבה אמיתית. הוא מסביר שאם המטופל מקשיב למטפל רק מפני שהוא מרגיש חבר שלו, או כי לא נעים לו לסרב או להתווכח עם המטפל, אז ההקשבה הזו אינה מועילה באמת. לדוגמה, אם מטפל מתנהג בצורה ידידותית מאוד ומנסה להתחבב על המטופל, המטופל עשוי לקבל את העצות כדי לא לפגוע ביחסים, אך לא בהכרח מתוך הבנה אמיתית ועמוקה של הייעוץ עצמו. גם במצב זה, המטופל לא מפנים ולא מבין לעומק את מה שנאמר לו. מדוע סמכות וכימיה אישית אינן פתרון מספיק? הסיבה לכך שסמכות או כימיה אינן מספיקות, לפי אליעד, היא פשוטה - בשני המקרים הללו המטופל לא באמת מבין את ההיגיון והסיבות שמאחורי הייעוץ. ההקשבה שלו נובעת מגורמים חיצוניים - אמונה בדמות סמכותית או רגש של חיבה וחברות - ולא מהבנה אמיתית של הבעיה, ... מתאים עבורו. לדוגמה, אם המטפל אומר למטופל תעשה כך או אחרת, והמטופל מציית כי הוא סומך על המטפל, אבל אינו מבין למה עליו לעשות זאת, ייתכן שהוא יעשה זאת לזמן קצר ואז יפסיק. המטופל לא יוכל להיות עקבי, משום שהוא לא מבין את ההיגיון של הפעולות שהוא נוקט בהן. אותו הדבר קורה כשהמטפל מנסה להשתמש בכימיה אישית - המטופל עשוי להקשיב, אך אם יחליט יום אחד שהיחסים לא חשובים לו מספיק, הוא יפסיק להקשיב. מהי הדרך האידיאלית לגרום למטופל להקשיב לך באמת? הפתרון שאליעד מציע הוא פשוט וברור: המטפל חייב לוודא שהמטופל מבין לעומק את ההיגיון והסיבות שמאחורי כל עצה. כאשר המטופל באמת מבין את הסיבה מדוע פעולה מסוימת טובה או רעה עבורו, הוא אינו זקוק יותר לאמונה עיוורת במטפל או לחברות עמו. הוא מקשיב למטפל כי הוא באמת מבין שהעצה ... את טובתו. לדוגמה, במקום שהמטפל יגיד למטופל אתה צריך לעשות ספורט, מבלי להסביר למה, הוא צריך להסביר בצורה ברורה: אם תעשה ספורט, זה יעזור לך לשפר את הבריאות, להרגיש טוב יותר, להפחית סטרס, ולהאריך את ... מדוע פעולה מסוימת מועילה, כך שהמטופל יוכל לקבל החלטה מודעת, מושכלת ומבוססת על הבנה אמיתית ולא רק על אמונה במטפל. הגישה הזו, לפיה המטופל חייב להבין את ההיגיון מאחורי הייעוץ, היא הדרך היחידה שתבטיח שהמטופל יקשיב ויישם את ההמלצות לטווח הארוך. מדוע גישה זו עדיפה לטווח הארוך? גישה זו עדיפה משום שהיא מאפשרת ל
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
... מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה של המטפל, אלא של ההורים. כלומר, המטפל מגדיר את המסגרת כך: אני נמצאת כאן ... ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם ה
השפעת המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים
השפעת המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים
... המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים מהי השפעת המטופל על המטפל, ומי משפיע על מי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית והמעשית של השפעת המטופל על המטפל ובחינה של יחסי מטפל - מטופל. אליעד פותח את השיחה בשאלה בסיסית: מה קורה כששני אנשים, אחד שמח ואחד עצוב, נפגשים? איך אחד מהם יכול להשפיע על השני? אליעד ... מי מהם ישפיע על השני? האם פסיכולוג שנפגש עם מטופל אובדני יכול להישאר אובייקטיבי או שהמצב הפנימי של המטופל יגרום לו לשנות את עמדותיו? בהמשך, אליעד מדבר על סיפור הקבצן החרש מתוך מעשה בשבעה קבצנים, שם הקבצן החרש נותן מתנה זוגית: שתהיו ... סיום, אליעד מדבר על חולי נפש והשפעתם על המטפלים. הוא מציין שפסיכולוגים צריכים להיות זהירים כאשר הם מטפלים במטופלים בעלי בעיות נפשיות, כי לפעמים הם עצמם יכולים להיסחף ולהפוך את השפעת המטופל לפסיבית עליהם. הוא גם מציין כי חלק מהמטופלים לא מוכנים לקבל טיפול אם הם מרגישים שהמטפל לא מבין את הבעיה שלהם או לא מכיל את רגשותיהם באופן אמיתי. מהי השפעת השיטות השונות בטיפול? אליעד מדבר גם על שיטות טיפול שונות ומסביר כי כל שיטה טיפולית יש לה גבולות. לעיתים, שיטות שמסתמכות על חשיבה חיובית או אמונה דתית עשויות להצליח בטווח הקצר, אך אין להן תמיד את העומק הנדרש לטיפול ממושך ויעיל. הוא מדבר על כך שגם טיפולים שנראים יעילים יכולים להתפוגג בסופו של דבר אם לא מבינים את המהות האמיתית של הבעיה. בהשוואה בין טיפולים דינמיים ושיטות טיפול אחרות, אליעד מבהיר ששיטות רבות הן חסרות בסיס או לא מבוססות על מחקר מעמיק, ולכן לעיתים אינן מספקות תוצאות אמיתיות לאורך זמן. השפעת המטופל על המטפל מתי המטופל משפיע על הפסיכולוג? שיטות טיפול בחולי נפש הקשר בין עושר לאושר מה גורם לשמחה ולעצב? מהו טיפול פסיכולוגי אמיתי? ...
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? איך אפשר לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמך? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מטפלים ופסיכולוגים יכולים לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמם, ומדגיש במיוחד את התהליך הנפשי והרגשי שהמטפל עובר כאשר הוא מטפל באנשים עם בעיות נפשיות קשות. יש אנשים שתפקידם לפתור בעיות נפשיות ורגשיות של אנשים אחרים, בין אם מדובר בבעיות יום - יומיות כמו פרידות או בעיות קשות יותר כמו דיכאון או סכיזופרניה. לדבריו של אליעד כהן, טיפול נפשי באמצעות שיחות הוא כמו מאבק מוחות בין המטפל למטופל, כאשר המטופל מתעקש שהחיים רעים וקשים, והמטפל מנסה לשכנע אותו אחרת. מה ההבדל בין טיפול תרופתי לטיפול בשיחות? אליעד כהן מביא כדוגמה את הטיפול הפסיכיאטרי, שבו המטפל לא חייב להזדהות באופן רגשי עם המטופל. המטופל מגיע עם תלונות של דיכאון, והפסיכיאטר נותן לו כדור בלי לנהל איתו מאבק נפשי אמיתי. כלומר, אין שם מאבק רגשי או שכלי, אלא פתרון כימי מהיר. לעומת זאת, בטיפול נפשי רגשי, יש מאבק מנטלי אמיתי: המטפל צריך לנצח בשחמט את המטופל ולגרום לו לראות את החיים באופן חיובי יותר. לדוגמה, כשאדם אומר רע לי, חברה שלי עזבה אותי, המטפל מנסה להראות לו דרכי חשיבה אלטרנטיביות, שיגרמו לו להרגיש טוב למרות המצב. איך מתנהל המאבק המנטלי בין המטפל למטופל? אליעד מתאר שהמטופל מנסה בכל כוחו לשכנע שהחיים רעים - הוא מתלונן על כאב, על כך שהחיים דפוקים, ושהוא נמצא בתוך בעיה קשה. המטפל, מצדו, חייב להוכיח למטופל שהמצב אינו כל כך גרוע, או שאפשר לראות אותו בדרך אחרת. לדוגמה, אם אדם מתלונן שהוא שומע קולות ומאמין בהם, המטפל צריך לשכנע אותו שהקולות האלה לא קיימים. תהליך זה דורש מהמטפל להיכנס לראש של המטופל ולהבין בדיוק את ההיגיון שלו, כדי שיוכל להראות לו את הסתירות ולחלץ אותו מהמקום הנפשי בו הוא נמצא. למה המטפל נמצא בסיכון רגשי במהלך הטיפול? לפי אליעד כהן, הסיכון הגדול ביותר עבור מטפלים הוא שהם עלולים להיסחף לתוך העולם הנפשי הבעייתי של המטופל. כמו במצב שבו אדם מנסה לחלץ מישהו שנפל לתהום ועלול ליפול איתו ביחד, כך גם המטפל נמצא בסכנה להיגרר למצב נפשי קשה אם אינו מוכן מספיק להתמודד עם מה שהוא שומע ומטפל בו. אליעד מדגיש במיוחד את הסכנה שקיימת בטיפול ארוך טווח שבו המטפל נחשף שוב ושוב לתלונות, כאב, פחדים, חרדות, והזיות של מטופלים, מה שעלול לגרום למטפל עצמו להפוך למי שזקוק לטיפול. כיצד מטפל יכול לשמור על עצמו מפגיעה נפשית במהלך טיפול באחרים? כדי שמטפל יוכל לעזור לאחרים בלי להיפגע, אליעד כהן מסביר שעליו לעבור תחילה תהליך אישי ועמוק שבו הוא לומד להתמודד בעצמו עם כל הבעיות והקשיים שהוא עתיד לפגוש. הוא ...
האם ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל
האם ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל
... ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל איך לבחור מטפל אמפתי ומהי הסכנה באמפתיה מופרזת? כאשר אנשים מחפשים מטפל, אחת התכונות החשובות ביותר שהם מחפשים היא אמפתיה. לפי אליעד כהן, מטפל אמפתי הוא כזה שמגלה הבנה עמוקה למטופל, מזדהה עם תחושותיו, ומסוגל לגרום לו להרגיש מובן ונתמך. עם זאת, לאמפתיה יש שני צדדים, ואליעד כהן מדגיש את הסיכון הגדול שקיים כשבוחרים מטפל שהוא אמפתי מדי. מדוע אמפתיה היא תכונה חיונית למטפל? אמפתיה נתפסת כתכונה שמאפשרת חיבור משמעותי בין מטפל למטופל. כאשר מטפל מביע אמפתיה, הוא נותן תחושה שהוא מבין את המטופל באופן עמוק, שהוא ממש נמצא בנעליו. לדוגמה, כאשר אדם מספר למטפל שהייתה לו ילדות קשה או שהוא מרגיש דחוי, מטפל אמפתי יבטא הזדהות ואישור לרגשותיו. אדם שרוצה לקבל טיפול, בדרך כלל מחפש בדיוק את התחושה הזו של ההבנה והאמפתיה, וזה מה שגורם לו להעדיף מטפל אחד על פני אחר. אך על פי אליעד, האמפתיה עצמה, למרות שהיא ... להיות גם בעייתית מאוד כאשר היא מופרזת. מתי אמפתיה יכולה להפוך לתכונה שלילית אצל המטפל? אליעד כהן מסביר שבמקרים רבים, אמפתיה מוגזמת עלולה דווקא להזיק למטופל. הוא מביא דוגמה לכך שאם מטפל יהיה אמפתי מדי כלפי אדם שמתלונן על בעיותיו, הוא עלול פשוט לאשר את התלונות שלו בלי לעזור לו למצוא פתרון אמיתי. ... אליו לא יפה, המטפל האמפתי מדי יכול להגיב בהבנה ואישור יתר, כמו אתה צודק, לא מגיע לך יחס כזה, באמת קשה לך, אך בכך הוא רק מאשר את הבעיה בלי להוביל את המטופל אל הפתרון. אליעד מוסיף שהמצב עלול להחמיר במיוחד כאשר מדובר על טיפול זוגי או במערכות יחסים. במצבים כאלה, כאשר אדם מתאר בעיה שיש לו עם בן או בת הזוג, והמטפל מפגין אמפתיה יתרה, הוא עלול לתמוך רק בצד של המטופל שמולו, ובכך להחמיר את הבעיה. לדוגמה, אם מישהו יספר למטפל שהבת זוג שלו פגעה בו או התייחסה אליו לא יפה, מטפל אמפתי מאוד עלול להזדהות עם המטופל מיד ולהאשים באופן חד - צדדי את הצד השני. זה עלול להוביל להחמרה במערכת היחסים ולפגיעה נוספת בקשר. מהי האכזריות הנדרשת ממטפל ולמה היא חשובה? ... לעיתים קרובות, צריך להיות גם אכזרי במובן מסוים. האכזריות כאן איננה שלילית אלא דווקא רחמנות עמוקה יותר, משום שלעיתים האכזריות היא הדרך הטובה ביותר לעזור למטופל להשתחרר מבעיותיו. למשל, אם אדם מתלונן שהרכב שלו מתקלקל כל הזמן, מטפל אמפתי מדי יציע לו לתקן את הרכב, בעוד שמטפל נכון ואמיתי יותר יאמר לו בכנות אתה פשוט נוהג בפראות ולכן הרכב מתקלקל. אמירה כזו נשמעת אכזרית, אך היא למעשה עוזרת למטופל להבין שהבעיה היא אצלו, ומובילה אותו לפתרון אמיתי וארוך טווח. דוגמה נוספת לאכזריות החיונית הזו היא במצב שבו אדם סובל מבעיה רגשית או טראומה. אם מטפל יהיה רק אמפתי וירחם על המטופל, הוא עלול רק לחזק את התחושה של הקורבנות ולא לעזור לו לצאת ממנה. במצב כזה, דווקא המטפל האכזרי, שיגיד למטופל שהוא צריך לקחת אחריות על חייו ולא להמשיך להאשים את העבר או אחרים בבעיותיו, הוא זה שבסופו של דבר יעזור למטופל להשתחרר מהבעיה. מדוע מטפל אידיאלי הוא שילוב של אמפתיה ואכזריות? המטפל האידיאלי, לפי אליעד, הוא מטפל שמסוגל לשלב בין אמפתיה לאכזריות בצורה נכונה ומדויקת. הוא צריך להיות מסוגל להבין את המטופל באופן עמוק, אך גם להיות מספיק חזק ואמיץ לומר לו את האמת, אפילו כשהיא לא נעימה. המטפל לא אמור להיות חסר רגשות לחלוטין, אבל הוא גם לא יכול להיות רגיש יתר על המידה. הוא צריך להיות מסוגל לשמור על איזון בין הבנת הבעיה לבין היכולת לאתגר את המטופל ולהוביל אותו לפתרון אמיתי. איך לזהות מטפל שאיננו מתאים בגלל עודף אמפתיה? אליעד מציע לשים לב היטב לדרך בה המטפל מגיב לתלונות ולבעיות של המטופל. אם המטפל תמיד מסכים, תמיד מזדהה בצורה מוחלטת ומעולם לא מציע כיוון אחר, הוא ככל הנראה מטפל אמפתי מדי שעלול שלא לעזור באמת לפתור את הבעיה. המטפל האידיאלי אמור לאתגר את המטופל, לשאול שאלות קשות ולדרוש ממנו להתמודד עם המציאות באופן כן וישיר. לסיכום, מה הדרך לבחור נכון מטפל מתאים? כאשר בוחרים מטפל, לפי אליעד כהן, חשוב מאוד לשים לב למידת האמפתיה שלו. יש לבחור במטפל שמבין ומתחבר לרגשות המטופל, אך גם מסוגל להיות אכזרי במידה הנדרשת ולהגיד את האמת בצורה ברורה, אפילו אם היא קשה. השילוב הנכון בין אמפתיה לכנות הוא המפתח להצלחה של כל טיפול רגשי, זוגי או נפשי. איך לבחור מטפל אמפתי? מה הסכנה באמפתיה מופרזת? האם אכזריות יכולה להיות רחמנות? איך לדעת אם המטפל אמפתי מדי? אמפתיה בתהליך טיפול זוגי רחמנות ואכזריות של מטפל, רחמנות שהיא אכזריות, אכזריות שהיא רחמנות, התאמה בין מטפל למטופל, חיבור בין מטפל למטופל, גישות טיפוליות, סוגים של מטפלים, למה לא לפגוש את אליעד כהן? טיפול של אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן ...
מאיפה להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות
מאיפה להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות
... להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות איך להחליט מאיזו בעיה להתחיל לטפל? כאשר יש לאדם כמה בעיות שונות, בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, אימון אישי או אפילו בעיה רפואית, עולה השאלה: באיזו בעיה להתחיל לטפל קודם? אליעד כהן מדגיש שיש לגשת לנושא דרך הסתכלות רחבה יותר, להבחין בקשרים הקיימים בין הבעיות ולהגדיר את סדר הטיפול על פי כך. הרעיון המרכזי הוא לא לגשת לכל בעיה בנפרד באופן שטחי, אלא לחפש מכנה משותף בין הבעיות ולהגיע לבעיה שורשית שתוכל להשפיע על כל היתר. מהם השיקולים בבחירת הבעיה הראשונה לטיפול? אליעד כהן מתאר כמה שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים מאיפה להתחיל לפתור בעיות: הבעיה הכי מציקה למטופל - ניתן לשאול את האדם ישירות מה הדבר שהכי מציק לו, ובהתאם לכך להתחיל לטפל. יעילות הטיפול - לבדוק איזו בעיה ניתן לפתור בקלות או במהירות, והאם פתרונה יסייע לפתרון ... התועלת הכוללת - לשקול איזו בעיה תביא הכי הרבה תועלת אם היא תיפתר קודם, ואיך זה ישפיע על איכות החיים הכוללת של המטופל. יכולת המטופל להכיל את הטיפול - עד כמה האדם מסוגל להתמודד כרגע עם הטיפול, כמה הוא פתוח, וכמה הוא מוכן לקבל את ההכוונה. הסיכוי לטפל בבעיה באופן מלא ומוחלט - לעיתים יש בעיות שניתן לפתור חלקית בלבד, אך הפתרון ... כהן, חשוב במיוחד למצוא את המכנה המשותף או את הבעיה השורשית בין הבעיות, כי אז ניתן לפתור כמה בעיות במקביל. לדוגמה, אם למטופל יש בעיה של דיכאון ובעיה של ביטחון עצמי נמוך, ייתכן שהדיכאון הוא תוצאה של הביטחון העצמי הנמוך. במקרה כזה, טיפול בביטחון העצמי עשוי לפתור או להקל על הדיכאון. כהן מדגיש שהיתרון הגדול של גישה זו הוא שהיא מאפשרת טיפול ממוקד יותר, יעיל יותר ובעל השפעה עמוקה לטווח ארוך, במקום כיבוי שריפות ... הדרך לדעת מהי הבעיה השורשית היא על ידי חקירה לעומק של הבעיות שהאדם מציג. אליעד כהן מסביר שיש להסתכל על מכלול הבעיות שהמטופל מביא ולנסות לזהות את הקשרים ביניהן - לשאול שאלות כגון מה הוביל לבעיה הזאת? ... במצב שבו לא רואים קשר ברור בין הבעיות, אליעד מציע לבדוק מהי הבעיה שהכי פשוטה לפתרון או מהי הבעיה שהכי משמעותית עבור המטופל כרגע. ניתן לבחור לפתור קודם את הבעיה שפתרונה הוא הכי קל או הכי מועיל, גם אם ... מיד. במקרים אלה, פתרון חלקי עדיין יכול להיות יעיל ומשמעותי. לדוגמה, אם מישהו סובל ממחלה קשה וגם מהצטננות קלה, ניתן לטפל קודם בהצטננות, כיוון שהפתרון פשוט ומהיר, והוא יקל לפחות על חלק מהסבל. דוגמה ... והבעיות הבסיסיות הן בדרך כלל אלה שמונעות מהאדם לחוש אושר ושלווה אמיתיים. איך לפתור בעיות שורשיות? מאיזו בעיה להתחיל לטפל? מכנה משותף בין בעיות הדרכת מטפלים מקצועית איך לזהות בעיות שורש? איך לקבוע סדר עדיפויות בפתרון בעיות? מהי השאלה הכי חשובה בטיפול?
2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים
... גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ההבדל בין השיטה של אליעד ... והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני וטוב ויפה. ... עד כאן הכל נשמע הגיוני. אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור ... שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני. אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות היתר שלו. ... שתהיה לו רגישות יתר. דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, כבעיה. ... מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן נכעס על תופעת התקפי הזעם לכשעצמה. ... השורש שלה הוא, התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי. והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם לשנוא את עצמו ולכעוס על ... ננסה להכיל אותו וכולי. אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל לשנוא ...
הדרכת מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות
הדרכת מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות
... מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות איך מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של המטופלים? מטפל, בין אם הוא פסיכולוג, פסיכותרפיסט, מאמן או כל דמות אחרת המסייעת לאנשים, עשוי להרגיש לעיתים השפעה רגשית שלילית מהבעיות של המטופל. כאשר המטפל עוזר לאחרים, הוא נדרש להקשיב ולעזור לפתור את בעיותיהם, אך כיצד הוא יכול להימנע להרגיש רע ולסבול יחד עם המטופל? כיצד הוא יכול להזדהות עם הבעיות מבלי לקחת אותן אישית? מהי הזדהות רגשית ומה סכנותיה? הזדהות רגשית מוחלטת היא גישה בה המטפל חווה את רגשות המטופל ומרגיש את הסבל שלו כאילו היה סבלו שלו. אם המטפל יזדהה בצורה מוחלטת עם המטופל, הוא עלול להתחיל לחוות את הסבל של המטופל ולהימשך אליו, ובכך להיתקל בקשיים רגשיים ובסכנה להיפגע מהמצב. דימוי לכך הוא ... הפתרון הוא לפתח נקודת מבט שונה, כזו שבה המטפל לא רואה את הסבל של המטופל כבעיה אמיתית, אלא כמצב מושלם. לדוגמה, אם המטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל יכול לדמיין את עצמו חווה את אותם רגשות, אך לא להרגיש רע מהם. המטפל מבין שאין באמת רע במצב זה, אלא רק בהבנה שהמטופל מרגיש שהוא לא יכול לשנות את רגשותיו. למה המטפל לא צריך לשנות את המטופל? הבעיה של המטופל איננה הסבל עצמו, אלא תחושת האין ברירה. המטפל לא אמור להציל את המטופל, אלא להראות לו שהוא יכול לבחור אחרת. אם מטופל אומר אני שונא את החיים, המטפל יכול להראות לו שהוא לא חייב להרגיש כך. הוא יכול לבחור לאהוב את החיים. המטפל עוזר למטופל להכיר בכך שהוא יכול לבחור את רגשותיו, ושאין חובה להרגיש רע או להישאר במצב זה. הקשר בין טיפול להבנה שהמטופל הוא אלוהים אם המטפל מבין שהמטופל הוא ישות אינסופית שבחר לחוות סבל, הוא יכול להראות לו שהוא יכול לבחור ... את הסבל. גישה זו מדברת על היכולת לבחור את רגשותינו, וכך מאפשרת למטופל להבין שאין בעיה אמיתית במצבו, אלא רק בתפיסתו את המצב. התפקיד של המטפל הוא להחזיר את המטופל לכוח הבחירה שלו, ולהראות לו שהוא יכול לשנות את המצב שלו מתוך תובנה שהכל מושלם כפי שהוא. מהו טיפול נכון? הגישה הנכונה בטיפול היא לא לנסות להציל את המטופל, אלא להוביל אותו להבנה שהוא לא צריך להציל את עצמו. ברוב המקרים, המטפל רואה את המטופל כמי שמצוי בבעיה אמיתית, ומנסה לעזור לו להימנע מהסבל. אך המטפל הטוב הוא זה שמבין שאין בעיה אובייקטיבית במצב המטופל, וההסבל מגיע רק מההבנה שה
חרדת מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP
חרדת מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP
... מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP מהי חרדת מטפלים ואיך היא נוצרת? חרדת מטפלים היא פחד שאנשים חווים כאשר הם רוצים לעסוק בטיפול, ייעוץ או אימון אישי, אך חוששים מלתת פתרונות או עצות שגויות לאחרים. אנשים הסובלים מחרדה זו רוצים לעסוק במגוון תחומים כגון טיפול זוגי, טיפול אישי, טיפול בחרדות, אימון עסקי או NLP, אבל מתקשים בפועל להתחיל לטפל כי הם מפחדים לקחת אחריות על התוצאות של הטיפול שלהם. החרדה מתעוררת משום שהמטפל הפוטנציאלי מודע לסיכון שטמון במתן עצות לא נכונות. בעוד שילד קטן או אפילו קוף אינם פוחדים לתת ייעוץ משום שאינם ... של טעות. למה מפחדים לגבות כסף על טיפול או ייעוץ? כאשר אנשים נותנים עצות לחברים בחינם, הם לרוב עושים זאת ללא חשש. אולם ברגע שהייעוץ הופך לשירות מקצועי שניתן בתשלום, מיד צץ חשש גדול יותר: ... שהוא עלול לטעות, הוא חושש לאכזב את המטופל. באופן פרדוקסלי, דווקא מי שפחות חושב לעומק או פחות ישר עם עצמו עלול לחוש פחות חרדה, כי הוא לא מודע מספיק לאפשרות שהוא טועה. כיצד יושר וחשיבה ביקורתית יכולים להגביר חרדה אצל מטפלים? מטפל או מאמן אישי שמודע מאוד ליכולת שלו לטעות עלול לפתח חרדה משום שהוא מבין שהוא לא יכול להבטיח במאה אחוז את הצלחת הטיפול. לדוגמה, אם מגיע מטופל שסובל מפשיטת רגל ומבקש עצה עסקית, המטפל הישר ירגיש אחריות עצומה ולא נוחה משום שהוא יודע שהוא לא יכול להבטיח הצלחה ודאית. לעומתו, מטפל שממהר לתת ... מתאים למצב. איך אפשר להתגבר על חרדת מטפלים באמצעות הגדרת גבולות? הדרך להתגבר על הפחד הזה היא להגדיר באופן ברור מה בדיוק המטפל מספק למטופל, ולהימנע מלהבטיח דברים שלא בטוחים: להבהיר למטופל שהטיפול הוא תהליך של חקירת האמת ולא בהכרח פתרון קסם. להדגיש שאתה כמטפל לא מבטיח תוצאות, אלא מציע לעזור לבדוק מה באמת אפשרי או לא. להבהיר שאתה מוכן לבדוק עם המטופל את העובדות והפירושים שלו לגבי המציאות, ולהסביר שזה עשוי להוביל לשיפור בתחושה גם אם המציאות לא תשתנה בפועל. כשאתה כמטפל לא מתיימר לספק משהו שאינך ... ואין הבטחות שווא, לא נוצרת חרדה מהטיפול. המטופל מבין שאתה שותף לבדיקת האמת ולא מוכר לו הבטחות לא ריאליות. האם תעודות והסמכות בטיפול באמת מפחיתות חרדה? אנשים רבים חושבים שכאשר הם יקבלו תעודה או הסמכה בטיפול, אימון או NLP, זה יפחית את החרדה שלהם. אך אדם ישר שמסתכל פנימה ימשיך לשאול את עצמו שאלות כמו: האם התעודה הזו באמת מעידה על כך שאני יודע את האמת?, ... כיצד אפשר להיות בטוח יותר כמטפל באמצעות חיפוש האמת? כדי להרגיש בטוחים בטיפול, ההמלצה המרכזית היא להשתמש בגישה של חיפוש ובירור האמת: הפרד בין העובדות בפועל לבין הפרשנות של המטופל. שאל את המטופל: האם אתה בטוח שזאת הבעיה האמיתית?, או אולי יש פתרון אחר שלא חשבת עליו? הימנע מהסתמכות בלעדית על תיאוריות או שיטות קבועות (12 צעדים), והתאים את ...
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
... לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ... במטרה למנוע מיילים שלא טופלו מלהלך לאיבוד או להיבלע בתוך המיילים שנעשתה בהם עבודה. אליעד מציין את ... אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן ... לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר ... לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך ... המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד טוען שבשום מצב אסור להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה ... הדואר לא מופרדת בין מיילים שטופלו לאלו שעדיין לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים ... או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ... משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם ... כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, ... נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול ... חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת ... או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו ... להתערבב עם מיילים אחרים שכבר טופלו, ויצר בלגן. תהליך זה לא רק יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שינוי הרגלים של עובדים, איך לשנות הרגלים? דמיון מודרך, שיטות טיפוליות, שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול התנהגותי, הרגלים רעים, יעוץ למנהלים, ניהול עובדים, אימון למנהלים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מטופל, כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? דיכאון? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מטופל, איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להאמין בעצמך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיות מאושר ושמח? איך לשפר את הזיכרון? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחנך ילדים? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לנהל את הזמן? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לעשות יותר כסף? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לא להישחק בעבודה? איך לפרש חלומות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש או אין אלוהים? האם יש משמעות לחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה לא להתאבד? איך להיות הכי חכם בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? איך להנות בחיים? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצ'ר, ייעוץ אישי, קואצינג מומלץ בתחום מטופל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.7813 שניות - עכשיו 17_06_2025 השעה 01:13:16 - wesi1