... מציין דוגמה של אדם שרוצה שיאהבו אותו, אך לא מרגיש טוב עם הרצון הזה ורוצה להחליש אותו. אם נשאל למה אני רוצה שיאהבו אותי?, נגלה שלעיתים התשובה היא כי אני לא
מעריך את עצמי מספיק. השאלה המרכזית היא אם הסיבה הזו באמת מקדימה את הרצון שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז ... כזה או מחשבה כזו? לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע
מחוסר הערכה עצמית , או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם
חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר
להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו אותי? 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? - אם אדם טוען אני לא
מעריך את עצמי כי אין לי השכלה, אפשר לשאול אם זה נכון או אם אפשר
להעריך את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד ... הוא בכלל רוצה שיאהבו אותו? כששואלים למה אני רוצה שיאהבו אותי?, לוקחים את המחשבה אני רוצה שיאהבו אותי והופכים אותה לתוצאה. הסיבה, למשל, עשויה להיות אני לא
מעריך את עצמי מספיק. בשלב זה נשאלת השאלה אם אכן
חוסר הערכה עצמית מקדים בציר הזמן את הרצון שיאהבו, והאם הוא מחייב את הרצון הזה. אם מתברר שאפשר לא
להעריך את עצמי ובכל זאת לא לרצות שיאהבו אותי, הקשר הסיבתי נחלש, והרצון עצמו נחלש. מדוע כל כך חשוב להבין מהי סיבה ומהי תוצאה? דוגמה להמחשת ... אותי ברמה כה גבוהה?. לפעמים עצם השאלה עשויה לגרום להבחין שהרצון אינו כה חזק. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? לדוגמה, אני רוצה שיאהבו אותי כי אני לא
מעריך את עצמי. האם הרצון הזה נובע רק
מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות אחרות או נוספות? ייתכן שהרצון להיות נאהב בכלל נובע מגורמים אחרים, ולכן לא בהכרח זו התוצאה היחידה. 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? במקרה של אני לא
מעריך את עצמי מספיק, נשאל: האם זה שחסרה לי
הערכה עצמית מחייב בהכרח רצון להיות נאהב? אולי אפשר להמשיך לא
להעריך את עצמי ובכל זאת לא להרגיש צורך חזק באהבה חיצונית. ברגע שרואים שהסיבה לא חייבה את התוצאה, הרצון מתחיל להיחלש. 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? אם אדם אומר אני לא
מעריך את עצמי כי אין לי השכלה, אפשר לשאול: האם באמת אין לי השכלה? או האם זה שאין לי השכלה מחייב שלא
אעריך את עצמי?. אם מתברר שאפשר
להעריך את עצמי גם בלי השכלה, הרי שאין הכרח באותה סיבה (חוסר
הערכה), ואז הרצון שהתבסס עליה נחלש עוד יותר. אילו דוגמאות ממחישות את ניתוח הסיבתיות? ישנן כמה דוגמאות מפורטות להמחשת השיטה: חוקר ... שלמרות בגידה, יש אנשים שאינם עצובים. אם כך, הבגידה לא בהכרח מחייבת צער, ומכאן אפשר להמשיך לנתח ולמצוא סיבות נוספות, עד שההיקשרות הרגשית לאותו מצב מתערערת.
הערכה עצמית וכסף: אדם רוצה כסף כי הוא צריך להצליח בחיים. אפשר לשאול: האם באמת חייבים להצליח בחיים? וגם אם כן, האם חייבים כסף כדי ... שלבים עיקריים: לזהות את הבעיה או הרצון ולנסח אותם כתוצאה. לדוגמה: אני רוצה שיאהבו אותי. לשאול: למה קיימת התוצאה הזו? (למצוא את הסיבה). למשל: כי אני לא
מעריך את עצמי. לשאול אם הסיבה באמת קיימת לפניהם של התוצאה ואם היא אכן מחייבת אותה. למשל: האם
חוסר הערכה עצמית מחייב רצון באהבה מאחרים? אם לא, הרצון נחלש. לשאול מה הסיבה לסיבה. למשל: למה אני לא
מעריך את עצמי? אולי כי אין לי השכלה. ואז שוב לבדוק אם זה באמת נכון ומחייב. להמשיך בתהליך בכל פעם שצצה סיבה חדשה. באותו אופן ששוטר מביא טענה ... מחייבת, הרצון או המחשבה השלילית נחלשים. כאשר מתרגלים את הניתוח הזה באופן עקבי, אפשר לגלות שהוא חל על מגוון מצבים: פחדים, חרדות, מחשבות טורדניות, תחושת בגידה,
חוסר הערכה עצמית, ואפילו רצון עז בדברים שונים. בכל פעם ניגשים לסיבה שמאחורי התוצאה, שואלים אם היא מחייבת, שואלים אם היא עצמה אמיתית ...