... היא סיפור בלבד. אם ניקח אדם ונגדל אותו בסביבה שונה לחלוטין, עם שם אחר וזהות אחרת, הוא יזדהה עם זהות חדשה ושונה לגמרי. לדוגמה, אליעד משתמש בדימוי מתוך הסרט עליסה בארץ הפלאות, שבו עליסה אוכלת או שותה ומשנה את גודל הגוף שלה. כשהגוף משתנה, עליסה מתחילה לשאול מי אני?. הדוגמה הזו מבהירה כיצד הזדהות עם הגוף ... לו להרגיש חזק. במילים אחרות, הוא לא באמת נמשך לאישה, אלא לתחושה שהוא מקבל ביחס לעצמו דרכה. האדם למעשה מחפש תחושה מסוימת של שלמות פנימית או ערך עצמי, ולא באמת את האדם השני. למה אנחנו נאחזים בדימוי עצמי מסוים? אליעד מדגיש שכל הדמויות שאנחנו מנסים להיות, כמו חכם, יפה, מוצלח, נועדו למטרה אחת: לגרום לנו לאהוב את עצמנו. אנחנו מאמינים שאם נהיה בדמות מסוימת, נרגיש בעלי ערך וראויים לאהבה. לכן האדם נאחז בדימוי העצמי שלו כל כך חזק, כי הוא חושב שזו הדרך היחידה להרגיש טוב עם עצמו. מה קורה כשמבינים שהדמות היא רק סיפור? כשאדם מבין שהדמות שהוא מנסה להיות היא רק ... חיצונית. אם היית גדל עם שמות אחרים, עם חוויות אחרות, היית מזדהה עם דמות אחרת לגמרי. זה מדגיש שהאני שלך הוא בעצם סיפור בלבד. מהי משמעות הדימוי של עליסה בארץ הפלאות? אליעד מביא את הדוגמה של הסרט עליסה בארץ הפלאות, שבו עליסה אוכלת או שותה ומשנה את גודל גופה. כאשר הגוף שלה משתנה, היא שואלת את עצמה מי ... מזוהה עם שום דבר? אליעד מציג את הרעיון שהמטרה היא לאו דווקא לבטל כל רצון, אלא להבין שניתן גם וגם - גם להזדהות וגם להשתחרר מהזדהות. הוא מציע דימוי: כאילו יש בך חלק שלא מזדהה עם שום דבר, שלא אכפת לו מכלום - והחלק הזה יכול להתבונן על שאר החלקים שבך, שמזדהים, שרוצים, שפוחדים. ככל שאתה מפתח יותר זוויות מבט ... אתה יכול להתחיל להיות מי שאתה באמת, או להפסיק לרצות להיות מישהו בכלל. איך להשתחרר מהזדהות עם הדמות? מהו חופש פנימי אמיתי? למה אנחנו נאחזים בדימוי עצמי? איך לשחרר תלות רגשית באחרים? האם אפשר לאהוב את עצמי בלי תנאים? מה המשמעות של האלוהים שבי? מהו חופש פנימי ואיך ניתן להשיג אותו? ההרצאה של אליעד כהן ... השאלות החשובות, כמו מי אני?, מה אני רוצה?, ולנסות להבין את התודעה מעבר לאחזויות שאנחנו יוצרים סביב עצמנו. כחלק מההסברים, אליעד עושה שימוש בדימויים מעולם התודעה: הוא מציין כי אם אדם מזהה את עצמו כבן אדם מסוים, הוא למעשה נמצא בתוך סיפור. למשל, הוא מספר על דימוי שבו אדם יכול לחשוב שהוא מישהו מסויים, אך אם הוא יצא מתוך ההגדרה הזו, הוא יוכל להבין שהוא לא מחויב להיות שום דבר מסוים. האם האני שלנו הוא תוצאה של האחזויות? ...

... מה התהליך השני להשתחררות מדמות שאני משחק? התהליך השני הוא לזהות ולחקור את התועלת הרגשית והאישית שהדמות הזו מספקת לנו, וכן למה אנחנו למעשה לא מוכנים לוותר עליה לגמרי. לדוגמה: הדמות נותנת לנו ריגושים, משמעות, תחושת ערך עצמי. היא מאפשרת לנו להגשים פנטזיות או חלומות. היא נותנת תחושה שאנחנו ... הרבה? האדם: בעיקר הגבר המוצלח או איש העסקים, מישהו שאנשים יעריכו ויגידו וואו, איזה גבר מצליח. אליעד: אוקיי. עכשיו בוא נשאל שאלה: למה אתה בכלל רוצה להיות הדמות הזאת? מה ההיגיון בזה? האדם: אני חושב שזה נותן לי ערך עצמי . ככה אני מרגיש שווה משהו, מיוחד, שונה מאחרים. אליעד: אבל למה אתה צריך ...

... במטרה להרגיש שליטה ומסוגלות ולהפחית את הצורך באישור או הערכה מאחרים, ובפרט מדמות גברית חיצונית. מה הקשר בין תחושת חוסר גבריות לבין משיכה לגברים? אליעד כהן מסביר שהמשיכה לגברים במקרה זה היא ... גברי, הוא מפנטז על גבר חזק וגברי שירצה אותו, וכך יחזק את תחושת הערך העצמי שלו. הוא אומר זאת בבירור: אצלך, המשיכה לגברים היא סימפטום של תחושת חוסר הגבריות שלך. ברגע שתתחזק מבפנים ותרגיש יותר בטוח ...

...קיים? וכיצד יכול האדם לברר האם באמת הוא קיים? ובנוסף, אם נניח לדוגמה שהאדם לא קיים, אז כיצד נסביר את חוויית קיומו? והאם יכול להיות שתהיה אמת סובייקטיבית, שהיא מנוגדת לגמרי לאמת האובייקטיבית? דהיינו, האם יכול להיות, שמבחינה סובייקטיבית נדמה לאדם שהוא קיים, למרות שבאמת מצד האמת האובייקטיבית הוא לא קיים בכלל? כי אם כן, אז איך בדיוק נוצרה המחשבה של הקיום העצמי של האדם? ואולי מצד האמת האובייקטיבית, אין שום קיום כלל, ואז ממילא אין שום שאלה כלל? וכיצד ניתן...

...כלל לא דורשים מהילד שלהם תמורה ישירה על ההשקעה העצומה בהם. זה מחזק את התחושה של אהבה חסרת תנאים. עם זאת, אליעד כהן מציין שצריך לבדוק לא רק מה ההורים נתנו, אלא גם מה ההורים מקבלים בחזרה מהילד. למרות שהילדים לא מעניקים כסף או שירותים ישירים להוריהם, הם מעניקים להורים דברים אחרים בעלי ערך רגשי משמעותי, כמו תחושת גאווה, משמעות בחיים, הפגת בדידות והרגשה של הגשמה עצמית. האם ההורים באמת אוהבים אותך ללא תמורה? התחושה שהורים נותנים הכל מבלי לקבל דבר בתמורה...

...חוסר מסוגלות להתמודד עם המציאות. האינטרסים של פתח (הכוח הפשרני) הם להישאר באזור של נוחות וביטחון יחסי, לא להסתכן יותר מדי ולא לקחת אחריות מלאה על הטוב או הרע. האינטרסים של מדינת ישראל (האדם עצמו) הם לחיות חיים טובים ומלאים, להימנע מכאב ומסכנה, ולהיות מאושר ככל שניתן. מה קורה כאשר הכוח הפשרני מתאחד עם הכוח ההרסני? אליעד מתייחס לשאלת האיחוד בין חמאס (הרס מוחלט) לבין פתח (פשרנות). הוא מסביר כי כאשר האדם מתחיל להרגיש שאין הבדל משמעותי בין המחשבות הפשרניות...

...האם רק ביבי או רק לא ביבי הם הצבעות רציונליות? ההיגיון שמאחורי השאלה האם לבחור בבי פי או במועמד אחר תלוי לא רק במצע, אלא גם בהערכת הבוחר את כושר המנהיגות של כל מועמד. לא תמיד זהו עניין של תמיכה במצע פוליטי, אלא של החלטה אם סומכים על המנהיג ומניחים לו לנהל את המדינה בצורה נכונה ומועילה. הסיכום בסופו של דבר, בבחירת מועמד או מנהיג, אין זה בהכרח חשוב רק המצע הפוליטי אלא יותר כושר השיפוט, האופי, וההתחייבות האישית של המועמד לפעול למען הציבור בצורה כנה...

...כן. אליעד: אוקיי. ש: אני רוצה להוריד את זה לחיי היומיום, בחיי היומיום הכל נראה לי רע, זה עדיין לא אומר שאני הפסקתי להבחין בין טוב לרע. אליעד: אז מה זה אומר? עכשיו בואו נשאל שאלה, בואי נשאל שאלה, יש משפט שאומר שאם הכל יראה לך רע, אז לא תוכל להבדיל בין טוב לרע. מכריה את המפשט הזה? עכשיו הבאנו אותו. הוא נראה לך הגיוני? ש: יש בו היגיון. אליעד: את מבינה את ההיגיון שלו? מה ההיגיון שלו? ש: שאתה מגיע לנקודה שמפסיק להיות לך הבדל. אליעד: זה הגיוני לך המשפט...

...שעושים בפועל. דהיינו, על האדם לשים לב למה שהוא עושה ולנסות להשתדל לעשות את מעשיו בצורה נכונה וטובה. אך קיים גם דבר נוסף שראוי לשים אליו לב, והוא אל הרגשות של האדם תוך כדי שהוא עושה את מעשיו. כל עשייה שאותה עושה האדם, יוצרת אצל האדם רגשות כלשהם. והרגשות האלו שמלווים את האדם תוך כדי העשייה שלו, הם אלו שיוצרים עבור האדם את העולם הפנימי שבו הוא חי. וכאשר עושה האדם את מעשיו, עליו להתבונן גם אל תוך עצמו ולנסות לראות שהוא מרגיש תחושה טובה ביחס למה שהוא...

...שיש לתקן. מה הקשר בין ידיעה ורצון? הקשר בין ידיעה לרצון מאוד ברור. כאשר אדם יודע משהו, הוא מרגיש שצריך להשיג את אותו דבר. הידיעה יוצרת את הרצון והתחושה של החיסרון. לדוגמה, אדם שמודע לכך שהוא לא מצליח להשיג משהו מסוים, יחוש את החיסרון וירצה למלא אותו. כך הרצון תלוי בידיעה על חיסרון כלשהו, ותחושת החיסרון נובעת מהידע על מה שחסר. האם תמיד יש חיסרון? התחושה של חיסרון אינה תלויה רק במציאות חיצונית, אלא נובעת מהידיעה שלנו על מה שיש ומה שאין. אם אנחנו לא...