רצון לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן...... מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את הדרך אל המטרה ... טוב. ואף פעם האדם לא באמת יסרב, לקבל משהו יותר טוב. וזה משום, שהאדם סובל תמיד. וכל זמן שהאדם נהנה ממשהו בחייו, הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, כי הוא באמת רוצה רק את המטרה עצמה, כי הוא שונא את הדרך לגמרי. ומי שנהנה מהדרך אל המטרה, הרי שהוא מפיק הנאה גם מהדרך, ולכן הוא תמיד נשאר בדרך, ולא מגיע אל המטרה. ועל האדם להיות איש אמת. וזה בסדר גמור ... סובל, רק משום שהוא מוכן לסבול. כי אם האדם לא היה מוכן לסבול בכלל, הרי שלדוגמה הוא לא היה נהנה משום דבר, כל זמן שהוא סובל. כי הסבל היה מציק לו ככ, והוא היה מרוכז רק באיך לא לסבול יותר. אבל האדם כן נהנה עדיין וכולי, כי הוא לא באמת רוצה להפסיק את הסבל. ולכן, על האדם לברר עם עצמו את האמת, ולראות ...