... שהם מבינים את מהות הסבל של האדם. ולטענתם השגויה, הסבל של האדם, הוא בגלל שיש לו רצון לקבל
הנאה. שעי זה נוצר אצל האדם סבל מתמיד, שגורם לו לרצות תמיד לקבל
הנאה. ולטענתם, הפתרון לכך שהאדם מרגיש תמיד חיסרון, הוא בכך שהאדם ימיר את הרצון שלו לקבל
הנאה, ברצון להשפיע ולתת
הנאה לאחרים. ונדמה להם בטעות, שמי שיהיה לו רק רצון לתת ולהשפיע לאחרים, הוא יחווה את השלמות האלוהית ולא יסבול מתחושת חסר ... שדרכו היחידה, היא לסבול מכך שיש לו תחושת חסר מתמדת, שבאה לידי ביטוי ברצון הנצחי שלו לקבל
הנאה. ורק כלפי חוץ, הרצון הזה שהוא סבל מתמיד, הוא נראה כאילו הוא רצון להשפיע ולתת
הנאה, למרות שבאמת, הוא סבל אמיתי, שכולו אך ורק סבל. כי רצון להשפיע, הוא רצון ותחושת חיסרון, בדיוק כמו רצון לקבל. ורצון ... היא נראית כנתינה. אך מצד האמת, אין שום רצון לתת כלל. כי כל הרצון לתת, הוא כולו רצון לקבל
הנאה מהנתינה. כי הישות מרגישה חסר, והיא ממלאת את החסר שלה בנתינה. ואין שום נתינה כלל, אלא רק רצון לקבל תמיד. כי כל רצון, הוא למטרת קבלת
הנאה. (וכל רצון לקבל
הנאה, הוא רצון לתת
הנאה לעצמך. ואלוהים, הוא בכל מקרה, נותן רק לעצמו תמיד. כי הכל זה הוא עצמו וכולי).. ונמצא אם כן, כי הטועים, נדמה להם, ... וחבורת הטועים הזאת, לא רואה ולא מבינה, שכל הרצון שלהם לתת, הוא כולו תלוי, ברצון שלהם לקבל
הנאה, מהנתינה שלהם. והם ככ מסכנים, שהם מנסים לשקר את עצמם, שטוב להם מכך שיש להם רצון להשפיע ולתת. והם לא מבינים את האמת ...