... את המציאות, מהי אהבה, מהי המציאות, לאהוב את מה שיש, להרגיש טוב, להרגיש רע, לסבול, איך להיות מאושר, לקבל את המציאות, להכיל את המציאות מהי משמעות המושג לאהוב את המציאות? כדי להבין מהי אהבה למציאות, חשוב קודם כל לפרק את המושג לשני מרכיבים מרכזיים: לאהוב והמציאות. מה זה לאהוב? לאהוב משהו פירושו לרצות אותו, להעדיף אותו על פני אפשרויות אחרות. לדוגמה, כאשר אדם קם בבוקר ואומרים לו תלבש מכנסיים ... זאת, אם מציעים לו משהו אחר והוא אומר אוהב, המשמעות היא שהוא מעדיף את הדבר הזה, הוא רוצה אותו. מה זאת המציאות? המציאות מוגדרת ככל מה שנמצא, מה שמצוי כרגע. כלומר, כל מה שאנחנו תופסים שקיים ונוכח כאן ועכשיו הוא חלק מהמציאות. למשל, שולחן אינו המציאות כולה אלא רק חלק מהמציאות, כי המציאות כוללת את כל מה שנמצא. מתוך כך, לאהוב את המציאות משמעותו לרצות, להעדיף, ולהיות שלם עם כל מה שקורה ברגע זה, ללא התנגדות או הסתייגות ממה שקיים. האם חייבים לאהוב את המציאות? אליעד כהן מסביר שאין שום הכרח או חובה לאהוב את המציאות. זה לא צריך, אלא שאלה של מטרה. אם אדם מחפש דרך להרגיש טוב או להרגיש חופשי, אז לאהוב את המציאות יכול להיות כלי מועיל להשגת המטרות האלו. למעשה, אם רוצים להרגיש טוב באמת - חייבים לאהוב את המציאות. אך אם המטרה רק להפסיק לסבול או לא להרגיש רע, מספיק לא לשנוא ולא להתנגד למה שיש. מה ההבדל בין לקבל את המציאות לבין לאהוב אותה? אליעד כהן מציין שלושה מצבים ביחס למציאות: התנגדות למציאות: מצב שבו אדם אינו רוצה את מה שקורה, מתנגד לכך, ולכן סובל. קבלת המציאות: מצב נייטרלי שבו אין התנגדות, אך גם אין העדפה. האדם אינו אוהב ואינו שונא, אלא פשוט מכיר במה שקורה. במצב כזה האדם לא סובל, אך גם אינו מאושר. אהבת המציאות: מצב שבו האדם לא רק מקבל את מה שקורה אלא גם רוצה את זה, מעדיף את זה ומרגיש טוב בעקבות כך. למה לאהוב את המציאות גורם להרגשה טובה? על פי ההסבר של אליעד, להרגיש טוב מחייב מצב שבו האדם מעוניין, רוצה, ואוהב את מה שקורה. אם האדם שונא את מה שקורה, ... כדי להרגיש טוב באמת, האדם חייב לאהוב את מה שיש, לא רק לקבל אותו. האם אפשר להרגיש טוב בלי לאהוב את המציאות? ניתן להימנע מהרגשה רעה גם בלי לאהוב את המציאות, וזאת באמצעות נייטרליות - לא לאהוב ולא לשנוא. במצב כזה האדם לא ירגיש רע אבל גם לא ירגיש טוב. כלומר, המצב הנייטרלי טוב למי שרוצה רק ... לסבול. אך מי שרוצה להרגיש אושר ושמחה, חייב לפתח את הרצון וההעדפה למה שקורה, כלומר, חייב לאהוב את המציאות. לדוגמה, אם אדם אומר מספיק לי שאני לא ארגיש רע, אליעד אומר לו שהוא יכול להסתפק בכך שלא ישנא ולא יאהב את המציאות. אך אם אותו אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, אליעד מדגיש כי במצב זה, האדם חייב לאהוב את מה שיש כדי להגיע לתחושת הטוב הרצויה. האם לומר שחייבים לאהוב את המציאות זה סותר את רעיון החופש? אליעד מבהיר שהמושג צריך לאהוב את המציאות אינו אמירה מוחלטת או חובה, אלא יותר המלצה שתלויה במטרה של האדם. להגיד לאדם אתה חייב לאהוב את המציאות זו מגבלה על החופש שלו, כי אז הוא לא חופשי לבחור לשנוא או להתנגד למה שקורה. המטרה באמירה כזו היא לא להגביל אלא להבהיר את הקשר בין אהבת המציאות לבין הרגשה טובה ואושר. לכן, האדם יכול לבחור מה הוא רוצה בהתאם למטרה שלו: אם הוא רק לא רוצה לסבול - מספיק שלא יתנגד למציאות. אם הוא ... ראשית, להבין מה המטרה: האם לא לסבול או להרגיש טוב ואושר? אם המטרה היא רק לא לסבול, אין צורך באהבת המציאות - מספיק מצב נייטרלי. אם המטרה היא להרגיש טוב ואושר - חייבים לפתח אהבה ורצון למה שקורה, כלומר, לאהוב את

... את המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם המציאות, מלחמה עם המציאות, קרב עם המציאות , להיכנע למציאות, לנצח את האמת, שלום עם המציאות, ללמוד מודעות עצמית מדוע כשאתה צודק מול המציאות, אתה מפסיד? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם נקלע לוויכוח או מריבה עם המציאות, גם אם הוא בטוח לגמרי שהוא צודק - הוא תמיד יפסיד. מדוע? משום שהמציאות אינה משתנה בהתאם לצדק של האדם, ולא אכפת לה כלל מה הוא חושב או מרגיש. במאבק מול המציאות, גם ניצחון הוא למעשה הפסד. לדוגמה, אדם שמתעקש לטעון זה לא מגיע לי, זה לא הוגן, ימצא את עצמו בסבל מתמשך, כיוון שהמציאות לא תשתנה רק כי הוא צודק. ההמלצה של אליעד היא לא לחפש את הצדק מול המציאות, אלא להתמקד או בקבלת המצב או בניסיון כן לשנות אותו בצורה שלווה, בלי כעס ומלחמה. למה כדאי להודות בטעות מול המציאות? אליעד טוען כי מי שכל הזמן מתעקש להוכיח שהמציאות טועה, מעניש את עצמו. דווקא האדם שמוכן להודות אני טועה והמציאות צודקת הוא האדם שמשתחרר מהסבל. זה לא בהכרח אומר שהמציאות תמיד באמת צודקת, אלא שהאדם מוכן לקבל שהוא אינו יודע בוודאות מה נכון. אליעד מביא דוגמה של אדם שמתלונן מדוע ... או אין הבדל, או אני לא בטוח אם אני צודק, עצם ההודאה הזו מורידה ממנו את העול של להילחם במציאות. הבעיה המרכזית נוצרת כאשר האדם בטוח לחלוטין שהמציאות טועה, מבלי יכולת לבסס את הוודאות שלו. דוגמה לכך היא אנשים שטוענים כולם אומרים שזה נכון, ואליעד מסביר שאין זה באמת מוכיח שזה נכון. לכן, במקום להתעקש להיות צודק, עדיף להודות באפשרות של טעות ולבחון את המציאות מנקודת מבט אחרת ורגועה יותר. מהי האמת האחת שמפסיקה את הוויכוח עם המציאות? אליעד מסביר שקיימת אמת אחת עמוקה, שאם האדם מקבל אותה, הוא מפסיק להיות במחלוקת עם המציאות. אמת זו היא ההכרה בכך שאין באמת הבדל מהותי בין המצבים השונים של המציאות , ושאדם אינו באמת יודע להבחין אם יש הבדל או לא. אם האדם מתבטל מול האמת הזו ואומר אני טועה והאמת צודקת, הוא יחווה שלום פנימי. אך אם האדם מתעקש להמשיך להאמין שהוא צודק, הוא ימשיך לחיות במתח ובכאב. מדוע הרצון לצאת צודק יוצר מלחמה פנימית? אליעד מחדד שהמציאות אינה רק בחוץ, אלא גם כוללת את האדם עצמו ואת דעותיו. כלומר, הוויכוח של האדם עם המציאות הוא בעצם וויכוח שלו עם עצמו. האדם שרוצה לצאת צודק, לא מוכן לשחרר את ההתעקשות שלו, למרות שבתוך תוכו הוא לא בטוח באמת שהוא צודק ב - 100%. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם האדם היה בטוח לחלוטין בצדקתו, כל המציאות הייתה משתנה בהתאם או שהוא היה מתמזג לתוכה ונעלם. אבל בפועל, האדם לרוב לא בטוח באמת, ולכן הוא ממשיך להיאבק ולסבול. כיצד להפסיק להיאבק עם המציאות? הדרך שאליעד מציע לשחרור מהמאבק היא ההבנה שהמציאות פועלת בצורה עצמאית ואינה מתחשבת בתחושת הצדק שלנו. אין משמעות לטיעונים מוסריים או לתמיכת הסביבה, כי המציאות קורה כפי שהיא. אדם צריך להחליט בין שני דברים בלבד: לקבל את המצב כפי שהוא או לשנות אותו בצורה מודעת ושקטה. אליעד מזהיר שריב עיקש עם המציאות רק מביא לסבל מיותר ולבזבוז אנרגיה. האם אתה באמת מתווכח עם המציאות או עם עצמך? אליעד מתייחס גם לשאלה האם המציאות היא זו שמתנגשת עם האדם, או שהאדם מתנגש עם עצמו. הוא מציין שאם אדם מבין שהמציאות כוללת גם אותו עצמו, הרי שכל ויכוח עם

... של המציאות, איך המציאות אונסת אותך לאהוב אותה? איך אתה אונס את עצמך? למה אני חייב לאהוב את המציאות? האם אפשר לא לאהוב את המציאות? האם המציאות רעה? האם המציאות טובה? האונס של אלוהים, אלוהים אונס אותך לאהוב אותו האם המציאות אונסת אותך לאהוב אותה? בהרצאה זו, אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית ומזעזעת של אונס וכפייה רגשית על מנת להמחיש את הקשר בין האדם למציאות. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם ... בכלל יכולה להיות כנה ואמיתית. איך הדוגמה הקיצונית של אונס ממחישה את היחס של האדם כלפי המציאות? אליעד מסביר שהמציאות עצמה פועלת בצורה דומה: היא מציבה לאדם תנאי ברור וקשה - אם לא תאהב אותה בצורה מלאה ובלתי מתפשרת, תחווה סבל וכאב. הוא מתאר זאת כאונס של המציאות, כשהיא למעשה מכריחה את האדם לאהוב אותה, מאחר שהיא זו ששולטת בכל פרטי חייו. המציאות היא זו שקובעת אם האדם יהיה בריא או חולה, אם יהיה לו כוח וחשק לפעול, אם הוא יצליח לשמור על עצמו, או אפילו אם הוא בכלל יחיה או ימות. למשל, אם אדם רוצה לשמור על בריאותו, גם אם הוא משוכנע שיש לו שליטה על כך, המציאות יכולה להחליט אחרת: היא יכולה לגרום לו לאבד שליטה, להכניס לו למוח מחשבה כפייתית שעליו לעשן או לאכול לא בריא, וכך, למעשה, הוא כפוף לחלוטין לגחמות המציאות. האדם הוא כמו קורבן חסר ישע, שאם לא יציית לרצונה של המציאות במלואו, המציאות תהרוס אותו ותגרום לו לסבל בלתי פוסק. האם אפשר לאהוב את המציאות מתוך פחד? אחד ההסברים העמוקים בהרצאה הוא השאלה האם אהבה שנובעת מתוך פחד ואיום יכולה להיות אהבה אותנטית. אליעד טוען שאהבה שנכפית תחת איום תמידי אינה יכולה להיות ... לחלוטין, כי תמיד נשאר הפחד והכעס כלפי מי שכופה את האהבה הזו. בדומה לכך, אם אדם מרגיש שהמציאות מאיימת עליו בסבל, האם הוא באמת יכול לאהוב אותה בצורה אמיתית, או שהוא רק מעמיד פנים מתוך חוסר ברירה? אליעד מדגיש כי עם המציאות לא ניתן לרמות: כל אחוז אחד של חוסר אהבה למציאות, יגרום לאחוז אחד של סבל. כלומר, אם האהבה למציאות אינה מלאה במאה אחוז, לא ניתן להתחמק מהסבל. האם אתה זה שאונס את עצמך לאהוב את המציאות? נקודה חשובה נוספת היא שאליעד מבהיר שהאדם עצמו הוא בשורשו אלוהים, ובמילים אחרות, האדם הוא זה שיצר את כל הסיטואציה הזאת. האדם בשורשו ברא את המציאות ואת החוק שאומר אם לא תאהב אותי במאה אחוז, תסבול. אליעד מסביר שבעומק הדברים, האדם עצמו הוא גם האונס וגם הקורבן. האדם המקורי (אלוהים) פיצל את עצמו לאינספור חלקים, וכעת הוא מתבונן במציאות מנקודת מבט חלקית ומוגבלת, מרגיש קורבן שנאלץ לאהוב את המציאות בכוח כדי להימנע מסבל. המשמעות של כך היא, שהאדם למעשה אונס את עצמו: הוא זה שהחליט מראש על כללי המשחק, והוא זה שקבע שאם לא יאהב את עצמו (המציאות שהוא עצמו יצר), הוא יסבול. האם יש בחירה חופשית באהבת המציאות? אליעד מוסיף נדבך מורכב נוסף כשהוא מעלה את שאלת הבחירה החופשית. הוא טוען שאולי אפילו הרצון לאהוב את המציאות הוא לא באמת רצונו של האדם, אלא רצון נוסף שנכפה עליו על ידי המציאות. האדם אולי חושב שהוא רוצה או לא רוצה לאהוב את המציאות, אך למעשה, גם המחשבה הזאת מגיעה מאותה מציאות, ולכן גם חוסר הרצון יכול להיות מוכתב על ידה. הוא מסביר שאין שום אפשרות לברוח מהמצב הזה, משום שהמציאות תמיד תדע אם אהבתך אליה היא כנה או מזויפת. אין שום קומבינה או דרך להערים עליה, ולכן, אם האהבה איננה מלאה, התוצאה תהיה בהכרח סבל. כיצד התפיסה הזו יכולה להוביל ... הוא כלי להתבוננות פנימית עמוקה: להבין שהסבל והכאב נובעים מהעובדה שאנו נאנסים לאהוב את המציאות, אך בו זמנית, אנו עצמנו יוצרים ומקיימים את התנאים לאונס הזה. ההבנה הזו עשויה לגרום לאדם לשאול את עצמו שאלות קיומיות עמוקות יותר: מי אני באמת? האם אני קורבן של המציאות או אולי היוצר של המציאות עצמה? האם יש בכלל משמעות למושגים של אהבה ושנאה כלפי מציאות שהיא למעשה אני עצמי? נקודת המבט הזאת מזמינה את האדם לחקור את שאלת הזהות שלו, את הקשר שלו עם

... המציאות , לדעת שאתה המציאות, חלק מהגוף של המציאות, חלק מהארגון, האני של המציאות מה המשמעות של להיות המציאות עצמה? אליעד כהן מסביר שהאדם הוא למעשה המציאות עצמה. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא להבין שהאני האמיתי שלנו הוא לא נפרד מהמציאות, אלא חלק בלתי נפרד ממנה. כאשר האדם אומר אני, הוא למעשה מתייחס אל המציאות כולה ולא רק אל עצמו כאדם בודד. בדיוק כמו שאדם העובד בחברה ומשתמש בביטוי אנחנו כדי לתאר את החברה כולה, כך גם אדם שמבין את עצמו כחלק מהמציאות , יכול לומר אני כאשר הוא מתכוון לכלל המציאות. איך האדם הוא חלק מהארגון שנקרא מציאות? כדי להסביר איך האדם הוא חלק מהארגון שנקרא מציאות, אליעד כהן מביא דוגמה מעולם ... שליח או חלק מן הגוף הגדול ביותר שקיים, שהיא המציאות עצמה. כאשר האדם מתייחס אל עצמו, הוא יכול לבחור לראות את עצמו כאינדיבידואל נפרד, או להבין שהוא שליח של גוף גדול יותר - שהוא המציאות עצמה. מה המשמעות של להיות האני של המציאות? אליעד כהן משתמש במושג האני של המציאות כדי לתאר את המצב שבו האדם מזדהה לחלוטין עם המציאות כולה. זה לא רק מצב שבו האדם חושב שהמציאות קיימת אלא שהוא חווה את עצמו בתור מי שמנהל את המציאות עצמה. זה מצב שבו האדם יודע שכל מה שמתרחש במציאות הוא בעצם ביטוי שלו עצמו. בדיוק כפי שאדם שמייצג חברה יודע שהוא לא רק מבצע ... מייצגת את רצון החברה כולה. מדוע תחושת אני הוא המציאות איננה רק מחשבה? אליעד מסביר שתחושת אני הוא המציאות חייבת להיות מוחלטת ולא יכולה להיות רק מחשבה מופשטת או הבנה אינטלקטואלית בלבד. אם האדם רק חושב שהמציאות היא הוא עצמו, הוא עדיין מפריד בין האני לבין המציאות. רק כאשר האדם באמת חווה ומבין לעומק שאין שום הבדל בין אני למציאות, רק אז הוא יכול להגיד באופן אותנטי שהוא המציאות עצמה. כל עוד קיימת תחושת הפרדה או הססנות כלשהי, התחושה של האדם איננה שלמה. איך האדם יכול לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות? אליעד כהן מדגיש שכדי שהאדם יוכל לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות עצמה, עליו לבדוק האם קיימת בו תחושה של הפרדה כלשהי בינו לבין המציאות. ברגע שהאדם עדיין מרגיש שיש אותו ויש משהו חיצוני לו (המציאות), זה סימן שהוא עדיין לא השיג את ההבנה השלמה של הרעיון. כשהאדם באמת מזוהה עם המציאות, התחושה שלו היא של שליטה מלאה, של אחדות מלאה ושל זהות מלאה עם כל דבר שקיים. מדוע קשה לאדם לחוות שהוא חלק מהמציאות עצמה? הקושי העיקרי שאליעד מתאר הוא שהאדם רגיל לראות את עצמו כנפרד מהמציאות. הוא רגיל לחשוב שיש אני ויש דברים חיצוניים לו. האדם לא רגיל לחשוב במונחים של אחדות מוחלטת, לכן כאשר הוא שומע או חושב על הרעיון שהוא עצמו המציאות, זה נשמע לו זר או בלתי נתפס. הרגלי החשיבה, תחושת האגו וההזדהות עם הגוף והאישיות שלו מפריעים לאדם לראות את עצמו כחלק בלתי ...

... של האני - איך להתחבר לאני של המציאות עצמה? איך להכיר את האני של עצמך? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את המציאות. ולהבין את המציאות, פירושו שהאדם יבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שבגללה ... המשימה הגדולה ביותר שיכול האדם להשיג אותה. כי כדי להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך על האדם להסתכל בעיני שכלו על המציאות, מנקודת מבט של מה שהיה לפני כל מה שהיה. דהיינו, לחשוב מחוץ לקופסא בשלמות. כי הקופסא היא המציאות שלנו. ולחשוב מחוץ לקופסא בשלמות, פירושו שהאדם מצליח להסתכל על כל המציאות כולה, מנקודת מבט חיצונית למציאות כולה. והשאלה הנשאלת היא, מהי הדרך של האדם לקבל את השכל שמאפשר לו להסתכל על המציאות מנקודת מבט חיצונית לה? ומהי הדרך של האדם לקבל שכל שיאפשר לאדם להסתכל על המציאות, מנקודת מבט עצמית שלה. דהיינו, להבין את האמת האובייקטיבית של המציאות? והתשובה היא, שמי שרוצה לתרגל את היכולת שלו להסתכל מחוץ לקופסא, עליו להתחיל להסתכל ולחשוב מחוץ לקופסא על בני האדם שסביבו. ונסביר: כדי להיות מאושר, לשם כך צריך האדם להבין את המציאות ולהסתכל עליה מנקודת מבט עצמית. דהיינו, שהאדם יבין את המציאות מנקודת מבט, שבה הוא עצמו המציאות עצמה. דהיינו, האדם צריך כאילו להחליף את הזהות העצמית שלו לישות של המציאות עצמה כמציאות, ומנקודת המבט הזו לנסות להבין אותה. ומי שרוצה להיות מסוגל להבין את המציאות מנקודת המבט העצמית שלה, לשם כך עליו להתחיל לנסות לקרוא ... את חבריו, את המשפחה שלו, את העובדים שלו, את הלקוחות שלו, ואת בני האדם שסביבו, הרי שהאדם עדיין לא מסוגל להבין בשלמות את המציאות כולה. כי כל אדם הוא חלק מהמציאות. וכל האנשים שאיתם נתקל האדם במשך היום, הם כולם בסך הכל חלקים של המציאות. ומי שלא מסוגל להבין את החלקים של המציאות, כיצד הוא מצפה להיות מסוגל להבין את המציאות כולה כישות אחת? והרעיון הוא, שכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך יש להתייחס אליה כאל ישות חושבת שמודעת לעצמה. ועל האדם לחשוב כאילו הוא עצמו היה המציאות עצמה. ועל האדם לנסות להבין את תהליכי קבלת ההחלטות, ואת תהליך הבחירה, ואת הרצון העצמי, ואת צורת המחשבה והרגשות של המציאות, כאילו היא עצמה הייתה ישות חושבת. דהיינו, על האדם כאילו לקרוא את המחשבות של המציאות. ומי שרוצה לשפר את היכולת שלו לקרוא את המחשבות של המציאות, לשם כך עליו לנסות להתחיל לקרוא מחשבות של בני אדם אחרים. ... דווקא כך ולא אחרת? מה המחשבות שיש לאדם שמולי? וכיוב שאלות נוספות שבהן האדם מנסה לצאת מהקופסא של עצמו, ולנסות להסתכל על המציאות דרך העיניים של האדם שמולו. ובכל פעם שהאדם רואה אדם אחר ... מדוע אותם בני אדם מתנהגים בצורה דומה בתחומים מסוימים, ומדוע אותם בני האדם מתנהגים אחרת בתחומים אחרים? ומי שרוצה להבין את המציאות, עליו לנסות לפענח את צורת החשיבה של בני האדם. כי האדם ... הזה, הוא עומד גם מאחורי צורת המחשבה של האדם השמח ביותר, והוא עומד גם מאחורי צורת המחשבה של האדם העצוב והדיכאוני ביותר. והמציאות שלנו מכילה בתוכה דומם צומח חי מדבר. והאדם שייך לקבוצת המדברים. ולכן הדבר הקל ביותר עבור האדם, הוא להבין את שאר בני האדם ששייכים לאותה קבוצת מדברים כמותו. אבל המציאות עצמה מכילה בתוכה לא רק את האדם המדבר והחושב, אלא גם את בעלי החיים הצמחים ועולם הדומם. ומי שרוצה להבין את כל המציאות כולה כישות אחת, עליו לנסות לעשות האנשה גם לכל הישויות שיש בעולם שלנו, ולנסות להסתכל על המציאות מנקודת המבט של כל ישות שקיימת בתוך

... לא להתגרש, אליעד כהן מסביר שמדובר בהחלטה עמוקה ומורכבת ולא רק שאלה פרקטית פשוטה של כן או לא. גירושין לפי אליעד הם בחירה לשנות את המציאות, להבדיל מלשנות את הרצון או את דרך ההתמודדות של האדם עם המציאות הקיימת. כלומר, כאשר זוג חווה משבר בזוגיות או בנישואים, עומדות בפניו שלוש אופציות עיקריות: האפשרות הראשונה היא להתגרש, כלומר, לשנות את המציאות בצורה מוחלטת. האפשרות השנייה היא להישאר בזוגיות, ללמוד לקבל את המצב ולהרגיש טוב במאה אחוז למרות ... היא לשנות את עצמך ובאמצעות השינוי הפנימי לנסות לשנות את בן או בת הזוג. אליעד מדגיש שהתגרשות היא תמיד הימור על האופציה של שינוי המציאות, וכי זו אינה בהכרח האופציה המיטבית. הוא מסביר באמצעות דוגמה: אם בן זוג מתנהג באופן רע, מקלל, משפיל, או אפילו אלים, הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא להגיב באופן אוטומטי ברצון לשנות את המציאות - כלומר, להיפרד מהאדם הבעייתי. לעומת זאת, קיימת אפשרות עמוקה יותר: ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא, או לפתח בעצמך כלים שיאפשרו לך לחוות את הזוגיות בדרך חיובית למרות החסרונות. כך למשל, אפשר ... במצבם ובתחושות הרעות שלהם בתוך הזוגיות, גם אם הם מרגישים אחרת. לדבריו, כאשר אדם אינו מטפל בשורש הבעיה הפנימית ומסתפק בשינוי המציאות בלבד (הגירושין עצמם), הוא עלול להיתקל שוב באותם קשיים בזוגיות הבאה, או שיתמודד עם קשיים חדשים בתחומי ... או קונפליקטים מסוג אחר. הסיבה לכך היא שאותה אישה לא שינתה בעצמה את הגורמים שהובילו לקונפליקט מלכתחילה. כלומר, היא שינתה את המציאות החיצונית, אבל לא שינתה את עצמה ואת הדרך שבה היא מגיבה למציאות. התוצאה תהיה שימור אותה רמת קושי, רק במעטפת שונה. לכן אליעד מסביר שהדרך הנכונה יותר להתמודד עם קשיים בזוגיות היא לעבוד קודם כל על היכולת האישית לחוות את המציאות בצורה חיובית, אפילו אם היא קשה. הוא ממליץ להישאר בזוגיות הקשה עד שתגיע לנקודה שאתה יכול לחוות אותה ... הנוכחית תיכשל בסופו של דבר, הוא מרוויח משהו לטווח הארוך: את היכולת להתמודד טוב יותר בזוגיות הבאה. האם חייבים לבחור בין שינוי המציאות לשינוי עצמי? אליעד מדגיש שבסופו של דבר הפתרון הנכון הוא שילוב של שני האלמנטים: שינוי המציאות ושינוי פנימי. לדבריו, האידיאל הוא לפתח יכולת להיות שלם עם המציאות ללא תלות בשינויים חיצוניים, ובמקביל לדעת מתי ואיך לשנות את המציאות בצורה נכונה. הוא ממחיש זאת באמצעות אנלוגיה של רעב: כאשר אתה רעב, הפתרון המיידי הוא לשנות את המציאות (לאכול), אך אליעד מציע שלפחות תנסה קודם להרגיש טוב בלי אוכל, ואז תאכל רק אם אין ברירה. כך האדם מפתח יכולת פנימית חזקה יותר להתמודד עם המציאות. באופן דומה, האדם יכול לנסות להסתדר בזוגיות רעה מבלי לשנות מיד את המציאות, ובכך להגדיל את היכולת האישית שלו להתמודדות. מה עושים כשקשה מדי להתגרש? אליעד כהן מציג גם את המצב ... לא מודע. הוא מדגיש שבמוח קיים חלק בלתי מודע שמושך קונפליקטים מסוימים כדי להרגיש קיים. אם האדם פותר קונפליקט אחד באמצעות שינוי המציאות בלבד, הקונפליקט יחזור שוב בתחום אחר, מאחר והתת - מודע של האדם זקוק לאותה רמת קושי. הפתרון, לפי ... ולשחרר את הצורך בתסכול או בקונפליקט. אליעד מדגיש לבסוף שהדיון האם להתגרש או לא הוא תמיד מורכב, וכי האתגר הוא ללמוד כיצד לחוות את המציאות בצורה שלמה וטובה, בין אם מדובר בשינוי פנימי או בשינוי חיצוני. האם כדאי להתגרש? מתי נכון להתגרש? איך ... אליעד: אז בוא ניתן לך היגיון תקשיב יש לנו בחיים טוב ורע עד כאן זה נכון? ש: נכון. אליעד: יפה עכשיו טוב יש לנו רצון ומציאות אם המציאות כרצונך? ש: טוב לך. אליעד: נגד רצונך רע לך כשהמציאות נגד רצונך אתה יכול או לשנות את? ש: המציאות או את הרצון. אליעד: יפה לשנות את המציאות זה אומר לשנות את מה שקורה ולשנות את הרצון זה לשנות את איך שאתה חווה את מה שקורה נכון, עכשיו להתגרש מה זה נקרא להתגרש זה לשנות את איך שאתה חווה או את המציאות? ש: את המציאות. אליעד: הבנת? ש: כן. אליעד: יפה להתגרש זה תמיד לשנות את המציאות להתגרש זה אף פעם לא לשנות את עצמך זה תמיד לשנות את המציאות יש מצב נתון מישהו מרביץ לך מקלל אותך שונא אותך לא משנה מה לא משנה מה קורה ואתה עכשיו שואל את עצמך האם להתגרש להתגרש זה תמיד הימור על הפתרון של לשנות את המציאות זה אף פעם לא הימור על הפתרון של בוא נלמד לקבל את זה בוא נלמד, תראו בן אדם יכול להישאר בזוגיות וללמוד ... שאמרתי קודם כשבן אדם מהמר אתם מכירים את זאתי שהייתה אומרת תזרקי אותו ותזרקי אותו מה ה - subtext של תזרקי אותו לא טוב לך תשנה את המציאות לא טוב לך מה תשנה את המציאות, עכשיו מה הבעיה בתשנה את המציאות מתישהו אתה תיתקע הגישה של תשנה את

... להתאחד עם המציאות - מהי המשמעות? כיצד להגיע להרמוניה ואחדות המציאות? הרמוניה. להתאחד עם המציאות. מהי המשמעות? וכיצד לעשות זאת? להתאחד עם המציאות = להפוך את הישות של האדם לאחת עם המהות של המציאות. התאחדות עם המציאות = הרמוניה מושלמת של האדם ושל המציאות . האדם = המציאות = אחד. האדם הוא התודעה שלו. כאשר התודעה של האדם מתאחדת עם המציאות, הישות של האדם נעלמת ונטמעת בתוך המציאות. כאשר האדם מתאחד עם המציאות, הוא כבר אינו נפרד מהמהות של המציאות, אלא הוא והמהות של המציאות הם דבר אחד. להתאחד עם המציאות = להיות המציאות = לחוות את השלמות. להתאחד עם המציאות = להרגיש אחדות גמורה עם כל דבר להרגיש אהבה עצמית כלפי כל דבר. להתאחד עם המציאות = לא להיות קיים כנפרד מהמציאות, אלא להיות היא עצמה = שלמות רגשית. השאלה היא איך עושים זאת? תשובה: כדי להתאחד עם המציאות, צריך לחשוב כמו המציאות. פירוש: ראשית נבהיר כי לחשוב כמו המציאות = לחפש את האמת האובייקטיבית שיש בכל דבר. האמת האובייקטיבית = האמת הבלתי תלויה של המציאות. האמת האובייקטיבית = נקודת המבט של המציאות על עצמה. נקודת המבט של המציאות על עצמה, היא האמת האובייקטיבית. השכל של המציאות, צורת המחשבה של המציאות, היא האמת האובייקטיבית של המציאות. מהי אמת אובייקטיבית: אמת אובייקטיבית = אמת שאינה שוללת דבר, אמת שנמצאת בכל דבר, אמת שאינה זקוקה להוכחה, אמת שאין לה הפך, אמת נצחית, אמת בלתי תלויה. ... אחרים כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, על ידי זה הוא עצמו הופך להיות המהות של המציאות עצמה. הישות הנפרדת של האדם משאר הדברים נעלמת, ובמקומה הישות וההוויה של האדם הופכת להיות המציאות כולה. האדם מתמזג בהרמוניה מושלמת עם

... בין כאב נפשי לכאב גופני היא מלאכותית ואינה משקפת את המציאות האמיתית. הוא מסביר כי לכאורה אנו חווים ... מאותה בעיה בדיוק: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. אליעד מדגים כי כל החוויה של כאב, הן פיזי ... בחיסרון דעת. כלומר, האדם סובל משום שאינו מבין את המציאות לעומקה. לדעת רבי נחמן, אם לאדם הייתה דעת ... בתפיסה שהבעיה אינה פיזית אלא תמיד נפשית - בעיה בתפיסת המציאות וביכולת להזדהות עם הרצון של אלוהים. מדוע ... באמת שלנו, אלא מופעל על ידי כוח גבוה יותר (אלוהים או המציאות). בסופו של דבר, האדם מבין שהוא אינו יותר ... ישות המפעילה את כל הדברים. במצב כזה, האדם חווה את המציאות כאילו הוא עצמו יצר אותה, ולכן אין לו ... היוצר. באופן דומה, האדם שהגיע להבנה שהוא היוצר של המציאות שלו מפסיק להתנגד למציאות. איך כל זה מתקשר ... מצוות לא למען שכר עתידי, אלא כדי לחוות כבר עכשיו את המציאות כאילו הוא יצר אותה. אליעד מתאר מניסיונו ... מזהה את עצמו עם ההוויה הכוללת. במצב זה הוא חווה את המציאות בו זמנית כדבר והיפוכו - שמחה ועצב, אחדות ... אדם מבין שהוא עצמו הישות הראשונה, אז הוא חווה את כל המציאות כביטוי לרצונו, ובכך הוא משתחרר מהסבל ... למציאות. אם האדם יבין שהוא עצמו הוא הכוח היוצר את המציאות, הוא יפסיק להתנגד לסבל ויחווה שלמות ... אחד? האם אפשר להשתחרר מרצונות? כיצד לשנות את חווית המציאות? האם יש הבדל בין כאב גופני לכאב נפשי? לפי ... תמיד ביטוי של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש ... חווה טוב או רע בהתאם למידת ההתאמה בין הרצון שלו לבין המציאות. מה אומר רבי נחמן על סבל ובריאות הגוף? ... הפיזית, אלא סובל מפני שיש משהו שהוא לא מבין לגבי המציאות והחיים, ומחוסר הדעת הזה נובע הכאב. רבי ... באמונה שהסבל הוא תמיד בעיה נפשית, כלומר, בעיה בתפיסת המציאות של האדם. האם כולם חווים כאב פיזי באותו ... המופעל על ידי כוח כלשהו (שניתן לקרוא לו אלוהים או המציאות עצמה). האדם מבין שהוא אינו שונה מקיר או ... הכוח הראשון שמניע את כל הדברים. במצב כזה הוא חווה את המציאות כאילו הוא בעצמו ברא אותה, ואז כבר אין לו ... מבינה שאת יוצרת את הסרט. כך בדיוק האדם צריך לחוות את המציאות: כשהוא מבין שהוא יוצר אותה, כבר אין לו ... לא כדי לזכות בשכר עתידי (העולם הבא), אלא לחוות את המציאות כולה כבר עכשיו כאילו אתה היוצר שלה. אליעד ... שיכול להבין ולהזדהות עם הכוח שמניע את הכל, חווה את המציאות כהתרחשות שלו, ואז הוא משתחרר לחלוטין ... אחד? האם אפשר להשתחרר מרצונות? כיצד לשנות את חווית המציאות? האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות ... כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה. כלומר, ההנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר עם כאב. יש מצבים שבהם האדם רוצה ... שאין לך על מי לכעוס. לא על אנשים, לא על עצמך, ולא על המציאות. ואם תמשיכי לחפור פנימה, תגלי שכשאת אומרת ... את מתקדמת הלאה בתהליך, את מבינה שהאני שלך הוא בכלל המציאות כולה, ואז את כבר לא חווה התנגדות. כי כל ... כי שניהם מבוססים על חוסר התאמה בין הרצון שלך לבין המציאות. ואם תביני מי את באמת, תחווי שכל מה שאת ... ביטוי של הרצון שלך - ואז לא תוכלי להיות בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. אליעד אז מה ... הוא אומר אני לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה ... שכשהוא אומר אני, הוא מתכוון לישות הראשונה - אלוהים - המציאות. אנחנו חלק ממערכת, כל אחד הוא חלק ויש את ... שמשהו שולט לו ברצון. אפשר לקרוא לזה אלוהים, היקום, המציאות, העולם, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, זה ...

... מנסה לחיות טוב. וכדי לחיות טוב, לשם כך אין לאדם ברירה והוא מוכרח להבין את המציאות שלנו. כי בלי להבין את מנגנון המציאות, האדם לא יכול להשתמש, באפשרויות שהמציאות נותנת לו להיות מאושר. ומצד האמת, הבנת מנגנון המציאות, היא עצמה האושר. כי ברגע שהאדם מבין את המציאות, הוא מאושר, מיד וללא כל מאמץ, והוא לא צריך לעשות שום דבר, כדי להיות מאושר. כי חיפוש האושר וחיפוש הטוב של האדם שגורם לו להרגיש רע, הוא רק משום שהאדם לא מבין את המציאות. כי למציאות יש סיבה טובה באמת, למה היא כפי מה שהיא. וכאשר האדם לא מבין את הסיבה הטובה של המציאות, אז ממילא הוא מרגיש רע, ומחפש להיות מאושר. ותכף כאשר האדם מבין את מנגנון המציאות באמת, הוא מאושר מיד. משום, שהוא מבין את הסיבה הטובה של המציאות, וחווה אותה בלי שום מאמץ. והמציאות, שלמה עם עצמה בשלמות. ומי שמבין את המציאות בשלמות, גם הוא הופך להיות שלם איתה בשלמות. והנה, הבנת המציאות, תלויה ביכולת ההבנה השכלית הרגשית של האדם. ואם מנגנון התפישה של האדם הוא פגום, הרי שלא ניתן באמצעותו להבין את המציאות באמת. כי מי שהוא משוגע, הוא לא יכול להבין בשיגעון שלו, את השכל של החכם האמיתי (אאכ הוא ירפא את עצמו. ואיך? וכולי). וזה בעצם אומר, שלפני שהאדם מנסה להבין את המציאות, עליו לברר ראשית כל, האם בכלל ההיגיון שלו, הוא אכן אמיתי? או שמא, הוא רק שיגעון שנראה ... שום שכל. השכל מבוסס על הלוגיקה והלוגיקה מבוססת על כלום. האדם מנסה להבין את המציאות באמצעות השכל, שמאמין בלוגיקה, שזו אמונה בלבד. וכך נמנע מהאדם להבין מציאות שאינה בהכרח לוגית. ... אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי מצד השכל האמיתי של המציאות, מנקודת המבט של השכל של אלוהים האמיתי, מנקודת המבט הזאת, היש והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל ... ממש. אלא ששם למרות הנפרדות, הכל גם אחד ממש. ושם בשכל העליון, שמשקף את תפישת המציאות, כפי מה שהיא באמת, שם אין שום הפרדה, בין הפרדה לבין אחדות. ובטרם האדם חוקר את המציאות ומנסה להבין אותה בשכלו, על האדם לחקור ולנסות להבין, האם בכלל שכלו הוא אכן כלי בדיקה תקין? או ... כי השכל, לא יכול לדוגמה, לתפוש בתוכו דברים, שהגודל שלהם הוא גודל אין סופי. והמציאות עצמה, יש בה ישויות שהן אין סופיות בגודלן. כגון המקום והזמן, שהגודל שלהם הוא אין סופי. והאדם ... שהם כולם מבוססים על מגבלות התפישה של האדם. שהן עצמן לא בהכרח משקפות את מצב המציאות באמת. ובלי שיהיה ברור לאדם באופן מוחלט, מהי החוקיות של העולם שלנו, הוא לעולם לא יוכל להבין ... יכול להיות. והאדם יכול להתעקש כרצונו, שהשכל משקף את האמת, אבל זה לא יהפוך את המציאות להיות משוגעת כמוהו. כי המציאות לא כפופה לחוקי הלוגיקה, שנובעים ממגבלת השכל של האדם. והאדם לעולם לא יבין את המציאות באמת, בשכל הפגום והמוגבל שלו, וממילא האדם לעולם יסבול. אבל מי שירצה את האמת באמת, הוא יקבל שכל חדש, ואיתו הוא כן יבין את המציאות. ומי שיתבונן עם שכלו האנושי המוגבל על המציאות, יראה מיד, כי יש במציאות שלנו תופעות פרדוקסאליות, שאי אפשר בשום דרך להבין אותן בשכל האנושי. ... להבין, כיצד הם קיימים, למרות שבאמת הם כן קיימים. כמו לדוגמה העניין של מהות המציאות והיש. שמהות היש, היא האין, והם ישות אחת ממש. כי היש נמצא בתוך המקום והזמן, שמהותם, חסרה את ... הרי שעדיין קיימת מציאות. ואין שום דרך בעולם, שלא יהיה קיים שום דבר כלל. כי המציאות תמיד קיימת (המציאות, היא אינה היקום והמקום והזמן. המציאות פירושו, הדבר שנמצא. והמקום והזמן נמצאים בתוך המציאות, שקיימת גם בלעדיהם). וגם אם אין מקום וזמן כלל, עדיין יש מציאות כלשהי. ואיך שלא נסתכל על ...

... המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחוייב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית ... של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס לדברים שיכולים להיות קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה ... את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון ... שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ... אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו ... שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ... מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה ... עלולים לחשוב למשל שחוקי ההיגיון הם מחויבי המציאות. אך הוא מסביר שגם זה אינו מדויק, מכיוון שייתכן לדמיין אפילו מצב בו ההיגיון עצמו משתנה או ... באופן מוחלט. האם יש בכלל דבר שהוא באמת מחויב המציאות? לאורך ההסברים והדוגמאות הרבות, אליעד מציג את התפיסה לפיה למעשה ייתכן שאין שום דבר שהוא באמת מחויב המציאות, אלא כל דבר שקיים הוא בהכרח אפשרי בלבד. הוא מציע לשקול את האפשרות שלמעשה כל הדברים שאנחנו רואים סביבנו - כולל העולם כולו, המציאות, הזמן והמרחב - כולם אפשריים בלבד, ואין שום דבר במציאות שהוא מחויב באופן מוחלט. אליעד כהן ... שההבנה הזאת היא נקודת המפתח להבנה עמוקה של המציאות, מפני שהיא עוזרת לנו להשתחרר מתפיסות שגויות ולראות את המציאות באופן יותר מדויק וברור. מהו מחויב המציאות? האם העולם קיים בהכרח? האם יש דבר שקיומו הכרחי? ההבדל בין מחויב לאפשרי המציאות איך להגדיר מושגים פילוסופיים? האם ההיגיון מחויב המציאות?