... את המציאות, מהי אהבה, מהי המציאות, לאהוב את מה שיש, להרגיש טוב, להרגיש רע, לסבול, איך להיות מאושר, לקבל את המציאות, להכיל את המציאות מהי משמעות המושג לאהוב את המציאות? כדי להבין מהי אהבה למציאות, חשוב קודם כל לפרק את המושג לשני מרכיבים מרכזיים: לאהוב והמציאות. מה זה לאהוב? לאהוב משהו פירושו לרצות אותו, להעדיף אותו על פני אפשרויות אחרות. לדוגמה, כאשר אדם קם בבוקר ואומרים לו תלבש מכנסיים בצבע ירוק, אם הוא אומר לא אוהב, ... זאת, אם מציעים לו משהו אחר והוא אומר אוהב, המשמעות היא שהוא מעדיף את הדבר הזה, הוא רוצה אותו. מה זאת המציאות? המציאות מוגדרת ככל מה שנמצא, מה שמצוי כרגע. כלומר, כל מה שאנחנו תופסים שקיים ונוכח כאן ועכשיו הוא חלק מהמציאות. למשל, שולחן אינו המציאות כולה אלא רק חלק מהמציאות, כי המציאות כוללת את כל מה שנמצא. מתוך כך, לאהוב את המציאות משמעותו לרצות, להעדיף, ולהיות שלם עם כל מה שקורה ברגע זה, ללא התנגדות או הסתייגות ממה שקיים. האם חייבים לאהוב את המציאות? אליעד כהן מסביר שאין שום הכרח או חובה לאהוב את המציאות. זה לא צריך, אלא שאלה של מטרה. אם אדם מחפש דרך להרגיש טוב או להרגיש חופשי, אז לאהוב את המציאות יכול להיות כלי מועיל להשגת המטרות האלו. למעשה, אם רוצים להרגיש טוב באמת - חייבים לאהוב את המציאות. אך אם המטרה רק להפסיק לסבול או לא להרגיש רע, מספיק לא לשנוא ולא להתנגד למה שיש. מה ההבדל בין לקבל את המציאות לבין לאהוב אותה? אליעד כהן מציין שלושה מצבים ביחס למציאות: התנגדות למציאות: מצב שבו אדם אינו רוצה את מה שקורה, מתנגד לכך, ולכן סובל. קבלת המציאות: מצב נייטרלי שבו אין התנגדות, אך גם אין העדפה. האדם אינו אוהב ואינו שונא, אלא פשוט מכיר במה שקורה. במצב כזה האדם לא סובל, אך גם אינו מאושר. אהבת המציאות: מצב שבו האדם לא רק מקבל את מה שקורה אלא גם רוצה את זה, מעדיף את זה ומרגיש טוב בעקבות כך. למה לאהוב את המציאות גורם להרגשה טובה? על פי ההסבר של אליעד, להרגיש טוב מחייב מצב שבו האדם מעוניין, רוצה, ואוהב את מה שקורה. אם האדם שונא את מה שקורה, הוא בהכרח ירגיש רע. אם הוא ... טוב. כדי להרגיש טוב באמת, האדם חייב לאהוב את מה שיש, לא רק לקבל אותו. האם אפשר להרגיש טוב בלי לאהוב את המציאות? ניתן להימנע מהרגשה רעה גם בלי לאהוב את המציאות, וזאת באמצעות נייטרליות - לא לאהוב ולא לשנוא. במצב כזה האדם לא ירגיש רע אבל גם לא ירגיש טוב. כלומר, המצב הנייטרלי טוב למי שרוצה רק להפסיק לסבול. אך מי שרוצה להרגיש אושר ושמחה, חייב לפתח את הרצון וההעדפה למה שקורה, כלומר, חייב לאהוב את המציאות. לדוגמה, אם אדם אומר מספיק לי שאני לא ארגיש רע, אליעד אומר לו שהוא יכול להסתפק בכך שלא ישנא ולא יאהב את המציאות. אך אם אותו אדם אומר אני רוצה להרגיש טוב, אליעד מדגיש כי במצב זה, האדם חייב לאהוב את מה שיש כדי להגיע לתחושת הטוב הרצויה. האם לומר שחייבים לאהוב את המציאות זה סותר את רעיון החופש? אליעד מבהיר שהמושג צריך לאהוב את המציאות אינו אמירה מוחלטת או חובה, אלא יותר המלצה שתלויה במטרה של האדם. להגיד לאדם אתה חייב לאהוב את המציאות זו מגבלה על החופש שלו, כי אז הוא לא חופשי לבחור לשנוא או להתנגד למה שקורה. המטרה באמירה כזו היא לא להגביל אלא להבהיר את הקשר בין אהבת המציאות לבין הרגשה טובה ואושר. לכן, האדם יכול לבחור מה הוא רוצה בהתאם למטרה שלו: אם הוא רק לא רוצה לסבול - מספיק שלא יתנגד למציאות. אם הוא רוצה להיות מאושר ולהרגיש טוב - ... ואושר? ראשית, להבין מה המטרה: האם לא לסבול או להרגיש טוב ואושר? אם המטרה היא רק לא לסבול, אין צורך באהבת המציאות - מספיק מצב נייטרלי. אם המטרה היא להרגיש טוב ואושר - חייבים לפתח אהבה ורצון למה שקורה, כלומר, לאהוב את המציאות כפי שהיא. אליעד כהן מדגיש שאין חובה או הכרח, אלא רק הסבר לוגי של הקשר בין אהבה למציאות לבין הרגשה טובה וחופש פנימי. איך להיות מאושר? איך לקבל את

... את המציאות, לנצח את עצמך, לצאת צודק, מריבות עם המציאות, מלחמה עם המציאות, קרב עם המציאות, להיכנע למציאות, לנצח את האמת, שלום עם המציאות, ללמוד מודעות עצמית מדוע כשאתה צודק מול המציאות, אתה מפסיד? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם נקלע לוויכוח או מריבה עם המציאות, גם אם הוא בטוח לגמרי שהוא צודק - הוא תמיד יפסיד. מדוע? משום שהמציאות אינה משתנה בהתאם לצדק של האדם, ולא אכפת לה כלל מה הוא חושב או מרגיש. במאבק מול המציאות, גם ניצחון הוא למעשה הפסד. לדוגמה, אדם שמתעקש לטעון זה לא מגיע לי, זה לא הוגן, ימצא את עצמו בסבל מתמשך, כיוון שהמציאות לא תשתנה רק כי הוא צודק. ההמלצה של אליעד היא לא לחפש את הצדק מול המציאות, אלא להתמקד או בקבלת המצב או בניסיון כן לשנות אותו בצורה שלווה, בלי כעס ומלחמה. למה כדאי להודות בטעות מול המציאות? אליעד טוען כי מי שכל הזמן מתעקש להוכיח שהמציאות טועה, מעניש את עצמו. דווקא האדם שמוכן להודות אני טועה והמציאות צודקת הוא האדם שמשתחרר מהסבל. זה לא בהכרח אומר שהמציאות תמיד באמת צודקת, אלא שהאדם מוכן לקבל שהוא אינו יודע בוודאות מה נכון. אליעד מביא דוגמה של אדם שמתלונן מדוע יש לו דבר מסוים או אין לו, אך אם האדם יודה באמת שאינו באמת יודע אם ... או אני לא בטוח אם אני צודק, עצם ההודאה הזו מורידה ממנו את העול של להילחם במציאות. הבעיה המרכזית נוצרת כאשר האדם בטוח לחלוטין שהמציאות טועה, מבלי יכולת לבסס את הוודאות שלו. דוגמה לכך היא אנשים שטוענים כולם אומרים שזה נכון, ואליעד מסביר שאין זה באמת מוכיח שזה נכון. לכן, במקום להתעקש להיות צודק, עדיף להודות באפשרות של טעות ולבחון את המציאות מנקודת מבט אחרת ורגועה יותר. מהי האמת האחת שמפסיקה את הוויכוח עם המציאות? אליעד מסביר שקיימת אמת אחת עמוקה, שאם האדם מקבל אותה, הוא מפסיק להיות במחלוקת עם המציאות. אמת זו היא ההכרה בכך שאין באמת הבדל מהותי בין המצבים השונים של המציאות, ושאדם אינו באמת יודע להבחין אם יש הבדל או לא. אם האדם מתבטל מול האמת הזו ואומר אני טועה והאמת צודקת, הוא יחווה שלום פנימי. אך אם האדם מתעקש להמשיך להאמין שהוא צודק, הוא ימשיך לחיות במתח ובכאב. מדוע הרצון לצאת צודק יוצר מלחמה פנימית? אליעד מחדד שהמציאות אינה רק בחוץ, אלא גם כוללת את האדם עצמו ואת דעותיו. כלומר, הוויכוח של האדם עם המציאות הוא בעצם וויכוח שלו עם עצמו. האדם שרוצה לצאת צודק, לא מוכן לשחרר את ההתעקשות שלו, למרות שבתוך תוכו הוא לא בטוח באמת שהוא צודק ב - 100%. אליעד מביא דוגמה קיצונית, שאם האדם היה בטוח לחלוטין בצדקתו, כל המציאות הייתה משתנה בהתאם או שהוא היה מתמזג לתוכה ונעלם. אבל בפועל, האדם לרוב לא בטוח באמת, ולכן הוא ממשיך להיאבק ולסבול. כיצד להפסיק להיאבק עם המציאות? הדרך שאליעד מציע לשחרור מהמאבק היא ההבנה שהמציאות פועלת בצורה עצמאית ואינה מתחשבת בתחושת הצדק שלנו. אין משמעות לטיעונים מוסריים או לתמיכת הסביבה, כי המציאות קורה כפי שהיא. אדם צריך להחליט בין שני דברים בלבד: לקבל את המצב כפי שהוא או לשנות אותו בצורה מודעת ושקטה. אליעד מזהיר שריב עיקש עם המציאות רק מביא לסבל מיותר ולבזבוז אנרגיה. האם אתה באמת מתווכח עם המציאות או עם עצמך? אליעד מתייחס גם לשאלה האם המציאות היא זו שמתנגשת עם האדם, או שהאדם מתנגש עם עצמו. הוא מציין שאם אדם מבין שהמציאות כוללת גם אותו עצמו, הרי שכל ויכוח עם

... של המציאות, איך המציאות אונסת אותך לאהוב אותה? איך אתה אונס את עצמך? למה אני חייב לאהוב את המציאות? האם אפשר לא לאהוב את המציאות? האם המציאות רעה? האם המציאות טובה? האונס של אלוהים, אלוהים אונס אותך לאהוב אותו האם המציאות אונסת אותך לאהוב אותה? בהרצאה זו, אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית ומזעזעת של ... האם אפשר באמת לאהוב מישהו מתוך פחד ואיום קיצוני, והאם אהבה מסוג כזה בכלל יכולה להיות כנה ואמיתית. איך הדוגמה הקיצונית של אונס ממחישה את היחס של האדם כלפי המציאות? אליעד מסביר שהמציאות עצמה פועלת בצורה דומה: היא מציבה לאדם תנאי ברור וקשה - אם לא תאהב אותה בצורה מלאה ובלתי מתפשרת, תחווה סבל וכאב. הוא מתאר זאת כאונס של המציאות, כשהיא למעשה מכריחה את האדם לאהוב אותה, מאחר שהיא זו ששולטת בכל פרטי חייו. המציאות היא זו שקובעת אם האדם יהיה בריא או חולה, אם יהיה לו כוח וחשק לפעול, אם הוא יצליח לשמור על עצמו, או אפילו אם הוא בכלל יחיה או ימות. למשל, אם אדם רוצה לשמור על בריאותו, גם אם הוא משוכנע שיש לו שליטה על כך, המציאות יכולה להחליט אחרת: היא יכולה לגרום לו לאבד שליטה, להכניס לו למוח מחשבה כפייתית שעליו לעשן או לאכול לא בריא, וכך, למעשה, הוא כפוף לחלוטין לגחמות המציאות . האדם הוא כמו קורבן חסר ישע, שאם לא יציית לרצונה של המציאות במלואו, המציאות תהרוס אותו ותגרום לו לסבל בלתי פוסק. האם אפשר לאהוב את המציאות מתוך פחד? אחד ההסברים העמוקים בהרצאה הוא השאלה האם אהבה שנובעת מתוך פחד ואיום ... אליעד טוען שאהבה שנכפית תחת איום תמידי אינה יכולה להיות שלמה לחלוטין, כי תמיד נשאר הפחד והכעס כלפי מי שכופה את האהבה הזו. בדומה לכך, אם אדם מרגיש שהמציאות מאיימת עליו בסבל, האם הוא באמת יכול לאהוב אותה בצורה אמיתית, או שהוא רק מעמיד פנים מתוך חוסר ברירה? אליעד מדגיש כי עם המציאות לא ניתן לרמות: כל אחוז אחד של חוסר אהבה למציאות, יגרום לאחוז אחד של סבל. כלומר, אם האהבה למציאות אינה מלאה במאה אחוז, לא ניתן להתחמק מהסבל. האם אתה זה שאונס את עצמך לאהוב את המציאות? נקודה חשובה נוספת היא שאליעד מבהיר שהאדם עצמו הוא בשורשו אלוהים, ובמילים אחרות, האדם הוא זה שיצר את כל הסיטואציה הזאת. האדם בשורשו ברא את המציאות ואת החוק שאומר אם לא תאהב אותי במאה אחוז, תסבול. אליעד מסביר שבעומק הדברים, ... הוא גם האונס וגם הקורבן. האדם המקורי (אלוהים) פיצל את עצמו לאינספור חלקים, וכעת הוא מתבונן במציאות מנקודת מבט חלקית ומוגבלת, מרגיש קורבן שנאלץ לאהוב את המציאות בכוח כדי להימנע מסבל. המשמעות של כך היא, שהאדם למעשה אונס את עצמו: הוא זה שהחליט מראש על כללי המשחק, והוא זה שקבע שאם לא יאהב את עצמו (המציאות שהוא עצמו יצר), הוא יסבול. האם יש בחירה חופשית באהבת המציאות? אליעד מוסיף נדבך מורכב נוסף כשהוא מעלה את שאלת הבחירה החופשית. הוא טוען שאולי אפילו הרצון לאהוב את המציאות הוא לא באמת רצונו של האדם, אלא רצון נוסף שנכפה עליו על ידי המציאות. האדם אולי חושב שהוא רוצה או לא רוצה לאהוב את המציאות, אך למעשה, גם המחשבה הזאת מגיעה מאותה מציאות, ולכן גם חוסר הרצון יכול להיות מוכתב על ידה. הוא מסביר שאין שום אפשרות לברוח מהמצב הזה, משום שהמציאות תמיד תדע אם אהבתך אליה היא כנה או מזויפת. אין שום קומבינה או דרך להערים עליה, ... התפיסה הזו יכולה להוביל להתבוננות עמוקה יותר? הרעיון שאליעד מציג הוא כלי להתבוננות פנימית עמוקה: להבין שהסבל והכאב נובעים מהעובדה שאנו נאנסים לאהוב את המציאות, אך בו זמנית, אנו עצמנו יוצרים ומקיימים את התנאים לאונס הזה. ההבנה הזו עשויה לגרום לאדם לשאול את עצמו שאלות קיומיות עמוקות יותר: מי אני באמת? האם אני קורבן של המציאות או אולי היוצר של המציאות עצמה? האם יש בכלל משמעות למושגים של אהבה ושנאה כלפי מציאות שהיא למעשה אני ...

... זו אהבה או שנאה? אם לא תאהב אותי יהיה לך רע, אם לא תאהב את המציאות תרגיש רע, אהבה אובססיבית, אהבה בלי תנאים כלפי המציאות, אהבה בלי תנאים כלפי בן אדם, לאהוב מישהו בלי תנאים, לאהוב את המציאות בלי תנאים האם אהבה יכולה להיות אמיתית כשמישהו מאיים עליך? אליעד כהן מסביר, שאם מישהו מאיים על אדם אחר ... אינה אמיתית אלא כפויה, כיוון שאין לה באמת חופש בחירה. איך המציאות כופה עלינו לאהוב אותה? אליעד מציג שהמציאות מתנהלת בצורה דומה לאותו אדם מאיים: היא אומרת לך שאם לא תאהב אותה כפי שהיא, תסבול. הוא מסביר בפירוט כיצד המציאות לכאורה מאיימת על האדם: אם הוא לא מקבל את המציאות ואינו מרוצה ממנה, הוא יחווה סבל תמידי. מידת הסבל נקבעת לפי אחוז האהבה שיש לאדם למציאות: אם אדם אוהב את המציאות ב - 50%, הוא יסבול ב - 50% ויהנה ב - 50%. אם הוא אוהב את המציאות ב - 99%, הוא עדיין יסבול באחוז אחד. אם אדם לא אוהב את המציאות כלל, הוא יסבול לחלוטין, מכיוון שהוא תמיד יתנגד למציאות וירגיש רע בגללה. ההסבר כאן הוא ברור: ככל שהאדם ... פחות וייהנה יותר מהחיים. כאשר האדם מתנגד לתנאים מסוימים, המציאות מייצרת עבורו סבל, וכך למעשה כופה עליו סוג של אהבה. מה ההבדל בין חיזור אובססיבי לדרישה של המציאות לאהבה? אליעד כהן מסביר את ההבדל בצורה מפורטת: בחיזור אובססיבי, הצד שמאיים דורש שהאחר יאהב אותו, ובנוסף ... מה שאני רוצה, האהבה כביכול מגבילה את החופש שלה. לעומת זאת, המציאות פועלת בצורה הפוכה לחלוטין. כאשר אדם אוהב את המציאות ללא תנאים, הוא בעצם חופשי לחלוטין לעשות מה שהוא רוצה, כי אין לו התנגדות לשום מצב. במצב כזה, גם אם האדם ... בשלמות ולכן לא חייב לעשות שום דבר מיוחד. אם האדם לא אוהב את המציאות ללא תנאים, הוא בעצם מתחיל לייצר תנאים. למשל: אני מוכן לאהוב את המציאות רק אם אהיה בריא, או רק אם יהיה לי כסף. במקרה כזה, האדם נאלץ לבצע פעולות ולהגביל את עצמו כדי למנוע את הסבל הכרוך במצב שאינו אוהב. מדוע אם לא אוהבים את המציאות, חייבים לפעול ולבצע משימות? הסיבה לכך היא שהמציאות מכריחה את האדם לשנות את התנאים שהוא מתנגד אליהם. אם אדם לא מקבל מצב מסוים (כמו מחלה או עוני), הוא צריך לנקוט פעולות מסוימות כדי למנוע זאת. המציאות למעשה אומרת לאדם שאם אין בו אהבה ללא תנאי, עליו למלא רשימה של דרישות ומטלות כדי להשיג את התנאים שכן ... ותלותי בפעולות מסוימות כדי למנוע סבל. איך אפשר לאהוב את המציאות ללא תנאים? לאהוב את המציאות ללא תנאים פירושו לקבל כל מצב באופן מוחלט. אליעד מדגיש שהמשמעות היא שהאדם יסכים גם לדברים שלכאורה ... לפעול בשום צורה מיוחדת. אהבה כזאת מבטלת את הצורך לשנות את המציאות, ולכן היא מביאה את האדם לחופש מלא. האם האהבה הזאת היא אמיתית או רק כפייה? אליעד מסביר שזה אינו דומה לכפייה, אף על פי שהמציאות נראית מאיימת. הסיבה לכך היא שהמציאות לא דורשת מהאדם לבצע פעולות או לשנות משהו בתמורה לאהבתו אליה. במציאות, ככל שהאדם אוהב יותר, כך הוא פחות ... לאדם להפחית משמעותית את הסבל בחיים. אם האדם ילמד לאהוב את המציאות ללא תנאים, הוא לא יצטרך להיות במאבק תמידי נגד המציאות או נגד תנאים מסוימים בה. אדם כזה חופשי יותר, שליו יותר, וככל שהוא יפחית את ההתנגדויות שלו למציאות - כך ירגיש טוב יותר ויתמודד בצורה טובה יותר עם החיים. המציאות רוצה שתאהב אותה חיזור אובססיבי המציאות אונסת אותך לאהוב אותה האם אני חייב לאהוב את המציאות? למה לאהוב בלי תנאים? איך לפתח אהבה אמיתית בלי תנאים? מה לעשות כשמרגישים חוסר שביעות רצון מהמציאות? האם אהבה יכולה להיות אמיתית אם מישהו מאיים להרוס לך את החיים? כאשר אדם מאיים על אדם אחר ואומר לו אם ...

... המציאות, לדעת שאתה המציאות, חלק מהגוף של המציאות, חלק מהארגון, האני של המציאות מה המשמעות של להיות המציאות עצמה? אליעד כהן מסביר שהאדם הוא למעשה המציאות עצמה. הרעיון המרכזי שאליעד מציג הוא להבין שהאני האמיתי שלנו הוא לא נפרד מהמציאות, אלא חלק בלתי נפרד ממנה. כאשר האדם אומר אני, הוא למעשה מתייחס אל המציאות כולה ולא רק אל עצמו כאדם בודד. בדיוק כמו שאדם העובד בחברה ומשתמש בביטוי אנחנו כדי לתאר את החברה כולה, כך גם אדם שמבין את עצמו כחלק מהמציאות, יכול לומר אני כאשר הוא מתכוון לכלל המציאות . איך האדם הוא חלק מהארגון שנקרא מציאות? כדי להסביר איך האדם הוא חלק מהארגון שנקרא ... תביא. העובד מתפקד כשליח של החברה, הגוף הגדול. באותה הצורה בדיוק, כל אדם הוא למעשה שליח או חלק מן הגוף הגדול ביותר שקיים, שהיא המציאות עצמה. כאשר האדם מתייחס אל עצמו, הוא יכול לבחור לראות את עצמו כאינדיבידואל נפרד, או להבין שהוא שליח של גוף גדול יותר - שהוא המציאות עצמה. מה המשמעות של להיות האני של המציאות? אליעד כהן משתמש במושג האני של המציאות כדי לתאר את המצב שבו האדם מזדהה לחלוטין עם המציאות כולה. זה לא רק מצב שבו האדם חושב שהמציאות קיימת אלא שהוא חווה את עצמו בתור מי שמנהל את המציאות עצמה. זה מצב שבו האדם יודע שכל מה שמתרחש במציאות הוא בעצם ביטוי שלו עצמו. בדיוק כפי שאדם שמייצג חברה יודע שהוא לא רק מבצע פעולה בשם עצמו, אלא שהפעולה שלו מייצגת את רצון החברה כולה. מדוע תחושת אני הוא המציאות איננה רק מחשבה? אליעד מסביר שתחושת אני הוא המציאות חייבת להיות מוחלטת ולא יכולה להיות רק מחשבה מופשטת או הבנה אינטלקטואלית בלבד. אם האדם רק חושב שהמציאות היא הוא עצמו, הוא עדיין מפריד בין האני לבין המציאות. רק כאשר האדם באמת חווה ומבין לעומק שאין שום הבדל בין אני למציאות, רק אז הוא יכול להגיד באופן אותנטי שהוא המציאות עצמה. כל עוד קיימת תחושת הפרדה או הססנות כלשהי, התחושה של האדם איננה שלמה. איך האדם יכול לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות? אליעד כהן מדגיש שכדי שהאדם יוכל לזהות אם הוא באמת מבין שהוא המציאות עצמה, עליו לבדוק האם קיימת בו תחושה של הפרדה כלשהי בינו לבין המציאות. ברגע שהאדם עדיין מרגיש שיש אותו ויש משהו חיצוני לו (המציאות), זה סימן שהוא עדיין לא השיג את ההבנה השלמה של הרעיון. כשהאדם באמת מזוהה עם המציאות, התחושה שלו היא של שליטה מלאה, של אחדות מלאה ושל זהות מלאה עם כל דבר שקיים. מדוע קשה לאדם לחוות שהוא חלק מהמציאות עצמה? הקושי העיקרי שאליעד מתאר הוא שהאדם רגיל לראות את עצמו כנפרד מהמציאות. הוא רגיל לחשוב שיש אני ויש דברים חיצוניים לו. האדם לא רגיל לחשוב במונחים של אחדות מוחלטת, לכן כאשר הוא שומע או חושב על הרעיון שהוא עצמו המציאות, זה נשמע לו זר או בלתי נתפס. הרגלי החשיבה, תחושת האגו וההזדהות עם הגוף והאישיות שלו ...

... של האני - איך להתחבר לאני של המציאות עצמה? איך להכיר את האני של עצמך? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את המציאות. ולהבין את המציאות, פירושו שהאדם יבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שבגללה מתרחשים כל האירועים שיש במציאות שלנו. ועל ידי זה שהאדם מבין את סיבת כל הסיבות, על ידי זה האדם הופך להיות ... כי כדי להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך על האדם להסתכל בעיני שכלו על המציאות, מנקודת מבט של מה שהיה לפני כל מה שהיה. דהיינו, לחשוב מחוץ לקופסא בשלמות. כי הקופסא היא המציאות שלנו. ולחשוב מחוץ לקופסא בשלמות, פירושו שהאדם מצליח להסתכל על כל המציאות כולה, מנקודת מבט חיצונית למציאות כולה. והשאלה הנשאלת היא, מהי הדרך של האדם לקבל את השכל שמאפשר לו להסתכל על המציאות מנקודת מבט חיצונית לה? ומהי הדרך של האדם לקבל שכל שיאפשר לאדם להסתכל על המציאות, מנקודת מבט עצמית שלה. דהיינו, להבין את האמת האובייקטיבית של המציאות? והתשובה היא, שמי שרוצה לתרגל את היכולת שלו להסתכל מחוץ לקופסא, עליו להתחיל להסתכל ולחשוב מחוץ לקופסא על בני האדם שסביבו. ונסביר: כדי להיות מאושר, לשם כך צריך האדם להבין את המציאות ולהסתכל עליה מנקודת מבט עצמית. דהיינו, שהאדם יבין את המציאות מנקודת מבט, שבה הוא עצמו המציאות עצמה. דהיינו, האדם צריך כאילו להחליף את הזהות העצמית שלו לישות של המציאות עצמה כמציאות, ומנקודת המבט הזו לנסות להבין אותה. ומי שרוצה להיות מסוגל להבין את המציאות מנקודת המבט העצמית שלה, לשם כך עליו להתחיל לנסות לקרוא אנשים ולהבין את האנשים שסביבו. כי כל זמן שהאדם לא מסוגל להבין בשלמות את חבריו, את המשפחה שלו, את העובדים שלו, את הלקוחות שלו, ואת בני האדם שסביבו, הרי שהאדם עדיין לא מסוגל להבין בשלמות את המציאות כולה. כי כל אדם הוא חלק מהמציאות. וכל האנשים שאיתם נתקל האדם במשך היום, הם כולם בסך הכל חלקים של המציאות . ומי שלא מסוגל להבין את החלקים של המציאות, כיצד הוא מצפה להיות מסוגל להבין את המציאות כולה כישות אחת? והרעיון הוא, שכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך יש להתייחס אליה כאל ישות חושבת שמודעת לעצמה. ועל האדם לחשוב כאילו הוא עצמו היה המציאות עצמה. ועל האדם לנסות להבין את תהליכי קבלת ההחלטות, ואת תהליך הבחירה, ואת הרצון העצמי, ואת צורת המחשבה והרגשות של המציאות, כאילו היא עצמה הייתה ישות חושבת. דהיינו, על האדם כאילו לקרוא את המחשבות של המציאות. ומי שרוצה לשפר את היכולת שלו לקרוא את המחשבות של המציאות, לשם כך עליו לנסות להתחיל לקרוא מחשבות של בני אדם אחרים. ובפועל זה אומר, שעל האדם להתבונן היטב על כל בני האדם שסביבו. ועל האדם לשאול את עצמו תמיד, על מה חושב האדם ... שמולי? וכיוב שאלות נוספות שבהן האדם מנסה לצאת מהקופסא של עצמו, ולנסות להסתכל על המציאות דרך העיניים של האדם שמולו. ובכל פעם שהאדם רואה אדם אחר שעושה פעולה כלשהי אומר דבר כלשהו, על האדם לשאול את עצמו ולחקור ולהעמיק ולהתבונן היטב היטב ולנסות לגלות את ... בתחומים מסוימים, ומדוע אותם בני האדם מתנהגים אחרת בתחומים אחרים? ומי שרוצה להבין את המציאות, עליו לנסות לפענח את צורת החשיבה של בני האדם. כי האדם קרוב אצל עצמו. והדבר הקל ביותר שאותו יכול לעשות האדם, הוא לנסות לגלות את שורש צורת החשיבה של כל בני האדם. כי ... של האדם השמח ביותר, והוא עומד גם מאחורי צורת המחשבה של האדם העצוב והדיכאוני ביותר. והמציאות שלנו מכילה בתוכה דומם צומח חי מדבר. והאדם שייך לקבוצת המדברים. ולכן הדבר הקל ביותר עבור האדם, הוא להבין את שאר בני האדם ששייכים לאותה קבוצת מדברים כמותו. אבל המציאות עצמה מכילה בתוכה לא רק את האדם המדבר והחושב, אלא גם את בעלי החיים הצמחים ועולם הדומם. ומי שרוצה להבין את כל המציאות כולה כישות אחת, עליו לנסות לעשות האנשה גם לכל הישויות שיש בעולם שלנו, ולנסות להסתכל על המציאות מנקודת המבט של כל ישות שקיימת בתוך

... כהן, ההבחנה בין כאב נפשי לכאב גופני היא מלאכותית ואינה משקפת את המציאות האמיתית. הוא מסביר כי לכאורה אנו חווים כאב גופני כמוחשי ונפרד מכאב נפשי, אך בפועל, שני סוגי הכאב נובעים מאותה בעיה בדיוק: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. אליעד מדגים כי כל החוויה של כאב, הן פיזי והן נפשי, תלויה ברצון ובמודעות שלנו. למשל, אדם שקורא ספר ולא שם לב שעקץ אותו יתוש לא יחווה כאב, למרות הפגיעה הפיזית, ... והכאב בעולם מקורם בחיסרון דעת. כלומר, האדם סובל משום שאינו מבין את המציאות לעומקה. לדעת רבי נחמן, אם לאדם הייתה דעת שלמה, הוא לא היה חווה כלל סבל, אפילו לא ברמה הגופנית. רבי נחמן מביא כדוגמה אדם שחולה בסרטן וטוען שהבעיה אינה בגופו אלא ... המשיך לדבוק בתפיסה שהבעיה אינה פיזית אלא תמיד נפשית - בעיה בתפיסת המציאות וביכולת להזדהות עם הרצון של אלוהים. מדוע אנו מרגישים כאב, והאם ניתן להתגבר עליו? אליעד כהן מסביר שהכאב, בין אם נפשי או גופני, תלוי ברצון שלנו שהחוויה תהיה אחרת. ... שלנו אינו באמת שלנו, אלא מופעל על ידי כוח גבוה יותר (אלוהים או המציאות). בסופו של דבר, האדם מבין שהוא אינו יותר מרובוט שמופעל על ידי כוח אחר והוא עצמו אינו שונה מקיר או מכיסא, אלא רק תודעה שחווה נפרדות ורצונות שונים. כאשר האדם מגיע ... שלו אלא של אותה ישות המפעילה את כל הדברים. במצב כזה, האדם חווה את המציאות כאילו הוא עצמו יצר אותה, ולכן אין לו התנגדות. לדוגמה, הוא משתמש בדימוי של במאי הסרט טום וגרי: הבמאי שגורם לדמויות לסבול עושה זאת מתוך הנאה, משום שהוא מבין שהוא היוצר. באופן דומה, האדם שהגיע להבנה שהוא היוצר של המציאות שלו מפסיק להתנגד למציאות. איך כל זה מתקשר לתורת רבי נחמן על ביטול הרגשות? רבי נחמן דיבר על מצב שבו האדם מגיע לביטול כל הרגשותיו, כלומר, למצב שבו האדם מפסיק להרגיש ... האדם צריך לקיים מצוות לא למען שכר עתידי, אלא כדי לחוות כבר עכשיו את המציאות כאילו הוא יצר אותה. אליעד מתאר מניסיונו האישי תהליך ארוך של חקירה עצמית שהביא אותו להבנה זו, שבה הוא מזהה את עצמו עם ההוויה הכוללת. במצב זה הוא חווה את המציאות בו זמנית כדבר והיפוכו - שמחה ועצב, אחדות ונפרדות - וזאת נקראת חווית האלוהים או חווית השלמות. איך ניתן להגיע לחווית האחדות והשלמות הזו? אליעד מסביר שכדי להגיע ... ולמקום. כאשר אדם מבין שהוא עצמו הישות הראשונה, אז הוא חווה את כל המציאות כביטוי לרצונו, ובכך הוא משתחרר מהסבל ומגיע לשלמות מוחלטת. לסיכום, לפי אליעד כהן אין הבדל אמיתי בין כאב פיזי לכאב נפשי, כי מקור הכאב הוא תמיד חוסר התאמה בין הרצון למציאות. אם האדם יבין שהוא עצמו הוא הכוח היוצר את המציאות, הוא יפסיק להתנגד לסבל ויחווה שלמות מוחלטת. איך להתמודד עם כאב פיזי? כיצד להפוך כאב נפשי לאושר? מהי חווית האחדות? איך להשתחרר מהסבל לפי רבי נחמן מברסלב? איך להבין שהכל אחד? האם אפשר להשתחרר מרצונות? כיצד לשנות את חווית המציאות? האם יש הבדל בין כאב גופני לכאב נפשי? לפי אליעד כהן, הנושא של הפרדה בין כאב נפשי לכאב פיזי הוא סוגיה נפוצה שמטרידה אנשים רבים. נקודת המוצא שלו היא שאין באמת הפרדה ... שהכאב הוא תמיד ביטוי של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש כאב, בעוד שלכאורה חומר כמו קיר אינו מרגיש דבר. אליעד מסביר שגם האדם וגם הקיר בנויים מאותם האטומים בדיוק. ההבדל היחיד שאנו ... ולכן הוא חווה טוב או רע בהתאם למידת ההתאמה בין הרצון שלו לבין המציאות. מה אומר רבי נחמן על סבל ובריאות הגוף? אליעד כהן מתייחס לדברי רבי נחמן מברסלב, שאמר שכל הצרות, הייסורים, הכאבים והמחלות באים רק מחיסרון דעת. רבי נחמן טען כי אם ... באמת בגלל הבעיה הפיזית, אלא סובל מפני שיש משהו שהוא לא מבין לגבי המציאות והחיים, ומחוסר הדעת הזה נובע הכאב. רבי נחמן עצמו סבל במהלך חייו, ובכל זאת דבק באמונה שהסבל הוא תמיד בעיה נפשית, כלומר, בעיה בתפיסת המציאות של האדם. האם כולם חווים כאב פיזי באותו אופן? אליעד כהן מסביר שגם כאב פיזי, שנתפס אצל רוב האנשים כדבר אובייקטיבי, הוא לא באמת מוחלט. הוא מדגים זאת בכמה דוגמאות: ... אינו יותר מרובוט המופעל על ידי כוח כלשהו (שניתן לקרוא לו אלוהים או המציאות עצמה). האדם מבין שהוא אינו שונה מקיר או מכיסא, אלא שחוויה של נפרדות ורצונות שונים מופעלת עליו על ידי גורם אחר, והוא רק מתבונן בהתרחשות הזו. מהי הדרך להשתחרר מהסבל ... להזדהות עם הכוח הראשון שמניע את כל הדברים. במצב כזה הוא חווה את המציאות כאילו הוא בעצמו ברא אותה, ואז כבר אין לו התנגדות לרצונותיו. לדוגמה, אליעד משתמש בדימוי של במאי הסרט טום וגרי: אם את הבמאית ואת קובעת שתום או גרי יסבלו, את נהנית מזה - כי את מבינה שאת יוצרת את הסרט. כך בדיוק האדם צריך לחוות את המציאות: כשהוא מבין שהוא יוצר אותה, כבר אין לו סיבה להיות בהתנגדות. מה הקשר של כל זה לאלוהים ולתורת רבי נחמן מברסלב? רבי נחמן מדבר על ביטול כל הרגשותיו, שזה מצב בו האדם ... לעשות את המצוות לא כדי לזכות בשכר עתידי (העולם הבא), אלא לחוות את המציאות כולה כבר עכשיו כאילו אתה היוצר שלה. אליעד כהן מסביר כי הוא עצמו עבר תהליך ארוך של התבוננות, שבו הבין כי הרצון שלו, וגם התודעה שלו, אינם בשליטתו, אלא הם חלק מאחדות ... של האדם. האדם שיכול להבין ולהזדהות עם הכוח שמניע את הכל, חווה את המציאות כהתרחשות שלו, ואז הוא משתחרר לחלוטין מההתנגדות לסבל, וחווה את החיים מתוך שלמות מוחלטת - שלמות של חוויית האלוהים. איך להתמודד עם כאב פיזי? כיצד להפוך כאב נפשי ... איך להבין שהכל אחד? האם אפשר להשתחרר מרצונות? כיצד לשנות את חווית המציאות? האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אליעד: אז מה שאת שואלת זה האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אז קודם כל, כקו מנחה, וזה טיפ טוב לחיים - ... ליהנות. למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה. כלומר, ההנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר עם כאב. יש מצבים שבהם האדם רוצה שיכאב לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה: אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר, ומישהו ... תביני גם שאין לך על מי לכעוס. לא על אנשים, לא על עצמך, ולא על המציאות. ואם תמשיכי לחפור פנימה, תגלי שכשאת אומרת אני רוצה, את בכלל לא מתכוונת לעצמך, אלא לכוח שמפעיל את הכל. ואם את מתקדמת הלאה בתהליך, את מבינה שהאני שלך הוא בכלל המציאות כולה, ואז את כבר לא חווה התנגדות. כי כל מה שקורה - זה בדיוק מה שאת רוצה שיקרה. לסיכום אם נכנסים לעומק, מבינים שאין באמת הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי, כי שניהם מבוססים על חוסר התאמה בין הרצון שלך לבין המציאות. ואם תביני מי את באמת, תחווי שכל מה שאת רואה בעולם זה ביטוי של הרצון שלך - ואז לא תוכלי להיות בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. אליעד אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן ... למה? כי הוא אומר אני לא רוצה הנאה, זאת אומרת שהנאה לא מחויבת המציאות. אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמה ... שאז הוא מבין שכשהוא אומר אני, הוא מתכוון לישות הראשונה - אלוהים - המציאות. אנחנו חלק ממערכת, כל אחד הוא חלק ויש את השלם. אם אתה מתבונן פנימה, בהתחלה אתה חווה את עצמך כאני, ואחר מבין שאתה חלק ממשהו אחר, שזה כמו היד הזאת, היא גם היד וגם ... פנימה הוא יראה שמשהו שולט לו ברצון. אפשר לקרוא לזה אלוהים, היקום, המציאות, העולם, כל אחד יקרא לזה איך שהוא רוצה, זה לא משנה. מה אתה בעצם מבין אחר כך, אתה מבין שאתה לא שונה מהכסא, מצד האמת, מצד האמת אתה לא שונה מהכסא, יש מישהו שמחליט ...

... הקיום העצמי, איך לגלות את סודות המציאות? שלבים בהארה רוחנית, התפתחות תודעתית, למה אני רוצה משהו? למה אני קיים? למה המציאות קיימת? תודעה של אלוהים, הרצון של אלוהים, איך להיות אלוהים? התודעה של המציאות, להיות הסיבה הראשונה למה יש לי רצון ... שתי פרספקטיבות מרכזיות שדרכן אפשר לשאול את השאלה הזאת. האם אני חלק מהמציאות או שאני המציאות עצמה? נקודת המבט הראשונה היא שהאדם תופס את עצמו כחלק מהמציאות. האדם הוא כמו אצבע, שהיא חלק מיד, והיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק מהאדם, והאדם חלק מהמציאות הגדולה. כאשר האדם נמצא בתודעה כזו, הוא שואל למה אני רוצה משהו, והתשובה הבסיסית תהיה שהמציאות גורמת לו לרצות. במילים אחרות, האדם אומר אני רוצה כי ככה זה, המציאות גרמה לי לרצות את זה, זה לא בשליטתי. ... בחוויית התודעה של האדם. בשלב מסוים, האדם מתחיל לתפוס את עצמו לא כחלק מהמציאות אלא כמציאות עצמה. בדיוק כפי שאצבע ... היד, והיד תבין שהיא חלק מהגוף, כך האדם מתחיל להבין שהוא עצמו לא חלק מהמציאות אלא המציאות עצמה. הוא מתחיל לזהות את עצמו עם מי ... את החלום ולא רק עם מי שנמצא בתוך החלום. מה קורה כשאדם מבין שהוא עצמו המציאות? כאשר האדם מזהה את עצמו כמציאות, הוא מבין שאין הבדל בין הרצון שלו לבין הרצון של המציאות . אז השאלה הופכת לעמוקה אף יותר: למה המציאות עצמה רוצה משהו? בשלב הזה האדם כבר לא יכול לומר שהוא רוצה משהו כי המציאות גרמה לו לרצות, כי הוא כבר לא תופס את עצמו כישות נפרדת. הוא עצמו המציאות, הוא עצמו אלוהים. מנקודת מבט זו, הוא ... מה שהוא רוצה. מהי התודעה של אלוהים? כשאדם מגיע לשלב שהוא מזהה את עצמו עם המציאות כולה, הוא נכנס לתודעה שנקראת התודעה ... מתחילה ההתעוררות האמיתית שלו. מהו המסלול השלם להארה רוחנית והבנת סודות המציאות? אליעד מתאר את המסלול השלם להארה רוחנית כך: בהתחלה האדם מזהה את עצמו כחלק מהמציאות, ומבין שהמציאות גורמת לו לרצות דברים. הוא שואל שוב ושוב למה יש לו רצון, מה שמוביל אותו לזהות שהוא עצמו המציאות . כשהוא תופס את עצמו כמציאות, הוא מגיע ... רק כאשר האדם שואל את השאלות ברמת התודעה הגבוהה ביותר - כרמת התודעה של המציאות עצמה - הוא מגיע לתשובות האמיתיות. עד ... התודעה של אלוהים, איך לגלות את סודות הקיום העצמי, ואיך להבין באמת למה המציאות קיימת ומה תפקידה. למה יש לי רצון? איך נוצר הרצון של אלוהים? איך לגלות את סודות המציאות? להיות הסיבה הראשונה למה המציאות קיימת? למה אלוהים ברא את העולם? להיות ... רוצה משהו? אפשר לשאול משתי נקודות מבט שונות. נקודת מבט אחת - אני חלק מהמציאות כאשר אדם שואל את עצמו למה אני רוצה משהו?, עליו להבין שהוא חלק מהמציאות. כמו שאצבע היא חלק מהיד, והיד היא חלק מהגוף, והגוף הוא חלק ממני - כך גם אני חלק מהמציאות. אני לא המציאות כולה, אני רק חלק ממנה. כאשר בן אדם ...

... אליעד כהן מציע לחשוב בצורה שיטתית ולבחון את העולם לפי הדברים שהם מחויבי המציאות, כלומר, שחייבים להיות קיימים ואינם תלויים בשום דבר אחר, לעומת אפשרי המציאות, שיכול להתקיים או לא להתקיים, בהתאם למשהו אחר. למשל, כיסא תלוי בחומר שממנו הוא עשוי (ברזל), והברזל עשוי מאטומים, וכן ... הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה ... ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים ... מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם. איך החקירה הזאת משפיעה על חיי האדם? אליעד כהן מדגיש שההבנה הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם ... הן רק ביטוי אחד של אותה מציאות אחת. לדבריו, החקירה הזאת קריטית כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו. איך האדם ... לחוויה של שחרור פנימי ושלמות. לסיכום, אליעד כהן מציע חקירה עמוקה ויסודית של המציאות שבה האדם חי, מתוך הבנה שכל ההפרדות שאנו חווים הן ביטויים זמניים של אחדות מוחלטת, שמקורה בכלום - שהוא למעשה היש האמיתי ... כאחד עבור הרצון האנושי? איך להבין את מהות האלוהים והכלום? מה ההבדל בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? כיצד מתנהל השיח המלא והמפורט על מי זה אלוהים? בשיחה הזאת עולה השאלה, מי זה אלוהים? ומיד מציינים שיש בעייתיות בשאלה ... כיצד ניגשים להגדרת המחויב והאפשרי? אליעד מציג את הרעיון שישנם דברים שהם מחויב המציאות ודברים שהם אפשרי המציאות. הכיסא, הברזל שממנו הוא עשוי, האטומים של הברזל - כולם תלויים במשהו אחר ולכן אינם מחויבי המציאות. כדי לחקור את המציאות, בודקים את השאלה מה בה חייב להיות קיים ללא תנאי, ומה אינו חייב. בהקשר זה הוא מזכיר שברמה המעשית אפשר להכניס הכל לחומר ... גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם ... של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה שהדבר היחיד שאפשר לומר שהוא מחויב המציאות הוא בעצם כלום - לא כלום במובן של חלל ריק, אלא כלום מוחלט שאין בו זמן ואין בו מקום. כל דבר יש אפשר להעלים ולהפוך אותו ... לכן כדאי לחקור עד הסוף את מקור הרצון ולא להניח הנחות מוקדמות. המעבר להבנת אחדות המציאות דורש שימוש בשכל לעומקו. מצד אחד, השכל לא מסוגל בקלות להבין איך דבר והיפוכו מתקיימים בו - זמנית, אך מצד שני, אם ממשיכים ... חקירה, שבו מגלים לבסוף שהיש והאין הם בעצם אחד, ושאלוהים נתפס כאן כרובד העמוק של המציאות המבטא בו - זמנית גם כלום מוחלט וגם יש אין סופי. ההבנה הזאת מייצרת שינוי עמוק בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו. מהי תפיסת ... אנחנו הולכים מסודר, מה בטוח קיים? בא ניקח משהו שהוא בטוח, אלוהים מוגדר כמחויב המציאות . מה זה אומר? הדבר שקיומו מחויב.. אתה מצד האמת לא יכול להיות בטוח בשום דבר, למה? כי כל הדברים שאתה בטוח בהם באים מתוך ... בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם ... שכול דבר תופס מקום. כשאתה אומר את המילה אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה ... תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא מה יש מעבר? מי ברא את העולם? והתשובה הפשוטה היא ... שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה. המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי וזמן אין סופי, אני אומר לכם שאם ניסע שתי שנות אור שמאלה יש שם כוכב שכאשר נשפוך דיו יוצא ספר, מי ... אין סופיים והכל מתרחש בתוכם. עכשיו אנחנו מגיעים לחלל הפנוי, להבין את המהות של המציאות, מה שהסברתי עד עכשיו זה את התפיסה שהעולם תמיד היה קיים. והשאלה שנשאלת היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו ... עליו להבין את חוקי המשחק, זה נושא אחר, כדי להבין את חוקי המשחק עליו להבין את המציאות. להבין את המציאות זה למצוא משהו שאתה בטוח בו ואחר להתחיל להסיק מסקנות, ואז השלב הראשון שאנו בודקים, מה בטוח קיים? למשל הכסא לא מחויב כי ... הדבר היחיד שקשור, הדבר הראשון, מצד האמת אתה חי בגלקסיה גדולה ועליך להבין מה היא המציאות הזאת. אם אתה לא מבין מה זה אתה, מה היא מציאות, מה זה מקום וזמן שבהם מתרחשים כל התהליכים, אז אתה סתם חי. בכל מקרה הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין את המציאות. הבשורה הטובה היא שזה גם הדבר האחרון שצריך לעשות, זה לא שאחרי שנבין את המציאות נלמד איך להיות מאושרים, אחרי שהבנו גם סיימנו את המשחק ועכשיו נשאר רק ליהנות. להבין את זה, זה הדבר היחיד שחשוב. מה שחשוב ... והזמן מתהווים על ידי מישהו שאין לא הגדרה של מקום זמן, המקום והזמן הם לא מחויבי המציאות. האם המקום הוא המציאות? לא, יש גם זמן. והאם הזמן הוא

... עם השאלה האם להתגרש או לא להתגרש, אליעד כהן מסביר שמדובר בהחלטה עמוקה ומורכבת ולא רק שאלה פרקטית פשוטה של כן או לא. גירושין לפי אליעד הם בחירה לשנות את המציאות, להבדיל מלשנות את הרצון או את דרך ההתמודדות של האדם עם המציאות הקיימת. כלומר, כאשר זוג חווה משבר בזוגיות או בנישואים, עומדות בפניו שלוש אופציות עיקריות: האפשרות הראשונה היא להתגרש, כלומר, לשנות את המציאות בצורה מוחלטת. האפשרות השנייה היא להישאר בזוגיות, ללמוד לקבל את המצב ולהרגיש טוב במאה אחוז למרות הקושי. האפשרות השלישית היא לשנות את עצמך ובאמצעות השינוי הפנימי לנסות לשנות את בן או בת הזוג. אליעד מדגיש שהתגרשות היא תמיד הימור על האופציה של שינוי המציאות, וכי זו אינה בהכרח האופציה המיטבית. הוא מסביר באמצעות דוגמה: אם בן זוג מתנהג באופן רע, מקלל, משפיל, או אפילו אלים, הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא להגיב באופן אוטומטי ברצון לשנות את המציאות - כלומר, להיפרד מהאדם הבעייתי. לעומת זאת, קיימת אפשרות עמוקה יותר: ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא, או לפתח בעצמך כלים שיאפשרו לך לחוות את הזוגיות בדרך חיובית למרות החסרונות. כך למשל, אפשר לשנות את הגישה הפנימית ולהבין איך דווקא הבעיות בזוגיות מאפשרות ... (כ - 99.99% לדבריו) אשמים במצבם ובתחושות הרעות שלהם בתוך הזוגיות, גם אם הם מרגישים אחרת. לדבריו, כאשר אדם אינו מטפל בשורש הבעיה הפנימית ומסתפק בשינוי המציאות בלבד (הגירושין עצמם), הוא עלול להיתקל שוב באותם קשיים בזוגיות הבאה, או שיתמודד עם קשיים חדשים בתחומי חיים אחרים. אליעד מסביר זאת דרך דוגמה נוספת: אישה שעוזבת ... ויעלו בעיות אחרות, כגון בגידות או קונפליקטים מסוג אחר. הסיבה לכך היא שאותה אישה לא שינתה בעצמה את הגורמים שהובילו לקונפליקט מלכתחילה. כלומר, היא שינתה את המציאות החיצונית, אבל לא שינתה את עצמה ואת הדרך שבה היא מגיבה למציאות. התוצאה תהיה שימור אותה רמת קושי, רק במעטפת שונה. לכן אליעד מסביר שהדרך הנכונה יותר להתמודד עם קשיים בזוגיות היא לעבוד קודם כל על היכולת האישית לחוות את המציאות בצורה חיובית, אפילו אם היא קשה. הוא ממליץ להישאר בזוגיות הקשה עד שתגיע לנקודה שאתה יכול לחוות אותה בצורה טובה, ורק כאשר תוכל לחיות בשלום בתוך זוגיות זו, להחליט ... בעצמו. כך, גם אם הזוגיות הנוכחית תיכשל בסופו של דבר, הוא מרוויח משהו לטווח הארוך: את היכולת להתמודד טוב יותר בזוגיות הבאה. האם חייבים לבחור בין שינוי המציאות לשינוי עצמי? אליעד מדגיש שבסופו של דבר הפתרון הנכון הוא שילוב של שני האלמנטים: שינוי המציאות ושינוי פנימי. לדבריו, האידיאל הוא לפתח יכולת להיות שלם עם המציאות ללא תלות בשינויים חיצוניים, ובמקביל לדעת מתי ואיך לשנות את המציאות בצורה נכונה. הוא ממחיש זאת באמצעות אנלוגיה של רעב: כאשר אתה רעב, הפתרון המיידי הוא לשנות את המציאות (לאכול), אך אליעד מציע שלפחות תנסה קודם להרגיש טוב בלי אוכל, ואז תאכל רק אם אין ברירה. כך האדם מפתח יכולת פנימית חזקה יותר להתמודד עם המציאות. באופן דומה, האדם יכול לנסות להסתדר בזוגיות רעה מבלי לשנות מיד את המציאות, ובכך להגדיל את היכולת האישית שלו להתמודדות. מה עושים כשקשה מדי להתגרש? אליעד כהן מציג גם את המצב ההפוך: מצב שבו אדם מפחד להתגרש משום שאינו יודע איך להסתדר לבד. ... שהאדם מושך אותם אליו באופן לא מודע. הוא מדגיש שבמוח קיים חלק בלתי מודע שמושך קונפליקטים מסוימים כדי להרגיש קיים. אם האדם פותר קונפליקט אחד באמצעות שינוי המציאות בלבד, הקונפליקט יחזור שוב בתחום אחר, מאחר והתת - מודע של האדם זקוק לאותה רמת קושי. הפתרון, לפי אליעד, הוא לשנות את עצמך ברמה עמוקה יותר ולשחרר את הצורך בתסכול או בקונפליקט. אליעד מדגיש לבסוף שהדיון האם להתגרש או לא הוא תמיד מורכב, וכי האתגר הוא ללמוד כיצד לחוות את המציאות בצורה שלמה וטובה, בין אם מדובר בשינוי פנימי או בשינוי חיצוני. האם כדאי להתגרש? מתי נכון להתגרש? איך לשפר את הזוגיות? למה יש קונפליקטים בזוגיות? איך להתמודד עם ... על לא להתגרש. ש: מה ההיגיון? אליעד: אז בוא ניתן לך היגיון תקשיב יש לנו בחיים טוב ורע עד כאן זה נכון? ש: נכון. אליעד: יפה עכשיו טוב יש לנו רצון ומציאות אם המציאות כרצונך? ש: טוב לך. אליעד: נגד רצונך רע לך כשהמציאות נגד רצונך אתה יכול או לשנות את? ש: המציאות או את הרצון. אליעד: יפה לשנות את המציאות זה אומר לשנות את מה שקורה ולשנות את הרצון זה לשנות את איך שאתה חווה את מה שקורה נכון, עכשיו להתגרש מה זה נקרא להתגרש זה לשנות את איך שאתה חווה או את המציאות? ש: את המציאות. אליעד: הבנת? ש: כן. אליעד: יפה להתגרש זה תמיד לשנות את המציאות להתגרש זה אף פעם לא לשנות את עצמך זה תמיד לשנות את המציאות יש מצב נתון מישהו מרביץ לך מקלל אותך שונא אותך לא משנה מה לא משנה מה קורה ואתה עכשיו שואל את עצמך האם להתגרש להתגרש זה תמיד הימור על הפתרון של לשנות את המציאות זה אף פעם לא הימור על הפתרון של בוא נלמד לקבל את זה בוא נלמד, תראו בן אדם יכול להישאר בזוגיות וללמוד לשתוק בן אדם יכול להישאר בזוגיות וללמוד לאהוב את הזוגיות כפי ... גרסה אני רק פירטתי את מה שאמרתי קודם כשבן אדם מהמר אתם מכירים את זאתי שהייתה אומרת תזרקי אותו ותזרקי אותו מה ה - subtext של תזרקי אותו לא טוב לך תשנה את המציאות לא טוב לך מה תשנה את המציאות, עכשיו מה הבעיה בתשנה את המציאות מתישהו אתה תיתקע הגישה של תשנה את