... המוח האנושי, סודות החשיבה, איך המוח זוכר? תפישת הזמן, אולי הכל חלום? איך עובד הזיכרון? איך המוח חושב? לחשוב על דבר והיפוכו, הנחות היסוד של המוח, איך המוח עובד? האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו? אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה שיקרה מחר, הוא רק מידע שנמצא כרגע בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה ... כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו קיר, לבן, עכשיו, כאן. אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל אתמול, או מחר, ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית לעתיד. אליעד מדגים שאם ברגע אחד תשתנה המחשבה בראש שלנו מקרה ליקרה, זה ישנה ... שהתמונה לא השתנתה כלל. איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין? אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר. אליעד מבהיר שגם רמות האמינות האלו הן בסופו של דבר רק מחשבות. אין הבדל מהותי בין תחושה, אמונה ומחשבה - כולם מופיעים כמחשבות. ברגע שאנחנו מבינים זאת, אפשר ... בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש משהו, אנחנו חייבים גם להבין שיש אפשרות שהוא לא יהיה קיים. למעשה, בכל מחשבה על יש, חייבת להימצא גם מחשבה על אין, ... בתמונה מטושטשת, מה שמראה שהמוח לא מסוגל באמת לתפוס דבר והיפוכו באותה עוצמה. איך נוצרת המשמעות במוח? בהמשך אליעד מסביר שכדי שתהיה משמעות לדבר מסוים, אנחנו חייבים להשוות אותו לדברים אחרים. כשאדם חושב על שולחן, ... רק ביחס לאובייקטים אחרים. המוח כל הזמן יוצר קשרים והשוואות, ורק כך הוא מייצר משמעות. לדוגמה, אם נמחק לך מהמוח את כל הידע על שולחן מלבד המילה עצמה, היא תאבד משמעות לחלוטין. כלומר, המשמעות של כל דבר קיימת רק ביחס לדבר אחר. למה חשוב להיות מודעים לכך שהכל רק מחשבה? המטרה המרכזית שאליעד מציג ... האם העבר באמת קיים? איך המוח תופס זיכרונות? האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית? מה ההבדל בין חלום למציאות? איך נוצרת משמעות במוח? האם כל מחשבה היא רק אמונה? האם הזיכרון תמיד אמיתי? ...

... מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP איך משתמשים ... השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו בכמה רבדים במקביל, כולל פירושים סותרים או ... מכך, עדיף להשתמש בניסוחים שלא מאפשרים סילוף בקלות, כגון תצביעו רק למפלגה X. למה חשוב להיזהר בניסוח משפטים? הסיבה המרכזית להיזהר בניסוח משפטים היא משום שהמוח מסוגל לקלוט גם משמעויות הפוכות ממה שהתכוונו, וניתן לבצע מניפולציות על אנשים דרך ... לאדם להימנע מנפילה במניפולציות שונות. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש את חשיבות ההבנה כיצד להשתמש ולהיזהר ממילים עם תרתי משמע, מתוך מודעות לאופן שבו המוח האנושי מפרש מסרים. איך לשכנע אנשים? מה זה ריבוי משמעויות? איך המוח מפרש משפטים? מה זה מניפולציה פסיכולוגית? כיצד להימנע ממניפולציות? איך להעביר ... אוטומטית נדלקת אצל השומע נורת אזהרה. אומרים לו כל, רגע מי אמר שכל ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים אוטומטית המוח אומר לא נכון לא כולם גנבים ואז ממילא גם אם 70% אחוז מהקבוצה הזאת הם גנבים עדיין ... שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה כל. אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו חלק אז כביכול המוח אומר רגע הוא אמר לי חלק זאת אומרת שהוא לא מנסה להכליל הוא מנסה לדייק אז אם הוא ... ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע שהבן אדם אומר את המילה חלק או ישנם אנשים וכו ברגע שבן אדם משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו. אוקי עכשיו המניפולציה הולכת ככה בא נניח ... הזאת גנבים ועכשיו אומרים לו תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או בקבוצה שאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים אז המוח יפרש, למה יפרש זה נושא אחר אבל המוח יפרש האנשים בקבוצה הזאת גנבים. זה יותר מכליל ולכן שימו לב לנושא הבא אם נאמר יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז המוח כשהוא שומע יש אנשים אוטומטית הוא מפרש ולא כל האנשים, אוקי גם כשהמוח שומע חלק מהאנשים הוא מפרש ולא כל האנשים אבל במוח עצמו המוח לא מפרש רק פעם אחת את המשפט המוח מפרש את כל המשפט בכל פעם מחדש אומרים את המילה חלק מהאנשים, בקבוצה, גנבים כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש אותה בהמשך המשפט, מילה שלישית המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא בהתייחסות לכל המילים שלו. לדוגמה נגיד ... לשם ולשם אז תוך כדי שהוא שמע את האם הוא גם שמע את אתה רוצה ללכת לשם ולשם ואז הוא גם פירש שהוא רוצה ללכת לשם ולשם. אותו דבר לצורך העניין כאן אז שימו לב המוח שומע נגיד יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים בשום שלב במשפט גם כשהוא שמע יש אנשים, ... בקבוצה הזאת גנבים, אוקי בקבוצה אז בעצם בשום שלב הוא לא ממש הכליל את האנשים בקבוצה. לעומת זאת כאשר אומרים לבן אדם חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים בעצם כשהמוח מוחק לרגע אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את הכל ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד. אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים האנשים בקבוצה הזאת גנבים בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת כל ... האם היה כתוב חלק מהאנשים או כל האנשים?, תשובה יכול להיות ככה ויכול להיות ככה. לעומת זאת אם אנחנו נגיד ניקח את המילה האנשים בקבוצה הזאת גנבים ונשאל את המוח מה היה כתוב לפני כל האנשים או יש אנשים? אז המוח יגיד יש אנשים כי אין משפט כזה כל אנשים, כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע האנשים אוטומטית במוח יש את האפשרות לפרש את המילים אלה האנשים כאילו אמרנו ...

... המוח האנושי, סודות המוח האנושי , איך המוח חושב? איך נוצרות מחשבות? שיטת ההיפוכים, מערכת ההפעלה האנושית, מודעות עצמית, סודות התת מודע, איך עובד המוח? מחקרים על המוח האנושי איך המוח האנושי מחליט מהי אמת ומהו שקר? המוח האנושי פועל על בסיס מנגנונים ... נמצאים הדברים שאנו מכנים אפשריים, כמו מחשבות, רגשות וזיכרונות. מה המשמעות של המונח מחויב לפי אליעד? לפי אליעד, מחויב הוא משהו שאינו יכול להיות שגוי בשום מצב. המוח האנושי אינו מסוגל אפילו ... עובד מנגנון ההיפוכים במוח? שיטת ההיפוכים שאליעד מציג עוסקת בשאלה מתמדת של מחשבות ותחושות שעל פני השטח נראות ברורות מאליהן. כאשר מופיעה תחושה כמו כואב לי הגב, המוח יכול לשאול אולי לא כואב לי הגב? ... המנגנון האמיתי הוא הרבה יותר עמוק ומבוסס על תפיסות יסוד כמו זמן, מקום, אני ולא - אני, וכן חלום ומציאות. למה קשה לאדם להטיל ספק בחוויית החושים? אליעד מסביר שהמוח האנושי מאוד מתקשה להטיל ספק ... שאני רואה את זה? או אולי בכלל אני לא שומע?. כך גם לגבי ההבדל בין חלום למציאות, או בין היום לאתמול. זהו מנגנון פנימי חזק מאוד. מהו המנגנון הבסיסי ביותר שעליו המוח נשען? המנגנון הבסיסי ביותר הוא ... ההבחנה בין משהו שקיים למשהו שלא קיים. לדוגמה, כשאתה מרגיש רעב, החוויה מבוססת על ההנחה שיש לך גוף, שיש לך תחושת מקום וזמן. כל אלה מבוססים על הנחות יסוד פנימיות שהמוח כלל לא מטיל בהן ספק. איך מגיעים ... וללא יכולת להסביר אותה. כל מי שטוען שהגיע למצב של הארה ואינו יכול להסביר כיצד הגיע לכך, פשוט אינו מבין באמת מהי אותה הארה, ולכן הוא נמצא בשקר מסוים. איך עובד המוח האנושי? מה זה מודעות עצמית? ... באמצע אפשרי ובקצה השני בלתי אפשרי. יש בטוח נכון, באמצע אולי נכון ובסוף בטוח לא נכון. אם תדע מה בטוח נכון אז תדע מה בטוח לא נכון. למשל אתה רואה מישהי יפה, אז המוח חושב, היא יפה, אך עד כמה מחוייב ... טוב. ואולי תגיד, אולי אין בכלל טוב ורע? אבל מה שלא נתפס זה שאני מרגיש רע וטוב בו זמנית. אולי זה מאה אחוז טוב ומאה אחוז רע ומאה אחוז לא טוב ולא רע, זה משהו שהמוח לא יוכל לתפוס, זה אפילו לא יכול ...

... המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית איך יכול להיות שהמוח חושב שמשהו קיים? כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה יש כוס, למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על ... כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך. מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות? כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג הרשימו. רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב יש פיל, בו זמנית קיים בו ... ברגע שיבין ששני הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם, תיעלם כל שאלה וכל ספק. כיצד זיכרון משפיע על התפיסה של האדם? המוח משתמש בזיכרון (רשימו) של המחשבה ההפוכה כדי לתת משמעות למחשבה הנוכחית. כלומר, כשאדם אומר יש פה קיר, הוא למעשה אומר: אני זוכר גם את המצב שאין פה קיר, ורק מתוך השוואה זו הוא מבין או תופס את המושג קיר. באופן הזה הזיכרון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך החשיבה וההבנה של המוח. מדוע המהות של כל דבר היא כלום? אליעד מסביר שכל מושג או מחשבה הוא למעשה כלום בפני עצמו, מפני שהוא חסר משמעות בלי המחשבה ההפוכה לו. המוח מייצר אשליה של משמעות רק על ידי משחק בין שני הקצוות של הניגודים. למשל, אם לא היית יכול לחשוב על חושך, לא היית יכול להבין או להגדיר את המושג אור. לכן, לפי אליעד, ... היא תוצר של ההשוואה בין ניגודים, מבינים שהכל בעצם זהה באופן מוחלט, ולכן אין צורך בחיפוש אחר משמעות נפרדת. איך המוח חושב? מה זה רשימו? האם אפשר לדעת בוודאות? איך המוח מבין? האם יש הבדל בין יש לאין? מהי מודעות עצמית? ...

... של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1 איך המוח האנושי פועל ואיך הוא קשור לבינה מלאכותית? אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים בין פעולתו לבין אלגוריתמים של בינה ... לכמות אינסופית של רעיונות אסוציאטיביים. המילה לאכול, למשל, לא רק מציינת את הצורך באוכל, אלא גם מתפרשת באופן אסוציאטיבי כמשהו שקשור לרעב, לשובע או לפעולות נוספות. המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר אני רוצה לאכול, המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים. איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית? המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים כמו כיסא, חדר, אוכל, או אפילו האפשרות של אין שולחן. כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך. כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה שולחן, המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו שולחן גדול, שולחן שבור, או אפילו שולחן לא קיים. הקשר בין המוח לבינה מלאכותית אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה ... דבר קורה במוח - המידע מאוחסן בזיכרון והאסוציאציות שנוצרים תלויות בקשרים שנעשו על ידי חוויות קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים. כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה שולחן, המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ההקשרים שהיו לו בעבר עם שולחנות, וכולל את ... רואה תמונה ויודע מדוע הוא מרגיש משהו לגביה - הוא מבין את הקשר בין התחושות שהוא חווה לבין התמונות שהוא ראה, או מה שמתרחש סביבו. סיכום ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ומשמעויות שונות, ולעיתים אף מנוגדות. כל מילה או ... של מנוע חיפוש, אך עם יכולת עיבוד הרבה יותר מורכבת הכוללת את התודעה האנושית. הבינה המלאכותית והחשיבה האנושית? אסוציאציות במחשבה האנושית? מודעות עצמית ותודעה? הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש? העיבוד האסוציאטיבי במוח? ההפך של רעיון במחשבה? איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית? הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של המוח האנושי ובקשר בין החשיבה האנושית לבינה מלאכותית. אליעד כהן מציין כי כל מילה שאדם אומר יכולה ... רק מביעה את הצורך באוכל, אלא היא קשורה גם למילים או רעיונות אחרים כמו רעב או שובע. כל מילה היא חלק ממערכת רחבה של רעיונות שמתחברים בתודעה שלנו. הדבר החשוב כאן הוא שהמוח לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר אני רוצה לאכול, המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת בצום, אולי הוא מתכוון לומר שהוא רעב, אבל יש גם אפשרות שהוא מתכוון למשהו אחר כמו לשתות או לעבור דירה. המוח שלנו לא רק שומע את מה שנאמר, אלא גם בונה תודעה שלמה סביב זה, שמבוססת על האסוציאציות שלנו למילים. כך, כשהמוח שומע את המילה שולחן, הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל מה שקשור אליו או כל דבר שיכול להתפרש ...

... של המוח האנושי , איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 2 איך המוח חושב? מהו האלגוריתם של המוח האנושי? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא המורכב של אלגוריתם המוח האנושי, וכוללת תובנות עמוקות על איך המוח האנושי פועל, כיצד אנו חושבים, והקשרים בין החשיבה האנושית ובינה מלאכותית. תוך ... כמו Google, וכן כיצד המוח שואב אסוציאציות ומבצע חישובים מורכבים על בסיס נתונים. מהו המנגנון שמוביל לחשיבה ... המרצה מדבר על האופן שבו המוח האנושי פועל, ואיך כל מחשבה או פעולה נובעות משילוב בין זיכרון, חוויות עבר ... שמתקבל דרך חושים. כך, המוח בונה תמונה של העולם סביבנו בצורה יצירתית ומורכבת, שמספקת לנו את היכולת לקבל החלטות ולבצע פעולות. האם המוח האנושי יכול להתחרות בבינה מלאכותית? הנושא המרכזי הוא השוואה בין המוח האנושי ובינה מלאכותית. אליעד מציין כי בינה מלאכותית, כמו מנועי חיפוש של Google, ... כמות עצומה של נתונים, אך המוח האנושי מסוגל לחדש ולהמציא על בסיס חוויות אישיות ורגשות, דבר שבינה מלאכותית ... וזיכרונות שנוצרות כאשר המוח מקשר בין אלמנטים שונים של מידע. לדוגמה, כאשר אדם נזכר בזיכרון ישן, לעיתים הוא עשוי ... כאלגוריתם אישי, שבו המוח שומר את חוויות העבר ומשתמש בהן כדי לקבל החלטות בעתיד, לעיתים תוך יצירת תגובה כפולה ... אליעד מדבר על היכולת של המוח האנושי להתמודד עם מידע בלתי נגמר, כיצד הוא שומר על יצירתיות ויכולת להמציא ... מנו, אך בסופו של דבר, המוח האנושי נשאר עם יתרון בזכות האסוציאציות, הרגשות וההבנה הפנימית שהוא שואב מהעולם ... אסוציאציות במחשבה איך המוח פועל? בינה מלאכותית מול המוח האנושי תודעה אנושית והפגיעות הרגשיות מהי פעולה למקום? הנוקם ונוטר המוח האנושי בעידן המודרני ...

... למתקדמים, לא בטוח שרע, אולי טוב לך? איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? איך המוח לא רוצה דברים? איך המוח מבין דברים? דמיון או מציאות, להטיל ספק בחושים, מעשה ממרור איך המוח מרגיש רע? איך המוח מרגיש טוב? ההרצאה עוסקת בקונספטים של אושר וכאב ממנקודת המבט של המוח האנושי. אחד הרעיונות המרכזיים ... אדם מרגיש רע, אך לא בהכרח שהוא בטוח בכך. רעב או כאב, לדוגמה, אינם תמיד סימנים לכך שמה שקורה במציאות הוא רע, אלא רק חוויה סובייקטיבית של המוח. האם המוח יכול להרגיש רע אם הוא לא בטוח בכך? ההסבר שניתן היה שבן אדם יכול להרגיש כאב, אבל אם הוא לא בטוח בכך, הוא בעצם לא מרגיש רע באופן מוחלט. המוח, בפועל, לא תמיד בטוח אם הוא מרגיש רע, ... כי האדם יכול לשאול את עצמו שאלות כמו האם באמת כואב לי? או האם אני בטוח בזה?. זה יכול להוביל למחשבה שהתחושות הן פחות מוחלטות משנדמה. האם המוח יכול להבין דברים מבלי להיות בטוח בהם? תוך כדי הרצאה, אליעד הציג את הרעיון שהמוח לא תמיד מבין את מה שהוא מרגיש. המוח יכול לחשוב שהוא רוצה משהו, אך לא בהכרח להיות בטוח בכך. אליעד גם הבהיר שהמוח לא תמיד יכול להבדיל בין דמיון למציאות. אם אנחנו לא בטוחים במחשבות שלנו, זה עלול להוביל לתחושות סבל או אי - שקט. איך המוח לא רוצה דברים? כחלק מההסברים שהוצגו, ... רבות, ישנו ספק במחשבותיהם: האם אני באמת לא רוצה את זה? זאת תוצאה של האי - ודאות במוח, שמקשה עליו להרגיש בוודאות. דמיון או מציאות: איך המוח מבין את מה שהוא חווה? אחד הרעיונות המהותיים שהועלו היה שהמוח לא תמיד יכול להבחין בין דמיון למציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו האם באמת כואב לי? הוא למעשה מטיל ספק בהרגשה שלו. כך המוח יכול להרגיש כאב או תחושת רע, אך במקביל ... שמאחורי תחושות רע ישנה אפשרות לראות את הטוב. כך כמו במרור, שאם תמתין רגע ותבין את המצב כפי שהוא, תוכל להרגיש טוב יותר. מה זה אושר? איך המוח מרגיש רע? האם דמיון הוא מציאות? מהו הספק במחשבה? איך המוח מבין דברים? האם המוח יכול להרגיש טוב? ...

... חופשי, של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני והמוח שלי, אני והנשמה שלי, אני והרצון שלי, אני והמחשבות שלי מהו הקשר בין הרצון למוח ולאני? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית המורכבת של מי ... שלנו. הוא מציין כי לעיתים קרובות אנשים חווים בעיות רגשיות, ואז כשהם נשאלים מדוע הם חושבים או רוצים דבר מסוים, הם עשויים להגיב: זה לא אני, זה המוח שלי . הכוונה כאן היא שהתפיסה הזו מנותקת מאחריות אישית, שכן היא מעבירה את האחריות על המחשבות, הרצונות והרגשות למשהו חיצוני לאדם, כמו המוח או הנשמה. השאלה המרכזית היא האם תפיסה כזו נכונה או לא, והאם יש אמת בהנחה שהמוח יכול להיות נפרד מהאדם עצמו. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? אליעד מציע את השאלה המהותית - אם אתה והמוח שלך הם ישות אחת, אז אמירה כמו זה המוח שלי היא למעשה אמירה על עצמך. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין צורך לומר המוח שלי, כי זהו אתה. במילים אחרות, אם המוח שלך הוא אתה, אז כאשר אתה אומר המוח שלי או הרצון שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך. מנגד, אם אתה והמוח שלך הם ישויות נפרדות, אז הרצון והמחשבות שלך לא חייבים להיות שלך, אלא של ישות אחרת, והם לא בהכרח צריכים להטריד אותך. דוגמת השכן כדי להמחיש את ... זה השכן שלי. במקרה כזה, אם השכן שלך צועק הצילו, זה לא אמור להטריד אותך, כי זו לא בעיה שלך, אלא של השכן. אליעד משתמש בדימוי הזה כדי להראות שאם המוח שלך הוא לא אתה, אז אין לך סיבה להרגיש בעיה עם מה שהמוח שלך חושב או אומר. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? כאשר נשאלת השאלה למה אנחנו רוצים להרגיש טוב ולא רע, אליעד מציע שלא נשכח האם המוח שלנו הוא אנחנו. אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך רצון? אם המוח שלך כופה עליך רצון מסוים, זה אומר שהרצון הזה לא בהכרח שלך, אלא של המוח שלך, ומכאן שאין סיבה שתהיה מוטרד ממנו. עם זאת, אם המוח לא כפה עליך את הרצון אלא אתה בחרת להזדהות איתו, השאלה היא למה בחרת להזדהות עם הרצון שהמוח שלך מייצר. אם אתה בוחר להזדהות עם המוח שלך, אז בסופו של דבר זה הופך להיות הרצון שלך, והאחריות נשארת אצלך. המסקנה המסקנה שמסיק אליעד היא שהשאלה האם המוח שלך הוא אתה או לא היא קריטית. אם אתה והמוח שלך הם אחד, אז אין טעם להפריד ביניכם ולהגיד זה לא אני, זה

... פיזיולוגי, אסטרטגיות שכנוע מהם הכשלים בניתוח טכניקות ה - NLP? במהלך הניתוח של הווידאו, אליעד מסביר כיצד המומחה המפגין טכניקות NLP מציג את המידע. המומחה טוען כי המילים לא ואל לא אפקטיביות בתקשורת כי המוח לא מעבד שלילה, ומסביר שכשאומרים למישהו אל תעשה X, הוא בעצם מקדיש תשומת לב לפעולה הלא רצויה (כגון אל תסתכל על האצבע). עם זאת, טענות אלו נדחו על ידי אליעד תוך הצגת דוגמאות והסברים מנוגדים. לפי המומחה, המוח לא קולט שלילה ולכן יש להשתמש בטכניקות כמו אשליית בחירה (שאלות כגון האם אתה רוצה לסגור את העסקה או לא רוצה לסגור את העסקה), המובילות את האדם לבחור בפעולה הרצויה. אליעד חולק על הניתוח הזה ומסביר כי השימוש במילים שליליות כן משפיע על המוח, והמניפולציות שמבצע המומחה לא בהכרח מספקות את התוצאות שהוא מציע. מה הבעיות בטכניקות NLP המוצגות? 1. הטענה שהמוח לא מעבד שלילה: המומחה טוען כי המוח לא מעבד את המילה לא, אבל אליעד מציין שבמציאות, המוח כן מעבד שלילה, כפי שניתן לראות בדוגמאות כמו לא תרצח או לא תגנוב. אם המילים לא ואל לא היו מעובדות, כיצד אנו מבינים את המשמעות שלהן? 2. ההנחה שבחירה מלווה בשאלה ... לא גורמות למוח להימנע מהן, אלא להדגיש את הפעולה שהיא מנסה למנוע. מסקנות ההסבר של אליעד מראה כיצד השימוש במילים ובניסוחים מניפולטיביים יכול ליצור אשליות של בחירה, אך לא תמיד יוביל לתוצאות הרצויות. המוח מעבד שלילה ומבין את המשמעות של מילים שליליות, ולכן יש להתייחס בזהירות לשימוש בטכניקות NLP שלא תמיד מבוססות על עובדות. השפעת המילים על קבלת החלטות אינה תמיד ברורה, ויש לבצע את השימוש במילים באופן מושכל יותר. שיטות NLP לשכנוע איך להשתמש במילים שליליות בשכנוע? האם המוח מעבד שלילה? טכניקות NLP בהשפעה על החלטות הבעיות בשימוש במילים שליליות סיכום מפורט ומעמיק של ניתוח הווידאו של המומחה ל - NLP צפינו בוידאו של מומחה ל NLP -להלו הניתוח שלו: במהלך הווידאו שצפינו בו, המומחה ל - NLP הציג טענות שונות בנוגע לאופן שבו המוח מעבד מילים, בפרט שלילה כמו לא ואל. הוא ניסה להדגים כיצד המוח אינו קולט שלילה ולכן יש להימנע משימוש במילים שליליות בתקשורת כדי למנוע תוצאה הפוכה מהרצוי. כמו כן, הוא הציג שיטות מניפולציה פסיכולוגיות שנועדו, כביכול, לגרום לאנשים לבצע בחירות מסוימות מבלי להרגיש שמכריחים אותם. בניתוח של דבריו, מצאנו מספר רב של כשלים לוגיים, טעויות בהבנה של השפה והמוח, ושימוש בטכניקות מניפולטיביות שמוצגות בצורה לא מדויקת או מבלבלת. למעשה, ניתן לראות כי חלק גדול מהטענות שהוא הציג לא נתמכות במציאות או שהן מוצגות בצורה מגמתית ומוטעית. הטענה המרכזית: המילים לא ואל אינן אפקטיביות אחת מהטענות המרכזיות שהמומחה העלה הייתה כי כאשר אומרים למישהו אל תעשה X או לא תעשה Y, המוח אינו קולט את השלילה ולכן האדם שומע רק את החלק החיובי של המשפט. כך, לדבריו, כאשר אומרים לילד אל תרביץ לאחיך או אל תאכל מהרצפה, המוח מתמקד דווקא בפעולה תרביץ ואכול מהרצפה, מה שגורם לו לבצע את הפעולה האסורה. הבעיות בטענה זו: דוגמה חלקית ולא כללית: המומחה הביא דוגמה שבה הוא אמר אל תסתכלו על האצבע שלי, ואז הדגים איך אנשים מסתכלים על האצבע שלו למרות השימוש בשלילה. אך זוהי דוגמה מגמתית - אנשים מסתכלים על האצבע לא בגלל שהם לא שמעו את האל, אלא משום שהוא הפנה את תשומת ליבם לאצבע. המוח כן מעבד שלילה: אם אכן המוח לא קולט את המילה לא, כיצד אנשים מבינים משפטים שליליים אחרים כמו אל תיגע באש, לא ללכת ברחוב לבד או לא לשקר? ברור שאנשים מבינים שלילה, והטענה שמוח האדם לא תופס ... היה אומר אל תסתכלו מתחת לכיסא שלכם, סביר להניח שאנשים כלל לא היו מסתכלים. העובדה שהמומחה עצמו משתמש בשלילה: אם המילים לא ואל אינן נתפסות במוח, כיצד הוא הצליח להסביר לקהל את הרעיון שלו באמצעות המשפט המוח לא מעבד שלילה? עצם העובדה שהקהל הבין את המסר שלו מוכיחה שהמוח כן מעבד שלילה. הטענה: שיטות NLP לשכנוע על ידי יצירת אשליית בחירה המומחה הציע טכניקה של יצירת אשליית בחירה כדי להוביל אדם לקבל החלטה רצויה. לדוגמה, במקום לשאול ... שמובילה את האדם לחשוב על האופן שבו הוא מבצע את העסקה ולא על השאלה האם לבצע אותה בכלל. חוסר הבנה של הפסיכולוגיה של קבלת החלטות: שאלה כמו האם אתה רוצה או לא רוצה יכולה לגרום דווקא לתגובה הפוכה, משום שהמוח יתמקד באפשרות השלילית במקום להרגיש שמדובר בבחירה חופשית. הטענה: מעל 18 שנה ניסיון - למה זה לא חיזוק אמיתי? המומחה הדגיש שהוא עוסק בתחום מעל 18 שנה, אך למעשה, השימוש במילה מעל פוגע במסר שהוא מנסה להעביר. למה זה בעייתי? המילה מעל יוצרת ספק: כאשר מישהו אומר מעל 18 שנה, המוח מתחיל לשאול כמה מעל?, אולי זה רק 18 וחודשיים?, ובכך המסר שלו הופך לפחות חד משמעי. זה מצמצם את הערך של 18: אם הוא היה אומר אני כבר 18 שנה בתחום, זה היה נתפס ... העובדה שקרה שינוי לא אומרת שהקמפיין גרם לו, אך הוא מציג זאת כך כדי ליצור תחושת ודאות. עשרת הדיברות מבוססות על שלילה: התורה משתמשת בשלילה במשך אלפי שנים (לא תרצח, לא תגנוב) והמסר עובר היטב. אם המוח לא היה מבין שלילה, אז כיצד אנשים יודעים שגניבה ורצח אסורים? מה אפשר ללמוד מהניתוח? הדוגמאות שהבאנו מראות כיצד ניתן לבצע מניפולציות באמצעות שפה וניסוחים מתוחכמים. עם זאת, יש מספר דברים חשובים שצריך לזכור: שלילה היא חלק טבעי מהשפה, והמוח כן מעבד אותה - אך יש דרכים חכמות יותר להעביר מסרים. כאשר מנסים לשכנע, עדיף לא להזכיר ספק או אפשרות שלילית אם לא צריך. לא כל טענה שמשתמשת בדוגמה בודדת יכולה ... אל תסתכלו לו על האצבע. נכון שאתם מסתכלים? אז המילה לא לא עובדת. מסקנה, המילה לא לא עובדת כי בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי ולכן אם האמא אומרת לילד אל תאכל מהרצפה, אל תרביץ לאח שלך זה לא עוזר כי אמרת אל, המוח לא קולט את המילה אל. ולכן צריך לתת אשליה של בחירה, כמו לדוגמה, האם אתה רוצה לסגור איתי את עסקה או לא רוצה לסגור איתי את העסקה? ואז בכל אחד מהמקרים הוא שומע את ... קודם כל כשמישהו אומר מעל שמונה עשרה שנה מה הוא בעצם בא להגיד לך? שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב זה מעל שמונה עשרה שנה. אבל אמרת שאתה שמונה עשרה שנה, אז כמה מעל? אם היית אומר לי כבר שמונה עשרה שנה אז המוח אומר וואלה כנראה ששמונה עשרה שנה זה טוב, עובדה שהוא, אתה יודע מי אמר שאני חכם? אני כבר שמונה עשרה שנה עושה את זה. הבן אדם מאמין שהשמונה עשרה שנה זה כנראה, טוב, ... שנה, זאת אומרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב. אז אם שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, אז, אבל אתה אמרת רק שמונה עשרה. המילה מעל היא בעייתית אם אתה מדבר על מספרים קטנים. קודם כל המילה מעל שולחת את המוח של השומע להתחיל לבדוק בציציות מה שמונה עשרה שנה לא מספיק?, מה מעל שמונה עשרה שנה?. כאילו, ואם זה כמה מעל, חודשיים? אה לא מספיק. המילה מעל בעצם מצמצמת היא מקטינה את השמונה עשרה שנה. כשאתה אומר מעל שמונה עשרה שנה בעצם אמרת שמונה עשרה שנה זה לא מספיק טוב, זה מעל. המוח מתחיל להתחיל. ש: אני לא שמתי לב לזה, אז בתור הציבור. אליעד: אז אני שמתי לב לזה. רגע אבל הבנתי, את אומרת לא שמתי לב לזה. עכשיו, למה אני אומר שזה כן משמעותי אם ... אותי, כמה מעל? מי אמר שמעל? אולי אתה פחות משמונה עשרה, אולי אתה רק חמש עשרה ואבדת עלי ואני חושב שמונה עשרה. ש: אז האם הוא עושה את זה בכוונה? אליעד: לא, הוא פשוט לא היה במפגש פה והוא לא יודע איך עובד המוח. את מבינה? מעבירים סדנה ולא באמת יודעים איך זה עובד. אני מסביר לך, כשהוא אמר את המילה מעל הוא לא שאל, הוא לא בדק למה הוא אומר את המילה מעל ומה המשמעות שלה. את ... אבל בעיקרון אם הוא היה על שנת 2012, הוא אומר השנה שנת 2012 הזמינו אותי זה וזה וזה, אתה אומר רגע, למה הוא אומר 2012? כי רק ב2012 הם פנו אליו? או שהוא רצה להדגיש לי שזה השנה. לך תדע מה הוא התכוון, ואז המוח איך יחדש איך שהוא רוצה. למרות שגם זה החיסרון כי הוא לא היה צריך להגיד 2012 ואם הוא היה אומר 2012 הוא היה צריך להגיד את זה אחרת. לא להגיד את המספר 2012 הוא היה ... למה הם לא הזמינו אותו, אולי כיוון שהוא לא טוב. למה לפתוח את זה? היית אומר בין לקוחותי 1,2,3 אני עובד איתם, הם מזמינים אותי על בסיס קבוע כשהם רוצים. המילה כשהם רוצים לא צריך לדחוף אותה אבל זה מה שהמוח יבין. כשאתה אומר חלקם יותר מפעם אחת אתה בעצם, קודם כל רק חלקם. אתה יכול להגיד יותר מפעם אחת למה אתה אומר חלקם יותר מפעם אחת כי בעצם אתה אומר חלקם לא, חלקם ... איך אני מגיע לבחירה החופשית, סתם לדוגמה, כבר יש הנחה שיש בחירה חופשית ועל זה אני שואל שאלות ומסתכל. זה משהו שמלמד אותי על השאלות שלי גם. אליעד: אתה בעקרון המטרה שלך לשיחה הזאת זה להבין איך עובד המוח, אוקי? זה הרעיון. ש: השאלה לא קיימת ממילא אצל הלקוחות? אליעד: קיימת. אבל מה אתה מנסה לחזק את השאלה או לחזק את התשובה? מה המטרה שלו? הוא לא רוצה להזדהות. ... שהוא אומר אני חושב ש... תגידי את ההפך בלי אני חושבת ש.... הוא אומר אני רואה שיש שולחן אל תגידי אני לא רואה שיש שולחן, תגידי לו אין שולחן. הבנו? אוקי, עכשיו בא נמשיך הלאה, עכשיו הוא נכנס בסיפור של המוח. מי רצה לשאול שאלה? ש: אתה באמת יכול לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא מתכוון לעשות? אליעד: תשובה? ש: כן. אליעד: ענית את התשובה לבד, אמרת כן, אבל אמרת כן לשאלה ...

... כוח המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה ... זוג אנשים. הוא לא ידע אם זהו זוג ישראלי או לא, אך בשיחה עליהם, הוא שואל את השאלות שמנסות להבין איך המוח מתפקד כאשר אנו פוגשים אנשים, ומה השפעת הדמיון על הדרך בה אנחנו מעריכים אחרים. כיצד אנחנו מייחסים דמיון בין דברים? אליעד מציין שמה שהמוח עושה בעצם זה לא רק לנתח מצבים ... דומים עשוי להוביל למסקנות על האופן שבו הם יתנהגו. כלומר, כאשר אנחנו רואים שני אנשים שמזוהים כזוג, המוח שלנו מניח שיהיו להם מטרות דומות או שהם יתנהגו בצורה דומה. מהו תהליך ההשוואה במוח? כאשר אנחנו בונים השוואות בין פרטים, המוח מייצר קישורים של דמיון. אליעד מסביר כי ברוב המקרים, כאשר אנחנו פוגשים מישהו או שומעים סיפור, המוח שלנו בודק האם יש קשר דמיון או ... בין פרטים שהיו לנו בעבר ובכך יוצר תחושת ביטחון או חוסר ביטחון. זהו כוח הדמיון שמניע את ההבנות שלנו. המוח, בתור מנגנון שמתבסס על השוואות, עוזר ... ממה שמניע אותנו. אנחנו נוטים לשער ולהניח שהעולם סביבנו יתנהל בצורה שנראה לנו הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה ... אליעד מציין, שבסופו של דבר, כל ההבנות שלנו, כל הרצונות והפחדים, נובעים מתוך זיכרונות ודימויים שהמוח יוצר לנו. אם נצליח לשנות את הזיכרונות ... רואים או מאמינים בו הוא באמת נכון, זה יאפשר לנו לראות את הדברים בצורה חדשה ואובייקטיבית יותר. כך המוח יפסיק להפעיל את הדמיון בכל רגע. האם ... כל האפשרויות מבלי להיתפס לדימוי אחד. כיצד הדמיון משפיע על ההתנהגות שלנו? האם ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? ...