על האדם לזכור תמיד את התכלית של העבודה הקשה שלו.

התכלית היא אינה העבודה אלא מה שאתה מצפה שהעבודה תיתן לך וכולי.

לפעמים האדם עובד קשה מידי ומתאמץ קשה מידי, כאשר הפתרון יותר פשוט מפשוט.

המציאות כולה הרבה יותר מורכבת מהפרויקט המורכב ביותר שיכול לבצע האדם. ואף על פי כן הכל עובד בצורה מאוד פשוטה להפליא.

העולם כולו עובד ומתנהג בצורה פשוטה להפליא וללא שום מאמץ.

אז למה להניח שכדי להשיג את התכלית צריך להתאמץ?!

עיקר המאמץ צריך להיות בלא להתאמץ. היינו עיקר המאמץ צריך להיות בלהגיע לפתרון הפשוט ביותר. הפתרון הפשוט ביותר, שכרוך בהכי פחות מאמץ, הוא הטוב ביותר.

אין הדבר אומר כי צריך לוותר על השלמות וכי צריך להתפשר בחיים. אדרבה ואדרבה, אסור להתפשר בחיים על שום דבר. לכל אדם מגיע את הטוב האמיתי ביותר. אבל כחלק מכך שאסור לו לאדם להתפשר, כחלק מכך על האדם לא להתפשר ולא לקבל כמובן מאליו את הצורך להתאמץ.

השלמות האמיתית היא שיהיה לך הכל ללא שום מאמץ.

כל העולם עובד מעצמו, למה שגם הטוב שלך לא יבוא מעצמו?!

אלא מה? שהדרך היחידה להגיע לכזה דבר תלויה כמובן בהמון פיקחות ולא בעבודה קשה. אל תקבל את העבודה הקשה כמובנת מאליה. ובכלל אל תקבל את העבודה ואת המאמץ כמובנים מאליהם.

קיימת דרך להשיג את התכלית הסופית באופן מיידי וללא שום מאמץ. קיימת דרך שהטוב ביותר יבוא אליך ללא שום מאמץ.

במה זה כרוך?

זה כרוך בעבודה קשה של לא לעבוד קשה. זה כרוך במאמץ לא להתאמץ. זה כרוך ברצון להשיג הכל ללא שום מאמץ.

אז איך משיגים הכל ללא שום מאמץ?

תשובה: על ידי התבוננות פנימית.

בסופו של דבר, בכל רגע ורגע קיים טוב אמיתי. טוב שרק בגללו המציאות היא כפי שהיא ברגע הזה.

הסיבה האמיתית שבגללה הרגע הזה הוא כפי שהוא, היא הטוב האמיתי שנמצא בכל רגע.

על האדם לחפש את הטוב האמיתי שנמצא בכל דבר. ואת זה ניתן לעשות על ידי הבנת המהות של המציאות. ככל שהאדם מבין טוב יותר את המהות האמיתית של המציאות, דהיינו, האדם מבין מה עומד מאחורי הדברים, למה הדברים הם כפי שהם וכולי...