פראיירים, למה אני פראייר בעבודה? למה אני עובד כמו פראייר? למה אני עובד בחינם? למה אני עובד בלי לקבל משכורת? הזדהות יתר עם מקום העבודה, הזדהות עם מקום העבודה, איך לא לעבוד קשה? להזדהות עם העבודה, ניהול קריירה, למה אני עובד קשה?
למה אני עובד כמו פראייר בעבודה? כיצד להימנע מעבודה קשה?
בהרצאה, אליעד כהן מציין את התופעה שבה אנשים עובדים בעבודות שלא מתגמלות אותם כראוי, למרות שהם יודעים מראש שאין ציפייה לתגמול. הוא מתאר את התסכול והתחושות של אנשים שמרגישים שהם עובדים קשה בלי לקבל תמורה הולמת.
מה גורם לאנשים להשקיע בעבודה למרות שמרגישים שנעשה להם עוול?
אליעד מציין שהסיבה הראשונה לכך היא שלפעמים אדם משקיע בעבודה פשוט כי אין לו משהו אחר לעשות בחיים. כשהאדם לא מוצא עיסוק או תחביב שימלאו אותו, הוא הופך את העבודה לאפיק התעסוקה העיקרי שלו. בכך הוא מקבל את העבודה כאורח חיים, וממשיך להשקיע בה, גם כשיש תחושות של תסכול וחוסר הערכה. אנשים כאלה פעמים רבות לא שואלים את עצמם את השאלה "מי הייתי אם לא הייתי עובד?" ומקבלים את העבודה כתחום היחיד שמספק להם עיסוק.
כיצד תופס האדם את העבודה כשאין לו מה לעשות חוץ ממנה?
ההזדהות עם העבודה גורמת לו להשקיע בה יותר, מכיוון שהיא ממלאת עבורו את החלל הרגשי שנוצר כשאין לו תחום אחר לתפוס את תשומת הלב שלו. העבודה הופכת לתחליף למשמעות או לתעסוקה אחרת, ולכן הוא נשאר בעבודה וממשיך להשקיע בה, גם כשיש תחושות של דיכוי או חוסר הכרה. אליעד טוען שזו לא תמיד הסיבה העיקרית, אבל לעיתים זו הסיבה הנסתרת לכך שאנשים לא שואלים את עצמם למה הם באמת עובדים בצורה כל כך קשה, גם כשלא ברור אם הם מקבלים את התמורה הראויה.
האם ההזדהות עם מקום העבודה היא תמיד חיובית?
ישנה גם סיבה נוספת לכך שמישהו יכול להשקיע כל כך הרבה בעבודה, על אף תחושות הדיכוי. זה נוגע להתמודדות הפסיכולוגית עם תחושת חוסר הערכה במקום העבודה. כאשר אדם מרגיש שהמקום לא מעריך אותו מספיק, הוא יכול לשכנע את עצמו שלא משנה מה הוא עובר, הוא חייב להשקיע יותר בעבודה כדי "להרוויח" את הכבוד או את המעמד. אולם, הסיבה העמוקה לכך היא שמאחורי הרצון הזה נמצא פחד מההשלכות של ההתנהלות הזו, שיכולות לגרום לו להרגיש יותר חלש ונתון לשליטת המעסיקים.
מה קורה אם אדם מפסיק להזדהות עם מקום העבודה?
אליעד מציין גם את הסיכון שבמקרה של אדם שמפסיק להזדהות עם מקום העבודה ומתחיל להתייחס אליה רק כאל מקור להכנסה, ולא כמקום שבו הוא מתממש. מצד אחד, אדם כזה לא ירגיש את תחושת הדיכוי, שכן הוא לא מצפה לתמורה רוחנית מהעבודה. מצד שני, הוא עלול להרגיש פחות סיפוק, משום שהוא יחשוב על העבודה כאל מקום שבו הוא רק מקבל כסף, ולא מקום בו הוא יכול להרגיש הערכה או סיפוק אישי. הכפלת שעות העבודה בשביל כסף ולא בשביל הנאה פוגעת ברווחה האישית.
כיצד להימנע מהתחושות האלו?
על פי אליעד, הדרך להתמודד עם זה היא קודם כל להבחין במצבים שבהם אנו נוטים להזדהות יתר עם מקום העבודה. עליו לשאול את עצמך: האם העבודה הזו היא מה שגורם לי להרגיש חי, או שמא היא פשוט תחליף לפעילויות אחרות בחיים? האם אני משקיע בה כי אני מאמין שמישהו יראה את זה, או שזו רק ההזדהות שלי עם המשימה והעבודה עצמה?
בהרצאה, אליעד כהן מציין את התופעה שבה אנשים עובדים בעבודות שלא מתגמלות אותם כראוי, למרות שהם יודעים מראש שאין ציפייה לתגמול. הוא מתאר את התסכול והתחושות של אנשים שמרגישים שהם עובדים קשה בלי לקבל תמורה הולמת.
מה גורם לאנשים להשקיע בעבודה למרות שמרגישים שנעשה להם עוול?
אליעד מציין שהסיבה הראשונה לכך היא שלפעמים אדם משקיע בעבודה פשוט כי אין לו משהו אחר לעשות בחיים. כשהאדם לא מוצא עיסוק או תחביב שימלאו אותו, הוא הופך את העבודה לאפיק התעסוקה העיקרי שלו. בכך הוא מקבל את העבודה כאורח חיים, וממשיך להשקיע בה, גם כשיש תחושות של תסכול וחוסר הערכה. אנשים כאלה פעמים רבות לא שואלים את עצמם את השאלה "מי הייתי אם לא הייתי עובד?" ומקבלים את העבודה כתחום היחיד שמספק להם עיסוק.
כיצד תופס האדם את העבודה כשאין לו מה לעשות חוץ ממנה?
ההזדהות עם העבודה גורמת לו להשקיע בה יותר, מכיוון שהיא ממלאת עבורו את החלל הרגשי שנוצר כשאין לו תחום אחר לתפוס את תשומת הלב שלו. העבודה הופכת לתחליף למשמעות או לתעסוקה אחרת, ולכן הוא נשאר בעבודה וממשיך להשקיע בה, גם כשיש תחושות של דיכוי או חוסר הכרה. אליעד טוען שזו לא תמיד הסיבה העיקרית, אבל לעיתים זו הסיבה הנסתרת לכך שאנשים לא שואלים את עצמם למה הם באמת עובדים בצורה כל כך קשה, גם כשלא ברור אם הם מקבלים את התמורה הראויה.
האם ההזדהות עם מקום העבודה היא תמיד חיובית?
ישנה גם סיבה נוספת לכך שמישהו יכול להשקיע כל כך הרבה בעבודה, על אף תחושות הדיכוי. זה נוגע להתמודדות הפסיכולוגית עם תחושת חוסר הערכה במקום העבודה. כאשר אדם מרגיש שהמקום לא מעריך אותו מספיק, הוא יכול לשכנע את עצמו שלא משנה מה הוא עובר, הוא חייב להשקיע יותר בעבודה כדי "להרוויח" את הכבוד או את המעמד. אולם, הסיבה העמוקה לכך היא שמאחורי הרצון הזה נמצא פחד מההשלכות של ההתנהלות הזו, שיכולות לגרום לו להרגיש יותר חלש ונתון לשליטת המעסיקים.
מה קורה אם אדם מפסיק להזדהות עם מקום העבודה?
אליעד מציין גם את הסיכון שבמקרה של אדם שמפסיק להזדהות עם מקום העבודה ומתחיל להתייחס אליה רק כאל מקור להכנסה, ולא כמקום שבו הוא מתממש. מצד אחד, אדם כזה לא ירגיש את תחושת הדיכוי, שכן הוא לא מצפה לתמורה רוחנית מהעבודה. מצד שני, הוא עלול להרגיש פחות סיפוק, משום שהוא יחשוב על העבודה כאל מקום שבו הוא רק מקבל כסף, ולא מקום בו הוא יכול להרגיש הערכה או סיפוק אישי. הכפלת שעות העבודה בשביל כסף ולא בשביל הנאה פוגעת ברווחה האישית.
כיצד להימנע מהתחושות האלו?
על פי אליעד, הדרך להתמודד עם זה היא קודם כל להבחין במצבים שבהם אנו נוטים להזדהות יתר עם מקום העבודה. עליו לשאול את עצמך: האם העבודה הזו היא מה שגורם לי להרגיש חי, או שמא היא פשוט תחליף לפעילויות אחרות בחיים? האם אני משקיע בה כי אני מאמין שמישהו יראה את זה, או שזו רק ההזדהות שלי עם המשימה והעבודה עצמה?
- פראיירים בעבודה
- איך לא לעבוד קשה
- הזדהות עם מקום עבודה
- ניהול קריירה
- למה אני עובד קשה?
- עבודה בשביל כסף