נוסטלגיה, אחדות משעממת או לא, הכל אחד ולא משנה, אין שינוי, לחוות את העדר השינוי, לא משנה טוב או רע...הלא משנה והחוויה שהכל אחד, עלולה להיות משעממת, כי כששום דבר לא משנה, אין לכאורה ריגושים. אולם אליעד מסביר שגם השעמום הזה, שהוא לכאורה התוצאה של אחדות מוחלטת, גם הוא עצמו לא משנה. כלומר, החוויה של אחדות כוללת את הכל, כולל את האפשרות להשתעמם או להתלהב באותה מידה. מתוך נקודת מבט עמוקה יותר, מצב זה מתואר כחיים הכי יפים שאפשר לדמיין, כי האדם משוחרר מכל סבל או פחד, כאשר הוא חי מתוך תחושת האחדות. האם אפשר לחיות גם באחדות וגם בנפרדות בו - זמנית? אליעד מדגיש...