... פחד מהומואים, שנאת הומואים, הומואים דתיים , טיפולי המרה, נטיות מיניות, הומוסקסואליות, הומו מודחק, הדרת נשים, למה חרדים מפחדים מנשים? מצעד הגאווה, משיכה מינית, האם אני הומו? אולי אני הומו? ...

... אפשרי אתה תתחיל לדמיין דמיונות ואז ברגע שתתחיל לדמיין דמיונות כבר במשך היום אז בלילה תחלום שזה קרה זה הכל ואתה תגיד זה קרה וזה קרה בחלום וזה זה, יש אצל הדתיים מושג שנקרא שאלת חלום שאתה לא יודע מה לעשות ואז אתה עושה דברים כדי שאלוהים בחלום יגיד לך מה לעשות הבנת. ...

... מהי, טומאה מהי, להרגיש את קדושת המצוות, קדושת השבת, קדושת ירושלים, קדושת התורה, נשמה יתרה בשבת, יהדות , תפילין, ציצית, קברי צדיקים, חגי ישראל, יום כיפור, ראש השנה, האם אתה צדיק? להרגיש קדושה איך יודעים אם אתה באמת צדיק או לא? אליעד כהן ... באמת ובאופן מוחשי את קדושת הדברים. לפי אליעד, המצוות, השבת, הציצית והתפילין, הם מושגים שנחשבים לקדושים ביהדות, והאדם הצדיק הוא זה שאמור לחוש את הקדושה הזו בפועל, ממש להרגיש אותה בתחושות פיזיות או נפשיות מיוחדות. מהי באמת קדושה והאם אפשר להרגיש ... מרגיש? אליעד מסביר שבפועל התחושות האלה אינן אמיתיות או מוחשיות, אלא נובעות מהאמונות של האדם. כאשר אדם דתי מאמין שמשהו קדוש, הוא מפתח לעצמו תחושה או רגש כלפיו. אך אם יעשה בדיקה עיוורת, יתברר שהוא אינו יכול באמת להבחין בין דבר שנחשב לקדוש לבין ... לא באמת מרגיש את הקדושה אלא פשוט מנחש. מה הקשר בין אמונה לקדושה ולרגשות שלנו? אליעד טוען שכל אדם למעשה דתי, גם אם הוא חילוני, במובן שהוא מחליט לעצמו מה טוב ומה רע ללא היגיון אמיתי. כשאדם מחליט שרגש מסוים הוא טוב ורגש אחר הוא רע, זו החלטה שמבוססת על אמונה בלבד. אליעד משווה זאת לאדם דתי שמרגיש קדושה ביום שבת ולא ביום אחר, וטוען שאין באמת הבדל אובייקטיבי אלא רק החלטה סובייקטיבית. הוא גם מדגים זאת דרך עניין של אוכל טמא, ... לעצמו מה טוב, מה רע, מה קדוש ומה טמא, ללא בדיקה אמיתית וללא היגיון. התהליך הזה דומה לחלוטין לאופן שבו אדם דתי מחליט על קדושת השבת או טומאת החזיר. לכן, כל אדם צריך לבדוק עם עצמו: למה הוא חושב שמשהו טוב או רע? האם באמת יש הבדל בין הדברים שהוא החליט ...

... לפיהם מי שחזק יותר קובע את המציאות. הוא מסכם שהסיבה היחידה שהעם היהודי חי בישראל היא שהוא חזק מספיק להחזיק בשטח ולכבוש אותו, ואין לכך קשר ממשי לאמונה דתית או להבטחה אלוהית. האם מוסרי לחיות על שטח כבוש? אליעד לא עוסק בשאלות של מוסר כשלעצמן אלא מדגיש שהשאלה באיזו זכות אנחנו ...

... גם המושג אמת הוא משתנה, ותלוי בהגדרות שונות - אמת אובייקטיבית, סובייקטיבית, מוחלטת ויחסית. כל אדם או תרבות עשויים להגדיר את האמת בצורה שונה. אליעד מסביר כי האמת של דת אחת לא תהיה בהכרח האמת עבור דת אחרת. איך לדעת אם משהו הוא האמת? בהמשך, אליעד מציין כי גם כשמישהו טוען טענה מסוימת, אין דרך חד משמעית לדעת אם היא אמת או לא. הוא מציע דרך להתמודד עם טענות כאלה: אם ... כל בני האדם מסכימים, לפחות באופן בסיסי, שדברים יכולים להיות נוכחים או לא נוכחים. אליעד מסביר זאת בכך שההסכמה הזו היא טבעית לכל אדם, גם אם ישנם חוקים חקוקים או דתיים שמשפיעים על הבנת המושגים. האם השאלה מהי האמת ניתנת להוכחה? בהמשך, אליעד מציין כי השאלות על האמת פעמים רבות נוגעות לרמות שונות של ודאות. כששואלים איך יודעים ...

... פלא. בצורה דומה, אומרים האתאיסטים, מאמינים דתיים מתנהגים כאילו סיפורים מיתולוגיים ואגדות עממיות כמו יהוא הנביא או סיפור אדם וחוה והנחש ... הטענה המרכזית של האתאיסטים היא שחשיבה דתית דומה מאוד לחשיבה של ילד - זו חשיבה שמאמינה בדברים שאינם נראים לעין ואינה מבוססת על ... מתפרשות בצורה שונה לחלוטין רק בגלל ההקשר הדתי והחברתי. האם התפילה לאלוהים היא פעולה רציונלית? אליעד מסביר שהרעיון של תפילה לאלוהים סותר את ...

... הסיכוי שלה למצוא בן זוג לא יורד. באותה מידה, אם היא מוכנה לוותר על מספר דרישות כדי שהגבר יהיה רופא, היא יכולה אפילו להרחיב את ההזדמנויות שלה. כיצד משפיעה דרישה דתית כמו בן תורה על מציאת זוגיות? אליעד כהן משתמש בדוגמה נוספת: בחורה דתייה שרוצה להכיר בן תורה. בדומה למקרה של הרופא, גם כאן עולה השאלה האם הדרישה הספציפית הזאת מצמצמת או מגדילה את הסיכוי שלה למצוא בן זוג מתאים. לפי אליעד, הבעיה בדרישה הזאת היא שהבחורה עצמה אינה תמיד יודעת להעריך אם הגבר הוא באמת בן תורה או לא, משום שאינה מבינה בתחום הזה מספיק, מה שיכול ליצור קושי. אם בחורה דתייה מתעקשת על דרישה זו בנוסף על שאר הדרישות הרגילות שלה, הסיכוי שלה להכיר גבר מתאים קטן מאוד. אך אם היא מוכנה להתפשר על תכונות אחרות בתמורה לכך ... אז הסיכוי שלה להכיר את הגבר המתאים נשאר כפי שהוא, ולא מצטמצם. יש חשיבות האם היא מוכנה להימנע ממספר קריטריונים בתמורה לכך שהוא יעמוד בדרישות אחרות שלה. האם דרישות דתיות משפיעות על הסיכוי למצוא זוגיות? דוגמה נוספת היא בחורה דתיה שמחפשת בן תורה. האם זה מגדיל או מצמצם את הסיכוי שלה למצוא זוגיות? מצד אחד, היא מחפשת גבר עם קריטריון מאוד ספציפי (בן תורה), שהיא לא בהכרח מבינה ... למה שהם ירצו אותך בכלל אבל יכול להיות שכשהיא רוצה רופא זה תמורת דברים אחרים ואם זה תמורת דברים אחרים היא לא הקטינה הסיכוי אולי היא הגדילה את הסיכוי. זה כמו בחורה דתיה שאומרת אני רוצה בן תורה יש יותר סיכוי שהיא תמצא זיווג או פחות יותר הוא לומד תורה היא לא יודעת הרי אם הוא לומד תורה או לא נכון הרי היא לא מבינה ...

... פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר האם יהודים באמת יותר חכמים מאחרים? אליעד כהן דן בשאלה האם היהודים אכן חכמים יותר או מצליחים יותר מאנשים שאינם יהודים, ... היא שזה לא בהכרח אומר משהו על הגנטיקה או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות לחוכמה? אליעד מעלה נקודה נוספת, שבמידה והיהודים אכן נושאים בגנים חכמים במיוחד, או אם יש קשר מהותי בין היהדות עצמה לחוכמה, הרי שהיינו אמורים לראות פריצות דרך מרשימות ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים שזכו בפרס נובל או יצרו המצאות שהשפיעו על העולם כתוצאה ישירה מהלימוד התורני שלהם. רבנים שכן הגיעו להישגים מדעיים או טכנולוגיים לרוב למדו באוניברסיטאות או במסגרות חיצוניות ללימוד הדתי. אליעד מדגיש שהרבנים, שמייצגים את היהדות המסורתית יותר מכל אדם אחר, לא היו אלה שהביאו לעולם המצאות מדעיות או רעיונות חדשים משמעותיים מהלימוד התורני עצמו. אם התורה והדת היו המקור לחוכמה או ליכולת יוצאת דופן, הרי שהיינו רואים דווקא את הרבנים זוכים להישגים בולטים בעולם הרחב, דבר שלא קורה בפועל. מכאן מסיק אליעד כי הקשר בין יהדות לחוכמה או הצלחה הוא לא חד - משמעי, וכי הצלחה היא תוצאה של משתנים אחרים כמו חינוך מודרני, נסיבות חברתיות, ואולי אפילו צירוף מקרים. האם הצלחה יהודית היא תוצאה ... אליעד מפרק את ההנחה של גנטיקה יהודית או גן יהודי של חוכמה ומסביר שאם אכן היה קשר כזה ברור בין הגנטיקה היהודית להצלחה, כל מי שהיה קרוב יותר ליהדות המקורית (כמו הרבנים והחרדים) היה אמור להיות מוצלח באופן בולט יותר. אך בפועל אנו רואים כי ההצלחה של יהודים בעולם המודרני, כמו בזכיות בפרסי נובל או בהקמת עסקים מצליחים, קשורה יותר ...

איזו דת הכי נכונה? יהדות, נצרות, איסלם, איזו דת הייתה ראשונה? איזו דת קדמה לאיזו דת? מי הדת הכי קדומה? צדוקים, קראים, קרח ומשה, עגל הזהב, עבודת אלילים, אברהם אבינו, משה רבנו, מתן תורה, אמיתות היהדות איזו דת היא הכי קדומה והאם זה מעיד על אמיתותה? בשיחה אליעד כהן מעלה את השאלה איזו דת היא הקדומה ביותר, האם זו היהדות, הנצרות או האסלאם, והאם העובדה שדת מסוימת היא קדומה יותר מאחרות מצביעה בהכרח על אמיתותה. רבים מאמינים כי היהדות היא הדת הראשונה, כאשר גם הנצרות וגם האסלאם מכירות באופן חלקי בסיפוריה ומקבלות את התנך כדבר אמת. עם זאת, אליעד מעלה ספקות לגבי ההנחה לפיה דת קדומה יותר היא גם הנכונה יותר. לדברי אליעד, הנוצרים והמוסלמים מודים שהיהדות קדומה מהם, אך משתמשים בכך כדי להוכיח את אמיתות הדתות שלהם. לדוגמה, המוסלמים טוענים שהיהדות נכונה עד נקודה מסוימת, ולאחר מכן הופיעה דת חדשה (האסלאם) שהיא ההמשך האמיתי והנכון. הנוצרים טוענים טענה דומה לגבי הנצרות. כך יוצא שכל דת טוענת שהיא המשך ישיר לאמת המקורית. האם היהדות של היום היא אותה היהדות המקורית? אליעד מסביר שגם בתוך היהדות עצמה, היו מחלוקות לאורך ההיסטוריה על מהי היהדות האותנטית. לדוגמה, הצדוקים והקראים לא קיבלו את הפרשנויות של היהדות הרבנית, וטענו שהם הולכים לפי התורה המקורית בלבד. לדברי אליעד, אם הקראים היו מצליחים להפוך לרוב, הם היו יכולים לטעון שהם היהודים האותנטיים, והיהדות הרבנית של היום היתה נתפסת כזרם שהתפתח מאוחר יותר ואינו אותנטי. מה באמת קרה בסיפורי התנך והאם אפשר להוכיחם? אליעד מתאר את הסיפור של קורח שהעז ... נהרגו על ידי מי שכן הסכים איתו. לטענתו, לפי התנך עצמו, לאורך ההיסטוריה התנכית היו תמיד קבוצות שלא הסכימו עם הגרסה הרשמית של הדת היהודית, והם הושמדו בידי הקבוצה השלטת. מכאן עולה שאולי הדת הקדומה ביותר או זו שהשתמרה יותר זמן היא לאו דווקא הנכונה ביותר, אלא פשוט זו שניצחה בקרבות לאורך השנים. האם קדימות מעידה על אמיתות הדת? אליעד ממשיך ומסביר שאם היינו מחליטים איזו דת נכונה על בסיס קדימות, היינו צריכים לחזור אחורה לתקופה שבה אנשים השתחוו לפסלים. הוא מזכיר את סיפורו של אברהם אבינו, ששבר את הפסלים של אביו, אשר ... היו אנשים עובדים אלילים. לכן, מי שיגיד היום שצריך לעבוד אלילים יכול לטעון שהוא הולך לפי מסורת אבותינו הקדומה עוד יותר מהיהדות. בכך אליעד מראה שקדימות בזמן אינה יכולה להיות קריטריון לאמיתות, כי אם כך היה, עבודת אלילים היתה נחשבת נכונה יותר מהיהדות עצמה. בנוסף, הוא מזכיר שלכל דת יש גרסה משלה לאירועים תנכיים מרכזיים. למשל, בסיפור עקדת יצחק, המוסלמים מספרים שדווקא ישמעאל הוא הבן שכמעט הוקרב ולא יצחק, כך שאי אפשר באמת לדעת ...

... מבין את הבעיה שלהם או לא מכיל את רגשותיהם באופן אמיתי. מהי השפעת השיטות השונות בטיפול? אליעד מדבר גם על שיטות טיפול שונות ומסביר כי כל שיטה טיפולית יש לה גבולות. לעיתים, שיטות שמסתמכות על חשיבה חיובית או אמונה דתית עשויות להצליח בטווח הקצר, אך אין להן תמיד את העומק הנדרש לטיפול ממושך ויעיל. הוא מדבר על כך שגם טיפולים שנראים ...