יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים על נשים, ובו נאמרו דברים כמו שאישה שמתלבשת באופן לא צנוע מגיע לה להירצח, או שאישה שבוגדת בבעלה צריך לשרוף אותה. דוגמאות נוספות כוללות טענה שכל הצרות בעולם מגיעות מנשים לא צנועות, או שאישה מטבעה נחותה ... הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג באופן רשמי אדם שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך ... לכן לפי היהדות, התפיסה כלפי האישה או הגויים היא נחותה וברורה. האם אמירות הרבנים אכן מייצגות את רוב הציבור הדתי? אליעד כהן מסביר שרוב הציבור הדתי אינו באמת מזדהה ביום - יום עם הטקסטים האלה בצורה ישירה. למרות שהרבנים אומרים דברים שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים הדתיים חיים חיים מודרניים, וכך נוצרת אצלם סתירה פנימית בין אמונותיהם לבין החיים בפועל. ככל שהאדם דתי יותר קיצוני, הוא מאמין ומזדהה עם רעיונות אלה בצורה מלאה. למשל, בכתות דתיות קיצוניות כמו לב טהור, נשות השאלים, או נטורי קרתא, מאמינים בטקסטים אלה באופן מלא, ומייחסים להם משמעות מעשית. כיצד מתמודדים הדתיים עם הטקסטים הבעייתיים האלה? רוב האנשים הדתיים מתקשים להתמודד עם הטקסטים האלה, ולכן הם מסלפים או מנסים להסביר אותם באופן שונה. הם טוענים, לדוגמה, שהאמירות כמו ... אישה הן לא כפשוטן, ומנסים לתת פירושים שונים ומתוחכמים, מתוך רצון שלא להודות במשמעות האמיתית והישירה של הדברים. רוב הדתיים חיים בקונפליקט מתמיד בין הטקסט הדתי לבין הערכים המודרניים, ולכן הם מוציאים את הטקסטים מהקשרם, כדי להרגיש נוח יותר. לעומת זאת, דתיים קיצוניים דווקא נצמדים למשמעות הפשוטה של הדברים, ובמובן זה הם מייצגים את המקור האמיתי של היהדות. הרבנים שהקהל הדתי הרחב מגנה, כמו הרב אמנון יצחק או הרב ברלנד, נחשבים לקיצוניים דווקא משום שהם לוקחים את הטקסטים ברצינות מלאה. לכן, רבנים אלה מנודים גם בתוך הציבור הדתי עצמו. כיצד יש להסתכל על היהדות בסופו של דבר? אליעד כהן מסכם שחשוב להבחין בין היהדות כטקסטים כתובים, לבין האנשים הדתיים שמאמינים בה. הטקסטים היהודיים הם אכן גזעניים ושוביניסטיים בצורה ישירה וברורה, ואף חמורה ממה שהרוב חושב. לעומת זאת, רוב הציבור הדתי אינו מזדהה עם המסרים האלה ברמה המעשית, אלא חי בקונפליקט מתמיד של ניסיון ליישב בין אמונתם הדתית לבין החיים בעולם מודרני ומוסרי. הסיכום של אליעד כהן מצביע על כך שאין כאן שאלה של הוצאה מהקשרם של הטקסטים הדתיים, אלא הטקסטים הם כפשוטם: גזעניים ושוביניסטיים. אך האנשים הדתיים עצמם ברובם אינם חיים את הטקסטים האלה במלואם. האם היהדות שוביניסטית? האם היהדות גזענית? מעמד האישה ביהדות ביקורת על רבנים האם דברים הוצאו מהקשרם ביהדות? סוגי דתיים ביהדות אמירות שנויות במחלוקת של רבנים סוגים של חרדים, סוגי דתיים, סוגי חרדים, דתיים קיצוניים, חרדים קיצוניים, ביקורת על חרדים, ביקורת על דתיים, ביקורת על רבנים, פליטת פה של רבנים, מעמד האישה ביהדות, שוביניזם ביהדות, מעמד האישה בקבלה, פמיניזם ביהדות, האם התורה שוביניסטית? האם התורה גזענית? האם היהדות גזענית? האם הדתיים גזעניים? האם הדתיים שוביניסטיים? ביקורת על הדת, מעמד האישה בהלכה, מעמד הגוי בהלכה, מעמד החילוני בהלכה, דעת אמת, העם היהודי הוא העם הנבחר, אור לגויים, מוסר יהודי, מוסר דתי, לכבד את הדת, לכבד את המסורת, לכבד את הדתיים, הומואים דתיים, הרב ברלנד, הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, התורה היהודית, למה שונאים דתיים? תרבות יהודית, מעמד החילוני ביהדות, ...

הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש מהי הדתה והאם באמת קיימת הדתה בישראל? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המושג הדתה ומה המשמעות המדויקת שלו. הוא פותח בכך שההגדרה הנפוצה של הדתה במערכת החינוך היא הכנסת אלמנטים הנתפסים כדתיים לתוך תכני הלימוד החילונים, ובכך לעורר תחושת איום מצד הציבור החילוני. הוא מפרט שהפחד העיקרי הוא מהאפשרות שישלטו בתודעה של הילדים דרך תכנים דתיים. עם זאת, אליעד מבהיר כי יש הבדל משמעותי בין לימודי יהדות לבין הדתה כפי שהיא נתפסת בציבור. לימוד יהדות, לדבריו, הוא דבר לגיטימי ואף הכרחי, שכן הוא חלק מהידע הכללי בעולם. הוא ... כדאי ללמוד יהדות, וגם בישראל הגיוני ללמוד סינית. לפי אליעד, דווקא לימודי יהדות יכולים להגן מפני מניפולציות של רבנים דתיים, שכן אם תלמידים היו יודעים לעומק מה באמת כתוב ביהדות, הם לא היו ניתנים להשפעה בקלות כשאומרים להם משפטים כמו כך כתוב בתורה. אליעד מדגיש כי הדתה האמיתית, לשיטתו, היא הכנסת פירושים דתיים סמויים לתכנים שלא קשורים כלל ללימודי יהדות. הוא נותן דוגמה מפורטת לכך, ומסביר שאם בשיעור מתמטיקה מופיע תרגיל שבו נשאל התלמיד כמה תפילות עולות לשמיים?, זוהי הדתה, כי מושגים דתיים הוכנסו לתרגיל בדרך סמויה וללא קשר לתוכן המקצוע הנלמד. מהי הדרך הנכונה ללמד יהדות בבתי ספר? אליעד מסביר שלימוד ... אגב. הוא מבהיר באמצעות דוגמה נוספת, שאם בשיעור גאוגרפיה נאמר לתלמידים התנך הבטיח את הארץ לעם ישראל, הדבר מהווה הדתה, משום שהמסר הדתי מוחדר בדרך עקיפה ומוסווה. כדוגמה נוספת להבדל בין לימודי יהדות תקינים לבין הדתה הוא מתייחס לתיאור בריאת העולם. להגיד לתלמידים שביום השביעי אלוהים נח זו טענה דתית, שהיא פירוש ואמונה. לדבריו, הדרך הנכונה ללמד זאת היא לומר מפורשות שביהדות מאמינים שבשבת אלוהים נח, ולא להציג זאת כעובדה. הוא מסביר שההבדל הזה חשוב כדי שהתלמיד יוכל להבחין בין ידע כללי לבין אמונה דתית ספציפית. מהו הפרדוקס הקשור בהדתה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג פרדוקס מעניין בנושא ההדתה: בעוד שבמערכות החינוך החילוניות מחדירים תכנים דתיים במסווה, הרי שבמערכות חינוך דתיות לעולם לא יאפשרו כניסה של תכנים חילונים. הוא נותן דוגמה לכך שבמוסדות דתיים יש פיקוח הדוק על התכנים, ואפילו ספרים שנקנים בחנויות עוברים בדיקות ואישורים על ידי רבנים, כדי לוודא שלא יסתננו לתוכם רעיונות הסותרים את ההשקפה הדתית. הוא מציין בהרחבה איסורים שונים שנוהגים במערכת החינוך הדתית, כגון איסור להציג תמונות של נשים או ילדות בספרי לימוד. לדבריו, אם המערכת הדתית דוחה כל אפשרות לכניסת תוכן חילוני לספריה, זה יוצר מצב אבסורדי, כי באותו זמן המערכת החילונית מקבלת, לעיתים בלי התנגדות מספקת, תכנים דתיים במסווה של ידע כללי או עובדות. הוא מדגיש את הצורך להפריד באופן ברור בין אמונות לבין עובדות, ואת החשיבות בלומר לתלמידים מראש מתי מדובר בשיעור יהדות ובאמונה דתית, ומתי מדובר בשיעור המתבסס על עובדות מדעיות וידע אובייקטיבי. לסיכום, האם צריך להיות בעד או נגד הדתה? אליעד כהן מבהיר כי הוא אינו מתנגד כלל ללימודי יהדות, וכי לימודים אלו חיוניים להבנת התרבות היהודית וההיסטוריה שלה. עם זאת, הוא מתנגד באופן נחרץ להחדרת רעיונות דתיים בצורה מוסווית לתוך שיעורים שאינם קשורים לכך כלל. הדוגמה המרכזית שהוא חוזר עליה שוב ושוב היא שבמקום להכניס רעיון דתי בשיעור מתמטיקה או גאוגרפיה, עדיף ללמד את התלמידים בשיעור מוגדר של יהדות שבו הם יודעים מראש שמדובר ברעיונות דתיים. ...

משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית וחיים חיים חילונים, חושבים שהם חופשיים מעולם הדת. אך בפועל, הם לא באמת משאירים מאחור את הדת, אלא מחליפים דת אחת בדת אחרת, שהיא חילונית. האם יציאה מהדת משמעה חופש אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות שמגבילה אותו, ובכך הוא פתאום חופשי לעשות כל דבר שירצה. אך למעשה, הוא לא יצא מעולם האמונות לחלוטין, אלא פשוט עבר ממערכת אחת של ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות ... חירות אישית או כל ערך אחר שמקדש את הדרך בה הם חיים. מה שמציין אליעד הוא שהחילונים בעצם מצאו דת חדשה, דת חילונית. מה קורה כאשר מישהו יוצא נגד הדת החילונית? כאשר אדם מביע דעה שמנוגדת למה שהקונצנזוס החילוני מצפה ממנו, התגובה הרבה פעמים תהיה דומה למה שקורה בעולם הדתי - או שמנדים אותו, או שמציגים אותו כלא שפוי, או אפילו דוחפים אותו לשולי החברה בדרכים שונות. זהו סימן לכך שהחילוניות גם היא בעצם דת, רק דת שונה מהדתות הדתיות המסורתיות. האם בני אדם יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים באופן טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק במערכת ערכים שאותה הוא לא מעז לערער עליה. גם אדם חילוני שנולד לעולם חילוני לא מרגיש שהוא חי בתוך מערכת דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות הדתיות מכתיבות לו מה לעשות, והוא מקבל את זה בשמחה. החופש שבדתיות באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין לו חופש מוחלט. כך, בעוד שלדתי יש חוקים שמסייעים לו להבין את מקומו בעולם, לחילוני יש את המגבלות של הדת החילונית שמכתיבה לו את הדרך בה הוא חי. איך להשתחרר מכל הדתות? ההמלצה של אליעד היא לא להיות דתי - לא בהכרח שמישהו יפסיק להאמין, אלא פשוט להפסיק לקחת את הכל ברצינות. אליעד מציין שכל מערכת אמונה, בין אם היא דתית או חילונית, היא רק משחק. כל האמונות שהוטמעו באדם במהלך החיים הן תוצר של החברה שבה הוא גדל. אם אדם מצליח לאפס את המוח, לחזור לנקודת ההתחלה שבה הוא נולד ללא כל אמונה, הוא יוכל לראות את העולם בצורה שונה. כל מה שהאדם מאמין בו, ... חייב לקחת אותם ברצינות. ברגע שהוא מבין את זה, החיים הופכים לקלים יותר, נעימים יותר, ואפילו חופשיים יותר. כל הדתות, חילוניות או דתיות, הן רק מערכות של אמונות שמנחות את האדם, אך אם האדם מצליח לראות זאת כמשחק, הוא יכול להשתחרר ולהרגיש ...

למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית

הומופוביה, הסתה דתית, קנאות דתית, רצח רבין, צביעות דתית, ישי שליסל, מצעד הגאווה, נטייה מינית, יהדות, רצח דתי, רצח על רקע דתי, שנאה דתית, פרשת פנחס, הלכה היא ואין מורין כן, שקרים של דתיים

הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית

מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור

רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע רבי נחמן נשאר דתי למרות ההבנה שהכל אחד? אנשים רבים שואלים את השאלה, אם רבי נחמן מברסלב באמת הבין את כל מה שהוא הבין לגבי המציאות, למה הוא בכל זאת המשיך להיות דתי, לשמור מצוות ולחיות אורח חיים הלכתי. אליעד כהן מציג בשיחה זו את השאלה בצורה מפורטת, ומסביר כיצד ייתכן מצב שבו רבי נחמן לכאורה הבין את המציאות בצורה מוחלטת, ובכל זאת לא שינה את אורח חייו הדתי. אליעד מציע כמה תשובות אפשריות לשאלה: התשובה הפשוטה היא שרבי נחמן לא הבין הכל ולכן נשאר דתי. זוהי תשובה שמבטלת מראש את כל ההנחות. תשובה שנייה טוענת שמי שבאמת מבין את הכל, מחויב דווקא להיות דתי. התשובה השלישית אומרת שהשאלה עצמה לא רלוונטית, משום שהעיקר הוא מה האדם עצמו חושב, ולא מה חשב רבי נחמן. למרות זאת, אליעד מתמקד בעיקר באפשרות אחרת, שלפיה רבי נחמן היה חילוני בתוכו אך דתי בהתנהגותו. כלומר, הוא לא היה מחויב בתוכו לשמירת המצוות, אך בחר בכל זאת לקיים אותן. אליעד מסביר שזו דרך לתת לרבי נחמן קרדיט, מאחר שאם הוא באמת הבין את האמת על המציאות, לא ייתכן שהוא חשב שהדת היהודית היא מחויבת. זו סוג של הערכה לאדם שהיה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת הדתית. אילו רמזים מעידים שרבי נחמן היה חילוני בפנימיותו? אליעד מביא מספר דוגמאות שממחישות כי רבי נחמן ביטא עמדות ביקורתיות כלפי היהדות והמסורת. אחרי שחזר מארץ ישראל, רבי נחמן החל לדבר בגלוי על רעיונות שהמערכת הדתית ראתה כאפיקורסיים. הוא אמר למשל: אין לי בעיה לשמוע לשון הרע כי אני מבין את הטוב בזה, וגם התבטא: ... ישב איתם, שיחק שחמט ודיבר איתם על נושאים חוליים ולא תורניים בשבת. מדוע אם כך, רבי נחמן נשאר בפועל דתי? אליעד מסביר שאין לשאלה הזו תשובה מוחלטת. אפשר לשאול גם לגבי כל אדם וגם לגבי המציאות כולה: אם הכל ... הוא עושה דווקא דבר מסוים. כך גם לגבי רבי נחמן: אין לו באמת תשובה מוחלטת למה הוא המשיך להיות דתי, אך גם לא הייתה לו באמת שאלה. מה הקשר בין השאלה הזאת לבין תפיסת האין - סוף יקומים? אליעד ... יקומים ובכל אחד מהם מתקיימת אפשרות אחרת. ביקום אחר, רבי נחמן אולי הפך חילוני, ביקום נוסף הוא המשיך להיות דתי, וביקום אחר הוא המשיך להחמיר יותר. המשמעות היא שכל האפשרויות קיימות במקביל, ולכן אין משמעות מיוחדת לבחירה הספציפית שנעשית ביקום שלנו. המסר העמוק הוא שלאדם לא צריכה להיות שאלה למה הוא עושה דבר אחד ולא ... הסברים, אתה חייב לבדוק בעצמך, לחקור ולהגיע לאמת בכוחות עצמך. האם רבי נחמן היה חילוני? למה רבי נחמן נשאר דתי? מה רבי נחמן באמת חשב? האם אפשר להיות חילוני בפנים ודתי בחוץ? למה חסידי ברסלב לא מבינים את רבי נחמן? האם הכל אפשרי ביקומים מקבילים? איך לדעת מה האמת? - ... לשאול אותך שאלה. אם רבי נחמן באמת הבין את כל מה שהוא הבין, למה בסופו של דבר הוא נשאר דתי? יש לך לזה הסבר? הסבר מלא שאתה שלם איתו? - כן. - באמת?? ברור לך ב100 אחוז אם רבי ... מה זאת אומרת לא... מה זאת אומרת ירצה לא לצמצם את עצמו? מה הכוונה? - שכאילו הוא... שהוא ירגיש שהדת מגבילה אותו. אבל אם אתה מגיע, זה מה שאני מבין עכשיו. שאם אתה מגיע אה.. אם הוא הגיע למצב ... אז אני שואל את השאלה הזו ממקום אחר. אנשים שואלים: אם רבי נחמן הבין הכל, אז למה הוא היה דתי. יש הרבה תשובות אפשריות לשאלה. תשובה ראשונה אפשר להגיד, אוקי הוא לא הבין הכל. נכון זה הוכחה שהוא לא הבין הכל. פשוט. תשובה שנייה, נכון, מי שמבין הכל צריך להיות דתי. אתה מבין הכל אז תהיה דתי. מה אתה רוצה? תשובה שלישית, מה איכפת לי מה רבי נחמן. מה אתה חושב? אתה חושב שזה האמת? אתה ... מה רבי נחמן חשב. מה אתה חושב. אבל בואו ננסה בכל זאת להגן על הטענה שאומרת שרבי נחמן היה דתי אה.. חי אורח חיים דתי, ואף על פי כן הוא בתוכו לא היה דתי. לפחות לפי הטענה שלי, מי אמר שזה נכון? זו שאלה אחרת אבל בואו ננסה לחשוב האם אפשר להגן על טענה כזאת. האם אפשר להגן על תפיסה שאומרת שרבי נחמן היה חילוני בתוכו ואף על פי כן הוא היה דתי בהתנהגות שלו. למרות שזה לא מחויב כי אני מסביר עוד פעם זה לא באמת משנה. כאילו.. לצורך העניין, גם רבי נחמן יכל להיות דתי בתוכו ובחוץ וזה לא משנה את העובדה... את האמת. השכל לא ישתנה בגלל רבי נחמן. כשאני אומר שרבי נחמן היה בתוכו דתי וחילוני ואף על פי כן הוא היה דתי בחוץ, זה בעצם קרדיט שאני נותן לו בכלל. יכולתי להגיד לא הוא גם טעה כמו כולם. זה לא.. זה ... חושב שהוא היה חילוני אני לא אומר אני הולך אחרי רבי נחמן והוא היה חילוני והוא רק התנהג כמו דתי, לא. מה איכפת לי ממנו אני הולך אחרי מה שאני חושב אני נותן לא את הקרדיט כי אני אומר לא יכול להיות שבן אדם שכל כך חיפש את האמת יחשוב שהיה.. יחשוב באמת שצריך להיות דתי זה לא יכול להיות. בשכל זה לא יכול להיות. עכשיו השאלה היא, איזה היגיון יכול להיות שבן אדם שהוא בתוכו אה לא יאמין בדת היהודית שהוא לא יחשוב שהיא מחויבת אף על פי כן מנהל אורח חיים דתי. אז לצורך העניין קודם כל ברמה העובדתית, צריך לשים לב לכמה דברים שקרו. שרבי נחמן חזר מארץ ישראל ועוד פעם מה שאני אומר זה פרספקטיבות זה לא שזה התשובה המוחלטת, זה לא שאני נסמך על זה אבל נותן פרספקטיבות. עובדתית שרבי נחמן חזר מארץ ישראל התחילה עליו מחלוקת מאוד גדולה. שהוא חזר מארץ ישראל הוא לא רק שהתחילה עליו ... הסיבות שהייתה מחלוקת על רבי נחמן מברסלב זה בגלל שכשהוא חזר מארץ ישראל הוא התחיל לבטא רעיונות שהם לא דתיים. הסיבה שהממסד הדתי הכי מפחד מרבי נחמן מברסלב זה כי חסידי ברסלב הם הכי לא דתיים. זאת אומרת רבי נחמן מרבסלב הוא כאילו לקח את היהדות ואמר אוקי תסתכל על המהות של זה, למרות שזה ... להגיד שגם לייטמן וכאלו הם אותו דבר אבל ברמת העיקרון רבי נחמן מברסלב, אנשים מפחדים ממנו כי הוא כא.. הדתיים, כי הוא כאילו נראה דתי פורמאלי ואף על פי כן הוא מלמ.. התלמידים שלו הם הכי לא מתייחסים לדת ברצינות למצוות עד כדי כך שיש זרמים שלמים בברסלב שבאמת הם אה.. כמו אחד שנקרא וכל מיני כאלו שבאמת ...

מה ההבדל בין חילוני לדתי? להיות דתי או חילוני, איך זה להיות דתי? איך זה להיות חילוני? להיות חילוני או דתי, אמונה של דתיים, אמונה של חילונים, אמונה אתאיסטית, אמונה הגיונית, אמונה לא הגיונית, האם כדאי להיות דתי או חילוני? מה באמת ההבדל בין להיות חילוני לבין להיות דתי? בשיחה שאליעד כהן מעביר, הוא מנתח לעומק את ההבדל המהותי שבין אדם חילוני לאדם דתי. על פני השטח נדמה שההבדל בין דתיים לחילונים הוא הבדל גדול ומשמעותי, אך אליעד מסביר כי במבט עמוק ומוחלט, מדובר בשני סוגים של אמונות, שאינן שונות במהותן. הוא מדגיש כי גם החילוני וגם הדתי פועלים על פי אמונה בלבד, רק שכל אחד מאמין בדברים אחרים. אליעד מתחיל בדוגמה פשוטה - שמירת שבת: אדם דתי אינו מדליק אור בשבת, וכך נשאר בחושך. לעומתו, חילוני כן מדליק את האור. לשניהם יש רצונות, אך הרצונות שלהם שונים. הדתי פועל לפי רצון להגיע למקום טוב אחרי המוות, או כדי להימנע מעונש של אלוהים. החילוני, לעומת זאת, רוצה הנאה מיידית, למשל להרגיש נוח ולהדליק את האור. שניהם למעשה פועלים לפי מה שהם מאמינים שייטיב איתם, אלא שהדתי מאמין בטוב שיגיע לאחר המוות, בעוד שהחילוני מאמין בטוב מיידי ומוחשי. אליעד מדגים שהכל בעצם מבוסס על אמונה, באמצעות השוואה בין עבודה לקבלת משכורת. כשאדם עובד, הוא מאמין שבסוף החודש יקבל משכורת. כך גם דתי מאמין שבסוף חייו יקבל שכר מאלוהים. לשניהם זו אמונה, אף אחד מהם לא יודע בוודאות מוחלטת שהשכר אכן יגיע. ההבדל הוא שהחילוני מצפה לקבל שכר בסוף החודש, בעוד הדתי מצפה לקבל שכר אחרי המוות. האם יש בכלל משמעות להיות דתי או חילוני? אליעד ממשיך להסביר כי ההבדל בין חילוני לדתי הוא למעשה בעוצמת האמונה. אדם דתי הוא אדם שבדרך כלל חושב שהאמונה שלו אינה רק אמונה אלא האמת המוחלטת והבלעדית. הוא נותן דוגמה קיצונית: אדם חילוני שאוהב כדורגל לא יהיה מוכן להרוג או להיהרג בשביל שהקבוצה שלו תנצח. אך דתי כן עשוי להיות מוכן למות, או אפילו להרוג, למען אמונתו. זאת משום שהדתיים אינם רואים את אמונתם כמשהו אישי וסובייקטיבי, אלא כמציאות מוחלטת שחייבת לחול על כולם. אליעד מסביר שהבעיה מתחילה כשאנשים ... במה להאמין על פי תחושת ודאות או הרגשה אישית. רובם מאמינים במשהו פשוט כי ככה זה מרגיש להם. אנשים דתיים מאמינים כי הם מרגישים וודאות מוחלטת לגבי הדת שלהם, ואנשים חילונים מאמינים כי הם מרגישים וודאות מוחלטת לגבי אורח החיים שלהם. שניהם שוכחים שאלו רק אמונות, ומאמינים ... חשוב לו. הוא יילך ללמוד הלכות ציור אצל רבנים של ציור, שהם בעצם הציירים המנוסים, וכך ינהג בדיוק כמו דתי, רק בנושא אחר. כך יוצא שגם חילונים הם דתיים לתחומים שונים בחיים שלהם. מי קרוב יותר לאמת, דתי או חילוני? לבסוף, אליעד דן בשאלה מי יותר קרוב לאמת, דתי או חילוני. הוא טוען שאין הבדל עקרוני, אלא שהקרבה לאמת תלויה בשאלה עד כמה האדם בדק את אמונתו לעומק ועד כמה הוא פתוח לבדוק ולחקור. חילוני שמאמין שאין אלוהים מבלי שבדק זאת לעומק רחוק מהאמת בדיוק כמו דתי שמאמין באלוהים מבלי שבדק זאת לעומק. אבל דתי או חילוני שבאמת בודק וחוקר את אמונותיו - אפילו אם הוא טועה - הוא האדם הקרוב יותר לאמת. אדם ... אמונות, יש אמונות יותר ופחות הגיוניות, וחשוב להבין זאת ולבחור באמונות הכי הגיוניות מבחינת האדם עצמו. האם כדאי להיות דתי או חילוני? מה ההבדל בין דתי לחילוני? האם הכל זה רק אמונה? מהי אמונה הגיונית? איך בוחרים במה להאמין? מי יותר קרוב לאמת, דתי או חילוני?

להיות דתי או להיות חילוני, לאהוב את הדתיים, לשנוא את הדתיים, הספר להיות אלוהים, להטיל ספק, לאהוב כל דבר, להבין כל דבר, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, להאמין באלוהים, לכפור באלוהים