האם "גם אתה פגעת בי" הוא תירוץ לגיטימי במריבות?

כאשר אדם נמצא במריבה ושואל את הצד השני "למה עשית לי את זה?", למשל, "למה הרבצת לי?", או "למה פגעת בי?", הצד השני עונה לעיתים קרובות תשובות בסגנון "גם אתה עשית לי", "גם אתה הרבצת לי קודם" או "גם אתה קיללת אותי". אליעד כהן מנתח את המשמעות האמיתית של התשובות האלה ואת הלגיטימיות שלהן במהלך מריבות ותקשורת בין - אישית.

מה באמת מסתתר מאחורי השאלה "למה פגעת בי"?

אליעד כהן מסביר שכאשר מישהו שואל אדם אחר "למה עשית לי את זה?", קיימות כמה הנחות סמויות בשאלה:

• הוא מניח שאכן התרחשה פגיעה, למשל, "אתה צעקת עליי" או "אתה קיללת אותי".
• הוא מניח שלפגוע באדם זה רע ושהצד השני מבין זאת.
• הוא מניח שהצד הפוגע לא רוצה לגרום לו רע במכוון.

כלומר, השואל מניח שהפוגע לא מעוניין לפגוע בו, ולכן הוא מנסה להבין מדוע בכל זאת נעשתה הפגיעה. אדם ששואל "למה הרבצת לי?" בעצם מנסה להגיד: "אתה הרבצת לי וזו עובדה, אבל מאחר ואני מניח שאתה לא רוצה לפגוע בי, למה בכל זאת עשית את זה?"

אילו תשובות אפשריות קיימות לשאלה "למה פגעת בי"?

אליעד כהן מפרט שלוש תשובות הגיוניות אפשריות לשאלה מסוג זה:

• "לא פגעתי בך" - הכחשה של עצם הפעולה.
• "זה לא פוגע בך" - הטענה שהפעולה עצמה אינה מזיקה או פוגעת כפי שהשואל טוען.
• "לא אכפת לי לפגוע בך" - הכרה בכך שהייתה פגיעה, אבל עם חוסר אכפתיות מוחלט כלפי הנפגע.

מה המשמעות האמיתית של "גם אתה עשית לי את זה"?

כאשר אדם משיב במריבה "גם אתה עשית לי", יש בכך קודם כל הודאה מפורשת שהוא אכן עשה את הפעולה שנחשב לפגיעה. ברגע שאדם אומר "גם אתה קיללת אותי", הוא למעשה מודה שהוא עצמו קילל, אך מוסיף לכך הצדקה כלשהי - התגובה שלו הייתה תגובת נגד למה שהשני עשה קודם.

אליעד כהן מסביר שיש שני הסברים מרכזיים למשפט מסוג זה:

• הסבר ראשון:
  
  האדם יודע שהפעולה שעשה היא שלילית ופוגעת, אך בגלל שהצד השני פגע בו קודם, הוא מרגיש שזה לגיטימי לפגוע בחזרה. כלומר, מדובר כאן בנקמנות מודעת, שבה האדם מבין ומכיר בכך שהמעשה הוא פוגע, אבל הוא מצדיק אותו מתוך כעס או רצון "להחזיר".
• הסבר שני:
  
  האדם חושב שאולי הפעולה אינה באמת שלילית. למשל, "הוא הרביץ לי קודם, אז כנראה שלהרביץ זה לא כל כך רע". האדם משתמש בהתנהגות הצד השני כהוכחה לכך שהפעולה אינה מזיקה. כלומר, הוא לא בהכרח מנסה לפגוע, אלא חושב בטעות שזה מעשה לגיטימי או לפחות פחות שלילי, מכיוון שגם השני עשה זאת.

אליעד נותן דוגמה ספציפית: ילד ששואלים אותו "למה הרבצת לו?" עונה "כי הוא הרביץ לי קודם". צריך להבין מה מסתתר מאחורי התשובה הזו: האם הילד באמת חושב שלהרביץ זה לא דבר רע כי הוכיחו לו את זה כשהרביצו לו, או שהוא מבין שלהרביץ זה דבר רע, אך בוחר לנקום ולהחזיר מכה במודע.

כיצד לזהות את הכוונה האמיתית בתירוצים מסוג זה?

אליעד כהן מציין שהדרך להבין את הכוונה האמיתית מאחורי הטיעון "גם אתה עשית לי" היא לשאול את עצמך או את הצד השני את השאלות הבאות באופן מפורש:

• האם הפעולה נעשתה מתוך ההנחה שלצד השני לא אכפת שנעשה לו דבר דומה?
• האם הפעולה נעשתה מתוך חוסר אכפתיות מוחלט לפגיעה בצד השני (נקמנות)?
• האם הפעולה נעשתה כי הצד השני נתפס כמי שחושב שהפעולה אינה מזיקה?

ההבחנה הזאת מאפשרת להבין בצורה טובה יותר את הכוונה של האדם שמשתמש בטיעון הזה ולפתור מריבות בצורה יעילה יותר.

איך להשתמש בהבנה זו כדי לפתור ויכוחים ומריבות?

כדי לפתור ויכוחים ולהימנע ממריבות חוזרות, אליעד כהן מדגיש את החשיבות של תקשורת ברורה, גלויה ומפורשת. במקום להשתמש בתירוצים כגון "גם אתה פגעת בי", יש לברר באופן ברור מול הצד השני:

• מה הייתה הכוונה האמיתית שלך כשעשית את הפעולה?
• האם אתה חושב שהפעולה שלך לא פוגעת, או שלא אכפת לך לפגוע?
• איך אתה מפרש את המעשים של הצד השני ביחס למעשה שלך?

בירור ברור של הכוונות האמיתיות עשוי למנוע חיכוכים עתידיים ולאפשר הבנה עמוקה יותר בין הצדדים.