... הדוניזם (נהנתנות) - הדרך אל הסבל הדרך לשחרור מהסבל. מהי האמת? במאמר הזה ניקח שתי גישות הפוכות, ששתיהן מתיימרות להוביל את האדם אל האושר, ונבדוק את האמת עליהן. ולצורך העניין ניקח את הבודהיזם אל מול ההדוניזם (הדוניזם = נהנתנות). הרעיון שעומד מאחורי הבודהיזם (ומאחורי פילוסופיות רבות נוספות), הוא כי הסבל של האדם נובע מכך שהוא תלוי רגשית בתופעות חולפות. העולם משתנה כל הזמן. וכאשר ... דבר, ושהכל יהיה אצלו אחד... הרי שהוא יגיע אל ההארה ואל האושר. ומהצד השני ניתן להעמיד אל מול הבודהיזם ושכיוב, את התפישה של ההדוניזם ושל הנהנתנות, שאומרת שתכלית החיים היא להשיג כמה שיותר הנאות. ושמי שרוצה להיות מאושר, עליו להשתדל להשיג כמה שיותר עונג. שזה בעצם אומר שעל האדם לנסות להתאהב כמה שיותר בדברים, כדי להפיק מהם כמה שיותר הנאה וכולי. ואם יצליח האדם להפיק הנאה מכל דבר, הרי שהוא הגיע אל האושר. ואפשר בעצם לחדד ולומר, שצד אחד של המטבע אומר, כי על האדם לנסות להתנתק רגשית מכל דבר, כדי לא לסבול וכדי להגיע להארה ולהיות מאושר באמת, ומהצד השני של המטבע, על האדם כן לנסות להיקשר רגשית אל הדברים, כי כך האדם מפיק מהדברים יותר הנאה, וזו הדרך אל האושר. והשאלה היא מהי האמת? מה טוב יותר? ולהיכן שתי הדרכים האלו מובילות? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי שתי הדרכים האלו שהן הפוכות לחלוטין, ... ונסביר: אם ינסה האדם לברוח מהסבל באמצעות הבודהיזם, הרי שהוא רק יגדיל את הסבל שלו. ואם ינסה האדם לברוח מהסבל שלו באמצעות הנהנתנות , הרי שגם הוא רק יגדיל את הסבל שלו. אך קיימת גם דרך שלישית כדלהלן. כי אם יצליח האדם להתנתק רגשית מכל הדברים שבעולם, הרי שחייו יהיו חסרי משמעות. וחיים ... רגשית והיכולת לבטא את הרגשות שלו בעוצמה חזקה, כי הוא תמיד צריך להיזהר לא להקשר רגשית כדי לא לסבול. כך שהבודהיזם חסר את ההדוניזם ואת הנהנתנות. ומהצד השני, גם הנהנתן, גם הוא בסופו של דבר ירגיש שחייו חסרי משמעות כלשהי. כי בסופו של דבר, אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה, הרי שלא יהיה לו יותר עניין במה שיש לו. ובנוסף, הנהנתנות יוצרת גם סבל. מאחר שהיא קושרת את האדם רגשית לדברים שמהם הוא מפיק הנאה, שעל ידי התלות הרגשית הזאת, על ידה נוצר הסבל. כך ששתי הדרכים מובילות אל הסבל. וכאשר האדם מתחיל לשנות את דרכו ולעבור מדרך אחת לדרך אחרת, אז הוא מרגיש סוג ... משום שהוא מתחיל להכיל בתוכו את מה שהיה חסר לו בדרך השנייה. וכאשר הבודהיסט מתחיל להתאהב, אז הוא מרגיש סוג של אושר. וכאשר ההדוניסט מפסיק להתאהב ומתחיל לשמור על ריחוק רגשי, גם הוא מרגיש סוג של אושר. אך שניהם ביחד, שתי הדרכים האלו, שתיהן לעולם יהיו חסרות אחת את השנייה. והשלמות, היא ... צד שהאדם הולך, לעולם הוא יהיה חסר את הצד השני. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את שני ההפכים. דהיינו, גם מצד אחד ליהנות ולהקשר רגשית לדברים השונים, וגם מהצד השני לשמור על מרחק רגשי בריא מהם. והשלמות, היא תמיד באיחוד של ההפכים, דהיינו, כאשר האדם מסוגל להיות גם וגם. ונסכם: ...

... חפצים, תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם הוא ... מסתפק רק במה שאתה צריך, היכולת שלך ליהנות מוגבלת מאוד. למשל, אם אתה רוצה לקבל פי עשרה ממה שאתה צריך, יש לך פי עשרה סיכויים לסבול ... אך מצד שני יש לך גם פי עשרה סיכויים ליהנות אם תצליח להשיג את רצונך. במילים אחרות, מינימליסט אמנם מגן על עצמו מפני אכזבות, אך הוא מפסיד הזדמנויות רבות של הנאה ואושר. האם האושר נמצא במינימליזם או דווקא ברצון ליותר? לפי אליעד כהן, התשובה לשאלה האם ... דברים שהוא לא צריך, פשוט כדי לחוש הנאה וסיפוק. איך לפתור את הסבל דרך מינימליזם? מנגד, אם האדם סובל משום שהוא רוצה דברים שאינם ... הרצון שלך עצמו הופך לצורך, וכך אפשר ליהנות מהחיים באופן מלא יותר. לסיכום, אליעד כהן מסביר שהמינימליזם הוא כלי מצוין להשתחרר מסבל, ... עניין בחיים, מומלץ שיחפש דווקא את ההנאה דרך הדברים שהוא לא צריך, וכך הוא יוכל להעניק לחייו משמעות וטעם חדשים. האם מינימליזם ...

... הבריחה מהשכל, הן של אלו שאינם חכמים ושלא הצליחו להשתמש בשכל שלהם לטובה וליהנות מהמציאות. כי יש שיטות רוחניות רבות, שחרטו על דיגלן כי השכל הוא מקור הסבל. ועל האדם לברוח מהשכל של עצמו, כדי לא לסבול. והאדם מנוון את עצמו, כדי לא לסבול. אבל כאשר האדם מנוון את השכל שלו, על ידי זה הוא בסך הכל סובל פחות, אבל ליהנות כמובן הוא לא נהנה. כי ליהנות נהנים בשכל. כי כל ההנאות של העולם, הן מתרחשות בתוך השכל. כי ההנאה הגדולה ביותר, היא תובנה שהאדם מקבל שכל חדש ומבין את המציאות טוב יותר. וכל ההנאות שיש בעולם, גם הנאות חומריות, שורשן הוא בכך שהן גורמות לתת המודע של האדם להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרות כל ההנאות שיש בעולם. כי כאשר האדם נהנה מאיזו הנאה גשמית, בתת המודע של האדם מתרחש איזה תהליך שגורם לו להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם ההנאה. ולכן גם ההנאות הגשמיות דועכות. כי לאדם נדמה שהדבר הגשמי יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא באמת יכול לייצר הנאה. כי ההנאה היא כולה רוחנית. וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ההתחדשות הפנימית שלו, מהרדיפה הגשמית שלו, ההתחדשות הזאת דועכת. ולכן האדם מרגיש שהדבר הגשמי מפסיק ... מפסיק למצוא עניין, דהיינו, שכל והתחדשות, באותה הפעולה הגשמית. ובכל מקרה, ההנאה היא תמיד כאשר מתחדשת לאדם הבנה כלשהי. וחשוב להבהיר, כי בכל הדעות שיש בעולם יש בהן מן האמת. וגם כמובן בבודהיזם ובכל הרעיונות שלו, וגם בתפישה שאומרת ששורש הסבל הוא ... אך הפתרון הוא לא לברוח מהשכל, אלא לזכך את השכל. כי השכל הוא כלי קיבול, גם להנאה וגם לסבל. כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב. וככל שהאדם יותר חכם, כך הפוטנציאל שלו לסבול גדל. אבל גם הפוטנציאל שלו ליהנות גדל. וכאשר האדם סובל מהשכל שלו, עליו להבין שהאמת היא טובה, ושאם השכל שלו יתיישר לפי האמת, אז לא רק שהוא לא יסבול, אלא הוא גם ייהנה. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך ... וכיוב. אבל מצד האמת, הבודהיזם הוא סבל, בדיוק כמו שההפך של הבודהיזם (הדוניזם), גם הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו מקנא בהדוניסט. כי הבודהיסט אומנם לא סובל כמו ההדוניסט, אבל הוא גם לא נהנה כמו ההדוניסט. והבודהיסט בתוך ליבו משתוקק למצוא את הדרך ליהנות מהחיים, בלי לסבול מהם. אבל אין לו את הדרך הזאת. ולכן הוא בורח אל הבריחה מהסבל. אבל זו לא השלמות. כי השלמות כפי שכבר ביארתי, היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם האמת שנמצאת בבודהיזם. בין כך ובין כך נסכם ונאמר, כי ליהנות זאת מומחיות. ומצד האמת גם הבודהה משתוקק ליהנות. כי אם לבודהה לא היה חשוב ליהנות, ממילא הוא לא היה סובל. והסבל נוצר רק בגלל הרצון ליהנות. והבודהה לימד איך לא לסבול. אבל הוא לא לימד איך ליהנות. והבודהה הסביר לאדם איך לא להיפגע מהעולם, אבל הוא לא התמודד עם שורש הרצון של האדם ליהנות. וגם הבודהה עצמו רצה

... נהנתנות רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי חלק מהאנשים שמוגדרים כרוחניים, דוגלים בגישה סגפנית, שעל פיה כדי שהאדם יגיע לסוג של הארה רוחנית, לשם ... סגפנים הם אנשים יותר רוחניים. כי אדם שהוא נהנתן, הוא נתפס כאדם גשמי ולא רוחני, אדם שהולך אחרי תאוותיו. ואילו האדם הרוחני שמסגף את עצמו, הוא נחשב לאדם רוחני, שמסוגל לשלוט בעצמו, ושמסוגל להתגבר על החומריות שלו ... הבדל בין אדם שמסגף את עצמו לבין אדם שעוסק בנהנתנות. וכאשר אנחנו אומרים שאין הבדל, אין הכוונה לומר שאחת מהאפשרויות טובה יותר מהאפשרות השנייה. אלא הכוונה לומר, שדרך הסגפנות ודרך הנהנתנות, שתיהן טובות ולא טובות באותה המידה. ואם נסתכל על פנימיות המחשבה של האדם הרוחני שעוסק בלסגף את עצמו, נראה שהוא לא שונה בשום צורה מהאדם שעוסק כל היום בלחפש הנאות שונות, ובלמלא את תאוותיו ואת תשוקותיו. ולמרות שכלפי חוץ נדמה שהאדם הרוחני והסגפן, הוא כובש את יצרו והוא שולט ביצרו והוא מסוגל לשלוט בדחפיו ובתשוקותיו, הרי שבאמת ... האנשים האלו? תשובה: משום ששניהם עוסקים בנהנתנות וברדיפה אחרי התשוקות שלהם. אלא, שלאחד מהם יש תשוקות מסוג אחד, ולשני יש תשוקות מסוג אחר. אבל גם מי שכל היום מהנה את עצמו, וגם מי שכל היום מסגף את עצמו, שניהם ... של האדם שמסגף את עצמו, נראה שכמו שקשה לנהנתן לסגף את עצמו, כך קשה לסגפן, ליהנות. והנהנתן נהנה מסוג אחד של הנאה, והסגפן נהנה מסוג אחר של הנאה. וכמו שהנהנתן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, כדי לסגף את עצמו בצורה כלשהי, כך הסגפן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, באותה העוצמה בדיוק, כדי ליהנות ולגרום לעצמו הנאה. ואם נתבונן היטב, בין אם האדם עוסק בסגפנות ובין אם האדם עוסק בנהנתנות, הרי שיכול להיות מצב שבו שניהם סובלים באותה המידה. כי ישנם מצבים שבהם הנהנתנות של האדם, היא ביטוי לבריחה עצמית של האדם. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהחיים הפשוטים כפי מה שהם, והאדם שלא יודע להפיק את טעם החיים מהדברים הפשוטים ומתחושת ההרמוניה עם המציאות, הוא בורח אל הנהנתנות כדי להפיק עבור עצמו רגעי הנאה. אבל, גם האדם שעוסק בסגפנות, גם הוא לא אדם רוחני באמת. כי גם הוא עוסק בלברוח מהחיים, וגם הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים. וכאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים כפי מה שהם, על ידי זה האדם מתחיל לנהל עם עצמו מאבק פנימי, שבא לידי ביטוי בכך שנדמה לאדם שהוא צריך לסגף את עצמו, כדי לזכות להארה כלשהי... וההארה ... את עצמו יותר מידי ובלי לרדוף כל הזמן אחרי הנאות שונות. והשלמות היא לחיות בשלום עם המציאות. ולחיות בשלום עם המציאות, פירושו גם לחיות בשלום עם עצמך. ומי שלא מסוגל לקבל את עצמו, הרי שלא יתכן שהוא אוהב את המציאות. ... ממנה. והשלמות היא, כאשר האדם מסוגל להרגיש הנאה וליהנות ממנה, וגם להרגיש סיגוף וליהנות ממנו. זא, אם האדם בורח לצד אחד יותר מאשר לצד אחר, הרי שהוא בעצם עוסק בבריחה, וזו לא השלמות. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח לשום צד יותר מאשר לצד אחר. וכאשר הוא מפיק את ההנאה שלו, לא מהפעולה עצמה של הסגפנות נהנתנות, אלא מעצם תחושת החיבור וההרמוניה של האדם עם המציאות. ומי שהוא סגפן, ומי שחושב שהאדם צריך לסגף את עצמו כדי להגיע להארה כלשהי, באפשרותו לסגף את עצמו בצורה הבאה. ... כי כמו שקשה לאדם הרגיל לסגף את עצמו, כך ההנאה היא הסיגוף הכי גדול עבור זה שרוצה לסגף את עצמו. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח משום דבר. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו הנאה, הרי שזו אינה שלמות. ואם הסגפן רוצה לסגף את עצמו, אז באפשרותו לסגף את עצמו בכך שהוא ינסה למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ושילמד להפיק הנאה גם מהנאות גשמיות, בלי לברוח מהחיים. ונסכם: השלמות היא כאשר האדם נהנה מעצם תחושת ההרמוניה והחיבור שלו עם המציאות, שאז הוא לא צריך לברוח ל

... היא כאשר האדם לא צריך לחפש יותר הנאות גשמיות, מאחר שהכל נתפש בעיניו כדבר גשמי. כי מי שמגיע לחומריות אמיתית, הוא מפיק הנאה ממשית ושלמה מכל דבר שיש בעולם, והוא לא צריך לחפש דווקא דבר כלשהו כדי להפיק את ההנאה שלו. כי אצלו הכל זה הנאה ממשית באותה המידה ממש. ויחד עם זאת, כל אדם בחייו שואף להגיע אל שלמות כלשהי. בין אם זו שלמות הרוחניות ובין אם זו שלמות החומרנות והגשמיות. וכאשר האדם מתקדם ... פחות מסוגל מבחינה רגשית, להפיק הנאה מדברים גשמיים. ובכלל, ככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הדברים הגשמיים פחות מעניינים אותו, שגם זאת בעיה. ונסביר: הבעיה הראשונה היא, היכולת להתחדש. כי ... כי ככל שהאדם רודף יותר אחרי הנאות ונהנתנות, כך גם הוא בכל פעם מנסה להתחדש. כי הדברים כבר פחות מרגשים אותו. ובהתחלה כאשר האדם מתחיל לגלות את הנאות החיים, אז גם הוא מרגיש סוג של הארה חומרית, כי הוא מגלה את הכיף שיש בהנאות החיים. אבל גם הוא צריך להתחדש. וגם לו קשה להתחדש. בדיוק כמו אדם רוחני שרודף אחרי רוחניות. וקיימת גם הבעיה השנייה, והיא שכדי להתקדם ברוחניות או בכל תחום ... בעיניו הוא מבין שהוא צריך להתרחק מהנאות העולם הזה. כי הנאות העולם, הן לא נתפשות עבורו כהנאה רוחנית אין סופית וכולי. וכדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להתרחק מהגשמיות. וככל שהאדם מתרחק יותר מהגשמיות, כך הוא נהנה יותר מהאור של הרוחניות. כי ככל ... גורם לאדם שהוא פחות יהיה מסוגל ליהנות מדברים אחרים. כי בעולם שלנו יש גם גשמיות וגם רוחניות. וכאשר האדם מתקרב אל הרוחניות, הוא מגביל את עצמו מלהתחבר רגשית לדברים גשמיים. וככל שהאדם רודף יותר ... כך הוא מונע מעצמו את היכולת ליהנות משאר הדברים שיש בעולם. כי העולם שלנו הוא אין סופי. ויש בו אין סוף אפשרויות להפיק ממנו הנאה מושלמת. רוחנית וגשמית כאחד, בצורה מושלמת. אבל כאשר האדם לא יודע איך להפיק הנאה רוחנית אין סופית, מכל דבר שיש בעולם, אז הוא מנסה להתחבר לצד הרוחני שבו. וכאשר האדם מנסה להתחבר לצד הרוחני, אז הוא מתרחק מהצד הגשמי שבו. ועל ידי זה הוא לא מסוגל ליהנות או להתעניין או להתחבר לדברים גשמיים אחרים. והדבר הזה הוא מגבלה. כי האדם מפסיק להתעניין בדברים אחרים. והדבר הזה מגביל את האדם ואת היכולת שלו לאהוב וליהנות. וכך הוא גם אצל האדם החומרי. שככל שהוא רודף יותר אחרי החומרנות, כך הוא צריך למקד את עצמו יותר בחומרנות. וכך היכולת שלו להפיק הנאה גם מדברים יותר מופשטים, היא הולכת וקטנה. כי האדם מתרגל להפיק הנאה רק מדברים מסוימים, והוא מתרחק מהיכולת שלו ליהנות מעוד מצבים שונים. ונמצא אם כן, כי יש כאן 2 בעיות. הראשונה היא של הקושי להתחדש. והשנייה היא הקושי של האדם להתחבר לעוד דברים אחרים. ולשתי הבעיות האלו, יש ... והשלמות הרוחנית, היא היכולת להפיק הנאה רוחנית מושלמת, מכל דבר שיש בעולם. ושלמות הגשמיות, היא כאשר האדם מסוגל להפיק הנאה ממשית, מכל דבר שיש בעולם. כך שבשלב הראשון, על האדם להבין, שמה שהוא באמת מחפש, זה לא להתרחק מהגשמיות ולהתקרב אל הרוחניות, אלא מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב ... שיש בתוך הגשמיות. וכיוב להפך, גם הנהנתן, מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל ההנאה החומרית, שיש בתוך הדברים שאינם חומריים. כך שבשלב הראשון על האדם להבין, שהוא לא מנסה לברוח מהצד השני, אלא הוא מנסה בעצם להתחבר לצד השני. וכאשר האדם רודף ... שהוא בעצם רודף אחרי היכולת להפיק הנאה רוחנית מדברים גשמיים. כך שמי שרודף אחרי רוחניות, הוא בעצם רודף אחרי שלמות הגשמיות. כי הוא רוצה להיות מסוגל להפיק הנאה רוחנית שלמה, מכל דבר גשמי. וגם להפך, מי שרודף אחרי גשמיות, הוא בעצם רודף אחרי רוחניות. כי הוא רודף אחרי היכולת להפיק הנאה גשמית, מכל דבר שיש בעולם, דהיינו, גם מדברים רוחניים. כי האדם הגשמי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים מופשטים ולא חומריים. וכאשר הוא משפר את היכולת שלו להפיק הנאה גשמית, הוא בעצם שואף לשפר את היכולת שלו להפיק הנאה מדברים רוחניים. ואחרי שהאדם מבין את מה שהוא באמת מחפש, עכשיו עליו להבין שהשלמות נמצאת בכל דבר. זא השלמות היא לא חיצונית, אלא פנימית. ושלמות הרוחניות, ...

הנאה - למה קשה ליהנות? איך ליהנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך ליהנות מהחיים יותר? מי שיתבונן בעניין יראה, שכל אדם רודף כל הזמן אחרי הנאות. וגם מי שנדמה לו שהוא מתנזר מהעולם והוא מסגף את עצמו, ושאין לו עניין בהנאות, הרי שהוא בסך הכל רודף אחרי הנאות מסוג אחר. אבל כל בני האדם בעולם, הם נהנתנים, וכולם מנסים כל הזמן ליהנות. אאכ האדם הוא מגיע לשלמות ההנאה, שאז ההנאה רודפת אחריו, והוא כבר לא צריך לרדוף אחריה. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמאוד קשה לאדם למצוא הנאה. כי אם זה היה ככ קל, הרי שכולם היו נהנים כל הזמן. וליהנות בחיים צריך לדעת. ולא כל אחד יודע ליהנות. ומי שיודע איך ליהנות מכל דבר, הוא מאושר אמיתי. משום שהוא מפסיק לחפש את האושר. כי האושר הוא ההנאה המתמדת והאין סופית. ומי שיודע ליהנות מכל דבר, הוא מאושר באמת, כי הוא כבר לא רודף אחרי האושר. והשאלה הנשאלת היא, מהו שורש הקושי ליהנות? מדוע קשה ככ ליהנות? ולמה לא משנה מה יהיה לאדם, עדיין הוא לא ירגיש שלמות של הנאה? כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר כלשהו. והשאלה היא, מהו שורש עניין החסר והקושי ליהנות? איך להגיע להנאה שלמה? וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון כלשהו. משום שכל דבר שיש בעולם, הוא לא כל שאר הדברים שהוא לא. דהיינו, כל דבר בעולם ... מתנתק רגשית מכל דבר, הוא ירגיש את החסר של האהבה. כי הוא קשה לו לאהוב דברים ברמה עוצמתית, משום שאסור לו להקשר רגשית. ומי שהוא הדוניסט ונהנתן, גם הוא ירגיש את החסר של הפרישות. כי הוא ירגיש שהוא תלוי רגשית בדברים השונים, והוא ירגיש שהוא חסר את החופש הרגשי של ... ומי שיש לו הכל, אז משעמם לו. ומי שאין לו כלום, גם הוא לא טוב לו. כך שתמיד האדם מרגיש חסר כלשהו. ושורש עניין הקושי של האדם ליהנות בחיים, הוא בכך שבכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון מצד ישותו. כי הישות של הדבר, מפרידה את הדבר מכל שאר הדברים, וזה החיסרון שלו. ולכן, קשה ככ ליהנות . אבל אף על פי כן, יש דרך ליהנות. וליהנות בשלמות. ולהפיק הנאה בשלמות מכל דבר. ואיך? כי כל הדברים שבעולם, למרות שהם נפרדים זה מזה, הרי שיש גם משהו מאחד בין כל הדברים. כי כל הדברים שיש בעולם, מצד הפנימיות שלהם, הכל אחד והם כולם אחד. ובכל דבר שיש בעולם, כלולים בו כל שאר הדברים שיש בעולם. וכדי ליהנות בשלמות מכל דבר, לשם כך על האדם להתחבר לנקודה הפנימית שיש בכל דבר, שהיא מחברת את הדבר עם כל שאר הדברים. וכאשר האדם מתחבר לנקודה הפנימית שיש בכל דבר, על ידי זה האדם מתחבר אל השלמות שיש בכל דבר, והאדם יכול להפיק הנאה שלמה מכל דבר. והדרך להגיע לנקודה הפנימית הזאת, היא על ידי זה שהאדם מחפש את האחדות שיש בין הדברים. דהיינו, על ידי זה שהאדם מחפש את הדברים ...

... לא יכול לאזן את עצמו ולחשוב שהוא ילד קטן וליהנות מהחיים כמו ילד קטן. ומי שאין לו כסף, גם הוא לא יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא הכי עשיר בעולם. וכל שכן שהדבר אינו אפשרי בו זמנית. כי האדם לא יכול בו זמנית להרגיש דבר ... בעולם. כי הבודהיזם לדוגמה הוא ההפך של ההדוניזם (נהנתנות) . ובכל אחת מהשיטות, יש חיסרון ויתרון. ומי שהולך בדרך אחת כלשהי, הוא מפסיד את היתרון של הדרך ההפוכה. כי אם באמת רק אחד מהצדדים היה צודק, זא אם לדוגמה רק ההדוניזם היה צודק, הרי שכל הבודהיסטים היו מגלים את השקר שיש בדרך שלהם, והולכים להיות הדוניסטים. ואם ההדוניזם היה שקר מוחלט, אז כל ההדוניסטים בעולם, היו הופכים להיות בודהיסטים. אך לא כך הוא הדבר. כי בכל דרך יש יתרונות וחסרונות. שזה בעצם אומר שבכל דרך אין שלמות וכי יש חסרונות. ואפילו לגבי העניין של המשוגעים והחכמים ...

... של ההנאה האין סופית - מהו הסוד שאותו שום שיטה רוחנית ... יראה משהו מאוד מעניין, והוא שאין אפילו לא שיטה רוחנית אחת בכל העולם כולו, שמסוגלת להציע לאדם דרך כלשהי כדי להשיג הנאה אין סופית שמתחדשת וגדלה כל הזמן, כאן בעולם ... היטב יראה, כי את כל הדרכים הרוחניות שיש בעולם ניתן לחלק למספר קטגוריות שונות. כי יש שיטות רוחניות שמבטיחות לאדם הנאה רוחנית אין סופית, הנאה שכל הזמן מתחדשת וגדלה עד אין סוף, אבל שום שיטה לא מראה לאדם איך הוא יכול להשיג את ההנאה הזאת כאן בעולם הזה בזמן אמת. ובנוסף על כך, גם אלו שמבטיחים לאדם אושר אין סופי והנאה אין סופית, גם הם עצמם מודים שהם עצמם עוד לא השיגו באופן אישי את ההנאה הזאת. אלא הם מודים שהם רק מאמינים שיש הנאה גדולה כזו, אך הם עצמם מודים שהם לא ראו אותה מעולם. ומאחר שהם לא חוו באופן אישי את ההנאה הגדולה שאותה הם מאמינים ומקווים שהם ישיגו ... אחד לא יכול להעיד שהוא הגיע לסוף ולקצה של הדרך הרוחנית הזו, ושהוא אכן מסוגל להתחייב עבור כל אחד ואחד, שגם הוא יגיע להנאה האין סופית הזו. ומי שהוא פיקח, הוא רוצה לדעת ... להבין מה בדיוק המטרה והתכלית שאליה הוא רוצה להגיע בסוף הדרך. וזה בעצם היה סוג השיטות הרוחניות הראשון, שמציע לאדם הנאה רוחנית אין סופית, של התחדשות מתמדת כל הזמן, ... מכל הרצונות החומריים שלו וכיוב. ויש גם את הסוג ההפוך, שגם הוא מציע לאדם תשלום במזומן בעולם הזה, והתשלום הוא של הנאות (עע הינדואיזם) שאותן האדם משיג ונהנה מהן כאן בחייו בעולם הזה. ומי שיתבונן היטב על השיטה האחרונה, שהיא שיטת ההנאה שאחריה רודפים רוב העולם, יראה שמצד האמת רוב העולם רודפים אחרי עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון ולתחושת חוסר השייכות ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק רגשי מלא מההנאות שיש לעולם הזה להציע. כי כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור האדם. וכאשר האדם רודף אחרי ההנאות של העולם הזה, הוא יודע מראש או שהוא יגלה ... מושג למה הוא חי, אבל הוא ממשיך לעבוד כי אין לו מושג מה לעשות עם עצמו. והאדם מגיע לנקודה שבה הוא ממשיך לרדוף אחרי הנאות העולם הזה, כדי לא להשתעמם לגמרי. וכל יום שעובר על האדם, הוא מרגיש יותר ויותר תחושת ריקנות. כי האדם מגיע לנקודה שבה גם ההנאות של העולם הזה כבר לא ממש מעניינות אותו. והאדם ... היעד הבא, ולא קולטים את התרמית, שגם כאשר הם ישיגו את מה שהם רוצים, גם אז הם לא יהיו מאושרים וכולי. כך שהשיטה של הנהנתנות, לחלוטין אי אפשר לומר שהיא אכן משהו ששכרו ... מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה להציע לאדם הנאה אין סופית, שמתחדשת כל הזמן וכולי. ויש גם את ... רק רוגע ושלוות נפש. והן מציעות לאדם להשיג את כל הדברים האלו כבר כאן בעולם הזה. אבל, גם השיטות האלו לא מציעות לאדם הנאה אמיתית מהחיים. כי ליהנות מהחיים, זאת המומחיות הגדולה ביותר. כי כאשר ילד קטן נכנס לגן המשחקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר ילד קטן רואה ממתקים, הוא חווה הנאה גדולה מאוד. וכאשר מביאים לילד קטן איזה צעצוע, הילד חווה הנאה גדולה מאוד. ואת כל ההנאות האלו, שום שיטה רוחנית בעולם לא מציעה לאדם ליהנות מהן כאן בעולם הזה. כי אין שום שיטה רוחנית ...

... עם חוסר מוטיבציה להמשיך לעבוד. אליעד מחדד שאפשר להסתכל על זה בצורה אחרת. היוונים הקדמונים נהגו לאכול, להקיא ואז לאכול שוב. אליעד אומר שלמרות שזה נשמע כמו דוגמה לאנשים נהנתנים, בפועל מדובר בהתנהגות של אנשים שלא באמת מסוגלים ליהנות ממה שיש להם, כי הם כל הזמן עסוקים בחיפוש אחר סיפוק נוסף. לכן, אם המטרות שלך נמוכות מדי, ברגע ... ריאלית או אינה מותאמת ליכולות ולרצונות הפנימיים של האדם, יכולה להוביל לתוצאה הפוכה - הרגשה תמידית של חוסר סיפוק או אומללות, מאחר שהאדם תמיד ירצה יותר ולא יהיה מסוגל ליהנות מההישגים שהשיג. האם להציב מטרות קטנות יכול לעזור להרגשת הסיפוק? אליעד מבהיר שאפשרות נוספת, ...

... רוחניות בעבודה, רוחניות מעשית, להיות מאושר, רוחניות עכשווית, רוחניות בארגונים, גשמיות, חיפוש רוחני, נהנתנות, ליהנות מהחיים, ללמוד מתמטיקה, מדיטציה איך אפשר להיות מאושר תוך כדי עבודה ומדוע מדיטציה לא מספיקה? אליעד כהן מסביר שכדי לחוות ... רעיון בצורה אחרת, טובה יותר? כל השאלות האלה הופכות את הפעילות היומיומית, במקרה הזה הוראת המתמטיקה, להזדמנות רוחנית שמפתחת את השכל ואת הרגש של המורה ומאפשרת לו ליהנות ממה שהוא עושה. מדוע אין הבדל אמיתי בין ללמד מתמטיקה לבין חיפוש רוחני? אליעד מסביר שבסופו של דבר, כל נושא וכל פעילות הם ... משחקי חשיבה, מה שסייע לו מאוד לפתח את יכולותיו הרוחניות. מהו סודה של האחדות הרוחנית? האחדות האמיתית לפי אליעד היא היכולת לחוות את כל המצבים בצורה שווה. למשל, ליהנות באותה מידה בין אם אתה עוסק במדיטציה ובין אם אתה עוסק במתמטיקה, כי במצב של אחדות אמיתית אין העדפה לדבר אחד על פני אחר. ... מוחלטת ובלתי תלויה, בכל רגע ובכל מצב. איך להיות מאושר בעבודה? האם מדיטציה מובילה לאושר? רוחניות מעשית בחיי היום יום איך לפתח חשיבה שכלית? מהי אחדות רוחנית? איך ליהנות מלימודי מתמטיקה? ...