בודהיזם / הדוניזם (נהנתנות) - הדרך אל הסבל / הדרך לשחרור מהסבל. מהי האמת? במאמר הזה ניקח שתי גישות הפוכות, ששתיהן מתיימרות להוביל את האדם אל האושר, ונבדוק את האמת עליהן. ולצורך העניין ניקח את הבודהיזם אל מול ההדוניזם (הדוניזם = נהנתנות). הרעיון שעומד מאחורי הבודהיזם (ומאחורי פילוסופיות רבות נוספות), הוא כי הסבל של האדם נובע מכך שהוא תלוי רגשית בתופעות ... אחד... הרי שהוא יגיע אל ההארה ואל האושר. ומהצד השני ניתן להעמיד אל מול הבודהיזם ושכיוב, את התפישה של ההדוניזם ושל הנהנתנות, שאומרת שתכלית החיים היא להשיג כמה שיותר הנאות. ושמי שרוצה להיות מאושר, עליו להשתדל להשיג כמה שיותר עונג. שזה ... האדם לברוח מהסבל באמצעות הבודהיזם, הרי שהוא רק יגדיל את הסבל שלו. ואם ינסה האדם לברוח מהסבל שלו באמצעות הנהנתנות, הרי שגם הוא רק יגדיל את הסבל שלו. אך קיימת גם דרך שלישית כדלהלן. כי אם יצליח האדם להתנתק ... הרגשות שלו בעוצמה חזקה, כי הוא תמיד צריך להיזהר לא להקשר רגשית כדי לא לסבול. כך שהבודהיזם חסר את ההדוניזם ואת הנהנתנות. ומהצד השני, גם הנהנתן, גם הוא בסופו של דבר ירגיש שחייו חסרי משמעות כלשהי. כי בסופו של דבר, אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה, הרי שלא יהיה לו יותר עניין במה שיש לו. ובנוסף, הנהנתנות יוצרת גם סבל. מאחר שהיא קושרת את האדם רגשית לדברים שמהם הוא מפיק הנאה, שעל ידי התלות הרגשית הזאת, ... בתוכו את מה שהיה חסר לו בדרך השנייה. וכאשר הבודהיסט מתחיל להתאהב, אז הוא מרגיש סוג של אושר. וכאשר ההדוניסט מפסיק להתאהב ומתחיל לשמור על ריחוק רגשי, גם הוא מרגיש סוג של אושר. אך שניהם ביחד, שתי הדרכים האלו, ...

... יעשה אותך מאושר? מינימליזם כדרך חיים, להיות מינימליסט, צרכנות מינימליסטית, מינימליזם וחיים פשוטים, פחות חפצים, תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם הוא סגנון חיים שבו אדם שואף להסתפק במינימום האפשרי - ...

... רע? איך לא לרצות להרגיש טוב? המרדף אחרי האושר, המרדף אחרי ההנאה, המרדף אחרי מילוי הרצון, המרדף אחרי הטוב, הדוניזם, איך נוצר רע? למה אני רוצה להרגיש טוב? מה המחיר של הרצון להרגיש כמה שיותר טוב? אדם שרוצה להרגיש ...

... מרגיש טוב אחרי שהוא מתחיל לתרגל מדיטציות וכיוב. אבל מצד האמת, הבודהיזם הוא סבל, בדיוק כמו שההפך של הבודהיזם (הדוניזם), גם הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו מקנא בהדוניסט. כי הבודהיסט אומנם לא סובל כמו ההדוניסט, אבל הוא גם לא נהנה כמו ההדוניסט. והבודהיסט בתוך ליבו משתוקק למצוא את הדרך ליהנות מהחיים, בלי לסבול מהם. אבל אין לו את הדרך הזאת. ולכן ... לא השלמות. כי השלמות כפי שכבר ביארתי, היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם האמת שנמצאת בבודהיזם. ...

סגפנות / נהנתנות / רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי חלק מהאנשים שמוגדרים כרוחניים, דוגלים בגישה ... את עצמו ברמה אחרת ובצורה אחרת. כמו כן, מקובל לחשוב שאנשים סגפנים הם אנשים יותר רוחניים. כי אדם שהוא נהנתן, הוא נתפס כאדם גשמי ולא רוחני, אדם שהולך אחרי תאוותיו. ואילו האדם הרוחני שמסגף את עצמו, הוא נחשב לאדם ... וכולי. ואם נתבונן היטב על העניין, נראה כי בעצם אין הבדל בין אדם שמסגף את עצמו לבין אדם שעוסק בנהנתנות. וכאשר אנחנו אומרים שאין הבדל, אין הכוונה לומר שאחת מהאפשרויות טובה יותר מהאפשרות השנייה. אלא הכוונה לומר, שדרך הסגפנות ודרך הנהנתנות, שתיהן טובות ולא טובות באותה המידה. ואם נסתכל על פנימיות המחשבה של האדם הרוחני שעוסק בלסגף את עצמו, נראה ... צורה, מהאדם השני שכל היום רודף אחרי תאוותיו. ולמה אין הבדל בין שני האנשים האלו? תשובה: משום ששניהם עוסקים בנהנתנות וברדיפה אחרי התשוקות שלהם. אלא, שלאחד מהם יש תשוקות מסוג אחד, ולשני יש תשוקות מסוג אחר. אבל גם מי ... עצמי ובמילוי התשוקות והתאוות שלהם. ואם נתבונן היטב על פנימיות המחשבה של האדם שמסגף את עצמו, נראה שכמו שקשה לנהנתן לסגף את עצמו, כך קשה לסגפן, ליהנות. והנהנתן נהנה מסוג אחד של הנאה, והסגפן נהנה מסוג אחר של הנאה. וכמו שהנהנתן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, כדי לסגף את עצמו בצורה כלשהי, כך הסגפן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, באותה העוצמה בדיוק, כדי ליהנות ולגרום לעצמו הנאה. ואם נתבונן היטב, בין אם האדם עוסק בסגפנות ובין אם האדם עוסק בנהנתנות, הרי שיכול להיות מצב שבו שניהם סובלים באותה המידה. כי ישנם מצבים שבהם הנהנתנות של האדם, היא ביטוי לבריחה עצמית של האדם. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהחיים הפשוטים כפי מה שהם, והאדם שלא יודע להפיק את טעם החיים מהדברים הפשוטים ומתחושת ההרמוניה עם המציאות, הוא בורח אל הנהנתנות כדי להפיק עבור עצמו רגעי הנאה. אבל, גם האדם שעוסק בסגפנות, גם הוא לא אדם רוחני באמת. כי גם ... בורח לשום צד יותר מאשר לצד אחר. וכאשר הוא מפיק את ההנאה שלו, לא מהפעולה עצמה של הסגפנות / נהנתנות, אלא מעצם תחושת החיבור וההרמוניה של האדם עם המציאות. ומי שהוא סגפן, ומי שחושב שהאדם צריך לסגף את עצמו ... מהחיים. ונסכם: השלמות היא כאשר האדם נהנה מעצם תחושת ההרמוניה והחיבור שלו עם המציאות, שאז הוא לא צריך לברוח לנהנתנות או לסגפנות.

... וזה לא קל, בפרט כאשר מתקרבים אל הסוף. וכך הוא גם בגשמיות. כי ככל שהאדם רודף יותר אחרי הנאות ונהנתנות, כך גם הוא בכל פעם מנסה להתחדש. כי הדברים כבר פחות מרגשים אותו. ובהתחלה כאשר האדם מתחיל לגלות את ... מהגשמיות ולהתקרב אל הרוחניות, אלא מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל הרוחניות שיש בתוך הגשמיות. וכיוב להפך, גם הנהנתן, מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל ההנאה החומרית, שיש בתוך הדברים שאינם חומריים. כך שבשלב הראשון על האדם ...

... ושאין לו עניין בהנאות, הרי שהוא בסך הכל רודף אחרי הנאות מסוג אחר. אבל כל בני האדם בעולם, הם נהנתנים, וכולם מנסים כל הזמן ליהנות. אאכ האדם הוא מגיע לשלמות ההנאה, שאז ההנאה רודפת אחריו, והוא כבר לא צריך ... את החסר של האהבה. כי הוא קשה לו לאהוב דברים ברמה עוצמתית, משום שאסור לו להקשר רגשית. ומי שהוא הדוניסט ונהנתן, גם הוא ירגיש את החסר של הפרישות. כי הוא ירגיש שהוא תלוי רגשית בדברים השונים, והוא ירגיש שהוא חסר ...

... והדבר הזה הוא סוד ההפכים, שאחראי לכישלון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כי הבודהיזם לדוגמה הוא ההפך של ההדוניזם (נהנתנות). ובכל אחת מהשיטות, יש חיסרון ויתרון. ומי שהולך בדרך אחת כלשהי, הוא מפסיד את היתרון של הדרך ההפוכה. כי אם באמת רק אחד מהצדדים היה צודק, זא אם לדוגמה רק ההדוניזם היה צודק, הרי שכל הבודהיסטים היו מגלים את השקר שיש בדרך שלהם, והולכים להיות הדוניסטים. ואם ההדוניזם היה שקר מוחלט, אז כל ההדוניסטים בעולם, היו הופכים להיות בודהיסטים. אך לא כך הוא הדבר. כי בכל דרך יש יתרונות וחסרונות. שזה בעצם אומר ...

... התרמית, שגם כאשר הם ישיגו את מה שהם רוצים, גם אז הם לא יהיו מאושרים וכולי. כך שהשיטה של הנהנתנות, לחלוטין אי אפשר לומר שהיא אכן משהו ששכרו בצידו. כי ככל שהאדם נהנה יותר מענייני העולם, כך הוא מתקרב ...

... זה בצורה אחרת. היוונים הקדמונים נהגו לאכול, להקיא ואז לאכול שוב. אליעד אומר שלמרות שזה נשמע כמו דוגמה לאנשים נהנתנים, בפועל מדובר בהתנהגות של אנשים שלא באמת מסוגלים ליהנות ממה שיש להם, כי הם כל הזמן עסוקים בחיפוש אחר ...