בודהיזם / הדוניזם (נהנתנות) - הדרך אל הסבל / הדרך לשחרור מהסבל. מהי האמת? במאמר הזה ניקח שתי גישות הפוכות, ששתיהן מתיימרות להוביל את האדם אל האושר, ונבדוק את האמת עליהן. ולצורך העניין ניקח את הבודהיזם אל מול ההדוניזם (הדוניזם = נהנתנות). הרעיון שעומד מאחורי הבודהיזם (ומאחורי פילוסופיות רבות נוספות), הוא כי הסבל של האדם נובע מכך שהוא תלוי רגשית בתופעות ... אחד... הרי שהוא יגיע אל ההארה ואל האושר. ומהצד השני ניתן להעמיד אל מול הבודהיזם ושכיוב, את התפישה של ההדוניזם ושל הנהנתנות, שאומרת שתכלית החיים היא להשיג כמה שיותר הנאות. ושמי שרוצה להיות מאושר, עליו להשתדל להשיג כמה שיותר עונג. שזה בעצם אומר שעל האדם לנסות להתאהב כמה שיותר בדברים, כדי להפיק מהם כמה שיותר הנאה וכולי. ואם יצליח האדם להפיק הנאה מכל דבר, הרי שהוא הגיע אל האושר. ואפשר בעצם לחדד ולומר, שצד אחד של המטבע אומר, כי על האדם ... באמת, ומהצד השני של המטבע, על האדם כן לנסות להיקשר רגשית אל הדברים, כי כך האדם מפיק מהדברים יותר הנאה, וזו הדרך אל האושר. והשאלה היא מהי האמת? מה טוב יותר? ולהיכן שתי הדרכים האלו מובילות? ומי שיתבונן בעניין ... האדם לברוח מהסבל באמצעות הבודהיזם, הרי שהוא רק יגדיל את הסבל שלו. ואם ינסה האדם לברוח מהסבל שלו באמצעות הנהנתנות, הרי שגם הוא רק יגדיל את הסבל שלו. אך קיימת גם דרך שלישית כדלהלן. כי אם יצליח האדם להתנתק ... הרגשות שלו בעוצמה חזקה, כי הוא תמיד צריך להיזהר לא להקשר רגשית כדי לא לסבול. כך שהבודהיזם חסר את ההדוניזם ואת הנהנתנות. ומהצד השני, גם הנהנתן, גם הוא בסופו של דבר ירגיש שחייו חסרי משמעות כלשהי. כי בסופו של דבר, אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה, הרי שלא יהיה לו יותר עניין במה שיש לו. ובנוסף, הנהנתנות יוצרת גם סבל. מאחר שהיא קושרת את האדם רגשית לדברים שמהם הוא מפיק הנאה, שעל ידי התלות הרגשית הזאת, על ידה נוצר הסבל. כך ששתי הדרכים מובילות אל הסבל. וכאשר האדם מתחיל לשנות ... בתוכו את מה שהיה חסר לו בדרך השנייה. וכאשר הבודהיסט מתחיל להתאהב, אז הוא מרגיש סוג של אושר. וכאשר ההדוניסט מפסיק להתאהב ומתחיל לשמור על ריחוק רגשי, גם הוא מרגיש סוג של אושר. אך שניהם ביחד, שתי הדרכים האלו, ... יהיה חסר את הצד השני. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את שני ההפכים. דהיינו, גם מצד אחד ליהנות ולהקשר רגשית לדברים השונים, וגם מהצד השני לשמור על מרחק רגשי בריא מהם. והשלמות, היא תמיד באיחוד של ההפכים, ...

... יעשה אותך מאושר? מינימליזם כדרך חיים, להיות מינימליסט, צרכנות מינימליסטית, מינימליזם וחיים פשוטים, פחות חפצים, תרבות המינימליזם, צריכת יתר, הדוניזם, נהנתנות, תאוותנות, לשמוח בחלקך האם מינימליזם יעשה אותך מאושר? מינימליזם הוא סגנון חיים שבו אדם שואף להסתפק במינימום האפשרי - ... עם זאת, למינימליזם יש גם חסרונות ברורים. אליעד מדגיש כי כאשר אתה מסתפק רק במה שאתה צריך, היכולת שלך ליהנות מוגבלת מאוד. למשל, אם אתה רוצה לקבל פי עשרה ממה שאתה צריך, יש לך פי עשרה סיכויים לסבול כאשר לא תשיג זאת, אך מצד שני יש לך גם פי עשרה סיכויים ליהנות אם תצליח להשיג את רצונך. במילים אחרות, מינימליסט אמנם מגן על עצמו מפני אכזבות, אך הוא מפסיד הזדמנויות רבות של הנאה ואושר. האם האושר נמצא במינימליזם או דווקא ברצון ליותר? לפי אליעד כהן, התשובה לשאלה האם מינימליזם מוביל לאושר אינה ... אדם מרגיש שהחיים משעממים וחסרי טעם, אליעד ממליץ לו להתחיל לרצות ולקנות דברים שהוא לא צריך, פשוט כדי לחוש הנאה וסיפוק. איך לפתור את הסבל דרך מינימליזם? מנגד, אם האדם סובל משום שהוא רוצה דברים שאינם בהישג ידו, הפתרון ... בכלל יש משהו שבאמת הכרחי עבורך? ההמלצה היא לאמץ גישה גמישה שבה הרצון שלך עצמו הופך לצורך, וכך אפשר ליהנות מהחיים באופן מלא יותר. לסיכום, אליעד כהן מסביר שהמינימליזם הוא כלי מצוין להשתחרר מסבל, אך כאשר הוא הופך להיות קיצוני מדי, הוא עלול להוביל לריקנות מוחלטת. מצד שני, כאשר אדם מרגיש חסר עניין בחיים, מומלץ שיחפש דווקא את ההנאה דרך הדברים שהוא לא צריך, וכך הוא יוכל להעניק לחייו משמעות וטעם חדשים. האם מינימליזם מוביל לאושר? איך להיות ...

... רע, איך לא להרגיש רע? האם לרצות להרגיש רע? איך לא לרצות להרגיש טוב? המרדף אחרי האושר, המרדף אחרי ההנאה, המרדף אחרי מילוי הרצון, המרדף אחרי הטוב, הדוניזם, איך נוצר רע? למה אני רוצה להרגיש טוב? מה המחיר של הרצון להרגיש כמה שיותר טוב? אדם שרוצה להרגיש טוב חייב להבין שיש לכך מחיר מסוים. הרצון להרגיש טוב, ליהנות, להיות מאושר, מלווה תמיד ביתרונות ובחסרונות. היתרון ברור: כאשר האדם מצליח להשיג את מה שהוא רוצה, הוא יחוש הנאה גדולה יותר. אך החיסרון הוא שככל שהאדם יותר רוצה להרגיש טוב, הוא מגדיל באופן ישיר את הסיכוי שירגיש רע. ... יותר, כך האפשרות להתאכזב גדלה והסיכון להרגיש רע עולה בהתאם. למשל, אדם שקם בבוקר ואומר לעצמו: היום אני חייב ליהנות כמה שיותר, אומנם מגדיל את האפשרות שיהנה כשהמציאות תתאים לרצונו, אבל באותה מידה הוא מגדיל משמעותית את הסיכון לסבול ... שהוא רוצה. האם כדאי להפסיק לרצות להרגיש טוב כדי להימנע מסבל? לפי אליעד, אדם שיגיד לעצמו אני לא רוצה ליהנות, או לא אכפת לי אם אני מרגיש טוב או רע, לא יחוש יותר טוב. הוא פשוט ירגיש כלום, מצב של נייטרליות רגשית, ללא הנאה וללא סבל. הוא לא יסבול אבל גם לא יהנה. האם אפשר לרצות להרגיש רע בכוונה? הרצון להרגיש רע הוא ... אני רוצה להרגיש כמה שיותר טוב וכמה שפחות רע היא זו שמזינה את כל המשחק של טוב ורע. הרצון ליהנות בפסגות (פיקים) מביא בהכרח גם לסבל בפסגות. כלומר, מי שרוצה לחוות שמחה גדולה במיוחד ייאלץ גם לסכן את עצמו ... להרגיש טוב או רע, ייצא לחלוטין מתוך המשחק של טוב ורע. הוא לא ירגיש סבל, אבל גם לא יחווה הנאה משמעותית. מצבו יהיה של נייטרליות ואדישות רגשית מוחלטת. האם קיימת דרך לחוות הנאה ללא סבל? לפי ההסבר של אליעד, אי אפשר לחוות רק את הצד הטוב מבלי להסתכן בחוויית הצד הרע. הדרך היחידה להימנע מסבל לחלוטין היא לא לרצות שום דבר, אך המחיר של מצב כזה הוא אובדן ההנאה והרגש באופן כללי. מהו הפתרון המעשי למי שרוצה להרגיש טוב בלי לסבול? למעשה, אליעד מדגיש שאין פתרון קסם שמאפשר רק ליהנות מבלי לסבול. מי שרוצה ליהנות מהחיים בפסגות הגבוהות ביותר חייב לקחת בחשבון שהוא גם עלול לסבול בפסגות הנמוכות ביותר. מי שלא מוכן להסתכן בסבל, ... לסבול? מה גורם לי להרגיש רע? למה הרצון שלי לא מתממש? האם אפשר לרצות להרגיש רע? מה המחיר של ההנאה? האם כדאי לרצות להרגיש טוב?

... לשכל שלו להידפק ולהתנוון. וכל שיטות הבריחה מהשכל, הן של אלו שאינם חכמים ושלא הצליחו להשתמש בשכל שלהם לטובה וליהנות מהמציאות. כי יש שיטות רוחניות רבות, שחרטו על דיגלן כי השכל הוא מקור הסבל. ועל האדם לברוח מהשכל של ... כדי לא לסבול. אבל כאשר האדם מנוון את השכל שלו, על ידי זה הוא בסך הכל סובל פחות, אבל ליהנות כמובן הוא לא נהנה. כי ליהנות נהנים בשכל. כי כל ההנאות של העולם, הן מתרחשות בתוך השכל. כי ההנאה הגדולה ביותר, היא תובנה שהאדם מקבל שכל חדש ומבין את המציאות טוב יותר. וכל ההנאות שיש בעולם, גם הנאות חומריות, שורשן הוא בכך שהן גורמות לתת המודע של האדם להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרות כל ההנאות שיש בעולם. כי כאשר האדם נהנה מאיזו הנאה גשמית, בתת המודע של האדם מתרחש איזה תהליך שגורם לו להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם ההנאה. ולכן גם ההנאות הגשמיות דועכות. כי לאדם נדמה שהדבר הגשמי יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא באמת יכול לייצר הנאה. כי ההנאה היא כולה רוחנית. וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ההתחדשות הפנימית שלו, מהרדיפה הגשמית שלו, ההתחדשות ... מרגיש שהדבר הגשמי מפסיק לעניין אותו. כי האדם מפסיק למצוא עניין, דהיינו, שכל והתחדשות, באותה הפעולה הגשמית. ובכל מקרה, ההנאה היא תמיד כאשר מתחדשת לאדם הבנה כלשהי. וחשוב להבהיר, כי בכל הדעות שיש בעולם יש בהן מן האמת. וגם ... יש מן האמת. אך הפתרון הוא לא לברוח מהשכל, אלא לזכך את השכל. כי השכל הוא כלי קיבול, גם להנאה וגם לסבל. כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב. וככל שהאדם יותר חכם, כך הפוטנציאל שלו לסבול גדל. אבל גם הפוטנציאל שלו ליהנות גדל. וכאשר האדם סובל מהשכל שלו, עליו להבין שהאמת היא טובה, ושאם השכל שלו יתיישר לפי האמת, אז לא ... מרגיש טוב אחרי שהוא מתחיל לתרגל מדיטציות וכיוב. אבל מצד האמת, הבודהיזם הוא סבל, בדיוק כמו שההפך של הבודהיזם (הדוניזם), גם הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו מקנא בהדוניסט. כי הבודהיסט אומנם לא סובל כמו ההדוניסט, אבל הוא גם לא נהנה כמו ההדוניסט. והבודהיסט בתוך ליבו משתוקק למצוא את הדרך ליהנות מהחיים, בלי לסבול מהם. אבל אין לו את הדרך הזאת. ולכן הוא בורח אל הבריחה מהסבל. אבל זו לא השלמות. כי השלמות כפי שכבר ביארתי, היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם האמת שנמצאת בבודהיזם. בין כך ובין כך נסכם ונאמר, כי ליהנות זאת מומחיות. ומצד האמת גם הבודהה משתוקק ליהנות. כי אם לבודהה לא היה חשוב ליהנות, ממילא הוא לא היה סובל. והסבל נוצר רק בגלל הרצון ליהנות. והבודהה לימד איך לא לסבול. אבל הוא לא לימד איך ליהנות. והבודהה הסביר לאדם איך לא להיפגע מהעולם, אבל הוא לא התמודד עם שורש הרצון של האדם ליהנות. וגם הבודהה עצמו רצה ליהנות. ומה לעשות שבמגרש המשחקים אפשר גם להיפגע? כי ההנאה נמצאת במגרש המשחקים. ומי שרוצה ליהנות, צריך לשחק את המשחק. ובודהה הסביר שמאחר שבמשחק אפשר להיפגע, אז ההמלצה שלו היא לא לשחק את המשחק. אבל ... שהוא חי חיים רגילים, בלי לפחד מהסבל. משום שהוא מסוגל להכיל בתוכו את הסבל. ולהשתחרר מהסבל פירושו, לדעת להפיק הנאה גם ממצב של סבל. ואת זה הבודהה לא ידע איך לעשות. בכל מקרה, השלמות היא שהאדם יבין את המציאות, ... התודעתית שמאפשר לו להכיל בתוכו את סך כל הרגשות, הוא לא יעשה שום שינוי ושום פעולה. וכדי לשחק במשחק וליהנות ממנו, לשם כך על החכם לדעת מתי להשתמש ביכולת שלו להכיל את סך כל הרגשות, ומתי לשחק את המשחק ...

סגפנות / נהנתנות / רוחניות - מה יותר קשה מאשר סגפנות? מי שיתבונן בעניין יראה, כי חלק מהאנשים שמוגדרים כרוחניים, דוגלים בגישה ... את עצמו ברמה אחרת ובצורה אחרת. כמו כן, מקובל לחשוב שאנשים סגפנים הם אנשים יותר רוחניים. כי אדם שהוא נהנתן, הוא נתפס כאדם גשמי ולא רוחני, אדם שהולך אחרי תאוותיו. ואילו האדם הרוחני שמסגף את עצמו, הוא נחשב לאדם ... וכולי. ואם נתבונן היטב על העניין, נראה כי בעצם אין הבדל בין אדם שמסגף את עצמו לבין אדם שעוסק בנהנתנות. וכאשר אנחנו אומרים שאין הבדל, אין הכוונה לומר שאחת מהאפשרויות טובה יותר מהאפשרות השנייה. אלא הכוונה לומר, שדרך הסגפנות ודרך הנהנתנות, שתיהן טובות ולא טובות באותה המידה. ואם נסתכל על פנימיות המחשבה של האדם הרוחני שעוסק בלסגף את עצמו, נראה שהוא לא שונה בשום צורה מהאדם שעוסק כל היום בלחפש הנאות שונות, ובלמלא את תאוותיו ואת תשוקותיו. ולמרות שכלפי חוץ נדמה שהאדם הרוחני והסגפן, הוא כובש את יצרו והוא שולט ... צורה, מהאדם השני שכל היום רודף אחרי תאוותיו. ולמה אין הבדל בין שני האנשים האלו? תשובה: משום ששניהם עוסקים בנהנתנות וברדיפה אחרי התשוקות שלהם. אלא, שלאחד מהם יש תשוקות מסוג אחד, ולשני יש תשוקות מסוג אחר. אבל גם מי ... עצמי ובמילוי התשוקות והתאוות שלהם. ואם נתבונן היטב על פנימיות המחשבה של האדם שמסגף את עצמו, נראה שכמו שקשה לנהנתן לסגף את עצמו, כך קשה לסגפן, ליהנות. והנהנתן נהנה מסוג אחד של הנאה, והסגפן נהנה מסוג אחר של הנאה. וכמו שהנהנתן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, כדי לסגף את עצמו בצורה כלשהי, כך הסגפן יצטרך לנהל עם עצמו מאבק, באותה העוצמה בדיוק, כדי ליהנות ולגרום לעצמו הנאה. ואם נתבונן היטב, בין אם האדם עוסק בסגפנות ובין אם האדם עוסק בנהנתנות, הרי שיכול להיות מצב שבו שניהם סובלים באותה המידה. כי ישנם מצבים שבהם הנהנתנות של האדם, היא ביטוי לבריחה עצמית של האדם. והאדם שלא מסוגל ליהנות מהחיים הפשוטים כפי מה שהם, והאדם שלא יודע להפיק את טעם החיים מהדברים הפשוטים ומתחושת ההרמוניה עם המציאות, הוא בורח אל הנהנתנות כדי להפיק עבור עצמו רגעי הנאה. אבל, גם האדם שעוסק בסגפנות, גם הוא לא אדם רוחני באמת. כי גם הוא עוסק בלברוח מהחיים, וגם הוא לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים. וכאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהחיים הרגילים כפי מה שהם, על ידי זה האדם מתחיל לנהל עם עצמו מאבק פנימי, שבא לידי ביטוי בכך ... אלא פשוט פועל על פי השכל וההיגיון הישר, בלי לסגף את עצמו יותר מידי ובלי לרדוף כל הזמן אחרי הנאות שונות. והשלמות היא לחיות בשלום עם המציאות. ולחיות בשלום עם המציאות, פירושו גם לחיות בשלום עם עצמך. ומי שלא ... את עצמו, לא יתכן שהוא אוהב את המציאות כולה, שהוא עצמו חלק ממנה. והשלמות היא, כאשר האדם מסוגל להרגיש הנאה וליהנות ממנה, וגם להרגיש סיגוף וליהנות ממנו. זא, אם האדם בורח לצד אחד יותר מאשר לצד אחר, הרי שהוא בעצם עוסק בבריחה, וזו לא השלמות. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח לשום צד יותר מאשר לצד אחר. וכאשר הוא מפיק את ההנאה שלו, לא מהפעולה עצמה של הסגפנות / נהנתנות, אלא מעצם תחושת החיבור וההרמוניה של האדם עם המציאות. ומי שהוא סגפן, ומי שחושב שהאדם צריך לסגף את עצמו ... ידי זה שהוא ינסה להשתחרר מהרצון שלו לסגף את עצמו. כי כמו שקשה לאדם הרגיל לסגף את עצמו, כך ההנאה היא הסיגוף הכי גדול עבור זה שרוצה לסגף את עצמו. והשלמות היא כאשר האדם לא בורח משום דבר. ואם האדם לא מסוגל להכיל בתוכו הנאה, הרי שזו אינה שלמות. ואם הסגפן רוצה לסגף את עצמו, אז באפשרותו לסגף את עצמו בכך שהוא ינסה למצוא את הטוב שיש בכל דבר, ושילמד להפיק הנאה גם מהנאות גשמיות, בלי לברוח מהחיים. ונסכם: השלמות היא כאשר האדם נהנה מעצם תחושת ההרמוניה והחיבור שלו עם המציאות, שאז הוא לא צריך לברוח לנהנתנות או לסגפנות.

... את עצמו ולהרגיש כאילו הוא רווק ללא ילדים. והאדם המבוגר, לא יכול לאזן את עצמו ולחשוב שהוא ילד קטן וליהנות מהחיים כמו ילד קטן. ומי שאין לו כסף, גם הוא לא יכול לאזן את עצמו ולהרגיש כאילו הוא הכי ... והדבר הזה הוא סוד ההפכים, שאחראי לכישלון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כי הבודהיזם לדוגמה הוא ההפך של ההדוניזם (נהנתנות). ובכל אחת מהשיטות, יש חיסרון ויתרון. ומי שהולך בדרך אחת כלשהי, הוא מפסיד את היתרון של הדרך ההפוכה. כי אם באמת רק אחד מהצדדים היה צודק, זא אם לדוגמה רק ההדוניזם היה צודק, הרי שכל הבודהיסטים היו מגלים את השקר שיש בדרך שלהם, והולכים להיות הדוניסטים. ואם ההדוניזם היה שקר מוחלט, אז כל ההדוניסטים בעולם, היו הופכים להיות בודהיסטים. אך לא כך הוא הדבר. כי בכל דרך יש יתרונות וחסרונות. שזה בעצם אומר ...

הנאה - למה קשה ליהנות? איך ליהנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך ליהנות מהחיים יותר? מי שיתבונן בעניין יראה, שכל אדם רודף כל הזמן אחרי הנאות. וגם מי שנדמה לו שהוא מתנזר מהעולם והוא מסגף את עצמו, ושאין לו עניין בהנאות, הרי שהוא בסך הכל רודף אחרי הנאות מסוג אחר. אבל כל בני האדם בעולם, הם נהנתנים, וכולם מנסים כל הזמן ליהנות. אאכ האדם הוא מגיע לשלמות ההנאה, שאז ההנאה רודפת אחריו, והוא כבר לא צריך לרדוף אחריה. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמאוד קשה לאדם למצוא הנאה. כי אם זה היה ככ קל, הרי שכולם היו נהנים כל הזמן. וליהנות בחיים צריך לדעת. ולא כל אחד יודע ליהנות. ומי שיודע איך ליהנות מכל דבר, הוא מאושר אמיתי. משום שהוא מפסיק לחפש את האושר. כי האושר הוא ההנאה המתמדת והאין סופית. ומי שיודע ליהנות מכל דבר, הוא מאושר באמת, כי הוא כבר לא רודף אחרי האושר. והשאלה הנשאלת היא, מהו שורש הקושי ליהנות? מדוע קשה ככ ליהנות? ולמה לא משנה מה יהיה לאדם, עדיין הוא לא ירגיש שלמות של הנאה? כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר כלשהו. והשאלה היא, מהו שורש עניין החסר והקושי ליהנות? איך להגיע להנאה שלמה? וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון כלשהו. משום שכל דבר שיש בעולם, הוא לא ... את החסר של האהבה. כי הוא קשה לו לאהוב דברים ברמה עוצמתית, משום שאסור לו להקשר רגשית. ומי שהוא הדוניסט ונהנתן, גם הוא ירגיש את החסר של הפרישות. כי הוא ירגיש שהוא תלוי רגשית בדברים השונים, והוא ירגיש שהוא חסר ... שאין לו כלום, גם הוא לא טוב לו. כך שתמיד האדם מרגיש חסר כלשהו. ושורש עניין הקושי של האדם ליהנות בחיים, הוא בכך שבכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון מצד ישותו. כי הישות של הדבר, מפרידה את הדבר מכל שאר הדברים, וזה החיסרון שלו. ולכן, קשה ככ ליהנות. אבל אף על פי כן, יש דרך ליהנות. וליהנות בשלמות. ולהפיק הנאה בשלמות מכל דבר. ואיך? כי כל הדברים שבעולם, למרות שהם נפרדים זה מזה, הרי שיש גם משהו מאחד בין ... הפנימיות שלהם, הכל אחד והם כולם אחד. ובכל דבר שיש בעולם, כלולים בו כל שאר הדברים שיש בעולם. וכדי ליהנות בשלמות מכל דבר, לשם כך על האדם להתחבר לנקודה הפנימית שיש בכל דבר, שהיא מחברת את הדבר עם כל ... מתחבר לנקודה הפנימית שיש בכל דבר, על ידי זה האדם מתחבר אל השלמות שיש בכל דבר, והאדם יכול להפיק הנאה שלמה מכל דבר. והדרך להגיע לנקודה הפנימית הזאת, היא על ידי זה שהאדם מחפש את האחדות שיש בין הדברים. ... את האחדות שיש בכל דבר, בסופו של דבר האדם מגיע אל השלמות שיש בכל דבר, ואז האדם יכול להפיק הנאה שלמה מכל דבר ודבר.

... מכיר שום דבר שהוא לא רוחני. וכך גם להפך, כי שלמות החומריות, היא כאשר האדם לא צריך לחפש יותר הנאות גשמיות, מאחר שהכל נתפש בעיניו כדבר גשמי. כי מי שמגיע לחומריות אמיתית, הוא מפיק הנאה ממשית ושלמה מכל דבר שיש בעולם, והוא לא צריך לחפש דווקא דבר כלשהו כדי להפיק את ההנאה שלו. כי אצלו הכל זה הנאה ממשית באותה המידה ממש. ויחד עם זאת, כל אדם בחייו שואף להגיע אל שלמות כלשהי. בין אם זו שלמות ... ברוחניות. והבעיה השנייה שבה האדם נתקל, היא שככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הוא פחות מסוגל מבחינה רגשית, להפיק הנאה מדברים גשמיים. ובכלל, ככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הדברים הגשמיים פחות מעניינים אותו, שגם זאת בעיה. ונסביר: הבעיה ... להתחדש, וזה לא קל, בפרט כאשר מתקרבים אל הסוף. וכך הוא גם בגשמיות. כי ככל שהאדם רודף יותר אחרי הנאות ונהנתנות, כך גם הוא בכל פעם מנסה להתחדש. כי הדברים כבר פחות מרגשים אותו. ובהתחלה כאשר האדם מתחיל לגלות את הנאות החיים, אז גם הוא מרגיש סוג של הארה חומרית, כי הוא מגלה את הכיף שיש בהנאות החיים. אבל גם הוא צריך להתחדש. וגם לו קשה להתחדש. בדיוק כמו אדם רוחני שרודף אחרי רוחניות. וקיימת גם ... הוא בכך שהאדם מתרחק מהדברים הגשמיים. דהיינו, כי מי שרוצה להגיע להארה רוחנית, בעיניו הוא מבין שהוא צריך להתרחק מהנאות העולם הזה. כי הנאות העולם, הן לא נתפשות עבורו כהנאה רוחנית אין סופית וכולי. וכדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להתרחק מהגשמיות. וככל שהאדם מתרחק יותר מהגשמיות, כך ... יתרון. שהוא מאפשר לאדם להתקרב אל הרוחניות שבו. אבל מהצד השני, הדבר הזה גורם לאדם שהוא פחות יהיה מסוגל ליהנות מדברים אחרים. כי בעולם שלנו יש גם גשמיות וגם רוחניות. וכאשר האדם מתקרב אל הרוחניות, הוא מגביל את עצמו מלהתחבר רגשית לדברים גשמיים. וככל שהאדם רודף יותר אחרי רוחניות, כך הוא מונע מעצמו את היכולת ליהנות משאר הדברים שיש בעולם. כי העולם שלנו הוא אין סופי. ויש בו אין סוף אפשרויות להפיק ממנו הנאה מושלמת. רוחנית וגשמית כאחד, בצורה מושלמת. אבל כאשר האדם לא יודע איך להפיק הנאה רוחנית אין סופית, מכל דבר שיש בעולם, אז הוא מנסה להתחבר לצד הרוחני שבו. וכאשר האדם מנסה להתחבר לצד הרוחני, אז הוא מתרחק מהצד הגשמי שבו. ועל ידי זה הוא לא מסוגל ליהנות או להתעניין או להתחבר לדברים גשמיים אחרים. והדבר הזה הוא מגבלה. כי האדם מפסיק להתעניין בדברים אחרים. והדבר הזה מגביל את האדם ואת היכולת שלו לאהוב וליהנות. וכך הוא גם אצל האדם החומרי. שככל שהוא רודף יותר אחרי החומרנות, כך הוא צריך למקד את עצמו יותר בחומרנות. וכך היכולת שלו להפיק הנאה גם מדברים יותר מופשטים, היא הולכת וקטנה. כי האדם מתרגל להפיק הנאה רק מדברים מסוימים, והוא מתרחק מהיכולת שלו ליהנות מעוד מצבים שונים. ונמצא אם כן, כי יש כאן 2 בעיות. הראשונה היא של הקושי להתחדש. והשנייה היא הקושי ... ולשתי הבעיות האלו, יש פתרון אחד. והוא שעל האדם להבין, שהשלמות נמצאת בכל דבר. והשלמות הרוחנית, היא היכולת להפיק הנאה רוחנית מושלמת, מכל דבר שיש בעולם. ושלמות הגשמיות, היא כאשר האדם מסוגל להפיק הנאה ממשית, מכל דבר שיש בעולם. כך שבשלב הראשון, על האדם להבין, שמה שהוא באמת מחפש, זה לא להתרחק מהגשמיות ולהתקרב אל הרוחניות, אלא מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל הרוחניות שיש בתוך הגשמיות. וכיוב להפך, גם הנהנתן, מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל ההנאה החומרית, שיש בתוך הדברים שאינם חומריים. כך שבשלב הראשון על האדם להבין, שהוא לא מנסה לברוח מהצד השני, אלא הוא מנסה בעצם להתחבר לצד השני. וכאשר האדם רודף אחרי רוחניות, הרי שהוא בעצם רודף אחרי היכולת להפיק הנאה רוחנית מדברים גשמיים. כך שמי שרודף אחרי רוחניות, הוא בעצם רודף אחרי שלמות הגשמיות. כי הוא רוצה להיות מסוגל להפיק הנאה רוחנית שלמה, מכל דבר גשמי. וגם להפך, מי שרודף אחרי גשמיות, הוא בעצם רודף אחרי רוחניות. כי הוא רודף אחרי היכולת להפיק הנאה גשמית, מכל דבר שיש בעולם, דהיינו, גם מדברים רוחניים. כי האדם הגשמי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים מופשטים ולא חומריים. וכאשר הוא משפר את היכולת שלו להפיק הנאה גשמית, הוא בעצם שואף לשפר את היכולת שלו להפיק הנאה מדברים רוחניים. ואחרי שהאדם מבין את מה שהוא באמת מחפש, עכשיו עליו להבין שהשלמות נמצאת בכל דבר. זא השלמות ... ההארה הרוחנית, היא משהו פנימי שהאדם עובר. וההארה, היא תובנה שאותה האדם מבין. וההארה הרוחנית, היא לא קשורה לצורת ההנאה של האדם, אלא היא כן קשורה לצורה שבה האדם חווה את הטוב והרע שיש בעולם. והדבר הזה, הוא פנימי ... שהוא. והארה רוחנית, היא כאשר האדם מבין את השכל ואת הסיבה, שבגללה הדבר הוא כפי מה שהוא. והאדם יכול ליהנות בצורה גשמית, ולהתבונן על השכל של ההנאה. כי לכל הנאה גשמית, יש שורש רוחני. וכל הנאה רוחנית, באה לידי ביטוי בצורה גשמית. כי הרוחניות עצמה היא אין סופית, ואין דרך להשיג אותה באופן ישיר, אלא רק באמצעות צמצום גשמי. כי האור הוא מאוד גדול, ואפשר לראות אותו רק דרך משקפי שמש. והנאה רוחנית, היא באה באמצעות דברים גשמיים. כי גם מה שנדמה לאדם כרוחני, גם זה גשמי. וכל דבר שקיים בעולם, ... סוף, הוא הרוחני המושלם. וכל דבר שקיים ושהוא לא אין סופי, הרי שהוא גשמי. כך שבסופו של דבר, כל ההנאות הרוחניות של האין סוף, הכל בא לידי ביטוי בצורה גשמית. וכדי להגיע לשלמות הרוחניות, על האדם להתבונן אל תוך ...

... ניסה להעביר לא היה שמדובר בסכום קטן של כמה אלפי שקלים שלכאורה נלקחו, אלא מסר עמוק הרבה יותר על נהנתנות, חמדנות ותחושת הניצול של המשפחה על חשבון הציבור. הקמפיין התכוון להמחיש לאזרחים שנתניהו ומשפחתו נהנים על חשבונם, עד לרמה ... ההתעסקות הייתה סביב 4,000 שקלים בלבד. הציבור פירש את המסר כפשוטו, ובמקום להבין שיש כאן אמירה על חמדנות כללית ונהנתנות, הם חשבו שמדובר בזוטות ובסכום כסף זניח. זה גרם לרבים בציבור דווקא להרגיש שמדובר בהתנכלות לא מוצדקת לביבי, והוביל ...

... הרי בזכות הטרור הוא קיים, הטרור זה התירוץ הכי טוב של ביבי לכל השחיתויות שלו כשאומרים לביבי למה אתה נהנתניהו למה ביבי נהנתניהו נהנה על חשבוננו הוא אומר מה זאת אומרת אל תפריעו לי אני עכשיו עסוק בלהילחם בטרור, למה אתה זולל ...