האם מילוי הרצונות תמיד מוביל לאושר?

אחד הדברים הבסיסיים ביותר שאנשים מאמינים בו, הוא שכאשר ימלאו את רצונם, הם ירגישו טוב יותר. כולנו פועלים מתוך התפיסה שאם יש משהו שאנחנו רוצים, אז ברגע שהוא יקרה, נרגיש מאושרים ומסופקים. אך האם זה באמת נכון תמיד? אליעד כהן מציג שאלה עמוקה יותר: אם מילוי רצונות זה דבר טוב ורק טוב, אז מה יקרה אם נמלא את כל רצונותינו? האם אז נרגיש רק טוב באופן מוחלט?

האם כדאי בכלל שיתמלאו כל רצונותינו?

כאשר אדם מתבונן לעומק, הוא יכול לגלות סתירה מעניינת. מצד אחד, ככל שאתה ממלא את רצונך יותר ויותר, אתה אכן מרגיש טוב יותר. מצד שני, אם תדמיין מצב שבו כל רצונך יתמלא עד הסוף, ייתכן מאוד שלא תרגיש טוב בכלל. איך ייתכן דבר כזה? אליעד כהן מסביר שהעניין טמון בדיוק בפרדוקס שבין הרצוי למצוי.

לדוגמה, דמיין שאתה מקבל את כל מה שאתה רוצה ברגע שאתה רוצה זאת. אליעד מציע תרחיש שבו אתה הופך לאלוהים בעצמך, וכל רצונך מתמלא מידית ובאופן מושלם. בהתחלה, התחושה עשויה להיות מופלאה. אבל אם תמשיך להתעמק בכך, תגיע לשאלה מטרידה: אם הכל קורה בדיוק כפי שאתה רוצה, מה אז? האם במצב זה תהיה תחושת טוב תמידית? האמת היא שלאחר זמן קצר מאוד, התחושה הזו תהפוך לחסרת משמעות ואפילו מכאיבה. מדוע? מפני שהמשמעות של רצון מבוססת על הפער בין מה שאתה רוצה לבין מה שיש לך בפועל.

מהו הפרדוקס במילוי כל הרצונות?

אליעד מדגים את הנושא בדוגמאות פשוטות וברורות. אם אתה רוצה יותר כסף, אז הגיוני שככל שיהיה לך יותר כסף, כך תרגיש טוב יותר. אבל אם תקבל פתאום את כל הכסף שבעולם, האם תרגיש באמת עשיר או שאולי דווקא תרגיש עני, כי כבר אין למה לשאוף ואין למה לחתור? אותו דבר לגבי כוח: ככל שיש לך יותר כוח, אתה חווה תחושת עוצמה. אך אם פתאום יהיה לך את כל הכוח האפשרי, אתה כבר לא תרגיש חזק אלא חלש, כי אין יותר שום אתגר.

הפרדוקס הזה מראה לנו שמילוי רצונותינו לא תמיד מוביל לתוצאה הרצויה. במצבים קיצוניים, דווקא ההשגה המוחלטת של כל הרצונות גורמת לחוסר שביעות רצון ואפילו לכאב.

האם יש יתרון דווקא בלא למלא את כל הרצונות?

אליעד כהן ממליץ לנו להרהר בשאלה חשובה מאוד: האם אנחנו באמת רוצים למלא את כל רצוננו, או שאולי דווקא קיים יתרון מסוים במצב שבו לא כל הרצונות מתממשים?

כשהרצון מתממש באופן חלקי, נשאר תמיד מקום לתקווה, לציפייה ולמאמץ נוסף, מה שמעניק משמעות לחיינו. דווקא חוסר ההתאמה בין הרצון לבין המציאות, הוא זה שיוצר דינמיקה של חיים ושל התקדמות. אם הכל כבר מושלם, אין יותר למה לשאוף, והאושר המדומה הזה הופך במהרה לשעמום ולתחושת ריקנות.

אליעד מסביר שאדם שבאמת מבין שלא טוב לו למלא את כל רצונותיו, יפסיק להיות מוטרד כל כך כשדברים לא קורים בדיוק כפי שהוא רוצה. אם הוא שלם באמת עם הרעיון הזה, אז ברגע שמשהו לא הולך כפי שרצה, הוא יוכל לומר לעצמו: "לא רציתי מלכתחילה שכל רצונותיי יתמלאו". כתוצאה מכך, באופן פרדוקסלי, דווקא אז ירגיש שרצונותיו ממולאים לחלוטין.

איך להרגיש טוב גם כשלא מקבלים את מה שרוצים?

כאן טמון סוד חשוב: ככל שהאדם פחות נאחז ברעיון שמילוי הרצונות הוא הדרך היחידה להרגיש טוב, הוא מסוגל להרגיש טוב גם כאשר רצונו לא מתממש. במקום לרדוף אחרי מטרה בלתי אפשרית של מילוי מוחלט של כל הרצונות, האדם יכול להבין שהפער בין הרצוי למצוי הוא דווקא מה שמעניק ערך לחיים שלו.

אליעד מציג את הרעיון בצורה הבאה: אם תצליח לקבל את העובדה שלא טוב למלא את כל רצונותיך, אז במובן מסוים כל רצונותיך מתמלאים מיד. מדוע? כי ברגע שאתה באמת מקבל ואוהב את המציאות כפי שהיא, אין לך יותר פער בין הרצוי למצוי. אתה פשוט נמצא במצב של שלמות נפשית.

האם הרצון באמת קשור לטוב ולרע?

אליעד מעודד אותנו לחשוב על עוד נקודה חשובה: אולי הרצון בכלל לא קשור באופן ישיר למושגים של טוב ורע? אנחנו מורגלים לחשוב שאם אנחנו רוצים משהו והוא מתממש, זה טוב, ואם הוא לא מתממש, זה רע. אבל אולי יש סיפור אחר לגמרי? אולי הרצון שלנו לא קשור כלל לטוב ורע, אלא לתהליך פנימי עמוק יותר שבו אנחנו מנסים לחפש משמעות באמצעות אותו פער בין הרצוי למצוי?

בסופו של דבר, המסקנה של אליעד היא שאדם צריך לבדוק עם עצמו אם מילוי רצונו באמת מוביל אותו להרגיש טוב. ואם לא, אז חשוב לשאול מדוע. ככל שנבין יותר את הדינמיקה הזו, כך נוכל לחיות חיים יותר שלמים, פחות תלויים בתוצאה של מילוי רצונותינו.

אליעד מזמין את כולנו להתבוננות פנימית ולשאלה מתמדת: האם אני באמת רוצה שיתמלא כל רצוני, או שאולי דווקא השלמות נמצאת בהבנה שהפער בין מה שאני רוצה למה שיש לי, הוא הדבר היקר והחשוב ביותר בחיי?

האם מילוי רצון זה טוב או רע?

ההרצאה מתחילה בשאלה מרכזית - האם מילוי הרצון של אדם תמיד מביא לו טוב? אנו חיים בתפיסה שכשיש לנו את מה שאנחנו רוצים, יהיה לנו טוב יותר. אנו פועלים למלא את רצונותינו, ולעיתים אנו בטוחים שכאשר הרצון יתממש, יגיע אלינו טוב ושפע. אך השאלה היא האם זה תמיד נכון?

מה יקרה אם תמלא את כל רצונך?

כמו כן, נשאלת השאלה - אם מילוי רצונך הוא תמיד טוב, אז האם אם תוכל למלא את כל רצונותיך, יהיה לך רק טוב? הרי אם כל רצון שממלא אותך מביא לך טוב, אז מלא כל רצונך ותחווה אושר מוחלט. אך יש כאן סתירה. אם יש לך את כל מה שאתה רוצה, האם זה באמת יביא לך טוב? מה יקרה אם כל רצון יתממש? האם תוכל להרגיש טוב במצב כזה?

תמונה של להיות אלוהים - האם זה באמת טוב?

המרצה מציע תרחיש שבו אתה דמיין שאתה אלוהים. כל מה שאתה רוצה קורה מיד, אין שום דבר שלא קורה כפי שרצית. התחושה הראשונית היא כנראה נהדרת, אך אחרי זמן קצר מתחילים לצוף ספקות. אם באמת אתה מקבל כל מה שאתה רוצה, איך תרגיש כשאין דבר שלא מתממש כרצונך? איך זה מרגיש לדעת שכל רצונך מתממש בכל רגע? למעשה, יש סיכוי שזה לא ירגיש כל כך טוב אחרי זמן מה. המילוי המתמיד של הרצון שלך לא בהכרח מביא לך תחושת טוב אמיתית.

האם יותר כוח או כסף באמת מביאים אושר?

כמו כן, יש דימוי של אדם שמקבל את כל הכוח או כל הכסף שבעולם. ההיגיון אומר שאם תוכל להיות החזק ביותר או העשיר ביותר, אתה תיהנה מזה, אך כשמעמיקים בחשיבה, מגלים שזה לא בהכרח כך. אם יש לך את כל הכוח שבעולם, האם זה יגרום לך להיות מאושר או דווקא לחלש? אם יש לך את כל הכסף שבעולם, האם תהפוך להיות מאושר יותר או תיתקל בבעיות חדשות? השאלה שמציבה ההרצאה היא - האם מילוי רצונך תמיד מביא טוב, או שאולי זה יכול דווקא לגרום לרע?

מה זה אומר אם תבחר לא למלא את כל רצונך?

לסיום, המרצה מעודד אותנו להתבונן פנימה ולשאול את עצמנו: האם באמת אנחנו רוצים למלא את כל רצוננו? מה יקרה אם לא נמלא את כל הרצונות שלנו? האם זה יגרום לנו לרגשות רעים או שמא זה טוב יותר לא למלא את הכל? יש יתרון מסוים במילוי רצוננו, אך גם יתרון בכך שלא כל רצון ימולא.

המרצה מסכם בכך שכל אדם צריך לחשוב אם מילוי רצונו תמיד מביא לו טוב, ואם לא, אז מדוע כאשר כל הרצונות מתממשים זה יכול לגרום לרע.