... איך לסלוח למי שפגע בך? איך אפשר לסלוח למי שפגע בך? איך לסלוח על בגידה? איך לסלוח למי שהתעלל בך? איך לקחת אחריות רגשית? מהי לקיחת אחריות רגשית? איך לקחת אחריות על הרגשות שלך? איך לסלוח למישהו שעשה לך רע? סליחה איך אפשר לסלוח למי שפגע בך באמת? כדי לסלוח למישהו שפגע בך, ... את זה, אתה מפסיק להאשים את העולם בכאב שלך, מה שנותן לך תחושת שליטה ואפשרות אמיתית לסלוח לכל מי שפגע בך, כי אתה כבר לא רואה בו אחראי לכאב שלך. איך לסלוח למי שפגע בך? לקיחת אחריות רגשית האם אפשר לסלוח ...

... למה כדאי לסלוח? מה ההבדל בין לסלוח לבין לשכוח? האם כדאי לסלוח למי שעשה לך רע? האם כדאי לסלוח למי שפגע בך? האם לסלוח למי שהשפיל אותך? לסלוח אבל לא לשכוח, האם לסלוח או לזכור? זיכרון שלילי, לשכוח טראומה, למחוק טראומה למה כדאי לסלוח למי שעשה לך רע? אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית ... לסבל מתמשך הרבה יותר מהאירוע החד - פעמי עצמו. הזיכרון הטראומטי חוזר שוב ושוב, וגורם לסבל ארוך טווח. לכן אליעד טוען, שכאשר אתה מחליט לא לסלוח למי שפגע בך, אתה לא מעניש אותו, אלא מעניש את עצמך, בכך שאתה מחזיק ומתחזק את הזיכרון השלילי בראש שלך. הזיכרון הזה גורם לך לסבול ולהרגיש את הכאב שוב ושוב. לכן, על מנת להשתחרר מהכאב ומהסבל ...

... סליחה - ממה נובע רצון לנקמה? איך לסלוח למי שפגע בך ולוותר על הנקמה? נקמה. נקמנות. מהי מהותה? ממה היא נובעת? איך לגרום לרצון לנקמה להיעלם? נקמה = האדם רוצה לעשות רע למי שנתפס בעיניו כמי שעשה לו רע. נקמה = תחושה של כעס עצמי ...

... וסליחה, איך לא לרצות לנקום? איך לסלוח למי שפגע בך? איך לא להיפגע מאנשים? איך לסלוח ...

... לדון לכף זכות נקמנות - איך להתגבר על רצון לנקמה ולסלוח למי שפגע בך? תשובה : באפשרותו של האדם ללמוד לסלוח למי שפגע בו, על ידי התבוננות. ונסביר: אם מישהו פגע בך וברצונך לסלוח לו, עליך להתבונן היטב ולנסות להבין את האדם שפגע בך. עליך לנסות להבין ...

... עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית קבלה עצמית הערכה עצמית דימוי עצמי שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה שהוא ... אם היא מספיק חזקה, היא מביאה את האדם למצב, שבו, כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון בעצם גם לעסק שלו. ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל לא הוא ... הוא עצמו ממש מכוער, אלא זה רק הגוף שלו, שהוא ככ מזדהה איתו רגשית, עד כדי כך שהוא חושב שזה הוא עצמו מכוער. והרעיון הוא, שאהבה עצמית או חוסר אהבה עצמית, היא לא בהכרח כלפי מי שהאדם באמת, וכלפי האני האמיתי של האדם. אלא היא גם כלפי מי שהאדם חושב שזה ... כזה, יכול בגלל זה, לא לאהוב את עצמו. אבל מאוד יכול להיות, שהדבר הזה, הוא בכלל לא רע. ויכול גם להיות, שגם אם הוא רע, הרי שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על הנושא של ... אז ראשית כל יש להבין, כיצד האדם מגדיר את עצמו, ואיזה דברים האדם מייחס לעצמו. דהיינו, עם איזה דברים האדם מזדהה רגשית, ועל מה האדם לוקח אחריות אישית וכולי. והדברים האלו, שהאדם חושב שהם הוא עצמו, כלפיהם האדם חווה אהבה או שנאה וכיוב. וכלפיהם ... של טוב, האדם אוהב אותו. ואם האדם חווה, שדבר כלשהו, גורם לו לחוש רע וחוסר הנאה, אז האדם לא אוהב את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, ... או לשנוא וכולי. וממילא זה אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שתהיה לאדם אהבה עצמית מושלמת בשלמות מוחלטת. וכך גם ממש, אין אפשרות שתהיה לאדם שנאה עצמית וחוסר אהבה עצמית מוחלטת בשלמות. ולמה? כי בכל דבר בעולם, מוכרח שיש בו חיסרון כלשהו ויתרון כלשהו. ולכן, מוכרח, ... פנים ואופן שהיא תהיה מושלמת. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו חסרונות ויתרונות כלשהם. ומוכרח תמיד, שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את עצמו. אלא יחווה כלפי עצמו רגש אחיד, רגש זהה, רגש שאין בו אהבה או שנאה. והאדם סובל מדימוי עצמי נמוך, ... בגלל שיש לו דימוי עצמי גבוה. והאדם סובל מחוסר הערכה עצמית ולא מעריך את עצמו מספיק, רק בגלל שיש לו הערכה עצמית גבוהה מידי. והאדם סובל משנאה עצמית כעס עצמי רגשות אשמה וכיוב, רק משום שיש לו גם אהבה עצמית פירגון עצמי קבלה עצמית וכיוב. ולמה? כי כנל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט הזו, לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ולא שייך לאהוב או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיוב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, ... עצמו קיים בה, ואז ממילא הוא אוהב את כל המציאות כולה בשלמות. וממילא הוא לא ירצה לשנות אותה כלל וכולי. וכך גם ממש, ההיפוך שלו. שמי ששונא את עצמו בשלמות אמיתית (למרות שאין דבר כזה כנל), גם הוא לא ילך לאכול וגם הוא לא יברח מאש. כי הוא ככ שונא את עצמו תמיד, עד כדי כך ששום דבר בעולם לא עושה לו טוב. ואז ממילא הוא גם לא יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין אהבה. ובלי שהאדם ... את עצמך ולקבל את עצמך בעוצמה כלשהי, על ידי זה שתמצא, את מה שטוב בך. אבל אם תמצא את מה שטוב בך, תמצא גם את מה שרע בך, ואז תסבול גם מחוסר אהבה עצמית ומחוסר קבלה עצמית ומחוסר הערכה עצמית ומדימוי עצמי נמוך וכיוב. והדרך היחידה לצאת מהמלכודת הזו, היא על ידי הסתכלות אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום משמעות ...

להאשים את המציאות, להאשים את עצמך, אתה אשם, אתה אלוהים ואחראי לכל, רגשות אשמה למה להאשים את המציאות זה תמיד להאשים את עצמך? כשאדם אומר שמשהו במציאות לא תקין, שהוא לא טוב או אפילו משוגע, הוא בעצם מתייחס לעצמו. כאשר אדם חושב שהמציאות משוגעת או לא בסדר, הוא למעשה מתאר את עצמו. המציאות והאני של האדם הם דבר אחד, ולכן בכל פעם שהוא מאשים את המציאות הוא בעצם מאשים את עצמו. אליעד מסביר שכאשר אדם חושב שמשהו חיצוני בעייתי, הוא במובן עמוק יותר חושב שהאני האמיתי שלו הוא הבעייתי או המשוגע. כלומר, אם אתה מאשים את המציאות בכך שהיא לא בסדר, אז באופן עקיף אתה מאשים את עצמך בכך שאתה יוצר או מאפשר את המציאות הזו. מה משמעות הטענה שאתה האחראי לכל המציאות? הטענה המרכזית של אליעד היא שהאדם הוא למעשה האלוהים של המציאות שלו, ולכן כל מה שמתרחש בה הוא באחריותו. האדם הוא המקור של הכל, ולכן הוא אחראי לכל אירוע או תופעה. אליעד מדגים זאת באמצעות משל ברור: אדם ... חברה. כך בדיוק גם במציאות: כל ניסיון להפריד בין האדם למציאות הוא שגוי. המציאות היא לא גורם חיצוני זר, אלא ביטוי של האדם עצמו. איך אפשר להבין את האחריות שלנו לגבי אסונות כמו צונאמי? אחת ההתנגדויות הנפוצות שעולה בנושא הזה היא: אבל מה זאת אומרת שאני אשם בכל דבר שקורה בעולם? מה, אני אשם בצונאמי? אליעד מדגים את הנקודה הזו בעזרת דוגמה מוחשית: נניח שבזמן שישנת, בלי כוונה, לחצת ביד שמאל על כפתור שהשמיד את העולם. גם אם עשית זאת שלא במודע, ברור שהיית חש רגשות אשמה ואחריות אישית לכך. למה? כי אתה זה שלחצת על הכפתור, גם אם לא היית מודע לזה באותו הרגע. באותו האופן, אליעד מסביר שכך בדיוק פועלת המציאות: כל מה שקורה הוא תוצאה של פעולה שלך, גם אם באופן לא מודע או עקיף. לכן, האחריות תמיד עליך. האם אני אחראי גם לאסונות טבע ולצונאמי? לגבי שאלת האחריות לאסונות טבע, כמו צונאמי, אליעד מדגיש שאין הבדל מהותי. הוא טוען שהמציאות היא ביטוי של האדם עצמו. להגיד שצונאמי זו תופעה חיצונית שאינה באחריותך, משול לאדם שאומר שהעסק שבו הוא עובד איננו אחריותו. המציאות כולה נמצאת תחת אחריותך המוחלטת. אתה הוא האלוהים שיוצר את המציאות שלך, ולכן כל אירוע, גם אסון טבע או תופעה שנראית מחוץ לשליטה, הם ביטוי של האני האמיתי שלך. איך להתמודד עם רגשות אשמה בעקבות ההבנה שאני אחראי להכל? אליעד מתייחס גם לעניין רגשות האשמה שעלולים להתעורר בעקבות ההבנה שאתה אחראי על הכל. ההבנה שהכל תלוי בך לא חייבת להוביל לתחושת אשמה או כעס עצמי. במקום זאת, היא יכולה להביא להכרה עמוקה ושלווה בכך שהמציאות משקפת אותך ואת תפיסתך, ולכן כל שינוי שתרצה במציאות יתחיל בשינוי פנימי שלך. אשמה איננה מועילה בפני עצמה, אלא היא הזדמנות להבנה עמוקה יותר של האחדות עם המציאות. איך להתמודד עם רגשות אשמה? מי אחראי למציאות שלי? למה אני מרגיש אשם תמיד? האם אני אחראי לאסונות טבע? מה הכוונה שאני אלוהים? ...

... לא בסדר, רגשות אשמה, לא יודע להחליט, לא מרוצה מעצמי, לא אוהב את עצמי, איך לאהוב את עצמך? איך לקבל את עצמך? איך להאשים את עצמך? איך להיות מרוצה מעצמך? למה אנשים מרגישים ... בפני עצמה. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם אדם היה חושב שהמציאות מושלמת בדיוק כפי שהיא, לא הייתה לו סיבה לחשוב שהוא עצמו לא בסדר. אדם מאשים את עצמו רק כאשר הוא אינו מרוצה מהתוצאה הסופית, כלומר, ... אני לא בסדר כי אינני מסוגל לשנות אותה. אלו הן שתי מחשבות שמזינות אחת את השנייה - חוסר שביעות רצון מהמציאות וחוסר שביעות רצון מהעצמי. מה גורם לרגשות אשמה וליסורי מצפון? אליעד מדגיש את הנושא של רגשות אשמה וייסורי מצפון, ומסביר כי גם הם תוצאה ישירה של חוסר שביעות רצון מהמציאות. אם אדם היה מרוצה לחלוטין ממה שקורה לו, לא היו לו רגשות אשמה או ייסורי מצפון כלל. רגשות האשמה מתעוררים רק כשהאדם מאמין שהוא אחראי לתוצאה שלילית או לא רצויה במציאות שלו. לדוגמה, אם אדם חש שהוא קיבל החלטה לא נכונה, הוא עלול להרגיש אשמה כי התוצאה של אותה החלטה אינה מוצאת חן בעיניו. אך למעשה, אליעד אומר שאם אותו אדם היה שלם עם המציאות כפי שהיא, לא היה מקום לרגשות אשמה. רגשות אשמה הם סימן לכך שהאדם לא מרוצה מהמציאות, ושיש בו חלק ... עלול להרגיש שהוא טעה. אך אליעד מציע לו לחשוב שאם יהיה מרוצה מהמציאות החדשה, התחושה שהוא לא בסדר תיעלם מאליה. מה לעשות כאשר מרגישים לא בסדר ביחסים משפחתיים? אליעד מדגים גם את הנושא הזה דרך דוגמה נוספת. ... בקשר איתם, אין לכך תשובה מוחלטת. אם הוא יחליט להיות בקשר, אולי ירגיש רע על זה שהוא עושה משהו בניגוד לרצונו האמיתי, ואם לא יהיה בקשר - ירגיש אשמה. הפתרון שמציע אליעד הוא שוב להיות מרוצה מההחלטה שקיבל, ... כמו שאני? אליעד מסכם את הגישה שלו באמירה חשובה: הדרך להיפטר מהתחושה שאני לא בסדר היא לקבל את המציאות כפי שהיא ולקבל את עצמי כמו שאני. אין צורך להאשים את עצמי על דברים שאין לי עליהם שליטה או להרגיש רע על חוסר יכולת או מיומנות. ההכרה בכך שהבעיה אינה באדם עצמו, אלא בחוסר קבלה של המציאות, היא הצעד הראשון בדרך לשחרור מרגשות אשמה, חרטה וחוסר שביעות רצון עצמי. איך להתמודד עם רגשות אשמה? למה אני לא מרוצה מעצמי? איך להפסיק להרגיש לא בסדר? איך לקבל החלטות בלי להתחרט? איך להיות שלם עם עצמי? איך לקבל את המציאות כמו שהיא? מה לעשות כשאני מאשים את עצמי? ...

... לא להאשים את עצמך בצרות של אחרים? איך להסיר אחריות מעצמך? איך לא לקחת אחריות על בעיות של אחרים? איך להתמודד עם רגשות אשמה בגלל פגיעה באחרים? איך להתמודד עם ייסורי מצפון? איך להתמודד עם סחיטה רגשית? איך לא להאשים את עצמך בצרות של אחרים? ההרצאה עוסקת כיצד להתמודד עם רגשות אשמה הנגרמים כתוצאה מהאשמות של אחרים, בין אם בצדק ובין אם מתוך מניפולציה רגשית. לעיתים קרובות אנשים מסביבנו מאשימים אותנו בצרותיהם, מה שעלול לגרום לנו להרגיש אחראים ולסחוב רגשות אשם מיותרים. מטרת ההרצאה היא להסביר איך ניתן להתגבר על רגשות אשמה אלו ולהימנע מלשאת אחריות על בעיות של אחרים. איך לזהות מניפולציה רגשית ואשמות שווא? ... מדובר בניסיון לשליטה רגשית עלינו. דוגמה לכך היא כאשר אדם מאשים אותנו במצבו הרגשי, אף אם לא הייתה לנו כוונה רעה. איך להתמודד עם רגשות אשמה כאשר באמת פגענו במישהו? במקרים בהם אנו אכן פוגעים במישהו, בין אם בכוונה ובין אם בטעות, רגשות האשמה עשויים להיות עוצמתיים. למשל, במקרה של תאונת דרכים בה נפגע אדם אחר, תחושת האשמה יכולה להיות קשה מנשוא. עם זאת, חשוב להבין שאין זה מועיל לשאת את האשמה לנצח. הדרך להתמודד היא לקחת אחריות על המעשה, ללמוד ממנו ולהמשיך הלאה, מבלי להטיל על עצמנו עול נפשי מיותר. כל מה שנדרש הוא לדעת כיצד לקחת אחריות על המעשה מבלי להטיל על עצמנו אשמה מיותרת. איך להימנע מלקיחת אחריות על בעיות של אחרים? אחד הרעיונות המרכזיים בהרצאה הוא שככל שאדם פחות מאשים אחרים בצרותיו, כך יהיה לו קל יותר לא להיות מושפע כאשר אחרים ינסו להאשים אותו בצרותיהם. אם אדם נתקל בבעיה, כמו תאונה או חוויה קשה, עליו לזהות כי זו לא תמיד אשמתו. למשל, אם נהג שיכור דרס אדם ברחוב, האם נכון להאשים רק את הנהג, או שמא ניתן לשאול כיצד ניתן היה להתנהל אחרת בסיטואציה? איך להפסיק להאשים את העולם בצרות שלך? אנשים נוטים להאשים את הוריהם, החברה, הגנטיקה, הגורל ואפילו את אלוהים במצבם. אך ככל שנפסיק להאשים את העולם על מצבנו, כך ניפתח לשחרור מרגשות האשמה כאשר אחרים מאשימים אותנו. ההבנה שמה שאנחנו חווים הוא תוצאה של הבחירות שלנו ושל ההתמודדות שלנו עם המציאות, עוזרת לנו להימנע מאשמה מיותרת. איך למצוא את האיזון בין לקיחת אחריות להסרת אחריות? הדרך להגיע לאיזון בין לקיחת אחריות להסרת אחריות היא להבין שהמציאות לא תמיד ניתנת לשליטה. ישנם מקרים ... עלינו להיות מודעים לכך שהרגשות שלנו לא תמיד נגרמים כתוצאה ממה שקורה לנו, אלא באופן שבו אנחנו בוחרים להגיב אליו. לא תמיד עלינו לקחת אחריות מלאה, ולעיתים עלינו לדעת להסיר אחריות, במיוחד כאשר מדובר במניפולציות רגשיות של אחרים. מהי ...

... אני מאשים את עצמי בצרות של אחרים? למה אני מרגיש אשם? למה יש לי רגשות אשמה בגלל בעיות של אחרים? למה אני מרגיש אחראי רגשית לאחרים? למה רע לי כשרע למישהו אחר? איך לא להאשים את עצמי? איך לא לשנוא את עצמי? איך לא להרגיש רע מצרות של אחרים ולא להאשים את עצמך בצרות של אחרים? הנושא המרכזי בהרצאה הזו הוא ההתמודדות עם תחושת האשמה העצמית כאשר אנו מרגישים רע בעקבות הצרות של אחרים. הרבה פעמים, אנשים מאשימים את עצמם על דברים רעים שקורים לאנשים אחרים, למרות שאין להם קשר ישיר לכך. אליעד כהן מציע להבין את המנגנון ... שצריך להגיע אליה היא, מה הרווח הרגשי שאדם יכול להפיק מהאשמתו את עצמו בצרות של אחרים? זה עשוי להיראות כתחושת אשם בלתי מוצדקת, אך פעמים רבות ישנם רווחים חבויים מאחורי תחושות אלו. לדוגמה, אחד מההסברים האפשריים לכך שאדם מאשים את עצמו בצרות של אחרים, הוא שמאוד קל לו להאשים אחרים בצרות שלו עצמו. אם הוא חושב שהוא אחראי לבעיות של אחרים, הוא יכול לשלב את אותו מנגנון כשקורה לו משהו רע, ולחפש מישהו אחר להאשים בו את הבעיות שלו. הקשר בין האשמה עצמית להאשמת אחרים תחושת האשמה עצמית יכולה לשמש גם ככרטיס כניסה להאשמת אחרים. לדוגמה, כאשר אדם מאשים את עצמו במצוקות של אחרים, הוא בעצם מכין את הקרקע לכך שבמקרה של מצוקה אישית שלו, הוא יוכל להאשים את כל העולם במצבו הרע. כך, ישנה חפיפה בין אשמתו את עצמו לבין היכולת להאשים את הסביבה במצבים אישיים של קושי. הקשר בין האשמה עצמית ללקיחת קרדיט עוד תופעה הקשורה לאשמה עצמית היא הרצון לקחת קרדיט על הצלחות של אחרים. לדוגמה, אם אדם רוצה להאמין שההצלחה של מישהו אחר היא בזכותו, הוא יייחס לעצמו חלק מההצלחה. המחיר של זה הוא כאשר אותו אדם נכשל, הוא יחשוב גם שהוא אחראי לכישלון. כלומר, הרצון לקחת קרדיט על הצלחות מגיע עם ההשלכה של לקחת אחריות גם על הכישלונות של אחרים. הצורך בהרגשה שאתה בן אדם טוב תחושת האשמה יכולה להיגרם גם מתוך רצון פנימי להיות אדם טוב. אנשים שמעוניינים לתחזק את הדימוי העצמי שלהם כעוזרים ... של אחרים, כיוון שהם חושבים שעליהם לדאוג לאחרים ולסייע להם. כאשר משהו רע קורה למישהו אחר, הם עשויים להרגיש את האשמה כי הם לא הצליחו לעזור מספיק. תחושת הדימוי הטוב שמופיעה בתודעה יכולה להוביל לכך שאדם ירגיש אחראי גם למצב הרע של אחרים. הצורך להרגיש שליטה תחושת שליטה על המציאות יכולה להיות מקור נוסף לאשמה עצמית. אם אדם מאמין שהוא אחראי למצב הרגשי של אחרים, זה יכול להעניק לו תחושת שליטה במציאות. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא אחראי על כך שמישהו מרגיש טוב או רע. תחושת השליטה הזו יכולה להוות את היסוד לדפוסי האשמה, כאשר הדברים לא מתנהלים כפי שהוא ציפה או רצוי. הקשר בין האשמה עצמית לבין מערכות יחסים כאשר ישנם קשיים במערכות יחסים עם אנשים קרובים, כמו הורים, אנשים עשויים להעדיף להאשים את עצמם במקום להכיר בעובדה שהאנשים הקרובים אליהם לא תמיד מושלמים. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוריו לא ...