🖨התנגדויות לקוח / טיפול בהתנגדות לקוח - להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח - הטלת ספק גלויה / הטלת ספק סמויה - סוגסטיה, NLP, שכנוע, מכירות, איך לשכנע לקוח? איך לטפל בהתנגדות לקוח?וכאן אבאר, איך באפשרותך לגרום למישהו לשחרר את האחיזה שלו בדעה שלו. ובמקרה של לקוח, איך אפשר לגרום ללקוח להחליש את ההתנגדות שלו, למה שאתה רוצה שהוא יעשה. והדרך לכך היא, על ידי זה שמטילים ספק בהתנגדות שלו. בין בצורה גלויה ובין בצורה סמויה.
לדוגמה: הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". צריך לומר לו "למה אתה לא רוצה את המוצר הזה?". והמילה למה, היא בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. וככל שמטילים ספק גדול יותר בהתנגדות של הלקוח, כך מגדילים את הסיכוי, לכך שהלקוח ישחרר את ההתנגדות שלו, ושהוא יסכים עם דעתך.
ונחדד, כי לפעמים, אין צורך להטיל ספק בהתנגדות של הלקוח. ואפשר פשוט לבדוק, איפה הלקוח כן מסכים איתך, ודרך זה לבצע את המכירה. כגון לדוגמה שהלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". אז אפשר פשוט לשאול אותו "איזה מוצר אתה כן רוצה". דהיינו, לא חייבים לרוץ מיד להטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. אלא אפשר לנסות ולחפש נקודות התאמה, בין דעתך, לבין דעתו של הלקוח.
אבל, לפעמים מגיעים למצב, שכבר לא מוצאים שום נקודת התאמה רצויה, בין דעתו של הלקוח, לבין דעתך. או לדוגמה, שהלקוח רוצה לרכוש איזה מוצר, אבל אתה רוצה שהוא דווקא ירכוש מוצר אחר. או שאתה רוצה לנסות לגרום לו לרכוש מוצר כלשהו, למרות שהוא כן רוצה לרכוש מוצר אחר. ובמקרה כזה, הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח, היא הדרך הטובה ביותר לשחרר את האחיזה שלו בהתנגדות שלו.
כי כאשר מטילים ספק בהתנגדות של הלקוח, מצד אחד זה חיובי. כי זה גורם ללקוח להסס, ולהיות מוכן לרכוש את המוצר. אבל מצד שני, זה גם יוצר אצל הלקוח תחושה של חוסר נעימות. שהיא דווקא יכולה לגרום ללקוח, לרצות לא לקנות ממך שום דבר. משום שאתה גורם לו להטיל ספק בעצמו, וזה לפעמים גורם לאדם להרגיש רע. וצריכים להיות מודעים לכך, כאשר גורמים ללקוח להטיל ספק בהתנגדות שלו.
ויש הטלת ספק גלויה ויש הטלת ספק סמויה. והטלת ספק גלויה, היא כאשר בצורה גלויה שואלים את הלקוח, למה הוא מתנגד לרכישת המוצר. שאז הלקוח רואה שבצורה גלויה מטילים ספק במה שהוא אומר. ויש לזה יתרון, לכך שהטלת הספק היא הטלת ספק גלויה. והיתרון הוא, שזה בעצם גורם ללקוח להחליש את הביטחון העצמי שלו בעצמו. כי הוא רואה שלא מסכימים איתו. אבל זה גם יכול להיות חיסרון, כי זה פוגע באגו של הלקוח וכולי.
ולכן, יש גם הטלת ספק סמויה. ומהות הטלת הספק, היא נתינת סיבות לאותה התנגדות. כי הצורך לתת סיבה למשהו, זה מחליש את אותו הדבר. כי יש דבר שהוא מחויב, ושהוא לא צריך סיבות. ומה שצריך סיבות, זה אומר שהוא רק אפשרי בלבד, ושהוא אינו מחויב ושהוא לא מוכרח להיות נכון. וכאשר מנסים להבין את הסיבה של איזה דבר, הרי שבעצם זה שמנסים להבין את הסיבה של הדבר, בעצם זה מחלישים את הדבר עצמו.
כי אפשר להאמין לאיזה רעיון, ובכך לחזק אותו, על ידי זה שלא מטילים בו ספק. ואפשר גם לנסות להבין את הסיבה של איזה דבר. ובכך שמבקשים סיבה לנכונות הדבר, בכך בעצם אומרים, שהדבר הוא לא מוכרח להיות נכון, ושאפשר להטיל בו ספק.
ויש גם הטלת ספק סמויה. דהיינו, שלא מראים ללקוח בצורה ברורה ומפורשת שמטילים ספק בהתנגדות שלו, אלא שואלים אותו שאלה על ההתנגדות שלו, שאלת הבהרה. כאשר בעצם בתוך שאלת ההבהרה, בתוכה יש בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח.
לדוגמה, הלקוח אומר שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. עכשיו, אם נאמר לו "למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר", זאת הטלת ספק גלויה. ואפשר לומר לו. "אשמח שתסביר לי את מה שאמרת שאתה לא רוצה לקנות את המוצר, ואשמח להבין את זה טוב יותר". ואז הלקוח בעצם יחזור עוד פעם על ההתנגדות שלו לרכישת המוצר, אבל הוא יצטרך להוסיף מידע של הבהרה על ההתנגדות שלו לרכישת המוצר (ואז ממילא גם אפשר לגלות נקודות טורפה בהתנגדות של הלקוח - כפי שביארתי במקום אחר). ובהוספת המידע, הוא בעצם יסביר טוב יותר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר.
ואם הלקוח לא מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, אז אפשר במקום לשאול אותו "למה אתה לא רוצה את המוצר", במקום זה אפשר לשאול אותו "אשמח שתסביר לי מה הסיבה שאמרת לכך שאתה לא רוצה את המוצר". ואת המילה "למה" הסתרנו אותה בתוך המילים "מה הסיבה". ובעצם הטלנו ספק בהתנגדות של הלקוח, על ידי זה שביקשנו ממנו סיבה להתנגדות שלו. והטלת הספק היא הטלת ספק סמויה באופן יחסי. כי היא בצורה עקיפה ולא בצורה ישירה.
ועוד יש לשים לב, כי לפעמים הלקוח לא באמת אמר סיבה לכך שהוא לא רוצה את המוצר. וכאשר שואלים אותו, "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שאתה לא רוצה את המוצר". בשאלה עצמה, יש בעצם משמעות נסתרת, שבעצם אומרת, שכאילו זה וודאי שהלקוח נתן סיבה למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר. כי הרי אין שום אפשרות בעולם שסתם לא בא לו על המוצר. ושכאילו מוכרח שהוא ייתן סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר.
כי לפעמים סתם אין ללקוח חשק לקנות את המוצר. וכאשר שואלים אותו "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שבגללה אתה לא רוצה לקנות את המוצר, או "מה אמרת שהסיבה לכך שאתה לא רוצה לקנות את המוצר", בעצם בכך בעצם מעבירים לו מסר שאומר, שכאילו זה וודאי שהוא אמר סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. ואז בעצם הלקוח מרגיש שהוא חייב לנמק למה הוא לא רוצה את המוצר. ובכך בעצם הוא...
חוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמתחוקי הטלת הספק, במה יותר קל להטיל ספק, במה קשה להטיל ספק, מהקל אל הכבד, להטיל ספק בקל, להטיל ספק בכבד, מאיפה להתחיל להטיל ספק? במה להטיל ספק קודם, בירור האמת במה קל וקשה להטיל ספק ואיך מתחילים בירור האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר לעומק על חוקי הטלת הספק, ומפרט את התהליך הנכון לבירור האמת. הוא מתייחס לשאלות מרכזיות כמו: במה קל יותר להטיל ספק? במה קשה להטיל ספק? כיצד מתחילים בכלל בתהליך הטלת הספק? הנושא המרכזי שאליעד עוסק בו הוא סדר הטלת הספק - האם יש סדר נכון שבו כדאי להתחיל להטיל ספק, ובמה צריך להתחיל, בדברים שקל להטיל בהם ספק, או בדברים הקשים יותר? מה הכוונה בלהטיל ספק במחויבים? הרעיון הראשון שאליעד מציג הוא המושג להטיל ספק במחויבים. מחויב הוא משהו שהאדם חושב שהוא נכון, או מאמין בו באופן מוחלט. לדוגמה, בן אדם שאומר: אני רוצה להטיל ספק בחושים שלי, נתקל פעמים רבות בתגובה שאומרת לו - לפני שאתה מטיל ספק בחושים, נסה להטיל ספק בדברים פשוטים יותר, כמו האם היום יום ראשון או שני, או האם השם שלי באמת זה השם שלי. ההיגיון של התגובה הוא שאם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים פשוטים וקלים, הוא בוודאי יתקשה להטיל ספק בדברים גדולים וכבדים, כמו החושים שלו, כי הם נתפסים כמחויבים גדולים וחזקים יותר. האם תמיד נכון להטיל ספק בדברים הקלים קודם? אליעד מסביר שזה לא בהכרח נכון. הוא נותן דוגמה של אדם שלא יכול להרים משקולת של ... הוא לא מה שבאמת קל או קשה. מכאן, אליעד מפתח רעיון חשוב: יכול להיות מצב שדווקא יהיה קל יותר להטיל ספק בדברים שנראים גדולים וקשים, ולאו דווקא בדברים שנראים קטנים וקלים. אם אדם בטוח בדבר מסוים רק ב - 10%, ודבר אחר הוא בטוח בו ב - 90%, זה לא אומר שיהיה לו קל יותר להטיל ספק במה שהוא בטוח בו פחות. לפעמים מה שנראה קשה יותר הוא בעצם קל יותר, כי הדבר שנראה לך קשה ... או מבוסס על פחות הנחות משנה, ולכן לפעמים יהיה קל יותר לערער אותו. דוגמת מספר האצבעות - במה קל להטיל ספק? אליעד מביא דוגמה נוספת להמחשה: אם אדם מתלבט במה להטיל ספק, בשאלה אם יש לו אצבעות או במספר האצבעות שלו - הוא יגלה שקל יותר להטיל ספק במספר האצבעות מאשר בעצם קיומן. למה? כי הידיעה על מספר האצבעות תלויה בקיומן. אם אין לו בכלל אצבעות, אין ... כמה אצבעות יש. כלומר, הטלת ספק בכמות אצבעות תלויה בהטלת ספק בעצם קיומן של אצבעות. לכן, לפעמים אי אפשר להטיל ספק בפרט מסוים, אם לא הטלת ספק קודם בבסיס שממנו הוא נגזר. הוא מחדד את הנקודה ואומר: אם אינך מסוגל להטיל ספק בקיומו של שולחן, לא תוכל להטיל ספק בשאלה אם הוא יפה או לא, כי אם אין שולחן, לא קיים בכלל המושג שולחן יפה. כלומר, לפעמים יש ... - מדברים בסיסיים ליותר ספציפיים, ויש מקרים שזה הפוך - הספק הקשה יותר הוא דווקא בסיסי, ולכן אי אפשר להטיל ספק בספק הקל בלי לפתור קודם את הספק הקשה. דוגמת השולחן והצבע האדום - במה להטיל ספק קודם? דוגמה נוספת שאליעד מביא: אדם רואה שולחן אדום, והוא מתלבט האם להטיל ספק קודם בעצם קיומו של השולחן או בצבעו. אם האדם בטוח שהשולחן קיים ב - 100%, אבל לא בטוח לגמרי שהשולחן אדום, דווקא ייתכן שיהיה לו קשה יותר להטיל ספק בצבע. מדוע? כי לפעמים דווקא הדבר שאתה בטוח בו פחות (הצבע האדום) יהיה קשה יותר להטלת ספק, מאחר שייתכן שהוא דווקא יותר נכון אובייקטיבית. כלומר, הקושי להטיל ספק תלוי לא רק במידת הביטחון אלא גם באמיתות הדבר עצמו. לפעמים דווקא קל יותר לערער דבר שאתה בטוח בו ... מה המסקנה בנוגע לסדר הטלת הספק? המסקנה שאליעד מגיע אליה היא שאין חוק מוחלט וברור לגבי הסדר שבו צריך להטיל ספק. הטענה המוכרת, שצריך להתחיל מהקל אל הקשה, אינה בהכרח נכונה. לפעמים דווקא יהיה קל יותר להטיל ספק במה שנראה קשה יותר, כי הדברים הקלים יותר להטלת ספק יכולים להיות קשורים בדברים בסיסיים יותר, שללא פתרון שלהם ... ולראות מה הדבר הכי נכון עבורו להטיל בו ספק ברגע הנוכחי, בלי להניח הנחות מראש לגבי סדר מסוים. איך להטיל ספק בצורה נכונה? מהו סדר הטלת הספק הנכון? איך להתחיל להטיל ספק? האם חובה להתחיל בספק הקל? איך להטיל ספק במחויבים? ממה קשה להטיל ספק קודם? כיצד לברר את האמת באמצעות ספק?
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? אליעד כהן עוסק בשאלות פילוסופיות על הקשר בין אמונה ושכל, תוך שהוא ... אם אין ספק, אין צורך באמונה. אדם שאומר שהוא מאמין במשהו בעצם מכיר בכך שיש אפשרות סותרת לאותו הדבר, ומטיל ספק במשהו אחר. למה להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד טוען שלהאמין במשהו הוא למעשה הטלת ספק בהיפך שלו. אם אדם מאמין בקיומו של אלוהים, הוא בעצם מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים. ובדומה לכך, אדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין במידת מה באפשרות שאין אלוהים. כל אמונה כוללת בתוכה ספק, וכל ספק מצריך אמונה נסתרת. לדוגמה, אדם שאומר שהוא מאמין בדבר מסוים בצורה מוחלטת, למעשה מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. השניים - אמונה וספק - אינם הפכים מוחלטים, אלא משיקים ומחוברים באופן אינהרנטי. מהי ... רבי נחמן, שמסביר כי יש צורך להאמין בצדיקים ולהתקרב אליהם כדי להגיע לאמת. רבי נחמן למעשה מדבר על הצורך להטיל ספק בעצמך ובמה שאתה רוצה, ולפני הכל להאמין ברצונות הצדיקים. אמונה בצדיקים פירושה הטלת ספק ברצונות האישיים שלך, ובעצם האמונה והשפיית הספק הם שני צדדים של אותו דבר. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? לפי אליעד, כל אחד מהתהליכים - אמונה והטלת ספק - קל או קשה בהתאם להקשר התרבותי והחברתי. בחברה חילונית ומודרנית, לדוגמה, נטייה להטיל ספק נראית אינטליגנטית יותר מאמונה דתית. בעוד שבחברות דתיות קל יותר להאמין ולהחזיק במשהו בצורה מוחלטת. אך אליעד טוען שמהות השניים דומה מאוד: הם כולם בחירה, והאדם בוחר להחזיק במשהו ולהטיל ספק במה שסותר אותו. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? הדרך להגיע לאמת מוחלטת, על פי אליעד, היא לבחור ללכת עד הסוף בשני הכיוונים - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ... בעוד שהטלת ספק משחררת אותך ממנו. אך בשני המקרים מדובר בפעולה דומה - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שמלווה אותך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה הקודמת שלך. לכן, אליעד מציין שאין למעשה הבדל מהותי בין השניים. מה המשמעות של אמונה שלמה? ... העצה הפרקטית של אליעד? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין או להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא וללא שום מקום לאפשרות הנגדית. רק ככה תוכל להגיע לאמת המוחלטת, שמרגע הגעת אליה, לא תבחין יותר בהבדלים בין שכל לאמונה, ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה להאמין ולהטיל ספק נראים כשני הפכים, בפועל הם יכולים להיות אותו הדבר בדיוק. מה המשמעות של להאמין לפי אליעד? אליעד מסביר שלהאמין ... כבר מרכיב של ספק סמוי, כי אם אין ספק, אין צורך באמונה - זה כבר נקרא לדעת. מדוע להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד מדגיש שלמעשה להאמין במשהו פירושו להטיל ספק בהיפך שלו. לדוגמה, אדם שמאמין באלוהים מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים, ואדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין באפשרות שאין אלוהים. בכל אמונה יש ספק, ובכל ספק יש אמונה נסתרת. גם אם מישהו אומר שהוא מאמין בדבר בצורה מוחלטת, הוא בעצם מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. האם רבי נחמן מעודד אמונה או ספק? אליעד מנתח את דבריו של רבי נחמן, שטוען שהאדם חייב להאמין בצדיקי האמת ולהתקרב אליהם. אך כאשר רבי נחמן מבקש להאמין בצדיק, הוא בעצם מבקש מהאדם להטיל ספק בעצמו וברצונותיו. להאמין בצדיק פירושו להטיל ספק ברצונות העצמיים של האדם, ולהטיל ספק ברצונות העצמיים פירושו להאמין ברצונות של הצדיק. מכאן שאליעד מראה שלדברי רבי נחמן אמונה וספק אינם שני ניגודים אלא שני צדדים של אותו מטבע. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? אליעד טוען שלאנשים שונים קל יותר לעשות פעולות שונות בהתאם לנסיבות חייהם. בחברה חילונית ומודרנית, קל יותר לאנשים לתפוס את עצמם כמי שמטילים ספק, כי זה נראה יותר אינטליגנטי ופחות דתי. לעומת זאת, יש מי שקל להם יותר להאמין ולהחזיק בדברים מסוימים כי ... נראה להם יותר ברור ונוח. בשני המקרים, אליעד מסביר, מדובר בדיוק באותה פעולה נפשית - אתה בוחר בצד אחד ומטיל ספק בצד השני. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? אליעד מסביר שאם אדם באמת רוצה להגיע לאמת מוחלטת, עליו ללכת עד הסוף, בין אם הוא בוחר להאמין ובין אם הוא בוחר להטיל ספק. ללכת עד הסוף עם האמונה פירושו להאמין בדבר הכי לא הגיוני בצורה מוחלטת, ללא כל ספק. ללכת עד הסוף עם ספק פירושו להטיל ספק בדבר הכי הגיוני בצורה מוחלטת. בשני המקרים, התוצאה זהה: האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מבחין עוד בשום הבדל ... בעצמנו נקרא לזה היגיון, וכשאנו פחות בטוחים נקרא לזה אמונה. האם אמונה משחררת או כובלת? אליעד מציין שכאשר אדם מטיל ספק במשהו, הוא מרגיש משוחרר ממנו, וכאשר הוא מאמין, הוא מרגיש מחובר אליו. אך הוא מראה שגם הטלת ספק וגם אמונה הן פעולות דומות - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שבהיפך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה המקורית שהייתה לך. לכן אין הבדל מהותי בין השניים, אלא רק נקודת מבט שונה. מה המשמעות ... העצה הפרקטית שאליעד נותן? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין או להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא ובלי השארת שום מקום לאפשרות הנגדית. רק כך תוכל להגיע אל האמת המוחלטת, שאינה מבדילה בין שכל לאמונה ובין ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת?
איך עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח?איך עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח?... פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? ההרצאה מתחילה בכך שאליעד כהן מעלה את השאלה: מי בעצם נותן את העצה להטיל ספק בחושים? האם זו העצה של האדם עצמו? אם כך, אולי כדאי לא לשמוע לה, כי הרי איך אפשר להקשיב לעצות של עצמך? אולם, אם לא תשמע לעצות שלך, למי תשמע? השאלה הזו מובילה את אליעד לעסוק במשמעות של להטיל ספק בחושים. הוא מציין כי אם אדם רואה שולחן, הוא יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא משנה אם אנחנו מטילים בהם ספק או לא. האם הטלת ספק בחושים תביא ... הזו מביאה אותנו לתובנה: הטלת ספק בחושים לא משנה את מהות המציאות. אליעד מסביר כי אם תעצום עיניים, תוכל להטיל ספק בחוש הראייה ולראות שאין שולחן. אבל זה לא אומר שאין שולחן, אלא רק שאתה לא רואה אותו כעת. הרעיון ... קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה כשמפרקים את התפיסה הזו? אליעד מציע להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני ... ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל הרעיונות, יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, ... יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר לתפיסה הרבה יותר חופשית. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות כיצד להטיל ספק בחושים? אליעד פותח את הדיון בכך שהוא שואל מי נתן את העצה להטיל ספק בחושים. אם זו עצה של האדם עצמו, אולי אין להקשיב לה, אך אם אין להקשיב לה, למי כן להקשיב? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? נניח שאדם רואה שולחן ושואל את עצמו אם באמת יש כאן שולחן. אם יטיל ספק, אז לא ידע אם יש שולחן או אין שולחן. אבל גם כעת, הוא כבר מטיל ספק באופן מסוים, כי אם החושים היו תופסים את המציאות אחרת, הוא היה מטיל ספק בהם. כלומר, החושים קיימים בכל מקרה והשאלה היא מה המשמעות של להטיל ספק בהם. האם להטיל ספק יביא לראות את הדברים כפי שהם? אליעד שואל מי מחליט כיצד הדברים באמת. אולי כפי שהם זה דווקא לראות ... בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, ... עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני ... הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם ... נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, ... הבדל בין יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות המקובלות של המציאות. ספקנות ופילוסופיה תודעה ותפיסת מציאות הבדל בין דמיון למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות שאלה: איך להטיל ספק בחושים? אליעד: מי הציע לך להטיל ספק בחושים? אם העצה באה ממך, אז אולי עדיף לא לשמוע לעצות שלך? אך אם לא תשמע לעצות שלך, אז למי תשמע? בא נניח שתטיל ספק בחושים, למשל אתה רואה שולחן, אז אולי אין כאן שולחן? מה זה נתן? אם תטיל ספק בחושים, אז לא תדע אם יש כאן שולחן או אין כאן שולחן, נכון? אז עכשיו אתה תטיל ספק בחושים שלא יודעים, ואתה תאמר, יש שולחן. גם כרגע אתה מטיל ספק בחושים, אם החושים היו תופסים את המציאות אחרת, אז כבר עכשיו היית מטיל בהם ספק. מה זה נותן שמטילים ספק בחושים? החושים קיימים בכל מקרה. שאלה: אם אטיל ספק בחושים, אולי אראה את הדברים כפי שהם. אליעד: אבל מי מחליט לך איך הדברים הם כפי שהם? אולי כפי ... הוא רואה את הדברים כפי שהם? ואם תראה את הדברים כפי מה שהם, מה זה נתן? אתה מפספס משהו בלהטיל ספק בחושים. לא הבנת את הפואנטה. להטיל ספק בחושים זה לא אומר שאין כאן שולחן, אם תעצום עיניים אתה מיד מטיל ספק בחוש הראייה ולא רואה שולחן. ואז מה? הרעיון זה להבין את החושים. יש פה שולחן, שאלת השאלות היא, מה ... שאין. ואם אין הבדל בין יש לאין, אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים, אלא המטרה בסוף זה לצאת מכל ההגדרות. ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה ... נשענת על זה שיש הבדל בין יש לאין. אתה צריך להבין אותה ולא להטיל בה ספק. איפה כן אפשר להטיל ספק בחושים, כשאתה שואל, אולי אין שולחן? זה עדיין משאיר את השולחן, אבל כשאתה שואל, אולי לא, אולי לא? אז ... שולחן. מה יותר אמיתי, שאני רואה שיש פה שולחן או שיש פה שולחן? שאני רואה שיש פה שולחן. אז תטיל ספק גם בזה, אולי אני לא רואה שיש פה שולחן? אבל אפילו אם אני לא רואה שיש פה שולחן, אני ... המילה הכי חזקה? יש. מה פחות חזקה? פה, ומה פחות חזקה? שולחן. יש - הכי מחויב. ועכשיו אתה מתחיל להטיל ספק, מי אמר שיש פה שולחן? אני עכשיו רואה פה שולחן. את המילה רואה אפשר להחליף לחושב ש.. ועדיין נשארתי ...
להטיל ספק והטלת ספק, האם כשמישהו בטוח בעצמו? הוא יחשוש להטיל ספק? האם הטלת ספק יכולה להוביל להתרחקות מהאמת? האם מי שבטוח במשהו שהוא אמיתי, יכול לשנות את דעתו? איך הטלת ספק משפיעה על ידיעת האמת? איך הטלת ספק משפיעה על ידיעת האמת?להטיל ספק והטלת ספק, האם כשמישהו בטוח בעצמו? הוא יחשוש להטיל ספק? האם הטלת ספק יכולה להוביל להתרחקות מהאמת? האם מי שבטוח במשהו שהוא אמיתי, יכול לשנות את דעתו? איך הטלת ... ההשפעה של הטלת ספק על האמת שלנו. במהלך השיחה, עולה השאלה האם כאשר אדם בטוח במשהו, האם הוא יחשוש להטיל ספק כדי לא להתרחק מהאמת. הדוברים מנסים להבין האם הטלת ספק בדעה שמישהו אוחז בה יכולה להוביל לאיבוד האמת או ... כל מה שהוא חושב לבלתי נכון. ההגדרה של אמת והטלת ספק בשיחה, אחד הדוברים מעלה את השאלה אם ניתן להטיל ספק בדעות שלנו אם אנחנו בטוחים שהן נכונות. מה שהתחיל כשאלה טכנית על האמת, התפתח לשיחה עמוקה יותר על מהי אמת. הדוברים מנסים להבין מה יקרה אם יתחילו להטיל ספק בדעותיהם - האם זה אומר שהם יסטו מהאמת, או שמא זו הדרך הנכונה להבין את האמת בצורה טובה יותר. ... שלנו. הסכנה בהימנעות מהטלת ספק הדוברים מתחילים לדון גם על הסכנה שגלומה בהימנעות מהטלת ספק, שכן כאשר אדם מפחד להטיל ספק במה שהוא בטוח בו, הוא בעצם סוגר את עצמו למחשבות חדשות ומונע מהאמת להתגלות בצורה ברורה ומדויקת יותר. אם ... כאשר אנחנו פתוחים לבחינה של דעותינו, הטלת ספק עשויה לעזור לנו להכיר את האמת בצורה מלאה יותר. האם חשש להטיל ספק יכול להוביל לאובדן האמת? כחלק מהשיחה, אחד הדוברים מדבר על החשש להטיל ספק במחשבות או בעמדות שיש לנו. לדידו, אם אנחנו מטילים ספק, זה עלול להוציא אותנו מהאמת. זהו פחד שנובע מהרצון להישאר במקום בטוח עם האמת שלנו. אך אליעד כהן מסביר ... לשנות את האמת שלנו? בשיחה, יש ניסיון להבין עד כמה אפשר לשנות את הדעות שלנו על האמת כאשר אנחנו מטילים ספק. יש המחשיבים את הטלת הספק כהתדרדרות לכיוון שגוי, אך אליעד מציע כי אם האדם בטוח שהדעה שהוא מחזיק בה היא אמיתית, אז אין שום סיבה שהוא יפחד להטיל ספק בה. להפך, הטלת הספק עשויה להמחיש עד כמה הוא בטוח במה שהוא מאמין בו, ואולי אף תחזק את אמיתות ... אנחנו בטוחים במשהו, זה לא אומר שאנחנו יכולים להימנע מהטלת ספק. להיפך, אם אנחנו רוצים להיות בטוחים, כדאי לנו להטיל ספק, מכיוון שזה לא יפגע במסקנה שלנו אלא רק יחזק אותה אם היא נכונה. הדוברים מסכמים שהאמת אינה בהכרח דבר ... להשתנות כשאנחנו בוחנים את הדעות והאמונות שלנו. אם אנחנו באמת רוצים להבין את האמת, עלינו להיות מוכנים לשאול שאלות ולהטיל ספק. מהי האמת? האם כדאי להטיל ספק? ההשלכות של הטלת ספק על הדעות האישיות איך הטלת ספק יכולה לחזק את האמת? מה קורה כשאנחנו בטוחים במשהו? האם ביטחון עצמי מונע הטלת ספק? הסיפור שזכה להדגשה בהרצאה מדבר על המתח שבין חיפוש אחר האמת לבין החשש להטיל ספק בדעות אישיות. אליעד כהן מציע דיון בו השאלות שנשאלות הן איך הטלת ספק עשויה להוביל אותנו לאיבוד האמת, האם כדאי להטיל ספק אם אנו בטוחים במשהו, והאם פעולה כזו עשויה דווקא לעזור לנו להבין טוב יותר את המציאות. ההגדרה של הטלת ... של התנגדות להטלת ספק על הדעות האישיות שלו. הוא מעלה את השאלה אם הוא עלול להתרחק מהאמת אם יתחיל להטיל ספק במה שהוא בטוח בו. בתחילה, המחשבה שמישהו עלול לאבד את האמת בגלל שספקות ייכנסו לתמונה נראית הגיונית, אך השאלה ... הטלת ספק לא תפגע בו אלא תחזק אותו. הסכנה שבהימנעות מהטלת ספק בהמשך השיחה, אליעד כהן טוען שמישהו שמפחד להטיל ספק נמצא במצב שבו הוא למעשה נוטה לא להכיר באפשרות שהדעות שהוא מחזיק בהן עשויות להיות שגויות. הוא מסביר שחשש להטיל ספק עלול להוביל את האדם להחזיק בדעות באופן אוטומטי מבלי לבחון אותן. לפי אליעד, יש המון ערך בלהטיל ספק, גם אם זה גורם לאי נוחות בהתחלה. האם כל שינוי בדעה חייב להוביל לאובדן האמת? לסיום, השיחה מתפשטת למושג ... דעות שגויות. הדיון מסתיים בכך שההבנה של אמת לא בהכרח קשורה לאמונה עצמית מוצקה אלא נובעת מהיכולת לשאול שאלות ולהטיל ספק, כך שכל אחד יכול להגיע לאמת האישית שלו תוך כדי בדיקה מתמדת של עמדותיו. האם כדאי להטיל ספק? מהי האמת? השלכות של הטלת ספק על הדעה האישית האם חשש להטיל ספק עשוי להוביל לאובדן האמת?
לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך?לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך?לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך? איך אפשר לא להבדיל בין דבר להיפוכו? הרעיון המרכזי ... בין שום דבר לבין ההיפך שלו. על פי אליעד, הדרך היחידה להגיע להבנה המוחלטת של המציאות ולאושר אמיתי היא להטיל ספק מוחלט בכל ההבדלים ובכל ההבחנות שאנחנו רגילים לבצע באופן אוטומטי. כל עוד אנחנו מבדילים בין דבר אחד לאחר, נוצר אצלנו חיסרון, מכיוון שההבדלה עצמה יוצרת את הרצון, והרצון יוצר את הסבל. איך להטיל ספק בחושים ובשכל? אליעד מסביר שצריך להתחיל מהדברים הקטנים ביותר, לדוגמה, בבוקר כאשר אדם קם ושואל את עצמו איזו נעליים ... שאין שום הבדל בין האפשרויות, הוא ישתחרר מתחושת החיסרון שגורמת לו לבחור שוב ושוב, ויגיע לתחושת חופש מוחלטת. כיצד להטיל ספק בחושים ובהיגיון? אליעד מדגיש כי התהליך של הטלת ספק מתחיל בקטן: קודם כל מתחילים להטיל ספק בחושים שלנו. לדוגמה, אם אדם חושב שיש בחדר פיל, אבל אינו רואה אותו, הוא שואל את עצמו איך אני ... פיל, אלא להראות למוח שהוודאות שלנו מתבססת על הנחות מוקדמות, שלעתים אינן בדוקות ואינן ודאיות בכלל. לאחר מכן, עוברים להטיל ספק בשכל ובהיגיון. אליעד מסביר כי כשאנחנו בטוחים במשהו, למשל בזה שלא יכול להיות שגם יש פיל וגם אין פיל ... זמנית, אנחנו בעצם תלויים במנגנון פנימי מסוים שנקרא היגיון. אבל גם ההיגיון הוא רק כלי, לא דבר מוחלט. אפשר להטיל ספק גם בו, ולשאול מי אמר שהוא צודק. מה המטרה של הטלת ספק בהבדלים? המטרה של הטלת ספק היא להגיע ... כמו השאלה האם אני חולם או ער?, וכאן הוא מציג דוגמה על אדם שמתעורר ומגלה שהוא מלך, ומיד מתחיל להטיל ספק באמיתות החוויה שלו - הוא לא בטוח אם הוא באמת מלך או שרק חלם שהוא מלך. דרך הסיפור הזה ... בטוח שיש הבדל בין מצב טוב (מעניין) למצב רע (משעמם), והתחושה הזו גורמת לאדם לרוץ ולחפש פתרונות. ברגע שהאדם יטיל ספק אפילו בדברים הכי ודאיים, הוא יוכל להשתחרר מהתחושה הזו. לכן אליעד ממליץ להתחיל להטיל ספק בדברים הכי פשוטים ורגילים: למשל, מדוע אנחנו רוצים כסף? האם אנחנו בטוחים שאנחנו בכלל רוצים את מה שאנחנו חושבים ... ולבסוף בדברים הבסיסיים ביותר שאנחנו בטוחים בהם לחלוטין. איך לא להבדיל בין דבר להיפוכו? מהי תורת אחדות ההפכים? איך להטיל ספק בחושים? איך המוח יוצר הבדלים? למה משעמם לך? איך להשתחרר מתחושת החיסרון? מה המקור של הרצון והסבל?
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331