הדרך של אליעד, יתרונות וחסרונות, הדרך היחידה, הדחקה רגשית, חשיבה חיובית, שקט נפשי, אהבה או שנאה, להיות לא מושלם האם הדרך של אליעד מובילה לשקט נפשי אמיתי? ההרצאה של אליעד עוסקת בעיקר בהבדלים ... מהי חשיבה חיובית? האם אפשר להגיע לשקט נפשי מוחלט? איך להתמודד עם הדחקה רגשית? מה הדרך של אליעד כהן? אהבה או שנאה - מה עדיף? איך לקבל את עצמי עם חסרונות? למה קשה לי להודות בחסרונות שלי?

... כאן, במציאות, משום שיש לו גם יתרונות שהוא אינו מוכן לוותר עליהם. לדוגמה, אדם שרוצה לעזוב עבודה שהוא לא אוהב, אבל נשאר כי הוא צריך את המשכורת. המשכורת היא היתרון שמשאיר אותו בכלא הסבל שלו. כלומר, אליעד מדגיש, האדם ...

אהבה / זוגיות / אהבה עצמית / התאהבות - מהי אהבה? איך לאהוב? איך להתאהב? איך ליצור אהבה? ובו יתבאר, העניין של האהבה באופן כללי. מהי אהבה? איך נוצרת אהבה? מה גורם לאדם, להתאהב ולאהוב דבר כזה או אחר? וממילא יתבאר גם, מהי שנאה? ומה גורם לאדם לשנוא ולא לאהוב דבר כזה או אחר? איך לגרום למישהו לאהוב משהו? איך ליצור אהבה? איך לא לגרום לכך שלא תהיה אהבה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, שיש בעולם, שני סוגים של אהבה. והסוג הראשון, הוא אהבה עצמית של האדם לעצמו. והסוג השני של אהבה, הוא אהבה לזולת. דהיינו, שהאדם אוהב דבר כלשהו, שהוא אינו הוא עצמו. והאהבה, כאשר היא ממש טובה וחזקה, אז היא לפעמים גורמת לזולת, להפוך להיות ... העצמית של האדם לעצמו. כי עובדה קיימת היא, שהאדם הוא אגואיסט, ושהוא עושה את הכל למען טובתו העצמית. והאדם אוהב באהבה חיצונית, את כל מה שגורם לו להרגיש טוב עם עצמו, ולאהוב את עצמו באהבה עצמית. וגם אם נראה לפעמים שהאדם אוהב איזה דבר, שהוא גורם לאדם, לא לאהוב את עצמו באהבה עצמית, הרי שמצד האמת, גם אם נראה שהאדם פחות אוהב את עצמו, בגלל הדבר החיצוני לו שאותו הוא אוהב, הרי שבסופו של דבר, האדם אוהב את עצמו, כאשר הוא אוהב את אותו הדבר החיצוני, יותר מאשר אם הוא לא היה אוהב את אותו הדבר החיצוני. כך שהאהבה החיצונית של האדם, שהוא אוהב דבר כזה או אחר, היא משרתת את האהבה הפנימית של האדם לעצמו. ובבסיס של כל האהבות, נמצאת התלות הרגשית ... יוצא של זה שהאדם משועבד לרצון העצמי שלו, בהתאם לזה, נוצרות אצל האדם תחושות של אהבה ושל שנאה. שהאדם אוהב, את כל מה שנתפש בעיניו כגורם למילוי הרצון שלו. והאדם שונא, את כל מה שהוא חושב שהוא גורם לאי מילוי הרצון שלו. או במילים אחרות, האדם אוהב יותר את מה שגורם לו להרגיש טוב, מאשר את מה שלא גורם לו להרגיש טוב. כי האדם מחויב בראש ... יכול בשום צורה שהיא, להשתחרר מהשעבוד הרגשי ומהתלות הרגשית שלו, ברצון העצמי שלו עצמו. והאדם, הוא לא ישות חופשית לאהוב ולהתאהב כרצונו ובמה שהוא רוצה. והאדם בכלל לא יכול לעשות שום דבר בעולם, בלי להיות תלוי ברצון שלו לעשות או ... את הרצון שלו עצמו. והאדם מחויב לכך, ב 100% מהזמן, בלי שום חופשות והפסקות כלל. ולכן ממילא, האדם יכול לאהוב או לשנוא איזה דבר, רק לפי מילוי הרצון העצמי שלו. והרעיון הוא, שהאהבה העצמית של האדם לעצמו, או האהבה לזולת שהאדם אוהב בזוגיות שלו וכיוב, הכל תלוי במילוי הרצון של האדם. ואם האדם חושב שהוא עצמו עושה לעצמו טוב, אז הוא אוהב את עצמו. ואם האדם חווה שביעות רצון מעצמו, דהיינו, שהאדם מרוצה מעצמו, וחווה שהוא עצמו, ממלא את הרצון שלו ... העצמי, על ידי זה האדם חווה חוסר אהבה עצמית, שלו כלפי עצמו. וכיוב ממש לגבי אהבה זוגית וכיוב. שהאדם אוהב את הזוגיות שלו, כפי כמה שהיא ממלאת אצלו את הרצון העצמי שלו. והאדם בסופו של דבר, אוהב או שונא ... זוגיות והקמת משפחה, עם בן / בת הזוג שמולו. והכל זה בהתאם ולפי הרצון העצמי של האדם באותו הרגע. והתאהבות קורית, כאשר האדם מתחיל לחשוב, שאולי הישות שמולו, אולי היא יכולה למלא את הרצון העצמי שלו עצמו. שאז הוא מתחיל להתאהב / להתרגש / להרגיש פרפרים בבטן וכיוב. והמשמעות של זה היא, שהאדם כמהה ומשתוקק לכך שהרצון העצמי שלו יתמלא. ... עובד במילוי הרצון שלו עצמו, ולא בשום דבר אחר. והאדם משתוקק, אך ורק למילוי הרצון שלו עצמו. ולכן האדם מתאהב, בכל דבר שנדמה לו שאולי הוא ימלא את רצונו העצמי. ונכון, הטקסט הזה משדר תמונה אולי עגומה עבור חלק ... מתוק. ואם הוא כרגע לא רוצה לאכול מתוק מסיבה כזו או אחרת, אז הוא לא יאהב מתוק וכולי. וכנל, התאהבות נוצרת, כאשר תת המודע של האדם, מרגיש, שהישות שמולו, גורמת לו להרגיש טוב. דהיינו, לחוות שלמות עצמית ומילוי עצמי, ... ואחרי שהאדם מבין את כל המנגנון הנל, ממילא הוא מבין ויכול להבין, כיצד הוא יכול ליצור אהבה, ולגרום למישהו לאהוב איזה משהו או להתאהב באיזה מישהו או משהו. והרעיון הוא, שככל שהאדם חווה יותר מילוי רצון מאיזה דבר, כך הוא אוהב יותר את ... הלקוח, כדי שהוא יאהב את המוצר). והדגש הוא, על הרצון האמיתי והפנימי, שנמצא בתת המודע, של הישות שרוצים שהיא תתאהב בך ותאהב אותך. כי לפעמים האדם אומר שהוא רוצה איזה דבר. ואם תמלא את רצונו, הוא לא בהכרח יאהב אותך, אלא ... יאהב אותך. כי כנל, האדם משועבד למילוי הרצון העצמי שלו עצמו. ונמצא אם כן, כי אם רוצים לגרום למישהו להתאהב בך, או לגרום למישהו לאהוב אותך, שלב ראשון צריך לנסות להכיר את הבן אדם, ולנסות להבין, מה באמת חשוב לאותו האדם. ואחכ צריך לנסות לראות, איך גורמים למילוי הרצון אצל אותו האדם. וזה ממילא יגרום לו לאהוב אותך, גם אם הוא לא ירצה בכך. או במילים אחרות, אפשר להכריח מישהו לאהוב אותך ולהתאהב בך, על ידי זיהוי הרצון הפנימי שלו, ועל ידי מילוי הרצון הפנימי שלו על ידך. כי האדם מחויב ומשועבד ... להרגיש טוב במחיצתו, כך נוצרת אהבה יותר חזקה. וכמובן, שהכל רלוונטי גם לגבי האדם עצמו מול עצמו. שמי שרוצה לאהוב את עצמו, עליו לברר מה באמת הוא רוצה ולהשיג את מה שהוא באמת רוצה. כי לפעמים האדם משיג את ... ועדיין הוא לא אוהב את עצמו. וזה משום, שהוא לא באמת ממלא את הרצון האמיתי שלו עצמו. ומי שרוצה לאהוב את עצמו, עליו לחפש את מה שהוא באמת רוצה, ולמלא את רצונו האמיתי כמה שיותר. ואז ממילא האדם יאהב ...

זוגיות / אהבה זוגית / רווקות / קשר זוגי / מערכת יחסים זוגית / רומנטיקה / אהבה / ביחד או לבד? ובו יתבאר, למה באמת אנשים מחפשים קשר זוגי וזוגיות? וכמובן יתבאר גם, למה יש כאלו ... רווקות? ומה היתרונות והחסרונות, של מערכת יחסית זוגית? והאם אפשר ליהנות מכל העולמות בו זמנית? וכפי שכבר ביארתי, לגבי אהבה בכלל ולגבי אהבה זוגית בפרט, בסופו של דבר, האדם מחפש להרגיש טוב. והאדם אוהב, את מה שגורם לו להרגיש טוב. ולא אוהב ואפילו שונא, את מה שלא גורם לו להרגיש טוב, אלא גורם לו להרגיש רע. ובסופו של דבר, האדם מחפש זוגיות, כי הזוגיות ממלאת אצל האדם את הצורך הרגשי שלו באהבה, ואת הצורך הרגשי שלו, להרגיש טוב. והעניין הוא, שכמו בכל דבר בחיים, כך גם בזוגיות ובמערכת יחסים זוגית של קשר זוגי, יש יתרונות וחסרונות. והיתרון הגדול ביותר שיש בזוגיות, הוא, שיש בה דבר, שהאדם יכול לאהוב אותו, כמעט בלי שום תנאי. ושיש לאדם דבר שאוהב אותו, כמעט בלי שום תנאים. ושיש לאדם מקום לבטא את האהבה שלו, לאהוב ולהיות נאהב, כמעט בלי שום תנאים. והזוגיות והקשר הזוגי, מאפשרים לאדם לחוות אהבה, בעוצמה מאוד גדולה, מה שהאדם לא חווה כלפי כל הדברים שבעולם. כי מי שאוהב את כל הדברים שבעולם באותה המידה ממש, הוא לדוגמה לא יכול להיות בזוגיות אמיתית ובקשר זוגי אמיתי. כי אם האדם אוהב את בן / בת הזוג שלו, בדיוק באותה העוצמה ממש, כמו שהוא אוהב כל דבר אחר בעולם, הרי שאין ממש משמעות לאהבה הזוגית שיש בקשר הזוגי הזה. משום, שאין שם אהבה זוגית, יותר מאשר כלפי כל דבר אחר בעולם. והרעיון הוא, שהיתרון הגדול ביותר של הזוגיות, הוא, שהיא נותנת לאדם לחוות אהבה חזקה ולא רגילה. אהבה, שהאדם לא חווה אותה במשך היום כלפי כל העולם. אלא חווה אותה ביותר, כלפי בן / בת הזוג שלו. והקשר הזוגי, הוא המקום, שבו האהבה של האדם, יכולה לבטא את עצמה בלי פחד וכולי. כך, שיש יתרון גדול בקשר זוגי. והוא, האפשרות של האדם לחוות אהבה בעוצמה מאוד חזקה. אהבה, שאי אפשר לחוות אותה, בלי קשר זוגי. אבל, אם יש חיסרון בקשר זוגי, הרי שהחיסרון העיקרי שיש בקשר הזוגי ובמערכת היחסים הזוגית, הוא, שבזוגיות, האהבה של האדם, מתמקדת רק בתוך הקשר הזוגי שלו, ופחות מתבטאת, כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. כי ברגע שיש זוגיות, הרי שממילא האדם מתחיל לאהוב יותר ישות אחת, יותר מאשר את כל שאר הישויות. ומצד אחד זה ממש טוב לאדם, שהוא מתחיל לחוות אהבה כלפי ישות כלשהי. אבל מצד שני, האדם מתחיל לחוות פחות אהבה, כלפי כל שאר הישויות שיש בעולם, שהוא לא נימצא איתן בקשר זוגי. כגון לדוגמה, אדם שלא נמצא בקשר זוגי, ... לאדם אהבה. אבל, היא גם יוצרת תלות רגשית לאדם. בין האהבה שלו, לבין מערכת היחסים הזוגית שלו. וכאשר ממש אוהבים מישהו, זה ממש נחמד וטוב. אבל מצד שני, זה גם ממש מפחיד, לאבד את האהבה הזוגית. כי ככל שיש ... היה מעדיף לקבל את היתרונות של חיי הרווקות וגם של חיי הזוגיות, בו זמנית במקביל. דהיינו, האדם היה מעדיף לאהוב את כולם, באותה עצמה רגשית שהוא אוהב בתוך מערכת יחסים זוגית. כי במערכת היחסים הזוגית, יש אהבה עצומה. אבל היא נמצאת, רק בתוך המערכת יחסים הזוגית. והאדם רוצה ליהנות מכל העולמות. גם לאהוב באהבה עצומה, וגם שהיא תהיה, כלפי כל הדברים שיש בעולם. אבל, זה לא אפשרי! ולמה זה לא אפשרי? כי גם אם האדם יצליח לאהוב את כל הדברים בעולם באהבה עצומה, הרי שגם אז הוא לא ממש ייהנה מהאהבה, כמו בתוך אהבה זוגית. ולמה? ... זוגית, היא יותר חזקה ויותר ממשית, מאשר אם האדם יאהב, את כל העולם באותה המידה ממש. ולמה? כי כדי לאהוב בעוצמה חזקה, לשם כך האדם צריך, שתהיה בתוכו גם שנאה חזקה. כי אפשר להרגיש אהבה כלפי משהו, רק כאשר ... שניתן להשוות אליה את התחושה של האהבה. זא, בלי תחושה של שנאה, אי אפשר להרגיש מהי אהבה. ואם האדם אוהב את הכל באותה המידה ממש, ממילא אין שום משמעות לאהבה שלו. כי הוא מרגיש רגש אחיד, כלפי כל הדברים ... דהיינו, רגש של השתוות, שאין בו לא אהבה ולא שנאה כלל. שהוא רגש אחיד, בלי שום שינוי כלל. וכדי לאהוב משהו, צריך שתהיה גם שנאה, כלפי משהו אחר. כדי שיהיה ניתן לחוות את האהבה. ומי שרע לו רק קצת, ... גם האהבה שלו לא ממש חזקה. כי האהבה החזקה, נוצרת, בגלל התלות הרגשית החזקה של האדם, בדבר שאותו הוא אוהב. והאדם נהנה מהאוכל, כפי כמה שהוא היה רעב קודם לכן. ומי שאין לו שום בעיות, ומי שמסתדר עם כולם, ... רגשי בזוגיות, ואז ממילא, הוא גם לא ממש יכול ליהנות, מכך שהוא בזוגיות. וממילא גם הוא לא ממש יכול לאהוב את בן / בת הזוג שלו, יותר מאשר כל אחד אחר. כי האהבה כלפי הזוגיות, היא כפי כמה שהזוגיות ממלאת אצל האדם את הרצון העצמי שלו. וכדי שהאדם יוכל לאהוב באהבה חזקה, את בן / בת הזוג שלו, לשם כך האדם צריך לחוות חיסרון מאוד גדול, בלי בן / ... תלוי רגשית, באהבה הזוגית שלו. ואז ממילא, גם אין לו אהבה זוגית חזקה. והרעיון הוא, שהאדם לא יכול, גם לאהוב בעוצמה חזקה של זוגיות, את כל הדברים בעולם. כי אז, אין שום משמעות לאהבה שלו כלל. ואז, הוא לא חווה אהבה כלל, אלא רק רגש אחיד בלבד. ולכן, לאהוב בזוגיות, זה גם ממש טוב, כי יש מקום לבטא אהבה מאוד חזקה. אבל, זה גם ממש רע. כי זה ... דבר אחד, יותר מאשר כלפי כל שאר הדברים. והאדם, רוצה את הכל כל הזמן תמיד. זא האדם, גם רוצה לאהוב את כל המציאות באותה מידה. וגם רוצה בו זמנית, לחוות אהבה מיוחדת כלפי כל דבר בעולם באופן שונה. וזה ...

... סופית ובו יתבאר, העניין של אהבה בלי תנאים. האם באמת יש דבר כזה אהבה ללא תנאים? והאם באמת, אפשר לאהוב בלי תנאים? והתשובה לשאלה הזאת, היא חד משמעית, והיא שאין דבר כזה אהבה בלי תנאים בכלל. ויש אהבה, כמעט ... אבל אהבה אין סופית ממש, אין דבר כזה במציאות. ולא שאין דבר כזה אהבה בלי תנאים, ולא שאי אפשר לאהוב ללא תנאים. אלא, שאהבה בלי תנאים בשלמות, אין לה שום משמעות של אהבה כלל. והיא לא יותר אהבה, מאשר ... שנאה בעולם, שאין בה שום אהבה. ונחזור ונחדד: כי כן יכולה להיות אהבה ללא שום תנאים. וכן האדם יכול לאהוב בלי שום תנאים. אבל מי שאוהב ללא שום תנאים, הוא חווה רגש זהה לחלוטין, למי ששונא ללא שום תנאים, ולמי שמלא בשנאה אין סופית, בלי שום תנאים. או במילים אחרות, יש דבר כזה אהבה בלי שום תנאי, ויש דבר כזה לאהוב ללא שום תנאים, אבל אין לזה שום משמעות של אהבה, שהיא שונה משנאה. ולמה? כי כדי לאהוב משהו, וכדי לדעת שאתה אוהב אותו. לשם כך האדם צריך להכיל בתוכו, גם רגש כלשהו של שנאה, כדי לדעת שהוא אוהב. ומי שלא יודע מהי שנאה, הוא לא יכול לדעת מהי אהבה. ומי שלא יודע מהי שנאה חזקה, הוא לא ... לדעת מהו רע, אי אפשר לדעת מהו טוב. זא, נניח לצורך העניין, שאהבה פירושה לרצות להיות בקרבת הישות שאותה אוהבים. ונניח שאדם אכן רוצה להיות בקרבת ישות כלשהי. עכשיו צריך להתבונן, האם הוא בכלל יודע שהוא רוצה להיות בקרבת אותה הישות? או במילים אחרות, האם הוא בכלל יודע שהוא אוהב את אותה הישות? כי מי שהוא רק אוהב איזה דבר, אוהב בשלמות מוחלטת, אוהב בלי שום תנאים, אוהב עד כדי כך שהוא לא מסוגל לדמיין שהוא לא אוהב, הרי שאדם כזה לא יכול ... בתת המודע של האדם. ומי שיכול לדמיין שהוא לא אוהב ב 100%, הרי שבתת המודע שלו, קיימת האפשרות, לא לאהוב ב 100%. ומי שבתת המודע שלו, קיימת האפשרות לא לאהוב ב 100%, הרי שהוא עוד לא אוהב כל כולו ב 100%. ואם וכאשר אדם יגיע למצב שהוא אוהב איזה ... דבר, הוא גם לא מסוגל להבין שהוא כן אוהב את הדבר. ובכל מקרה הרעיון הוא פשוט, והוא, שאי אפשר לאהוב בלי שום תנאים בכלל ובשלמות, שום דבר שהוא. כי ברגע שאוהבים איזה משהו בלי שום תנאים, ממילא כבר אי אפשר לא לאהוב אותו. ואם אי אפשר לא לאהוב אותו, הרי שאי אפשר אפילו לא לדמיין שלא אוהבים אותו. ואז ממילא, כבר האהבה אליו מאבדת את המשמעות. וכיוב ... טוב, ממילא גם כבר אין שום רע. ועוד נוסיף ונסביר את העניין מעוד נקודת מבט מקבילה, והיא, שאי אפשר לאהוב משהו אחד, יותר משאר הדברים, באהבה שאין בה שום תנאים. ולמה? כי אם אוהבים משהו אחד בלי שום תנאים ... צורה שהיא, הרי שכבר אוהבים את כל הצורות כולן בצורה שווה, ולא אוהבים אותו יותר מאשר דבר אחר. לדוגמה: לאהוב אדם בלי שום תנאים, פירושו, גם אם הוא יהיה האדם הכי רע בעולם. כי אם אומרים שאוהבים אותו בלי שום תנאי כלשהו, ממילא זה אומר שצריך לאהוב אותו, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם. וכדי לאהוב מישהו גם אם הוא הכי רע בעולם, לשם כך האוהב צריך להכיל בתוכו את האפשרות לאהוב את הדבר הכי רע בעולם. וכאשר האדם מנסה לאהוב בלי שום תנאים, דהיינו, לאהוב את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, ושזה יהיה בלי שום סיבה, כי זה הרי בלי שום תנאים, הרי שממילא זה אומר, שהאוהב, צריך לאהוב את הדבר הרע ביותר בעולם, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה. ואם אוהבים גם את הדבר הרע ביותר בעולם, הרי שממילא אוהבים את כל הדברים כולם, ואז ממילא כבר אין משמעות לאהבה כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי תנאים, לשם כך צריך להתחבר למקום בתוך התודעה, שמאפשר לאהוב בלי שום תנאים. והמקום הזה נקרא אין שכל. כי בשכל, יש טוב ורע. ושם, יש תנאים. וכדי לאהוב בלי שום תנאים, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר מתחברים לאין שכל כדי לאהוב בלי שום תנאים, ממילא כבר אין משמעות לאהבה או לשנאה, וממילא כבר אין הבדל בין דבר אחד לבין דבר ... כל צריך לבדוק, האם באמת אין שום תנאים בכלל? ואם הילד יעשה לך את הרע ביותר בעולם, האם עדיין תאהב אותו באותה המידה ממש? או תאהב אותו פחות? כי אם תהיה פחות אהבה, בגלל שהוא עושה הכי רע בעולם, הרי שהאהבה כן תלויה בתנאים. ובנוסף, ... (למרות שבפועל אין באמת כזה דבר), הרי שהאהבה היא לא כלפי הילד עצמו, אלא היא תלויה בכך שהאדם רוצה לאהוב את יוצא חלציו. זא האדם רואה חשיבות עליונה, לקשר שיש בינו לבין הילד שלו, כי הוא הילד שלו וכולי. ... מספקת לו עצמו. והאהבה שלו אליהם, תלויה במשמעות שהוא מייחס לאהבה שלו כלפיהם. ואם האדם ביום מן הימים, יחשוב שלאהוב את הילדים שלו בלי תנאים, זה לא הדבר המשמעותי ביותר עבורו. הרי שבאותו הרגע הוא כבר לא יאהב אותם ... כן, כי בכל מקרה, האהבה היא תמיד עם תנאי כלשהו. כי אם היא בלי שום תנאי ממש, אז למה לאהוב את הילד שלך, למה לא לאהוב את כולם באותה המידה ממש?! וכל אהבה שיש לה סיבה, הרי שיש לה תנאים. זא מי שאוהב משהו בגלל ... כן. כי אם המשמעות של אהבת הורה לילדיו תתבטל אצל האדם, ממילא גם האהבה שלו לילדיו תתבטל. וכנל, כדי לאהוב בלי שום תנאים ממש, לשם כך צריך להתחבר לאין שכל. וכאשר אין שכל, כבר ממילא אין שום משמעות לאהבה ... מתבטל. כי מי שיחשוב רק על ישות אחרת בשלמות, הוא מפסיק להיות הוא עצמו, והוא נעלם לגמרי. ובכל מקרה, לאהוב בלי תנאים בכלל, ואהבה אין סופית בשלמות, זה להיות רק בתחושה של אהבה. ואז ממילא כבר אין שום משמעות ... מה שיגדיר אותה כאהבה. וכיוב, לגבי שנאה. שאם יש רק שנאה, אז כבר אין שום משמעות לשנאה. ובהחלט אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה, כמעט בלי שום תנאים. אבל אי אפשר לאהוב משהו מוגדר, באהבה ללא שום תנאי. ואי אפשר לאהוב שום דבר בלי שום תנאים. כי אם אוהבים בלי שום תנאים ממש, אז ממילא אוהבים את הכל, ואז כבר ...

אהבה עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית / קבלה עצמית / הערכה עצמית / דימוי עצמי / שנאה עצמית ועוד. ואהבה עצמית פירושה, שהאדם אוהב את עצמו. דהיינו, האדם חווה רגש של אהבה, כלפי מה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ואהבה עצמית, מורכבת מכמה גורמים. והגורם הראשון, הוא הישות העצמית של האדם, שחווה את הרגש, כלפי עצמה או כלפי כל דבר אחר. הגורם השני, הוא הדבר שאותו אוהבים או לא אוהבים. והגורם השלישי, הוא הרגש שיש, בין הישות שאוהבת לבין הישות שנאהבת. ובמקרה של אהבה עצמית, יש את התודעה שאוהבת או לא אוהבת. ויש את העצמי, דהיינו, הדבר שהאדם חושב שזה הוא עצמו. ויש את הרגש, שנמצא, בין האדם לבין עצמו. ולמה יש הפרדה בין הישות שאוהבת, לבין העצמי שאותו אוהב האדם? משום שלא תמיד אהבה עצמית, היא באמת כלפי האני האמיתי של האדם, שהוא זה, שאוהב או לא אוהב. כי יכול להיות מצב, שהאדם מזדהה בטעות עם איזה דבר, שזה לא באמת הוא. וכלפיו, הוא חש אהבה או ... כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון בעצם גם לעסק שלו. ואם העסק שלו לא מצליח, אז כאשר האדם לא אוהב את עצמו, אז בעצם הוא לא אוהב את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו, דהיינו, העסק שלו. אבל באמת, זה בכלל לא הוא עצמו ממש, אלא ... לכך שהדבר הרע הזה קרה. דהיינו, חושב שבגלל טעות שלו, הדבר הזה קרה. שאדם כזה, יכול בגלל זה, לא לאהוב את עצמו. אבל מאוד יכול להיות, שהדבר הזה, הוא בכלל לא רע. ויכול גם להיות, שגם אם הוא רע, הרי שלא האדם עצמו אשם בכך. והאדם שבטעות מאשים את עצמו וחווה רגשות אשמה כלפי עצמו, הוא לא אוהב את עצמו. למרות שבאמת, זה בכלל לא רלוונטי אליו, הדבר הרע שאותו הוא רואה. כך, שכאשר מתבוננים על הנושא ... את עצמו (דהיינו, את מה שהוא חושב שזה הוא עצמו), או לא יאהב את עצמו, בדיוק מאותן הסיבות, שהוא אוהב או שונא, כל דבר אחר בעולם, שהוא אינו הוא. וכפי שכבר ביארתי, האדם אוהב, כל דבר שגורם לו להרגיש טוב והנאה. ואם הדבר גורם לאדם להרגיש תחושה של טוב, האדם אוהב אותו. ואם האדם חווה, שדבר כלשהו, גורם לו לחוש רע וחוסר הנאה, אז האדם לא אוהב את אותו הדבר. והאדם אוהב את עצמו או לא אוהב את עצמו, לפי כמה שהוא מרוצה וחווה שביעות רצון, ממה שהוא חושב שזה הוא עצמו. ומי שיתבונן עוד בעניין ... לחסרונות או יתרונות, כאשר אין שום העדפה אישית. ונמצא אם כן, כי מנקודת מבט אובייקטיבית מוחלטת, אין שום אפשרות לאהוב או לשנוא משהו. כי הכל שווה באותה המידה. ואין טוב או רע, אלא הכל אחד, והכל שווה באותה המידה ממש. אבל מנקודת מבט יחסית, ביחס לרצון של האדם, ביחס לזה יש טוב או רע, וביחס לזה, שייך לאהוב או לשנוא וכולי. וממילא זה אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שתהיה לאדם אהבה עצמית מושלמת בשלמות מוחלטת. וכך גם ... בו גם יתרונות כלשהם, שכן ימצאו חן בעיני האדם עצמו. כך שאי אפשר לשנוא משהו בשלמות, וגם אי אפשר לאהוב משהו בשלמות. אלא תמיד יש, גם אהבה וגם חוסר אהבה, כלפי כל דבר בעולם. וכך גם לגבי קבלה עצמית ... ולמה? כי כנל, יש שתי נקודות מבט. ומנקודת המבט שבה אין טוב או רע, מנקודת המבט הזו, לא שייך לאהוב את עצמך, וגם לא שייך לשנוא את עצמך. ולא שייך לאהוב או לשנוא, שום דבר בעולם. כי כאשר אין טוב או רע, אז ממילא אין אהבה או שנאה וכיוב. וכאשר האדם מחובר לנקודת המבט הזו, ממילא הוא לא אוהב את עצמו ולא שונא את עצמו. אבל, מי שאוהב את עצמו אפילו קצת, ומעריך את עצמו אפילו קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי שיש לו ... חיובית כלשהי כלפי עצמו. ממילא זה אומר, שמוכרח שתהיה לו גם שיפוטיות שלילית כלשהי לגבי עצמו. כי האדם יכול לאהוב את עצמו, רק ביחס למשהו אחר, שהוא פחות טוב ממנו. וממילא, מי שבודק האם הוא טוב או רע, ביחס ... בו גם חסרונות כלשהם, ביחס לאיך שהוא יכול להיות עוד יותר טוב, ממה שהוא כרגע. ועוד נחדד ונאמר, שמי שאוהב את עצמו בשלמות (למרות שאין דבר כזה כנל), הרי שהאהבה הזאת תגרום לו להרגיש ככ טוב, עד כדי כך ... שום דבר, עד כדי כך שהוא אפילו לא ילך לאכול או לשתות, ולא יברח מאש וכיוב. משום, שהוא ככ אוהב את עצמו תמיד בלי תנאים, והוא אוהב את עצמו, גם כאשר הוא נשרף באש, וגם כאשר הוא רעב. והאהבה שלו לעצמו ככ חזקה, עד שהיא ממלאת אותו לגמרי, וגורמת לו לחוש רק אהבה כלפי כל המציאות כולה, בגלל שהוא עצמו קיים בה, ואז ממילא הוא אוהב את כל המציאות כולה בשלמות. וממילא הוא לא ירצה לשנות אותה כלל וכולי. וכך גם ממש, ההיפוך שלו. שמי ... יברח מהרע. ומי שלא מסוגל לדמיין כעס עצמי ושנאה עצמית על עצמו, הוא גם לא מסוגל ליהנות, מכך שהוא אוהב את עצמו. כי בלי שנאה, אין אהבה. ובלי שהאדם יוכל לדמיין חוסר שביעות רצון מעצמו, ממילא הוא גם לא יכול להרגיש שביעות רצון מעצמו. ובסיכומו של דבר. קיימת אפשרות לאהוב את עצמך ולהעריך את עצמך ולקבל את עצמך בעוצמה כלשהי, על ידי זה שתמצא, את מה שטוב בך. אבל ...

אהבה עצמית, דימוי עצמי, הערכה עצמית, לאהוב את עצמך בלי סיבה, להעריך את עצמך בלי סיבה, אהבה ללא תנאים ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית בלי תנאים. האם באמת יש דבר כזה אהבה עצמית בלי שום תנאים? מהי אהבה עצמית ללא תנאים? ואיך והאם אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי האדם מחפש, איך להרגיש טוב עם עצמו. ומי שאוהב את עצמו, ממילא הוא מרגיש טוב עם עצמו. ומי שלא אוהב את עצמו, אלא שונא את עצמו, או כועס על עצמו וכיוב, הרי שלא ממש כיף לו עם עצמו, וממילא הוא לא חי חיים טובים. ולכן האדם כל הזמן מחפש דרכים איך לאהוב את עצמו. ומאחר שכולם יודעים, שאהבה עם תנאים, היא לא אהבת אמת, ואהבה עם תנאים, היא בעצם אהבה על ... להגיע לאהבה עצמית ללא תנאים. כדי שהאהבה שלהם לעצמם, תהיה בלי סיבה ובלי תנאים. והשאלה היא, האם באמת אפשר לאהוב בלי שום תנאים? והאם אפשר לאהוב את עצמך בלי שום סיבה? והתשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית, והיא שלמרות שכן אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים. הרי שבהחלט אי אפשר לאהוב את עצמך בלי שום תנאים באופן מוחלט ובשלמות. זא האדם יכול לאהוב את עצמו בלי תנאים, באופן יחסי. אבל האדם לא יכול לאהוב את עצמו בלי שום תנאים, באופן מוחלט. ולמה? כי יש שני סוגים של אהבה. יש אהבה עם שכל ויש אהבה בלי שכל. ואהבה עם שכל, פירושה, שהאדם אוהב איזה דבר, בגלל שהוא חושב בשכל שלו, שהדבר הזה הוא יותר טוב מאשר רע. ואהבה בלי שכל, פירושה, שהאדם ... שיש בו דברים טובים, אלא בגלל שאין לו שכל להבין שיש בו דברים רעים. והכוונה היא, שמי שמחפש סיבות לאהוב את עצמו, הרי שהוא לעולם לא יצליח לאהוב את עצמו בלי סיבה. כי יש כאלו (חלק מ ה - מורים רוחניים / פסיכולוגים / מאמנים אישיים וכיוב), שמנסים ללמד את האדם לאהוב את עצמו, על ידי זה שתהיה לו חשיבה חיובית, ועל ידי זה שהוא יאמין בעצמו, ויסתכל על חצי הכוס המלאה, ושימצא בעצמו נקודות טובות, ושיחפש את מה שטוב בו, ושעל ידי זה הוא יוכל לאהוב את עצמו. וכל השיטות האלו, מלמדות את האדם, איך לאהוב את עצמו עם תנאים, ואיך להגיע לאהבה עצמית עם תנאים. כי מי שמחפש סיבות למה לאהוב את עצמו, הרי שהאהבה העצמית שלו לעצמו, היא תמיד תהיה רק עם תנאים. שהם בעצם הסיבות שהוא מצא, למה לאהוב את עצמו. ואי אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים, בגלל סיבה כלשהי. אבל בהחלט כן אפשר, לא לשנוא את עצמך עם סיבה, על ידי זה שהאדם עובר לשימוש באין שכל שלו. זא, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. ... עצמית בפרט, אם היא תלויה בסיבות כלשהן, אז לעולם היא לא תהיה מושלמת. כי תמיד תהיה סיבה, גם למה לאהוב את עצמך, וגם למה לא לאהוב את עצמך. כי תמיד יש חסרונות ויתרונות. ומצד שני, אהבה בלי שום סיבה, אין לה שום משמעות אמיתית של אהבה. כי לאהוב משהו בלי שום סיבה, פירושו, לאהוב את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם. ואפשר לאהוב משהו גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, רק כאשר האדם מתנתק מהשכל שלו, ולא שופט את הדבר עם ... כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, לשם כך ... האדם מגיע למצב שהוא לא שיפוטי כלפי עצמו בכלל, דהיינו, לא שיפוטי כלפי אף אחד בכלל, ממילא האדם לא אוהב ולא שונא אף אחד בעולם, בשום רמה שהיא. כי כאשר אין שום שיפוטיות של טוב ורע, ממילא גם אין שום אהבה או שנאה. ולאהוב את עצמך, יש לזה משמעות, רק כאשר האהבה העצמית של האדם כלפי עצמו, היא גדולה יותר מאשר מה שהוא אוהב את כל שאר הדברים שבעולם. ואם האדם אוהב את עצמו, בדיוק באותה מידה שהוא אוהב את כל שאר הדברים שבעולם, הרי שהוא כבר לא ממש אוהב את עצמו, אלא הוא אוהב את הכל באותה המידה ממש, וזו כבר לא אהבה עצמית, אלא אהבה כללית. ועפ הנל, המצב הוא כזה: שאם ... שלו של טוב ורע, אז ממילא הוא מוצא בכל דבר בעולם, גם יתרונות וגם חסרונות. ואז ממילא הוא גם אוהב וגם שונא את כל הדברים שבעולם, ברמה כלשהי. ואז הוא יכול לאהוב יותר או פחות את עצמו, באהבה עצמית או בשנאה עצמית. ולעולם, האדם לא יכול רק לאהוב את עצמו בשלמות, בלי שום שנאה עצמית. ולעולם, האדם לא יכול רק לשנוא את עצמו בשלמות, בלי שום אהבה ... יש יתרונות וגם חסרונות בכל דבר, ואז יש תמיד גם אהבה וגם שנאה, ברמות ובעוצמות שונות. ובנוסף, כאשר האדם אוהב את עצמו תוך כדי שימוש בשכל שלו, הרי שזאת אהבה עם סיבות. כי יש סיבה ויש תנאים, לכך שהאדם ... עצמם בלי סיבה ובלי תנאים. ומה שקורה אצלם זה, שהם אוהבים את עצמם כמעט בלי תנאים מסוימים, ושהם מוכנים לאהוב את עצמם, גם אם הם יהיו במצב מסוים. אבל זה תמיד בתנאי ובגלל סיבה אחרת כלשהי. וכל סיבה שיש ... בשום דבר אחר. כי כשאין שיפוטיות, אז הכל אחד, והכל שווה בדיוק באותה המידה. ובסיכומו של דבר, האדם יכול לאהוב את עצמו עם סיבות, אבל זה לעולם לא יוכל להיות בשלמות. וזה תמיד יהיה תלוי בדברים החיוביים באופן יחסי, ... האדם ימצא בעצמו חסרונות, ביחס למה שהוא יכול להיות עוד יותר טוב ממה שהוא כרגע. והאדם יכול גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, ...

... ושל חוסר חשק וכיוב. כגון לדוגמה אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיוב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה ...

... לא ירגיש שום טוב. ולכן, יש כאן דבר קצת מורכב. והוא, שהאדם צריך לרצות להרגיש גם רע, ואפילו ללמוד להתאהב ברע, וליהנות מכך שהוא מרגיש רע (מזוכיזם), אבל בו זמנית, האדם צריך גם, לא לרצות להרגיש רע. כי אם ...

... ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה ... ומתאמץ בכל כוחו להתחבר אל האמת הנייטרלית, שלא אכפת לה מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד אותה יותר, ומברר אותה יותר, כך הוא פחות ופחות אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע. ולהתאהב במשהו, זה בא לידי ביטוי, רק כאשר האדם מוכן לסבול למען הדבר. ומי שמוכן לסבול ייסורים נפשיים וסבל נפשי, ורע אין סופי, תמורת הבנת האמת באשר היא, על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר שאותו הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם ...