... ידי אלוהים? אך הוא מבהיר שכדי לענות על שאלה זו, חייבים קודם כל לדעת מה זה אלוהים, ומה פירוש ניתנה מאלוהים. הוא נותן דוגמה: אדם הולך לרב ושואל אם התורה היא אמת, והרב אומר שכן. לאחר מכן, אותו אדם שואל אתאיסט שאומר לו ההפך. בכך הוא ...

... נניח שכל מי שחולה בסרטן או כל מחלה אחרת קורא תהילים ומתרפא באופן ודאי. הוא שואל מה בעצם זה אומר? האם זה באמת מעיד על קדושה או על כך שהתורה היא אמת מוחלטת? אליעד משיב שלא בהכרח. הוא מסביר שגם אם קריאת תהילים מרפאת ...

... לא באמת רוצה שזה יקרה. לפי אליעד, הסיבה היא שהאדם לא באמת הבין את המציאות באופן מוחלט אלא רק באופן יחסי, זמני או חלקי. מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? בהרצאה, אליעד מתייחס לשני סוגים של אמיתות: אמת יחסית ואמת מוחלטת. אמת יחסית היא מצב שבו אדם רואה ומבין את ההיגיון בשני הצדדים של אותו מטבע - הצד החיובי והצד השלילי. ...

... שאדם לא אוהב שמשפילים אותו ומנסה להוכיח את עצמו בכוח, כך גם המחשבה. אם אתה מנסה לגרש אותה בכוח, היא דווקא תישאר ותעמיק עוד יותר בתודעה שלך. לדוגמה, אם אתה חושב שמישהו מדבר עליך ומנסה להכחיש את המחשבה (לא, הם לא ... יוצאת מפרופורציות. ש: לבדוק את האמיתות שלה. אליעד: לבדוק שהיא לא יוצאת מפרופורציות, זאת אומרת אם אתה באמצע משהו ופתאום באה אליך איזה מחשבה אולי יקרה משהו אולי זה מחשבה שמציקה לך אל תתחמק ממנה תבדוק אותה האם באמת זה ... כן, מה הבנת? ש: שצריכים גם את האמיתות שלהן לא לברוח מהן. אליעד: ומה אני אומר שאם תבדוק מה תגלה? ש: שכל מחשבה היא יכולה להיות נכונה ונורמלית זהו ולא לברוח מהמקום שזה יכול להיות. אליעד: בוא אני אתן לך דוגמה אם אתה ...

... ממש עוזר. ואם האדם בטוח באמת סובייקטיבית, שאין בבית שלו שריפה, כי הדלת שלו סגורה, והוא לא מריח ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות ...

... מהותיות כמו למה אני עובד? או למה אני חי? עד שהאדם בטוח לחלוטין בתשובה שלו. הוא מדגיש שהאדם צריך לעצור ולא למהר לתת תשובות אם הוא לא בטוח בהן באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה אישית של ... כמו בשביל כסף, בשביל הילדים, כדי לדאוג להם, עד שהוא מגיע לתשובה שהוא בעצמו לא באמת יודע למה הוא עובד, ושהוא עובד פשוט כי הוא לא רוצה להרגיש געגוע או פחד מפגיעה ביקרים לו. אליעד מדגיש שברגע שמגיעים לשורש התשובה, מתגלה שאין באמת תשובה מוחלטת. מה הקשר בין וודאות מוחלטת לחוסר פעולה? אליעד מסביר שברגע שהאדם מחפש ודאות מוחלטת בכל דבר, הוא יכול להגיע ... אליעד מסביר שבסופו של דבר, כאשר האדם מבין באופן עמוק שאין תשובה מוחלטת לשאלות מהותיות כמו למה אני חי או מה משמעות החיים, הוא מגיע למצב של שחרור מהשאלות עצמן, ואין לו צורך לחפש ... העיקרית של הרעיון אחדות ההפכים היא להגיע להבנה עמוקה שכל האמיתות הן יחסיות, ושהאמת המוחלטת היא ההבנה שלגביה כל האמיתות היחסיות הן חסרות משמעות. כך האדם יכול לחוות גם את האמת היחסית וגם את האמת המוחלטת בו זמנית, ללא קונפליקט פנימי. ...

... זאת כל האמת? איך לבדוק תשובה? האם התשובה נכונה? האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם שואל שאלה ומקבל עליה תשובה, חשוב לא להסתפק בתשובה בלבד, אלא לבדוק אותה בכמה דרכים שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי ... נכונה מנקודת מבט חלקית או היבט מסוים. לדוגמה, אליעד מציג מצב בו מישהו שואל שאלה כמו למה לא נתת מים לפילים ואתה מתעלל בהם?, ואז מקבל תשובה שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה (אין פילים), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת. האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק אם התשובה נכונה, אלא גם אם היא התשובה היחידה האפשרית. כלומר, האם ישנן תשובות נוספות לשאלה שהן גם נכונות או לפחות אפשריות, או שהתשובה שנתת היא התשובה המוחלטת והיחידה. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו שואלים אדם מדוע נהג במהירות 200 קמש אתמול בלילה, והאדם עונה אין לי בכלל רכב. לכאורה זוהי תשובה שמסיימת את השאלה, אבל נשאלת השאלה האם באמת זו תשובה יחידה שמבטלת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאולי בכל זאת יש עוד היבט בו השאלה יכולה להמשיך להיות לגיטימית. למשל, מה אם היה לאדם רכב, או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה. מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה: במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט ... עונה שמההיבט שלו אין בחירה חופשית, לגיטימי לשאול, אבל מה עם היבט אחר שאולי כן קיימת בו בחירה חופשית? ולכן אפשר להמשיך לשאול, כי התשובה הייתה חלקית בלבד. מצב שני שבו לגיטימי להמשיך לשאול שאלות, הוא גם כשהתשובה שניתנה היא

... שהיא תשובה, יש או אין, טיפשות + שקר חזל + היהדות, אחד אמת שקר טוב או רע, סם החיים וסם המוות מהי השאלה הראשונה והאחרונה שצריך האדם לשאול? אליעד כהן מסביר שהכל מתחיל בשאלה, אך כל שאלה של האדם היא בעצם סוג של ... הוא למעשה סוג של ספק או שאלה, חוויית חיסרון פנימית. לכן, שאלה תמיד מגיעה מתוך חוויה של חיסרון, והתשובה משלימה את אותו חיסרון. אם אדם חוקר את כל השאלות עד השורש שלהן, הוא מגיע לשאלה האחרונה והבסיסית ביותר שהיא השורש של כל השאלות כולן. השאלה האחרונה הזאת היא שאלה ... קלה יותר, ולכן הוא חייב לעבור דרך כל הבלבולים והשקרים כדי להגיע לאמת. מדוע אליעד מבקר את חכמי היהדות ואת דברי חזל? אליעד מתייחס לביקורת כלפי היהדות וחזל בטענה שהמסורת והדת מסתירות מהאדם את השאלה הבסיסית והחשובה ביותר: איך נוצר הרצון? או מהי המהות של היש והאין?. הוא מבקר את הגישה המסורתית שבה יש כביכול עידוד לשאול, אבל בפועל השאלות החשובות באמת נשארות ללא תשובה, או שהתשובות הן תמיד חלקיות ולא נכונות. אליעד מסביר שבגלל שהיהדות והמסורת מאוד קרובות לאמת, הן יותר מסוכנות כי הן נראות נכונות ואמיתיות, למרות שהן מסתירות את המהות האמיתית. למה האדם חייב לשקר לעצמו כדי למצוא את האמת? לפי ... היא דווקא על ידי ניסיון מתמיד לשקר לעצמו. אם האדם מנסה לחשוב בצורה הפוכה לחלוטין, ולא מצליח, זו ההוכחה היחידה שהוא הגיע לאמת. כי אם הוא מצליח לחשוב בצורה אחרת, זה אומר שהאמת שלו עדיין לא מוחלטת. אליעד מדגיש שבסופו של דבר אי אפשר לברוח מהאמת, ולכן האדם חייב ... המוות? מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס? איך משתחררים מהסבל? האם אפשר לשקר באופן מוחלט? מדוע היהדות מסתירה את האמת? מדוע כל רצון ושאלה מגיעים מחוויה של חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם שואל, כל דבר שהוא רוצה או כל רצון שעולה בו, הם למעשה חוויה ... סוג של ריקנות או חיסרון פנימי, שאותו הוא שואף להשלים. לפי אליעד, שאלה היא תמיד ביטוי של חוסר, והתשובה היא מה שממלא ומשלים את החיסרון הזה. כל חיי האדם הם שרשרת אינסופית של שאלות, ספקות ורצונות, ומכאן נובעת כל תחושת החוסר, הריקנות והסבל שלו. מהי השאלה האחרונה, ... להפריך את ההבנה שלו, עד שלא יישאר לו שום מקום של ספק. רק אם האדם מנסה בכל כוחו לשקר לעצמו ולהוכיח שהאמת שלו לא נכונה, ולא מצליח לעשות את זה, רק אז הוא יודע שהוא באמת הגיע להבנה מוחלטת. עד אז הוא עדיין יהיה שבוי בספקות ובלבולים, כי תמיד קיימות אינסוף ... שיכולות להסביר כל דבר. רק כאשר האדם רואה שאין אפשרות לחשוב אחרת, הוא באמת משתחרר מהספק. למה היהדות ודברי חזל מונעים מהאדם להגיע להבנה אמיתית? אליעד מבקר באופן נוקב את היהדות ואת חזל, בכך שהם מסתירים מהאדם את השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום. המסורת היהודית כביכול מעודדת לשאול שאלות, אבל בפועל מסתירה את השאלה הגדולה ביותר - מהי המהות של הרצון?, מהו השורש של היש והאין?. הוא טוען שהדת עושה סוג של הונאה ... בשאלות הכי מהותיות, היא או שאינה עונה או נותנת תשובות סותרות ולא מדויקות. הוא מסביר שדווקא בגלל שהיהדות היא כל כך קרובה לאמת, היא גם מסוכנת מאוד, כי השקר שלה נראה כמו אמת מוחלטת. מהם סם החיים וסם המוות לפי אליעד כהן? אליעד משתמש במונחים סם החיים וסם המוות בהקשר ... החיים וסם המוות אל תאמרו מים מים מדוע השכל לא מבין אחדות? מדוע חייבים לעבור את כל הספקות? מדוע היהדות מסתירה את האמת? ...

... היהודים, זוכי פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר האם יהודים באמת יותר חכמים מאחרים? אליעד כהן דן בשאלה האם היהודים אכן חכמים יותר או מצליחים יותר מאנשים שאינם יהודים, כפי שמקובל לחשוב. הוא מתחיל בשאלה פשוטה: האם העובדה שיהודים רבים מצליחים בתחומים שונים מעידה בהכרח על כך שהם יותר חכמים או שיש להם גן ייחודי של חוכמה? תחילה אליעד מברר עם השואל את מקור ההנחה שהיהודים הם אכן יותר מוצלחים. אליעד מסביר כי השאלה אם יהודים מצליחים יותר קשורה באופן שבו אנו נחשפים למידע. לדוגמה, מי שחי בישראל או בקהילה יהודית יחשוב שיהודים מצליחים מאוד, כי זה מה שהתקשורת סביבו מדגישה. אך אם הוא היה חי בסין או בהודו, הוא היה חושב שהסינים או ההודים הם המוצלחים ... יכולה לנבוע לאו דווקא ממציאות אובייקטיבית אלא מהדרך שבה מידע מגיע אלינו. האם באמת יהודים זוכים ביותר פרסי נובל? אליעד מביא כדוגמה את פרס נובל, ומספר על כתבה שהציגה נתונים לגבי מדינות שהוציאו הכי הרבה זוכי פרס ... מבחינה יחסית. המסקנה של אליעד היא שזה לא בהכרח אומר משהו על הגנטיקה או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות לחוכמה? אליעד מעלה נקודה נוספת, שבמידה והיהודים אכן נושאים בגנים חכמים במיוחד, או אם יש קשר מהותי בין היהדות עצמה לחוכמה, הרי שהיינו אמורים לראות פריצות דרך מרשימות ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים שזכו בפרס נובל או יצרו המצאות שהשפיעו על העולם כתוצאה ישירה מהלימוד התורני שלהם. רבנים שכן הגיעו להישגים מדעיים או טכנולוגיים לרוב למדו באוניברסיטאות או במסגרות חיצוניות ללימוד הדתי. אליעד מדגיש שהרבנים, שמייצגים את היהדות המסורתית יותר מכל אדם אחר, לא היו אלה שהביאו לעולם המצאות מדעיות או רעיונות חדשים משמעותיים מהלימוד התורני עצמו. אם

יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים על נשים, ובו נאמרו דברים כמו שאישה שמתלבשת באופן לא צנוע מגיע לה ... דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג באופן רשמי אדם שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני ... מודה לאלוהים על כך שהוא לא נולד במעמד זה. גם טקסטים אחרים בתורה מדברים על נשים כרכוש הגבר, לדוגמה, לא תחמוד בית רעך... ואשת רעך, כשהאישה מופיעה ליד רכוש כמו בהמות או ...