... העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע ...

... זאת כל האמת? איך לבדוק תשובה? האם התשובה נכונה? האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחוייבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו ... עדיין ירצה להמשיך לשאול, כדי לחפש תשובות אחרות או אפשרויות נוספות שאולי יענו על צרכים עמוקים או רחבים יותר. לכן, מבחינת אליעד, התשובה אינה מסתיימת רק באמירה עצמה אלא בחקירה מתמשכת של אמיתות נוספות . איך לדעת אם התשובה נכונה? מהן ...

הוכחות לוגיות . הדרך הפשוטה להפריך כל הוכחה ...

... הוכחות לוגיות - מדוע האמת אינה תלויה בהוכחה לוגית? איך למצוא את האמת? אמת. הוכחות לוגיות . טאוטולוגיה. עקרון כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. ... השורש של כל הדעות השונות כולן. הדרך להגיע אל האמת המלאה, היא רק אחרי שמגלים את כל האמיתות היחסיות האפשריות. והשילוב של כולן ביחד, הוא האמת המלאה. לבסוף תגיע אל ידיעה מלאה של המציאות כפי מה שהיא ...

... הוכחות לוגיות - מהי לוגיקה? מהן הוכחות לוגיות? מה החיסרון של הוכחות לוגיות? לוגיקה. הוכחות לוגיות. הוכחה לוגית. בעיית האינדוקציה. טאוטולוגיה. עקרון כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. ... להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה. מהי מהותן של הוכחות לוגיות? ומהו חסרונן? כפי שכבר ביארתי (כאן), האמת האמיתית והמלאה של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים שהיא הייתה ידועה מאז ומעולם ושאין דרך שלא לדעת אותה. כמו כן ביארתי, כי אמת יחסית היא אמת שנשענת על חוקי הלוגיקה. הדרך להגיע אל האמת המלאה, היא רק אחרי שמגלים את כל האמיתות היחסיות האפשריות. והשילוב של כולן ביחד, הוא האמת המלאה. הדרך להגיע אל אמת יחסית, היא באמצעות הלוגיקה. מהי בעצם הלוגיקה? הלוגיקה היא הייצוג השכלי של ...

... אין שכל, אולי השכל טועה, מחוייב המציאות, לא לדעת שום דבר, הוכחות לוגיות, לוגיקה, ראיה רחבה, הוכחה מוחלטת האם אפשר להיות בטוח שהשכל אינו טועה? אליעד כהן מדבר על השאלה ... השכל האנושי תמיד יכול לטעות. ככל שאדם יותר מתבסס על שכל והוכחות לוגיות, כך הספק לגבי אמיתות ההוכחות האלה עולה יותר. לדוגמה, אליעד מביא סיטואציה שבה אדם מפתח תיאוריה מורכבת ולאחר מכן מישהו ... כך קל יותר לערער אותו בעזרת שאלת הספק. מי שמסתמך על שכל והוכחות לוגיות תמיד ייתקל בקושי כאשר יגיע לקצה הגבול של הלוגיקה. למה כל הוכחה שכלית היא מוגבלת? אליעד טוען שהוכחות לוגיות, למרות חוזקן לכאורה, הן תמיד מוגבלות, מכיוון שבסופו של דבר הן מתבססות על הנחות יסוד שהשכל עצמו ...

... הוכחות לקיומו של אלוהים, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, אלוהים קיים, אלוהים לא קיים, יש או אין אלוהים האם אפשר להוכיח את קיומו של אלוהים? אליעד מסביר באופן מעמיק את ... ניתן לערער עליו בחזרה. לכן, השאלה הזו תמיד תישאר בלתי פתורה כל עוד אדם מנסה להוכיח אותה מבחוץ. הדרך היחידה לדעת היא להגיע להבנה פנימית, ללא תלות בהוכחות. האם יש הוכחה שאלוהים קיים? הוכחה שאלוהים לא קיים איך אפשר להוכיח ...

... מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית מה הם צירופי המקרים, ניסים והשגחה פרטית לפי אליעד כהן? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מציע ניתוח מעמיק של צירופי מקרים, ניסים, ... שבו אדם זורק מאה ספרים לבית שריפה, כשהספרים כולם זהים בתנאים (הם עשויים מאותם חומרים) ורק ספר תהילים נשאר שלם בסוף השריפה. הוא שואל אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה ... המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על קיום אלוהים, אז האם כל נושא השגחה פרטית הוא למעשה שקר שנבנה מתוך ניסיונות חסרי אופי מדעי? האם צירופי מקרים יכולים להוות הוכחה לקיום אלוהים? חלק מההרצאה עוסק בשאלה אם צירופי מקרים יכולים לשמש כראיה לקיום אלוהים או לכוחות על טבעיים אחרים. לדברי אליעד, ... כנס, אך אין בו בהכרח הוכחה ישירה לקיום כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או רוחנית. הוא מציין שמקרים שבהם נראה כי תופעות לא מוסברות קורות - כמו במקרה של הספר תהילים - יכולים להיגרם גם על ידי תהליכים טבעיים שאנחנו לא תמיד מבינים. ... כמו הישרדותם של חפצים במצבים קיצוניים או השפעת חומרים מסוימים, אינן נובעות מהשגחה פרטית. תופעות כאלה קורות לעיתים, אך לעיתים קרובות אין להן קשר ישיר לתפיסה דתית. במהלך השיחה, הוא מתאר מצב שבו אנשים מבצעים ניסויים אישיים (כמו לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר ... מהמצופה, אין בכך בהכרח הוכחה לניסים, אלא פשוט למציאות שקשורה לסטטיסטיקות שונות שלא תמיד קל לזהות את משמעותן. כיצד ניתן להסביר את השפעת הספר תהילים בצורה מדעית? במהלך השיחה, אליעד כהן מציין כמה תסריטים בהם אפשר להבין את הישרדותם של חפצים מסוימים, כמו ספר תהילים בשריפה, דרך היבטים מדעיים ולא דרך סיבות רוחניות או דתיות. הוא מציין שמדען יכול להסביר כל תופעה, גם כזו שנראית כנס, באמצעות עקרונות פיזיקליים וסיבתיים פשוטים. הוא מדגיש כי כאשר אנו רואים תוצאה שנראית חריגה או בלתי מוסברת, לעיתים מדובר פשוט במציאות פיזיקלית שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות ...

מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה לוגית יכולה להיבנות כך שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) או שהיא תוצאה של חישוביות או ... חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? אליעד מסביר גם את ההיבט הפילוסופי ... אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים שנעשים על פי היגיון לעומת כאלה ... המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים

... הסקת מסקנות, הוכחות לוגיות, הוכחה שגויה, הוכחות מתמטיות, לוגיקה, גם רק, לכל כלל יש יוצא מן הכלל, כלל ללא יוצא מן הכלל, מסקנה לוגית, כלל ופרט, הסקת מסקנה, ... אנחנו צריכים לשאול האם זה מתייחס רק לאובייקטים שהם אך ורק צורה, או שזה כולל גם אובייקטים שהם צורה ועוד משהו נוסף. מכאן המסקנה הלוגית תשתנה בהתאם לפרשנות זו. מה ההבדל בין רק לגם בהוכחות לוגיות? המושגים רק וגם קריטיים להבנת מסקנות לוגיות, לפי אליעד. כשאנו אומרים כל מי שיש לו רק תכונה זו, אנו מגבילים את הכלל לקבוצה ...