... היא עדיין לא עושה את זה. אבל זה לא אומר, שהיא לא נועדה לעשות את זה. ואתגר מספר שתיים: תמצאו ילד בן שנתיים, הניחו את הילד בעריסה. בעריסה שימו שני דברים: ארנבת ותפוח. אם הילד אוכל את הארנבת ומשחק עם התפוח... שלחו לי אימייל ותיידעו אותי. כי אז אחזור ואקנה לכל הנוכחים בחדר הזה מכונית חדשה במידה וזה יקרה. מרצדסים וב. אמ. וו, ריפוד עור... למעשה, פעם הבא שאני ...

... יחסי. החשיבה המוחלטת דורשת לא רק הצהרה, אלא גם יישום מלא ומוחלט של העקרונות הללו בכל רגע נתון, ללא יוצא מהכלל. הוא מדגיש שאנשים בדרך כלל נופלים בחשיבה יחסית כשהם מתייחסים לידיעות ומחשבות כאל אמיתות מוחלטות. מה המשמעות של להטיל ספק בכל דבר שאינו ...

... מתבטאת בכך שאדם מאמין במשהו מבלי לבדוק אותו עד הסוף. כל אמונה שאדם מחזיק בה ללא בדיקה יסודית וללא ספקות היא בעצם סוג של עבודת אלילים, כי האדם נותן כוח לאמונה מסוימת מבלי שהוא בדק לעומק את אמיתותה. הדוגמה שניתנה היא אמונה שקיימת אצל אדם מסוים בעקבות קריאה ...

... שנמצא במצב של צמצום וחסימה רגשית היא להרחיב את גבולות ההכלה שלך, אך תוך שמירה על איזון שלא יגרום לו לפקפק באמיתות אהבתך כלפיו. איך ליצור אינטימיות זוגית? מהי אהבה ללא תנאים? כיצד לשתף רגשות בזוגיות? למה ...

... מגיע לסבל כל כך גדול, שהוא כבר אדיש לכל דבר אחר שקורה לו. ברגע שאין לו מה להפסיד, הוא משתחרר מהפחדים ומסוגל להטיל ספק מוחלט באמיתות שהאמין בהן עד כה. לדבריו, כשאדם מגיע לנקודת קצה של ...

... ומשם מגיע לשאלות קיומיות עמוקות יותר. מדוע קשה להטיל ספק בדברים שאנחנו בטוחים בהם? אליעד מסביר שהקושי להטיל ספק נובע מכך שאנו מאמינים באמיתות מסוימות שהופכות למוחלטות אצלנו. למשל, אם מישהו אומר אני לא רוצה להסביר משהו כי זה מעייף לי את הראש, הוא תופס את העייפות כערך מוחלט שלילי. אליעד ...

... זאת כל האמת? איך לבדוק תשובה? האם התשובה נכונה? האם זאת התשובה היחידה? איך לדעת מה התשובה? האם התשובה מחויבת? האם זאת האמת היחידה? תשובה אפשרית, החלל הפנוי, אמיתות של תשובה איך לדעת אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם שואל שאלה ומקבל עליה תשובה, חשוב לא להסתפק בתשובה בלבד, אלא לבדוק אותה בכמה דרכים שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי או רק נכונה מנקודת מבט חלקית או היבט מסוים. לדוגמה, אליעד מציג מצב בו מישהו שואל שאלה כמו למה לא נתת מים לפילים ואתה מתעלל בהם?, ואז מקבל תשובה שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה (אין פילים), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת. האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק אם התשובה נכונה, אלא גם אם היא התשובה היחידה האפשרית. כלומר, האם ישנן תשובות נוספות לשאלה שהן גם נכונות או לפחות אפשריות, או שהתשובה שנתת היא התשובה המוחלטת והיחידה. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו שואלים אדם מדוע נהג במהירות 200 קמש אתמול בלילה, והאדם עונה אין לי בכלל רכב. לכאורה זוהי תשובה שמסיימת את השאלה, אבל נשאלת השאלה האם באמת זו תשובה יחידה שמבטלת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאולי בכל זאת יש עוד היבט בו השאלה יכולה להמשיך להיות לגיטימית. למשל, מה אם היה לאדם רכב, או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה. מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה: במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט מסוימת. במקרה כזה ברור לגמרי שאפשר להמשיך לשאול שאלות מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, אם שואלים האם קיימת בחירה חופשית ומישהו עונה שמההיבט שלו אין בחירה חופשית, לגיטימי לשאול, אבל מה עם היבט אחר שאולי כן קיימת בו בחירה חופשית? ולכן אפשר להמשיך לשאול, כי התשובה הייתה חלקית בלבד. מצב שני שבו לגיטימי להמשיך לשאול שאלות, הוא גם כשהתשובה שניתנה היא

... שהיא תשובה, יש או אין, טיפשות + שקר חזל + היהדות, אחד אמת שקר טוב או רע, סם החיים וסם המוות מהי השאלה הראשונה והאחרונה שצריך האדם לשאול? אליעד כהן מסביר שהכל מתחיל בשאלה, אך כל שאלה של האדם היא בעצם סוג של חיסרון. כשאדם ... חיסרון פנימית. לכן, שאלה תמיד מגיעה מתוך חוויה של חיסרון, והתשובה משלימה את אותו חיסרון. אם אדם חוקר את כל השאלות עד השורש שלהן, הוא מגיע לשאלה האחרונה והבסיסית ביותר שהיא השורש של כל השאלות כולן. השאלה האחרונה הזאת היא שאלה שהשכל לא ... הבלבולים והשקרים כדי להגיע לאמת. מדוע אליעד מבקר את חכמי היהדות ואת דברי חזל? אליעד מתייחס לביקורת כלפי היהדות וחזל בטענה שהמסורת והדת מסתירות מהאדם את השאלה הבסיסית והחשובה ביותר: איך נוצר הרצון? או מהי המהות של היש והאין?. הוא מבקר את הגישה המסורתית שבה יש כביכול עידוד לשאול, אבל בפועל השאלות החשובות באמת נשארות ללא תשובה, או שהתשובות הן תמיד חלקיות ולא נכונות. אליעד מסביר שבגלל שהיהדות והמסורת מאוד קרובות לאמת, הן יותר מסוכנות כי הן נראות נכונות ואמיתיות, למרות שהן מסתירות את המהות האמיתית. למה האדם חייב לשקר לעצמו כדי למצוא את האמת? לפי אליעד, הדרך ... אם האדם מנסה לחשוב בצורה הפוכה לחלוטין, ולא מצליח, זו ההוכחה היחידה שהוא הגיע לאמת. כי אם הוא מצליח לחשוב בצורה אחרת, זה אומר שהאמת שלו עדיין לא מוחלטת. אליעד מדגיש שבסופו של דבר אי אפשר לברוח מהאמת, ולכן האדם חייב לאתגר את עצמו בכל ... איך משתחררים מהסבל? האם אפשר לשקר באופן מוחלט? מדוע היהדות מסתירה את האמת? מדוע כל רצון ושאלה מגיעים מחוויה של חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם שואל, כל דבר שהוא רוצה או כל רצון שעולה בו, הם למעשה חוויה של חיסרון ... הוא שואף להשלים. לפי אליעד, שאלה היא תמיד ביטוי של חוסר, והתשובה היא מה שממלא ומשלים את החיסרון הזה. כל חיי האדם הם שרשרת אינסופית של שאלות, ספקות ורצונות, ומכאן נובעת כל תחושת החוסר, הריקנות והסבל שלו. מהי השאלה האחרונה, השורשית, ... לו שום מקום של ספק. רק אם האדם מנסה בכל כוחו לשקר לעצמו ולהוכיח שהאמת שלו לא נכונה, ולא מצליח לעשות את זה, רק אז הוא יודע שהוא באמת הגיע להבנה מוחלטת. עד אז הוא עדיין יהיה שבוי בספקות ובלבולים, כי תמיד קיימות אינסוף אפשרויות ווריאציות ... רואה שאין אפשרות לחשוב אחרת, הוא באמת משתחרר מהספק. למה היהדות ודברי חזל מונעים מהאדם להגיע להבנה אמיתית? אליעד מבקר באופן נוקב את היהדות ואת חזל, בכך שהם מסתירים מהאדם את השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום. המסורת היהודית כביכול מעודדת לשאול שאלות, אבל בפועל מסתירה את השאלה הגדולה ביותר - מהי המהות של הרצון?, מהו השורש של היש והאין?. הוא טוען שהדת עושה סוג של הונאה אינטלקטואלית, בכך שהיא ... או נותנת תשובות סותרות ולא מדויקות. הוא מסביר שדווקא בגלל שהיהדות היא כל כך קרובה לאמת, היא גם מסוכנת מאוד, כי השקר שלה נראה כמו אמת מוחלטת. מהם סם החיים וסם המוות לפי אליעד כהן? אליעד משתמש במונחים סם החיים וסם המוות בהקשר רוחני. הוא ... השכל לא מבין אחדות? מדוע חייבים לעבור את כל הספקות? מדוע היהדות מסתירה את האמת? ...

... ברגשות דתיים, יהדות, התורה היהודית, משה רבנו, החרדים, פגיעה ברגשות הזולת, אתאיסטים, אמונה אתאיסטית, אבולוציה תודעתית, לפגוע ברגשות של אחרים האם פגיעה ברגשות דתיים היא דבר לגיטימי? אליעד עוסק בשאלה המורכבת של פגיעה ברגשות דתיים ובהשלכותיה, ומסביר לעומק מדוע בכל פעם שאדם ... מתמקדים בדמותו של משה ולא באלוהים עצמו, ולכן מבחינה אבולוציונית - תודעתית, היהדות מהווה מחסום להתקדמות תודעתית. כיצד הדת היהודית עוצרת את האבולוציה התודעתית? אליעד מציג את ההשוואה בין ההתפתחות המדעית, שמתקדמת דרך הטלת ספק מתמדת במה שהיה קודם, לבין היהדות שלטענתו פועלת הפוך לגמרי. הוא מתאר כיצד המדע מתפתח דווקא משום שהוא מנסה כל הזמן להוכיח שטעו בעבר, ונותן דוגמאות כיצד אנשים מקבלים פרס נובל רק אם הם מפריכים תיאוריות קודמות ולא אם הם רק מוכיחים אותן. לעומת זאת, בדת היהודית, הוא מסביר, אנשים מגיעים לבית המדרש מתוך ההנחה שהכל נכון ואסור להטיל ספק, מה שמונע התפתחות מחשבתית אמיתית. האם גם אתאיסטים יכולים ללמוד מפגיעה באמונות דתיות? אליעד מוסיף נקודה חשובה על התפקיד של ההסברים שלו כלפי אנשים אתאיסטים. הוא מציין שכאשר הוא מטיל ספק בסיפורים דתיים כמו הסיפור של משה רבנו, הוא בעצם מלמד גם אנשים אתאיסטים להטיל ספק בעמדות שלהם עצמם. כלומר, הטלת ספק בסיפור משה רבנו אינה רק מיועדת לאנשים דתיים אלא גם לאתאיסטים, כי כאשר הם שומעים את הספקנות שלו לגבי משה, הם ... שיכולה להיות מאוד פרובוקטיבית, כמו דיבור שלילי על משה רבנו, לא רק כדי לזעזע אנשים דתיים אלא גם כדי לעורר אצל המאזינים חשיבה עצמאית ... שיטתית כדי להבהיר שלא קיימת עמדה נייטרלית שלא תפגע באף אדם. בין אם מדובר בדעות על דת, פוליטיקה או אפילו נושאים פשוטים כמו סוג המים שצריך ... עיוורת, ולהראות כיצד הספקנות היא כלי חיוני להתפתחות תודעתית. האם מותר לפגוע ברגשות דתיים? האם היהדות עוצרת את ההתפתחות התודעתית? מה התועלת בהטלת ספק באמונה דתית? למה כל דעה ציבורית פוגעת במישהו? איך להשתמש ...

... היהודים, זוכי פרס נובל יהודים, האם היהודים יותר חכמים? האם ליהודים יש גן של חוכמה? למה היהודים יותר מצליחים? האם היהודים יותר טובים מהגויים? חוכמת התורה, חוכמת היהדות, העם היהודי, גנטיקה יהודית, העם הנבחר האם יהודים באמת יותר חכמים מאחרים? אליעד כהן דן בשאלה האם היהודים אכן חכמים יותר או מצליחים יותר מאנשים שאינם יהודים, כפי שמקובל לחשוב. הוא מתחיל בשאלה פשוטה: האם העובדה שיהודים רבים מצליחים בתחומים שונים מעידה בהכרח על כך שהם יותר חכמים או שיש להם גן ייחודי של חוכמה? תחילה אליעד מברר עם השואל את מקור ההנחה שהיהודים הם אכן יותר מוצלחים. אליעד מסביר כי השאלה אם יהודים מצליחים יותר קשורה באופן שבו אנו נחשפים למידע. לדוגמה, מי שחי בישראל או בקהילה יהודית יחשוב שיהודים מצליחים מאוד, כי זה מה שהתקשורת סביבו מדגישה. אך אם הוא היה חי בסין או בהודו, הוא היה חושב שהסינים או ההודים הם ... אלא מהדרך שבה מידע מגיע אלינו. האם באמת יהודים זוכים ביותר פרסי נובל? אליעד מביא כדוגמה את פרס נובל, ומספר על כתבה שהציגה נתונים לגבי מדינות שהוציאו הכי הרבה זוכי פרס ... לא בהכרח אומר משהו על הגנטיקה או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות לחוכמה? אליעד מעלה נקודה נוספת, שבמידה והיהודים אכן נושאים בגנים חכמים במיוחד, או אם יש קשר מהותי בין היהדות עצמה לחוכמה, הרי שהיינו אמורים לראות פריצות דרך מרשימות ביותר דווקא בקרב מי שמייצגים את היהדות באופן הכי אותנטי - הרבנים ואנשי הדת, אלה שמקדישים את חייהם ללימודי תורה. אך אליעד מציין שלא מוכרים רבנים שזכו בפרס נובל או יצרו המצאות שהשפיעו על העולם כתוצאה ישירה מהלימוד התורני שלהם. רבנים שכן הגיעו להישגים מדעיים או טכנולוגיים לרוב למדו באוניברסיטאות או במסגרות חיצוניות ללימוד הדתי. אליעד מדגיש שהרבנים, שמייצגים את היהדות המסורתית יותר מכל אדם אחר, לא היו אלה שהביאו לעולם המצאות מדעיות או רעיונות חדשים משמעותיים מהלימוד התורני עצמו. אם