... מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר ... כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות ... כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין ... את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה ... קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה ... המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, ... הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל ... המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את ... שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים ... כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את ... אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ... להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות ... - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן ... כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות ... הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על ... התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי ... אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא ... בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של ...

... פחד ממאגיה שחורה, פחד מרוחות רעות, פחדים של ילדים, ללמוד מדע, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, לימודי מדע איך מתמודדים עם חרדות והפרעות נפשיות שמקורן ... יתר במיסטיקה ובתכנים הקשורים לעולם הרוח. מדוע לימודי מדע מפחיתים פחדים מיסטיים והפרעות נפשיות? הדרך העיקרית ... מציע לטיפול ולהתמודדות עם הפרעות וחרדות מיסטיות היא לימודי מדע. הוא מסביר שככל שאדם ילמד יותר מדעים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אסטרונומיה וכדומה, ... רעות, שדים, או פחד מעין הרע. ברגע שהילד הזה ייחשף לתכנים מדעיים, כמו סרטוני מדע לילדים, הסברים על איך העולם עובד מבחינה מדעית, איך פועלים חוקי הטבע ואיך נוצרים דברים בעולם, ... שלו יצטמצמו והוא יהיה הרבה יותר רגוע ונורמלי. איך לימודי מדע מחלישים פחדים ודמיונות כמו שדים, רוחות וכישופים? אליעד מסביר שהסיבה שלימודי מדע מועילים להפחתת פחדים מיסטיים היא שמדע ומיסטיקה הם שני הפכים גמורים. המדע מבוסס על חשיבה ריאלית, הוא מאמין רק בדברים שאפשר לראות, לחוש או להוכיח. מבחינת המדע, אין דבר כזה רוחות, אין דבר כזה שדים, מלאכים או קישופים, ולמרות שאולי המדע לא יכול לפסול לגמרי את האפשרות של עולם הבא, הוא לא מייחס לכך חשיבות, כיוון שאין לזה הוכחות מדעיות או בסיס מציאותי ברור. לעומת זאת, מיסטיקה עוסקת ... גלגולים או עולם הבא. לכן, ככל שאדם יהיה יותר מחובר לחשיבה המדעית והרציונלית, כך הוא יתרחק באופן טבעי מהדמיונות ומהחרדות הנלוות אליהם. איזה סוג תוכן מדעי מומלץ כדי להתמודד עם פחדים מיסטיים? אליעד ממליץ לאנשים שסובלים מהפרעות מיסטיות לראות סרטונים מדעיים, לקרוא חומרים או להשתתף בפעילויות שמסבירות איך ... להאמין בדמיונות בלתי הגיוניים וגם להבין את העולם בצורה מדעית וברורה. זו הסיבה שבגללה לימודי מדע עובדים כל כך טוב כטיפול לחרדות ופחדים מיסטיים. אליעד מבהיר כי הוא אינו נכנס לשאלה האם המדע או המיסטיקה אמיתיים או שקריים באופן מוחלט. הוא טוען ... כאן אינה לבדוק את אמיתות המיסטיקה אלא להדגיש כיצד לימודי מדע יכולים לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם חרדות ... עם פחדים מיסטיים? טיפול בהפרעות נפשיות באמצעות לימודי מדע האם מדע יכול להפחית סכיזופרניה? מה ההבדל בין מדע למיסטיקה? איך ללמד ילדים מדע כדי להפחית פחדים? מיסטיקה וסכיזופרניה חרדות מיסטיות ...

... אימה מדע בדיוני, איך לעשות סרט טוב? סרטים מצוירים, סרטי מדע בדיוני, סרטי אימה, סרטי מיסטיקה, משחקי הכס, הנוקמים, דוקטור סטריינג, סופרמן מן, סרטי גיבורי על, לזמן את הרוע, אימה מיסטית, מגרש השדים, תיקים באפילה מה ההבדל בין סרט מדע בדיוני מיסטי לבין סרט מדע בדיוני רגיל? אליעד כהן מסביר שההבדל בין סרטי מדע בדיוני רגילים לסרטי מדע בדיוני מיסטיים קשור באופן שבו הצופים תופסים את הסרט ואת המציאות שבו. סרט מדע בדיוני רגיל יכול להיות סרט שבו חוצנים פולשים לכדור הארץ או אסטרואיד מאיים להשמיד את הכוכב. בסרטים כאלה, הצופה מראש מכין את עצמו לכך שמדובר במשהו דמיוני ... פנימי עקבי של העלילה. לעומת זאת, בסרטי מדע בדיוני מיסטיים, כגון לזמן את הרוע, מגרש השדים או תיקים באפלה, קיים שילוב מיוחד: הסרט מנסה לגרום לצופה להרגיש כאילו מדובר באירועים שאולי יכולים להתרחש באמת. ... שמוסכם על הצופה. איך לעשות סרט אימה מדע בדיוני טוב? לסיכום, אליעד מסביר שכדי ליצור סרט אימה או מדע בדיוני טוב, הבמאי או התסריטאי חייבים להחליט מראש כיצד הם רוצים שהצופה יחווה את הסרט: האם כמשהו בדיוני לחלוטין או כאפשרות ממשית. אם הסרט מיועד לקהל שמפחד באמת ... אם הסרט מיועד לקהל שאוהב בעיקר פנטזיה ומדע בדיוני שאינם נוגעים בפחדים אמיתיים, אז כדאי שהסרט יציג יותר אלמנטים דמיוניים ופחות אלמנטים ריאליסטיים. כלומר, הצלחה של סרט תלויה בהתאמה מדויקת של האלמנטים ... לעשות סרט אימה טוב? מה ההבדל בין סרטי מדע בדיוני למיסטיקה? למה אנשים אוהבים סרטי אימה? איך ליצור תסריט לסרט אימה? מה הופך סרט מדע בדיוני למציאותי? סרטי אימה מיסטיים מומלצים למה משחקי הכס הצליחה? לימודי קולנוע, כתיבת תסריט לסרט קולנוע, לימודי בימוי קולנוע, לימודי תסריטאות, אקדמיה לקולנוע, ...

... הכס, היגיון בחוסר היגיון, היגיון בסדרות מדע בדיוני, היגיון בסדרות פנטזיה, סרטי מדע בדיוני, סרטי פנטזיה, איך לביים סרט? איך לכתוב תסריט? בימאי סרטים, לביים סרטים, צפייה בסרטים למה אנשים מתלוננים על חוסר היגיון בסדרות פנטזיה ומדע בדיוני? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע אנשים שמקבלים מראש את הרעיון שדברים מסוימים בסדרות מדע בדיוני ופנטזיה אינם הגיוניים, עדיין מתלוננים על כך שחלקים מסוימים בסדרה הם לא הגיוניים. הוא מביא כדוגמה את הסדרה משחקי הכס, סדרה פופולרית בזאנר הפנטזיה, שיש ... פרטים קטנים ולא הגיוניים? אליעד נותן הסבר לכך ואומר שאנשים מוכנים לקבל מראש שיש דברים בלתי הגיוניים בסדרת פנטזיה או מדע בדיוני, כמו דרקונים או חזרתם לחיים של המתים. עם זאת, הם עדיין מצפים שבתוך העולם הבדיוני הזה יישמר סוג של היגיון פנימי ועקביות. כשאדם מתחיל לצפות בסדרה כזו, ... את זה?, כיוון שיש כאן חוסר עקביות פנימית עם כללים שהוגדרו במהלך הסדרה עצמה. מהו ההיגיון הפנימי של סדרות וסרטי פנטזיה ומדע בדיוני? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מדגיש היא שבכל סדרה או סרט פנטזיה ומדע בדיוני יש היגיון פנימי, הגדרה של מה אפשרי ומה לא אפשרי. הצופים מוכנים לקבל על עצמם שהעולם של הסדרה הוא בדיוני, אך בתנאי שיהיו עקביות והיגיון בתוך הכללים ... כשהסדרה מפרה את הגבולות שהיא עצמה הגדירה, הצופה מתקשה לקבל זאת. היגיון פנימי הוא דבר חשוב מאוד ביצירת סדרות פנטזיה, מדע בדיוני ובכלל בכל סוג של כתיבה או יצירה בדיונית. למה אנשים מתלוננים על סדרות פנטזיה? מה זה היגיון פנימי בסרטים? איך לכתוב תסריט לסרט פנטזיה? מה לא הגיוני במשחקי הכס? איך בונים עולם בסרטי פנטזיה? איך לביים סדרת מדע בדיוני? ...

... לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה למה אנשים מתלבטים לגבי לימוד קבלה? הרבה אנשים מתלבטים האם ללכת ללמוד קבלה או לבחור בפעילות ... אך אליעד מציין שהרבה אנשים הולכים ללמוד קבלה מבלי להבין באמת למה הם עושים זאת. הם מאמינים שיש שם סודות גדולים, אך בפועל לימודי הקבלה אינם מדעיים אלא מבוססים על אמונה. בקבלה מלמדים דברים שהיו נכונים לכאורה לפני אלפי שנים, ואין אפשרות לשנות או לעדכן אותם, בשונה ממדע אמיתי שבו כל דבר נתון לבדיקה חוזרת ולשינוי. אליעד מביא את דוגמת הזואולוגיה שבה לומדים תמיד מחקרים עדכניים ולא מתבססים על ידע עתיק שלא ניתן לבדיקה. הוא אומר שלימודי קבלה, בהשוואה למדעים אחרים, הם כמו להיכנס לשיעור על עולם עתיק, מבלי יכולת לבדוק או להפריך את הדברים שנאמרים שם. מה הסכנה בלימודי קבלה ובכתות בכלל? אליעד מזהיר מפני מה שהוא מכנה כתות, כולל ... לחשוב בצורה עצמאית, הן מלמדות להאמין בצורה עיוורת. בקבלה, אם מישהו ינסה לומר שהידע הקודם שגוי או לא מדויק, הוא לא יתקבל בברכה. לעומת זאת, במדע יש גישה פתוחה שבה כל דבר נבדק מחדש. אליעד מדגיש שהבעיה הגדולה ביותר בקבוצות קבלה וכתות היא שהן מתערבות בחשיבה הפנימית של האדם, ובכך הן מסוכנות יותר מקבוצות דתיות רגילות, ... שאלות כמו: למה אני הולך ללמוד קבלה? מה אני רוצה להשיג שם?. אם התשובה שלך ברורה, אז אתה יכול למדוד אם לימודי הקבלה מתאימים לך. אם אתה מחפש ידע מדעי אמיתי ועדכני, ייתכן שקבלה היא לא המקום בשבילך, כי היא לא מתעדכנת ולא מאפשרת לשאול שאלות עמוקות או להטיל ספק במה שכבר נאמר. למה אנשים עדיין נמשכים ללימודי קבלה? אליעד טוען ... להגיע להבנה עמוקה של עצמו ושל העולם סביבו, ולא דרך אמונה עיוורת בתיאוריות עתיקות שאינן ניתנות לבדיקה. האם לימודי קבלה הם כת? מהי המשמעות של מדע הקבלה? איך לבחור נכון מסלול התפתחות רוחני? האם קבלה באמת מובילה להבנת העצמי? מהן הסכנות בלימודי קבלה וכתות? למה אנשים נמשכים ללימוד קבלה? ...

מדע פיזיקה הוכחות מדעיות פילוסופיה איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים לכל מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ולגלות את הנחות היסוד השרירותיות היא די פשוטה. על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר כך לוקחים גם את הנחות היסוד של התיאוריה עצמה, וגם עליהן ...

... האם יש חיים בחלל? יצורים חיים בחלל, מדע, האם קיימים חייזרים? יקומים מקבילים, חיים תבוניים, חיים מחוץ לכדור הארץ, חייזרים האם הם קיימים האם קיימים חייזרים ומה ההגדרה שלהם? השאלה האם ... שלנו נכונים בכל רחבי היקום. גם אם מדענים ינסו להוכיח שחלק מצורות החיים הן בלתי אפשריות לפי חוקי הפיזיקה שלנו, אין לנו ערובה לכך שחוקים אלו תקפים בכל מקום ביקום. יכול להיות ... קיומם של חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. מאחר והיקום ככל הנראה אינסופי ויש אפשרויות בלתי מוגבלות, סביר מאוד להניח שקיימות צורות חיים אחרות מלבד אלו שאנו מכירים בכדור הארץ. ... בכל מקום ביקום? אם היינו חייזרים - מדענים המסתמכים על החוקים הפיזיקליים הידועים לנו, יכולנו להוכיח מתמטית שחלק מהצורות האפשריות של חיים אינן יכולות להתקיים. אך אם מבינים שהיקום ... האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי בזמן ובמרחב, הסבירות לכך שיש חיים מחוץ לכדור הארץ היא גבוהה מאוד. עם זאת, מאחר שאנחנו מוגבלים לתפיסת המציאות שלנו, ... שלא יהיה. עכשיו אם היית חייזר בצורת מדען עוד פעם אם היית חייזר בצורת מדען גם אם היום היית איש מדע שחושב שהוא חכם והיו אומרים לך לא נכון המקום והזמן הם מוגבלים הם לא אינסופיים ויש חוקי פיזיקה מסוימים ואז הוא אומר לך אפשר להוכיח שיש צורות ...

... חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 1 ... מראש שיש מיליארדי כוכבים בשמיים, בעוד כל האחרים בתקופתם חשבו שיש רק אלפי כוכבים בודדים. על פי הטענה, רק לאחר המצאת הטלסקופ הבינו המדענים את מה שחזל ידעו מזמן. אליעד כהן מצביע על כמה ... זאת, זה לא מוכיח שהמקור הוא אלוהי. בנוסף, אם מדובר במספר בערך ולא מדויק, גם אז לא מדובר בהכרח בהוכחה לאלוהיות של התורה. האם גילוי מדעי מאוחר מוכיח שהתורה ניתנה מאלוהים? אליעד מסביר כי גם אם באמת חזל או התורה חזו משהו שהמדענים גילו מאוחר יותר, זה עדיין לא בהכרח מוכיח ... חישובים מתמטיים או אמצעי אחר שלא מוכר לנו כיום. העובדה שאנו לא יודעים איך הם ידעו זאת לא אומרת אוטומטית שהמקור הוא אלוהי. למשל, גם מדענים כיום יודעים דברים בזכות טכנולוגיה מתקדמת, לא ... הטענה שחזל ידעו ראשונים איננה מוכחת, מכיוון שאי אפשר להוכיח שלפניהם אף אחד לא ידע זאת. מדוע לא ניתן להסתמך באופן מוחלט על מסקנות המדע הנוכחיות? אליעד מדגיש שגם אם כיום המדענים הגיעו למסקנה מסוימת לגבי מספר הכוכבים או כל תגלית אחרת, אין שום ודאות מוחלטת שמסקנה זו לא תשתנה בעתיד. בדיוק כפי שבעבר טעו המדענים כשאמרו שיש רק כמה אלפי כוכבים, ייתכן שגם המדענים של היום טועים במספר המיליארדים שהם טוענים שקיימים. לכן, הסתמכות על מדע מודרני בתור הוכחה לאלוהיות התורה היא רעועה, כי היא מניחה שהמדע הנוכחי הוא מוחלט ובלתי משתנה. כיצד נכון לתרגל ... ולנתח אותה בצורה ביקורתית ויעילה. האם יש הוכחות לאמיתות התורה? כיצד לזהות הנחות יסוד בטענות? האם חזל ידעו אסטרונומיה? האם גילוי מדעי מוכיח את נכונות התורה? מי באמת כתב את התורה? האם התורה והמדע מתיישבים יחד? ...

... מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע מי באמת מסתובב סביב מי, כדור הארץ או השמש? השאלה העיקרית שבה עוסק אליעד כהן היא מי מסתובב סביב מי - האם כדור הארץ מסתובב סביב השמש, או שהשמש מסתובבת ... שאין שום הוכחה מוחלטת, מנקודת מבט לוגית ופילוסופית, לכך שהשמש מסתובבת סביב כדור הארץ או ההיפך. הוא מדגיש כי אנשים רבים חושבים בטעות שהעניין הוכרע לחלוטין מבחינה מדעית, אך המציאות היא מורכבת הרבה יותר. אליעד כהן מציין שהדבר הראשון שיש להבין הוא שמבחינה תפיסתית, כל תנועה תמיד נמדדת ביחס למשהו אחר. כלומר, עצם לא יכול ... התיאוריה של גלילאו גלילי, שטען שכדור הארץ הוא שמסתובב סביב השמש, ואף נתן את הדוגמה המפורסמת של אדם שיושב ברכבת וחושב שהעצים נעים ולא הוא עצמו. הוא מסביר שמבחינה מדעית ופיזיקלית התפיסה שהשמש היא המרכז וכדור הארץ נע סביבה, נובעת מסיבות של נוחות חישובית. מבחינה פילוסופית, כל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום, תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר להבנה ולחישובים. לוגיקה מול מדע: מה ההבדל ביניהם? אליעד מפרט גם את ההבדל בין לוגיקה ומדע. המדע הוא מבוסס תצפיות וניסויים, והוא אומר לנו מה קורה בפועל, ואילו הלוגיקה מבוססת על מה שניתן לדמיין, על מה אפשרי או לא אפשרי מבחינה שכלית. ... והזמן עצמם הם מושגים סובייקטיביים, שתלויים תמיד ביחס שהמוח נותן בין האובייקטים שהוא מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ההליוצנטרי? האם אפשר לדמיין מקום ללא זמן? האם קיימת תנועה מוחלטת? מי מסתובב כדור הארץ או השמש? מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? ... שונות. אחד הדוברים שואל מה הוכחות לכך שכדור הארץ באמת מסתובב, או אם יכול להיות שהכדור עצמו קבוע והכל סביבו זז. הוא מציין את השאלה הכללית אם יש היגיון או הוכחה מדעית לשאלה מי זז. האם כדור הארץ זז? הוכחות לניסוי מטוטלת בהמשך, הדוברים מדברים על מטוטלת כדרך להוכיח את תיאוריית התנועה של כדור הארץ. הם מתארים ניסוי בו ... בהבאת דוגמה של חוויה סובייקטיבית כמו נוסעים ברכבת - האם אנחנו נעים או שמה שסביבנו זז? לוגיקה ומדע: כיצד קובעים את האמת? בהמשך, יש שיחה על ההבדלים בין לוגיקה ומדע . הדיון מתמקד בשאלה מהו מקור האמת ובאיזה אופן ניתן להוכיח עובדות. הדוברים מבדילים בין לוגיקה ומדע, ומדברים על כך שלפעמים הנחות שנראות נכונות לא תמיד ניתנות להוכחה באמצעות ניסויים מדעיים בלבד. מהו מרכז היקום? ההרצאה נוגעת גם בשאלה מהו מרכז היקום, אם כדור הארץ הוא המרכז או שמא השמש או משהו אחר. אחד הדוברים מסביר כי האמת ביחס למיקום ...

... בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה את רעיון ההבחנה ... מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם ... את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר כל דבר בשכל ... אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ... תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום? ...