10:29טיפול בהצפה רגשית, טיפול בדמיון מודרך, שחזור טראומה, טיפול בטראומה, שחזור בדמיון מודרך, דמיון מודרך ככלי טיפולי, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי, כלים טיפוליים, לימודי אימון אישי, טיפול נפשי
מה זה טיפול בטראומה וכיצד הוא משפיע על הרגש?
כאשר אדם חווה טראומה, האירוע מותיר עליו השפעה רגשית חזקה ומתמשכת. לדוגמה, אם אדם נשדד ברחוב מסוים, בכל פעם שיעבור שם או יראה חפץ שמזכיר לו את האירוע, כמו אבן מסוימת ברחוב, הוא יחווה מחדש רגשות של פחד, חוסר אונים או השפלה. המוח שלו יוצר קישור אוטומטי בין הגירוי הטראומטי לבין הזיכרון הרגשי השלילי. בטיפול בטראומה, אחת המטרות המרכזיות היא לנתק את הקישור הזה ולהפחית את הכאב שהזיכרון גורם בכל פעם שהוא עולה מחדש. הטיפול מתמקד בשתי מטרות עיקריות:
כדי להפחית את הכאב הרגשי, המטפל בודק עם האדם למה האירוע נתפס אצלו כמשהו שלילי. לדוגמה, אדם שנשדד ואומר שחש חוסר אונים, המטפל יחקור לעומק מה בדיוק היה רע בחוסר האונים: האם זה שהוא לא הצליח להילחם חזרה, או חוסר השליטה בסיטואציה? דרך ניתוח מדויק של התחושות, ניתן לעזור לו לראות את האירוע באופן שונה, ובכך להקטין את הסבל.
למה חשוב לשחזר את הטראומה במדויק לפרטי פרטים?
אחת השיטות המרכזיות לטיפול בטראומה היא שחזור מדויק ומפורט של האירוע. המטופל מתבקש להיזכר בכל פרט, אפילו בפרטים שנראים לא חשובים לכאורה:
מה עושים לאחר שהרגשות עולים מחדש בשחזור?
כאשר הרגשות עולים שוב, המטפל מתחיל בתהליך של ניתוח התחושות והפרשנות של המטופל. למשל, אם המטופל אומר "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה", המטפל ישאל אותו מדוע הוא מרגיש כך, והאם ההשפלה שהוא חווה היא אכן אובייקטיבית או שאולי ישנה פרשנות אחרת. המטרה היא לנסות לשנות את תפיסת המטופל לגבי האירוע ולהקל על סבלו.
האם חשוב שהזיכרון יהיה מדויק?
הטיפול אינו עוסק בהכרח במה שקרה במציאות, אלא באיך המטופל זוכר את האירוע. אם המטופל זוכר שהיו שלושה אנשים ממוצא מסוים במקום שלא היו, זה לא משנה. מה שחשוב זה איך שהמוח שלו מתייחס לאירוע. לכן הטיפול תמיד יהיה בזיכרון האישי ולא במציאות האובייקטיבית.
כיצד ניתן לטפל בטראומה שהודחקה לחלוטין?
במקרים בהם הטראומה מודחקת לחלוטין, המטופל לא זוכר את האירוע עצמו אלא רק מרגיש רגשות שליליים או פחד בלתי מוסבר מחפצים או מצבים מסוימים. במצבים כאלה, המטפל ינסה לשחזר פרטים מסביב לאירוע, אפילו אם הם אבסטרקטיים או לא ברורים, עד שהמטופל יתחיל להיזכר בפרטים נוספים. ברוב המקרים, עם עבודה הדרגתית, ניתן להוציא מידע שהיה מודחק ולשחזר לפחות חלקים מהחוויה.
מה אם אדם באמת לא מסוגל להיזכר בשום פרט מהאירוע הטראומטי?
אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הטראומה מודחקת לחלוטין עד שלא ניתן להיזכר בשום פרט, אך אליעד כהן מדגיש שמקרים אלו נדירים מאוד, וברוב הפעמים, עם עבודה ממושכת והדרגתית, ניתן יהיה להחזיר לפחות חלקים מסוימים מהחוויה לתודעה של האדם. אם האדם לא היה זוכר דבר, סביר להניח שלא היה מפחד, ולכן עצם הפחד או הכאב מוכיחים שישנה גישה לחוויה המודחקת.
האם ניתן לטפל גם בפחד עתידי באמצעות דמיון מודרך?
אותו תהליך בדיוק יכול לשמש גם עבור פחדים עתידיים. אם אדם חושש שדבר מסוים יקרה לו בעתיד, המטפל יבקש ממנו לדמיין לפרטי פרטים את התרחיש המפחיד: כיצד בדיוק הדבר קורה, מה הוא רואה, שומע ומרגיש. ככל שהדמיון יהיה מוחשי יותר, כך יהיה קל יותר להבין בדיוק ממה האדם פוחד ולנסות לטפל בפחד הזה על ידי שינוי התפיסות שלו לגבי האירוע המדומיין.
מה המסקנה העיקרית של השיטה הטיפולית הזו?
המסקנה המרכזית בטיפול בשיטת הדמיון המודרך והצפת הזיכרונות היא שהעלאת פרטים רבים ככל האפשר מאפשרת למטופל לחוות מחדש את התחושות המקוריות, ומכאן להתחיל לפרש אותן מחדש. ההתמודדות הישירה עם הרגשות והזיכרונות היא המפתח להפחתת סבל נפשי מטראומות ופחדים.
כאשר אדם חווה טראומה, האירוע מותיר עליו השפעה רגשית חזקה ומתמשכת. לדוגמה, אם אדם נשדד ברחוב מסוים, בכל פעם שיעבור שם או יראה חפץ שמזכיר לו את האירוע, כמו אבן מסוימת ברחוב, הוא יחווה מחדש רגשות של פחד, חוסר אונים או השפלה. המוח שלו יוצר קישור אוטומטי בין הגירוי הטראומטי לבין הזיכרון הרגשי השלילי. בטיפול בטראומה, אחת המטרות המרכזיות היא לנתק את הקישור הזה ולהפחית את הכאב שהזיכרון גורם בכל פעם שהוא עולה מחדש. הטיפול מתמקד בשתי מטרות עיקריות:
- לצמצם את תדירות הופעת הזיכרון הטראומטי.
- להקטין את עוצמת הכאב הנפשי שמלווה את הזיכרון.
כדי להפחית את הכאב הרגשי, המטפל בודק עם האדם למה האירוע נתפס אצלו כמשהו שלילי. לדוגמה, אדם שנשדד ואומר שחש חוסר אונים, המטפל יחקור לעומק מה בדיוק היה רע בחוסר האונים: האם זה שהוא לא הצליח להילחם חזרה, או חוסר השליטה בסיטואציה? דרך ניתוח מדויק של התחושות, ניתן לעזור לו לראות את האירוע באופן שונה, ובכך להקטין את הסבל.
למה חשוב לשחזר את הטראומה במדויק לפרטי פרטים?
אחת השיטות המרכזיות לטיפול בטראומה היא שחזור מדויק ומפורט של האירוע. המטופל מתבקש להיזכר בכל פרט, אפילו בפרטים שנראים לא חשובים לכאורה:
- באיזה רחוב היית?
- מה היה מזג האוויר?
- מה לבשת?
- מה שמעת או הרחת באותו רגע?
- איך בדיוק נראה האדם שתקף אותך?
מה עושים לאחר שהרגשות עולים מחדש בשחזור?
כאשר הרגשות עולים שוב, המטפל מתחיל בתהליך של ניתוח התחושות והפרשנות של המטופל. למשל, אם המטופל אומר "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה", המטפל ישאל אותו מדוע הוא מרגיש כך, והאם ההשפלה שהוא חווה היא אכן אובייקטיבית או שאולי ישנה פרשנות אחרת. המטרה היא לנסות לשנות את תפיסת המטופל לגבי האירוע ולהקל על סבלו.
האם חשוב שהזיכרון יהיה מדויק?
הטיפול אינו עוסק בהכרח במה שקרה במציאות, אלא באיך המטופל זוכר את האירוע. אם המטופל זוכר שהיו שלושה אנשים ממוצא מסוים במקום שלא היו, זה לא משנה. מה שחשוב זה איך שהמוח שלו מתייחס לאירוע. לכן הטיפול תמיד יהיה בזיכרון האישי ולא במציאות האובייקטיבית.
כיצד ניתן לטפל בטראומה שהודחקה לחלוטין?
במקרים בהם הטראומה מודחקת לחלוטין, המטופל לא זוכר את האירוע עצמו אלא רק מרגיש רגשות שליליים או פחד בלתי מוסבר מחפצים או מצבים מסוימים. במצבים כאלה, המטפל ינסה לשחזר פרטים מסביב לאירוע, אפילו אם הם אבסטרקטיים או לא ברורים, עד שהמטופל יתחיל להיזכר בפרטים נוספים. ברוב המקרים, עם עבודה הדרגתית, ניתן להוציא מידע שהיה מודחק ולשחזר לפחות חלקים מהחוויה.
מה אם אדם באמת לא מסוגל להיזכר בשום פרט מהאירוע הטראומטי?
אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הטראומה מודחקת לחלוטין עד שלא ניתן להיזכר בשום פרט, אך אליעד כהן מדגיש שמקרים אלו נדירים מאוד, וברוב הפעמים, עם עבודה ממושכת והדרגתית, ניתן יהיה להחזיר לפחות חלקים מסוימים מהחוויה לתודעה של האדם. אם האדם לא היה זוכר דבר, סביר להניח שלא היה מפחד, ולכן עצם הפחד או הכאב מוכיחים שישנה גישה לחוויה המודחקת.
האם ניתן לטפל גם בפחד עתידי באמצעות דמיון מודרך?
אותו תהליך בדיוק יכול לשמש גם עבור פחדים עתידיים. אם אדם חושש שדבר מסוים יקרה לו בעתיד, המטפל יבקש ממנו לדמיין לפרטי פרטים את התרחיש המפחיד: כיצד בדיוק הדבר קורה, מה הוא רואה, שומע ומרגיש. ככל שהדמיון יהיה מוחשי יותר, כך יהיה קל יותר להבין בדיוק ממה האדם פוחד ולנסות לטפל בפחד הזה על ידי שינוי התפיסות שלו לגבי האירוע המדומיין.
מה המסקנה העיקרית של השיטה הטיפולית הזו?
המסקנה המרכזית בטיפול בשיטת הדמיון המודרך והצפת הזיכרונות היא שהעלאת פרטים רבים ככל האפשר מאפשרת למטופל לחוות מחדש את התחושות המקוריות, ומכאן להתחיל לפרש אותן מחדש. ההתמודדות הישירה עם הרגשות והזיכרונות היא המפתח להפחתת סבל נפשי מטראומות ופחדים.
- טיפול בטראומה
- כיצד משנים תפיסות רגשיות?
- שיטות להפחתת חרדות ופחדים
- כיצד להתמודד עם זיכרונות קשים?
- פסיכולוגיה של טראומה
טיפול בטראומה: הבנת התהליך והשפעתו על הרגש
כאשר אדם חווה טראומה, היא משאירה עליו חותם עמוק, ולעיתים קרובות גורמת לו לתגובות רגשיות חזקות כאשר הוא נזכר באירוע או נתקל בגורמים המזכירים לו את החוויה. לדוגמה, אדם שנשדד ברחוב מסוים עלול לפתח פחד קיצוני מללכת ברחוב זה שוב. בכל פעם שהוא רואה את אותה האבן ברחוב, המוח שלו מקשר אותה לשוד, והוא חווה מחדש את החוויה הרגשית.
ניתוק הקשר בין הגירוי הטראומטי לזיכרון
חלק מהטיפול בטראומה כולל עבודה על ניתוק הקישור בין גירוי מסוים (כמו האבן ברחוב) לבין החוויה השלילית. המטרה היא שהאדם יוכל להמשיך בחייו מבלי שהטריגר יגרום לו לחוות שוב ושוב את האירוע הקשה. בנוסף, יש שתי מטרות נוספות בטיפול:
1. לצמצם את תדירות הזיכרונות הטראומטיים.
2. להקטין את עוצמת הכאב הנפשי כאשר הזיכרון עולה.
כיצד מפחיתים את תחושת הסבל מהזיכרון?
כדי להקטין את הכאב הרגשי שקשור לאירוע הטראומטי, יש צורך להבין מדוע האירוע נחווה כמשהו רע. לדוגמה, אדם שנשדד עשוי לומר כי בזמן השוד הוא הרגיש חוסר אונים מוחלט. במקרה כזה, המטפל ינסה לפרק את התחושה: מה בדיוק גרם לתחושת חוסר האונים? האם זו הייתה העובדה שהוא לא הצליח להילחם חזרה? האם זה היה חוסר השליטה על הסיטואציה? באמצעות ניתוח עמוק של התחושה, ניתן לעזור לאדם לשנות את האופן שבו הוא תופס את האירוע, ובכך להפחית את הסבל הקשור אליו.
שחזור הטראומה לצורך טיפול
אחד האתגרים בטיפול הוא שהמטופל לא תמיד זוכר במדויק מה הרגיש באותו רגע טראומטי. ייתכן שהוא זוכר את האירוע באופן מעורפל, או שהוא מרגיש פחד אך לא יודע להסביר למה בדיוק. לכן, אחת הדרכים לעזור לו היא ליצור "הצפה רגשית" על ידי שחזור מפורט של הסיטואציה. השחזור הזה מתבצע על ידי הצפת כמה שיותר פרטים על האירוע, כולל פרטים שנראים לכאורה לא רלוונטיים, למשל:
הסיבה להצפת הזיכרונות הקטנים והסביבתיים היא שבדרך זו האדם "נכנס" מחדש לחוויה, והתהליך מאפשר לו לחוות מחדש את הרגשות שהיו לו אז. ככל שהחוויה תחזור להיות מוחשית יותר, כך הרגש שקשור אליה יצוף בעוצמה רבה יותר. זהו שלב הכרחי בטיפול, משום שאם האדם לא מצליח להתחבר רגשית למה שהוא חווה, קשה יהיה לטפל באותה חוויה רגשית.
מה קורה כאשר הרגש מתעורר מחדש?
כאשר הרגש עולה מחדש, המטפל יכול להמשיך בתהליך הטיפול:
1. לשאול את המטופל מה בדיוק הוא מרגיש.
2. לבדוק האם הוא מפרש את החוויה בצורה נכונה.
3. לבדוק האם אפשר לשנות את תפיסתו לגבי האירוע.
לדוגמה, אם אדם יגיד "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה", השלב הבא יהיה לנתח מה זה אומר להרגיש מושפל, מדוע הוא מרגיש כך, האם ההשפלה הייתה אובייקטיבית או סובייקטיבית, והאם ניתן לשנות את הפרשנות של החוויה כך שהיא תהיה פחות כואבת.
האם זיכרון מדויק חשוב בטיפול בטראומה?
היבט חשוב נוסף בתהליך הוא שהמטפל לא מתמקד באירוע כפי שהוא קרה במציאות, אלא כפי שהמטופל זוכר אותו. לעיתים קרובות, הזיכרון אינו תואם את מה שקרה בפועל, אך זה לא משנה - מה שחשוב הוא איך המטופל תופס את האירוע. לדוגמה, אם הוא בטוח שבזמן השוד עמדו לידו שלושה אנשים ממוצא סיני, אבל במציאות לא היו שם כאלה, זה לא רלוונטי. מה שחשוב הוא שהמוח שלו משייך את הנוכחות של אנשים מסוימים לאירוע, ולכן התחושה שהוא חווה היא אמיתית מבחינתו.
מה עושים אם האדם לא זוכר כלל את האירוע הטראומטי?
ישנם מקרים שבהם אדם עבר טראומה כה קשה שהוא הדחיק לחלוטין את הזיכרון של האירוע. במקום לזכור את האירוע עצמו, הוא עלול לחוות תגובות רגשיות לא מוסברות, למשל פחד בלתי מוסבר מאובייקטים מסוימים (כמו אבן ברחוב). במצב כזה, השאיפה היא לשחזר איתו את מה שכן ידוע ולנסות לחפש רמזים שיכולים לעורר מחדש את הזיכרון.
האם יש מקרים שבהם אי אפשר לשחזר את האירוע?
לכאורה, אם אדם לא מסוגל לזכור כלל את האירוע, לא ניתן לטפל בטראומה, אך בפועל ברוב המקרים, עם עבודה הדרגתית, ניתן להגיע למידע שנמצא בתת - מודע. אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הזיכרון מודחק בצורה מוחלטת, אך כמעט תמיד ניתן למצוא דרך לעורר לפחות חלקים מהחוויה.
המסקנה המרכזית
המהות של כל התהליך היא שהעלאת פרטים רבים על האירוע מאפשרת לאדם לחוות מחדש את התחושות שהיו לו, וכך ניתן לעזור לו לעבד אותן בצורה חדשה. השיטה הזו תקפה גם עבור פחדים עתידיים - אם אדם מפחד שאירוע מסוים יקרה לו בעתיד, ניתן לשחזר איתו דמיון מפורט של מה שהוא חושש שיקרה, ואז לנתח את הפחד ולראות מה בדיוק מפחיד אותו.
כאשר אדם חווה טראומה, היא משאירה עליו חותם עמוק, ולעיתים קרובות גורמת לו לתגובות רגשיות חזקות כאשר הוא נזכר באירוע או נתקל בגורמים המזכירים לו את החוויה. לדוגמה, אדם שנשדד ברחוב מסוים עלול לפתח פחד קיצוני מללכת ברחוב זה שוב. בכל פעם שהוא רואה את אותה האבן ברחוב, המוח שלו מקשר אותה לשוד, והוא חווה מחדש את החוויה הרגשית.
ניתוק הקשר בין הגירוי הטראומטי לזיכרון
חלק מהטיפול בטראומה כולל עבודה על ניתוק הקישור בין גירוי מסוים (כמו האבן ברחוב) לבין החוויה השלילית. המטרה היא שהאדם יוכל להמשיך בחייו מבלי שהטריגר יגרום לו לחוות שוב ושוב את האירוע הקשה. בנוסף, יש שתי מטרות נוספות בטיפול:
1. לצמצם את תדירות הזיכרונות הטראומטיים.
2. להקטין את עוצמת הכאב הנפשי כאשר הזיכרון עולה.
כיצד מפחיתים את תחושת הסבל מהזיכרון?
כדי להקטין את הכאב הרגשי שקשור לאירוע הטראומטי, יש צורך להבין מדוע האירוע נחווה כמשהו רע. לדוגמה, אדם שנשדד עשוי לומר כי בזמן השוד הוא הרגיש חוסר אונים מוחלט. במקרה כזה, המטפל ינסה לפרק את התחושה: מה בדיוק גרם לתחושת חוסר האונים? האם זו הייתה העובדה שהוא לא הצליח להילחם חזרה? האם זה היה חוסר השליטה על הסיטואציה? באמצעות ניתוח עמוק של התחושה, ניתן לעזור לאדם לשנות את האופן שבו הוא תופס את האירוע, ובכך להפחית את הסבל הקשור אליו.
שחזור הטראומה לצורך טיפול
אחד האתגרים בטיפול הוא שהמטופל לא תמיד זוכר במדויק מה הרגיש באותו רגע טראומטי. ייתכן שהוא זוכר את האירוע באופן מעורפל, או שהוא מרגיש פחד אך לא יודע להסביר למה בדיוק. לכן, אחת הדרכים לעזור לו היא ליצור "הצפה רגשית" על ידי שחזור מפורט של הסיטואציה. השחזור הזה מתבצע על ידי הצפת כמה שיותר פרטים על האירוע, כולל פרטים שנראים לכאורה לא רלוונטיים, למשל:
- באיזה רחוב היית?
- באיזו שעה זה קרה?
- מה לבשת?
- מה היה מזג האוויר?
- מה עשית לפני האירוע?
- מה שמעת ברקע?
- מה היה הריח בסביבה?
- איך בדיוק נראה האדם שתקף אותך?
הסיבה להצפת הזיכרונות הקטנים והסביבתיים היא שבדרך זו האדם "נכנס" מחדש לחוויה, והתהליך מאפשר לו לחוות מחדש את הרגשות שהיו לו אז. ככל שהחוויה תחזור להיות מוחשית יותר, כך הרגש שקשור אליה יצוף בעוצמה רבה יותר. זהו שלב הכרחי בטיפול, משום שאם האדם לא מצליח להתחבר רגשית למה שהוא חווה, קשה יהיה לטפל באותה חוויה רגשית.
מה קורה כאשר הרגש מתעורר מחדש?
כאשר הרגש עולה מחדש, המטפל יכול להמשיך בתהליך הטיפול:
1. לשאול את המטופל מה בדיוק הוא מרגיש.
2. לבדוק האם הוא מפרש את החוויה בצורה נכונה.
3. לבדוק האם אפשר לשנות את תפיסתו לגבי האירוע.
לדוגמה, אם אדם יגיד "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה", השלב הבא יהיה לנתח מה זה אומר להרגיש מושפל, מדוע הוא מרגיש כך, האם ההשפלה הייתה אובייקטיבית או סובייקטיבית, והאם ניתן לשנות את הפרשנות של החוויה כך שהיא תהיה פחות כואבת.
האם זיכרון מדויק חשוב בטיפול בטראומה?
היבט חשוב נוסף בתהליך הוא שהמטפל לא מתמקד באירוע כפי שהוא קרה במציאות, אלא כפי שהמטופל זוכר אותו. לעיתים קרובות, הזיכרון אינו תואם את מה שקרה בפועל, אך זה לא משנה - מה שחשוב הוא איך המטופל תופס את האירוע. לדוגמה, אם הוא בטוח שבזמן השוד עמדו לידו שלושה אנשים ממוצא סיני, אבל במציאות לא היו שם כאלה, זה לא רלוונטי. מה שחשוב הוא שהמוח שלו משייך את הנוכחות של אנשים מסוימים לאירוע, ולכן התחושה שהוא חווה היא אמיתית מבחינתו.
מה עושים אם האדם לא זוכר כלל את האירוע הטראומטי?
ישנם מקרים שבהם אדם עבר טראומה כה קשה שהוא הדחיק לחלוטין את הזיכרון של האירוע. במקום לזכור את האירוע עצמו, הוא עלול לחוות תגובות רגשיות לא מוסברות, למשל פחד בלתי מוסבר מאובייקטים מסוימים (כמו אבן ברחוב). במצב כזה, השאיפה היא לשחזר איתו את מה שכן ידוע ולנסות לחפש רמזים שיכולים לעורר מחדש את הזיכרון.
האם יש מקרים שבהם אי אפשר לשחזר את האירוע?
לכאורה, אם אדם לא מסוגל לזכור כלל את האירוע, לא ניתן לטפל בטראומה, אך בפועל ברוב המקרים, עם עבודה הדרגתית, ניתן להגיע למידע שנמצא בתת - מודע. אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הזיכרון מודחק בצורה מוחלטת, אך כמעט תמיד ניתן למצוא דרך לעורר לפחות חלקים מהחוויה.
המסקנה המרכזית
המהות של כל התהליך היא שהעלאת פרטים רבים על האירוע מאפשרת לאדם לחוות מחדש את התחושות שהיו לו, וכך ניתן לעזור לו לעבד אותן בצורה חדשה. השיטה הזו תקפה גם עבור פחדים עתידיים - אם אדם מפחד שאירוע מסוים יקרה לו בעתיד, ניתן לשחזר איתו דמיון מפורט של מה שהוא חושש שיקרה, ואז לנתח את הפחד ולראות מה בדיוק מפחיד אותו.
- טיפול בטראומה
- כיצד משנים תפיסות רגשיות
- שיטות להפחתת חרדות ופחדים
- כיצד להתמודד עם זיכרונות קשים
- פסיכולוגיה של טראומה
עכשיו דבר שדיברנו עליו כמה פעמים נדבר עליו עוד פעם נושא של בן אדם שיש לו טראומה, מה זה אומר יש לו טראומה לדוגמה הוא מפחד ללכת ברחוב x למה הוא מפחד ללכת ברחוב x כי שדדו אותו שם, בסדר עכשיו השאלה איך מטפלים בזה אז יש הרבה דרכים לטפל בזה אבל בעיקרון חלק מהטיפול, אנחנו באחת הווריאציות של הטיפול זה בעצם לבדוק מה היה לך כל כך רע, הרי איך זה עובד הוא הולך ברחוב והוא נזכר כל פעם כשהוא רואה שם את האבן הוא נזכר שדדו אותו שם.
אנחנו רוצים גם לנתק לו את האבן מששדו אותו שם זאת אומרת שזה לא יקפוץ לו כל הזמן כ - popup שהוא יבין שאין קשר בין האבן עכשיו לשוד שהיה לו בעבר וגם שזיכרון שכשקופץ לו זיכרון של שוד שיהיה לו פחות רע מהזיכרון הזה, קודם כל שהוא ייזכר פחות בשוד 2 שגם כשהוא ייזכר בשוד שיהיה לו פחות רע מהשוד. עכשיו איך גורמים למישהו שיהיה לו פחות רע מהשוד אז בעצם צריך לבדוק למה רע לו מהשוד ולהסביר לו שזה לא רע השוד ואז בעצם אחד מהדברים שעושים זה ששואלים אותו "אוקי כששדו אותך מה הרגשת מה היה לך מה חוויית".
אוקי ואז נגיד הוא אומר "כששדדו אותי הרגשתי חוסר אונים" ואז מתחילים לנתח איתו "מה חוויית זה רק חוסר אונים מה רע בחוסר אונים" כל מיני כאלה אבל השאלה הנשאלת היא בעצם איך אנחנו גורמים לו להתחבר לחוויה שהייתה לו בזמן השוד כי יכול להיות שהוא יגיד "אני לא זוכר אני זוכר את זה במעורפל" ולכן מה שהשיטה אומרת זה שאם אנחנו רוצים, אתה יודע מה עושים? אוקי לכן מה שעושים זה צריך לעשות לו הצפה רגשית של מה שהיה באמצעות שמשחזרים כמה שיותר פרטים מהאירוע.
זאת אומרת פרקטית נגיד שאנחנו רוצים לדבר עם בן אדם על סיטואציה שקרתה לו או שהוא חושב שהולך לקרות לו אבל בא נתחיל מקרתה לו ורוצים להביא אותו שהוא יבין בדיוק מה עבר עליו באותו רגע אז לא אומרים "ספר לי מה הרגשת כששדדו אותך" אומרים לו "אוקי שדדו אותך? כן, אוקי ספר לי מה היה" ואז הוא מספר "הלכתי ברחוב ושדדו אותי, באיזה רחוב הלכת מתי הלכת תיזכר טוב מתי הלכת, מה עשית קודם לאיפה הלכת מה עשית תוך כדי שהלכת, מה ראית מה שמעת באיזה שעה זה היה מי היה ברחוב".
מנסים להציף לו כמה שיותר דברים ל - memory שהוא יציף אותם לתוכו ואז ממילא הרגשות שלו מתחילים להתעורר ומה האמת שהרבה פעמים בן אדם זוכר גם דברים שלא קרו אבל זה שזה לא קרה זה לא משנה מה שמשנה שהוא חושב שזה קרה, אנחנו בעצם מטפלים בזיכרון שלו במה שהוא חושב שקרה לא במה שקרה יכול להיות שהוא יגיד "הלכתי ברחוב והיו שמה שלושה סינים" ולא היו שמה סינים אבל בגלל שהוא זוכר שלושה סינים זה השפיע לו על החוויה אנחנו צריכים לטפל לו במה שהוא זוכר שקרה לא בהכרח במה שקרה.
אז מה שאני מחדד זה שאם רוצים לעזור לבן אדם לטפל בסיטואציה שקרתה ורוצים להציף לו את הרגשות צריך להציף לו כמה שיותר מידע למוח על מה שקרה מידע שכביכול נראה סתמי "באיזה שעה מה לבשת מה היה מזג האוויר באותו יום, מה שמעת ברדיו מה אכלת בבוקר" ואז ברגע שהוא מתחיל להיזכר בין אם הוא נזכר בזה ובין אם הוא מדמיין את זה אז הוא נכנס יותר לחוויה וכשהוא נכנס יותר לחוויה "אוקי ומה אתה מרגיש עכשיו ומה השודד אומר לך ואיך הוא תפס אותך ומה בדיוק הוא עשה".
למרות שבשביל לתחקר מה הרגש לא צריך את זה מצד האמת לא צריך את זה, מה זה משנה שאתה שואל אותי איך הוא החזיק אותי בחולצה לגבי מה הרגשתי, מה זה משנה שאתה שואל אותי מה הייתה הטמפרטורה באותו יום לגבי מה הרגשתי מה זה משנה" זה לא משנה אבל כששואל אותך מה הייתה הטמפרטורה זה כדי שתיזכר בסיטואציה, תיזכר בסיטואציה זה ייזכר יותר טוב מה הרגשת.
ש: אוקי למה הצפת רגשות עוזרת?
אליעד: כי אז הוא זוכר מה היה וכשהוא זוכר מה היה אפשר לטפל בזה נגיד לו "אוקי אז מה אם זה קרה מה הבעיה מה הרגשת, זה נכון זה לא נכון".
ש: בסדר אבל מספיק הזיכרון למה הצפת הרגשות זה הדבר החשוב?
אליעד: כי אנחנו רוצים שהוא יוציא מה מפריע לו כדי לטפל בזה אבל הוא אומר "לא זוכר" הוא זוכר במעורפל הוא מפחד אבל הוא לא יודע בדיוק מה, הוא זוכר שזה היה רע הוא לא זוכר בדיוק מה הוא הרגיש.
ש: בסדר אני מבין שהוא יזכור אירועים "ירד גשם החלקתי הוא תפס אותי פה בצוואר".
אליעד: כן.
ש: אבל אתה מדבר על זה שזה הסיבה או הגורם לזה שרגשות יעלו לו.
אליעד: נכון זה עוזר לכך שהרגשות יעלו לו.
ש: למה כשרגשות עולים זה מקל או לא מקל זאת השאלה.
אליעד: אני לא אמרתי שכשרגשות עולים שזה מקל על הכאב כשהרגשות עולים זה מכביד על הכאב זה יוצר לו כאב יותר חזק ואז אנחנו יכולים לבדוק מה הייתה הבעיה מה הוא בדיוק הרגיש.
ש: ואז שואלים אותו מה הרגשת אז איך זה עוזר.
אליעד: ואז מכאן ממשיכים את הטיפול לפי מה שרוצים לטפל לפי מה שרוצים להגיע.
ש: למשל הוא יגיד "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה".
אליעד: יפה נגיד שבתת מודע שלו הוא מרגיש כאילו הוא זוכר שאז הוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה נגיד שזה מה שיושב לו בתת מודע ונניח שאתה לא תחזר איתו בדמיון מודרך את כל מה שקרה לו ותגיד לו "ומה הרגשת? אני הרגשתי מושפל" ואז אתה תגיד לו "טוב מה זה משנה שאתה מושפל מה זה פה מה זה שם" וטיפלנו אבל מה לא טיפלנו בתת מודע שלו הוא זוכר שהוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה, אנחנו רוצים שהוא יגיד את זה כדי שיהיה אפשר לטפל בבעיה להציף את הבעיה אבל הוא לא זוכר הוא מדחיק הוא לא זוכר הוא לא בחוויה.
לכן אנחנו נעשה לו דמיון מודרך נשחזר איתו את הסיטואציה כדי שהוא יחווה כאילו עכשיו זה קורה לו נגיד לו "עכשיו נכון שאתה מרגיש שזה קורה לך מה אתה מרגיש עכשיו תגיד לי, הנה הוא עושה לי ככה אני מרגיש ככה, מה הבעיה תסביר לי מה הבעיה בזה מה אתה מרגיש למה זה מפריע לך, זה חייב להפריע לך זה לא חייב להפריע לך אתה מפרש פירוש נכון מפרש פירוש לא נכון".
ש: ואז יודעים בדיוק כאילו מה הסיבה שלו.
אליעד: ומשם מתקדמים לאיפה שרוצים המהות של מה שאמרתי היא לא איך לטפל בטראומה המהות של מה שאמרתי היא שאם אתה רוצה להציף למישהו את הרגשות תשחזר איתו פרטים על הסיטואציה זאת המהות. עכשיו אותו דבר על פחד עתידי אם מישהו אומר "אני מפחד שיום אחד ישדדו אותי" אוקי זה מעורפל "מה בדיוק אתה מפחד דמיין לי ספר לי מה קורה, אני הולך ברחוב וקורה ככה זה וזה ואז שודדים אותי, לא איך שודדים אותך מה קורה תספר תפרט".
ככל שהוא מפרט יותר ככה החוויה שלו הופכת להיות יותר ממשית, הופכת להיות יותר ממשית ככה יותר קל לו להגיד ממה הוא מפחד כי לפעמים זה אבסטרקטי מעורפל והחידוש הוא שלכאורה כלפי חוץ השאלות הן מיותרות כי מה אכפת לי באיזה שעה זה היה "באיזה שעה מה הייתה השעה איזה צבע איזה נעליים לבשת מה זה וזה, מה זה משנה? זה משנה כי אני רוצה שתיזכר בחוויה שתיכנס לתוכה כדי שאז שאני אגיד לך מה רע לך ממה אתה מפחד שזה יהיה כמה שיותר קרוב למקור ושזה לא יהיה משהו שלא קשור למקור".
ש: בקשר לטראומה יש מצבים שבן אדם עובר טראומה והוא מדחיק אותה כל כך שהוא לא זוכר ששדדו אותו הוא לא זוכר שום דבר מהאירוע הזה אבל הוא כן זוכר שאבן עושה לו להרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה.
אליעד: יפה זה מה שהוא אומר שהוא זוכר ולכן אנחנו עכשיו נשחזר איתו בדיוק מה קרה כדי שהוא ייזכר טוב מה קרה.
ש: איך תביא אותו לזיכרון זה מודחק אצלו זה לא קיים לא שדדו אותו הוא רק יודע שכשהוא רואה אבן אז הוא.
אליעד: את מדברת על משהו שקרה לך?
ש: אני מדברת שבאופן כללי.
אליעד: אני יודע שלא.
ש: כאשר יש לבן אדם טראומה ועוד יש לו איזשהו זיכרון מהטראומה אתה יכול לעבוד איתה וכשבן אדם קרתה טראומה ופתאום אין כבר זיכרון מהטראומה יש רק דברים אבסטרקטיים אבן שגורמת לו זה "חולצה כחולה עושה לי" אז איך אתה מביא בכלל שהוא משחזר את הטראומה.
אליעד: אם אנחנו מגיעים בעצם למצב שבן אדם אין לו אפשרות לשחזר את הטראומה מה אנחנו עושים, זה מה שאת שואלת?
ש: כן.
אליעד: אז אין אפשרות.
ש: ועדיין יש לו וכשעדיין כשהוא הולך ברחוב.
אליעד: את נמצאת פה בכלל את פה?
ש: כן.
אליעד: את שאלת מה עושים עם בן אדם שאין אפשרות לשחזר אצלו את הטראומה איך נטפל בה נכון?
ש: כן שיש לו טראומה.
אליעד: אז אין אפשרות לשחזר את הטראומה את מדברת במוחלטות אז זאת התשובה שתקבלי את החלטת שאין אפשרות שזה שנמחק לו מהמוח שהוא לא זוכר אם זאת האמת אז אין אפשרות באמת, אני עוד לא נתקלתי בכזה מקרה לא יודע אם אני אתקל אני אגיד לך תודה שאמרת לי כשאני אתקל במקרה כזה אני ישר אזכר בך ואני אגיד טוב זה לא שאני לא יודע איך להוציא ממנו את המידע זה פשוט יש מקרים שלא ניתן ואז אני אזכר שאת אמרת לי שיש מקרים שלא ניתן בינתיים עוד לא נתקלתי במקרים כאלו תמיד הצלחתי להוציא ממנו את המידע.
תמיד אולי זה לקח x פעמים אולי לפני כן היה צריך לרכך אותו אולי היה צריך לעשות עבודה מקדימה אבל תמיד היה ניתן להוציא ממנו את המידע כי אם הוא לא זוכר הוא גם לא יפחד. מה אתה אומר?
ש: איך אתה יודע אבל שזה המידע הנכון איך הוא יודע שזה המידע הנכון אולי הוא נתפס לאיזה משהו.
אליעד: התשובה יותר פשוטה ממה שנדמה לך מה אמרתי בהתחלה אנחנו לא מטפלים במה שקרה לו אנחנו מטפלים במה שהוא זוכר שקרה לו, מה זה משנה מה קרה לו בכלל הוא זכה בלוטו והוא יש לו בדמיון מחשבה ששדדו אותו מה זה משנה. מאיזה סרט זה היה? "בארבינקא" זה היה שהיה שמה קטע שהוא בא לשדוד את הלוטו והם חשבו שהוא זוכה בלוטו משהו כזה באותה סצנה. כן מה אתה אומר?
ש: לא משנה בסדר.
אליעד: אף אחד לא סובל ממה שקרה לו בן אדם סובל ממה שהוא זוכר שקרה לו ממה שהוא חושב שקרה לו, על מה שכרגע הוא חושב שקרה לו אתמול בן אדם לא סובל ממה שיקרה לו מחר הוא סובל ממה שהוא חושב שיקרה לו מחר גם בן אדם לא סובל ממה שקורה לו כרגע הוא סובל או נהנה ממה שהוא חושב שקורה לו כרגע.
אנחנו רוצים גם לנתק לו את האבן מששדו אותו שם זאת אומרת שזה לא יקפוץ לו כל הזמן כ - popup שהוא יבין שאין קשר בין האבן עכשיו לשוד שהיה לו בעבר וגם שזיכרון שכשקופץ לו זיכרון של שוד שיהיה לו פחות רע מהזיכרון הזה, קודם כל שהוא ייזכר פחות בשוד 2 שגם כשהוא ייזכר בשוד שיהיה לו פחות רע מהשוד. עכשיו איך גורמים למישהו שיהיה לו פחות רע מהשוד אז בעצם צריך לבדוק למה רע לו מהשוד ולהסביר לו שזה לא רע השוד ואז בעצם אחד מהדברים שעושים זה ששואלים אותו "אוקי כששדו אותך מה הרגשת מה היה לך מה חוויית".
אוקי ואז נגיד הוא אומר "כששדדו אותי הרגשתי חוסר אונים" ואז מתחילים לנתח איתו "מה חוויית זה רק חוסר אונים מה רע בחוסר אונים" כל מיני כאלה אבל השאלה הנשאלת היא בעצם איך אנחנו גורמים לו להתחבר לחוויה שהייתה לו בזמן השוד כי יכול להיות שהוא יגיד "אני לא זוכר אני זוכר את זה במעורפל" ולכן מה שהשיטה אומרת זה שאם אנחנו רוצים, אתה יודע מה עושים? אוקי לכן מה שעושים זה צריך לעשות לו הצפה רגשית של מה שהיה באמצעות שמשחזרים כמה שיותר פרטים מהאירוע.
זאת אומרת פרקטית נגיד שאנחנו רוצים לדבר עם בן אדם על סיטואציה שקרתה לו או שהוא חושב שהולך לקרות לו אבל בא נתחיל מקרתה לו ורוצים להביא אותו שהוא יבין בדיוק מה עבר עליו באותו רגע אז לא אומרים "ספר לי מה הרגשת כששדדו אותך" אומרים לו "אוקי שדדו אותך? כן, אוקי ספר לי מה היה" ואז הוא מספר "הלכתי ברחוב ושדדו אותי, באיזה רחוב הלכת מתי הלכת תיזכר טוב מתי הלכת, מה עשית קודם לאיפה הלכת מה עשית תוך כדי שהלכת, מה ראית מה שמעת באיזה שעה זה היה מי היה ברחוב".
מנסים להציף לו כמה שיותר דברים ל - memory שהוא יציף אותם לתוכו ואז ממילא הרגשות שלו מתחילים להתעורר ומה האמת שהרבה פעמים בן אדם זוכר גם דברים שלא קרו אבל זה שזה לא קרה זה לא משנה מה שמשנה שהוא חושב שזה קרה, אנחנו בעצם מטפלים בזיכרון שלו במה שהוא חושב שקרה לא במה שקרה יכול להיות שהוא יגיד "הלכתי ברחוב והיו שמה שלושה סינים" ולא היו שמה סינים אבל בגלל שהוא זוכר שלושה סינים זה השפיע לו על החוויה אנחנו צריכים לטפל לו במה שהוא זוכר שקרה לא בהכרח במה שקרה.
אז מה שאני מחדד זה שאם רוצים לעזור לבן אדם לטפל בסיטואציה שקרתה ורוצים להציף לו את הרגשות צריך להציף לו כמה שיותר מידע למוח על מה שקרה מידע שכביכול נראה סתמי "באיזה שעה מה לבשת מה היה מזג האוויר באותו יום, מה שמעת ברדיו מה אכלת בבוקר" ואז ברגע שהוא מתחיל להיזכר בין אם הוא נזכר בזה ובין אם הוא מדמיין את זה אז הוא נכנס יותר לחוויה וכשהוא נכנס יותר לחוויה "אוקי ומה אתה מרגיש עכשיו ומה השודד אומר לך ואיך הוא תפס אותך ומה בדיוק הוא עשה".
למרות שבשביל לתחקר מה הרגש לא צריך את זה מצד האמת לא צריך את זה, מה זה משנה שאתה שואל אותי איך הוא החזיק אותי בחולצה לגבי מה הרגשתי, מה זה משנה שאתה שואל אותי מה הייתה הטמפרטורה באותו יום לגבי מה הרגשתי מה זה משנה" זה לא משנה אבל כששואל אותך מה הייתה הטמפרטורה זה כדי שתיזכר בסיטואציה, תיזכר בסיטואציה זה ייזכר יותר טוב מה הרגשת.
ש: אוקי למה הצפת רגשות עוזרת?
אליעד: כי אז הוא זוכר מה היה וכשהוא זוכר מה היה אפשר לטפל בזה נגיד לו "אוקי אז מה אם זה קרה מה הבעיה מה הרגשת, זה נכון זה לא נכון".
ש: בסדר אבל מספיק הזיכרון למה הצפת הרגשות זה הדבר החשוב?
אליעד: כי אנחנו רוצים שהוא יוציא מה מפריע לו כדי לטפל בזה אבל הוא אומר "לא זוכר" הוא זוכר במעורפל הוא מפחד אבל הוא לא יודע בדיוק מה, הוא זוכר שזה היה רע הוא לא זוכר בדיוק מה הוא הרגיש.
ש: בסדר אני מבין שהוא יזכור אירועים "ירד גשם החלקתי הוא תפס אותי פה בצוואר".
אליעד: כן.
ש: אבל אתה מדבר על זה שזה הסיבה או הגורם לזה שרגשות יעלו לו.
אליעד: נכון זה עוזר לכך שהרגשות יעלו לו.
ש: למה כשרגשות עולים זה מקל או לא מקל זאת השאלה.
אליעד: אני לא אמרתי שכשרגשות עולים שזה מקל על הכאב כשהרגשות עולים זה מכביד על הכאב זה יוצר לו כאב יותר חזק ואז אנחנו יכולים לבדוק מה הייתה הבעיה מה הוא בדיוק הרגיש.
ש: ואז שואלים אותו מה הרגשת אז איך זה עוזר.
אליעד: ואז מכאן ממשיכים את הטיפול לפי מה שרוצים לטפל לפי מה שרוצים להגיע.
ש: למשל הוא יגיד "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה".
אליעד: יפה נגיד שבתת מודע שלו הוא מרגיש כאילו הוא זוכר שאז הוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה נגיד שזה מה שיושב לו בתת מודע ונניח שאתה לא תחזר איתו בדמיון מודרך את כל מה שקרה לו ותגיד לו "ומה הרגשת? אני הרגשתי מושפל" ואז אתה תגיד לו "טוב מה זה משנה שאתה מושפל מה זה פה מה זה שם" וטיפלנו אבל מה לא טיפלנו בתת מודע שלו הוא זוכר שהוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה, אנחנו רוצים שהוא יגיד את זה כדי שיהיה אפשר לטפל בבעיה להציף את הבעיה אבל הוא לא זוכר הוא מדחיק הוא לא זוכר הוא לא בחוויה.
לכן אנחנו נעשה לו דמיון מודרך נשחזר איתו את הסיטואציה כדי שהוא יחווה כאילו עכשיו זה קורה לו נגיד לו "עכשיו נכון שאתה מרגיש שזה קורה לך מה אתה מרגיש עכשיו תגיד לי, הנה הוא עושה לי ככה אני מרגיש ככה, מה הבעיה תסביר לי מה הבעיה בזה מה אתה מרגיש למה זה מפריע לך, זה חייב להפריע לך זה לא חייב להפריע לך אתה מפרש פירוש נכון מפרש פירוש לא נכון".
ש: ואז יודעים בדיוק כאילו מה הסיבה שלו.
אליעד: ומשם מתקדמים לאיפה שרוצים המהות של מה שאמרתי היא לא איך לטפל בטראומה המהות של מה שאמרתי היא שאם אתה רוצה להציף למישהו את הרגשות תשחזר איתו פרטים על הסיטואציה זאת המהות. עכשיו אותו דבר על פחד עתידי אם מישהו אומר "אני מפחד שיום אחד ישדדו אותי" אוקי זה מעורפל "מה בדיוק אתה מפחד דמיין לי ספר לי מה קורה, אני הולך ברחוב וקורה ככה זה וזה ואז שודדים אותי, לא איך שודדים אותך מה קורה תספר תפרט".
ככל שהוא מפרט יותר ככה החוויה שלו הופכת להיות יותר ממשית, הופכת להיות יותר ממשית ככה יותר קל לו להגיד ממה הוא מפחד כי לפעמים זה אבסטרקטי מעורפל והחידוש הוא שלכאורה כלפי חוץ השאלות הן מיותרות כי מה אכפת לי באיזה שעה זה היה "באיזה שעה מה הייתה השעה איזה צבע איזה נעליים לבשת מה זה וזה, מה זה משנה? זה משנה כי אני רוצה שתיזכר בחוויה שתיכנס לתוכה כדי שאז שאני אגיד לך מה רע לך ממה אתה מפחד שזה יהיה כמה שיותר קרוב למקור ושזה לא יהיה משהו שלא קשור למקור".
ש: בקשר לטראומה יש מצבים שבן אדם עובר טראומה והוא מדחיק אותה כל כך שהוא לא זוכר ששדדו אותו הוא לא זוכר שום דבר מהאירוע הזה אבל הוא כן זוכר שאבן עושה לו להרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה.
אליעד: יפה זה מה שהוא אומר שהוא זוכר ולכן אנחנו עכשיו נשחזר איתו בדיוק מה קרה כדי שהוא ייזכר טוב מה קרה.
ש: איך תביא אותו לזיכרון זה מודחק אצלו זה לא קיים לא שדדו אותו הוא רק יודע שכשהוא רואה אבן אז הוא.
אליעד: את מדברת על משהו שקרה לך?
ש: אני מדברת שבאופן כללי.
אליעד: אני יודע שלא.
ש: כאשר יש לבן אדם טראומה ועוד יש לו איזשהו זיכרון מהטראומה אתה יכול לעבוד איתה וכשבן אדם קרתה טראומה ופתאום אין כבר זיכרון מהטראומה יש רק דברים אבסטרקטיים אבן שגורמת לו זה "חולצה כחולה עושה לי" אז איך אתה מביא בכלל שהוא משחזר את הטראומה.
אליעד: אם אנחנו מגיעים בעצם למצב שבן אדם אין לו אפשרות לשחזר את הטראומה מה אנחנו עושים, זה מה שאת שואלת?
ש: כן.
אליעד: אז אין אפשרות.
ש: ועדיין יש לו וכשעדיין כשהוא הולך ברחוב.
אליעד: את נמצאת פה בכלל את פה?
ש: כן.
אליעד: את שאלת מה עושים עם בן אדם שאין אפשרות לשחזר אצלו את הטראומה איך נטפל בה נכון?
ש: כן שיש לו טראומה.
אליעד: אז אין אפשרות לשחזר את הטראומה את מדברת במוחלטות אז זאת התשובה שתקבלי את החלטת שאין אפשרות שזה שנמחק לו מהמוח שהוא לא זוכר אם זאת האמת אז אין אפשרות באמת, אני עוד לא נתקלתי בכזה מקרה לא יודע אם אני אתקל אני אגיד לך תודה שאמרת לי כשאני אתקל במקרה כזה אני ישר אזכר בך ואני אגיד טוב זה לא שאני לא יודע איך להוציא ממנו את המידע זה פשוט יש מקרים שלא ניתן ואז אני אזכר שאת אמרת לי שיש מקרים שלא ניתן בינתיים עוד לא נתקלתי במקרים כאלו תמיד הצלחתי להוציא ממנו את המידע.
תמיד אולי זה לקח x פעמים אולי לפני כן היה צריך לרכך אותו אולי היה צריך לעשות עבודה מקדימה אבל תמיד היה ניתן להוציא ממנו את המידע כי אם הוא לא זוכר הוא גם לא יפחד. מה אתה אומר?
ש: איך אתה יודע אבל שזה המידע הנכון איך הוא יודע שזה המידע הנכון אולי הוא נתפס לאיזה משהו.
אליעד: התשובה יותר פשוטה ממה שנדמה לך מה אמרתי בהתחלה אנחנו לא מטפלים במה שקרה לו אנחנו מטפלים במה שהוא זוכר שקרה לו, מה זה משנה מה קרה לו בכלל הוא זכה בלוטו והוא יש לו בדמיון מחשבה ששדדו אותו מה זה משנה. מאיזה סרט זה היה? "בארבינקא" זה היה שהיה שמה קטע שהוא בא לשדוד את הלוטו והם חשבו שהוא זוכה בלוטו משהו כזה באותה סצנה. כן מה אתה אומר?
ש: לא משנה בסדר.
אליעד: אף אחד לא סובל ממה שקרה לו בן אדם סובל ממה שהוא זוכר שקרה לו ממה שהוא חושב שקרה לו, על מה שכרגע הוא חושב שקרה לו אתמול בן אדם לא סובל ממה שיקרה לו מחר הוא סובל ממה שהוא חושב שיקרה לו מחר גם בן אדם לא סובל ממה שקורה לו כרגע הוא סובל או נהנה ממה שהוא חושב שקורה לו כרגע.
050-3331-331