אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה פסיכולוגיה קוגניטיבית ✔טיפול בהצפה רגשית, טיפול בדמיון מודרך, שחזור טראומה, טיפול בטראומה, שחזור בדמיון מודרך, דמיון מודרך ככלי טיפולי, פסיכותרפיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:29טיפול בהצפה רגשית, טיפול בדמיון מודרך, שחזור טראומה, טיפול בטראומה, שחזור בדמיון מודרך, דמיון מודרך ככלי טיפולי, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי, כלים טיפוליים, לימודי אימון אישי, טיפול נפשי
מה זה טיפול בטראומה וכיצד הוא משפיע על הרגש?

כאשר אדם חווה טראומה, האירוע מותיר עליו השפעה רגשית חזקה ומתמשכת. לדוגמה, אם אדם נשדד ברחוב מסוים, בכל פעם שיעבור שם או יראה חפץ שמזכיר לו את האירוע, כמו אבן מסוימת ברחוב, הוא יחווה מחדש רגשות של פחד, חוסר אונים או השפלה. המוח שלו יוצר קישור אוטומטי בין הגירוי הטראומטי לבין הזיכרון הרגשי השלילי. בטיפול בטראומה, אחת המטרות המרכזיות היא לנתק את הקישור הזה ולהפחית את הכאב שהזיכרון גורם בכל פעם שהוא עולה מחדש. הטיפול מתמקד בשתי מטרות עיקריות:
  • לצמצם את תדירות הופעת הזיכרון הטראומטי.
  • להקטין את עוצמת הכאב הנפשי שמלווה את הזיכרון.
כיצד ניתן להפחית את הסבל הרגשי מהזיכרון הטראומטי?

כדי להפחית את הכאב הרגשי, המטפל בודק עם האדם למה האירוע נתפס אצלו כמשהו שלילי. לדוגמה, אדם שנשדד ואומר שחש חוסר אונים, המטפל יחקור לעומק מה בדיוק היה רע בחוסר האונים: האם זה שהוא לא הצליח להילחם חזרה, או חוסר השליטה בסיטואציה? דרך ניתוח מדויק של התחושות, ניתן לעזור לו לראות את האירוע באופן שונה, ובכך להקטין את הסבל.

למה חשוב לשחזר את הטראומה במדויק לפרטי פרטים?

אחת השיטות המרכזיות לטיפול בטראומה היא שחזור מדויק ומפורט של האירוע. המטופל מתבקש להיזכר בכל פרט, אפילו בפרטים שנראים לא חשובים לכאורה:
  • באיזה רחוב היית?
  • מה היה מזג האוויר?
  • מה לבשת?
  • מה שמעת או הרחת באותו רגע?
  • איך בדיוק נראה האדם שתקף אותך?
החשיבות בשחזור כל הפרטים היא כדי לעורר מחדש את התחושות שהיו בזמן האירוע. ככל שהזיכרון יהיה מוחשי ומפורט יותר, כך הרגשות יעלו מחדש בעוצמה רבה יותר. הצפת הרגשות היא שלב הכרחי בטיפול, מכיוון שרק אז המטפל יכול להבין לעומק את התחושות של המטופל ולהתחיל לעזור לו לפרש אותן מחדש ולהפחית את הכאב שהן גורמות.

מה עושים לאחר שהרגשות עולים מחדש בשחזור?

כאשר הרגשות עולים שוב, המטפל מתחיל בתהליך של ניתוח התחושות והפרשנות של המטופל. למשל, אם המטופל אומר "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה", המטפל ישאל אותו מדוע הוא מרגיש כך, והאם ההשפלה שהוא חווה היא אכן אובייקטיבית או שאולי ישנה פרשנות אחרת. המטרה היא לנסות לשנות את תפיסת המטופל לגבי האירוע ולהקל על סבלו.

האם חשוב שהזיכרון יהיה מדויק?

הטיפול אינו עוסק בהכרח במה שקרה במציאות, אלא באיך המטופל זוכר את האירוע. אם המטופל זוכר שהיו שלושה אנשים ממוצא מסוים במקום שלא היו, זה לא משנה. מה שחשוב זה איך שהמוח שלו מתייחס לאירוע. לכן הטיפול תמיד יהיה בזיכרון האישי ולא במציאות האובייקטיבית.

כיצד ניתן לטפל בטראומה שהודחקה לחלוטין?

במקרים בהם הטראומה מודחקת לחלוטין, המטופל לא זוכר את האירוע עצמו אלא רק מרגיש רגשות שליליים או פחד בלתי מוסבר מחפצים או מצבים מסוימים. במצבים כאלה, המטפל ינסה לשחזר פרטים מסביב לאירוע, אפילו אם הם אבסטרקטיים או לא ברורים, עד שהמטופל יתחיל להיזכר בפרטים נוספים. ברוב המקרים, עם עבודה הדרגתית, ניתן להוציא מידע שהיה מודחק ולשחזר לפחות חלקים מהחוויה.

מה אם אדם באמת לא מסוגל להיזכר בשום פרט מהאירוע הטראומטי?

אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הטראומה מודחקת לחלוטין עד שלא ניתן להיזכר בשום פרט, אך אליעד כהן מדגיש שמקרים אלו נדירים מאוד, וברוב הפעמים, עם עבודה ממושכת והדרגתית, ניתן יהיה להחזיר לפחות חלקים מסוימים מהחוויה לתודעה של האדם. אם האדם לא היה זוכר דבר, סביר להניח שלא היה מפחד, ולכן עצם הפחד או הכאב מוכיחים שישנה גישה לחוויה המודחקת.

האם ניתן לטפל גם בפחד עתידי באמצעות דמיון מודרך?

אותו תהליך בדיוק יכול לשמש גם עבור פחדים עתידיים. אם אדם חושש שדבר מסוים יקרה לו בעתיד, המטפל יבקש ממנו לדמיין לפרטי פרטים את התרחיש המפחיד: כיצד בדיוק הדבר קורה, מה הוא רואה, שומע ומרגיש. ככל שהדמיון יהיה מוחשי יותר, כך יהיה קל יותר להבין בדיוק ממה האדם פוחד ולנסות לטפל בפחד הזה על ידי שינוי התפיסות שלו לגבי האירוע המדומיין.

מה המסקנה העיקרית של השיטה הטיפולית הזו?

המסקנה המרכזית בטיפול בשיטת הדמיון המודרך והצפת הזיכרונות היא שהעלאת פרטים רבים ככל האפשר מאפשרת למטופל לחוות מחדש את התחושות המקוריות, ומכאן להתחיל לפרש אותן מחדש. ההתמודדות הישירה עם הרגשות והזיכרונות היא המפתח להפחתת סבל נפשי מטראומות ופחדים.
טיפול בטראומה: הבנת התהליך והשפעתו על הרגש

כאשר אדם חווה טראומה, היא משאירה עליו חותם עמוק, ולעיתים קרובות גורמת לו לתגובות רגשיות חזקות כאשר הוא נזכר באירוע או נתקל בגורמים המזכירים לו את החוויה. לדוגמה, אדם שנשדד ברחוב מסוים עלול לפתח פחד קיצוני מללכת ברחוב זה שוב. בכל פעם שהוא רואה את אותה האבן ברחוב, המוח שלו מקשר אותה לשוד, והוא חווה מחדש את החוויה הרגשית.

ניתוק הקשר בין הגירוי הטראומטי לזיכרון

חלק מהטיפול בטראומה כולל עבודה על ניתוק הקישור בין גירוי מסוים (כמו האבן ברחוב) לבין החוויה השלילית. המטרה היא שהאדם יוכל להמשיך בחייו מבלי שהטריגר יגרום לו לחוות שוב ושוב את האירוע הקשה. בנוסף, יש שתי מטרות נוספות בטיפול:

1. לצמצם את תדירות הזיכרונות הטראומטיים.

2. להקטין את עוצמת הכאב הנפשי כאשר הזיכרון עולה.

כיצד מפחיתים את תחושת הסבל מהזיכרון?

כדי להקטין את הכאב הרגשי שקשור לאירוע הטראומטי, יש צורך להבין מדוע האירוע נחווה כמשהו רע. לדוגמה, אדם שנשדד עשוי לומר כי בזמן השוד הוא הרגיש חוסר אונים מוחלט. במקרה כזה, המטפל ינסה לפרק את התחושה: מה בדיוק גרם לתחושת חוסר האונים? האם זו הייתה העובדה שהוא לא הצליח להילחם חזרה? האם זה היה חוסר השליטה על הסיטואציה? באמצעות ניתוח עמוק של התחושה, ניתן לעזור לאדם לשנות את האופן שבו הוא תופס את האירוע, ובכך להפחית את הסבל הקשור אליו.

שחזור הטראומה לצורך טיפול

אחד האתגרים בטיפול הוא שהמטופל לא תמיד זוכר במדויק מה הרגיש באותו רגע טראומטי. ייתכן שהוא זוכר את האירוע באופן מעורפל, או שהוא מרגיש פחד אך לא יודע להסביר למה בדיוק. לכן, אחת הדרכים לעזור לו היא ליצור "הצפה רגשית" על ידי שחזור מפורט של הסיטואציה. השחזור הזה מתבצע על ידי הצפת כמה שיותר פרטים על האירוע, כולל פרטים שנראים לכאורה לא רלוונטיים, למשל:
  • באיזה רחוב היית?
  • באיזו שעה זה קרה?
  • מה לבשת?
  • מה היה מזג האוויר?
  • מה עשית לפני האירוע?
  • מה שמעת ברקע?
  • מה היה הריח בסביבה?
  • איך בדיוק נראה האדם שתקף אותך?
מדוע חשוב לשחזר את כל הפרטים?

הסיבה להצפת הזיכרונות הקטנים והסביבתיים היא שבדרך זו האדם "נכנס" מחדש לחוויה, והתהליך מאפשר לו לחוות מחדש את הרגשות שהיו לו אז. ככל שהחוויה תחזור להיות מוחשית יותר, כך הרגש שקשור אליה יצוף בעוצמה רבה יותר. זהו שלב הכרחי בטיפול, משום שאם האדם לא מצליח להתחבר רגשית למה שהוא חווה, קשה יהיה לטפל באותה חוויה רגשית.

מה קורה כאשר הרגש מתעורר מחדש?

כאשר הרגש עולה מחדש, המטפל יכול להמשיך בתהליך הטיפול:

1. לשאול את המטופל מה בדיוק הוא מרגיש.

2. לבדוק האם הוא מפרש את החוויה בצורה נכונה.

3. לבדוק האם אפשר לשנות את תפיסתו לגבי האירוע.

לדוגמה, אם אדם יגיד "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה", השלב הבא יהיה לנתח מה זה אומר להרגיש מושפל, מדוע הוא מרגיש כך, האם ההשפלה הייתה אובייקטיבית או סובייקטיבית, והאם ניתן לשנות את הפרשנות של החוויה כך שהיא תהיה פחות כואבת.

האם זיכרון מדויק חשוב בטיפול בטראומה?

היבט חשוב נוסף בתהליך הוא שהמטפל לא מתמקד באירוע כפי שהוא קרה במציאות, אלא כפי שהמטופל זוכר אותו. לעיתים קרובות, הזיכרון אינו תואם את מה שקרה בפועל, אך זה לא משנה - מה שחשוב הוא איך המטופל תופס את האירוע. לדוגמה, אם הוא בטוח שבזמן השוד עמדו לידו שלושה אנשים ממוצא סיני, אבל במציאות לא היו שם כאלה, זה לא רלוונטי. מה שחשוב הוא שהמוח שלו משייך את הנוכחות של אנשים מסוימים לאירוע, ולכן התחושה שהוא חווה היא אמיתית מבחינתו.

מה עושים אם האדם לא זוכר כלל את האירוע הטראומטי?

ישנם מקרים שבהם אדם עבר טראומה כה קשה שהוא הדחיק לחלוטין את הזיכרון של האירוע. במקום לזכור את האירוע עצמו, הוא עלול לחוות תגובות רגשיות לא מוסברות, למשל פחד בלתי מוסבר מאובייקטים מסוימים (כמו אבן ברחוב). במצב כזה, השאיפה היא לשחזר איתו את מה שכן ידוע ולנסות לחפש רמזים שיכולים לעורר מחדש את הזיכרון.

האם יש מקרים שבהם אי אפשר לשחזר את האירוע?

לכאורה, אם אדם לא מסוגל לזכור כלל את האירוע, לא ניתן לטפל בטראומה, אך בפועל ברוב המקרים, עם עבודה הדרגתית, ניתן להגיע למידע שנמצא בתת - מודע. אמנם ישנם מקרים נדירים שבהם הזיכרון מודחק בצורה מוחלטת, אך כמעט תמיד ניתן למצוא דרך לעורר לפחות חלקים מהחוויה.

המסקנה המרכזית

המהות של כל התהליך היא שהעלאת פרטים רבים על האירוע מאפשרת לאדם לחוות מחדש את התחושות שהיו לו, וכך ניתן לעזור לו לעבד אותן בצורה חדשה. השיטה הזו תקפה גם עבור פחדים עתידיים - אם אדם מפחד שאירוע מסוים יקרה לו בעתיד, ניתן לשחזר איתו דמיון מפורט של מה שהוא חושש שיקרה, ואז לנתח את הפחד ולראות מה בדיוק מפחיד אותו.
עכשיו דבר שדיברנו עליו כמה פעמים נדבר עליו עוד פעם נושא של בן אדם שיש לו טראומה, מה זה אומר יש לו טראומה לדוגמה הוא מפחד ללכת ברחוב x למה הוא מפחד ללכת ברחוב x כי שדדו אותו שם, בסדר עכשיו השאלה איך מטפלים בזה אז יש הרבה דרכים לטפל בזה אבל בעיקרון חלק מהטיפול, אנחנו באחת הווריאציות של הטיפול זה בעצם לבדוק מה היה לך כל כך רע, הרי איך זה עובד הוא הולך ברחוב והוא נזכר כל פעם כשהוא רואה שם את האבן הוא נזכר שדדו אותו שם.

אנחנו רוצים גם לנתק לו את האבן מששדו אותו שם זאת אומרת שזה לא יקפוץ לו כל הזמן כ - popup שהוא יבין שאין קשר בין האבן עכשיו לשוד שהיה לו בעבר וגם שזיכרון שכשקופץ לו זיכרון של שוד שיהיה לו פחות רע מהזיכרון הזה, קודם כל שהוא ייזכר פחות בשוד 2 שגם כשהוא ייזכר בשוד שיהיה לו פחות רע מהשוד. עכשיו איך גורמים למישהו שיהיה לו פחות רע מהשוד אז בעצם צריך לבדוק למה רע לו מהשוד ולהסביר לו שזה לא רע השוד ואז בעצם אחד מהדברים שעושים זה ששואלים אותו "אוקי כששדו אותך מה הרגשת מה היה לך מה חוויית".

אוקי ואז נגיד הוא אומר "כששדדו אותי הרגשתי חוסר אונים" ואז מתחילים לנתח איתו "מה חוויית זה רק חוסר אונים מה רע בחוסר אונים" כל מיני כאלה אבל השאלה הנשאלת היא בעצם איך אנחנו גורמים לו להתחבר לחוויה שהייתה לו בזמן השוד כי יכול להיות שהוא יגיד "אני לא זוכר אני זוכר את זה במעורפל" ולכן מה שהשיטה אומרת זה שאם אנחנו רוצים, אתה יודע מה עושים? אוקי לכן מה שעושים זה צריך לעשות לו הצפה רגשית של מה שהיה באמצעות שמשחזרים כמה שיותר פרטים מהאירוע.

זאת אומרת פרקטית נגיד שאנחנו רוצים לדבר עם בן אדם על סיטואציה שקרתה לו או שהוא חושב שהולך לקרות לו אבל בא נתחיל מקרתה לו ורוצים להביא אותו שהוא יבין בדיוק מה עבר עליו באותו רגע אז לא אומרים "ספר לי מה הרגשת כששדדו אותך" אומרים לו "אוקי שדדו אותך? כן, אוקי ספר לי מה היה" ואז הוא מספר "הלכתי ברחוב ושדדו אותי, באיזה רחוב הלכת מתי הלכת תיזכר טוב מתי הלכת, מה עשית קודם לאיפה הלכת מה עשית תוך כדי שהלכת, מה ראית מה שמעת באיזה שעה זה היה מי היה ברחוב".

מנסים להציף לו כמה שיותר דברים ל - memory שהוא יציף אותם לתוכו ואז ממילא הרגשות שלו מתחילים להתעורר ומה האמת שהרבה פעמים בן אדם זוכר גם דברים שלא קרו אבל זה שזה לא קרה זה לא משנה מה שמשנה שהוא חושב שזה קרה, אנחנו בעצם מטפלים בזיכרון שלו במה שהוא חושב שקרה לא במה שקרה יכול להיות שהוא יגיד "הלכתי ברחוב והיו שמה שלושה סינים" ולא היו שמה סינים אבל בגלל שהוא זוכר שלושה סינים זה השפיע לו על החוויה אנחנו צריכים לטפל לו במה שהוא זוכר שקרה לא בהכרח במה שקרה.

אז מה שאני מחדד זה שאם רוצים לעזור לבן אדם לטפל בסיטואציה שקרתה ורוצים להציף לו את הרגשות צריך להציף לו כמה שיותר מידע למוח על מה שקרה מידע שכביכול נראה סתמי "באיזה שעה מה לבשת מה היה מזג האוויר באותו יום, מה שמעת ברדיו מה אכלת בבוקר" ואז ברגע שהוא מתחיל להיזכר בין אם הוא נזכר בזה ובין אם הוא מדמיין את זה אז הוא נכנס יותר לחוויה וכשהוא נכנס יותר לחוויה "אוקי ומה אתה מרגיש עכשיו ומה השודד אומר לך ואיך הוא תפס אותך ומה בדיוק הוא עשה".

למרות שבשביל לתחקר מה הרגש לא צריך את זה מצד האמת לא צריך את זה, מה זה משנה שאתה שואל אותי איך הוא החזיק אותי בחולצה לגבי מה הרגשתי, מה זה משנה שאתה שואל אותי מה הייתה הטמפרטורה באותו יום לגבי מה הרגשתי מה זה משנה" זה לא משנה אבל כששואל אותך מה הייתה הטמפרטורה זה כדי שתיזכר בסיטואציה, תיזכר בסיטואציה זה ייזכר יותר טוב מה הרגשת.

ש: אוקי למה הצפת רגשות עוזרת?

אליעד: כי אז הוא זוכר מה היה וכשהוא זוכר מה היה אפשר לטפל בזה נגיד לו "אוקי אז מה אם זה קרה מה הבעיה מה הרגשת, זה נכון זה לא נכון".

ש: בסדר אבל מספיק הזיכרון למה הצפת הרגשות זה הדבר החשוב?

אליעד: כי אנחנו רוצים שהוא יוציא מה מפריע לו כדי לטפל בזה אבל הוא אומר "לא זוכר" הוא זוכר במעורפל הוא מפחד אבל הוא לא יודע בדיוק מה, הוא זוכר שזה היה רע הוא לא זוכר בדיוק מה הוא הרגיש.

ש: בסדר אני מבין שהוא יזכור אירועים "ירד גשם החלקתי הוא תפס אותי פה בצוואר".

אליעד: כן.

ש: אבל אתה מדבר על זה שזה הסיבה או הגורם לזה שרגשות יעלו לו.

אליעד: נכון זה עוזר לכך שהרגשות יעלו לו.

ש: למה כשרגשות עולים זה מקל או לא מקל זאת השאלה.

אליעד: אני לא אמרתי שכשרגשות עולים שזה מקל על הכאב כשהרגשות עולים זה מכביד על הכאב זה יוצר לו כאב יותר חזק ואז אנחנו יכולים לבדוק מה הייתה הבעיה מה הוא בדיוק הרגיש.

ש: ואז שואלים אותו מה הרגשת אז איך זה עוזר.

אליעד: ואז מכאן ממשיכים את הטיפול לפי מה שרוצים לטפל לפי מה שרוצים להגיע.

ש: למשל הוא יגיד "הרגשתי מושפל בצורה בלתי רגילה".

אליעד: יפה נגיד שבתת מודע שלו הוא מרגיש כאילו הוא זוכר שאז הוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה נגיד שזה מה שיושב לו בתת מודע ונניח שאתה לא תחזר איתו בדמיון מודרך את כל מה שקרה לו ותגיד לו "ומה הרגשת? אני הרגשתי מושפל" ואז אתה תגיד לו "טוב מה זה משנה שאתה מושפל מה זה פה מה זה שם" וטיפלנו אבל מה לא טיפלנו בתת מודע שלו הוא זוכר שהוא הרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה, אנחנו רוצים שהוא יגיד את זה כדי שיהיה אפשר לטפל בבעיה להציף את הבעיה אבל הוא לא זוכר הוא מדחיק הוא לא זוכר הוא לא בחוויה.

לכן אנחנו נעשה לו דמיון מודרך נשחזר איתו את הסיטואציה כדי שהוא יחווה כאילו עכשיו זה קורה לו נגיד לו "עכשיו נכון שאתה מרגיש שזה קורה לך מה אתה מרגיש עכשיו תגיד לי, הנה הוא עושה לי ככה אני מרגיש ככה, מה הבעיה תסביר לי מה הבעיה בזה מה אתה מרגיש למה זה מפריע לך, זה חייב להפריע לך זה לא חייב להפריע לך אתה מפרש פירוש נכון מפרש פירוש לא נכון".

ש: ואז יודעים בדיוק כאילו מה הסיבה שלו.

אליעד: ומשם מתקדמים לאיפה שרוצים המהות של מה שאמרתי היא לא איך לטפל בטראומה המהות של מה שאמרתי היא שאם אתה רוצה להציף למישהו את הרגשות תשחזר איתו פרטים על הסיטואציה זאת המהות. עכשיו אותו דבר על פחד עתידי אם מישהו אומר "אני מפחד שיום אחד ישדדו אותי" אוקי זה מעורפל "מה בדיוק אתה מפחד דמיין לי ספר לי מה קורה, אני הולך ברחוב וקורה ככה זה וזה ואז שודדים אותי, לא איך שודדים אותך מה קורה תספר תפרט".

ככל שהוא מפרט יותר ככה החוויה שלו הופכת להיות יותר ממשית, הופכת להיות יותר ממשית ככה יותר קל לו להגיד ממה הוא מפחד כי לפעמים זה אבסטרקטי מעורפל והחידוש הוא שלכאורה כלפי חוץ השאלות הן מיותרות כי מה אכפת לי באיזה שעה זה היה "באיזה שעה מה הייתה השעה איזה צבע איזה נעליים לבשת מה זה וזה, מה זה משנה? זה משנה כי אני רוצה שתיזכר בחוויה שתיכנס לתוכה כדי שאז שאני אגיד לך מה רע לך ממה אתה מפחד שזה יהיה כמה שיותר קרוב למקור ושזה לא יהיה משהו שלא קשור למקור".

ש: בקשר לטראומה יש מצבים שבן אדם עובר טראומה והוא מדחיק אותה כל כך שהוא לא זוכר ששדדו אותו הוא לא זוכר שום דבר מהאירוע הזה אבל הוא כן זוכר שאבן עושה לו להרגיש מושפל בצורה בלתי רגילה.

אליעד: יפה זה מה שהוא אומר שהוא זוכר ולכן אנחנו עכשיו נשחזר איתו בדיוק מה קרה כדי שהוא ייזכר טוב מה קרה.

ש: איך תביא אותו לזיכרון זה מודחק אצלו זה לא קיים לא שדדו אותו הוא רק יודע שכשהוא רואה אבן אז הוא.

אליעד: את מדברת על משהו שקרה לך?

ש: אני מדברת שבאופן כללי.

אליעד: אני יודע שלא.

ש: כאשר יש לבן אדם טראומה ועוד יש לו איזשהו זיכרון מהטראומה אתה יכול לעבוד איתה וכשבן אדם קרתה טראומה ופתאום אין כבר זיכרון מהטראומה יש רק דברים אבסטרקטיים אבן שגורמת לו זה "חולצה כחולה עושה לי" אז איך אתה מביא בכלל שהוא משחזר את הטראומה.

אליעד: אם אנחנו מגיעים בעצם למצב שבן אדם אין לו אפשרות לשחזר את הטראומה מה אנחנו עושים, זה מה שאת שואלת?

ש: כן.

אליעד: אז אין אפשרות.

ש: ועדיין יש לו וכשעדיין כשהוא הולך ברחוב.

אליעד: את נמצאת פה בכלל את פה?

ש: כן.

אליעד: את שאלת מה עושים עם בן אדם שאין אפשרות לשחזר אצלו את הטראומה איך נטפל בה נכון?

ש: כן שיש לו טראומה.

אליעד: אז אין אפשרות לשחזר את הטראומה את מדברת במוחלטות אז זאת התשובה שתקבלי את החלטת שאין אפשרות שזה שנמחק לו מהמוח שהוא לא זוכר אם זאת האמת אז אין אפשרות באמת, אני עוד לא נתקלתי בכזה מקרה לא יודע אם אני אתקל אני אגיד לך תודה שאמרת לי כשאני אתקל במקרה כזה אני ישר אזכר בך ואני אגיד טוב זה לא שאני לא יודע איך להוציא ממנו את המידע זה פשוט יש מקרים שלא ניתן ואז אני אזכר שאת אמרת לי שיש מקרים שלא ניתן בינתיים עוד לא נתקלתי במקרים כאלו תמיד הצלחתי להוציא ממנו את המידע.

תמיד אולי זה לקח x פעמים אולי לפני כן היה צריך לרכך אותו אולי היה צריך לעשות עבודה מקדימה אבל תמיד היה ניתן להוציא ממנו את המידע כי אם הוא לא זוכר הוא גם לא יפחד. מה אתה אומר?

ש: איך אתה יודע אבל שזה המידע הנכון איך הוא יודע שזה המידע הנכון אולי הוא נתפס לאיזה משהו.

אליעד: התשובה יותר פשוטה ממה שנדמה לך מה אמרתי בהתחלה אנחנו לא מטפלים במה שקרה לו אנחנו מטפלים במה שהוא זוכר שקרה לו, מה זה משנה מה קרה לו בכלל הוא זכה בלוטו והוא יש לו בדמיון מחשבה ששדדו אותו מה זה משנה. מאיזה סרט זה היה? "בארבינקא" זה היה שהיה שמה קטע שהוא בא לשדוד את הלוטו והם חשבו שהוא זוכה בלוטו משהו כזה באותה סצנה. כן מה אתה אומר?

ש: לא משנה בסדר.

אליעד: אף אחד לא סובל ממה שקרה לו בן אדם סובל ממה שהוא זוכר שקרה לו ממה שהוא חושב שקרה לו, על מה שכרגע הוא חושב שקרה לו אתמול בן אדם לא סובל ממה שיקרה לו מחר הוא סובל ממה שהוא חושב שיקרה לו מחר גם בן אדם לא סובל ממה שקורה לו כרגע הוא סובל או נהנה ממה שהוא חושב שקורה לו כרגע.
סבל מזג האוויר שינויים תחושה של חרדה טיפול בטראומות תחושת חרדה חרדה ופחד סובייקטיבית טיפול נפשי הרגשת חוסר אונים איך לטפל בבעיות איך להתאמן אימון אימון אישי אימון אישי טיפול נפשי אימונים דמיון דמיון מודרך דמיון מודרך ככלי טיפולי דמיונות הצפה הצפה רגשית הרגשה טיפול טיפול בדמיון טיפול בדמיון מודרך טיפול בהצפה טיפול בהצפה רגשית טיפול בטראומה טיפול בטראומות טיפול נפשי טיפול קוגניטיבי טיפולים טראומה טראומות כלים טיפוליים כמה להתאמן להתאמן לימודי אימון לימודי אימון אישי למה להתאמן למידה מטופל מטופלים מטפל נפש פסיכולוגיה קוגניטיבית פסיכותרפיה קוגניטיבי רגש רגשות שחזור שחזור בדמיון מודרך שחזור טראומה תחושה תחושות תרפיה
שיטה לקבלת החלטה, נוסחה לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית
שיטה לקבלת החלטה, נוסחה לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית
... לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית איך ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בעזרת ... את העדיפויות שלנו ולהימנע מקבלת החלטות מתוך דחף רגשי או חוסר בהירות. החלטות רציונליות שיטה לקבלת החלטות תורת המשחקים פסיכולוגיה קוגניטיבית בקבלת החלטות כיצד להתמודד עם התלבטויות החלטות בחיים האישיים
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי
איזה טיפול לבחור? טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול cbt, איך לבחור מטפל? איזה טיפול הכי מומלץ? איזה טיפול הכי טוב? איך לטפל בפחדים? טיפול ממוקד שינוי, טיפול ב ocd, טיפול הכרתי, טיפול תת הכרתי מה ההבדל בין טיפול קוגניטיבי לטיפול התנהגותי? אליעד כהן מציג בהרצאה זו שלושה סוגים של טיפול מרכזיים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, וטיפול משולב הנקרא CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). הוא מסביר כי טיפול קוגניטיבי מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם, מתוך ההנחה שאם ישנה את תפיסתו לגבי ההתנהגות הבעייתית, ההתנהגות עצמה תשתנה מעצמה. ... עובד דרך שינוי ישיר של הרגלים. לפי גישה זו, אם אדם יתחיל בפועל לשנות את ההרגל הבעייתי, גם תפיסתו הקוגניטיבית לגבי ההרגל תשתנה בהדרגה. לדוגמה, מעשן שיפסיק לעשן באופן יזום ויתמודד עם הקושי שבכך, יתחיל לפתח מחשבות חדשות ותובנות ... וכך תשתנה גם תפיסתו לגבי העישון עצמו. מהו טיפול CBT ואיך הוא משלב את שתי השיטות? טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) משלב את שתי השיטות: הוא כולל גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה וניתוח של מחשבות ורגשות שעולים תוך ... שייתכן שהמטופל לא היה מודע אליהן מראש. עם זאת, אליעד כהן מדגיש כי השינוי המהותי ביותר הוא תמיד השינוי הקוגניטיבי. מדוע אליעד כהן מדגיש שהשינוי הקוגניטיבי הוא החשוב ביותר? אליעד כהן מצטט בהרצאתו את רבי נחמן מברסלב, שטען שהמפתח לפתרון כל הבעיות נמצא בשינוי המחשבה ... שינוי ההתנהגות בלבד לא תמיד יחזיק מעמד לאורך זמן. האם שינוי חשיבה לבדו תמיד מספיק? אליעד כהן מציין ששינוי קוגניטיבי עמוק יכול בהחלט להספיק כדי לפתור את הבעיה, אך הבעיה היא שלעיתים האדם אינו יכול לראות את כל הקונפליקטים ... ינסה להפסיק לעשן, הוא יגלה פחדים, רגשות ותובנות חדשות שיצופו בו תוך כדי ההתמודדות המעשית. איך לשלב טיפול התנהגותי וקוגניטיבי בצורה נכונה? ההמלצה של אליעד כהן היא להתחיל בטיפול שמשלב את שני ההיבטים במקביל: לשנות בפועל את ההרגל (למשל, להפסיק לעשן בפועל). לבצע ניתוח קוגניטיבי מעמיק של כל קושי, פחד או תחושה שעולים במהלך השינוי. להמשיך ולנתח את המחשבות והרגשות תוך כדי התהליך, על ... ההתנהגות בפועל. לכן, לרוב, הטיפול המשולב - CBT -הוא הבחירה האידיאלית ביותר, מכיוון שהוא מתמודד עם הבעיה גם ברמה הקוגניטיבית וגם ברמה ההתנהגותית, ובכך מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה לאורך זמן. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים? ... וכיצד הוא פועל עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה למה כדאי להבין את ההבדל בין טיפול התנהגותי לבין טיפול קוגניטיבי? הדיון מתחיל בהבחנה בין שלושה סוגים עיקריים של טיפול: טיפול קוגניטיבי (שינוי חשיבה), טיפול התנהגותי (שינוי הרגלים) וטיפול משולב המכונה CBT (Cognitive Behavioral Therapy). ההבדל נובע מהשאלה אם עדיף להתמקד קודם בשינוי צורת החשיבה של האדם, או לשנות בפועל את ההתנהגות שלו כדי להביא לשינוי החשיבה. איך טיפול קוגניטיבי שואף לשנות את החשיבה? טיפול קוגניטיבי מתמקד בניתוח התפיסות והמחשבות של האדם, מתוך אמונה שאם יצליח לשנות את ההבנה או את הרצון שלו, ההתנהגות תשתנה מעצמה. בדוגמה של עישון, הגישה הקוגניטיבית תנסה לגרום לאדם להבין לעומק מדוע הוא מעשן ומה הוא מפיק מהעישון. אם הוא יצליח לשכנע את עצמו שהעישון ... מבוסס על הרעיון שאם אדם יתחיל לשנות את הרגליו בפועל, הוא יוכל בסופו של דבר להסתגל לשינוי גם מבחינה קוגניטיבית. כך, במקרה של עישון, המטפל עשוי להנחות את המטופל להפסיק מיד לעשן או להפחית בהדרגה, ולהחליף את זמן העישון ... שונה, כיוון שיצופו רגשות ומחשבות חדשות שלא הופיעו כל עוד המשיך באותו הרגל. מהו טיפול CBT (טיפול התנהגותי - קוגניטיבי) וכיצד הוא משלב בין השניים? טיפול CBT מנסה לשלב את שני הכיוונים: גם שינוי התנהגותי בפועל וגם בחינה ושינוי ... יתבקש מצד אחד להפסיק לעשן (שינוי התנהגותי), ומצד שני לעקוב אחר המחשבות והרגשות שעולות לו במהלך הניסיון להיגמל (שינוי קוגניטיבי). כך, כל מחשבה של רצון לעשן או פחד מכישלון מהווה חומר גלם לעבודה חשיבתית עמוקה יותר, שבסופו של דבר ... יש מקרים שבהם רק התנסות בשטח תציף מחשבות וקונפליקטים שהאדם לא היה מודע אליהם, ואז ניתן יהיה לטפל בהם קוגניטיבית. איך בפועל משלבים בין טיפול התנהגותי לטיפול קוגניטיבי? הגישה המומלצת בהרצאה היא להתחיל בשניהם במקביל: להפסיק או לשנות את ההרגל בפועל (לדוגמה, להפסיק לעשן מיד או בהדרגה). ... מה אני מפחד להפסיד? מה המשמעות של הסיגריה עבורי? להמשיך בתהליך צעד אחר צעד, כשכל צעד מלווה בבדיקה ובניתוח קוגניטיבי של מה שקורה בתודעה. כך התנהגות חדשה ומודעות מלאה למחשבות פועלות יד ביד עד שהשינוי הופך לעומק ולרוחב - ... המכונה CBT, יכול להיות הפתרון הטוב ביותר, כשהוא כולל גם התמודדות מעשית עם הבעיה וגם חקירה חשיבתית מעמיקה. טיפול קוגניטיבי והתמודדות עם פחדים טיפול התנהגותי לעישון ולהרגלים לא רצויים טיפול CBT משולב למיגור בעיות רגשיות איך לבחור מטפל מתאים ... הכרתי וכיצד הוא פועל טיפול ממוקד שינוי לעומק עצות מרבי נחמן על תיקון המחשבה עכשיו יש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי. ש: התנהגותי. אליעד: התנהגותי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול קוגניטיבי ויש דבר שנקרא טיפול התנהגותי. אוקי? ש: לא ידעתי את ההתנהגותי קונטיבי. אליעד: יש בעיקרון שניים טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי ויש את ההוא שמשלב ביניהם, עכשיו השאלה היא מה עדיף טיפול קוגניטיבי במובן של לשנות לך את החשיבה טיפול התנהגותי במובן של לנסות לשנות לך את ההתנהגות לדוגמה או משולב, נניח ... לא יודעים מה עדיף שים את שניהם לא המצב הזה. בא נגיד בן אדם נגיד מעשן אפשרות אחת טיפול קוגניטיבי זה בא ננסה לשנות לו את החשיבה על העישון וזהו והעישון יפסק מעצמו, טיפול שני אומר התנהגותי תפסיק לעשן ... אחוז אז מה המחויב? ש: מה מחויב שיביא לך את התוצאה? אליעד: כן אז מה מחויב? ש: מחויב כאילו הקוגניטיבי. אליעד: הקוגניטיבי מחויב. ש: למה? אליעד: בהנחה שיש לך בחירה חופשית ואתה מעשן אתה מעשן כי אתה רוצה לעשן אם לא ... חופשית. ש: אבל מה יגידו המחשבות שלו? אליעד: לא יודע בהנחה שיהיה לו בחירה המחשבות ולכן התיאוריה אומרת שטיפול קוגניטיבי יהיה עדיף על טיפול התנהגותי לשנות את החשיבה עדיף. ש: זאת תיאוריה. אליעד: השאלה מה האמת? ש: איזה עוד ... מה האמת? ש: שזה לא תמיד נכון. אליעד: אז אני אומר שזה תמיד נכון. ש: רק תמיד נכון רק הקוגניטיבי? אליעד: רק קוגניטיבי אבל זה אף על פי כן לא תמיד נכון, למה זה לא תמיד נכון לא כי לא מספיק קוגניטיבי, קוגניטיבי מספיק כשאמרתי מה רבי נחמן היה אומר על זה כי רבי נחמן אמר זה איפשהו ציטוט ממקום אחר הכל ... ואז בעצם פתרת את הבעיה של המוח. אוקי עכשיו אז מה האמת? האמת היא שבסופו של דבר עדיף טיפול קוגניטיבי אבל העניין הוא שלפעמים כדי שהוא יצליח צריך שהוא יהיה גם התנהגותי, למה מה זאת אומרת כי אם תיאורטית בן אדם יכול היה להגיע לכל השינוי חשיבה שלו באמצעות טיפול קוגניטיבי בלבד אז זה מספיק העניין הוא שלפעמים רק ההתנסות הממשית מציפה דברים קוגניטיביים שהבן אדם לא חשב עליהם קודם. ...
פחד מאלצהיימר, פחד מדמנציה, פחד מאיבוד הזיכרון, מניעת שיטיון, פחד ממחלות קשות, פחד להזדקן, פחד לשכוח דברים, פחד מקיהיון, פחד מחוסר יכולת קוגניטיבית, איך למנוע אלצהיימר? מניעת דמנציה, פחד מפגיעה קוגניטיבית, פחד מירידה בתפקוד הקוגניטיבי
פחד מאלצהיימר, פחד מדמנציה, פחד מאיבוד הזיכרון, מניעת שיטיון, פחד ממחלות קשות, פחד להזדקן, פחד לשכוח דברים, פחד מקיהיון, פחד מחוסר יכולת קוגניטיבית, איך למנוע אלצהיימר? מניעת דמנציה, פחד מפגיעה קוגניטיבית, פחד מירידה בתפקוד הקוגניטיבי
... מדמנציה, פחד מאיבוד הזיכרון, מניעת שיטיון, פחד ממחלות קשות, פחד להזדקן, פחד לשכוח דברים, פחד מקיהיון, פחד מחוסר יכולת קוגניטיבית, איך למנוע אלצהיימר? מניעת דמנציה, פחד מפגיעה קוגניטיבית, פחד מירידה בתפקוד הקוגניטיבי למה אנשים מפחדים מאיבוד הזיכרון? הפחד מאיבוד הזיכרון הוא החשש של האדם ממצב בו יאבד מידע חשוב ומשמעותי מחייו, ... ומוכחת למנוע באופן מוחלט את אובדן הזיכרון. אדם יכול להקפיד על אורח חיים בריא, לאכול נכון, להתאמן, לעסוק בפעילות קוגניטיבית כמו קריאה וחשיבה מאומצת, אך גם כך עדיין קיים סיכון מסוים לאיבוד הזיכרון. אף שיטה רפואית או התנהגותית לא ... למידה, וחשיבה עמוקה. אף כי פעולות אלו אינן מבטיחות בוודאות את שימור הזיכרון, הן יכולות להקטין את הסיכוי לאובדן קוגניטיבי. גישה שנייה: לשנות את התפיסה הבסיסית, כך שגם אם אדם יאבד את זיכרונו, הוא לא ירגיש בכך אסון או ... לאבד את הזיכרון איך להתמודד עם פחדים? אהבת המציאות בלי תנאים הבדל בין שכל לזיכרון איך לשמור על יכולת קוגניטיבית? פחד מאלצהיימר ודמנציה מהו הפחד מאיבוד זיכרון? פחד מאיבוד זיכרון מתייחס לחשש של האדם ממצב שבו הוא עלול לשכוח ... תנאים? איך לשמור על השכל? איך לא לאבד את השכל? איך לשמור על היכולת השכלית? איך לשמור על יכולות קוגניטיביות? מה ההבדל בין שכל לבין זיכרון? איבוד הזיכרון, איבוד השכל, איבוד יכולת החשיבה
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת
האם מנטרות עוזרות? תת מודע, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, שינון מנטרות, מתי מנטרות עוזרות? שינוי התנהגותי, שינוי חשיבה, שינוי קוגניטיבי, גישה קוגניטיבית, טיפול בחשיפה, תרפיית חשיפה ממושכת האם מנטרות באמת עוזרות לשינוי התנהגות וחשיבה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מעלה בהרצאה היא ... עמוק בתת מודע? אליעד מדגיש שהדרך להתמודד עם אמונות ופחדים עמוקים חייבת להיות שונה לחלוטין. כאן נכנס לתמונה הטיפול הקוגניטיבי, שמשמעותו היא שינוי אמיתי של החשיבה ולא רק שינוי חיצוני של ההתנהגות. אליעד מכנה זאת חקירה בתוך המוח. לדבריו, כאשר האמונה או הפחד מושרשים עמוק, הדרך היחידה לפתור אותם היא באמצעות בירור והבנה של המקור שלהם. טיפול קוגניטיבי, לדבריו, הוא טיפול שעוסק בשינוי החשיבה עצמה. אך אליעד מציין שזה לא מספיק לומר טיפול קוגניטיבי - צריך להבין בדיוק מה עושים בטיפול הזה, כיצד מתבצעת החקירה, מי מוביל אותה, באילו כלים משתמשים, ועד כמה ... או טיפול התנהגותי יכולים להיות יעילים במצבים מסוימים בלבד. במצבים מורכבים יותר, הפתרון האמיתי והאפקטיבי היחיד הוא באמצעות חקירה קוגניטיבית עמוקה שתיגע בשורש הפחד או האמונה, ותייצר שינוי משמעותי וממושך. האם מנטרות עוזרות לשנות התנהגות? מה זה טיפול קוגניטיבי? מתי מנטרות יכולות להזיק? איך לשנות אמונה מושרשת בתת מודע? האם טיפול בחשיפה תמיד יעיל? איך לטפל בפחדים עמוקים? ... אותו מהתת מודע לא באמצעות שינוי התנהגותי ולא באמצעות מנטרות. ש: ובאמצעות מה? אליעד: באמצעות חקירה בתוך המוח טיפול קוגניטיבי. ש: זה נקרא טיפול קוגניטיבי? אליעד: בפורמלי כן השאלה מה עושים בטיפול הקוגניטיבי אבל בפורמלי טיפול קוגניטיבי הכוונה שינוי בחשיבה. ש: שינוי בחשיבה. אליעד: כן עכשיו רגע אבל השאלה היא איך אתה משנה את החשיבה באמצעות ...
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
בעד ונגד, כן או לא, תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין
... תרופות נגד חרדה, טיפול תרופתי בחרדה, טיפול תרופתי בדיכאון, תרופות נגד דיכאון, כדור נגד חרדה, כדור נגד דיכאון, טיפול קוגניטיבי בחרדה, טיפול קוגניטיבי בדיכאון, סרוטונין, דופמין האם כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי בחרדה ודיכאון? הדיון מתמקד בשאלה האם כדאי להמליץ על שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי על מנת להתמודד עם חרדה ודיכאון, או להעדיף טיפול אחד בלבד. בשיחה, הוצגו גישות שונות, כל אחת עם יתרונות ... האמיתית שהוא חווה. הכדורים עוזרים להסוות את הבעיה אך לא לפתח את היכולת להתמודד איתה בצורה בריאה. האם טיפול קוגניטיבי יכול להיות הפתרון היחיד? לעומת זאת, טיפול קוגניטיבי, שמתמקד בשינוי החשיבה והתמודדות עם החרדה על ידי עיבוד מחשבות, עלול לקחת זמן ארוך יותר להפיק תוצאות. תהליך זה ... ומחפשים הקלה מיידית. האם כדאי לשלב את השניים? ההמלצה של חלק מהאנשים היא לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול קוגניטיבי. זה מאפשר להפחית את תסמיני החרדה בהתחלה בעזרת הכדורים, ובמקביל להתחיל את העבודה הקוגניטיבית כדי להתמודד עם הבעיה בצורה ארוכת טווח. עם הזמן, כאשר טיפול הקוגניטיבי מתחיל להראות תוצאות, ניתן להוריד את מינון התרופות בהדרגה. מדובר בפתרון שמתחשב בשני היבטים: ההקלה המיידית של התרופות והטיפול השורשי של השינוי החשיבתי. האם טיפול תרופתי עשוי להפריע לטיפול קוגניטיבי? מנגד, יש כאלה שטוענים כי טיפול תרופתי עשוי להפריע להצלחת הטיפול הקוגניטיבי. לדוגמה, תרופות עשויות לשנות את מצב הרוח או את החשיבה בצורה שתפגע ביכולת של המטופל להתמודד עם בעיותיו בדרך בריאה, ולמנוע ממנו להבין את שורש הבעיה האמיתית. לכן, יש אנשים המעדיפים להתחיל קודם בטיפול קוגניטיבי בלבד, ורק אם זה לא מספיק, לפנות לטיפול תרופתי. מה קורה אם התרופות לא פותרות את הבעיה? נראה כי ישנו חוסר הסכמה בין דוברים האם טיפול תרופתי בלבד יכול לפתור את הבעיה, או שהפתרון האמיתי טמון בטיפול קוגניטיבי. יש כאלו המאמינים כי תרופות יכולות רק להקל על התסמינים אך לא לפתור את הבעיה בשורש, ולעיתים אף להחמיר את המצב בטווח הארוך. גישה אחרת אומרת שטיפול קוגניטיבי, המצריך מאמץ ותהליך ממושך, עשוי להיות קשה לאנשים שמחפשים פתרון מיידי. כיצד הגישה הכללית לתרופות נגד חרדה משפיעה על ... כל אדם צריך טיפול תרופתי? לא כל אדם שסובל מחרדה יזדקק לטיפול תרופתי. מדובר בשאלה מהותית, שכן לפעמים טיפול קוגניטיבי יכול להספיק בכדי לטפל בבעיה באופן ממוקד ונכון. אך לפעמים, כאשר המצב חמום ואדם לא מסוגל להתמודד עם החרדה בצורה עצמאית, יש מקום לשקול טיפול תרופתי כהשלמה לטיפול הקוגניטיבי. כל מקרה דורש התייחסות פרטנית, שכן כל אדם זקוק לעזרה בצורה שונה בהתאם לרמת החרדה, הצורך והיכולת האישית. האם כדאי לקחת תרופות נגד חרדה? האם טיפול קוגניטיבי יכול להחליף תרופות? מה היתרונות של טיפול תרופתי בחרדה? מהם הסיכונים בשימוש בתרופות נגד חרדה? האם יש שילוב נכון בין טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי? כיצד תרופות משפיעות על מצב הנפש?
קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים
קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים
קוגניציה של ילדים, חשיבה של ילדים, מוח של ילדים, התפתחות קוגניטיבית, איך המוח חושב? איך המוח עובד? אמונה, זיכרון, חושים, התפתחות החשיבה, יכולות קוגניטיביות, עולם הילדים, מציאות של ילדים מהן יכולות הקוגניציה של ילדים וכיצד משתנה החשיבה עם הגיל? ההבנה שלנו לגבי יכולות ... את העולם בצורה כזו, שבה מה שהם לא רואים פשוט לא קיים עבורם, מייצגת את תחילת הדרך בה התפתחות הקוגניטיבית שלהם מתחילה להשתלשל. זהו גם שלב בו הילדים לא מבינים באופן ברור את רעיון הזמן, החדרים, והמציאות מחוץ למה ... הבנה יותר מורכבת של העולם סביבו, שכוללת זיכרון, דמיון ותפיסה של מה שקרה לפני ומה עשוי לקרות בעתיד. הבגרות הקוגניטיבית כוללת גם את היכולת של הילד להתחיל לדמיין ולזכור אובייקטים ומצבים שקרו גם אם אינם נראים לו ברגע נתון. ... הסביר כיצד ילדים עשויים לראות את העולם בצורה יותר פשוטה, ובשלב מאוחר יותר, כשהם מתבגרים, הם צריכים להפעיל מאמצים קוגניטיביים על מנת להבין את מורכבות החיים. אם נעביר את המוח של ילד למבוגר, המחשבה על פעולתה, התפתחותה וההבנה שלה ... תהליך שמחייב את המוח המבוגר להבין את הקיום מעבר למה שנראה לו כרגע. איך המוח של ילד מבצע תהליכים קוגניטיביים בצורה שונה? כשהילד מנסה להבין את העולם, הוא פחות מציית לדימויים מוחיים מורכבים. תהליך החשיבה של הילד לא תמיד ... יותר למניפולציות? אחד המאפיינים שהוזכרו היה הקלות שבה ניתן להטעות ילדים. ילדים אינם מודעים באופן מלא למורכבות של תהליכים קוגניטיביים ולכן יותר קל לרמות אותם. הם לא תמיד מבינים את המניפולציות שנעשות עליהם בעזרת חושים, כי הם לא תמיד ... תהליך מאוד מורכב. למדוד את המציאות בצורה מדויקת ולחבר בין מה שהילד ראה לבין מה שקרה בפועל דורש מאמץ קוגניטיבי, שלב שהתפתחות קוגניטיבית תומכת בו ככל שהילד מתבגר. קוגניציה של ילדים תפיסת זמן ומרחב של ילדים התפתחות קוגניטיבית אצל ילדים ההבדלים בין חשיבה של ילדים ומבוגרים איך הילדים תופסים את העולם המוח של ילדים ויכולות קוגניטיביות יכולת ההבנה המופשטת של ילדים
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי
התמודדות עם קונפליקטים, התמודדות במצבי קונפליקטים, ניהול קונפליקט אישי, דיסוננס קוגניטיבי, קונפליקט זהות, דרכים לפתרון קונפליקט פסיכולוגי, ניתוח קונפליקט קוגניטיבי, להתמודד עם קונפליקט רגשי מהם המנגנונים לפתרון קונפליקטים פנימיים? כאשר אדם נתקל בקונפליקט פנימי, לדוגמה כשיש לו רצונות מנוגדים, הוא נמצא במצב של דיסוננס קוגניטיבי. דיסוננס זה יכול להיגרם ממחשבות, רגשות או רעיונות מנוגדים בתודעתו של האדם. כיצד מתמודדים עם מצב כזה? מהו דיסוננס קוגניטיבי ומדוע הוא קורה? הדיסוננס הקוגניטיבי הוא מצב שבו שני רעיונות מנוגדים מתנגשים בראשו של האדם. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא רוצה להתחיל דיאטה, אך ... יכולה לעזור לאדם להפסיק לרדוף אחרי דברים שאין לו בהם צורך אמיתי. איך להתגבר על קונפליקטים פנימיים? מהו דיסוננס קוגניטיבי? כיצד לפתור קונפליקט רגשי? מהו קונפליקט זהות? מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מחשבות מנוגדות?
איך לחשוב מהר? פיתוח חשיבה מהירה, איך לפתח את החשיבה? שיפור יכולות חשיבה, יכולות אנליטיות, יכולות קוגניטיביות, חשיבה אנליטית, פיתוח חשיבה אנליטית, יכולת קוגניטיבית
איך לחשוב מהר? פיתוח חשיבה מהירה, איך לפתח את החשיבה? שיפור יכולות חשיבה, יכולות אנליטיות, יכולות קוגניטיביות, חשיבה אנליטית, פיתוח חשיבה אנליטית, יכולת קוגניטיבית
איך לחשוב מהר? פיתוח חשיבה מהירה, איך לפתח את החשיבה? שיפור יכולות חשיבה, יכולות אנליטיות, יכולות קוגניטיביות, חשיבה אנליטית, פיתוח חשיבה אנליטית, יכולת קוגניטיבית איך אפשר לחשוב מהר יותר ולפתח את יכולת החשיבה? חשיבה מהירה היא נושא שרבים מתעניינים בו, בין אם זה ... אליעד כהן הוצגה השאלה, איך לחשוב מהר? או במילים אחרות, כיצד לפתח יכולת חשיבה מהירה ואנליטית, תוך שיפור היכולות הקוגניטיביות שלנו. מה המשמעות של לחשוב מהר באמת? קודם כל, חשוב להגדיר מה הכוונה בלחשוב מהר. חשיבה מהירה היא לא ... באופן משמעותי, ונשפר את היכולת לתת תשובות איכותיות ומדויקות במהירות. איך לחשוב מהר יותר? פיתוח חשיבה אנליטית שיפור יכולת קוגניטיבית איך לתת תשובות מדויקות? מהו אימון חשיבה?
אינטליגנציה, פיתוח השכל, פיתוח החשיבה, לפתח את השכל, לפתח את החשיבה, יכולת קוגנטיבית, שיפור יכולת שכלית, שיפור יכולת החשיבה, התפתחות קוגניטיבית, קוגניציה, פיתוח אינטליגנציה
אינטליגנציה, פיתוח השכל, פיתוח החשיבה, לפתח את השכל, לפתח את החשיבה, יכולת קוגנטיבית, שיפור יכולת שכלית, שיפור יכולת החשיבה, התפתחות קוגניטיבית, קוגניציה, פיתוח אינטליגנציה
אינטליגנציה, פיתוח השכל, פיתוח החשיבה, לפתח את השכל, לפתח את החשיבה, יכולת קוגנטיבית, שיפור יכולת שכלית, שיפור יכולת החשיבה, התפתחות קוגניטיבית, קוגניציה, פיתוח אינטליגנציה איך לדעת בוודאות מוחלטת שמשהו נכון? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בנושא האינטליגנציה, פיתוח השכל, החשיבה ... לרגש? האם וודאות יחסית קיימת? איך לפתח את החשיבה והשכל? מה ההבדל בין דמיון להבנה שכלית? כיצד לשפר יכולת קוגניטיבית?
שכל / יכולת קוגניטיבית - איך לשפר את היכולת השכלית והקוגניטיבית?
שכל / יכולת קוגניטיבית - איך לשפר את היכולת השכלית והקוגניטיבית? היכולת השכלית של האדם, מאפשרת לו להבין טוב יותר את המציאות, לקבל החלטות טובות יותר וכיוב. והשאלה היא, כיצד ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על טיפול בהצפה רגשית, טיפול בדמיון מודרך, שחזור טראומה, טיפול בטראומה, שחזור בדמיון מודרך, דמיון מודרך ככלי טיפולי, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי, כלים טיפוליים, לימודי אימון אישי, טיפול נפשי
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: פסיכולוגיה קוגניטיבית, איך לקבל החלטות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להעריך את עצמך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לנהל את הזמן? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לשפר את הזיכרון? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לא להישחק בעבודה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לחנך ילדים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להשיג ביטחון עצמי? איך למצוא זוגיות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפרש חלומות? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לעשות יותר כסף? איך להיות מאושר ושמח? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: פסיכולוגיה קוגניטיבית, איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? דיכאון? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש משמעות לחיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם באמת הכל לטובה? האם לדומם יש תודעה? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם יש בחירה חופשית? למה יש רע וסבל בעולם? למה יש רע בעולם? האם אפשר לדעת הכל? אולי אנחנו במטריקס? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה לא להתאבד? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
באמצעות המחשבה לאתר הנחות יסוד איך לשדר שאתה קשה להשגה? חוסר הגשמה ביקורת מוגזמת מפחד להתעסק תהליך טיפול בחרדה מפחדת להיכנס למערכת יחסים למה בן אדם רוצה לאהוב את עצמו? חוסר אהבה עצמית בלי תנאים והפרעת אישיות אוהבת את מי שבגד בי היא לא באמת אוהבת אותי עצבות ודיכאון רמת אושר מי רוצה בחורה חכמה? לראות פורנו על פני סקס איך לקבל החלטה מתוך אי וודאות? לקוח מתלבט איך להתמודד עם טראומה? להתמודד עם אוסידי להצליח בלי בידול עסקי איך ליצור הצלחה? שיטות לשכנוע שתילת מחשבה שלילית לחנך ילדים בצורה בוגרת ילדות קשה ספרים רוחניים רוחניות אובדנית למחוק טראומות שיגעון ורוחניות לנתק קשר עם האקס שיחת יחסינו לאן עם האקסית במהלך התנועה תרגילים מומלצים איך לדעת האם אלוהים ברא את העולם? האם יש מוסריות בלי אלוהים? חוויה של הארה הארה רוחנית אקראית להפוך להיות אלוהים האמיתי להיות אלוהים רעיון לעשות כסף חוקי הכסף היצע וביקוש משמעות החיים כמשחק סודות משמעות החיים התמודדות עם תגובות שליליות בפייסבוק מצב רוח חיובי בחירה וידיעה חופש הבחירה של אלוהים היקום אינו מתפשט לראות עולם עוד נושאים ...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לאורח חיים בריא, אימון אישי לביטחון עצמי, מאמן אישי בתל אביב בתחום פסיכולוגיה קוגניטיבית - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 21_09_2025 השעה 10:03:59 - wesi1