6:25מה הדבר היחיד שלא ניתן לדמיין? מגבלת השכל האנושי, מה לא ניתן לדמיין? מה לא ניתן לחשוב? פיל בחור של מחט, גבולות התודעה, יש ואין בו זמנית, עבר ועתיד בו זמנית, איך המוח חושב? איך המוח מוגבל?
מהי המגבלה היחידה של השכל האנושי?
השכל האנושי מסוגל לדמיין ולחשוב כמעט על כל דבר אפשרי, אך אליעד כהן מסביר שישנה מגבלה אחת בלבד, והיא החשיבה על דבר והיפוכו בו - זמנית. לדבריו, המוח אינו מסוגל לתפוס מצב שבו שני הפכים קיימים באותו זמן ובאותו מקום, כמו "יש ואין בו - זמנית". המגבלה הזו חוסמת את האדם מלדמיין או לחשוב על דברים מסוימים, ומכאן נובעת כל מגבלת החשיבה.
מה הדוגמה של הפיל שעובר דרך חור של מחט ממחישה?
אליעד מביא כדוגמה מוחשית את הרעיון של "פיל שעובר דרך חור של מחט", כאשר הוא מבהיר שאיננו מדבר על שינוי בגודלם של הפיל או של המחט. כלומר, לא מדובר על כך שהפיל הופך לקטן או שהמחט הופכת לגדולה. אלא מדובר על מצב שבו הפיל גדול כמו שהוא, והמחט קטנה כפי שהיא, ובכל זאת הפיל עובר דרכה. את זה האדם לא יכול לדמיין.
אליעד מסביר את הסיבה לכך בצורה מפורטת. כאשר האדם אומר "פה יש מחט", הוא למעשה גם אומר בו - זמנית שבמקום שבו קיימת המחט, אין פיל. כלומר, עצם ההגדרה של מחט במקום מסוים, כבר שוללת אפשרות של קיום הפיל באותו מקום. ולכן, כל עוד האדם אינו יכול לחשוב על מצב של "יש מחט" ו"אין מחט" בו - זמנית, הוא לא יוכל לדמיין את הפיל הגדול עובר דרך אותה מחט קטנה.
איך "יש ואין בו - זמנית" קשור ליכולת לדמיין פיל במחט?
כדי לדמיין את הפיל עובר דרך המחט, צריך המוח לחשוב על "יש ואין בו - זמנית". במצב כזה, המחט צריכה להיות קיימת במקום מסוים ולא קיימת באותו מקום באותו הזמן בדיוק. אם הייתה אפשרות לחשוב על מצב כזה, אפשר היה לדמיין בקלות שהפיל הגדול עובר דרך המחט הקטנה. אך מכיוון שהשכל האנושי לא יכול לחשוב על מצב כזה, הוא לא יכול לדמיין את הסיטואציה הזאת.
אליעד חוזר ומסביר שוב, שהסיבה היחידה שאדם לא יכול לדמיין דברים מסוימים היא בדיוק המגבלה הזו, שהמוח אינו מסוגל לתפוס את היש והאין כמתקיימים יחדיו באותו מקום ובאותו זמן.
מהו ההסבר לגבי העבר והעתיד שמתקיימים בו - זמנית?
אליעד נותן דוגמה נוספת לתפיסה בלתי אפשרית של המוח: "לחשוב שמשהו כבר קרה, אבל באותו זמן גם להרגיש שהוא עדיין לא קרה". אפשר להגיד שמשהו קרה או יקרה, אבל לא ניתן להרגיש את שני המצבים האלה בו - זמנית. השכל האנושי חייב להפריד ביניהם, או שזה קרה או שזה לא קרה עדיין.
הסיבה לכך היא אותה מגבלה של "יש ואין בו - זמנית". אם המוח היה מסוגל לחשוב על "יש ואין" יחד, אז היה אפשר גם לתפוס את העבר והעתיד כמתקיימים יחד בו - זמנית.
כיצד דוגמת הספה והשולחן ממחישה את הרעיון של יש ואין?
אליעד כהן נותן דוגמה מוחשית נוספת. הוא מדבר על כך שאם בחדר יש שולחן, אז זה אומר שיש משהו ספציפי, ובאותו רגע בדיוק "אין" משהו אחר במקום של השולחן. כלומר, המוח שלנו תופס את המציאות בשני רבדים:
מה היה קורה אם לא הייתה למוח מגבלה של יש ואין?
אליעד מסביר שאם המוח לא היה מוגבל במחשבתו בעניין של "יש ואין בו - זמנית", הוא היה מסוגל לדמיין כל דבר. זאת אומרת, אם יכולנו לקבל שמקום מסוים יכול להיות מלא וריק בו - זמנית, גדול וקטן בו - זמנית, עבר ועתיד בו - זמנית, אז למעשה המוח היה מסוגל לחשוב על כל דבר ללא הגבלה.
ההגבלה הזו היא למעשה הדבר היחיד שמונע מהמוח לדמיין מצבים מסוימים, ולכן היא המגבלה היחידה האמיתית של החשיבה האנושית.
השכל האנושי מסוגל לדמיין ולחשוב כמעט על כל דבר אפשרי, אך אליעד כהן מסביר שישנה מגבלה אחת בלבד, והיא החשיבה על דבר והיפוכו בו - זמנית. לדבריו, המוח אינו מסוגל לתפוס מצב שבו שני הפכים קיימים באותו זמן ובאותו מקום, כמו "יש ואין בו - זמנית". המגבלה הזו חוסמת את האדם מלדמיין או לחשוב על דברים מסוימים, ומכאן נובעת כל מגבלת החשיבה.
מה הדוגמה של הפיל שעובר דרך חור של מחט ממחישה?
אליעד מביא כדוגמה מוחשית את הרעיון של "פיל שעובר דרך חור של מחט", כאשר הוא מבהיר שאיננו מדבר על שינוי בגודלם של הפיל או של המחט. כלומר, לא מדובר על כך שהפיל הופך לקטן או שהמחט הופכת לגדולה. אלא מדובר על מצב שבו הפיל גדול כמו שהוא, והמחט קטנה כפי שהיא, ובכל זאת הפיל עובר דרכה. את זה האדם לא יכול לדמיין.
אליעד מסביר את הסיבה לכך בצורה מפורטת. כאשר האדם אומר "פה יש מחט", הוא למעשה גם אומר בו - זמנית שבמקום שבו קיימת המחט, אין פיל. כלומר, עצם ההגדרה של מחט במקום מסוים, כבר שוללת אפשרות של קיום הפיל באותו מקום. ולכן, כל עוד האדם אינו יכול לחשוב על מצב של "יש מחט" ו"אין מחט" בו - זמנית, הוא לא יוכל לדמיין את הפיל הגדול עובר דרך אותה מחט קטנה.
איך "יש ואין בו - זמנית" קשור ליכולת לדמיין פיל במחט?
כדי לדמיין את הפיל עובר דרך המחט, צריך המוח לחשוב על "יש ואין בו - זמנית". במצב כזה, המחט צריכה להיות קיימת במקום מסוים ולא קיימת באותו מקום באותו הזמן בדיוק. אם הייתה אפשרות לחשוב על מצב כזה, אפשר היה לדמיין בקלות שהפיל הגדול עובר דרך המחט הקטנה. אך מכיוון שהשכל האנושי לא יכול לחשוב על מצב כזה, הוא לא יכול לדמיין את הסיטואציה הזאת.
אליעד חוזר ומסביר שוב, שהסיבה היחידה שאדם לא יכול לדמיין דברים מסוימים היא בדיוק המגבלה הזו, שהמוח אינו מסוגל לתפוס את היש והאין כמתקיימים יחדיו באותו מקום ובאותו זמן.
מהו ההסבר לגבי העבר והעתיד שמתקיימים בו - זמנית?
אליעד נותן דוגמה נוספת לתפיסה בלתי אפשרית של המוח: "לחשוב שמשהו כבר קרה, אבל באותו זמן גם להרגיש שהוא עדיין לא קרה". אפשר להגיד שמשהו קרה או יקרה, אבל לא ניתן להרגיש את שני המצבים האלה בו - זמנית. השכל האנושי חייב להפריד ביניהם, או שזה קרה או שזה לא קרה עדיין.
הסיבה לכך היא אותה מגבלה של "יש ואין בו - זמנית". אם המוח היה מסוגל לחשוב על "יש ואין" יחד, אז היה אפשר גם לתפוס את העבר והעתיד כמתקיימים יחד בו - זמנית.
כיצד דוגמת הספה והשולחן ממחישה את הרעיון של יש ואין?
אליעד כהן נותן דוגמה מוחשית נוספת. הוא מדבר על כך שאם בחדר יש שולחן, אז זה אומר שיש משהו ספציפי, ובאותו רגע בדיוק "אין" משהו אחר במקום של השולחן. כלומר, המוח שלנו תופס את המציאות בשני רבדים:
- הרובד הראשון הוא המציאות הממשית, שבה דבר ספציפי מתקיים ברגע נתון.
- הרובד השני הוא המציאות של הפוטנציאל, שבה כל האפשרויות קיימות.
מה היה קורה אם לא הייתה למוח מגבלה של יש ואין?
אליעד מסביר שאם המוח לא היה מוגבל במחשבתו בעניין של "יש ואין בו - זמנית", הוא היה מסוגל לדמיין כל דבר. זאת אומרת, אם יכולנו לקבל שמקום מסוים יכול להיות מלא וריק בו - זמנית, גדול וקטן בו - זמנית, עבר ועתיד בו - זמנית, אז למעשה המוח היה מסוגל לחשוב על כל דבר ללא הגבלה.
ההגבלה הזו היא למעשה הדבר היחיד שמונע מהמוח לדמיין מצבים מסוימים, ולכן היא המגבלה היחידה האמיתית של החשיבה האנושית.
- יש ואין בו זמנית
- מגבלות השכל האנושי
- איך המוח חושב?
- האם אפשר לדמיין פיל במחט?
- מה זה עבר ועתיד בו זמנית?
- גבולות התודעה