אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה בחירה ✔איך לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨איך לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך לא להיכנס לפחד מהמוות? חרבות ברזל, איך לא לפחד ממתקפת טילים? לא חייב לפחד, התקפי חרדה קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית
וכאן נסביר, איך לא לפחד מהמצב הבטחוני ואיך לא לפחד מאזעקות / טילים מאירן וכיו"ב. ואיך להתמודד עם התקפי חרדה בזמן התקפת טילים? ואיך להתמודד עם פחד מתרחישי קיצון? ונסביר האם כדאי להיכנס לממד? ועוד.

ויש בזה כל מיני היבטים והמון נקודות מבט. לדוגמה: יש את נקודת המבט של שום דבר לא משנה, שמה זה משנה מה יקרה וכולי. ויש את נקודת המבט של סיכוי סיכון, דהיינו, שהסיכוי למות בתאונת דרכים יותר גדול פי כמה וכמה, מאשר מהסיכוי להיפגע ממלחמת טילים, מהמון סיבות וכולי. אבל כאן ניתן עוד נקודת מבט חשובה שכדאי להתבונן בה.

והעניין הוא, שהסבל מתחלק ל 2 חלקים. הדבר הרע עצמו שקורה לאדם בפועל, זה חלק אחד. והחלק השני, זה הסבל שיש לאדם, מכך שהוא מפחד שהולך לקרות לו דבר רע, שזה חלק שני. לדוגמה: בן אדם שמפחד ממתקפת טילים, הוא סובל בראש ובראשונה מהפחד שיש לו להיפגע מהטילים. ובנוסף, הוא יכול לסבול או לא לסבול אם בפועל הוא יפגע מהטילים. ואלו 2 חלקים שונים של הסבל.

ואם טיל בפועל פוגע באדם, האם הגיוני שהאדם יסבול מכך? נניח שכן. אבל הפחד להיפגע מהטיל, האם האדם מחויב לסבול ממנו? תשובה: לא בהכרח.

ונזכיר את דבריי רבי נחמן מברסלב שאמר https://breslev.eip.co.il/?key=520 שיש שני סוגים של סבל וייסורים. יש את הייסורים שיש לאדם בגוף הפיזי שלו, שמהם יותר הגיוני לסבול. וגם איתם יש דרכים שונות איך להתמודד עם כאב פיזי וכולי. אבל יש גם את הייסורים שהם מחוץ לגוף, דהיינו, שהאדם סובל מדברים שקורים מחוץ לגוף שלו. שהם יותר נובעים מחיסרון הדעת שיש לאדם.

וכמובן שיש בזה המון היבטים. וכמובן שהחיים כאן ומשמעות החיים, מבוססת על פחד. ובלי פחד אין חיים. ומשמעות החיים נובעת מהרצון. והרצון יוצר פחד. ובלי שום פחד, אין שום רצון ואין שום משמעות לחיים וכולי. ולכן בהחלט כן הגיוני לפחד ברמה מסוימת, כי זאת משמעות החיים, הרצון שיוצר את הפחד.

ומצד האמת, עוצמת הסבל של האדם תלויה בעיקר בכמה הוא מזדהה עם הרצון שלו, בלי קשר לשאלה אם הסבל הוא בסוף הפיזי שלו או בנפש שלו. אבל זה עניין אחר.

אבל ברמת העיקרון ניתן להבין, כי יש את הסבל ממה שבאמת קורה בפועל באופן ממשי. ויש את הסבל מכך שהאדם מפחד ממה שיכול לקרות לו בעתיד. או שהוא סובל ממה שכבר קרה לו בעבר. וכמו שאמר מי שאמר "הציפיה למוות קשה מהמוות עצמו". דהיינו, הפחד שהאדם מפחד למות, הוא קשה יותר מאשר המוות עצמו.

וכאשר מישהו מרביץ לך, האם הגיוני שתנסה להתנגד לו? או שתתן לו להרביץ לך? כנראה שהגיוני שתתנגד לו. דהיינו, אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד בזמן אזעקה וכולי? כן, יש בזה היגיון, כמו שהגיוני להסתכל לצדדים לפני שעוברים את הכביש. לא בהכרח באותה הרמה, אבל כן, גם זה הגיוני. והגיוני לעבוד היום, כדי שיהיה לך אוכל מחר או בפנסיה בעוד הרבה שנים. הכל הגיוני ברמה כזו או אחרת.

אבל האם הגיוני שהבן אדם יהרוס לעצמו את החיים היום בעבודה קשה, כדי שבפנסיה החיים שלו לא יהרסו מעבודה קשה? זה כנראה פחות הגיוני.

וכאשר הטרור מנהל מלחמה נגד האויב, ובמקרה הזה האויב הוא אנחנו תושבי מדינת ישראל, הרי שהמלחמה נגדנו היא בכמה רמות. יש את הרמה הפיזית, שבפועל יורים עלינו טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, כמו שמסופר במגילת אסתר "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד". אז האם הגיוני להיכנס לממד ברגע שיש אזעקה וכולי? כן, ברמה מסוימת כנ"ל.

אבל זאת לא כל האמת. כי כל האמת היא, שהטרור רוצה לפגוע בנו, לא רק באמצעות פגיעה פיזית, אלא גם באמצעות פגיעה נפשית. והטרור יורה טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, אבל גם נפשית. באמצעות הפחדה של תושבי מדינת ישראל. ולפעמים, הטרור יורים עלינו טילים לאזורים לא מיושבים, בכוונה, כדי לא לפגוע בנו פיזית, אלא רק כדי לפגוע בנו נפשית. כי הם יודעים שאם הם יפגעו בנו פיזית, אז נהיה חייבים להגיב וכולי. אבל על פגיעה נפשית, מדינת ישראל פחות מגיבה, גם בגלל כיפת ברזל וכולי.

ונשאל שוב, אם מישהו מרביץ לך, האם הגיוני להתגונן ממנו? אם מישהו יורה עליך טילים, האם הגיוני להיכנס לממד כדי להתגונן מכך? נניח שכן. אבל אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית ולגרום לך לפגיעה נפשית, לגרום לך לסבול מפחד מטילים, לגרום לך לפחד מהתקפת טילים, האם הגיוני להתגונן גם מהפגיעה הנפשית הזאת? או שהגיוני להתגונן רק מפגיעה פיזית של טילים, אבל לא משנה אם תיפגע מהפחד להיפגע מטילים?!

והרעיון הוא, שצריכים להבין, שיש על אזרחי מדינת ישראל, שני איומים. איום אחד הוא פיזי, ואיום שני הוא נפשי. והפגיעה יכולה להיות פיזית, מטילים. אבל היא גם יכולה להיות נפשית, מהפחד להיפגע מהטילים. כי הפחד גורם לנזקים, קשים, נפשיים וגם פיזיים. הפחד פוגע באדם גם ברמה הפיזית, כידוע. והאדם מביא על עצמו מחלות פיזיות ונפשיות קשות, בגלל הפחד והלחץ שיש לו. ובהתקפה של אירן / חיזבאללה / חמאס וכיו"ב, אפשרי גם להיפגע פיזית אבל גם להיפגע נפשית, מהפחד, לחץ, טראומה, חרדה וכולי.

כך שצריכים להתגונן, גם מפני הפגיעה הפיזית מהטילים, אבל גם מהפגיעה הנפשית מהפחד מהטילים, גם ממנה צריכים להתגונן. ואני מזכיר, שהפגיעה הנפשית מהפחד מטילים, גורמת גם לפגיעה פיזית, בטווח הזמן הבינוני והארוך. ואנשים מביאים על עצמם מחלות פיזיות ונפשיות, בגלל הפחדים שיש להם.

ולדוגמה, ליהנות מזוגיות, זה טוב. אבל לפחד לאבד את הזוגיות, זה רע. וליהנות מהחיים זה טוב, אבל לפחד למות זה רע. וההנאה מהחיים, באה עם מחיר של הפחד לאבד את החיים והפחד למות. ומי שיותר מידי נהנה מהחיים, הוא סובל יותר מידי מהפחד למות. והרעיון הוא, שלפעמים ההנאה מהחיים, עולה יותר מאשר המחיר של הפחד לאבד את החיים. ולפעמים, הסבל לאבד את הדבר, יותר גדול מההנאה שהדבר עצמו מביא. כמו פחד לאבד ילדים, פחד לאבד הורים וכיו"ב, שזה פחד שהסבל שלו, יכול להיות יותר גדול מההנאה שהאדם מקבל מההורים / ילדים שלו וכיו"ב.

וכאשר האדם שומע אזעקה, או התראה על התקפת טילים וכיו"ב, עליו לדעת שהוא יכול גם להיפגע נפשית ולא רק פיזית. ועליו להתגונן גם נפשית ולא רק פיזית. ואם הטיל לא פגע בך, אבל הפחד מהטיל פגע בך, הרי שאתה נפגעת במלחמה. ובדיוק כמו שצריכים להילחם בטילים עצמם, כך צריכים להילחם בפחד מהטילים.

ובנוסף, יש כמובן את כלי התקשורת / כלי התשקורת, שיש לחלק אינטרס להפחיד את האנשים, מהמון סיבות. החל מסיבות של רייטינג, כי זה מעלה את הרייטינג ואנשים מרותקים למסך, כאשר הם מפחדים. ובנוסף יש להם גם אינטרס מוצדק או שלא, להפיל את הממשלה וככל שאנשים יותר יפחדו, ככה יש יותר סיכוי שהם יצליחו להפיל את הממשלה, בצדק או שלא, שזה כמובן נושא אחר (האם ביבי אשם).

בשורה התחתונה, כמו שהאדם מבין שיש מולו סכנה להיפגע מטילים, הוא צריך להבין שיש מולו גם סכנה להיפגע מהפחד מהתקפת טילים. וצריכים להתגונן גם מפני הפחד עצמו. ונכון, שבמובן מסוים, ככל שהאדם פחות מפחד מהטילים, ככה יש יותר סיכוי שהוא יפגע מהם, אבל עדיין, מי שעושה הכל כדי לא להיפגע מהטילים, אומנם הוא לא ניפגע מהטילים, אבל הוא נפגע מהפחד מהטילים וגם זאת פגיעה נפשית וגם פיזית כנ"ל.

ואפשרי להרוס לאדם את החיים, לא רק באמצעות לפגוע בו בטילים, אלא גם באמצעות להרוס לו את החיים, שהוא לא יישן בלילה, כי הוא מפחד מאזעקה וכיו"ב.

ואחרי שמבינים שיש כאן 2 סכנות, עכשיו צריך למצוא נקודת איזון. שהיא לדוגמה, להיכנס למרחב מוגן וכיו"ב, אבל לנסות להירגע. לעשות את ההשתדלות שלא להיפגע אבל לא לאכול סרטים מלהיפגע, כי מה הסיכוי שניפגע ואם ניפגע אז מה?! ומי שלא אכפת לו להיפגע, לא יסבול אם הוא יפגע. במובן שאי אפשר להכריח את הבן אדם לסבול מפגיעה מטילים, אם הוא יחשוב שלא אכפת לו להיפגע מהם.

וברמת העיקרון, איך אפשרי לפחד פחות מטילים? תשובה: זה גם על ידי שהאדם לומד להבדיל בין עובדה לפירוש. כי הפחד מהטיל, הוא על הפירוש, שאולי תיפגע. אתה סובל בגלל הפירוש שיש אפשרות שתיפגע. אבל אתה לא נפגע כרגע בפועל פיזית. ואלו ייסורים מחוץ לגוף כנ"ל.

ונקודת האיזון היא, להפריד בין עניין ההשתדלות המעשית, לבין הסטרס הנפשי שיש מהטילים עצמם. שהוא לא מחויב. ואפשרי להתגונן מטילים, גם בלי להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים.

ובהיבט הדתי, למי שמאמין לא מפחד, יש את ההשתדלות הפיזית ההשתדלות הגשמית, להיכנס לממד ויש את הפחד הנפשי, שהוא נובע מחוסר אמונה ומחוסר ביטחון, שהכל טוב ושהכל לטובה והכל בהשגחה פרטית ומה שצריך לקרות יקרה וכולי (ע"ע ביטחון והשתדלות).

ויש בזה עוד עניינים, שהאדם צריך להבין שהוא זה שבוחר לפחד. כי האדם בוחר את הרצון שלו. והאדם בוחר לרצות לא להיפגע מהטילים וכולי. שזה כמובן עוד עניין אחר.

ויש גם את העניין של התבואה המשוגעת שסיפר רבי נחמן מברסלב https://breslev.eip.co.il/?key=2562 שהאדם צריך לזכור שהוא בתוך בית משוגעים. ויש גם את העניין של https://breslev.eip.co.il/?key=2207 "אֶת זֶה תְּקַבְּלוּ מֵאִתִּי שֶׁלּא לְהַנִּיחַ עַצְמוֹ לְהָעוֹלָם לְהַטְעוֹת, שֶׁלּא יַטְעֶה אוֹתוֹ הָעוֹלָם... מֵאַחַר שֶׁאֵין הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם" וגם כאן https://breslev.eip.co.il/?key=69 "כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת, אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת. וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת" וכיו"ב בעוד מקומות.

לסיכום: בזמן מלחמה, יש 2 סכנות. יש סכנה להיפגע מהטילים, סכנה פיזית, להיפגע פגיעה פיזית, מה שנקרא מלחמה קונבנציונלית. אבל יש גם מלחמה תודעתית, מלחמה לא קונבנציונלית, לוחמה פסיכולוגית, לוחמה בלתי קונבנציונלית, שבה יש איום וסכנה שהאדם יפגע מהפחד להיפגע מטילים. שגם ממנה צריכים להתגונן.

ובמובן מסוים, המאמר הזה מגדיל את רמת הסטרס של האדם. כי עכשיו האדם מבין שהוא נתון גם תחת סכנה של הפחד להיפגע, שגם זו סכנה בפני עצמה. אבל זאת האמת. כי המטרה היא שהאדם יבין שיש כאן 2 אויבים. והוא חוטף מכות של פחד, והוא יכול להתמודד גם עם הפחד, גם תוך כדי זה שהוא נכנס לממד.

ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפגיעה מטילים, ונותן לפחד לפגוע בו. דהיינו, הוא ימשיך לפחד בצורה קיצונית ובתמורה, יקטין את הסיכוי שלו להיפגע מטילים. כי הוא יעבור לגור בבונקר, כמו שנסראללה חי בו, לפני שהוא מת בבונקר שלו.

ויש מי שיקצין ויאמר, שהוא בוחר להתמודד רק עם הפחד להיפגע מהטילים, והוא בוחר להתעלם מאזעקות וכיו"ב, ולא אכפת לו להיפגע משום דבר. וזה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יפגע מהטילים עצמם, אבל הוא כנראה לא יפגע מהסבל שיש מהפחד להיפגע מהטילים.

דהיינו, שיש כאן 2 סכנות וכל אחד בוחר את האיזון שהוא רוצה איך לאזן את ההתמודדות שלו עם 2 הסכנות. כי יש אנשים שלא מבינים שגם הפחד להיפגע מהטילים, גם הוא עצמו פגיעה נפשית בפני עצמה. ולכן חשוב להבהיר שיש כאן גם סכנה של הפחד להיפגע ולא רק של הפגיעה עצמה.

ואיך לפחד פחות להיפגע מטילים? ואיך לא לפחד בכלל להיפגע מטילים? זה עניין אחר בפני עצמו, איך להתמודד עם פחדים בכללי https://anxiety-treatment.eip.co.il וזה עניין אחר.

ומה רמת האיזון המומלצת, איך לאזן בין הרצון לא להיפגע פיזית, לבין הרצון לא לפחד להיפגע פיזית? זה כמובן עוד עניין. אבל המסר כאן הוא, לזכור, שצריכים ללמוד לפחד פחות, ללמוד לא לפחד, להבין שלפחד זה נזק כמו שלהיפגע ממשהו זה נזק. להיות עני, זה סבל. אבל גם לפחד להיות עני, זה סבל. ולהיות חולה, זה סבל. אבל גם לפחד להיות חולה, זה סבל וכולי.

ולכן צריכים ללמוד לראות בפחד מפגיעה מטילים אויב בפני עצמו, כמו שרואים בפגיעה עצמה אויב בפני עצמה. בהצלחה!
ביטחון והשתדלות חרדות ילד פירוש לעובדה מוות של בן זוג איך להתמודד עם פחד מתרחישי קיצון המוות דת טרור נפשי פחד לפגוע משוגע מוות של בת אופי קיצוני אזעקה איך לא להיכנס איך לא להיכנס לחרדה איך לא להיכנס לפחד איך לא להיכנס לפחד מהמוות איך לא לפחד איך לא לפחד באזעקה איך לא לפחד בממד איך לא לפחד להיפגע איך לא לפחד להיפגע מטילים איך לא לפחד מהמצב איך לא לפחד מהמצב הבטחוני איך לא לפחד מטילים איך לא לפחד ממלחמה איך לא לפחד ממלחמות איך לא לפחד ממתקפת טילים אישיות קיצונית בזמן אזעקה בחירה ה 7 באוקטובר הגזמה המוות המצב הבטחוני הקצנה השביעי באוקטובר השביעי לאוקטובר התגוננות התקף התקף חרדה התקפי התקפי חרדה התקפי חרדה קיצונית התקפים התקפת התקפת חרדה התקפת טילים התראה על התקפת טילים חרבות ברזל חרדה חרדה קיצונית חרדות חרדות קיצוניות חשיבה מוקצנת חשיבה קיצונית טרור טרור נפשי טרור פסיכולוגי לא חייב לפחד לא להיכנס לא להיכנס לחרדה לא להיכנס לפחד לא להיכנס לפחד מהמוות לא לפחד לא לפחד באזעקה לא לפחד בממד לא לפחד להיפגע לא לפחד להיפגע מטילים לא לפחד מהמצב לא לפחד מהמצב הבטחוני לא לפחד מטילים לא לפחד ממלחמה לא לפחד ממתקפת טילים לבחור לבחור כמה לפחד להגזים להוציא מפרופורציה להיכנס לחרדה להיכנס לממד להיכנס לממד בזמן אזעקה להיכנס לפאניקה להיכנס לפאניקה להיפגע להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים להיכנס לפחד להיפגע להיפגע מטילים להקצין להתגונן להתגונן מטילים לוחמה פסיכולוגית לוחמה תודעתית לפחד לפחד באזעקה לפחד בממד לפחד להיפגע מטילים לפחד מהמצב הבטחוני לפחד מטילים לפחד ממתקפת טילים מוות מחדל ה 7 באוקטובר מחדל ה 7 לאוקטובר מחדל השביעי באוקטובר מחדל השביעי לאוקטובר מלחמה מלחמה בטרור מלחמות מתקפת טילים נפש נפשית פאניקה פגיעה פגיעה מטילים פגיעה נפשית פגיעה פיזית פחד פחד באזעקה פחד בממד פחד להיפגע פחד להיפגע מטילים פחד מהמוות פחד מהמצב פחד מהמצב הבטחוני פחד מוות פחד מטילים פחד ממלחמה פחד ממתקפת טילים פחד מקיצוניות פחדים פחדים מהמוות פסיכולוג פסיכולוגי פסיכולוגיה פסיכולוגיות פסיכולוגים פסיכולוגית קיצוני קיצוניות תודעה
בחירה / בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה / בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים
בחירה בחירה חופשית - הכל כולל הכל על בחירה בחירה חופשית - רשימת כל הנושאים בחירה בחירה אישית בחירה בחיים ללא ילדים בחירה בין חסרונות בחירה בין טוב לרע בחירה בלב שלם בחירה בלי חיסרון בחירה בלי טוב ורע בחירה וידיעה בחירה חופשית בחירה חופשית אלוהית בחירה חופשית אמיתית בחירה חופשית באמת בחירה חופשית בתהליך טיפולי בחירה חופשית האם יש בחירה חופשית זה טוב או רע בחירה חופשית חלקית בחירה חופשית לאלוהים בחירה חופשית לעשות בחירה חופשית לעשות כרצונו בחירה חופשית מהי בחירה חופשית מלאה בחירה חופשית על הכל בחירה חופשית רגשית בחירה חופשית של אלוהים בחירה חופשית של תינוק בחירה טוב או רע בחירה לא טובה בחירה ללא סיבה
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
אלוהים + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה?
... + בחירה חופשית - לאלוהים אין בחירה חופשית - למה? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית במציאות שלנו? הרעיון שאליעד כהן מציג בהרצאה עוסק בשאלה העמוקה: האם קיימת באמת בחירה חופשית לאדם או אפילו לאלוהים? כאשר אנשים שואלים על בחירה חופשית, הם מניחים מראש שלאלוהים עצמו יש בחירה חופשית. אולם לפני ששואלים אם לאדם יש בחירה חופשית, עלינו לברר אם בחירה חופשית קיימת בכלל במציאות, אפילו אצל אלוהים. בחירה חופשית, בהגדרתה הפשוטה, היא מצב שבו לאדם יש רצון, התלבטויות בין כמה אפשרויות, והוא בוחר מה לעשות בהתאם לרצונו. מדוע לאדם אין באמת בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד כהן מסביר בפירוט רב את הסיבה המרכזית לכך שלאדם אין בחירה חופשית אמיתית. האדם לא באמת שולט ברצונות שלו. כדי לפעול, אדם חייב קודם לרצות לבצע את הפעולה. אולם הרצון הזה מגיע מרצון פנימי יותר, הרצון הפנימי יותר מגיע מרצון פנימי עוד יותר, וכך הלאה עד הרצון הראשון, שאותו האדם לא בוחר כלל. אם האדם יסתכל פנימה, הוא יבחין שאין לו יכולת לבחור את הרצון הראשון שלו. במילים אחרות, הרצונות פשוט מתהווים בתוכו בלי שליטתו. האם לאלוהים באמת יש בחירה חופשית על הרצון שלו? אליעד מסביר שגם לאלוהים אין באמת בחירה חופשית, במיוחד כאשר מסתכלים על הרעיון מזווית של אחדות מוחלטת. בפרספקטיבה האמיתית ביותר, שבה הכל אחד ואין הפרדה, אין אפילו משמעות למושג בחירה, כי אין נפרדות ואין שום שינוי או הבדל שיאפשר בחירה. במצב הזה, אלוהים לא יכול לבחור כי אין לו אופציות לבחור מתוכן. גם בפרספקטיבה שבה אלוהים ברא את העולם, עדיין מתברר שאין לו באמת בחירה חופשית. אנשים חושבים שאם אלוהים היה יכול לברוא או לא לברוא את העולם, אז הוא בהכרח בחר לעשות זאת. אבל אליעד מדגיש שהאפשרות לעשות או לא לעשות אינה מעידה על בחירה אמיתית. יכול להיות שאלוהים הוכרח לברוא את העולם, משום שאולי הוא מוגבל לעשות רק את מה שהוא עושה בפועל. מהו רגע ... יצר הפרדה מעצמו, ובכך נוצרה כבר הנפרדות הראשונה. אם יש הפרדה, אז כבר אין אחדות מוחלטת. אליעד מציין שהרצון הראשון לא יכול היה להיווצר מתוך בחירה קודמת, מכיוון שלא היה שום רצון קודם. לכן הרצון הראשון נוצר מעצמו, בלי שאלוהים באמת בחר בו באופן מודע. ברגע שנוצר הרצון הראשון ללא בחירה, כל המשך התהליך גם הוא ללא בחירה . האם לאלוהים יש בחירה חופשית או שהוא מוגבל? ברגע שמגדירים שאלוהים ברא את העולם, בהכרח נוצרת הגבלה, כי יש הבדל בין אלוהים לבין העולם שיצר. אלוהים הופך לישות מוגבלת כי הוא כבר לא אחדות מוחלטת. לפני שנוצר הרצון הראשון לא היתה לאלוהים אפשרות בחירה, משום שלא היתה נפרדות ולא היה הבדל בין אפשרויות. מכאן שהרצון הראשון הופיע ללא בחירה. מדוע בכל זאת ישנה בחירה חופשית במובן גבוה יותר? למרות שאליעד כהן מסביר שלאלוהים ולאדם אין באמת בחירה חופשית במובן הרגיל, הוא מציג מושג עמוק יותר של
מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת ה"אני"? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות?
... בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות ... האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? איך ... לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות? מהי בחירה חופשית והאם יש לנו שליטה על הרצונות ... עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם ... עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד בחיים, דבר שלדברי ... אדם שחוקר את נושא הבחירה החופשית מתוך מחשבה שאם לא יבין זאת, ... כדי להבין באמת מהי בחירה חופשית, על האדם להגדיר בצורה מדויקת מה המשמעות של אין לי בחירה. משמעות ההבנה שאין בחירה היא שהרצונות שהאדם חווה כשלו, אינם ... זאת בעצמו, אך אם אין בחירה, הרצון לשתות לא נובע ממנו אלא מתוך ... תכנות קוסמי, ולא מתוך בחירה מודעת ואישית. האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? ... בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה ... לחיות בפועל בלי תחושת בחירה? למרות ההבנה העמוקה שאין בחירה חופשית, האדם חייב ביום - יום להמשיך ... ולפעול כאילו הוא בעל בחירה. לדוגמה, אם אדם רואה מחבל - הוא יברח, ... פועל בעולם מתוך תחושת בחירה, אך במקביל מודע לכך שכל האירועים ... עצמו. האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? ... שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו ... לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? גם לאחר ההבנה העמוקה הזו, האדם ... דרכו. כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? ההבנה שאין בחירה חופשית, לדברי אליעד, אינה משתקת אלא ... דווקא ההבנה שאין בחירה מאפשרת לאדם לחוות אהבה אמיתית, כי הוא ... שלו. האם באמת יש לנו בחירה או לא? אליעד כהן מסביר כי לא מדובר ... של תודעה: ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
חופש הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע?
... הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע? האם יש לאדם בחירה חופשית באמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם יש לאדם בחירה חופשית? זו אחת השאלות הפילוסופיות העמוקות ביותר שמעסיקות אנשים מזה דורות. אליעד כהן מסביר שחשוב לחפש את האמת ללא אינטרסים אישיים, מכיוון שברגע שאדם מגיע עם אינטרסים לתשובה מסוימת, הוא עלול לפספס את האמת האובייקטיבית. לפני שאדם שואל האם קיימת בחירה חופשית, עליו לבדוק מהם האינטרסים שלו שיגרמו לו להעדיף תשובה מסוימת. לדוגמה, כאשר אדם שואל האם העולם טוב או רע, הוא נוטה להעדיף את התשובה שהעולם טוב, משום ... נעים לחיות במציאות שבה ישות מיטיבה עומדת מאחורי הדברים. באותו אופן, לאדם יש אינטרס ברור לחשוב שיש לו בחירה חופשית, מכיוון שאף אחד לא רוצה להרגיש שאין לו שליטה על חייו. למה לאדם יש אינטרס להאמין שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שיש לאדם אינטרס חזק מאוד להאמין שהוא בעל בחירה חופשית, משום שהאדם רוצה להרגיש חופשי ובשליטה. תחושת החופש והשליטה היא חלק חשוב מאוד בזהות של האדם. לדוגמה, אנשים עובדים קשה כדי להרוויח יותר כסף, לא רק בשביל הכסף עצמו, אלא כדי להגדיל את טווח אפשרויות הבחירה שלהם. זו הסיבה שאדם הזוכה בלוטו חש כל כך שמח - כעת הוא יכול לבחור מתוך אפשרויות רבות יותר. אליעד מביא דוגמה נוספת וקשה יותר, של אישה שנאנסת. מדוע הפגיעה כה קשה ומשפילה? כי הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות לאדם זה לקחת ממנו את הבחירה החופשית. ההשפלה העמוקה היא שהמציאות מתרחשת בניגוד מוחלט לרצון של האדם. אנשים פוחדים פחד עמוק מאובדן שליטה - הם מפחדים לאבד את אחיזתם במציאות, להשתגע או להפסיק לשלוט בתנועות שלהם. לכן, האינטרס העמוק ביותר הוא תמיד להגיע למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית. האם תחושת הבחירה משקפת את המציאות? אליעד כהן מדגיש את ההבדל בין תחושת הבחירה לבין המציאות עצמה. הוא מביא דוגמה של אדם שחולם חלום - האדם יכול להרגיש דברים, אבל זה לא אומר שהתחושות משקפות את המציאות. באותה צורה, התחושה שיש לאדם בחירה חופשית לא בהכרח מעידה על כך שהאדם באמת שולט במציאות. למעשה, האדם אולי יכול לבחור מה לעשות בפועל, אך הוא לא שולט במה הוא רוצה לעשות מלכתחילה. לדברי אליעד, הרצון הראשוני לא נקבע על ידי האדם עצמו. האדם לא בחר להיוולד, לא בחר להיות קיים, ולא ... לא שולט ברצונותיו עצמם. מכאן שהאדם למעשה אינו שולט במציאות באופן מלא, אלא רק באופן חלקי ומוגבל. מדוע הבחירה החופשית היא מקור הסבל של האדם? אליעד מסביר שהסבל האמיתי של האדם הוא לא מכך שאין לו בחירה, אלא מכך שהוא מאמין שיש לו בחירה חלקית ומוגבלת. אילו לאדם הייתה בחירה מלאה ובלתי מוגבלת, הוא פשוט היה עושה כל דבר שרוצה, בלי התלבטויות וספקות. אך המציאות היא שהבחירה של האדם מוגבלת, ולכן הוא סובל ומתלבט מה לעשות, אם להתגרש או להישאר, אם להתפטר או להישאר בעבודה. לפעמים אדם אפילו מעדיף שלא תהיה לו בחירה , כדי להיפטר מהסבל של ההתלבטות. כאשר לאדם ברור לחלוטין שאין לו שליטה ושום בחירה , באותו רגע הרצון שלו מתבטל לגמרי. הוא כבר לא רוצה לשנות את המציאות, כי הוא יודע שהוא לא יכול לשנות אותה. במצב כזה, האדם חש שחרור מוחלט, משום שאין יותר פער בין הרצוי למצוי. אז המציאות עצמה הופכת להיות בדיוק כפי שהוא רוצה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן ממשיך ומסביר שגם לאלוהים עצמו אין בחירה חופשית, משום שגם הרצון של אלוהים נוצר ללא רצונו. אלוהים לא יכול היה לבחור את הרצון שלו עצמו, כי מלכתחילה לא היה לו רצון. מכאן שגם הגורם הראשון, כביכול אלוהים, אינו בעל בחירה חופשית. האדם המבין זאת לעומק הופך להיות האלוהים הראשון האמיתי, שמשמעותו שהאדם חווה את המציאות כולה כביטוי של רצונו העצמי. איך ניתן להשתחרר מהסבל באמצעות הבנת היעדר הבחירה? אליעד כהן מדגיש שהבנה עמוקה ואמיתית שאין לאדם שום בחירה מובילה לשחרור מוחלט. כאשר אין לאדם רצון שונה מהמציאות, הוא חווה שלמות אמיתית, משום שהכל קורה בדיוק כפי שהוא רוצה. הוא כבר לא סובל מהפער בין הרצון למציאות, ...
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
הכל צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת?
... צפוי והרשות נתונה, דטרמיניזם, בחירה חופשית, הכל מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת? האם באמת יש בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? השאלה האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש היא נושא מורכב, ... ומשמעותה לכאורה שאלוהים יודע מראש כל מה שיקרה, ובכל זאת יש לאדם חופש פעולה ובחירה. למה רבי עקיבא טעה כשאמר שהכל צפוי והרשות ... מתואר כמי שלא הבין באמת את מה שאמר. אם הכל אכן ידוע מראש, לא ייתכן שתהיה לאדם בחירה אמיתית. לפי אליעד כהן, רבי עקיבא היה צריך ... לקום בבוקר? הוא גם שקרן וגם טיפש. הסיבה לכך פשוטה: אם האדם באמת הבין שאין לו בחירה חופשית, הוא לא אמור בכלל לשאול שאלות מסוג זה. עצם השאלה מניחה בטעות שהאדם צריך לבחור האם לקום בבוקר או לא, בעוד שבמציאות שאין בה בחירה חופשית אין מקום לשאלה כזאת בכלל, כיוון שהפעולות נעשות מאליהן בלי בחירה או החלטה עצמית של האדם. כיצד רבי נחמן מברסלב מסביר את עניין הבחירה החופשית? אליעד מציג את דבריו של רבי נחמן מברסלב שטען כי הסיבה היחידה שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית היא כי הוא לא מבין לעומק את הקשר שבין הידיעה לבין הבחירה. במילים אחרות, לפי רבי נחמן, מי שיש לו שכל אמיתי מבין שאין בחירה בכלל, כי הבחירה היא חלק מהידיעה האלוהית, וממילא אלוהים קובע ... רבי נחמן, רבי נתן, לא הבין את העומק שבדברים האלה וחשב שזו הוכחה שיש לו באמת בחירה, בעוד שאליעד מסביר שהאדם למעשה מוגבל על ידי הרצונות שאלוהים מטיל עליו מלמעלה. האם גם לאלוהים יש בחירה חופשית? אליעד כהן מבהיר נקודה פילוסופית חשובה נוספת לגבי הבחירה של אלוהים עצמו. אם אלוהים יצר את הרצון של ... אותו? ואם היה לו רצון קודם, אז מה יצר את אותו רצון קודם? מכאן שגם לאלוהים אין בחירה חופשית באמת, והוא כבול במערכת של רצונות שמעליו, ולכן האלוהים שברא את העולם אינו בעל בחירה חופשית מוחלטת. למי יש באמת בחירה חופשית? אליעד כהן מסביר שבחירה חופשית מוחלטת אפשרית רק לאלוהים הראשון ביותר, אשר נמצא מעבר לכל רצון ולכל הגדרה. מבחינה אנושית, האדם מגלה שאין לו כלל בחירה חופשית. אך ברגע שהאדם יגיע להבנה מוחלטת שאין לו בחירה בכלל, הוא יהפוך לאלוהים עצמו ואז יוכל לחקור ... תודעתי זה, שבו האדם מבין שהוא בעצמו האלוהות הראשונה, הוא יגיע למצב שבו קיימת בחירה חופשית מוחלטת. איך אפשר להגיע להבנה שאין בחירה חופשית, ולהשיג בחירה חופשית אמיתית? הדרך להשגת הבנה כזאת, לפי ... שהוא מגיע לנקודת האפס המוחלטת הזו, התודעה שלו משתנה, והוא מבין שאין לו שום בחירה חופשית. בשלב הבא, הוא הופך להיות תודעה ... את עצמה בגוף ראשון, ורק אז מגלה גם מי יצר את אלוהים. בנקודה הזאת בלבד קיימת בחירה חופשית אמיתית, בחירה ללא כל מגבלה. מה המסקנה הסופית של אליעד כהן בנושא דטרמיניזם ובחירה חופשית? המסקנה שאליה מגיע אליעד כהן היא שכל ...
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
האם יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית?
... יש בחירה חופשית? האם אין בחירה חופשית? האם יש חופש בחירה? הוכחה שיש בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, מי בוחר לך? דטרמיניזם, חופש הרצון, רצון חופשי, האם לאדם יש בחירה חופשית? האם יש לאדם בחירה חופשית? האם באמת קיימת בחירה חופשית לאדם, או שכל פעולה שאנו עושים נקבעת מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה זו לעומק, תוך הבאת דוגמאות מפורטות רבות והסברים מגוונים הממחישים את הסוגיה בצורה יסודית ביותר. מהי בכלל בחירה חופשית? אליעד מתחיל בשאלה האם אדם באמת בוחר את מה שהוא עושה או את מה שהוא רוצה, ומציג את התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים שמאמינים שיש להם בחירה חופשית. הוא מצטט את רבי נחמן שאומר שהבחירה החופשית מתבטאת באופן פשוט: אם אדם רוצה הוא עושה, ואם לא רוצה הוא לא עושה. אבל מצד שני, אליעד גם מביא את הגישה הנגדית לפיה אין לאדם בחירה חופשית כלל. הוא מבהיר כי לפי הגישה שאין בחירה, כל פעולה שאדם עושה נקבעת מראש, ואין באמת אפשרויות לבחור ביניהן. הוא נותן דוגמאות יומיומיות פשוטות כמו ההחלטה לשבת או לעמוד, ומנסה לברר האם באמת האדם בוחר בכל אחת מהפעולות הללו, או שפעולותיו מונעות על ידי סיבות נסתרות שאין לו שליטה עליהן. האם אפשר להוכיח שיש בחירה חופשית? אליעד עובר לשאלה האם ניתן להוכיח בצורה חד - משמעית שיש או שאין בחירה חופשית. הוא מסביר שהוכחה אמיתית לכך קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרית, שכן כל ניסיון להוכיח לכיוון אחד מיד מציב שאלות ובעיות לגבי הכיוון הנגדי. לדוגמה, הוא מבקש מאחד המשתתפים לתת דוגמה לפעולה שיש לו עליה בחירה. המשתתף אומר שהוא בוחר את המילים שהוא אומר ברגע זה. אליעד שואל אותו בחזרה: מי בוחר לך את המחשבה שממנה המילים מגיעות?, ומכאן הוא ממשיך ומפרק את שאלת הבחירה למרכיביה: האם האדם הוא זה שבוחר את מחשבותיו, או אולי גם המחשבות עצמן באות ללא בחירה? מי בוחר את הרצון של האדם? אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת לגבי הרצון עצמו - האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון פשוט מופיע בתוכו? אם האדם לא בוחר את הרצון, אז האם אפשר בכלל לומר שיש לו בחירה? הוא ממחיש את זה דרך דוגמה מורכבת: אדם עומד על גשר, ודוחפים אותו, כך שהוא דוחף אדם אחר למטה, והאחרון מת. האם אפשר לומר שהאדם הראשון בחר לבצע את הפעולה? מצד אחד אפשר לומר שלא, כי הוא נדחף ולא בחר בעצמו לבצע את הפעולה. מצד שני, אם האדם דוחף בכוונה תחילה, ברור לנו שיש כאן בחירה ואחריות. אך מה קורה כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
האם יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה
... יש בחירה חופשית? הוכחה שאין בחירה חופשית, הוכחה שיש בחירה חופשית, חופש הבחירה, רצון חופשי, מהי בחירה חופשית? איך נברא העולם? הסיבה הראשונה, דטרמיניזם, הכל צפוי והרשות נתונה האם יש בחירה חופשית או שהכל מוכתב מראש? אליעד כהן עוסק בשאלה מהותית ומורכבת: האם יש בחירה חופשית או שהכל דטרמיניסטי ומוכתב מראש? הוא מציג באופן מפורט שתי הוכחות מנוגדות, כאשר הוא טוען שניתן להוכיח באופן מוחלט שיש בחירה חופשית, וניתן גם להוכיח באופן מוחלט שאין בחירה חופשית. הדיון נפתח בשאלה מהי בכלל בחירה. אליעד מסביר שבחירה היא מצב שבו אדם רוצה משהו, ובהתאם לרצונו, הוא גורם לדבר לקרות. מה ההגדרה המדויקת של בחירה חופשית? אליעד מפרק את המושג בחירה חופשית ומסביר אותו לעומק. אם אתה עושה דבר מסוים מתוך רצון, לכאורה אתה בוחר לעשות אותו. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות מים, אז הוא שותה כי היה לו רצון, ולכן לכאורה זו בחירה. אולם, אליעד שואל מיד: מדוע האדם רצה לשתות? התשובה היא משום שהיה לו חיסרון. כאשר אדם פועל מתוך חיסרון, זו כבר לא בחירה חופשית אמיתית. בחירה חופשית מוחלטת היא כאשר לאדם ... את העולם? אליעד ממשיך להסביר את הנושא דרך דוגמה של אלוהים. האם לאלוהים, שלכאורה מושלם ואין לו שום חיסרון, הייתה בחירה חופשית כאשר ברא את העולם? אם ... חסר לו כלום? לומר שאלוהים רצה בלי סיבה זה בעצם לומר שהוא פעל ללא שום סיבה וללא שום דחף, וזה מנוגד להגדרה שלנו לבחירה. ולכן, אם פעולה נעשית ללא שום רצון או סיבה, זו כבר לא בחירה. מכאן ניתן להסיק שאלוהים בעצם ... אליעד מוסיף ומחדד את העניין: לומר שאלוהים רצה משהו ללא שום סיבה, זה כמו להגיד שאלוהים רצה בלי לרצות, או בחר בלי לבחור. אם אדם עושה פעולה בלי רצון או ללא קשר לרצונו, לא ניתן לקרוא לכך בחירה. מצד שני, לומר שרצה מתוך חיסרון, גם זה לא נקרא בחירה חופשית, אלא תוצאה של חיסרון ... נותן דוגמה: כשאדם הולך ברחוב ונופלת לו ביצה על המדרכה, האם הוא בחר לשבור את הביצה? ודאי שלא. הדבר פשוט קרה, ללא בחירה. באופן דומה, אם אלוהים יצר את העולם ללא שום חיסרון, אז גם הוא לא בחר אלא הבריאה התרחשה בעצמה, כמו שהאדם שנופל ושובר את המדרכה לא בוחר בכך באמת. למה אי אפשר להוכיח חד - משמעית שיש או אין בחירה? אליעד מראה שיש בעיה לוגית בלהוכיח את קיום או אי קיום הבחירה החופשית. אם אדם עושה פעולה בגלל רצונו, הוא לא באמת יכול להתנגד לרצון, ואז זו לא בחירה חופשית. אם הוא עושה פעולה ללא סיבה, זו גם לא בחירה אמיתית כי היא קרתה מעצמה. הוא ... נשאל מדוע הוא בחר להתנגד לו? אם הוא עונה: כי רציתי, הרי שהרצון שוב שולט בו והוא לא באמת חופשי. כך, כל הגדרה של בחירה מובילה לפרדוקס שבו אי אפשר ...
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד?
בחירה חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה להראות כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית הם למעשה ביטויים שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון קדם לה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה הזו. מכאן עולה שאלה מהותית: מה גרם לאדם לרצות את מה שהוא רוצה? אליעד מציע שתי ... אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש תבונה או ישות כלשהי ... בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי מי שבאמת בוחר הוא לא מי שמבצע פעולה, אלא מי שיוצר את הרצון המוביל לפעולה זו. לכן, אם מישהו גורם לאדם אחר לרצות לעשות משהו, אותו גורם הוא שבחר ולא ... את הרצון הראשון? מה קדם לו? האם הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על ... לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא מציע רעיון לפיו הרצון הראשון יכול ... סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד בדיוק הוא עשה את זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי שתי נקודות המבט הללו משנות את ההגדרה של מהי בכלל בחירה. כלומר, גם פעולה שנעשית ללא רצון יכולה להיחשב כבחירה אם היא מתרחשת בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד מושג נברא. מעל כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של
אפשרויות בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה
... בחירה בתהליך רכישה, פחד מהחמצה של לקוח, FOMO של לקוח, קבלת החלטות בזמן רכישה, לתת ללקוח לבחור, לתת ללקוח להחליט, אפשרויות בתהליך מכירה, אפשרויות בתהליך רכישה, האם להציג ללקוח אפשרויות בחירה? לבחור לקנות, האם לתת אפשרויות בחירה ללקוח? בחירה בתהליך מכירה, אפשרויות בחירה בתהליך מכירה כאשר באים למכור מוצר ללקוח, צריכים לדעת איך משפיע על הלקוח המצב שבו יש לו כמה אפשרויות בחירה שונות, שהוא צריך לבחור ביניהן. כגון לדוגמה לקוח שבא לרכוש רכב, שאפשרי להציג לו רכב אחד ולומר לו שיש לו רק אפשרות בחירה אחת של לרכוש או לא לרכוש את הרכב. אבל אפשרי גם לומר לו, שיש לו כמה אפשרויות בחירה, של כמה דגמים שונים וכולי. אז איך בעצם משפיעות אפשרויות בחירה על תהליך הרכישה. ואתן כאן כמה נקודות מבט. יכול לדוגמה להיות לקוח, שרוצה להרגיש שהוא בוחר בין אפשרויות שונות ושהוא לא רוצה להרגיש שכאילו נכפה עליו מה לרכוש. לדוגמה ... נכפית עליו. ואז הלקוח עשוי להתנגד לרכישה, לא בגלל שהמוצר לא טוב לו, אלא בגלל שהוא מרגיש שהעסקה נכפית עליו. במקרה כזה לדוגמה, יש היגיון לתת ללקוח אפשרויות בחירה, כדי שהוא ירגיש שהוא בחר בחירה חופשית שלו, בתהליך המכירה. יכול גם להיות מצב שאנחנו נרצה שלקוח ירצה לרכוש מוצר X, וכדי לעודד אותו לרכוש את המוצר, אנחנו נרצה לגרום לו לראות עוד יותר טוב את היתרונות של המוצר X. ואת זה נוכל לעשות על ידי זה שניתן לו עוד אפשרות בחירה של מוצר Y שהוא הרבה פחות מתאים ללקוח בצורה ברורה וחד משמעית. כגון לדוגמה ... מוצר הרבה יותר יקר, שהלקוח לא יכול להרשות לעצמו לרכוש אותו. אבל שמצד שני הלקוח ירגיש שהוא כן תאורטית יכול לרכוש אותו. כדי שהוא ירגיש שכן יש לו כאן אפשרות בחירה. ואז כאשר הלקוח רואה כמה אפשרויות בחירה , שרק אחת מהן טובה לו, אז בעצם מופעלת עליו מניפולציה, שהוא יכול לחשוב, שמאחר ... כדי הוא כאילו מניח שהוא מבצע עסקת רכישה. ואז נשתל ללקוח במוח, שכאילו הוא חייב לרכוש, רק שהוא מתלבט לגבי האפשרויות. אפשרות נוספת, שנציג ללקוח עוד אפשרויות בחירה, כדי לשדר לו אמינות בתהליך המכירה, שמנסים להתאים את המוצר לצרכים שלו. ... כן יכול להתאים ללקוח. אבל אנחנו חוששים שהלקוח יחשוב לעצמו, שלא הגיוני שהמוצר מתאים לו. או שאולי המוצר לא בהכרח מתאים ללקוח, אז נוכל להציג ללקוח אפשרויות בחירה, כדי לשדר ללקוח שיש כאן תהליך של התלבטות ודיוק של צרכי הלקוח. בפרט אם ... יותר מתאימה ללקוח. ואז יש יותר סיכוי לסגור את ההצעה השניה, כי היא משדרת ללקוח אמינות, לגבי איש המכירות. עד כאן היו רעיונות ללמה כן לתת ללקוח כמה אפשרויות בחירה. אבל צריכים לדעת שכאשר נותנים ללקוח כמה אפשרויות בחירה, יש בזה גם חסרונות. לדוגמה לקוח שקשה לו להחליט, או לקוח שסובל מ FOMO פחד ... משהו עוד יותר טוב, או לקוח שיראה בכל אחת מהאפשרויות, את החסרונות שיש בה, בגלל שהוא ראה את היתרונות שיש באפשרויות האחרות. בכל המקרים האלו, לתת ללקוח אפשרות לבחור בין מוצרים שונים עשויה להרוס את העסקה. כי הלקוח מתלבט בין האפשרויות השונות ולא מסוגל להגיע להחלטה. כמו חמורו של בורידן, שלא ידע אם לאכול או לשתות, אז הוא מת ברעב ובצמא בו זמנית. ולכן, כאשר נותנים ללקוח אפשרויות בחירה, חייבים לקחת בחשבון האם וכמה אפשרויות בחירה לתת ללקוח. איך להציג כל אפשרות בחירה , מה לפני מה וכולי? אילו אפשרויות בחירה לתת ללקוח וכולי. ולזכור? שלפעמים העסקה לא תתבצע, לא בגלל שהמוצר לא טוב, אלא בגלל שיש יותר מידי אפשרויות, שאז הן מקשות על ההחלטה. כי המוצר לעולם אינו מושלם. ויש כאלו שמתקשים לקבל החלטות. ועודף אפשרויות בחירה, ישפיע עליהם לרעה. בקיצור, צריכים לבחור בחוכמה איך להציג ללקוח אפשרויות בחירה.
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
תחושת בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית
... בחירה חופשית, חופש הבחירה, האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רצון חופשי, רצון כפוי, חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית האם באמת קיימת בחירה חופשית? אליעד כהן מציג בהרצאה זו ניתוח מעמיק על מושג הבחירה החופשית, תחושת בחירה חופשית, וההבדל בין רצון חופשי לבין רצון כפוי. השאלה המרכזית שעומדת בבסיס ההרצאה היא האם באמת יש לאדם בחירה חופשית, או שמא הכל כפוי עלינו על ידי המחשבות והתחושות שבתוכנו. אליעד מסביר כי כאשר אנו עושים פעולה כלשהי, יש לנו תחושה שהפעולה נעשית מתוך בחירה חופשית או מתוך כפייה. הוא מציג את המנגנון הפסיכולוגי והקוגניטיבי שמייצר תחושות אלו. המוח שלנו מורכב מכמה סוגים של מחשבות: מחשבות שמתארות ... שלנו לגבי הפעולות האלה (אני רוצה ללכת). כאשר המחשבות האלה תואמות אחת לשנייה (אני הולך ואני רוצה ללכת), נוצרת תחושה של בחירה חופשית. לעומת זאת, כאשר יש פער בין המחשבות (אני הולך ואני לא רוצה ללכת), נוצרת תחושת כפייה. מהי כפייה ומה קובע אם פעולה נכפתה עלינו? ... לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? אליעד מסביר שלא ניתן לרצות ... הוא בעצם תוצאה של סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק של מחשבות. המוח אומר לנו בו - זמנית מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית עלינו ואנחנו מתנגדים אליה, ... זאת ככפייה. הוא מביא דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ההגדרה שלנו לבחירה חופשית יכולה להשתנות בהתאם לנקודת המבט או למצב הרוח שלנו. לכן, הדיון סביב בחירה חופשית הוא במידה רבה דיון על המשמעות האישית שכל אדם נותן למושגים אלו. האם יש בחירה או אין בחירה בכלל? לסיום, אליעד מבהיר כי מבחינה מוחלטת, לא קיימת בחירה חופשית מלאה אך גם לא קיימת כפייה מוחלטת. המציאות היא תמיד איפשהו באמצע: מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ולכן אין גם כפייה מוחלטת. הכל תלוי בפרשנות האישית ובאופן שבו המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה ל
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על איך לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך לא להיכנס לפחד מהמוות? חרבות ברזל, איך לא לפחד ממתקפת טילים? לא חייב לפחד, התקפי חרדה קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: בחירה, איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: בחירה, איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להעביר ביקורת בונה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להאמין בעצמך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשפר את הזיכרון? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם גירושין? איך לקבל החלטות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשתול מחשבות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשנות תכונות אופי? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך לא להישחק בעבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? למה לא להתאבד? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם אפשר לדעת הכל? האם יש בחירה חופשית? איך להנות בחיים? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש או אין אלוהים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצר העולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם המציאות היא טובה או רעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? מי ברא את אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? למה העולם קיים? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להרזייה, קואצ'ינג אישי, אימון אישי לילדים נוער והורים בתחום בחירה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 16_07_2025 השעה 19:05:21 - wesi1