סדר עדיפויות, ניהול זמן, ארגון זמן, קבלת החלטות, לחשוב בצורה מסודרת
איך להחליט מה לעשות קודם בחיים ובעבודה?
אליעד כהן מסביר בהרצאה זו כיצד לנהל סדר עדיפויות נכון בחיים ובקבלת החלטות באופן ברור ומסודר. הנושא העיקרי עליו הוא מדבר הוא היכולת לפרק כל דבר בחיים לשני חלקים עיקריים: דברים שהם "מחויבים" ודברים שהם "אפשריים". הוא מסביר שכאשר אדם מצליח להבחין בין מחויב לאפשרי, הוא מקבל כלים טובים יותר לניהול זמן, קבלת החלטות והגדרת סדרי עדיפויות בצורה נכונה ויעילה.
ההסבר המרכזי מתבסס על הרעיון שבראש ובראשונה יש לבצע את הדברים המחויבים, כלומר, הדברים שהאדם מרגיש שהוא חייב לעשותם, ורק לאחר מכן לעבור לדברים האפשריים. כדי להמחיש זאת, אליעד נותן מספר דוגמאות:
מה המשמעות של מחויב ואפשרי בהחלטות יומיומיות?
אליעד מסביר שאם לאדם יש 100 שקלים לקנות אוכל, עליו קודם כל לבדוק מה הוא חייב לקנות כדי לשרוד או כדי לענות על צרכים בסיסיים הכרחיים. רק לאחר שקנה את הדברים המחויבים, אפשר לבדוק מה הוא רוצה או יכול לקנות מתוך הרשימה של הדברים האפשריים. דוגמה זו ממחישה את החשיבות של הבחנה בין הדברים ההכרחיים ביותר לדברים שהם בבחינת העדפה בלבד.
הוא מציג דוגמה נוספת של ניהול קניות בבית כמו בתוכנית "האח הגדול": יש רשימה ארוכה של מצרכים, ובהתחלה צריך לבחור מה חיוני ומה אפשר לדחות. אם השבוע חייבים לאכול מוצרים מסוימים, אז קודם קונים אותם, ורק אחר כך אפשר לבחור במותרות או בדברים פחות חשובים. דוגמה זו מבהירה שוב את חשיבות ההבחנה בין מחויב לאפשרי.
כיצד להבחין בין הדברים החשובים לפחות חשובים בעבודה?
אליעד כהן מדגים זאת בסביבת עבודה: כאשר מוטלת על עובד משימה כלשהי, העובד צריך קודם כל לזהות מהם המרכיבים ההכרחיים של המשימה, כלומר, הדברים שחובה לעשותם כדי שהפרויקט יסתיים בהצלחה. אחר כך הוא צריך לזהות מהם החלקים במשימה שאם לא יעשה אותם, המשימה עדיין תוכל להסתיים, גם אם פחות טוב או בצורה פחות מושלמת. כך הוא ידע לתעדף נכון את סדר העבודה ולהשקיע את מירב המאמצים בדברים שמחויבים.
הוא מדגיש זאת בדוגמה הבאה: אם יש דברים בעבודה שאי אפשר לסיים את הפרויקט בלעדיהם, ודברים נוספים שיהפכו את הפרויקט לטוב יותר אך אינם הכרחיים, כדאי קודם כל להתרכז בהכרחיים. רק אחרי השלמת החלק ההכרחי, אפשר להתפנות ולשפר את הפרויקט דרך המשימות הנוספות, שיכולות להוסיף איכות, אך אינן קריטיות לסיום המשימה.
האם חייבים לעשות משהו בכלל?
אליעד מסייג ואומר שלמעשה, ברמה הפילוסופית והמהותית, אדם לא חייב לעשות דבר באופן מוחלט, אלא מדובר בתחושה של "חייב" שהיא יחסית בלבד. באופן מוחלט אף אחד לא חייב דבר, אך בחוויה של האדם בחיי היום - יום קיימת תחושת מחויבות. ההבנה הזו מאפשרת לקחת אחריות על סדר העדיפויות ולבחור בצורה חכמה יותר, מתוך מודעות לכך שכל מחויבות היא יחסית לתפיסה האישית ולתפיסה של מה חשוב יותר ופחות.
הוא מדגיש כי אם האדם פועל בצורה הפוכה, וקודם כל משקיע בדברים שהוא רוצה או שמושכים אותו, ורק לאחר מכן בדברים ההכרחיים, הוא יוצר סדר עדיפויות מוטעה שעלול לפגוע ביכולת שלו לנהל את חייו בצורה יעילה.
למה חשוב לפרק כל תהליך למחויב ואפשרי?
המסר המרכזי של אליעד הוא החשיבות של הפירוק וההבחנה בין "מחויב" ו"אפשרי" בכל תחום. הוא מדגיש שהיכולת הזו יוצרת סדר ומיקוד, משפרת את קבלת ההחלטות ואת היכולת לנהל זמן ביעילות. המסר הוא חד - משמעי: קודם כל עושים את מה שחייבים, ורק לאחר מכן פונים אל האפשרויות הנוספות.
אליעד מסביר שאותו עיקרון בדיוק יכול להיות מיושם לא רק במשימות יום - יומיות, אלא גם בהחלטות משמעותיות ועמוקות יותר בחיים. הוא מעודד אנשים לאמץ דרך חשיבה זו בכל תחומי החיים, על מנת להגיע לבהירות, סדר פנימי ומיקוד גבוה יותר בהחלטות ובביצוע.
למה חשוב לתרגל את ההבחנה בין מחויב לאפשרי בכל תחום?
המסר המרכזי שאותו אליעד חוזר ומדגיש הוא שחשוב לתרגל את ההבחנה הזאת שוב ושוב בכל תחומי החיים. מי שלא עושה זאת, לפי אליעד, עלול למצוא את עצמו משקיע מאמצים רבים בדברים לא חשובים או שוליים, ומזניח את הדברים שבלעדיהם לא ניתן באמת להשיג את המטרה. הדבר דומה לאדם שבוחר קודם כל לקנות דברים מיותרים ולאחר מכן מגלה שלא נשאר לו כסף לקנות את מה שבאמת חיוני לו. התרגול הזה הוא שמאפשר חיים מאורגנים, יעילים וממוקדים.
אליעד כהן מסביר בהרצאה זו כיצד לנהל סדר עדיפויות נכון בחיים ובקבלת החלטות באופן ברור ומסודר. הנושא העיקרי עליו הוא מדבר הוא היכולת לפרק כל דבר בחיים לשני חלקים עיקריים: דברים שהם "מחויבים" ודברים שהם "אפשריים". הוא מסביר שכאשר אדם מצליח להבחין בין מחויב לאפשרי, הוא מקבל כלים טובים יותר לניהול זמן, קבלת החלטות והגדרת סדרי עדיפויות בצורה נכונה ויעילה.
ההסבר המרכזי מתבסס על הרעיון שבראש ובראשונה יש לבצע את הדברים המחויבים, כלומר, הדברים שהאדם מרגיש שהוא חייב לעשותם, ורק לאחר מכן לעבור לדברים האפשריים. כדי להמחיש זאת, אליעד נותן מספר דוגמאות:
מה המשמעות של מחויב ואפשרי בהחלטות יומיומיות?
אליעד מסביר שאם לאדם יש 100 שקלים לקנות אוכל, עליו קודם כל לבדוק מה הוא חייב לקנות כדי לשרוד או כדי לענות על צרכים בסיסיים הכרחיים. רק לאחר שקנה את הדברים המחויבים, אפשר לבדוק מה הוא רוצה או יכול לקנות מתוך הרשימה של הדברים האפשריים. דוגמה זו ממחישה את החשיבות של הבחנה בין הדברים ההכרחיים ביותר לדברים שהם בבחינת העדפה בלבד.
הוא מציג דוגמה נוספת של ניהול קניות בבית כמו בתוכנית "האח הגדול": יש רשימה ארוכה של מצרכים, ובהתחלה צריך לבחור מה חיוני ומה אפשר לדחות. אם השבוע חייבים לאכול מוצרים מסוימים, אז קודם קונים אותם, ורק אחר כך אפשר לבחור במותרות או בדברים פחות חשובים. דוגמה זו מבהירה שוב את חשיבות ההבחנה בין מחויב לאפשרי.
כיצד להבחין בין הדברים החשובים לפחות חשובים בעבודה?
אליעד כהן מדגים זאת בסביבת עבודה: כאשר מוטלת על עובד משימה כלשהי, העובד צריך קודם כל לזהות מהם המרכיבים ההכרחיים של המשימה, כלומר, הדברים שחובה לעשותם כדי שהפרויקט יסתיים בהצלחה. אחר כך הוא צריך לזהות מהם החלקים במשימה שאם לא יעשה אותם, המשימה עדיין תוכל להסתיים, גם אם פחות טוב או בצורה פחות מושלמת. כך הוא ידע לתעדף נכון את סדר העבודה ולהשקיע את מירב המאמצים בדברים שמחויבים.
הוא מדגיש זאת בדוגמה הבאה: אם יש דברים בעבודה שאי אפשר לסיים את הפרויקט בלעדיהם, ודברים נוספים שיהפכו את הפרויקט לטוב יותר אך אינם הכרחיים, כדאי קודם כל להתרכז בהכרחיים. רק אחרי השלמת החלק ההכרחי, אפשר להתפנות ולשפר את הפרויקט דרך המשימות הנוספות, שיכולות להוסיף איכות, אך אינן קריטיות לסיום המשימה.
האם חייבים לעשות משהו בכלל?
אליעד מסייג ואומר שלמעשה, ברמה הפילוסופית והמהותית, אדם לא חייב לעשות דבר באופן מוחלט, אלא מדובר בתחושה של "חייב" שהיא יחסית בלבד. באופן מוחלט אף אחד לא חייב דבר, אך בחוויה של האדם בחיי היום - יום קיימת תחושת מחויבות. ההבנה הזו מאפשרת לקחת אחריות על סדר העדיפויות ולבחור בצורה חכמה יותר, מתוך מודעות לכך שכל מחויבות היא יחסית לתפיסה האישית ולתפיסה של מה חשוב יותר ופחות.
הוא מדגיש כי אם האדם פועל בצורה הפוכה, וקודם כל משקיע בדברים שהוא רוצה או שמושכים אותו, ורק לאחר מכן בדברים ההכרחיים, הוא יוצר סדר עדיפויות מוטעה שעלול לפגוע ביכולת שלו לנהל את חייו בצורה יעילה.
למה חשוב לפרק כל תהליך למחויב ואפשרי?
המסר המרכזי של אליעד הוא החשיבות של הפירוק וההבחנה בין "מחויב" ו"אפשרי" בכל תחום. הוא מדגיש שהיכולת הזו יוצרת סדר ומיקוד, משפרת את קבלת ההחלטות ואת היכולת לנהל זמן ביעילות. המסר הוא חד - משמעי: קודם כל עושים את מה שחייבים, ורק לאחר מכן פונים אל האפשרויות הנוספות.
אליעד מסביר שאותו עיקרון בדיוק יכול להיות מיושם לא רק במשימות יום - יומיות, אלא גם בהחלטות משמעותיות ועמוקות יותר בחיים. הוא מעודד אנשים לאמץ דרך חשיבה זו בכל תחומי החיים, על מנת להגיע לבהירות, סדר פנימי ומיקוד גבוה יותר בהחלטות ובביצוע.
למה חשוב לתרגל את ההבחנה בין מחויב לאפשרי בכל תחום?
המסר המרכזי שאותו אליעד חוזר ומדגיש הוא שחשוב לתרגל את ההבחנה הזאת שוב ושוב בכל תחומי החיים. מי שלא עושה זאת, לפי אליעד, עלול למצוא את עצמו משקיע מאמצים רבים בדברים לא חשובים או שוליים, ומזניח את הדברים שבלעדיהם לא ניתן באמת להשיג את המטרה. הדבר דומה לאדם שבוחר קודם כל לקנות דברים מיותרים ולאחר מכן מגלה שלא נשאר לו כסף לקנות את מה שבאמת חיוני לו. התרגול הזה הוא שמאפשר חיים מאורגנים, יעילים וממוקדים.
- איך לנהל זמן בצורה נכונה?
- מהו סדר עדיפויות נכון?
- מה חשוב יותר ומה פחות חשוב?
- איך לקבל החלטות בצורה מסודרת?
- איך לזהות מה מחויב ומה אפשרי?
- האם יש משהו שחייבים לעשות?
תמשיכי.
ש: "וכאשר האדם מקונן על הרצון עצמו הוא מבין שבעצם גם הרצון עצמו הוא ישות מורכבת".
אליעד: הבנתם כי אינסטינקטיבית מה זה אומר שמה עכשיו צריך לעשות? לפרק את הרצון עצמו.
ש: כן.
אליעד: והתהליך הזה בן אדם צריך לעשות אותו בכל דבר ודבר בחיים שלו, כל תהליך ותהליך בעבודה בפה ושם "רגע מה אני חייב לעשות ומה אני רק יכול או לעשות או לא" קודם כל תתחיל מהדברים שאתה חייב לעשות, משימות כאילו ביומיום קודם כל "מה אני בטוח חייב לעשות", כמו נקרא מה? שאלות חובה במבחן בא נתחיל מהשאלות חובה אחר כך נעבור לשאלות רשות זה בדיוק אותו תהליך.
ש: לכוון את זה.
אליעד: אתה לא חייב לעשות כלום באופן יחסי אליך אתה מרגיש שאתה חייב, לא ביומיום מה זאת אומרת חייב לא באופן מוחלט באופן מוחלט אתה לא חייב כלום, אני באתי לומר שהתהליך הזה שאומר תפרק כל דבר למחויב ואפשרי ותתמקד במחויב ולא באפשרי הוא נכון לגבי כל דבר. לדוגמה יש לך עכשיו מאה שקל ואתה צריך לקנות אוכל קודם כל תבדוק מה אתה חייב לאכול השבוע ואחר כך בשאר הכסף תבדוק "טוב עכשיו נשאר לי זה מה אפשרי מה אני רוצה", את מבינה יש לך רשימה ארוכה נגיד באח הגדול יש לו רשימה ארוכה של מצרכים עכשיו מה מחויב לאכול השבוע ומה אפשרי אז קודם כל תלך על המחויב אחר כך מה שיישאר לך תבדוק מה אתה רוצה או לא רוצה מהאפשרי, כל דבר מה המחויב ומה האפשרי מה חשוב יותר ומה חשוב פחות סדרי עדיפויות.
ש: כאילו איזה רצון יותר חשוב בשבילי ואיזה רצון פחות חשוב בשבילי וככה אני בודקת מה הרצון שלי.
אליעד: בדיוק, בעבודה שלך לדוגמה בעובדה נגיד אומרים לך לעשות משהו מסוים ויש לך דברים שאם לא תעשי אותם אי אפשר לסיים את הפרויקט ויש דברים שגם אם לא תעשי אותם אפשר לסיים את הפרויקט אבל אם תעשי אותם יהיה יותר טוב, אז איפה יותר המאמץ שלך צריך להיות? בדברים שחייבים לסיים אותם. לפני שאני משקיע את המשאבים שלי בצ'ופצ'יק שמה קודם כל בוא נסיים את המבנה עצמו, נכון כאן זה אותו דבר אפשרי ומחויב אותו דבר בדיוק. עכשיו אם תהיה חכם בגשמיות תבין בסוף גם את זה אבל אם אתה גם ביומיום כמו טיפש אתה הולך ואתה קודם כל קונה מה שאתה רוצה לפני מה שאתה צריך אז אתה גם לא בודק את המחויב אתה קודם כל בודק את האפשרי, פנימי או חיצוני. הלאה.
ש: "וכאשר האדם מקונן על הרצון עצמו הוא מבין שבעצם גם הרצון עצמו הוא ישות מורכבת".
אליעד: הבנתם כי אינסטינקטיבית מה זה אומר שמה עכשיו צריך לעשות? לפרק את הרצון עצמו.
ש: כן.
אליעד: והתהליך הזה בן אדם צריך לעשות אותו בכל דבר ודבר בחיים שלו, כל תהליך ותהליך בעבודה בפה ושם "רגע מה אני חייב לעשות ומה אני רק יכול או לעשות או לא" קודם כל תתחיל מהדברים שאתה חייב לעשות, משימות כאילו ביומיום קודם כל "מה אני בטוח חייב לעשות", כמו נקרא מה? שאלות חובה במבחן בא נתחיל מהשאלות חובה אחר כך נעבור לשאלות רשות זה בדיוק אותו תהליך.
ש: לכוון את זה.
אליעד: אתה לא חייב לעשות כלום באופן יחסי אליך אתה מרגיש שאתה חייב, לא ביומיום מה זאת אומרת חייב לא באופן מוחלט באופן מוחלט אתה לא חייב כלום, אני באתי לומר שהתהליך הזה שאומר תפרק כל דבר למחויב ואפשרי ותתמקד במחויב ולא באפשרי הוא נכון לגבי כל דבר. לדוגמה יש לך עכשיו מאה שקל ואתה צריך לקנות אוכל קודם כל תבדוק מה אתה חייב לאכול השבוע ואחר כך בשאר הכסף תבדוק "טוב עכשיו נשאר לי זה מה אפשרי מה אני רוצה", את מבינה יש לך רשימה ארוכה נגיד באח הגדול יש לו רשימה ארוכה של מצרכים עכשיו מה מחויב לאכול השבוע ומה אפשרי אז קודם כל תלך על המחויב אחר כך מה שיישאר לך תבדוק מה אתה רוצה או לא רוצה מהאפשרי, כל דבר מה המחויב ומה האפשרי מה חשוב יותר ומה חשוב פחות סדרי עדיפויות.
ש: כאילו איזה רצון יותר חשוב בשבילי ואיזה רצון פחות חשוב בשבילי וככה אני בודקת מה הרצון שלי.
אליעד: בדיוק, בעבודה שלך לדוגמה בעובדה נגיד אומרים לך לעשות משהו מסוים ויש לך דברים שאם לא תעשי אותם אי אפשר לסיים את הפרויקט ויש דברים שגם אם לא תעשי אותם אפשר לסיים את הפרויקט אבל אם תעשי אותם יהיה יותר טוב, אז איפה יותר המאמץ שלך צריך להיות? בדברים שחייבים לסיים אותם. לפני שאני משקיע את המשאבים שלי בצ'ופצ'יק שמה קודם כל בוא נסיים את המבנה עצמו, נכון כאן זה אותו דבר אפשרי ומחויב אותו דבר בדיוק. עכשיו אם תהיה חכם בגשמיות תבין בסוף גם את זה אבל אם אתה גם ביומיום כמו טיפש אתה הולך ואתה קודם כל קונה מה שאתה רוצה לפני מה שאתה צריך אז אתה גם לא בודק את המחויב אתה קודם כל בודק את האפשרי, פנימי או חיצוני. הלאה.