מחאת הקורונה, איך לעשות הפגנה? הפגנת הקורונה, אלימות בהפגנה, חסימת כבישים כמחאה חברתית, הפגנות בכיכר רבין, חופש ההפגנה, מחאות אלימות בישראל, מחאה אלימה, מחאה ללא אלימות, למה לא לחסום כבישים? איך לארגן הפגנה? ארגון הפגנה
למה אסור לפגוע באזרחים במהלך הפגנה?
אחד הכללים החשובים ביותר שאליעד כהן מדגיש בהקשר של הפגנות הוא שאסור לפגוע באזרחים. המפגינים יוצאים להפגין משום שרע להם, והם רוצים לשנות את ההחלטות של מקבלי ההחלטות. עד כאן, הכל בסדר גמור. אך הבעיה מתחילה כאשר מפגינים פוגעים באנשים חפים מפשע, או אפילו חוסמים כבישים ופוגעים באופן עקיף באנשים אחרים. למשל, כאשר מפגינים חוסמים כבישים, הם מפריעים לאנשים להגיע לעבודה או לביתם. אותם אזרחים נפגעים למרות שהם לא האויבים של המפגינים, ובפועל, ייתכן מאוד שגם הם נמצאים באותה מצוקה, או אף במצוקה גדולה יותר.
הדוגמה שאליעד כהן נתן היא של אזרח שלא יוצא להפגין, לא כי מצבו טוב יותר, אלא כי ייתכן שמצבו קשה עוד יותר, ולכן הוא לא מסוגל אפילו להפגין. לכן, כאשר מפגין פוגע באזרחים אחרים, הוא למעשה פוגע באנשים שנמצאים באותה הסירה כמוהו, ולעיתים אף בסירה גרועה יותר. לכן, חשוב לזכור שאין היגיון בפגיעה באזרחים במהלך הפגנה, מכיוון שזה פוגע בלגיטימציה של המחאה וגורם לאזרחים להתנגד למפגינים ולמחאה עצמה.
עוד הסביר אליעד שהפגיעה באזרחים במהלך הפגנה גורמת לכך שהאזרחים יהפכו למתנגדים למחאה, וכך המפגינים יאבדו את התמיכה הציבורית. במצב כזה, כל מטרת ההפגנה לא מושגת, כיוון שמלכתחילה מטרת ההפגנה הייתה לשכנע את מקבלי ההחלטות לשנות את החלטותיהם, והתנגדות אזרחית מקטינה את ההשפעה של המחאה. כדוגמה הוא מציין פגיעה בחנויות, לכלוך, שבירת תחנות אוטובוס או שריפת פחי אשפה, כל אלה פעולות שליליות שפוגעות בתמיכה הציבורית.
מה קורה כשפוגעים בשוטרים או בסמלי המדינה?
אליעד כהן מתייחס גם למקרים בהם מפגינים פוגעים בשוטרים או בסמלי המדינה, ומסביר שמדובר בטעות חמורה. הוא נותן דוגמה לאנשים כמו נטורי קארטה, אשר תופסים את המשטרה כאויב, ולכן הם זורקים אבנים ומכנים את השוטרים "נאצים". מבחינתם יש הצדקה לפגיעה בשוטרים, כי הם מאמינים שהשוטרים הם אויבים. אך אליעד מדגיש כי לאדם נורמטיבי, שרוצה לשפר את מצבו ולא להפוך את המדינה לכאוס, אין שום סיבה לראות במשטרה אויב. המשטרה, לפי דבריו, הכרחית לשמירת הסדר הציבורי. אף אחד לא באמת רוצה לחיות במדינה ללא משטרה. לכן, הפגיעה בשוטרים לא מוצדקת ולא מקדמת שום מטרה מועילה.
איך לגרום למקבלי ההחלטות לשנות את ההחלטות שלהם?
אליעד כהן מסביר שהדבר היחיד שבאמת משפיע על מקבלי ההחלטות הוא האיום על השלטון שלהם. מקבלי ההחלטות אינם מתעניינים בנזקים שהמפגינים עושים לסביבה או לאזרחים אחרים, והם לא מוטרדים אם המפגינים ישרפו את העיר או ישברו רכוש ציבורי, מכיוון שזה לא מאיים ישירות על כוחם הפוליטי. מה שכן משפיע עליהם, זו התחושה שההפגנה יכולה להוביל לאובדן השלטון שלהם. אליעד מדגיש שאם המנהיגים יחשבו שהשלטון שלהם בסכנה אמיתית, הם יהיו מוכנים לעשות כל דבר - אפילו לתת את אשתם לנהל את המדינה. לכן, המחאה צריכה להיות מכוונת באופן ישיר כלפי מי שבידיו הכוח הפוליטי לקבל החלטות, ולא לפגוע באזרחים או בשוטרים שאין להם השפעה אמיתית על קבלת ההחלטות.
למה חסימת כבישים ומחאות אלימות פוגעות במטרה?
אליעד כהן חוזר ומדגיש שלחסום כבישים או לנהוג באלימות לא יעזור למטרה של ההפגנה, אלא להפך, זה רק יפגע בה. אנשים שלא קשורים למאבק נפגעים ומרגישים עוינות כלפי המפגינים, ובכך נפגעת התמיכה הציבורית. ללא תמיכה ציבורית רחבה, המחאה מאבדת את יעילותה. אליעד מסביר שכשמפגין חוסם כביש או פוגע באנשים חפים מפשע, הוא בעצם עושה פעולה חסרת היגיון. אם המטרה של המפגין היא לפתור בעיה מסוימת, מדוע לפגוע במישהו שלא קשור לבעיה זו? הוא נותן דוגמה קיצונית - "זה כמו שתלך להרביץ לאשתך בגלל שהבוס שלך עצבן אותך בעבודה". ברור שאין קשר בין הדברים, ולכן אליעד מדגיש שצריך להפגין נגד האנשים שגורמים לבעיה, ולא נגד אלו שאינם קשורים לכך.
לסיכום, אליעד כהן מציע למפגינים לפעול באופן ממוקד ואסטרטגי, לפנות ישירות למקבלי ההחלטות, ולהימנע מפגיעה באזרחים חפים מפשע, בשוטרים או ברכוש ציבורי, וזאת כדי שהמחאה תהיה יעילה ומשפיעה באמת.
אחד הכללים החשובים ביותר שאליעד כהן מדגיש בהקשר של הפגנות הוא שאסור לפגוע באזרחים. המפגינים יוצאים להפגין משום שרע להם, והם רוצים לשנות את ההחלטות של מקבלי ההחלטות. עד כאן, הכל בסדר גמור. אך הבעיה מתחילה כאשר מפגינים פוגעים באנשים חפים מפשע, או אפילו חוסמים כבישים ופוגעים באופן עקיף באנשים אחרים. למשל, כאשר מפגינים חוסמים כבישים, הם מפריעים לאנשים להגיע לעבודה או לביתם. אותם אזרחים נפגעים למרות שהם לא האויבים של המפגינים, ובפועל, ייתכן מאוד שגם הם נמצאים באותה מצוקה, או אף במצוקה גדולה יותר.
הדוגמה שאליעד כהן נתן היא של אזרח שלא יוצא להפגין, לא כי מצבו טוב יותר, אלא כי ייתכן שמצבו קשה עוד יותר, ולכן הוא לא מסוגל אפילו להפגין. לכן, כאשר מפגין פוגע באזרחים אחרים, הוא למעשה פוגע באנשים שנמצאים באותה הסירה כמוהו, ולעיתים אף בסירה גרועה יותר. לכן, חשוב לזכור שאין היגיון בפגיעה באזרחים במהלך הפגנה, מכיוון שזה פוגע בלגיטימציה של המחאה וגורם לאזרחים להתנגד למפגינים ולמחאה עצמה.
עוד הסביר אליעד שהפגיעה באזרחים במהלך הפגנה גורמת לכך שהאזרחים יהפכו למתנגדים למחאה, וכך המפגינים יאבדו את התמיכה הציבורית. במצב כזה, כל מטרת ההפגנה לא מושגת, כיוון שמלכתחילה מטרת ההפגנה הייתה לשכנע את מקבלי ההחלטות לשנות את החלטותיהם, והתנגדות אזרחית מקטינה את ההשפעה של המחאה. כדוגמה הוא מציין פגיעה בחנויות, לכלוך, שבירת תחנות אוטובוס או שריפת פחי אשפה, כל אלה פעולות שליליות שפוגעות בתמיכה הציבורית.
מה קורה כשפוגעים בשוטרים או בסמלי המדינה?
אליעד כהן מתייחס גם למקרים בהם מפגינים פוגעים בשוטרים או בסמלי המדינה, ומסביר שמדובר בטעות חמורה. הוא נותן דוגמה לאנשים כמו נטורי קארטה, אשר תופסים את המשטרה כאויב, ולכן הם זורקים אבנים ומכנים את השוטרים "נאצים". מבחינתם יש הצדקה לפגיעה בשוטרים, כי הם מאמינים שהשוטרים הם אויבים. אך אליעד מדגיש כי לאדם נורמטיבי, שרוצה לשפר את מצבו ולא להפוך את המדינה לכאוס, אין שום סיבה לראות במשטרה אויב. המשטרה, לפי דבריו, הכרחית לשמירת הסדר הציבורי. אף אחד לא באמת רוצה לחיות במדינה ללא משטרה. לכן, הפגיעה בשוטרים לא מוצדקת ולא מקדמת שום מטרה מועילה.
איך לגרום למקבלי ההחלטות לשנות את ההחלטות שלהם?
אליעד כהן מסביר שהדבר היחיד שבאמת משפיע על מקבלי ההחלטות הוא האיום על השלטון שלהם. מקבלי ההחלטות אינם מתעניינים בנזקים שהמפגינים עושים לסביבה או לאזרחים אחרים, והם לא מוטרדים אם המפגינים ישרפו את העיר או ישברו רכוש ציבורי, מכיוון שזה לא מאיים ישירות על כוחם הפוליטי. מה שכן משפיע עליהם, זו התחושה שההפגנה יכולה להוביל לאובדן השלטון שלהם. אליעד מדגיש שאם המנהיגים יחשבו שהשלטון שלהם בסכנה אמיתית, הם יהיו מוכנים לעשות כל דבר - אפילו לתת את אשתם לנהל את המדינה. לכן, המחאה צריכה להיות מכוונת באופן ישיר כלפי מי שבידיו הכוח הפוליטי לקבל החלטות, ולא לפגוע באזרחים או בשוטרים שאין להם השפעה אמיתית על קבלת ההחלטות.
למה חסימת כבישים ומחאות אלימות פוגעות במטרה?
אליעד כהן חוזר ומדגיש שלחסום כבישים או לנהוג באלימות לא יעזור למטרה של ההפגנה, אלא להפך, זה רק יפגע בה. אנשים שלא קשורים למאבק נפגעים ומרגישים עוינות כלפי המפגינים, ובכך נפגעת התמיכה הציבורית. ללא תמיכה ציבורית רחבה, המחאה מאבדת את יעילותה. אליעד מסביר שכשמפגין חוסם כביש או פוגע באנשים חפים מפשע, הוא בעצם עושה פעולה חסרת היגיון. אם המטרה של המפגין היא לפתור בעיה מסוימת, מדוע לפגוע במישהו שלא קשור לבעיה זו? הוא נותן דוגמה קיצונית - "זה כמו שתלך להרביץ לאשתך בגלל שהבוס שלך עצבן אותך בעבודה". ברור שאין קשר בין הדברים, ולכן אליעד מדגיש שצריך להפגין נגד האנשים שגורמים לבעיה, ולא נגד אלו שאינם קשורים לכך.
לסיכום, אליעד כהן מציע למפגינים לפעול באופן ממוקד ואסטרטגי, לפנות ישירות למקבלי ההחלטות, ולהימנע מפגיעה באזרחים חפים מפשע, בשוטרים או ברכוש ציבורי, וזאת כדי שהמחאה תהיה יעילה ומשפיעה באמת.
- איך לארגן הפגנה יעילה?
- האם לחסום כבישים במחאה חברתית?
- למה אסור לפגוע בשוטרים בהפגנה?
- מה הופך מחאה לאפקטיבית?
- אלימות בהפגנות בישראל
- חופש ההפגנה בדמוקרטיה
- מהן הטעויות הנפוצות בהפגנות?
050-3331-331