איך ההבנה שהכל אפשרי משפיעה על חרדות ופחדים?

כאשר אדם מתחיל להבין לעומק שהכל אפשרי, מתעוררת תובנה בסיסית שמשנה את ההתייחסות לפחדים ולחרדות. לדוגמה, אם בעבר אדם היה חושש שאולי הוא יחלה במחלה קשה, הוא היה אומר לעצמו שזה בלתי אפשרי או דוחה את האפשרות הזו מיידית. אך כאשר הוא מבין שכל דבר אפשרי באמת, זה עלול לגרום בתחילה לתחושת פחד מוגברת, כיוון שעכשיו כל האפשרויות - כולל השליליות ביותר - פתוחות בפניו. מצד שני, דווקא מתוך ההבנה הזו יכולה לנבוע גם נחמה גדולה יותר, כי אם הכל אפשרי לרעה, גם הכל אפשרי לטובה. אם אפשרי שהאדם יחלה, באותה מידה אפשרי גם שיהיה בריא באופן בלתי צפוי, או שהגוף שלו יתמודד עם המחלה בדרך נס. ההכרה בכך שהכל אפשרי מאפשרת לאדם למצוא איזון נפשי, כיוון שכעת הפחד מאבד מעוצמתו, שהרי תמיד ישנה גם אפשרות אחרת - חיובית.

מהי המשמעות של לרצות את הרע ולחייב את האפשרי?

כאשר אדם מפחד ממשהו, כמו למשל שיקרה דבר רע לילדים שלו, החרדה נובעת מהאמונה שזה "מחויב" שהדבר לא יקרה. אם האדם מתעקש על כך ש"מחויב" לו שילדיו יהיו בריאים, הוא ירגיש פחד וחרדה מפני שהמציאות איננה מבטיחה זאת באמת. אליעד מסביר כי הפתרון הוא להכיר בכך שזה רק "אפשרי" שהילדים יהיו בריאים, וכי לא מחויב שהם יהיו בריאים או שיקרה להם משהו רע. האדם בעצם עובר מתפיסה של "מחויב לי להיות בריא" לתפיסה של "אפשרי לי להיות בריא". ואז, כשהוא נמצא במצב הזה, הוא משוחרר יותר רגשית מהפחד. האדם מבין שמה שקורה אינו מחויב, וזה מאפשר לו לחיות במצב של שחרור רגשי.

למה חשוב להבין את ההבדל בין אפשרי למחויב?

ההבדל בין אפשרי למחויב הוא שורש הסבל האנושי. אדם שסובל ממשהו, בעצם מאמין בצורה סמויה שמחויב שהמציאות תהיה אחרת. לדוגמה, אדם שמפריע לו רעש כשהוא מנסה לישון, חושב שמחויב שיהיה לו שקט. אבל אם הוא ישאל את עצמו האם זה באמת מחויב שיהיה שקט, או שאולי זה רק אפשרי שיהיה שקט ואפשרי גם שיהיה רעש, הפחד והכעס יתפוגגו או יקטנו משמעותית. הוא יגלה שהבעיה שלו לא הייתה בעצם הרעש, אלא האמונה שהשקט הוא מחויב. כשמבינים שהמצב שאנחנו רוצים הוא רק אפשרי ולא מחויב, נעלמת תחושת הלחץ והחרדה כי האדם כבר אינו כובל את עצמו לדרישה שהמציאות תהיה בדרך מסוימת.

כיצד ההבנה שהכל אפשרי מובילה לשיגעון, ומה הפתרון לכך?

ההכרה העמוקה בכך שכל דבר אפשרי, גם אם הוא מנוגד לכל היגיון, יכולה להוביל אדם למצב של בלבול או "שיגעון". הוא עשוי להתחיל לפקפק בדברים הבסיסיים ביותר ולשאול האם מה שנחשב "נורמלי" הוא באמת נורמלי, או שאולי דווקא "המשוגע" הוא הצודק. לדוגמה, אדם יכול להגיע למצב שבו הוא תוהה אם בכלל יש מציאות או שמה שהוא חושב שזו מציאות, זה רק אשליה. המחשבות האלה עשויות לגרום לו להרגיש שהוא מאבד שליטה.

אליעד מסביר שהפתרון הוא לא לפחד מה"שיגעון" הזה. הוא מציע לקבל את העובדה שאולי כל מה שאנחנו מאמינים בו מוטעה, ושאולי מה שנחשב לשיגעון הוא דווקא האמת האמיתית ביותר. קבלת האפשרות הזו ללא התנגדות מביאה לשחרור פנימי, כי עכשיו האדם כבר אינו נאבק בתפיסות שלו עצמו. זה מאפשר לחיות בשלום גם עם חוסר הוודאות.

מהי הדרך לחייב את האפשרי בצורה חיובית ולחוות שלווה פנימית?

אליעד מסביר מושג מתקדם יותר, לפיו אפשר להפוך את האפשרי למחויב בצורה חיובית. הוא מתאר מצב שבו האדם בהתחלה יוצא מהנפרדות לאחדות מוחלטת - מצב שבו אין עדיפות לדבר אחד על פני השני. לאחר מכן, מתוך המקום הזה של האחדות והשלווה, האדם יכול לחזור לנפרדות אבל...