להבדיל בין עובדה לפירוש, להיצמד לאמת בחיי היום יום, דיבור סובייקטיבי, לדייק בדיבור, לפני הפוטנציאל של המציאות, להפוך מחויב לאפשרי, להיכלל באין סוף, להפוך אפשרי ללא אפשרי, להיכלל במחויב המציאות
איך להבדיל בין עובדה לפירוש בחיי היומיום?
אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה בהבחנה בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים בחיינו. הוא מדגיש כי בני אדם רבים מתבלבלים בין שני המושגים, וחוסר ההבחנה הזה מוביל אותם לטעויות ולתחושות שליליות. ההבדל בין עובדה לפירוש הוא שהעובדה היא דבר מוחשי, משהו שקיים במציאות ללא תלות בתפיסה האישית של האדם. לדוגמה, השולחן שנמצא מולך זו עובדה. לעומת זאת, הפירוש הוא התפיסה האישית של האדם, כמו למשל להחליט שהשולחן הוא יפה. זאת לא עובדה, אלא פרשנות סובייקטיבית.
לדברי אליעד כהן, כדי להגיע לאמת ולשפר את איכות החיים, אדם חייב להיצמד להבחנה זו. כאשר אדם אומר משהו כמו "הוא הכעיס אותי", זוהי פרשנות סובייקטיבית ולא עובדה. העובדה היא "אני כעסתי ממנו", כי עצם תחושת הכעס היא עובדה שאתה חווה, אך הפרשנות שהאדם השני הכעיס אותך היא רק פירוש. כאשר אדם אומר "זה יפה", עליו לומר "בעיניי זה יפה", משום שיפה זו פרשנות ולא עובדה.
מה החשיבות של הוספת "בעיניי" לפני משפטים סובייקטיביים?
הוספת המילה "בעיניי" חשובה מפני שהיא מכניסה אלמנט של אי - וודאות וספק. אדם שמתרגל לומר "בעיניי" לומד להטיל ספק במה שנראה לו מחויב או בטוח. למשל, במקום לומר "השולחן יפה", לומר "בעיניי השולחן יפה" - דבר שמאפשר לך לראות שהיופי הוא לא עובדה אובייקטיבית אלא חוויה סובייקטיבית. לדבריו של אליעד, השימוש הזה מכניס לתודעה תחושת "לא יודע", ובכך מקטין את תחושת המחויבות והנחרצות באמירות של האדם, ומאפשר לו לראות מציאות יותר רחבה ופתוחה.
אליעד מדגיש כי אין הכוונה רק לומר "בעיניי" בצורה מכנית, אלא באמת לחוש ולהבין שהדברים אינם בהכרח כך אלא שזו רק נקודת מבטך הסובייקטיבית.
מה המשמעות של הפיכת המחויב לאפשרי והאפשרי ללא אפשרי?
אליעד מסביר שהמטרה העמוקה של כל התהליך הזה היא לקחת דברים שנראים לך מחויבים, דברים שאתה בטוח בהם לגמרי, ולהתחיל לראות אותם כ"אפשריים" בלבד. לדוגמה, אדם שרואה שולחן בטוח במאה אחוז שהוא קיים. אבל אם נעצום את העיניים, נאטום את האוזניים, ונהיה במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אזי נוכל לחשוב שיש אינסוף אפשרויות אחרות. אולי אין שולחן? אולי יש פיל בחדר? אולי זה דמיון? ברגע שאדם מתחיל לראות את המחויב כמשהו אפשרי בלבד, הוא משחרר את עצמו מההיצמדות לאשליות ופרשנויות מוטעות על המציאות.
השלב הבא, והיותר עמוק בתהליך, הוא לקחת את מה שאפשרי ולהפוך אותו ללא אפשרי. הכוונה כאן היא שברגע שאדם מגיע להבנה עמוקה של המציאות, הוא מבין שגם האפשרויות עצמן הן רק פוטנציאל של המציאות. לפני האפשרויות ישנו רובד עמוק יותר, שבו שום דבר אינו אפשרי כלל, כי האפשרויות עצמן עוד לא היו קיימות. לכן, במצב כזה, לא רק שאין שום דבר שהוא מחויב, אלא גם אין שום דבר שהוא אפשרי. האדם מגיע למצב של הבנה עמוקה כל כך שהוא מתקרב למקום המוחלט שלפני כל אפשרות.
איך מגיעים להיכלל במחויב המציאות ולהפוך למחויב בעצמך?
אליעד כהן מציין שהדרך להגיע למקום הזה של מחויב המציאות היא על ידי "ביטול עצמי". אדם צריך לבטל בתוכו את כל התפיסות והאמונות שהחזיק כמוחלטות, ועל ידי כך להשתחרר מהרצונות, מהדעות ומהמידות השליליות שמגבילות אותו. בתהליך של ביטול עצמי, האדם הופך את עצמו לפחות ופחות מחויב, עד שבסוף נשאר רק "כלום", כלומר, האדם עצמו הופך להיות המהות של המציאות, שהיא "מחויבת המציאות".
אליעד מציע את הכלי של "התבודדות", שזה אומר שאדם מתבודד ומתחיל לנהל שיח פנימי כנה ועמוק עם עצמו. בהתבודדות זו האדם שואל את עצמו מה מחויב ומה אפשרי, ולאט לאט מפרק ומבטל את...
אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה בהבחנה בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים בחיינו. הוא מדגיש כי בני אדם רבים מתבלבלים בין שני המושגים, וחוסר ההבחנה הזה מוביל אותם לטעויות ולתחושות שליליות. ההבדל בין עובדה לפירוש הוא שהעובדה היא דבר מוחשי, משהו שקיים במציאות ללא תלות בתפיסה האישית של האדם. לדוגמה, השולחן שנמצא מולך זו עובדה. לעומת זאת, הפירוש הוא התפיסה האישית של האדם, כמו למשל להחליט שהשולחן הוא יפה. זאת לא עובדה, אלא פרשנות סובייקטיבית.
לדברי אליעד כהן, כדי להגיע לאמת ולשפר את איכות החיים, אדם חייב להיצמד להבחנה זו. כאשר אדם אומר משהו כמו "הוא הכעיס אותי", זוהי פרשנות סובייקטיבית ולא עובדה. העובדה היא "אני כעסתי ממנו", כי עצם תחושת הכעס היא עובדה שאתה חווה, אך הפרשנות שהאדם השני הכעיס אותך היא רק פירוש. כאשר אדם אומר "זה יפה", עליו לומר "בעיניי זה יפה", משום שיפה זו פרשנות ולא עובדה.
מה החשיבות של הוספת "בעיניי" לפני משפטים סובייקטיביים?
הוספת המילה "בעיניי" חשובה מפני שהיא מכניסה אלמנט של אי - וודאות וספק. אדם שמתרגל לומר "בעיניי" לומד להטיל ספק במה שנראה לו מחויב או בטוח. למשל, במקום לומר "השולחן יפה", לומר "בעיניי השולחן יפה" - דבר שמאפשר לך לראות שהיופי הוא לא עובדה אובייקטיבית אלא חוויה סובייקטיבית. לדבריו של אליעד, השימוש הזה מכניס לתודעה תחושת "לא יודע", ובכך מקטין את תחושת המחויבות והנחרצות באמירות של האדם, ומאפשר לו לראות מציאות יותר רחבה ופתוחה.
אליעד מדגיש כי אין הכוונה רק לומר "בעיניי" בצורה מכנית, אלא באמת לחוש ולהבין שהדברים אינם בהכרח כך אלא שזו רק נקודת מבטך הסובייקטיבית.
מה המשמעות של הפיכת המחויב לאפשרי והאפשרי ללא אפשרי?
אליעד מסביר שהמטרה העמוקה של כל התהליך הזה היא לקחת דברים שנראים לך מחויבים, דברים שאתה בטוח בהם לגמרי, ולהתחיל לראות אותם כ"אפשריים" בלבד. לדוגמה, אדם שרואה שולחן בטוח במאה אחוז שהוא קיים. אבל אם נעצום את העיניים, נאטום את האוזניים, ונהיה במצב של אי - ידיעה מוחלטת, אזי נוכל לחשוב שיש אינסוף אפשרויות אחרות. אולי אין שולחן? אולי יש פיל בחדר? אולי זה דמיון? ברגע שאדם מתחיל לראות את המחויב כמשהו אפשרי בלבד, הוא משחרר את עצמו מההיצמדות לאשליות ופרשנויות מוטעות על המציאות.
השלב הבא, והיותר עמוק בתהליך, הוא לקחת את מה שאפשרי ולהפוך אותו ללא אפשרי. הכוונה כאן היא שברגע שאדם מגיע להבנה עמוקה של המציאות, הוא מבין שגם האפשרויות עצמן הן רק פוטנציאל של המציאות. לפני האפשרויות ישנו רובד עמוק יותר, שבו שום דבר אינו אפשרי כלל, כי האפשרויות עצמן עוד לא היו קיימות. לכן, במצב כזה, לא רק שאין שום דבר שהוא מחויב, אלא גם אין שום דבר שהוא אפשרי. האדם מגיע למצב של הבנה עמוקה כל כך שהוא מתקרב למקום המוחלט שלפני כל אפשרות.
איך מגיעים להיכלל במחויב המציאות ולהפוך למחויב בעצמך?
אליעד כהן מציין שהדרך להגיע למקום הזה של מחויב המציאות היא על ידי "ביטול עצמי". אדם צריך לבטל בתוכו את כל התפיסות והאמונות שהחזיק כמוחלטות, ועל ידי כך להשתחרר מהרצונות, מהדעות ומהמידות השליליות שמגבילות אותו. בתהליך של ביטול עצמי, האדם הופך את עצמו לפחות ופחות מחויב, עד שבסוף נשאר רק "כלום", כלומר, האדם עצמו הופך להיות המהות של המציאות, שהיא "מחויבת המציאות".
אליעד מציע את הכלי של "התבודדות", שזה אומר שאדם מתבודד ומתחיל לנהל שיח פנימי כנה ועמוק עם עצמו. בהתבודדות זו האדם שואל את עצמו מה מחויב ומה אפשרי, ולאט לאט מפרק ומבטל את...
- מה ההבדל בין עובדה לפירוש?
- איך להיצמד לאמת בחיים?
- מה זה מחויב המציאות?
- איך להפוך מחויב לאפשרי?
- למה חשוב להגיד "בעיניי"?
- איך לעשות התבודדות נכונה?
050-3331-331