... פרדוקס שכלי וההיגיון האנושי החלל הפנוי של רבי נחמן טכניקות להטלת ספק וחיפוש רוחני מודעות עצמית והתחושה הפנימית של אני קיים הארה רוחנית והגעה לחוויה של אחדות הקשר בין חוויית אושר מוחלט לחוקי הלוגיקה כיצד יכול פרדוקס שכלי להוביל לאין ... ומודעות עצמית עד סופה, מוטב שיבחן את כל שכבות החוויה שלו, כולל חוויות רגשיות ואפילו את התחושה הבסיסית של אני קיים. כיצד קשור החלל הפנוי לרעיון של שני הפכים בו - זמנית? רבי נחמן דיבר על החלל הפנוי בתור המקום ... פרדוקס שכלי וההיגיון האנושי החלל הפנוי של רבי נחמן טכניקות להטלת ספק וחיפוש רוחני מודעות עצמית והתחושה הפנימית של אני קיים הארה רוחנית והגעה לחוויה של אחדות הקשר בין חוויית אושר מוחלט לחוקי הלוגיקה אליעד: אני טוען דבר כזה, שיש ...

... בין אני ללא אני? בהמשך, אליעד מציע דרך להבין את ההבדל בין אני ללא אני. הוא מציין כי תחושת האני לא קיימת בפני עצמה, היא קיימת רק בהקשר לעומת הלא אני. למעשה, האני נבנה מתוך הזדהות עם דבר מה, והוא לא ...

... אין לך שום חיסרון. פעם ידעתי שאם אני אקח סמים, זה לא ממש ישחרר אותי, כי עדיין אני אדע שאני קיים, שאני רוצה. אבל כאשר אני לא יודע שום דבר, אני לא חוה חיסרון, וזה לא משנה מה תגיד. אפילו לא ידעתי שאני קיים, אז איך אחווה חיסרון? ואפילו אם תגיד שזה גרוע, אבל אני יודע מעצמי שאין שום חיסרון. כשאתה מתחבר למוחלט, ...

... למה אני רואה פה קיר, למה? מאיפה זה בא, האם אני בטוח בזה 100%, האם יש אפשרות שאני טועה? אני קיים, האם אני בטוח שאני קיים, אולי לא? זה הרמה העליונה של החיפוש. בצורה פרקטית, תיקח תהליכים, למשל אשתי אמרה לי שבסוף שבוע היא רוצה ...

... הוא רוצה לשחרר את עצמו מהחיסרון הזה, עליו להיות מוכן לוותר על תחושת הקיום שלו. שאלת האם אני בטוח שאני קיים? היא דרך להבין את החיסרון הזה. אם אדם יגיע למסקנה שהוא לא בטוח שהוא קיים, אז לא יחסר לו ... קיים. ואם אתה מוכן לדעת שאתה לא קיים, אז מה הדרך להגיע לזה? תשאל את עצמך, האם אני בטוח שאני קיים? אם תשאל את עצמך, האם אני בטוח קיים, ותעשה את זה באמת, אז לא תהיה בטוח שאתה קיים, ואם ... יעלה לך, אבל אני רואה משהו, תשאל, האם אני בטוח שיש משהו? לא בטוח, אחר תשאל, האם אני בטוח שאני קיים? תשאל כמה פעמים, ואז לא תדע שאתה קיים, ואז אין שום שאלה. שאלה: איך אני אדע שאין פה קיר? ...

... נולד חופשי ואחר הוא נעשה מצומצם. אלא זה שהאדם קיים, זוהי כבר חוויה של צמצום. עצם זה שהאדם קיים, אני קיים, אני זה צמצום. מה זה אני? כשאתה אומר אני, זה צמצום של מה שלא אני. ברגע שאתה קיים, זה ... ואם אתה חווה את זה, אז אתה בפחות צמצום, ואפילו עבורך אין קיר. אבל עדיין יש לך צמצום, של אני קיים, ואני רוצה, ואם אתה נכנס למקום יותר עמוק, אתה מגיע למצב שאתה לא יודע אם אתה רוצה או לא ...

... לך את מהות העניין. מה שאני אומר עכשיו לא בדיוק מדוייק, אך החוויה הבסיסית שלך ביותר היא שאתה קיים. האני קיים זוהי חוויה מאוד עמוקה. כול הקונץ של מורים אחרים זה לגלגל את האחריות על מישהו אחר, - כמו להגיד, ... שתדע שאתה קיים, אתה לא יכול לדעת שום דבר, נכון? המשפט נכון מצד ההגדרה שלו, אם אני לא יודע שאני קיים, אז אני לא יכול לדעת שיש שולחן, כי אין מי שיודע. כדי להרגיש / לחוות שאתה קיים, אתה צריך ... מי היא רואה? את עצמה. אבל למזלה הגרוע רק היא קיימת, ואם רק היא קיימת, היא לא יכולה להגיד אני קיימת. מה זה אני, יש לא אני? אין משמעות לאני, אם אין אני. לכן המהות קיימת, בלי לדעת שהיא קיימת. ... אחר, ואם אני משהו אחר, אז אני שונה ממה שלא אני, ואז אני גם שונה מהמציאות שמכילה אותי, ואז אני קיים. החיסרון בכבודו ובעצמו הוא זה שאומר אני. אם לא היית חסר, לא היית רואה חיסרון במקום אחר. כול החסרונות ... לבין החוויה של השולחן? ניקח לדוגמה מורה רוחני, האם המורה הרוחני מודע לזה שהוא קיים? האם המורה הרוחני יודע שאני קיים? אני מנסה לחתור לשאלה אחרת, האם אתה רואה פה שולחן? (כן) אתה רואה את המורה הרוחני? (כן) אתה רואה ... לפי מה שאתה אומר, שאם אתה יכול לדעת משהו בלי לדעת שאתה קיים, מבחינתך יכול להיות שגם השולחן יודע שאני קיים, ואולי גם הפיל יודע שאני קיים, בלי שהוא בכלל קיים. אתה טוען שהמציאות לא יודעת שהיא קיימת, אך יודעת שאני קיים. שאלה: כי אין לה שכל. אליעד: האם למציאות שבראה אותי אין שכל ולי יש שכל? והאם המורה הרוחני יודע שאני קיים, באותה חוויית מציאות כמו שהמציאות יודעת שאני קיים? האם המורה הרוחני חווה את קיומו כמו שהפיל כאן חווה את קיומו? שאלה: אני חושב שהמורה הרוחני לא חווה ... מה זה לא חווה כלום, האם הוא מדבר איתי? אתה טוען שהמורה הרוחני לא יודע שהוא קיים, אך יודע שאני קיים, האם זה מה שאתה טוען? שאלה: המורה הרוחני לא יודע כלום. אליעד: אם המורה הרוחני לא יודע כלום, אז ...

... אבל זאת יותר חוויית צמצום. וההפך של הדבר, שאם אתה מנמיך את המחויבים, אז אתה מגיע למחויב הראשון שהוא אני קיים, ואז גם הוא נעלם, ואז אתה במאה אחוז הרמוניה. או שאתה משאיר את המחויב הראשון של אני קיים, וחוץ מזה אתה לא מחויב לשום דבר, וגם כאן אתה חווה הרמוניה טובה. זאת אומרת שאתה יכול ליהנות להסתכל ...

... הוא לא טיפש?), ואז מערערים על החושים (האם באמת יש כאן קיר?), עד שמגיעים לטלת ספק בקיום עצמו (אולי אני לא קיים? אולי שום דבר לא קיים?), ולבסוף מגיעים למצב שבו רואים שאין הפרדה בין דבר להיפוכו. איך נראה המסלול הארוך ... עוגה, זה לא שישר עולה המחשבה הזאת, אלא יש הרבה עומקים עד שמגיעים למחשבה הזאת. קודם כול, אני יודע שאני קיים, אני יודע שיש טוב ורע, אני יודע שאני פה ולא שם, אני מודע לזמן ולמקום, יש לי זיכרונות, חוויות, ... אני עדיין בטוח שאני רוצה משהו, אתה יכול להגיד אולי אני לא רוצה כלום, אבל אני בטוח קיים, אולי אני לא קיים אבל בטוח יש משהו, ואולי אין משהו אז אין משהו, לפחות יש הבדל בין יש משהו לאין משהו, ואולי ...

... חושב שאתה מדמיין שיש פה קיר? אולי אתה לא מדמיין כלום? ואולי אתה בכלל לא משהו? אבל אני מרגיש שאני קיים, אז איך זה שאין כלום? וגם להבין שאני כלום, זוהי גם דרגה קטנה, אמנם קשה מאוד להבין את זה, ...