כי חלק מהטועים שמטעים את עצמם, נדמה להם שהם מחפשים את האמת. כי זה מאוד מפרגן לאגו של האדם, המחשבה שהוא אדם מאוד ערכי שמחפש את האמת. ויש טרנד שלם של חיפוש אמת. והאמת נחשבת למשהו אובייקטיבי. ומי שאכפת לו רק מעצמו וממה שטוב לו, הוא כאילו נחשב, לפחות טוב, ממי שהאמת נר לרגליו. והטועים שמטעים את עצמם, חושבים שהם מחפשים את האמת.
ומי שיתבונן אל תוך עצמו וישאל את עצמו את השאלה הפשוטה ביותר, מדוע ולמה באמת הוא מחפש את האמת? הוא יגלה תיכף ומיד, כי יש לו הרבה מאוד סיבות למה הוא מחפש את האמת. כי האדם מחפש את האמת, רק כאמצעי כדי להרגיש טוב. ולאדם בכלל לא אכפת מהאמת, אלא האמת, היא רק כלי שמשרת את האדם להרגיש טוב.
ואם היו אומרים לאדם שהאמת היא רעה, ושידיעת האמת תביא את האדם לסבל נצחי ואין סופי, האם עדיין היה האדם מחפש את האמת באשר היא?! והאדם משקר את עצמו וחושב שהוא מחפש את האמת, אבל באמת הוא רוצה יותר להרגיש טוב. ולכן כמובן האדם לא מוצא את האמת, משום שהוא לא באמת מחפש אותה.
ונמצא אם כן, כי האדם מחפש את הטוב, ולא את האמת. כי האדם רוצה להרגיש טוב, ולא באמת אכפת לו מה האמת.
ומי שיתבונן בדבר הזה, יראה שגם כאן, האדם הוא טועה שלא באמת מבין את עצמו. כי גם מי שחושב שהוא מחפש להרגיש טוב ושלא אכפת לו מה האמת, גם הוא טועה, שמטעה את עצמו. כי כל הסבל של האדם בחיים, הוא רק משום, שהוא דווקא כן מחפש את האמת. כי אם בכלל לא היה אכפת לאדם מהאמת, הרי שהוא היה מאושר בשלמות.
ולמה? משום שאם האדם היה שקרן אמיתי, דהיינו, שלא אכפת לו כלל מהאמת, הוא היה יכול לשקר את עצמו ברגע אחד, ולומר לעצמו שהמציאות היא כרצונו. ולשקר לעצמו, שכל מה שהוא רוצה יש לו. ולשקר לעצמו, שכבר כרגע הכי טוב והכי מושלם עבורו. ואז ממילא, לא היה האדם סובל כלל. ומי שרוצה רק את הטוב ולא אכפת לו כלל מהאמת, פשוט שישקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש טוב, ומיד הוא ירגיש טוב.
כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. וממילא, האדם יכול לשקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש טוב, וממילא הוא ירגיש רק טוב.
אבל האדם הוא טועה, משום שהוא לא באמת יודע מה הוא רוצה מעצמו. כי מצד אחד, האדם רוצה להרגיש טוב, ומצד שני האדם רוצה שהטוב הזה יהיה אמיתי. ועל האדם להחליט, מה באמת הוא רוצה, את הטוב, או את האמת. ואם האדם רוצה את הטוב, אז מה בכלל אכפת לו מה האמת? ושפשוט ישקר את עצמו שהמציאות כרצונו, ואז ממילא הוא ירגיש טוב באמת.
והעניין הוא, כי יש לאדם שני אילוצים. והאילוץ הראשון הוא, שהאדם רוצה להרגיש טוב. והאילוץ השני הוא, שחשוב לאדם מהי האמת. דהיינו, שיש לאדם אילוץ, שרוצה שהאדם ירגיש טוב + אמת, דהיינו, להרגיש טוב אמיתי. ולכן, על האדם להבין את שני האילוצים האלו, ולהתייחס באופן מודע לשניהם.
ובפועל זה אומר, שעל האדם לשאול את עצמו ולברר עם עצמו, מהו אותו הדבר, שאם יהיה לו אותו, אז הוא ירגיש טוב באמת? ויכולה גם להיות אפשרות, שהאדם ישתחרר מהרצון של עצמו להרגיש טוב, או ישתחרר מהרצון שלו שמתחשב באמת, וגם אז האדם ירגיש טוב. כי אם לא יהיה אכפת לאדם אם הוא מרגיש טוב, הרי שהוא ממילא ירגיש טוב. ואם לא יהיה אכפת לאדם...
ומי שיתבונן אל תוך עצמו וישאל את עצמו את השאלה הפשוטה ביותר, מדוע ולמה באמת הוא מחפש את האמת? הוא יגלה תיכף ומיד, כי יש לו הרבה מאוד סיבות למה הוא מחפש את האמת. כי האדם מחפש את האמת, רק כאמצעי כדי להרגיש טוב. ולאדם בכלל לא אכפת מהאמת, אלא האמת, היא רק כלי שמשרת את האדם להרגיש טוב.
ואם היו אומרים לאדם שהאמת היא רעה, ושידיעת האמת תביא את האדם לסבל נצחי ואין סופי, האם עדיין היה האדם מחפש את האמת באשר היא?! והאדם משקר את עצמו וחושב שהוא מחפש את האמת, אבל באמת הוא רוצה יותר להרגיש טוב. ולכן כמובן האדם לא מוצא את האמת, משום שהוא לא באמת מחפש אותה.
ונמצא אם כן, כי האדם מחפש את הטוב, ולא את האמת. כי האדם רוצה להרגיש טוב, ולא באמת אכפת לו מה האמת.
ומי שיתבונן בדבר הזה, יראה שגם כאן, האדם הוא טועה שלא באמת מבין את עצמו. כי גם מי שחושב שהוא מחפש להרגיש טוב ושלא אכפת לו מה האמת, גם הוא טועה, שמטעה את עצמו. כי כל הסבל של האדם בחיים, הוא רק משום, שהוא דווקא כן מחפש את האמת. כי אם בכלל לא היה אכפת לאדם מהאמת, הרי שהוא היה מאושר בשלמות.
ולמה? משום שאם האדם היה שקרן אמיתי, דהיינו, שלא אכפת לו כלל מהאמת, הוא היה יכול לשקר את עצמו ברגע אחד, ולומר לעצמו שהמציאות היא כרצונו. ולשקר לעצמו, שכל מה שהוא רוצה יש לו. ולשקר לעצמו, שכבר כרגע הכי טוב והכי מושלם עבורו. ואז ממילא, לא היה האדם סובל כלל. ומי שרוצה רק את הטוב ולא אכפת לו כלל מהאמת, פשוט שישקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש טוב, ומיד הוא ירגיש טוב.
כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. וממילא, האדם יכול לשקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש טוב, וממילא הוא ירגיש רק טוב.
אבל האדם הוא טועה, משום שהוא לא באמת יודע מה הוא רוצה מעצמו. כי מצד אחד, האדם רוצה להרגיש טוב, ומצד שני האדם רוצה שהטוב הזה יהיה אמיתי. ועל האדם להחליט, מה באמת הוא רוצה, את הטוב, או את האמת. ואם האדם רוצה את הטוב, אז מה בכלל אכפת לו מה האמת? ושפשוט ישקר את עצמו שהמציאות כרצונו, ואז ממילא הוא ירגיש טוב באמת.
והעניין הוא, כי יש לאדם שני אילוצים. והאילוץ הראשון הוא, שהאדם רוצה להרגיש טוב. והאילוץ השני הוא, שחשוב לאדם מהי האמת. דהיינו, שיש לאדם אילוץ, שרוצה שהאדם ירגיש טוב + אמת, דהיינו, להרגיש טוב אמיתי. ולכן, על האדם להבין את שני האילוצים האלו, ולהתייחס באופן מודע לשניהם.
ובפועל זה אומר, שעל האדם לשאול את עצמו ולברר עם עצמו, מהו אותו הדבר, שאם יהיה לו אותו, אז הוא ירגיש טוב באמת? ויכולה גם להיות אפשרות, שהאדם ישתחרר מהרצון של עצמו להרגיש טוב, או ישתחרר מהרצון שלו שמתחשב באמת, וגם אז האדם ירגיש טוב. כי אם לא יהיה אכפת לאדם אם הוא מרגיש טוב, הרי שהוא ממילא ירגיש טוב. ואם לא יהיה אכפת לאדם...
050-3331-331