אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה אמת ✔יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
11:31יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים?

לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא לשאול בכלל וכך לוותר על קבלת המידע החשוב לנו. אך יש אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל.

כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות?

הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו "האם בגדת בי?" אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו.

לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד "האם הכנת שיעורים?" ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר.

מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים?

המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת הגוף. אדם יכול להגיד "אני לא כועס", אך אם בפנים הוא כועס, המסר הזה יעבור והצד השני ירגיש מותקף בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה.

כיצד עושים זאת בפועל?

הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית.

לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר.

מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה?

במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: "אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד". כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר.

כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים?

לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: "האם עשית את מה שאמרתי לך?" כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני יעדיף להסתיר את האמת או להמציא תירוצים, והשיחה תיגרר לעימותים מיותרים.

איך לשאול שאלות שקשה לנו להתמודד עם תשובותיהן?

אם אנו יודעים שקשה לנו לשמוע תשובה מסוימת, כדאי להתאמן פנימית על קבלה של כל תשובה אפשרית מראש, גם אם היא פוגעת או מכאיבה. התרגול הזה עוזר לנו להישאר נינוחים ופתוחים יותר לתשובות של האחר. לדוגמה, לדמיין מצב שבו אנו מקבלים תשובה קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון.

מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים?

ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי להפוך אותן לכלי תקיפה כלפי אחרים.

סיכום כללי לדרך הנכונה לשאול שאלות:
  • החליטו מראש שהמטרה שלכם היא רק לגלות את האמת, לא למצוא אשמים.
  • הכינו את עצמכם רגשית לכל תשובה, גם אם היא לא רצויה.
  • הקפידו לשדר באמצעות מילים, טון דיבור, והבעות פנים, שאתם באמת לא באים לשפוט אלא רק להבין.
  • אם האדם שמולכם נלחץ, חזרו והבהירו לו בצורה ברורה שאתם לא שופטים אותו.
  • היו עקביים: גם אם התשובה לא נעימה לכם, אל תגיבו מיד בכעס אלא קודם כל נסו להבין.
האווירה של תקשורת פתוחה מאפשרת לאנשים לומר את האמת מבלי חשש, וכך נוצרת מערכת יחסים מבוססת אמון והבנה.
איך נוצרת הסיטואציה שבה מפחדים לשאול שאלה?

לפעמים רוצים לדעת מידע מסוים ממישהו - עובד, בן זוג, ילד, או כל אדם אחר. עולה חשש שאם נשאל אותו ישירות, הוא יילחץ, ירגיש מותקף או יבין שאנחנו מנסים לחקור אותו. החשש הזה גורם להתלבטות: האם לשאול בכל זאת ולסכן את האווירה, או לא לשאול בכלל כדי לא ליצור לחץ? אך מעבר לשתי אפשרויות אלה, קיימת אפשרות שלישית שמאפשרת לברר את האמת בלי לעורר התנגדות מיותרת.

האם באמת חייבים לבחור בין "לשאול בלי להתחשב" לבין "לא לשאול כלל"?

נשאלת השאלה האם אפשר לשאול בצורה שלא תגרום ללחץ או למגננה. אפשר כמובן לבחור לשאול בלי להתחשב, להתעלם מחששות הצד השני ולומר "אם הוא ילחץ, שיילחץ". אפשר גם להחליט שמוותרים לגמרי על השאלה, כדי לא לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט.

מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ?
  • מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק מפחיד אותנו. האם אנחנו מפחדים שהשאלה תביא למריבה? האם אנחנו חוששים שהשואל (למשל ההורה או הבעל) יתגלה כמתקיף או כחוקר?
  • מנסים להיכנס לראש של האדם השני - מדמיינים איך הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו?
  • משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של "עשית טעות", "זה לא בסדר", "אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך" וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה.
איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית?

הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - גם כזו שלא רצינו לשמוע. אם מראש קיימת תחושה: "אסור שהצד השני יגיד X", הוא ירגיש זאת ויחשוש. לדוגמה, אם בן זוג רוצה לשאול את אשתו "האם בגדת בי?" אבל הוא לא מוכן רגשית לשמוע את התשובה "כן", היא עלולה להרגיש שהשאלה מלאה באיום. הדרך לשאול באופן שמגדיל את הסיכוי לתשובה כנה היא להכין את עצמך פנימית לקבל גם את התשובה הגרועה ביותר, ובו בזמן להמשיך לאהוב ולכבד את האדם השני.

הדגמה דרך שאלה לילד: "האם הכנת שיעורים?"

כאשר הורה שואל את ילדו אם הכין שיעורים, הילד עלול לפרש את השאלה כחלק מתקיפה: "אם לא הכנתי, אקבל עונש". לכן, הילד עשוי לשקר כדי להימנע מעימות. לעומת זאת, אם ההורה נמצא במקום נפשי של: "אני רק רוצה לדעת מה האמת, לא בטוח שיש פה אשמה או כעס", הילד ירגיש פחות לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת.

מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים?

לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים "אני לא כועס עליך", אבל בפנים מרגישים "אני כן כועס עליו", המסר הפנימי עובר. לכן, הרבה תלוי בתחושה הפנימית הכנה של האדם ששואל. אם באמת יש בו רצון לדעת את האמת בלי לייצר עימות, הצד השני עלול להרגיש בכך ולהיות מוכן יותר לשתף פעולה.

דוגמה עם עובד שמאחר לעבודה: "למה איחרת?"

מנהל עשוי לשאול את עובדיו "למה איחרת לעבודה?" כאשר בפועל, בלב שלו הוא כבר כועס ומניח שהאיחור לא מוצדק. אם השאלה נאמרת מתוך תחושה שאיחורים אינם נסלחים, העובד מרגיש אוטומטית מותקף. במצב כזה סביר שהעובד ימצא תירוצים, ישקר, או ינסה להגן על עצמו בכל דרך אפשרית כדי לא להיענש. לעומת זאת, אם המנהל אומר לעצמו: "אולי קרה לעובד משהו מוצדק, אולי זה בכלל בסדר, אני באמת רוצה להבין", השיחה תתחיל אחרת לגמרי. השאלה תיאמר בטון פחות מאשים, העובד ירגיש בנוח להודות באמת (אולי הוא נתקע בפקק, אולי יש לו בעיה משפחתית), והמנהל יוכל להתייחס ברוגע למצב האמיתי במקום לעורר מתיחות.

אז מהו בדיוק הטריק לגלות את האמת בלי לגרום לשקרים?

הטריק הוא להיכנס לתודעה של "אני מעוניין באמת בלבד, אני לא רוצה לכפות תשובה מסוימת, ולא אשפוט את האדם שמולי גם אם התשובה שלו שונה ממה שהייתי רוצה לשמוע". במילים אחרות, אם מישהו מפחד שנכעס עליו בגלל תשובתו, הוא ירצה להסתיר, לשנות או להמציא תירוצים. אבל אם הוא מבין שהתשובה מכל סוג שהיא תתקבל בהבנה, הוא ימצא פחות סיבה לשקר וירגיש בטוח לשתף בפרטים.

האם זה אומר שצריך להסכים עם כל דבר?

לא בהכרח. זה לא אומר שצריכים להסכים עם האיחורים, עם אי - הכנת שיעורים או עם בגידה חלילה. הרעיון הוא שבשעת השאלה עצמה, כדאי לשדר לבן אדם השני שאנחנו באמת רוצים להבין מה קרה, בלי לפסול אותו אוטומטית. לאחר מכן, אפשר לשקול מהם הצעדים הבאים - אך ברגע של שאילת השאלה, הקשב מופנה לבירור המציאות העובדתית באופן נקי משיפוטיות.

מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה?

יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: "אין לי כוונה לשפוט אותך, אני באמת רוצה לדעת מה קרה, אני מקבל אותך בכל מקרה". החיזוק המילולי הזה יכול לעזור לו להפנים שהמטרה אינה התקפה אלא הבנה.

דוגמה לאדם ששואל שאלה כדי "לשפוט" מראש

לעתים אדם שואל בן זוג: "האם עשית כך וכך?" ומתחת לפני השטח הוא בעצם אומר: "אם עשית את זה, זו בעיה ענקית, אני כועס נורא, ואולי אפילו אעזוב אותך". במצב כזה, כשהצד השני מבין זאת, הוא ינסה להסתיר את האמת. השואל, מצדו, מתמלא חשד: "אם הוא לא עונה לי, כנראה שזה ממש גרוע". ואז המתח עולה, נוצרים כעסים ופיצוץ רגשי. הפתרון הוא להבין מראש שעצם השאלה צריכה לבוא ממקום של "אני מוכן לכל תשובה, בא נדבר ונגלה את האמת".

למה אנשים רבים במקום לקבל תשובות?

כשמישהו מרגיש שהוא נשפט, שלא מקבלים אותו, שהוא צריך להצדיק את עצמו, מתעורר בו דחף להתגונן, לתרץ ואפילו לתקוף חזרה. זה גורם לשואל להרגיש ש"משהו מוסתר", ואז הוא נכנס לתחושה של "אני חייב לגלות את מה שמסתירים ממני". בשלב הזה כבר מגיעים לעימות חריף. לעומת זאת, אם אומרים: "תהיה בטוח שאני מקבל אותך גם אם התשובה שלך מפתיעה, רע לי לשמוע, או אפילו מקוממת - אני קודם כל רוצה להבין אותך", אפשר לחסוך את כל התסריט השלילי.

איך ליישם את זה בפועל אם אנחנו לא באמת שלמים עם תשובה מסוימת?

כדי להיות מסוגלים לשאול מתוך אי - שיפוטיות, כדאי לפתח יכולת פנימית לקבל את האפשרות שהתשובה תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו רוצים. זה אומר, לדוגמה, לדמיין את עצמך יושב ומקבל תשובה כואבת בלי להגיב בכעס או בעלבון. כמובן שזה לא פשוט, אבל זו הדרך שבה אדם מקבל סיכוי גבוה יותר להגיע לאמת.

קשר בין שיפוט עצמי לשיפוט אחרים

אם אדם רגיל להאשים ולשפוט את עצמו ללא רחמים, הוא יתקשה לקבל אחרים בלי שיפוטיות. לכן, עבודה פנימית של חוסר שיפוט עצמי - כלומר, היכולת לסלוח לעצמך ולהבין את הטעויות שלך - מגדילה את היכולת לתקשר עם אחרים באותה רוח. זו הסיבה שבאופן טבעי, מי שמפתח פתיחות וסלחנות כלפי עצמו, יוכל לשאול שאלות בלי להפוך אותן לכלי התקפה.

סיכום כללי לתהליך
  • להחליט שמטרת השאלה היא גילוי האמת, לא חיפוש אחר אשמים.
  • להתכונן נפשית לכל תשובה, כולל הגרועה ביותר.
  • לשדר במילים, בטון, ובהבעות פנים שאין כוונה לתקוף, אלא להבין.
  • לזכור שאם אדם מרגיש שהוא נשפט, הוא יתקשה להיות כן.
  • להיות עקביים: גם אם התשובה לא נעימה, לא מגיבים ישר בכעס, אלא מנסים באמת להבין.
מילות סיכום מורחבות

האפשרות לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות אמיתיות תלויה במידה רבה בתחושת הביטחון שהנשאל מקבל מהשואל. אם אדם מרגיש שהוא יכול לענות בכנות בלי להסתכן בהאשמות חריפות, עונשים או כעס לא פרופורציונלי, הוא ייטה לומר את האמת. אם השואל באמת מתכוון לשמוע כל תשובה אפשרית, השיח נהיה נקי יותר. דוגמאות לכך ראינו בכל המקרים המעשיים: ילד שלא רוצה להגיד שלא הכין שיעורים, עובד שמאחר לעבודה ומפחד שיאשימו אותו, בן זוג ששואל את זוגתו על בגידה אפשרית וכולי. בכל הסיטואציות האלה, המפתח הוא לאפשר לצד השני לענות בלי להרגיש שופטים אותו לחומרה.
עכשיו מה עושים אם נגיד לדוגמא יש לך עובד ואתה רוצה לברר איתו מידע ואתה מפחד שתוך כדי שאתה תברר איתו את המידע הוא ילחץ מזה שאתה מברר איתו את המידע אז הוא ילחץ תהיה אווירה לא נעימה הוא ירגיש מותקף או לדוגמא סתם מישהו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה אתה רוצה לשאול את אשתך שאלה רוצה לשאול מישהו שאלה ואתה מפחד שהוא ירגיש סוג של קונפליקט, כן מה הפתרון בעצם אז אפשרות אחת אומרת תשאל אותו ומה שיהיה יהיה אם הוא מרגיש רע שירגיש רע אפשרות שנייה אומרת אל תשאל אותו ואיזה עוד אפשרות יש.

ש: לשאול אותו על משהו אחר.

אליעד: עכשיו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה האם הוא עשה או לא עשה משהו מסוים בסדר, עכשיו אתה בראש שלך אומר אם אני אשאל אותו את זה מה הוא ירגיש שאני חוקר אותו שאני בודק אותו ואז או שהוא ילחץ או שהוא ישקר או שאני אריב איתו נכון מה עושים מה הפתרון האם יש לזה פתרון.

ש: כן.

אליעד: מה הפתרון?

ש: לחשוב כאילו מה.

אליעד: נכון אז מה הפתרון מה לעשות בפועל.

ש: איך אני הולך למצוא את הפתרון בכלל.

אליעד: אוקי אז איך אתה אמור למצוא את הפתרון בא נעשה את המסלול הארוך אז מה הפתרון, הפתרון הוא כדלקמן אתה אמור להיכנס לראש שלו בא נעשה את הסיבוב הארוך ואחרי שנעשה את הסיבוב הארוך נבין מה התשובה התשובה היא פשוטה ביותר, אתה אמור להיכנס לראש שלו לדמיין שאתה אומר לו את זה לדמיין מה אתה מרגיש אתה מרגיש לחץ רע נכון יפה אז איך יוצאים מהבעיה הנושא פשוט אתה כשאתה מנסה לברר עם מישהו משהו לשאול אותו שאלה "האם ירית או לא ירית במשה האם הכנת או לא הכנת שיעורי בית האם עשית בגדת או לא בגדת האם" משהו שאלה "מה הספקת לעשות" אתה שואל אותו שאלה ואתה מפחד שהוא ירגיש לחץ ירגיש רע וישקר לך יבלף אותך מה שזה לא יהיה הפתרון הוא שאתה צריך בתוכך להתחבר למקום שהוא לא שיפוטי.

זאת אומרת אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב לעצמך למה אני אוהב את הבן אדם הזה במאה אחוז גם אם הוא עשה הפוך ממה שאני רוצה לשמוע לדוגמא נגיד אתה רוצה לשאול את אשתך "האם בגדת בי" אוקי, עכשיו מה אתה מעדיף שתהיה התשובה שלא נכון ואם התשובה תהיה כן אתה תכעס עכשיו אם אתה רוצה לדעת מה האמת אתה צריך לדמיין בתוכך שהיא אומרת בגדתי בך לדמיין את התשובה הכי גרועה שיכולה להיות לדמיין למה אתה מקבל את זה למה זה מקובל עליך למה אתה לא כועס עליה בכלל למה אתה אפילו אוהב אותה יותר לדמיין את זה, עכשיו אתה יכול להגיד שאין אפשרות כזאת אבל זה הפתרון תגיד זה המחיר ואין לי כסף לקנות אותו אבל זה הפתרון.

אתה צריך לדמיין שאתה גם אם היא מספרת לך בגדתי גם אם היא תספר לך לא בגדתי ואתה אוהב אותה בכל מקרה בלי תנאים ואת התחושה הזאת שלא משנה מה היא תגיד לך אתה אוהב אותה בלי תנאים את התחושה הזאת אתה צריך להעביר לה ברגע שאתה תעביר לה את התחושה הזאת רוב הסיכויים שהיא תגיד לך את האמת כי אתה מנטרל את הסיבה שלה לשקר, זאת אומרת למה היא תשקר לך כי היא חושבת שאתה תכעס עליה אם היא תגיד לך את האמת ולכן אתה צריך לדחוף לה לראש "לא משנה מה אני מקבל מקובל" וכו' ואז בעצם כשאתה שואל את השאלה אתה בעצם לא שואל את זה מתוך מקום של אני רוצה לברר "כאילו מה הוא רוצה לחקור עלי" אלא מתוך מקום של אני רוצה לדעת מה האמת סתם מעניין אותי מה האמת סתם "מה האמת מה קרה מה זה" סיפור.

זאת אומרת שהשאלה לא תהיה מהמקום של שיפוטיות אלא תהיה ממקום של בירור האמת "תגיד יש לך שיעורים היום סתם לדעת אתה לא חייב להכין גם אל תכין זה בסדר רק לדעת יש לך או אין לך שיעורים לדעת", דוגמא נגיד שיש לך שאתה שואל מישהו מה השעה הוא נלחץ מהשאלה הזאת נגיד לא למה כי זאת שאלה בלי שיפוטיות אני רק רוצה אינפורמציה "איפה נמצא רחוב זה וזה רק שאלתי אין לי שום שיפוטיות". עכשיו הרעיון זה עוד פעם להתחבר בתוכך למקום הלא שיפוטי אם אתה בתוכך מרגיש שיפוטיות מרגיש כעס על הבן אדם השני אומר "אם הוא יתן לי תשובה כזאת וכזאת אני אכעס עליו" אתה מגדיל את הסיכוי שהוא ילחץ אתה תשדר לו לתת מודע בלי שאתה יודע אתה תשדר לו "תקשיב אוי ואבוי לך אם אתה תענה לי את התשובה שאני לא רוצה לשמוע" ואז אתה תתפלא למה הוא משקר לך ותתפלא למה הוא נלחץ ותתפלא למה יש מהומה.

אם אתה רוצה לדעת את האמת תנסה למצוא בתוכך את המקום שאומר "אני בכל מקרה הכל מושלם בכל מקרה אני מקבל אותו בכל מקרה אני לא כועס עליו" תתחבר לזה תרגיש את זה תחוש את זה ועכשיו תבוא תשאל את השאלה אבל אז כשאתה תשאל את השאלה אתה גם לא חייב יכול להיות שלא תרצה את השאלה אבל אם אתה תשאל את השאלה זה יהיה מתוך מקום שמעניין אותך לדעת מה האמת לא מתוך מקום של שיפוטיות זה הסיפור.

ש: אתה יכול לתת דוגמא.

אליעד: ולפעמים יש מקרים גרועים מה קורה הבן אדם רוצה לדעת משהו על הבן אדם השני והוא משדר לו "אני רוצה לדעת משהו כדי לשפוט אותך לפי זה" עכשיו מה שקורה הבן אדם השני שמרגיש נשפט הוא אומר לו "אני לא רוצה להגיד לך למה כי אני מפחד מהתגובה שלך" ואז הבן אדם ששאל את השאלה מתחיל לאכול סרטים "ואם הוא לא רוצה להגיד לי מה הוא מסתיר" ואז הוא אומר לו "לא אני חייב לדעת אני רוצה לדעת מה קרה כדי לדעת מה לעשות" ואז הוא אומר לו "לא אין מצב שאני אגיד לך" כאילו עוד יותר נלחץ ואז הוא אומר "מה אתה מסתיר ממני יש פה כנראה משהו מאוד גדול אני חייב לדעת" ואז רבים עד לב השמיים ואז הפתרון הוא הפוך "מה שאתה לא עושה זה בסדר עכשיו בוא תיתן לי תשובה".

עכשיו הקושי הגדול ביישום הוא להתחבר בתוכך למקום של הלא משנה כשאתה שואל את השאלה שבאמת תשאל אותה מתוך רצון לדעת את האמת ולא מתוך מקום שיפוטי, אתה נותן למישהו משימה לעשות ואז עכשיו אתה שואל אותו "תגיד לי מה קורה עם המשימה" עכשיו יש את השאלה הזאת מתוך מקום שיפוטי "תגיד לי מה קורה על המשימה" כאילו "עשית לא עשית למה לא עשית" ויש "תגיד לי מה קורה עם המשימה" כאילו סתם לדעת להתעניין לראות מה קורה "אני מקבל אותך בכל מקרה אתה בסדר בכל מקרה אני רק רוצה להבין לא מנסה לשפוט אותך לא מנסה לתקוף אותך לא מנסה להעביר עליך ביקורת לא שום דבר רק מנסה לברר מה האמת".

ש: זה לפעמים יכולה להיות אותה שאלה בטונים שונים.

אליעד: בטונים במילים שונות בקצב שונה בהבעת פנים שונה מה שזה לא יהיה. עכשיו יכול להיות שהבן אדם שאתה שואל אותו את השאלה הוא מרגיש מאוים מלכתחילה ואז כשאתה תשאל את השאלה גם מתוך מקום של לדעת את האמת ובלי שיפוטיות הוא יחשוב שאתה בא לשפוט אותו והוא ילחץ יכול להיות אבל אם אתה תתחבר בתוכך למקום שאתה שואל אותו את זה בלי שיפוטיות רק כדי לברר את האמת זה מגדיל את הסיכוי באלפי מונים שהוא ירגיש רוגע ואם אתה מרגיש שהוא לחוץ תשדר לו "תקשיב אני לא שופט אני רק מנסה לברר הכל בסדר אתה מקבל העלאה בחודש הבא בכל מקרה רק מנסה להבין מה קורה עם זה" זה הכל ואם לא אם אתה שואל את השאלה מתוך מקום של שיפוטיות אל תתפלא שהבן אדם השני חווה את השאלה שלך "זאת לא באמת שאלה אתה רוצה תשובה מסוימת ואתה הולך לתקוף אותי בוא תקבל את התשובה שאתה רוצה לשמוע, נכון יפה אז אני אשקר אותך אני אסתיר ממך מידע אני אתחמק אני אתן לך תשובות שאתה רוצה לשמוע" וכו'.

אני אתן סתם דוגמא בנאלית בסדר נגיד לדוגמא אתה מנהל עכשיו העובד שלך נגיד הוא מאחר לעבודה עכשיו אפשרות אחת זה "למה אתה מאחר לעבודה" עכשיו כשאתה שואל אותו למה אתה מאחר לעבודה אתה באמת רוצה לדעת את האמת או שאתה כבר מראש החלטת שזה לא בסדר אם אתה מראש כבר החלטת שזה לא בסדר שהוא איחר לעבוד אז בעצם כשאתה שואל את השאלה, כשאתה הלכת לשאול אותו למה הוא איחר לעבודה מה עבר לך בראש "הוא לא בסדר שהוא איחר לעבודה אני רוצה להבין למה הוא איחר לעבודה כדי שהוא לא יאחר שוב לעבודה" או "יכול להיות שהוא בסדר שהוא איחר לעבודה אני רק רוצה להבין למה" מה עבר לך בראש אם עבר לך הראשון "זה שהוא איחר לעבודה זה לא טוב אני לא מקבל את זה שהוא איחר לעבודה בא נשאל אותו" אז רוב הסיכויים שהוא יתרץ לך תירוצים הוא ישקר אותך הוא ירמה אותך ויהיה בלאגן.

לעומת זאת אם כשאתה שואל אותו למה איחרת לעבודה בראש שלך "אני לא מנסה יכול להיות שזה בסדר אולי חטפו אותך" אבל השאלה היא מה בלב שלך האם באמת אתה מקבל אותו איך שהוא ככל שתקבל אותו יותר איך שהוא או ככל שתתחבר יותר בתוכך למקום שאתה מקבל אותו איך שהוא יש יותר סיכוי שתקבל את האמת, אוקי לדוגמא נגיד אתה נותן למישהו נגיד משימה אתה אומר לו מתי זה יהיה מוכן הוא אומר לך זה יהיה מוכן בעוד שעתיים אתה בא אליו בעוד שעתיים ושואל אותו "תגיד לי מה קורה עם זה" הוא אומר לך זה לא מוכן ואתה אומר לו "למה זה לא מוכן" עכשיו כשאתה שואל למה זה לא מוכן אתה שואל את זה כתלונה לא כשאלה שאלת כתלונה עכשיו הוא יתרץ לך תירוץ "כי זה וזה" סיפורים ועניינים ואתה עכשיו מסתבך בסיפורים עניינים ועניינים וסיפורים.

לעומת זאת אם אתה לא רוצה את התסבוכות האלה כשאתה שואל את השאלה תשאל את זה ממקום של אמת "תגיד לי מה קרה למה זה ככה לא שופט אותך אין לי שום דבר רק שאלתי אני מנסה להבין מה האמת לא שופט אותך".

ש: להגיד לו את זה שאני לא שופט אותו?

אליעד: קודם כל לחשוב את זה אתה תחשוב את זה אתה תעביר לו את זה לתת מודע. עכשיו ומה האמת בסיפור מה האמת האמת היא שכשאתה שואל את העובד שלך למה איחרת לעבודה ואתה שואל אותו את זה בצורה שיפוטית אתה שקרן למה אתה שקרן כי אתה מניח שהוא לא בסדר שהסיבה שלו לא מוצדקת ולכן אתה גם תסבול עכשיו אתה תוקף אותו הוא יתקוף אותך בחזרה כי אם אתה שואל מישהו שאלה ואתה מראש אומר תשובה אחת טובה לי תשובה אחת רעה לי אתה מראש כבר מניח איזו הנחת יסוד שהיא לא בהכרח נכונה היא לא בהכרח נכונה הנחת, הנחת הנחת יסוד לא נכונה שאלת שאלה עם הנחת יסוד לא נכונה לא רצית לדעת את האמת לאמיתה רצית לדעת את האמת "אני רוצה לדעת מה האמת" אתה רוצה לדעת מה האמת או מה האמת לאמיתה מה באמת אתה רוצה אתה רוצה תשובה ספציפית או אתה רוצה את האמת מה אתה רוצה.

יפה אז אם אתה רוצה את האמת תשאל את זה בלי שיפוטיות יש לנו טוב ויש לנו אמת ואם כשאתה שואל את שאלה אתה בודק מה יעשה לי טוב אתה כאילו שואל שאלה ואז אתה אומר בראש שלך "אבל עדיף שתצא תשובה מסוימת" לדוגמא "החושים שלי צודקים או לא" איזו תשובה אתה מעדיף לקבל שכן כי אם לא אתה יכול להשתגע אז אתה כנראה שתקבל את התשובה כן כי אתה מראש ויש גם הוכחות שכן אבל אתה רצית לשמוע את התשובה שכן נכון לא רצית את האמת, עכשיו אבל השאלה היא האם כשאתה שואל את השאלה אתה אומר מבחינתי שתי התשובות טובות לי באותה מידה אתה שואל את זה ממקום בלי שיפוטיות זאת השאלה אז אמרנו לשאול את השאלה ממקום בלי שיפוטיות אתה מגדיל את הסיכוי שתקבל תשובה נכונה בלי כיפוף וכו' ואיך תתחבר בתוכך למקום שהכל מושלם שהכל טוב שאין הבדל שזה לא משנה שזה בסדר גמור שאתה לא באמת יודע שאתה רק מנסה לברר בלי שיפוטיות.

עכשיו אם בן אדם יודע לא להיות שיפוטי כלפי עצמו יהיה לו יותר קל לא להיות שיפוטי כלפי אחרים אם כלפי עצמך אתה שופט את עצמך מאשים את עצמך ותוקף את עצמך אתה תשאל מישהו אחר כנראה שזה גם יהיה בתוקפנות וכנראה שגם תקבל תשובה לא רצויה זה הכל ולכן זה מתחיל בזה שמול עצמך תהיה פחות שיפוטי ואז תהיה פחות שיפוטי תיצמד לאמת.
להיות מוכן במאה אחוז לגרום למישהו לומר לך את האמת סיכוי אין אפשרות אפשרויות חינוך לדמיין את עצמי להתלבט איך לגרום למישהו חיפוש איך לגרום איך לגרום ל איך לגרום למישהו איך לגרום למישהו ל איך לגרום למישהו לומר איך לגרום למישהו לומר לך איך לגרום למישהו לומר לך את האמת איך לדבר איך לדבר עם איך לדבר עם אנשים איך לדבר עם עובד איך לדבר עם עובדים איך לנהל איך לנהל עובד איך לנהל עובדים איך לשאול איך לשאול עובד שאלה איך לשאול שאלה איך לשאול שאלה בצורה נכונה איך לשאול שאלות איך לשכנע מישהו אימון זוגות אימון זוגי אימון זוגיות אימון לזוגות אישית אמת אנשים בין אישיים בצורה נכונה גישור זוגי גישור לזוגות האמת הדרכה להורים הדרכת הורים זוגי זוגיות חינוך חינוך ילדים טיפול זוגות טיפול זוגי טיפול לזוגות יועץ יועץ זוגי ייעוץ זוגי ייעוץ לזוגות ילד ילדה ילדים יעוץ יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ זוגי יעוץ זוגיות יעוץ להורים יעוץ למנהלים כיצד לנהל כיצד לנהל עובדים לא לשקר לך לגלות לך את האמת לגרום לגרום לאישה לגרום לבחור לגרום לבחורה לגרום לגבר לגרום לה לגרום לה להודות לגרום לה להודות בבגידה לגרום לו לגרום לו להודות לגרום לו להודות בבגידה לגרום למישהו לגרום למישהו ל לגרום למישהו להגיד את האמת לגרום למישהו להודות באמת לגרום למישהו לומר לגרום למישהו לומר לך לגרום למישהו לומר לך את האמת לגרום למישהי לדבר לדבר עם לדבר עם אנשים לדבר עם עובד לדבר עם עובדים להוציא ממישהו את האמת להוציא ממישהו סוד לומר לך את האמת לחנך לחנך ילדים למנהלים לנהל לנהל עובד לנהל עובדים לשאול לשאול עובד שאלה לשאול שאלה לשאול שאלה בצורה לשאול שאלה בצורה נכונה לשאול שאלות לשכנע מישהו לשכנע מישהו לומר לשכנע מישהו לומר לך לשכנע מישהו לומר לך את האמת לשקר לך מאמן זוגי מגשר זוגי מה גורם לאדם לשקר מחנך מחנכים מטפל זוגי מנהל מנהלים ניהול ניהול עובד ניהול עובדים עובד שאלה שאלה בצורה נכונה תקשורת תקשורת בין אישית
אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת
... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחוייבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה ... פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמא אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה ש ... דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך באמת הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחוייבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחוייב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים.
האמת היא אחת, כמה אמת יש? אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, חוקי הלוגיקה, השכל האנושי, אין הבדל בין יש לאין, סוגים של אמת, דעה אישית, אמת או שקר
האמת היא אחת, כמה אמת יש? אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, חוקי הלוגיקה, השכל האנושי, אין הבדל בין יש לאין, סוגים של אמת, דעה אישית, אמת או שקר
האמת היא אחת, כמה אמת יש? אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, חוקי הלוגיקה, השכל האנושי, אין הבדל בין יש לאין, סוגים של אמת, דעה אישית, אמת או שקר האם האמת היא אחת או שיש כמה סוגים של אמת? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את המושג האמת היא אחת, ואת האופן שבו אנשים שונים תופסים את המושג אמת. ראשית, הוא מציג את הרעיון הבסיסי שרוב האנשים מניחים כי קיימת אמת אחת אובייקטיבית, שהיא בלתי תלויה בדעות, ברגשות או בנקודות מבט סובייקטיביות. אליעד מדגיש שהרעיון של אמת אחת מבוסס על ההנחה שאין סתירה או הפכים, שכן אם יש הפכים או סתירות, אז האמת כבר לא אחת. איך דוגמת הצבע של הכלי מסבירה את הרעיון שהאמת אחת? אליעד נותן דוגמה של כלי שנמצא בתוך קופסה סגורה, ואיננו יודעים מה הצבע של הכלי. בסיטואציה כזו, אדם יכול ... שחור, או כל צבע אחר. כל אחת מהתשובות הללו עשויה להיות נכונה, אך לא כולן יכולות להיות נכונות בו זמנית. כלומר, קיימת אמת אחת מוחלטת על צבע הכלי, למרות שהאמת הזו עדיין אינה ידועה לנו. אם אדם אומר הכלי לבן בוודאות, הוא משקר, כיוון שהוא אינו יודע בוודאות מה הצבע של הכלי. אם הוא אומר אולי הכלי לבן, זה יהיה נכון כי הוא מביע אי - ודאות. מכאן עולה ההבחנה בין אמת אובייקטיבית ובין אמת סובייקטיבית או השערה אישית. השערה אישית מוגדרת כדעה לא מחויבת, כלומר, מצב שבו האדם לא יודע בוודאות את האמת המוחלטת, ולכן הוא מביע דעה או השערה, אך לא יכול לטעון שהיא אמת מוחלטת. מדוע אי אפשר לומר ששתי דעות מנוגדות הן אמת בו זמנית? אליעד מבהיר שגם אם שתי דעות סותרות הן לגיטימיות, הן אינן יכולות להיות שתיהן האמת. לדוגמה, אם שני אנשים מתווכחים על קיום פיל מאחורי קיר, אחד אומר יש פיל והשני אומר אין פיל, ברור שבמציאות או ... פיל, זו אמירה לגיטימית כיוון שהיא אינה מכריזה בוודאות על קיום פיל אלא רק מצביעה על אפשרות קיומו. האם ייתכן מצב שבו האמת האובייקטיבית אינה מוגדרת לחלוטין? אליעד מסביר שלפעמים האמת האחת לא מוגדרת עד הסוף באופן ברור, ואז במצבים כאלה יש לגיטימציה לאדם לבטא דעות סובייקטיביות. לדוגמה, אם שואלים מה השעה, והשעון מציג את השעה המדויקת, זו אמת מוגדרת אחת וברורה לחלוטין. לעומת זאת, אם שואלים שאלה שלא ניתן לדעת כרגע את התשובה עליה, אז האמת האחת היא שהמציאות מאפשרת כמה אפשרויות שכולן לגיטימיות, אך אף אחת מהן אינה האמת הסופית כל עוד לא מתבררת המציאות באופן מלא. מה תפקיד השקר והשערות בעולם של האמת האחת? אליעד טוען שהמושג שקר או דעה אישית מתקיים רק מפני שקיימת אמת מוחלטת שמתייחסים אליה. אם לא הייתה אמת מוחלטת כלשהי, המושג שקר לא היה בעל משמעות. במילים אחרות, השקר מקבל את משמעותו רק מכוח ההנחה שיש
חיפוש האמת, איך למצוא את האמת? איך לדעת את האמת? מהי האמת? להטיל ספק, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אמת אבסולוטית, אמת אובייקטיבית, מודעות עצמית, תת מודע, אמת יחסית
חיפוש האמת, איך למצוא את האמת? איך לדעת את האמת? מהי האמת? להטיל ספק, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אמת אבסולוטית, אמת אובייקטיבית, מודעות עצמית, תת מודע, אמת יחסית
... האמת, איך למצוא את האמת? איך לדעת את האמת? מהי האמת? להטיל ספק, אמת מוחלטת, אמת יחסית, אמת אבסולוטית, אמת אובייקטיבית, מודעות עצמית, תת מודע, אמת יחסית איך אפשר למצוא את האמת באופן מוחלט? אליעד כהן מסביר שכדי למצוא את האמת, האדם חייב להטיל ספק בכל דבר, אפילו במושגים הבסיסיים ביותר שלו. ההנחה הבסיסית היא שאנו חיים עם תת מודע שמשפיע על התפיסות שלנו, ומעביר מסרים שלפעמים אינם מודעים לנו, כך שאנו עלולים לקבל את המידע כאמת בלי לשים לב לכך. לדוגמה, אם אדם מניח שכרגע לא יורד גשם בחדר בו הוא נמצא, אליעד אומר שכדי לדעת אם זו האמת, הוא חייב לשאול את עצמו אם הוא מסוגל לחשוב את ההפך. אם אפשרי לחשוב את ההפך, כלומר, שיש סיכוי כלשהו שכרגע יורד גשם, זה אומר שהאמת הזו איננה מוחלטת. רק אם אי אפשר אפילו לדמיין סיטואציה שבה יורד גשם (בסיטואציה שאין בה גשם), זוהי אמת מוחלטת. מהי אמת מוחלטת והאם היא ניתנת להגדרה? לפי אליעד, אמת מוחלטת היא משהו שלא ניתן להגדיר אותו בצורה חיובית, אלא אך ורק על דרך השלילה. הוא מסביר שאם ניתן להגדיר את האמת, זה אומר שאפשר לדמיין גם את ההפך שלה, ולכן היא לא תהיה מוחלטת. אמת מוחלטת חייבת להיות משהו שהאדם בטוח בו לחלוטין, כל כך בטוח עד שאינו צריך אפילו להכריז עליה כאמת. ברגע שאדם אומר אני בטוח שזו האמת, משמעות הדבר היא שעדיין קיימת אפשרות שהוא טועה. כדוגמה נוספת, אליעד מביא את הקיר ואומר שאם אדם אומר ... האם הוא יכול לחשוב שאולי זה לא קיר? אם הוא יכול לדמיין מצב בו הדבר שהוא קורא לו קיר הוא לא באמת קיר, אז האמת לגבי אותו קיר אינה מוחלטת. הוא מדגיש שידיעת האמת המוחלטת אינה מלווה ברגש או בתחושת ביטחון, אלא היא פשוט ידיעה ללא צורך בשכנוע עצמי. פשוט יודעים זאת וזהו, ללא הרגשה או צורך באישור פנימי או חיצוני. איך התת מודע מפריע לנו לחפש את האמת? אליעד מסביר שהתת מודע שלנו הוא זה שמעביר לנו מסרים וקובע לנו מהי האמת באופן לא מודע. כלומר, התת מודע משפיע על הדרך שבה אנו תופסים את המציאות. אם רוצים להגיע לאמת המוחלטת, צריך להטיל ספק בכל מה שהתת מודע מציג כאמת, ולבחון מחדש כל מחשבה שעולה בנו. כי כל עוד התת מודע משפיע עלינו, קיימת אפשרות שנגיע למסקנה מוטעית לגבי מהי האמת. לדוגמה, אדם יכול להיות משוכנע שהוא בטוח שמשהו הוא נכון, אבל למעשה זוהי רק תחושה שנוצרת על ידי התת מודע שלו. אם הוא לא בוחן את התחושה הזו לעומק, הוא עלול להגיע למסקנה שגויה לגבי האמת. האם ניתן להגיע
חקירה עצמית, איזה נושא לחקור עם עצמך? מה לשאול את עצמי? מה באמת מפריע לי? מהי נקודת האמת שלך כרגע? ללכת עם האמת שלי כרגע, אמת חיצונית, אמת פנימית, רמות של אמת, שכבות של אמת, מדרגות של אמת, מהי נקודת האמת שלי?
חקירה עצמית, איזה נושא לחקור עם עצמך? מה לשאול את עצמי? מה באמת מפריע לי? מהי נקודת האמת שלך כרגע? ללכת עם האמת שלי כרגע, אמת חיצונית, אמת פנימית, רמות של אמת, שכבות של אמת, מדרגות של אמת, מהי נקודת האמת שלי?
... עצמית, איזה נושא לחקור עם עצמך? מה לשאול את עצמי? מה באמת מפריע לי? מהי נקודת האמת שלך כרגע? ללכת עם האמת שלי כרגע, אמת חיצונית, אמת פנימית, רמות של אמת, שכבות של אמת, מדרגות של אמת, מהי נקודת האמת שלי? מה צריך לחקור כשמבצעים חקירה עצמית? בשיחה אליעד כהן מסביר מה בדיוק צריך לחקור כשאדם יושב עם עצמו ומנסה להבין דברים לעומק, כיצד לחקור ומה באמת חשוב לשאול את עצמך. הרעיון המרכזי הוא להבין באיזה נושא כדאי למקד את החקירה העצמית כדי להגיע לתוצאות משמעותיות. אליעד מתחיל עם דוגמה קונקרטית: אם אדם רוצה שיאהבו אותו ... מדוע אתה רוצה שהיא תחזור אליך או מדוע אתה בכלל רוצה שיאהבו אותך באופן כללי? כאן אליעד מסביר שישנן שכבות של אמת: השכבה החיצונית (הבחורה עזבה אותי), השכבה הפנימית יותר (אני רוצה שיאהבו אותי), והשכבה העמוקה עוד יותר (מדוע אני בכלל מבדיל בין אהבה לחוסר אהבה?). כל שכבה עמוקה יותר נראית חשובה ומשמעותית יותר, אך השאלה החשובה היא: באיזו שכבה האדם מרגיש חיבור רגשי ואמיתי יותר כרגע? אם האדם באמת כואב לו שאדם ספציפי עזב אותו, אז החקירה הנכונה עבורו כרגע היא לחקור את הרצון שהאדם הספציפי יחזור אליו. אין טעם לנסות לחקור משהו עמוק יותר אם כרגע אין חיבור רגשי לאותה ... היא למה מפריע לי שמישהו צחק עליי? ולא למה אני בכלל רוצה שיאהבו אותי? או מדוע אני מבדיל בין טוב לרע? אם האדם באמת מרגיש פגוע מכך שצחקו עליו, אז זו נקודת האמת הנכונה לחקירה כרגע. איך לדעת מהי נקודת האמת שלך כרגע? אליעד מסביר דרך מבחן פשוט לזיהוי נקודת האמת: אם מעירים אותך באמצע הלילה ושואלים אותך מה אתה באמת רוצה?, התשובה הראשונה שעולה לך בראש באופן אינטואיטיבי היא נקודת האמת שלך כרגע. זאת אומרת, נקודת האמת היא מה שאתה באמת מרגיש ומחובר אליו רגשית עכשיו, ולא מה שאתה חושב שהגיוני לומר או שנשמע עמוק יותר מבחינה פילוסופית. אם אתה אומר באופן מיידי אני רוצה שהבחורה תחזור אליי, זו נקודת האמת שלך כרגע, ואת זה אתה צריך לחקור. אליעד ממחיש זאת על ידי דימוי נוסף: אם אתה חופר מנהרה כדי לצאת ממערה, אתה חייב להמשיך ולהרחיב את הפתח בנקודה שבה אתה נמצא כרגע. אין ... את מה שמרגיש לו הכי ודאי כרגע, ולא לנסות לקפוץ מיד לשאלות פילוסופיות עמוקות מדי שאין לו כרגע חיבור רגשי אמיתי אליהן. כיצד להמשיך ולחקור את הנושא שבחרת? אליעד ממחיש דרך דוגמה פרקטית: אם נקודת האמת שלך כרגע היא אני רוצה שהבחורה תחזור אליי, עליך לשאול למה אני רוצה את זה? ומשם להמשיך לחפור פנימה. אם נקודת האמת היא אני רוצה להרגיש בעל ערך, אז עליך לשאול למה אני חושב שאין לי ערך בלי האהבה של הבחורה? וכן הלאה. כל תשובה מובילה לשאלה חדשה. אליעד מדגיש שעליך להמשיך ולחקור את הנושא כל עוד אתה מרגיש חיבור רגשי לתשובה שאתה מוצא. ברגע שאתה מגיע לשכבה שבה אתה כבר לא מרגיש חיבור רגשי אמיתי, עליך לעצור, לחזור לשכבה הקודמת, ולהמשיך להרחיב אותה, בדיוק כמו להרחיב מנהרה בנקודה שבה אתה נמצא כרגע. הנקודה המרכזית בדברי אליעד היא שהאדם צריך להיות מחובר לנקודת האמת הרגשית שלו בכל שלב של החקירה, ורק משם הוא יכול להעמיק ולהתקדם לחקר פנימי משמעותי. איך עושים חקירה עצמית? מהי נקודת האמת שלי כרגע? למה מפריע לי שאדם מסוים לא אוהב אותי? איך לדעת במה להתמקד בחקירה עצמית? למה אני רוצה שיאהבו אותי? מה חשוב יותר: אמת חיצונית או אמת פנימית? איך להעמיק חקירה פנימית? ...
הסתכלות פנימית, חיפוש אמת מוגדרת, אמת לא מוגדרת, להניח את המכוון, אמת שאינה מוגדרת, אמת מוחלטת, אמת יחסית
הסתכלות פנימית, חיפוש אמת מוגדרת, אמת לא מוגדרת, להניח את המכוון, אמת שאינה מוגדרת, אמת מוחלטת, אמת יחסית
... פנימית, חיפוש אמת מוגדרת, אמת לא מוגדרת, להניח את המכוון, אמת שאינה מוגדרת, אמת מוחלטת, אמת יחסית מה ההבדל בין הסתכלות פנימית להסתכלות חיצונית? אליעד כהן מסביר שיש שתי צורות הסתכלות עיקריות: הסתכלות חיצונית והסתכלות פנימית. הסתכלות חיצונית מתייחסת למבט ... וזו בדיוק הנקודה החשובה שאליעד מתמקד בה. מהי המטרה האמיתית של הסתכלות פנימית? אליעד כהן מדגיש שהסתכלות פנימית נכונה איננה מתוך מטרה או תכלית מוגדרת מראש. אם יש תכלית ברורה, הרי שהתכלית צריכה להיות אחת - חקר האמת. כשאדם שואל את עצמו שאלות פנימיות, המטרה שלו צריכה להיות אך ורק לגלות מהי האמת. לא מתוך כוונה להשיג משהו חיצוני או תשובה ספציפית מראש, אלא פשוט כדי לדעת את האמת באשר היא. מדוע קשה למצוא אמת מוחלטת ומוגדרת? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית בהסתכלות פנימית היא שהאדם מצפה למצוא תשובה מוגדרת וברורה לשאלות גדולות, כמו האם יש לי בחירה חופשית?, האם אני הגוף שלי ... האם יש קיום לאחר המוות?. הבעיה העמוקה שהוא מצביע עליה היא שאמת מוחלטת לעולם לא תהיה מוגדרת בצורה ברורה. גם כשאדם מנסה למצוא תשובה מוחלטת ומוגדרת, הוא ייתקל בסופו של דבר בפרדוקס, מכיוון שאמת מוחלטת איננה יכולה להיות מוגבלת על ידי השכל או מוגדרת בצורה חד משמעית. אליעד מציין כי כאשר אדם מחפש תשובה מוחלטת, הוא נופל למלכודת, כי עצם החיפוש אחר תשובה ... להבנה עמוקה יותר דרך הסתכלות פנימית? לפי אליעד, התהליך האמיתי של ההסתכלות הפנימית הוא תהליך שבו האדם מחפש תשובה מוחלטת ומוגדרת, אבל ככל שהוא חוקר ומעמיק, בסוף התהליך הוא מבין משהו משמעותי מאוד - האמת המוחלטת איננה מוגדרת. כלומר, בסוף החיפוש האדם יגיע להבנה עמוקה יותר, שמפרקת ומעלימה את השאלה עצמה. הוא כבר לא יוכל לשאול את השאלה כי הוא מבין משהו מעבר לשאלות ... אין שאלה ואין תשובה מוחלטת חד משמעית. מדוע לא ניתן לתפוס אמת מוחלטת בשכל? אליעד מסביר שהשכל האנושי מוגבל מטבעו, כי הוא עובד במונחים של כן או לא. הוא תמיד יחפש הגדרות ברורות וחד משמעיות, כמו יש או אין, קיים או לא קיים. אבל אמת מוחלטת היא מעבר לתפיסה של השכל. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה של שולחן: אדם יכול להגיד שיש שולחן ב - 100%, אבל אם יחפור יותר לעומק וינסה להבין את המהות האמיתית של השולחן, הוא יגלה שהשולחן במהותו הוא כלום. כלומר, יש שולחן ב - 100% וגם אין שולחן ב - 100% בו זמנית. המוחלט כולל בתוכו את ההפכים, ולכן לא ניתן לתפוס אותו בצורה שכלית. איך מגיעים להבנה של אמת שאינה מוגדרת? אליעד מבהיר שהדרך להגיע לאמת שאינה מוגדרת היא דווקא באמצעות חיפוש תשובות מוגדרות בצורה מלאה ומעמיקה ככל האפשר. רק דרך חיפוש התשובות המוגדרות, מגיעים בסופו של דבר להבנה העמוקה שהמוגדרות עצמה ... הסופית היא הבנה שהמציאות אינה מוגדרת בכלל, וזו התשובה האמיתית והעמוקה ביותר שאדם יכול להגיע אליה. מהו תהליך הטרנספורמציה הפנימית שמתרחש? כאשר אדם מגיע להבנה שאין תשובה מוגדרת, הוא עובר טרנספורמציה פנימית עמוקה. לא מדובר ... העיקריות מההרצאה של אליעד כהן: הסתכלות פנימית היא חיפוש אמת ללא מטרה מוגדרת מראש. אין אמת מוחלטת שניתן להגדיר בצורה שכלית וחד משמעית. אמת מוחלטת מכילה בתוכה את ההפכים ולא יכולה להיות נתפסת בשכל רגיל. התהליך הפנימי מסתיים כאשר האדם מבין שאין שאלות ואין תשובות מוגדרות. חיפוש תשובה מוגדרת באופן מלא הוא זה שמוביל להבנה שהמוגדרות עצמה מתפרקת. איך להגיע לאמת מוחלטת? מהי אמת שאינה מוגדרת? האם יש משמעות לחיים? איך לבצע הסתכלות פנימית? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? האם קיימת אמת אחת ברורה? ...
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר
אמת ושקר, טוב ורע, להבדיל בין אמת לשקר, להבדיל בין טוב לרע, איך המוח מרגיש? הבדלה בין טוב לרע, הבדלה בין אמת לשקר איך המוח מבחין בין אמת לשקר ובין טוב לרע? הנושא המרכזי שאליעד כהן עוסק בו הוא ההבחנה בין אמת לשקר והקשר שלה להבחנה בין טוב לרע. ההסבר העיקרי שלו מבוסס על התפיסה שהמושגים טוב ורע ואמת ושקר תלויים זה בזה באופן הדוק, ושהיכולת של האדם להבחין בין טוב לרע מבוססת על יכולתו להבחין בין אמת לשקר. אליעד מתחיל מההסבר שטוב ורע הם מושגים שמבטאים למעשה את מה שהאדם רוצה לעומת מה שהוא אינו רוצה. כאשר קורה משהו שהאדם רוצה - הוא מגדיר ... כאן נכנס לתמונה המושג אמת ושקר. מדוע ההבחנה בין אמת לשקר הכרחית להבחנה בין טוב לרע? אליעד מסביר שהיכולת של אדם לדעת אם הוא רוצה או לא רוצה משהו קשורה באופן ישיר ליכולת שלו להבדיל בין אמת לשקר. אמת מוגדרת אצלו בתור יכולת להבחין האם משהו קורה באמת או רק נדמה שקורה. כשאדם אומר שהוא רוצה משהו, הוא למעשה מבצע הבחנה בין מצב שבו הוא באמת רוצה את הדבר לבין מצב שבו הוא לא רוצה אותו. זוהי למעשה ההבחנה בין אמת לשקר בתחום הרצון: האדם חייב לזהות שהוא באמת מרגיש משהו מסוים ולא רק נדמה לו שהוא מרגיש אותו. דוגמאות שאליעד משתמש בהן כדי להמחיש את הקשר בין אמת ושקר לטוב ורע אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם שמשקיע כסף בבורסה. הוא מתאר מצב שבו הבורסה עולה, והאדם חושב שהיא ירדה - במצב כזה, אותו אדם טועה ... קורה ללא קורה (היינו - בין אמת לשקר), אזי מושגים כמו טוב ורע מאבדים כל משמעות. זאת מכיוון שהטוב והרע מבוססים על רצון, והרצון מבוסס על ההבחנה בין מצבים שונים של המציאות. הסבר נוסף להבדל בין אמת ושקר לבין תלות וסיבתיות אליעד מתייחס לשאלה פילוסופית נוספת בנוגע לקשר בין אמת ושקר לבין טוב ורע, והיא האם מדובר בתלות הכרחית (מחויבת) או בתלות אפשרית בלבד. הוא מסביר שתלות יכולה להתפרש בשתי צורות: תלות מחייבת: מצב שבו ... אם נשפכו מים. לעומת זאת, אמת ושקר נתפסים כתנאי מחייב לקיום טוב ורע, כי בלעדיהם לא ניתן כלל להבחין במצבים. מה משמעות ההבחנה בין אמת לשקר במונחי רגש? אליעד מרחיב ומדגיש שההבחנה בין אמת לשקר מתבטאת במיוחד ברגש ובתחושות. האמת מוגדרת כזיהוי ברור של התחושה (אני באמת מרגיש משהו), והשקר הוא מצב שבו האדם אינו יודע להבחין או מזהה בצורה שגויה את הרגש או את התחושה שלו. בלי יכולת הבחנה כזו, לא תיתכן כלל הבחנה ... אינו מסוגל להבחין מה הוא באמת מרגיש, הוא לא יכול לחוות את מושגי הטוב והרע בצורה ברורה. כיצד האדם יודע שהוא מבחין בין אמת לשקר? אליעד מציין שבפועל, כל בני האדם מבחינים במידה מסוימת בין אמת לשקר באופן אוטומטי, אפילו בלי לחשוב על כך במפורש. ההבחנה הזו קיימת בכל החלטה, בכל רצון, ובכל תחושה של אדם, כי כל פעם שאדם רוצה או לא רוצה ... ביכולת שלו להבחין בין אמת לשקר. אליעד מחדד את הנקודה באמצעות דוגמה של אדם שלא מסוגל בכלל להבחין בין קורה לבין לא קורה. לאדם כזה, לטענת אליעד, לא יהיה כל בסיס להגדיר ... סיכום ההסבר של אליעד על אמת ושקר, טוב ורע הסיכום של אליעד הוא שכל מושגי הטוב והרע, הרצונות וההעדפות של האדם, תלויים ביכולתו הבסיסית להבחין בין אמת לשקר. בלי הבחנה זו, האדם לא יכול לזהות כלל את הרצונות שלו, ולכן גם לא את המושגים של טוב ורע. ההבחנה בין
אמת ושקר, מהי אמת, מהו שקר, מהי אמת מוחלטת, דבר והיפוכו, משחק של יש ואין, הנחות יסוד, יש או אין, אחדות היש והאין, אמונה או ידיעה
אמת ושקר, מהי אמת, מהו שקר, מהי אמת מוחלטת, דבר והיפוכו, משחק של יש ואין, הנחות יסוד, יש או אין, אחדות היש והאין, אמונה או ידיעה
אמת ושקר, מהי אמת, מהו שקר, מהי אמת מוחלטת, דבר והיפוכו, משחק של יש ואין, הנחות יסוד, יש או אין, אחדות היש והאין, אמונה או ידיעה מהי אמת ומהו שקר, וכיצד ניתן להבדיל ביניהם? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין אמת לשקר דרך ניתוח מפורט של משחקי יש ואין. לפי אליעד, אמת היא משהו שהאדם חווה אותו בצורה מוחשית או ברורה מאוד. למשל, כשמישהו אומר יש כאן שולחן והאדם רואה בבירור שיש שולחן, אז האמירה הזו נתפסת כאמת. לעומת זאת, אם אומרים לאדם יש ... ההצהרה לבין החוויה שלו. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא בנושא של הבטחות לעתיד. אם אומרים לאדם אם תעבוד כאן תקבל משכורת, האדם מדמיין את המשכורת ולכן ההבטחה נתפסת כאמת כל עוד הוא מאמין שהיא תקרה. ברגע שהוא מפסיק להאמין, הוא כבר חווה את ההבטחה כשקר. מהי אמת מוחלטת, והאם בכלל ניתן להגיע אליה? אליעד ממשיך להסביר שהמונח אמת מוחלטת מתייחס למשהו שלא ניתן בכלל לחשוב על ההיפך שלו. כלומר, אמת מוחלטת היא אמת כל כך בסיסית ובלתי ניתנת לערעור, שאין שום אפשרות לחשוב אחרת. אם ניתן לחשוב על ההיפך שלה, זו לא אמת מוחלטת. הוא נותן דוגמה לכך שכל דבר שאנו חושבים שהוא אמת, ניתן למצוא מצב תאורטי או ספק שיכול לערער עליו, ולכן אינו מוחלט. למשל, אליעד מסביר שאם אומרים יש הבדל בין יש לאין, לכאורה זו אמת ברורה מאוד. אך ברגע שאדם מתחיל להטיל ספק, הוא יכול לשאול את עצמו שוב ושוב - האם באמת יש הבדל בין יש לאין?, עד שהוא יגיע למצב שבו ההבדל כבר לא ברור לו בכלל. בשלב הזה, האדם כבר לא יכול להבדיל בין אמת לשקר, משום שההבחנה עצמה בין יש ואין התפרקה. כיצד מערערים על הנחות יסוד כדי להבין את האמת? אחת הטכניקות שאליעד מלמד בהרצאה היא לערער על הנחות היסוד שעליהן מבוססת כל שאלה. הוא מדגיש שכדי להבין באמת משהו, צריך לבדוק את הנחות היסוד ... במקום לקבל כמובן מאליו את השאלה ולנסות לפתור אותה, יש לחזור אחורה לשאלות הבסיסיות ביותר שמניעות את השאלה המקורית. לדוגמה, כאשר האדם מנסה להבין האם אמונה זו אמת מוחלטת?, במקום לנסות למצוא תשובה לשאלה הזו ישירות, צריך קודם כל לשאול מהי בכלל אמונה?, ולמה בכלל אני חושב שאמונה היא אמת?. על ידי בדיקת הנחות יסוד, האדם מגיע להבנה שאין ודאות לגבי אותן הנחות, וכך הוא מתקרב להבנת האמת. האם אפשר באמת להטיל ספק בכל דבר? אליעד מבהיר ... על ידי המשך ערעור זה, מגיע האדם לשלב שבו ההבדלים הללו כבר לא קיימים עבורו בתודעה. הנקודה שאליעד מנסה להעביר כאן היא שההבדל בין יש ואין הוא הבסיס לתפיסה של אמת ושקר. כשאין הבדל בין יש לאין, כבר לא ניתן לדבר על אמת או שקר. כיצד מגיעים לחוויה שאין ... ככל שהאדם ממשיך להטיל ספק במושגים שלו ובתפיסות שלו, כך הגבולות בין יש לאין מיטשטשים, עד שהאדם כבר לא מסוגל להבדיל ביניהם בכלל. במצב כזה, השאלות יש או אין? או אמת או שקר? מאבדות משמעות לחלוטין, כי אין יותר אמת מוחלטת ואפילו אין יחסיות. החוויה הזו מובילה את האדם למצב של אי ידיעה אמיתית, שבה הוא לא יכול לדעת שום דבר בוודאות, משום שאין לו יותר כלים להבחין בין אמת לשקר. אליעד מדגים כיצד מצב זה נוצר על ידי תרגילי ספק וערעור מתמיד. מה המשמעות של אי - ידיעה מוחלטת? ההרצאה של אליעד מסתיימת בהסבר שאי - ידיעה מוחלטת היא מצב שבו לא ניתן כלל להגדיר אמת או שקר, כי ההבחנה עצמה בין יש ...
חיפוש האמת, מודעות עצמית, מהי האמת? איך למצוא את האמת? איך לחפש את האמת? איך לדעת מה האמת? אמת אוניברסאלית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, חיפוש עצמי, אמת אמיתית
חיפוש האמת, מודעות עצמית, מהי האמת? איך למצוא את האמת? איך לחפש את האמת? איך לדעת מה האמת? אמת אוניברסאלית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, חיפוש עצמי, אמת אמיתית
... האמת, מודעות עצמית, מהי האמת? איך למצוא את האמת? איך לחפש את האמת? איך לדעת מה האמת? אמת אוניברסאלית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, חיפוש עצמי, אמת אמיתית איך ניתן לחפש את האמת בצורה נכונה? אליעד כהן דן בשאלה המרכזית: מהי האמת וכיצד ניתן לחפש אותה? הוא מתעמק בנושא חיפוש האמת, ומסביר בצורה מעמיקה על סוגי אמיתות כגון אמת מוחלטת ואמת יחסית, ובודק איך אפשר לדעת האם משהו הוא אמיתי או לא. תחילה, הוא מתייחס לשאלה כיצד אדם יכול לבדוק אם רעיון מסוים שהוא מאמין בו הוא באמת נכון או לא. אליעד מציג שיטה לבדיקת רעיונות ... הרעיון ההפוך והאם גם הוא מתקבל על דעתך. אם אדם משתכנע שגם ההיפך של רעיונו נכון, סימן שהוא אינו מחזיק באמת מוחלטת, אלא אולי באמיתות יחסית בלבד. האם קיימת בכלל אמת מוחלטת? אליעד מעלה את הסוגיה אם קיימת בכלל אמת אחת מוחלטת, או שמא כל אמת היא רק אמת יחסית ותלויה באדם שחווה אותה. לפי ההסבר, האמת האובייקטיבית או המוחלטת היא אמת שקיימת באופן בלתי תלוי במי שחושב עליה, והיא תמיד נכונה בכל מצב. מצד שני, האמת היחסית משתנה בהתאם להקשר ולאדם שמסתכל עליה. אליעד מעלה את האפשרות שייתכן שהאמת שאנחנו מכירים היא רק אמת יחסית, משום שכל אדם חווה אותה מנקודת מבטו האישית. הוא מציין דוגמה חשובה: אם אדם מסתכל על קיר ואומר הקיר נמצא כאן, האם זו אמת מוחלטת או יחסית? באופן פשוט ניתן לחשוב שזו אמת מוחלטת כי האדם רואה את הקיר, אבל האם באמת אפשר לסמוך על החושים? כאן נכנס אליעד לדיון נוסף - האם החושים שלנו הם אמינים מספיק בשביל להוות קריטריון לאמת מוחלטת? שהרי חושים עשויים לטעות, כמו באשליות ... או במקרים אחרים בהם אנחנו חושבים שראינו דבר אחד ובפועל היה דבר אחר. איך אפשר לדעת אם אנחנו מחזיקים באמת? אליעד מדגיש שבשביל לדעת האם אנחנו
חיפוש האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 2
חיפוש האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 2
... האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 2 מהי האמת וכיצד ניתן להבין אותה? חיפוש אחר האמת הוא נושא שמעסיק את האדם במשך אלפי שנים. זהו תהליך שיכול להוביל לפרדוקסים, שכן הבנת האמת אינה דבר פשוט. לעיתים, האדם מוצא את עצמו לכוד במבוי סתום בין שני צדדים: מצד אחד, יש את עולם הנפרדות שבו יש הגדרות, עמדות ודעות שונות, ומצד שני, יש את האמת המוחלטת שבה כל הדברים מתאחדים. על האדם להבין כי קיימות שתי רמות של תפיסה: הרמה שבה כל דבר מובחן, והרמה שבה הכל מתאחד. כיצד נוצרים פרדוקסים בתהליך החיפוש אחר האמת? פרדוקסים נוצרים כאשר אדם מבין שאין הבדל בין יש לאין, בין אמת לשקר. מצד אחד, בעולם המעשי נראה כי יש הבדל ברור בין הדברים, אך מצד שני, בתפיסה המוחלטת אין כלל הבחנות. לדוגמה, אם אדם מאמין שהמציאות היא יחסית, הוא יתעלם מהאפשרות של אמת מוחלטת, ואם הוא מאמין שהכל מוחלט, הוא עלול להתכחש לכל חוויית המציאות. הפרדוקס נוצר כאשר אדם מתעקש לראות את האמת באופן חד - צדדי מבלי להכיר בכך ששני הצדדים נכונים בו - זמנית. כיצד ניתן להתמודד עם הפער בין אמת מוחלטת לאמת יחסית? הפתרון לפרדוקס הזה הוא להבין ששני הצדדים נכונים בו - זמנית. כלומר, מצד אחד יש מציאות שבה כל דבר מוגדר בנפרד, ומצד שני יש אמת מוחלטת שבה אין הבחנות. אדם שמבין זאת יכול להימנע מקיצוניות ולנהל את חייו בתשומת לב למתי עליו לפעול מתוך הבחנות נפרדות ומתי עליו להכיר בכך שבסופו של דבר הכל אחד. מדוע אנשים חווים קושי בקבלת האמת? הקושי בקבלת האמת נובע מהמוסכמות החברתיות שמגדירות עבור האדם את הדרך הנכונה לחשוב, להתנהג ולפענח את המציאות. כאשר אדם מתחיל להטיל ספק במוסכמות אלו, הוא עלול להרגיש מבולבל או לחוות התנגדות מצד הסביבה. אך ככל שהאדם שואל יותר שאלות ומעמיק בחקירה, כך הוא מתקרב יותר לאמת, אפילו אם זה גורם לו לסבל זמני. האם יש אמת אחת מוחלטת? האמת המוחלטת היא שאין הבדל בין דברים. עם זאת, האדם חי בעולם שבו הוא מוכרח להבחין בין דברים כדי להתקיים. לפיכך, למרות שבסופו של דבר הכל אחד, בעולם ... שבו יש הבחנות בין דברים. השקר, בהקשר הזה, הוא לא שקר במובן של הונאה מכוונת, אלא הוא תוצאה של בחירה לראות צד מסוים כאמת, מבלי להתייחס לצד השני. השקר הוא דרכם של אנשים ליצור הבחנות, אך הוא הופך לבעיה כאשר אדם לא מודע לכך שכל הבחירה שלו היא חלקית. ההכרה בכך שכל שקר הוא חלקי מאפשרת לאדם לתמרן בין האמת והשקר באופן מאוזן. מהו השקר החמור ביותר? השקר החמור ביותר הוא השקר שאדם אינו מודע לו. כאשר אדם משקר במודע, הוא מודע לכך ומסוגל לתקן, אך כאשר אדם משקר לעצמו מבלי לדעת שהוא משקר, הוא עלול להיתקל בסבל מיותר. לדוגמה, אם אדם משוכנע כי אמת מסוימת היא מוחלטת, אך למעשה מדובר בנקודת מבט חלקית, הוא עלול למצוא את עצמו לכוד בתפיסה מגבילה. מהי הדרך האידיאלית להבין את האמת? כדי להבין את האמת, אדם צריך להיות מוכן לשלם את המחיר של החיפוש אחריה. חיפוש זה לעיתים יכול להיות לא נעים, שכן הוא דורש ויתור על תפיסות ישנות או על זהות אישית שהוקמה על בסיס רעיונות מסוימים. הדרך האידיאלית היא לא להסתפק בתשובות חלקיות, אלא לבדוק את הדברים עד תום, ולחפש את האמת גם אם היא דורשת שינוי תפיסה. כיצד חיפוש
חיפוש האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 1
חיפוש האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 1
... האמת, להיצמד לאמת בחיים, מודעות עצמית, מהי האמת? להגיע לאמת, אמת סובייקטיבית, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, אמת יחסית, לגלות את האמת, חלק 1 מהי האמת וכיצד ניתן להגיע אליה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה המרכזית של מהי האמת וכיצד ניתן להגיע אליה. אליעד מציין כי חיפוש האמת אינו רק תהליך אינטלקטואלי אלא גישה לחיים המחייבת בחינה מתמדת של הנחות יסוד ושאיפה להבין את המציאות כפי שהיא באמת. לדעתו, על האדם להטיל ספק בהנחות היסוד שלו ולשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת כדי להגיע לאמת. האם האמת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית? אחת השאלות המרכזיות בהרצאה היא האם האמת היא אובייקטיבית או סובייקטיבית. אליעד מסביר כי אמת סובייקטיבית היא אמת שמבוססת על פרשנות אישית ומשתנה מאדם לאדם, בעוד אמת אובייקטיבית היא אמת שאינה תלויה בפרשנותו של אדם מסוים. עם זאת, הוא מדגיש כי גם כאשר אדם סבור שהוא הגיע לאמת מוחלטת, עליו לבדוק האם זו אכן אמת אובייקטיבית או אם היא מבוססת ... צריכות להיות מנוסחות בצורה מדויקת ומובנת. יש לבחון את ההנחות שמאחורי השאלה ולשאול אם השאלה עצמה נכונה ומדויקת. אליעד מדגיש כי לפעמים הדרך לאמת דורשת שינוי בגישה לשאלות שאנו שואלים. למה חיפוש האמת כרוך בספק מתמיד? חיפוש האמת כרוך בספק מתמיד בכל מה שאנו מאמינים בו. אליעד מסביר כי אנשים רבים מקבלים מידע כמובן מאליו מבלי לבדוק את תקפותו. כדי להיות מחויב לאמת, על האדם להטיל ספק בכל דבר, כולל בתפיסותיו האישיות ובמה שהוא עצמו סבור כנכון. רק בדרך זו ניתן להגיע לאמת ברמה הגבוהה ביותר. מה תפקידם של החושים בתפיסת האמת? אליעד מתייחס לשאלה האם ניתן לסמוך על החושים שלנו כמקור לאמת. הוא מציין כי החושים חשובים להבנת העולם, אך הם מוגבלים ועשויים להטעות אותנו. כדי להגיע לאמת מוחלטת, עלינו לבדוק האם ... את המציאות? אליעד מציע לחקור את המציאות באופן מדויק ומעמיק. הוא ממליץ לשאול שאלות על כל דבר ולבחון את השאלות לפני שמחפשים תשובות. השאיפה לאמת דורשת לדעת אם השאלה עצמה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: אמת, כעס ועצבים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם לחץ? דיכאון ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: אמת, איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לעשות יותר כסף? איך לפרש חלומות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להיות מאושר ושמח? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לנהל את הזמן? איך לשתול מחשבות? איך לא להישחק בעבודה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לקבל החלטות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: אולי אנחנו במטריקס? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם באמת הכל לטובה? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? האם לדומם יש תודעה? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? האם יש משמעות לחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש אמת מוחלטת? למה יש רע וסבל בעולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לימודים, מאמן אישי קואצ'ינג, מאמן אישי לקשב וריכוז בנושאי אמת - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3281 שניות - עכשיו 28_05_2025 השעה 02:30:58 - wesi1